×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אָבִיהָ אָבִיהָ מַמָּשׁ אִמָּהּ אִמָּהּ מַמָּשׁ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אאָבִיהָ וְאִמָּהּ זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה1 וְכֵן הוּא אוֹמֵר {ירמיהו ב׳:כ״ז} אוֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְגוֹ׳.
Rabbi Eliezer says: “Her father” means her actual father and “her mother” means her actual mother. Rabbi Akiva says: Her father and her mother; this is referring to the idolatrous deity that she had worshiped but will no longer be able to worship, and so it says: “They say to a tree: You are my father, and to a stone: You have given birth to us” (Jeremiah 2:27).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי יבמות מח ע״ב} תנו רבנן מקיימין עבדים שאין מולין דברי ר׳ ישמעאל רבי עקיבה אומר אין מקיימין אמר לו ר׳ ישמעאל הרי הוא אומר {שמות כג:יב} וינפש בן אמתך והגר אמר לו ר׳ עקיבה בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר כול׳1. אמר ר׳ יהושע בן לוי הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מגלגלין2 עמו כל3 שנים עשר חדש וחוזר ומוכרו לגוים4 אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כר׳ עקיבה דאי ר׳5 עקיבה האמר אין מקיימין אמר להו6 רב פפא אפילו תימא ר׳ עקיבה הני מילי7 היכא דלא פסקה למילתיה8 אבל היכא דפסקה פסקה. שלח רבין9 משמא דר׳ אילעא10 כל רבותי אמרו לי משמו אי זה הוא עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כר׳ עקיבה דאי ר׳ עקיבה האמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא ר׳ עקיבה הני מילי היכא דלא11 אתני בהדיה אבל היכא דאתני בהדיה אתני והאי דלא שני ליה ר׳ עקיבה לר׳ ישמעאל הכי12 חד מתרי תלתה13 טעמי נקט14:
{בבלי יבמות מח ע״ב15} גרסינן בפרק החולץ אמר ר׳ יהושע בן לוי הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מגלגל [עמו]⁠16 כל שנים עשר חדש וחוזר ומוכרו לגוים.
1. כול׳: ב-גכג, כ״י פרמה אין רמז להמשך.
2. מגלגלין: דפוסים: מגלגל.
3. כל: כל כה״י ורמב״ם משנ״ת הל׳ איסורי ביאה (יד:ט). חסר בדפוסים.
4. לגוים: דפוסים: לגוי.
5. ר׳: כ״י נ, כ״י פרמה, דפוסים: כר׳.
6. להו: וכן כ״י נ. כ״י פרמה, דפוסים: ״ליה״.
7. הני מילי: וכן בכ״י פרמה. גכג, כ״י נ, דפוסים: עד כאן לא קאמר ר׳ עקיבא התם אלא.
8. למילתיה: גכג, כ״י נ: ״למילתא״.
9. רבין: דפוס קושטא: ראבון.
10. אילעא: דפוסים: אילעאי.
11. פסקה למילתיה... דלא: חסר בכ״י פרמה.
12. הכי: חסר בכ״י נ.
13. תלתה: כ״י פרמה: ״או תלת״. דפוסים: ותלתא.
14. נקט: כ״י פרמה: ״נינהו״.
15. וברי״ף יבמות פרק ד (דף טז ע״ב).
16. עמו: כ״י נ, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695: ״עליו״.
רבי אליעזר אומר אביה כו׳ – למיסבר קראי פליגי אי נמי נפקא מינה אם מתו אביה ואמה או נתגיירו וריב״ן פירש דלר״ע צריכה שתכפור בעבודת כוכבים קודם שתבעל לו ולפירושו לא אתי כר״ע הא דקתני לעיל בד״א שלא קיבלה עליה.
א) נראה לומר דירח דקרא ר״ל מלא משום שאין חדשה של לבנה פחותה מכ״ט י״ב תשצ״ג וכיון שנכנס ביום שלשים מקצת היום ככולו והוי משלשים. אבל חדש דלשון חכמים הוי שפיר מכ״ט יום:
זה גר תושב ולא הספיק למולו בין השמשות – פי׳ ומן שבת ראשון קאמר דאילו מן שבת שני פשיטא דכיון שהיה לו שהות למולו ולא מל לא ישבות. אכן משמע דהשתא ישבות ואם ירצה לחייב עצמו משביתת שבת הרשות בידו. ותימה דאמרינן עובד כוכבים ששבת חייב וי״ל דזה כיון דדעתו להתגייר מצי לשבות. וא״נ דאף כי אינו מצווה על שבת מ״מ אנחנו מצווים שלא לחלל שבת על ידינו לצוות לו ישראל לעשות מלאכתו:
עבד שמל וטבל לשם עבדות ואין צריך לומר גר צדק אין עושין מלאכה על ידו בשבת ויום טוב שנאמר לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך ובגוי גמור אסור משום שבות עבד ערל או גר תושב אסור מן התורה אלא שאינו אלא בעשה שנאמר וינפש בן אמתך והגר ולמדנו מפי השמועה בן אמתך זה עבד ערל והגר זה גר תושב ולעצמן מיהא מותר וכמו שאמרו בשני של כריתות (ט׳.) אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבים עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול וגדולי הרבנים שכתבו שגר תושב חייב בשבת שהרי בכלל ע״ז הוא במחילה מהם אינו כן ואין גר תושב אלא שקבל עליו שבע מצות של בני נח ובן נח אינו מוזהר על השבת אדרבה נאמר עליו יום ולילה לא ישבותו אלא בעבודת רבו ולישראל אחר מיהא דינו כגוי ואסור משום שבות באמירתו ומכאן הקלו רבים לומר לעבדו או לשפחתו שמשאר אומות שיהא מעשה ידיו של שבת שלו או שיוציאם למזונותיו של שבת שכיון שהתנה עמו שלא יתחייב לו במזונות של שבת נמצא עושה מלאכה לעצמו ומותר הא כל שבמלאכת בעליו אסור וחייב להפרישו וכמו שאמרו (שבת קכ״א.) בדליקה בקטן שבא לכבות שאם על דעת אביו הוא עושה אין שומעין לו וגר תושב מיהא אם אינו עבדו מותר שעל דעת עצמו הוא עושה אלא שבאמירתו אסור דבר תורה ויש פוסקים שעבד ערל וגר תושב בכל מלאכת ישראל אסור אע״פ שאינו רבו וכן מחמירין שלא ליעשות על ידם בחולי שאין בו סכנה והדברים זרים וכבר כתבנוה בשני של יום טוב (ביצה כ״ב.):
זה שביארנו שהלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מיטפל בו שנים עשר חדש יש פוסקים בה דוקא שראינוהו לעבד פוסח אבל אם חתך דברו לומר שאינו מתגייר לעולם אסור לקיימו וזהו לדעתם מה שאמרו הני מילי היכא דלא פסקה למילתיה אבל פסקה פסקה ומכל מקום קנאו בין השמשות ולא הספיק למולו עד שנכנס שבת לדברי הכל משתמש בו באותה שבת אפילו פסקה למילתיה ויש פוסקין אותה בהפך דכי פסקה למילתיה מיטפל בו שנים עשר חדש אבל לא פסקה מל אותו מיד או אומר לו שילך כדי שיבהילהו לעשות כן ואין הדברים נראין וכן יש מפרשים אותה בפנים אחרים שלא ניתנו ליכתב:
כבר ביארנו שגר תושב הוא הגוי שקבל עליו שבע מצות ואע״פ שלא מל וטבל מקבלין הימנו והרי הוא מחסידי אומות העולם וכל שלקח עבד מן הגוי והתנה עמו שלא למול אלא שיהא כגר תושב הרי זה מותר לקיימו וגדולי המחברים כתבו שמאחר שאין מקבלין גר תושב אלא בזמן היובל הא כל שאין יובל אפילו קבל כל התורה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין הימנו אף עבד זה אין מקיימין אותו יותר משנים עשר חדש אלא בזמן היובל ומכל מקום גדולי המגיהים כתבו שזה שאמרו אין מקבלין גר תושב אלא בזמן היובל פירושו שאין לו דין גר תושב ובקצת דברים להחמיר ובקצת דברים להקל להחמיר שגר תושב אע״פ שמותר להושיבו בארץ ישראל אחר שפסקה עבודת האלילים ממנו והוא הוא שקרוי תושב מכל מקום דוקא בתחום העיר אבל בעיר עצמה לא דדרשינן בספרי עמך ישב ולא בעיר עצמה ובזמן שאין יובל אפילו בעיר עצמה וכן גר תושב שמצוה להחיותו דוקא בזמן יובל שהיו שם שמטין ויובלות ויכולין לפרנסו שלא בטורח צבור אבל לענין קבלתו מקבלין אותו בכל זמן ועקר הדברים שזו של ספרי דחויה וכל שמקבלן אותו יושב אף בתוך העיר ומצוה להחיותו אלא שבזמן שאין יובל אין הארץ במלואה ואין נשענין על בינתנו לקבל גר לחצאין וכל שמשהין את העבד ומתגלגלין עמו משהין אותו אף בארץ ישראל ואף בעיר הסמוכה לספר:
גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינו נענש על מה שעבר בגיותו ולא על ששיהא עצמו מליכנס תחת שכינה ולא על מה שעבר ממה שנתחייב בגיותו דהיינו שבע מצות וכן כקטן שנולד לענין קורבא ר״ל שאין קרובת גיותו ערוה אצלו בגרותו כמו שהתבאר:
ואחר כך. דכתו׳1 ואחרי כן תבא אליה. כי הני. כנגד אותם ימים שעברו, דהיינו ששים יום אחרים.
1. דברים כא, יג.
ר׳ אליעזר אומר: ״אביה״ — אביה ממש, ״אמה״ — אמה ממש, שהיא נפרדת מהם, ובוכה על כך. ר׳ עקיבא אומר: ״אביה ואמה״ — זו עבודה זרה, ועליה היא בוכה שנאלצת להיפרד ממנה. וכן הוא אומר: ״אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתנו״ (ירמיהו ב, כז).
Rabbi Eliezer says: “Her father” means her actual father and “her mother” means her actual mother. Rabbi Akiva says: Her father and her mother; this is referring to the idolatrous deity that she had worshiped but will no longer be able to worship, and so it says: “They say to a tree: You are my father, and to a stone: You have given birth to us” (Jeremiah 2:27).
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) יֶרַח יָמִים ביֶרַח שְׁלֹשִׁים יוֹם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר תִּשְׁעִים יוֹם יֶרַח שְׁלֹשִׁים יָמִים שְׁלֹשִׁים וְאַחַר כֵּן שְׁלֹשִׁים.

The verses states: “A month of days and after that you may come to her” (Deuteronomy 21:13). This means a thirty-day month. Rabbi Shimon ben Elazar says: She must wait ninety days. This is derived as follows: The phrase “a month” connotes thirty days; the word “days” adds another thirty days; and the words “after that” indicate another period equal to one previously mentioned, i.e., a further thirty days.
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומחלוקת נוספת בפירוש הכתובים: מה שנאמר ״ירח ימים״, פירושו: ירח (חודש) בן שלשים יום. ר׳ שמעון בן אלעזר אומר: תשעים יום היא שוהה. וכך הוא דורש: ״ירח״ — שלשים יום, ו״ימים״ — שלשים יום נוספים, ״ואחר כן״ — עוד שלשים יום.
The verses states: “A month of days and after that you may come to her” (Deuteronomy 21:13). This means a thirty-day month. Rabbi Shimon ben Elazar says: She must wait ninety days. This is derived as follows: The phrase “a month” connotes thirty days; the word “days” adds another thirty days; and the words “after that” indicate another period equal to one previously mentioned, i.e., a further thirty days.
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא אֵימָא יֶרַח שְׁלֹשִׁים יָמִים שְׁלֹשִׁים וְאַחַר כֵּן כִּי הָנֵי קַשְׁיָא.

Ravina strongly objects to this: If the words “after that” indicate another period equal to one previously mentioned, then one should say: The phrase “a month” connotes thirty days; the word “days” adds another thirty days; and then the words “after that” add another period which is equal to the total sum of all those days she has already waited, i.e., an additional sixty days. The Gemara concedes: Indeed, this is difficult.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כי הני – ששים ואחר כן תבא אליה אחר שיעור אחר כזה תבא אליה.
ירח שלשים יום – וכן בפ״ק דנזיר (דף ה. ושם) ואימא שלשים יום כדכתיב עד חדש ימים משמע דסתם חדש שלשים והא דאמרי׳ בר״ה (דף יט:) ובסנהדרין (דף יא. ושם) כמה עיבור שנה שלשים יום רשב״ג אומר חודש היכא דמוכח שאני.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתקיף לה [מקשה על כך] רבינא: אימא [אמור] לפי דרך דרשה זו באופן אחר: ״ירח״ — שלשים, ״ימים״ — שלשים, ״ואחר כן״ — כי הני [כמו אלה], כלומר, עוד שישים יום? ומסכמים, אכן קשיא [קשה].
Ravina strongly objects to this: If the words “after that” indicate another period equal to one previously mentioned, then one should say: The phrase “a month” connotes thirty days; the word “days” adds another thirty days; and then the words “after that” add another period which is equal to the total sum of all those days she has already waited, i.e., an additional sixty days. The Gemara concedes: Indeed, this is difficult.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מְקַיְּימִין עֲבָדִים שֶׁאֵינָם מָלִין דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵין מְקַיְּימִין אָמַר ליה ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {שמות כ״ג:י״ב} וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ א״לאָמַר לוֹ בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְלֹא הִסְפִּיק לְמוּלוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

§ The Sages taught in a baraita: One may maintain slaves that are not circumcised under one’s control; this is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: One may not maintain such slaves, even for a moment. Rabbi Yishmael said to him: But it says with regard to Shabbat: “And the son of your maidservant will be refreshed” (Exodus 23:12). The verse prohibits a Jewish master from allowing his slave to perform labor on Shabbat. The Gemara will explain that this is referring to an uncircumcised slave. It is therefore apparent that it is permitted to keep such a slave. Rabbi Akiva said to him: The verse speaks of one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat and therefore does not have the opportunity to circumcise him before the onset of Shabbat.
רי״ףרש״יתוספותפסקי רי״דבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הרי הוא אומר וינפש בן אמתך – והאי בעבד ערל כתיב כדמפרש לקמן.
בין השמשות של ע״ש ולא הספיק למולו – ומזהירו הכתוב לרבו על עבדו לנוח ביום המחרת ולא על שבת הבאה שהרי צריך למולו בשבת זו וכיון דמל מקרא אחר נפקא מלמען ינוח עבדך דלקמן מוקי לה בעבד שמל.
אין מקיימין – פירש ריב״ן שלא ינסך יינו וקשיא לר״י דא״כ כי אתני בהדיה נמי ועוד דמתשובתו של ר׳ ישמעאל משמע דמדאורייתא פליגי ונראה לר״י דטעמא דר׳ עקיבא לפי שצוה הקב״ה לאברהם למול עבדיו לכך אסור לקיים שאינם מולין.
ת״ר מקיימין עבדים שאינן מולין דברי ר״י ר״ע אומר אין מקיימים א״ל ר״י והרי הוא אומר וינפש בן אמתך והגר. אר״ע בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר וקי״ל הל׳ כר״ע מחברו, דכ״ע מיהו וינפש ובן אמתך והגר בעבד ערל הכתוב מדבר מאי משמע דתנא וינפש בן אמתך בעבד ערל הכתוב מדבר, אתה אומר ב״ע או אינו אלא בעבד מל כשהוא אומר למען ינוח עבדך ואמתך כמוך הרי עבד מל אמור, מה אני מקיים וינפש בן אמתך בעבד ערל, והגר זה גר תושב אתה אומר זה גר תושב או אינו אלא גר צדק כשהוא אומר וגרך אשר בשעריך הרי ג״צ אמור הא מה אני מקיים והגר זה ג״ת. פי׳ שקבל עליו שלא לעבוד ע״ז ואוכל נבילות והזהירו הכתוב על חילול השבת דמחלל שבת כאלו עובד ע״ז. אריב״ל הלוקח עבד מן הנכרי ולא רצה למול מגלגלין עמו עד יב״ח לא מל חוזר ומוכרו לנכרי שלח ר׳ אבין משמי׳ דר׳ אילעאי וכל רבותיו א״ל משמי׳ איזהו עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו ע״מ שלא למולו יתיב ב״א ור״ח ור״י נפתח ויתבי וקאמרי עיר א׳ היתה בא״י שלא רצו עדי׳ למול גלגלו עמהן עד יב״ח וחזרו ומכרוהו לנכרים, כמאן כי האי תנא דתניא הלוקח עבד מן הנכרי ולא רצה למול מגלגלים עמו עד יב״ח לא מל חוזר ומוכרו לנכרים:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שאינן מולין. שאינם רוצים למול. בן אמתך. בעבד ערל כתו׳, כדמפרש לקמן. בין השמשות. של ערב שבת, והזהירו הכתו׳ הואיל ולא היה לו פנאי למול, שינוח בשבת. גר תושב. שקבל עליו שלא לעבוד ע״ז ומקיים ז׳ מצות דידהו. ומותר להושיבו בינינו, ולפיכך נקרא תושב שאנו מצווים על שביתתו. ודוקא שלא יעשה מלאכתנו, אבל לעצמו רשאי לעשות, כדאיתא בכריתות פרק מחוסרי כפרה1. גרסי׳ בכריתות וכו׳2.
1. ט, א.
2. כוונת רבינו למובא בספר ההשלמה.
בלוקח עבד ע״ש בין השמשות – פי׳ שלא היה לו פנאי ואפ״ה בכל דכוותא שלא היו לו פנאי כגון שהיה א׳ מהם חולה או שלא היה שם מוהל או ב״ד וכיוצא בו וחדא מן האונסי׳ וזה ברור.
רש״י בד״ה בין השמשות כו׳ עבדך דלקמן כו׳ כצ״ל:
א תנו רבנן [שנו חכמים]: מקיימין, כלומר, מותר להחזיק עבדים שאינם מלין (נימולים), אלו דברי ר׳ ישמעאל. ר׳ עקיבא אומר: אין מקיימין. אמר ליה [לו] ר׳ ישמעאל, הרי הוא אומר במצוות השבת: ״וינפש בן אמתך״ (שמות כג, יב) ואם אין מקיימים אלא עבד שמל, משמע שכל עבד מקבל על עצמו מצוות השייכות לעבד, והן כוללות כל מצוות לא תעשה, וממילא חייב הוא לשמור את השבת ואין צורך להזהיר על כך לחוד! אמר ליה [לו] ר׳ עקיבא: בלוקח (קונה) עבד בערב שבת בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר.
§ The Sages taught in a baraita: One may maintain slaves that are not circumcised under one’s control; this is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: One may not maintain such slaves, even for a moment. Rabbi Yishmael said to him: But it says with regard to Shabbat: “And the son of your maidservant will be refreshed” (Exodus 23:12). The verse prohibits a Jewish master from allowing his slave to perform labor on Shabbat. The Gemara will explain that this is referring to an uncircumcised slave. It is therefore apparent that it is permitted to keep such a slave. Rabbi Akiva said to him: The verse speaks of one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat and therefore does not have the opportunity to circumcise him before the onset of Shabbat.
רי״ףרש״יתוספותפסקי רי״דבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ בְּעֶבֶד עָרֵל כְּתִיב מַאי מַשְׁמַע דְּתַנְיָא וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ בְּעֶבֶד עָרֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בְּעֶבֶד עָרֵל אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעֶבֶד מָהוּל כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {דברים ה׳:י״ג} לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ הֲרֵי עֶבֶד מָהוּל אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ בְּעֶבֶד עָרֵל.

The Gemara notes: In any event, in the opinion of everyone the verse: “And the son of your maidservant will be refreshed,” is written with regard to an uncircumcised slave. From where is this inferred? As it is taught in a baraita: “And the son of your maidservant will be refreshed”; the verse speaks of an uncircumcised slave. Do you say it speaks of an uncircumcised slave, or perhaps it is speaking only of a circumcised slave? When it says elsewhere: “And the seventh day is a Shabbat to the Lord your God, you shall not do any labor, you, and your son, and your daughter, and your slave, and your maidservant…so that your slave and your maidservant may rest like you” (Deuteronomy 5:13), a circumcised slave is already mentioned; how, then, do I uphold the verse “And the son of your maidservant will be refreshed”? It must refer to an uncircumcised slave.
רי״ףההשלמהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תניא וינפש בן אמתך בעבד ערל הכתוב מדבר למען ינוח עבדך ואמתך כמוך בעבד המל. והגר זה גר תושב. וגרך אשר בשערך זה גר צדק. ודוקא במלאכת ישראל הוא דאסור עבד ערל אבל לעצמו מותר. והכי איתא בכריתות פרק מחוסרי כפרה. דגריס התם גר תושב עושה מלאכה לעצמו כישראל בחולו של מועד ר״ע אומר כישראל בי״ט ר״י אומר גר תושב עושה מלאכה לעצמו כישראל בחולו של מועד. עבד ואמה התושבים עושין מלאכה לעצמן בשבת כישראל בחול ר״ש אומר א׳ גר תושב וא׳ עבד ואמה התושבים עושין מלאכה לעצמן בשבת כישראל בחש״מ. אמר רב אידי בר גרשום אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר״ש:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שאף עבד זה אסור להעבידו בשבת, ומעירים: דכולי עלמא מיהת [לדעת הכל על כל פנים] ״וינפש בן אמתך״ בעבד ערל כתיב [הוא שנאמר], מאי משמע [מה המשמעות], כיצד נובעת משמעות זו מן הכתוב? ומסבירים: דתניא כן שנינו בברייתא]: ״וינפש בן אמתך״ — בעבד ערל הכתוב מדבר. אתה אומר בעבד ערל, או אינו אלא בעבד מהול? כשהוא אומר ״למען ינוח עבדך ואמתך כמוך״ (דברים ה, יד), הרי עבד מהול אמור, שהכתוב אומר שהוא כמוך ודומה לך. הא [הרי] מה אני מקיים ״וינפש בן אמתך״ — בעבד ערל.
The Gemara notes: In any event, in the opinion of everyone the verse: “And the son of your maidservant will be refreshed,” is written with regard to an uncircumcised slave. From where is this inferred? As it is taught in a baraita: “And the son of your maidservant will be refreshed”; the verse speaks of an uncircumcised slave. Do you say it speaks of an uncircumcised slave, or perhaps it is speaking only of a circumcised slave? When it says elsewhere: “And the seventh day is a Shabbat to the Lord your God, you shall not do any labor, you, and your son, and your daughter, and your slave, and your maidservant…so that your slave and your maidservant may rest like you” (Deuteronomy 5:13), a circumcised slave is already mentioned; how, then, do I uphold the verse “And the son of your maidservant will be refreshed”? It must refer to an uncircumcised slave.
רי״ףההשלמהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְהַגֵּר זֶה גֵּר תּוֹשָׁב אַתָּה אוֹמֵר זֶה גֵּר תּוֹשָׁב אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גֵּר צֶדֶק כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ הֲרֵי גֵּר צֶדֶק אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְהַגֵּר זֶה גֵּר תּוֹשָׁב.

The verse continues: “And the stranger [ger]” (Exodus 23:12). This is referring to a gentile who observes certain mitzvot [ger toshav]. Do you say that this is a ger toshav, or perhaps it is only a righteous convert [ger tzedek], who is a Jew in every sense? When it says elsewhere: “And your stranger [ger] that is within your gates” (Deuteronomy 5:13), a righteous convert is already mentioned. How, then, do I uphold the verse “And the stranger [ger]”? It must be that this is a ger toshav.
רי״ףרש״יתוספותרמב״ןרשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גר תושב – שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת דמחלל את השבת כעובד עבודת כוכבים.
זה גר תושב – פירש בקונטרס שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ומחלל שבת כעובד עבודת כוכבים וקשה דאם כן נפישי להו משבע מצות ובמסכת ע״ז (דף סד:) משמע דבשבע מצות שקבלו בני נח איקרי גר תושב ועוד דבפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נח:) אמרי׳ דעובד כוכבים ששבת חייב מיתה אפילו בחול כל שכן בשבת ובפרק ד׳ מחוסרי כפרה (כריתות דף ט. ושם) קאמר ר״ע דגר תושב אין מוזהר על השבת ונראה דהכא בעושה מלאכה לצורך ישראל דומיא דוינפש בן אמתך.
הגר זה גר תושב – פירש״י ז״לא, שקבל עליו שלא לעבוד ע״ז ואוכל נבילות ומזהירו הכתוב על השבת דמחלל שבת כעובד ע״ז. וקשי׳ עליה הא דגרסינן בפ׳ ד׳ מחוסרי כפרהב, ת״ר גר תושב עושה מלאכה בשבת לעצמו כישראל בחולו של מועד וכו׳ עבד ואמה התושבים עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול, [ר׳ שמעון אומר אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבין עושין מלאכה לעצמן כישראל בחול]⁠ג א״ר אידי בר גרשון אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר׳ שמעון. הא לדברי כולם לא הוזהרו על השבת, ואדרבה הרי אמרוד, גוי ששבת חייב מיתה. אלא שמעתין בלצורך ישראל היא, שהכתוב מזהיר לישראל שלא לעשות מלאכה בשבת ע״י עבדו, בין שהוא ערלה ומהול, בין ע״י גר תושב, וגזירת הכתוב היא, אעפ״י שאין גר תושב זה קנוי לו, שאלו בגוי, אמירה לגוי שבותו, אפילו לעשות מלאכה לצורך ישראל. ובמכילתאז דר׳ ישמעאל קתני לה בהדיא חדא ברייתא, והגר זה גר תושב, הרי הן בשבת כישראל בי״ט, הלוקח עבדים ערלים וכו׳ח. ושמעינן מינה, שמותר אדם לומר לעבד ערל, צא מעשה ידיך במזונותיך בשבת, אם רצה לעשות לעצמו יעשה ויאכל ואם לאו לא יאכל, שכיון שהוא אינו חייב במזונות אם לא רצהט, נמצאת מלאכה זו לעצמו ולא לישראל, וכן נהגוי.
א. ד״ה גר תושב.
ג. ע״פ כי״ב. ועיין בכריתות שם בשטמ״ק בחידושין שבסוף המסכת אות יא. ועיין בחידושי הרשב״א כאן.
ה. בנדפס נוסף כאן: עכו״ם.
ו. בנדפס: [אינו אלא] שבות.
ז. בנדפס ובכי״א: ובמכילתא ראיתי דר׳ ישמעאל. והוא במכילתא משפטים פרשה כ. ועיין בקרן אורה מש״כ בדברי המכילתא.
ח. בנד׳: הלוקח עבדים ערלים מן הנכרים ה״ה בשבת כישראל בחוש״מ.
ט. בנד׳: [כדקיי״ל בגיטין יב].
י. וכ״ה שי׳ תוד״ה זה גר תושב, ותוס׳ בכריתות שם. ועיין ברשב״א, ובריטב״א, בנמוק״י, במאירי, וברא״ש סי׳ לח, וביש״ש סי נג. ועי׳ במ״מ פ״כ שבת הי״ד. ועיין בשו״ת הרשב״א ח״א סי׳ נט.
הגר זה גר תושב. פירש רש״י שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה ואוכל נבלות, ומזהירו הכתוב על השבת דמחלל שבת כעובד עבודה זרה, ואינו מחוור דגר תושב היינו בן נח והוא אינו מוזהר על השבת, אדרבא אמרו ז״ל (סנהדרין נח:) עכו״ם ששבת חייב מיתה. ועוד דבכריתות פ״ד מחוסרי כפרה (כריתות ט:) אמר ר״ש אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבין, עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול, וא״ר אידי בר גרשון אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר׳ שמעון, ולא אמר התורה שישבות הגר והעבד אלא ממלאכתנו, ולא להם אסרה תורה אלא לנו שלא לעשות מלאכתנו על ידי עבדינו ולא על ידי גר תושב. ואף על פי שאין באמירה לעכו״ם דעלמא אלא שבות של דבריהם, הכא גזרת הכתוב היא. ומכאן אנו למדין דעבד העוסק במלאכת בעליו בשבת חייב להפרישו, לפי שהעבד לעולם עושה על דעת רבו, וכאותה שאמרו בשבת (שבת קכא.) קטן שבא לכבות אין שומעין לו, ואוקימנא בקטן העושה על דעת אביו. אבל בגר תושב אפשר שהוא מותר לפי שאינו עושה אלא מדעת עצמו, וכמו שאמרו שם אי הכי נכרי נמי בעושה על דעת ישראל אמאי אין אומרים לו אל תכבה, ופריק נכרי אדעתא דנפשיה קא עביד. אלא שבאמירתנו אסור במלאכתנו דבר תורה, מה שאין כן בעכו״ם דעלמא. וצרכי חולה שאין בו סכנה הנעשין ע״י עכו״ם בשבת, נראה גם כן שאסור על ידי עבד ערל, דלא התירו אלא דוקא שבות של דבריהם אבל של תורה שלא במקום סכנה אי אפשר, ונראה לי דלכולי עלמא נמי ואפילו לישראל אחר שאינו רבו אסור, דעבד ערל כגר תושב מה גר תושב אסור אף על פי שאין רשותך עליו אף עבד ערל כמוהו אסור אפילו במלאכת מי שאין רשותו עליו כנ״ל (ועיין עבודת הקדש להרשב״א בית מועד שער ה׳ פ״ה).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והגר זה גר תושב – פרש״י ז״ל שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבי׳ ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת מפני שמחלל שבת כעובד עבוד׳ כוכבי׳ והק׳ עליו דגר תושב היינו בן נח ובן נח אינו מוזהר על השבת ואף על פי שמוזהר על עבוד׳ כוכבים אדרב׳ אמרי׳ התם עכו״מז ששבת חייב מיתה ועוד דבהדיא אמרו פ״ד מחוסרי כפר׳ (דף ט׳) ר׳ שמאי או׳ א׳ גר תושב וא׳ עבד ואמה התושבי׳ עושי׳ מלאכ׳ בשבת לעצמן כישראל בחול ואפסיקנא הלכתא בהדיא כב״ש לכ״פ דגר תושב ולא עבד ואמה שלא טבלו לשם עבדות אינם מוזהרים כלל על השבת אלא שהזהיר הכתוב אלינו שלא יעשו שום מלאכה לצרכינו ואיסור תורה זה משא״כ בעכומ״ז דעלמא שאין במה שעושה לצרכינו אלא שבות דרבנן כל שצרכם אין בו שום אמירה לעכו״מז שבות ולכן נהגו הרופאים לומר בשבת לעשות לעכו״מז צרכיו ובודאי שכל שהוא לצרכנו וצרכי חולי שאין בו סכנה אסור ע״י עבדינו מן התורה כי לא התירו אלא ע״י עכו״מז שהוא שבות דרבנן וכל שלצרכם אפי׳ בעבדנו ושפחתינו מותר ואם אמ׳ לו שיעשה לעצמו ויזון עצמו בשבת כיון שהתנה עמו מבעוד יום עושה הוא לצורך מזונותיו ובלבד בצנעה בענין שלא יהא חשד הרואים מה׳ רה״ם ז״ל.
״והגר״ שנאמר באותו פסוק — זה גר תושב שהוא גוי שגר בארץ ישראל ולא קיבל על עצמו יהדות. אתה אומר זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק שהוא יהודי לכל דבריו?! כשהוא אומר ״וגרך אשר בשעריך״ (שם ה, יד), הרי גר צדק אמור, הא [הרי] מה אני מקיים ״והגר״ — זה גר תושב.
The verse continues: “And the stranger [ger]” (Exodus 23:12). This is referring to a gentile who observes certain mitzvot [ger toshav]. Do you say that this is a ger toshav, or perhaps it is only a righteous convert [ger tzedek], who is a Jew in every sense? When it says elsewhere: “And your stranger [ger] that is within your gates” (Deuteronomy 5:13), a righteous convert is already mentioned. How, then, do I uphold the verse “And the stranger [ger]”? It must be that this is a ger toshav.
רי״ףרש״יתוספותרמב״ןרשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי גהַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי1 וְלֹא רָצָה לָמוּל מְגַלְגֵּל עִמּוֹ עַד י״בשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לֹא מָל חוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לְגוֹיִם2.

Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the case of one who purchases a slave from a gentile and the slave does not wish to be circumcised, he abides with him up to twelve months. If, after this period, he will still not be circumcised, he then sells him on to gentiles.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובדי כוכבים״.
עין משפט נר מצוהרי״ףראב״ןבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ יהושע בן לוי הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מגלגליןא עמו עד י״ב חודש לא מל חוזר ומוכרו לגויב.
א. לפנינו מגלגל.
ב. ועי׳ מש״כ רבינו בסוגיא זו להלן סי׳ תקכא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מגלגל. לחלות פניו שימול, וממתין אותו על זה י״ב חדש. דלא פסקה. שאינו מודיעו שימול, אבל הא דאמרי׳ דכל שנים עשר חדש מקימו, מיירי שאומר לו שימול, ומותר לגלגל עמו י״ב חדש שמא ימול, ואם אינו רוצה למול בי״ב חדש, מכאן ואילך אסור לקיימו, ומוכרו לגוים. ור״ש פי׳1 שצריך לומר הריני מגלגל עמך י״ב חדש ואם לא תמול בנתיים אמכור אותך, מותר דהוי כשכיר בעלמא. ומה שפירשנו הוא העיקר. לשמעתא. להאי תירוצא דרב פפא דהיכא דפסקה למילתיה משהינן. משמו. של ר׳ אלעאי. דאתני. שאינו רוצה למול ולהיות חיב במצות שהאשה חיבת, אלא הוא רוצה להיות גר תושב, ואנו מצווין להחיותו, ומותר לקיימו. וכבר אסיקנא בערכין2 שאין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. דלא שני. כדאקשי ליה קרא ואוקמה בלוקח עבד בין השמשות. טהרות. דגוי גזרו עליו שיהא כזב לכל דבריו. ספר. מרקא בלעז, כרך המבדיל בין ארץ ישראל לארץ העמים. אשר באת. שמהרת ולא איחרת.
1. ד״ה לישנא אחרינא ה״מ.
2. כט, א.
ולא רצה למול – וא״ת והא אמרי׳ שיכול לכופו ולהטבילו לשם עבדות וי״ל כגון שאומ׳ לו שאם יטבילנו בע״כ לא קיים שום מצוה ומכיר בו שהוא עקש וכי יעשה כן שאין לו להטבילו בע״כ לכתחילה.
אמר ר׳ יהושע בן לוי: הלוקח (קונה) עבד מן הגוי ולא רצה העבד למול — מגלגל עמו, כלומר, מחזיק אותו ומשדלו עד שנים עשר חדש. ואם עד תום תקופה זו לא מל — חוזר ומוכרו לגויים.
Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the case of one who purchases a slave from a gentile and the slave does not wish to be circumcised, he abides with him up to twelve months. If, after this period, he will still not be circumcised, he then sells him on to gentiles.
עין משפט נר מצוהרי״ףראב״ןבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא כְּמַאן דְּלָא כר׳כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאִי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא הָאָמַר אֵין מְקַיְּימִין אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא אֲפִילּוּ תֵּימָא ר׳רַבִּי עֲקִיבָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא פַּסְקַא לְמִילְּתֵיהּ אֲבָל הֵיכָא דְּפַסְקַא לְמִילְּתֵיהּ פַּסְקַא.

The Sages said this halakha before Rav Pappa and asked: In accordance with whose opinion is it? It seems that it is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, didn’t he say: One may not maintain an uncircumcised slave even for a moment? Rav Pappa said to them: You can even say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, since perhaps that halakha of Rabbi Yehoshua ben Levi applies only where the slave did not make his refusal to be circumcised explicit; however, where he did make his refusal to be circumcised explicit, since he has made it explicit, it is prohibited to maintain him, as Rabbi Akiva rules.
רי״ףרש״יתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

האמר אין מקיימין – אפילו יום אחד.
ה״מ – דאין מקיים.
היכא דלא פסקא למילתיה – דלא קיבל מעולם להתגייר ולא פסק מגיותו.
אבל היכא דפסקא למילתיה – בשעת לקיחתו ונתפייס להתגייר ואחר כך חזר בו מגלגלין שמא יחזור ויתרצה לשון מורי.
לישנא אחרינא: ה״מ – דאין מקיימין היכא דלא פסק למילתיה שמקיימין סתם אבל היכא דפסק דאמר לו הריני מגלגל עמך י״ב חדש ואם לא תמול אמכור אותך מותר דהוי גביה כשכיר בעלמא.
היכא דלא פסקא וכו׳ – פר״ת דהני מילי אדר׳ יהושע קאי ולא פסקא למילתיה היינו שכל שעה דוחה אותו מיום ליום שימול אבל היכא דפסקא למילתיה שלא ימול כלל התם אין מקיימין ולא משמע כן דה״מ אדר״ע קאי ונראה לר״י כפירושו אבל אדר״ע קאי דהיכא דנתרצה למול ודוחהו התם אין מקיימין הואיל ומצוה למול דשהויי מצוה לא משהינן אבל היכא דפסק שלא ימול אינו מחויב למולו בעל כרחו ומגלגל י״ב חדש עמו אולי יתרצה וכן פי׳ בשערי דרב האי בשער רביעי.
ה״מ היכא דלא פסקא למלתיה – פ״ה דוקא כי לא אמר מתחלה שימול עצמו אין מקיימין אבל היכא דפסקא למלתיה שאמר מתחלה שהוא רוצה למול ואח״כ חזר בו מגלגלין עמו אולי יתרצה למול כמקודם. י״מ היכא דלא פסקא למלתיה שלא פי׳ שום דבר אז מקיימים אבל פסקא פירוש פסק הקונה עמו שאם רוצה למול יגלגל עמו ואם לא ימול ימכרנו לעובד כוכבים פסקא ומגלגל עמו דהוי גביה כשכיר בעלמא. וקשה דלקמן משמע דהיכא דאמר שאינו רוצה למול מקיימין הכא נמי היינו רב פפא אבל היכא דאתני אתני וכ״מ ה״מ היכא דלא פסקא שלא אמר איני רוצה למול אז אין מקיימין ומלין אותו מיד דשהויי מצוה לא משהינן אבל היכא דפסקא שאינו רוצה למול א״נ אינו עם הישראל רק כשכיר יום מקיימין ומגלגלין עמו אולי יתרצה למול וקשה לי דלמה שינה לשונו. ונראה כפ״ה אך לא אסיק אדעתיה דהיכא דאתני אתני עד דשמעיה לההיא דשלח רבין:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה״מ היכא דלא פסק׳ למילתיה – פרש״י ז״ל שעומד עמו סתם אבל אם פסק עמו שאם לא ימול עד י״ב חדש שימכרנו מותר להשהותו עד י״ב חדש דהוי גבי׳ כשכיר דעלמא ור״ח ז״ל פירש ה״מ שאמר ר׳ יהושע כל דלא פסק העבד למלתיה לומ׳ שלא יתגייר אלא שדוחה אותו בדברים אבל אם פסק דבריו לימא לא אמול פסק׳ ושוב מקיימין וזה הפי׳ מחוור בטעם אלא דלישנא דאמר אינו הולך בשיטת התלמוד דעלמא כדאמרינן בסמוך ה״מ היכא דלא אתני דפי׳ ה״נ אדר״ע.
אמרוה [אמרו אותה] את הברייתא הזו רבנן קמיה [החכמים לפני] רב פפא וביררו: כמאן [כמי היא] ברייתא זו — שלא כדעת ר׳ עקיבא. דאי [שאם] תאמר שהיא כדעת ר׳ עקיבא — האמר [הרי אמר]: אין מקיימין עבד שלא מל! אמר להו [להם] רב פפא: אפילו תימא [תאמר] שהיא כדעת ר׳ עקיבא, הני מילי היכא דלא פסקא למילתיה [דברים אלה אמורים היכן שלא פסק את דבריו], שלא קצב לעבד זמן מוגדר של שנים עשר חודש למולו, ובענין זה אמר ר׳ עקיבא שלא יקיימו, אבל היכא דפסקא למילתיה [היכן שפסק לדבריו], שקצב לו זמן של שנים עשר חודש — פסקא [פסק], שאינו נחשב אלא כשכיר ומותר לו לקיימו כל שנים עשר חודש ומגלגל עמו עד שיסכים, ואם לא הסכים — ימכרנו.
The Sages said this halakha before Rav Pappa and asked: In accordance with whose opinion is it? It seems that it is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, didn’t he say: One may not maintain an uncircumcised slave even for a moment? Rav Pappa said to them: You can even say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, since perhaps that halakha of Rabbi Yehoshua ben Levi applies only where the slave did not make his refusal to be circumcised explicit; however, where he did make his refusal to be circumcised explicit, since he has made it explicit, it is prohibited to maintain him, as Rabbi Akiva rules.
רי״ףרש״יתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רַב כָּהֲנָא אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר לִי אִי הָכִי כִּי אֲמַר לֵיהּ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לִישַׁנֵּי לֵיהּ הָא חֲדָא מִתְּרֵי טַעְמֵי קָאָמַר.

Rav Kahana said: I said this halakha before Rav Zevid from Neharde’a. He said to me: If so, that Rabbi Akiva agrees that one may temporarily maintain a slave who has not explicitly refused to be circumcised, then when Rabbi Akiva said to Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave is referring to one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat, let him instead answer him that the verse is referring to this case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara explains: Rabbi Akiva said only one out of two possible reasons why it would be permitted to be in possession of such a slave.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לשמעתא – האי תרוצא דרב פפא דהיכא דפסק למילתיה משהינן.
לישני ליה הא – כגון דפסק למילתיה דיכול לקיימו כל י״ב חדש.
חד מתרי טעמי – שני ליה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב כהנא: אמריתה לשמעתא קמיה [אמרתי את ההלכה הזאת לפני] רב זביד מנהרדעא, אמר לי: אי הכי [אם כך] כי קאמר ליה [כאשר אמר לו] ר׳ עקיבא לר׳ ישמעאל שהפסוק המדבר על עבד ערל הוא בלוקח עבד בין השמשות, לישני ליה הא [שיתרץ לו זאת] שאמר רב פפא כמדובר באופן שפסק דבריו, שהוא מצוי יותר מאשר במקרה נדיר זה שהזכיר! ומשיבים: אין זו קושיה, כי חדא מתרי טעמי קאמר [אחד משני טעמים אמר], שבאמת היה יכול להביא דוגמה אחרת שמותר לקיים, והביא בין השאר את זו.
Rav Kahana said: I said this halakha before Rav Zevid from Neharde’a. He said to me: If so, that Rabbi Akiva agrees that one may temporarily maintain a slave who has not explicitly refused to be circumcised, then when Rabbi Akiva said to Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave is referring to one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat, let him instead answer him that the verse is referring to this case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara explains: Rabbi Akiva said only one out of two possible reasons why it would be permitted to be in possession of such a slave.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) שְׁלַח רָבִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אִילְעַאי וְכׇל רַבּוֹתַי אָמְרוּ לִי מִשְּׁמוֹ דאֵיזֶהוּ עֶבֶד עָרֵל שֶׁמּוּתָּר לְקַיְּימוֹ זֶה שֶׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְמוּלוֹ אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא כְּמַאן דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאִי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא הָאָמַר אֵין מְקַיְּימִין אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא ה״מהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא אַתְנִי בַּהֲדֵיהּ אֲבָל הֵיכָא דְּאַתְנִי אַתְנִי.

Ravin sent a message citing a halakha in the name of Rabbi Ilai: And all of my teachers said to me in his name: What is the case of an uncircumcised slave whom it is permitted to maintain? This is one whose master purchased him on condition not to circumcise him. The Sages said this halakha before Rav Pappa and asked: In accordance with whose opinion is it? It seems that it is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, didn’t he say: One may not maintain an uncircumcised slave even for a moment? Rav Pappa said to them: You can even say it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, since perhaps that ruling of Rabbi Akiva applies only where the master did not make a condition with regard to the slave that he would not be circumcised; however, where he did make such a condition, since he made a condition, even Rabbi Akiva would concede it is permitted to maintain him.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכל רבותי אמרו לי משמיה – דרבי אלעאי.
[סימן תקכא]
1ועלא פירשתי הני מילי דלא פסקה למילתיה הראשונה, שלא פסק מגיותו, שאמר בעת שלקחו רבו מן הגוי הוי יודע שאיני מגייר לעולם, שכיון שאמר כן קאמר ר׳ עקיבא שאינו מקיימו שעה אחת דודאי אין רצונו להתגייר לעולם, וכיון דהכי אין מקיימו דכתיב ימול לכם יליד ביתך ומקנת כספך. אבל היכא דפסק מילתיה הראשונה בעת שלקחו מן הגוי, שקיבל להתגייר [ו]⁠שוב חזר בו ולא רצה, מגלגל עמו עד י״ב חודש שמא יחזור בו ויניח עצמו למול, ואם חזר בו עד י״ב חודש מוטב ואם לאו ימכרנו לגוים. כדמפרש בסמוך ואזיל כו׳ איזהו עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו שאמר לו רבו בעת שלקחו מן הגוי לא אמול אותך והעבד שתק, ורבו לא נתכוין אלא כדיב שלא יניח עצמו למכור אליו ברצון, דכיון שלא דבר העבד אלא רבו, מותר לקיימו וכגון לגלגל עמו עד י״ב חודש שמא יניח עצמו למול לאחר מיכן כיון שלא אמר הוא עצמו לא אגייר. והיינו דקא מפרש רב פפא הני מילי היכא דלא איתניהו בהדיה, אלא העבד עצמו א⁠[מר] שלא לגייר לעולם, ואותו אין מקיימין (שנה) [שעה] אחת, אבל היכא דאתני הכי בהדיה ושתק העבד אתני ומגלגל עמוג.
א. בד״פ ועל זה. וזו״ז משובש.
ב. כלומר מחשש שלא יניח עצמו וכו׳.
ג. פירוש חדש, לא כשא״ר שפירשו דמשום דאתני עם המוכר או עם העבד אינו יכול לגיירו. עי׳ רמב״ם פ״א מהל׳ מילה ה״ו ואם התנה עליו מתחלה. ומרדכי ר׳ מא וביש״ש בפירקין סי׳ נב. ועי׳ ב״ח יו״ד סי׳ רסז עמ׳ קלד. וגם הלשון דאתני אתני קשה להלמו לפירוש זה.
1. סימן תקכ״א מופיע בכ״י בסוף המסכת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלח רבין משמיה [משמו] של ר׳ אילעאי, והוסיף: כל רבותי אמרו לי משמו: איזהו עבד ערל שמותר לקיימו בישראל — זה שלקחו (קנה אותו) רבו על מנת שלא למולו. אמרוה רבנן קמיה [אמרו חכמים לשמועה זו לפני] רב פפא: כמאן דעת מי] הלכה זו? — שלא כדעת ר׳ עקיבא, דאי [שאם] כדעת ר׳ עקיבא היא — האמר [הרי אמר]: אין מקיימין עבד שאינו נימול! אמר להו [להם] רב פפא: אפילו תימא [תאמר] שהוא כשיטת ר׳ עקיבא, אולם הני מילי [דברים אלה] שאמר ר׳ עקיבא אמורים דווקא היכא [היכן] שלא אתני בהדיה [התנה אתו] העבד מראש שאינו נימול, אז חייב למולו או למוכרו, אבל היכא דאתני [היכן שהתנה] — אתני [התנה].
Ravin sent a message citing a halakha in the name of Rabbi Ilai: And all of my teachers said to me in his name: What is the case of an uncircumcised slave whom it is permitted to maintain? This is one whose master purchased him on condition not to circumcise him. The Sages said this halakha before Rav Pappa and asked: In accordance with whose opinion is it? It seems that it is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, didn’t he say: One may not maintain an uncircumcised slave even for a moment? Rav Pappa said to them: You can even say it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, since perhaps that ruling of Rabbi Akiva applies only where the master did not make a condition with regard to the slave that he would not be circumcised; however, where he did make such a condition, since he made a condition, even Rabbi Akiva would concede it is permitted to maintain him.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַב כָּהֲנָא אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא וא״לוַאֲמַר לִי אִי הָכִי כִּי קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְלֹא הִסְפִּיק לְמוּלוֹ לִישַׁנֵּי לֵיהּ הָא.

Rav Kahana said: I said this halakha before Rav Zevid from Neharde’a and he said to me: If so, that Rabbi Akiva agrees that one may maintain a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised, then when Rabbi Akiva said to Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave is referring to one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat and therefore does not have the opportunity to circumcise him before the onset of Shabbat, let him instead answer him that the verse is referring to this case of a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised.
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ א״ל א״ה כי קאמר ליה ר״ע כו׳ מנהרדעי וא״ל אי הכי כו׳ כצ״ל:
אמר רב כהנא: אמריתה לשמעתא קמיה [אמרתי אותה, את ההלכה לפני] רב זביד מנהרדעא, ואמר לי: אי הכי [אם כך], כי קאמר ליה [כאשר אמר לו] ר׳ עקיבא לר׳ ישמעאל שעבד ערל יכול להיות רק בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו — לישני ליה הא [שיתרץ לו זאת] שהעבד התנה שלא ימול!
Rav Kahana said: I said this halakha before Rav Zevid from Neharde’a and he said to me: If so, that Rabbi Akiva agrees that one may maintain a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised, then when Rabbi Akiva said to Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave is referring to one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat and therefore does not have the opportunity to circumcise him before the onset of Shabbat, let him instead answer him that the verse is referring to this case of a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised.
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְלִיטַעְמָיךְ לִישַׁנֵּי לֵיהּ הָךְ אֶלָּא חַד מִתְּרֵי וּתְלָת טַעְמֵי קָאָמַר.

The Gemara responds: But even according to your reasoning that Rabbi Akiva disagrees, since you do agree with Rav Pappa’s resolution of Rabbi Akiva’s opinion with the halakha of Rabbi Yehoshua ben Levi, let Rabbi Akiva answer him that the verse is referring to that case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara answers: Rabbi Akiva said only one out of two or three possible reasons that it would be permitted to be in possession of such a slave.
רי״ףבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: וליטעמיך, לישני ליה הך [ולטעמך, לשיטתך, שיתרץ לו ר׳ עקיבא זו], שפסק שלא למול, אלא ודאי חד מתרי ותלת טעמי קאמר [אחד משנים ושלושה טעמים אמר] ולא בא לומר את כולם.
The Gemara responds: But even according to your reasoning that Rabbi Akiva disagrees, since you do agree with Rav Pappa’s resolution of Rabbi Akiva’s opinion with the halakha of Rabbi Yehoshua ben Levi, let Rabbi Akiva answer him that the verse is referring to that case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara answers: Rabbi Akiva said only one out of two or three possible reasons that it would be permitted to be in possession of such a slave.
רי״ףבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) יְתֵיב רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי אַמֵּי ור׳וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַקִּילְעָא דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא רָצוּ עֲבָדֶיהָ לָמוּל וְגִלְגְּלוּ עִמָּהֶם עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְחָזְרוּ וּמְכָרוּם לְגוֹיִם1 כְּמַאן.

Rabbi Ḥanina bar Pappi, and Rabbi Ami, and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa were sitting in the courtyard of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa. They were sitting and saying: There was one city in Eretz Yisrael whose slaves did not wish to be circumcised. Their masters abided with them until twelve months had passed and then sold them to gentiles. In accordance with whose opinion did they act?
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובדי כוכבים״.
רי״ףהערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך קלע
קלעא(ברכות כב.) כי אתא רבין אומר באושא הוה בקילעא דרב אושעיה. (יבמות מח: עבודה זרה כד.) יתיב רב אמי ורב חנינא בר פפי ורב יצחק נפחא אקלעא דרב יצחק נפחא (נדרים כב) אמר ליה זיל לקילעיך פירוש לך לאהלך שייך זה בקלע הראשון:
א. [צעלט.]
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מסופר: יתיב [ישבו] ר׳ חנינא בר פפי ור׳ אמי ור׳ יצחק נפחא [הנפח] אקילעא [בחצר] של ר׳ יצחק נפחא, ויתבי וקאמרי [וישבו ואמרו]: עיר אחת היתה בארץ ישראל ולא רצו עבדיה למול, וגלגלו עמהם עד שנים עשר חדש, וחזרו ומכרום לגויים. כמאן דעת מי] הלכה זו —
Rabbi Ḥanina bar Pappi, and Rabbi Ami, and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa were sitting in the courtyard of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa. They were sitting and saying: There was one city in Eretz Yisrael whose slaves did not wish to be circumcised. Their masters abided with them until twelve months had passed and then sold them to gentiles. In accordance with whose opinion did they act?
רי״ףהערוך על סדר הש״סבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי1 וְלֹא רָצָה לָמוּל מְגַלְגֵּל עִמּוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לֹא מָל חוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לְגוֹיִם2 ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵין מְשַׁהִין אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הֶפְסֵד טְהָרוֹת וּבָעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר אֵין מְשַׁהִין אוֹתוֹ כׇּל עִיקָּר שֶׁמָּא יִשְׁמַע דָּבָר וְיֵלֵךְ וְיֹאמַר לַחֲבֵרוֹ גּוֹי3.

It is in accordance with the opinion of this tanna, as it is taught in a baraita: In the case of one who purchases a slave from a gentile and the slave does not wish to be circumcised, the master abides with him for up to twelve months. If, after this period, the slave will still not be circumcised, the master then sells him to gentiles. Rabbi Shimon ben Elazar says: One may not allow him to remain in Eretz Yisrael due to the loss of ritually pure items he could cause. As long as the slave remains uncircumcised, he is considered to be a gentile; therefore, by rabbinic decree, ritually pure items that he touches are considered to be impure. And in a city that is near to the border he may not be allowed to remain at all, lest he hear some secret matter concerning security and go and say it over to his fellow gentile in an enemy country. However, once he has been circumcised and accepted the yoke of mitzvot, this concern no longer exists.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובדי כוכבים״.
3. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יההשלמהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך ספר
ספרא(יבמות מח:) ובעיר הסמוכה לספר אין משהין אותו כל עיקר שמא ישמע דבר וילך ויגיד לחבירו גוי. (סוטה מב.) אחת בספר ואחת במלחמה. (עירובין מה) (בבא קמא פב) בבל כעיר הסמוכה לספר דמיא. (בילמדנו שלח לך) עמלק יושב מה ראה עמלק לישב בארץ הנגב על הספר על דרך כניסתן של ארץ ישראל פי׳ ספר ארץ העמים הסמוכה לארץ ישראל ועיר הסמוכה לים נקראת ספר כמו כדמתרגמינן זבולון לחוף ימים ישכון על ספר ימא:
א. [האפען. גרעניץ.]
הפסד טהרות – שמטמא את התרומות דעובד כוכבים גזרו עליו שיהא טמא כזב לכל דבריו.
לספר – מרק״א בלעז כרך המבדיל בין ארץ ישראל לארץ העמים.
הא דאר״ש הא כופה ומטבילה לשם עבדות כתב הראב״ד דרבנן פליגי עליה ואמרי אף לשום עבדות צריך לקבל ואינו כופהו והלכתא כרבנן דר״ש ור״ע קיימי כותיה לקמן גבי מקיימין עבדים שאינן מהולים ויש אומרים דלא פליגי רבנן עליה דר״ש אלא בשחרור אבל לשום עבדות כופהו כדי שלא יטבול לשום בן חורין. ור״ש ור״ע פליגי אם אינו רוצה לכופן אם רשאי לקיימן או לא:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כי האי תנא דעת תנא זה], דתניא כן שנינו בברייתא]: הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה העבד למול — מגלגל עמו עד שנים עשר חדש, לא מל — חוזר ומוכרו לגויים. ר׳ שמעון בן אלעזר אומר: אין משהין אותו את העבד שלא נימול בארץ ישראל, מפני הפסד טהרות. שכיון שאינו נימול דינו כגוי, וגזרו חכמים טומאה במגע גוי טמא, ועבד זה שבבית ישראל עלול לנגוע בטהרות ולטמאן. ובעיר הסמוכה לספר אין משהין אותו כל עיקר, שמא ישמע דבר של סוד (כגון בענייני צבא ושמירה) וילך ויאמר דבר זה לחברו הגוי, שרק עבד שמל, וקיבל על עצמו יהדות במידה מסויימת, אין חוששים לו עוד.
It is in accordance with the opinion of this tanna, as it is taught in a baraita: In the case of one who purchases a slave from a gentile and the slave does not wish to be circumcised, the master abides with him for up to twelve months. If, after this period, the slave will still not be circumcised, the master then sells him to gentiles. Rabbi Shimon ben Elazar says: One may not allow him to remain in Eretz Yisrael due to the loss of ritually pure items he could cause. As long as the slave remains uncircumcised, he is considered to be a gentile; therefore, by rabbinic decree, ritually pure items that he touches are considered to be impure. And in a city that is near to the border he may not be allowed to remain at all, lest he hear some secret matter concerning security and go and say it over to his fellow gentile in an enemy country. However, once he has been circumcised and accepted the yoke of mitzvot, this concern no longer exists.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יההשלמהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) תַּנְיָא רַבִּי חֲנַנְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִפְּנֵי מָה גֵּרִים בִּזְמַן הַזֶּה מְעוּנִּין וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִיְּימוּ שֶׁבַע מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי אֶלָּא מִפְּנֵי מָה מְעוּנִּין לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה אֶלָּא מִיִּרְאָה.

§ It is taught in a baraita: Rabbi Ḥananya, son of Rabban Gamliel, says: For what reason are converts at the present time tormented and hardships come upon them? It is because when they were gentiles they did not observe the seven Noahide mitzvot. Rabbi Yosei says: They would not be punished for their deeds prior to their conversion because a convert who just converted is like a child just born in that he retains no connection to his past life. Rather, for what reason are they tormented? It is because they are not as well-versed in the intricacies of the mitzvot as a born Jew, and consequently they often inadvertently transgress mitzvot. Abba Ḥanan says in the name of Rabbi Elazar: It is because they observe mitzvot not out of love of God, but only out of fear of the punishments for failing to observe them.
רי״ףרש״יראב״ןתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלא קיימו ז׳ מצות – בעודן עובדי כוכבים ועד השתא לא איפרעו מינייהו דפורענות גנוזה להם לעתיד לבא אבל כשמתגיירין נפרעין מהם כדי למרק חובתן.
כקטן שנולד – ואינו נענש על שעבר.
מיראה – מיראת גיהנם והפורענות האמורה עליהם.
מפני מה בזמן הזה גרים מעונין ויסורין באין עליהן, מפני שאין מדקדקין במצות. ויש שאומ׳ שאין עושין מאהבה אלא מיראה, ויש שאומ׳ מפני שישהוא עצמן מלבוא תחת כנפי השכינה.
א. כך גם בכת״י אחד שבדק״ס. לפנינו ששהו. ׳מלבוא׳ לפנינו ׳להכנס׳.
שאין עושין מאהבה אלא מיראה – בפרק נוטל (בסוטה דף כב: ושם) משמע ששניהם רעים ובפרק כשם (שם דף לא. ושם) משמע דשניהם לשבח ואומר ר״י דמאהבת המקום ומיראת המקום הוו תרוייהו לשבח מאהבת אדם ומיראת אדם תרוייהו לגריעותא או כמו שפירש שם בקונט׳ מאהבת שכר וכגון שאם לא יהיה לו שכר תוהא על הראשונות ואין עושה אלא על מנת לקבל פרס ומיראה היינו מיראת עונש אבל הכא קשה דנקט מאהבה לשבח ומיראה לגריעותא והוי מצי למימר איפכא או תרוייהו לגריעותא או תרווייהו לשבח.
גר שנתגייר כקטן שנולד דמי – ואינו נענש על אשר עשה בגיותו ובדיני שמים איירי נמי הכא. אבל בדיני אדם אמרינן בן נח שברך את השם בגיותו ונתגייר היה נהרג. וכמו כן אינו אסור בקרובות מטעם הזה דכקטן שנולד דמי רק היכא דשייך שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה:
שאין עושין מאהבה אלא מיראה – משמע היכא דמיראה אינו טוב ובמגילה (כ״ה) משמע דאף מאהבה אינו טוב דקאמר דלמא אתי למעבד מאהבה ומיראה. וגם (בסמוך) [בסוטה (כ״ב)] נמי משמע דמאהבה נמי אינו טוב (דקאמר חשיב) [דקחשיב ליה] גבי ז׳ פרושין הם וכולן כגנא. ובסוף כשם משמע דאף מיראה קא חשיב דקאמר תרווייהו צדיקי גמורי נינהו מר מאהבה ומר מיראה משמע מהתם דאף מיראה צדיק הוא. ונראה לפרש דדוקא מאהבת המקום ומיראת המקום הוו צדיקי אבל מיראת העונש ומאהבת השכר לאו צדיקי נינהו והכא ר״ל שאין עושין מאהבת המקום אלא מיראת העונש והמבין יבין:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מפני מה גרים בזמן הזה מעונין דיסורי׳ באין עליהם – פי׳ דאלו ישראל בעון אבותם.
גמ׳ גר שנתגייר כקטן. עיין סנהדרין דף עא ע״ב תד״ה בן:
ב תניא [שנויה ברייתא]: ר׳ חנניא בנו של רבן גמליאל אומר: מפני מה גרים בזמן הזה מעונין מכל צד, ויסורין באין עליהן — מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח בהיותם גויים, והם נענשים על כך כשמגיעים להיות ישראלים. ר׳ יוסי אומר: טעם זה אינו נכון, כי גר שנתגייר — כקטן שנולד דמי [הוא נחשב] וכל מה שעשה קודם לכן אינו נחשב לו, אלא מפני מה מעונין — לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל, ועוברים עבירות מתוך חוסר ידיעה. אבא חנן אומר משום (משמו של) ר׳ אלעזר: הטעם הוא לפי שאין עושין מאהבה לקדוש ברוך הוא, אלא מיראה, מחשש עונשי גיהנום, וכיון שעשו זאת רק מיראת העונש הם מעונים אחר כך ביסורים.
§ It is taught in a baraita: Rabbi Ḥananya, son of Rabban Gamliel, says: For what reason are converts at the present time tormented and hardships come upon them? It is because when they were gentiles they did not observe the seven Noahide mitzvot. Rabbi Yosei says: They would not be punished for their deeds prior to their conversion because a convert who just converted is like a child just born in that he retains no connection to his past life. Rather, for what reason are they tormented? It is because they are not as well-versed in the intricacies of the mitzvot as a born Jew, and consequently they often inadvertently transgress mitzvot. Abba Ḥanan says in the name of Rabbi Elazar: It is because they observe mitzvot not out of love of God, but only out of fear of the punishments for failing to observe them.
רי״ףרש״יראב״ןתוספותתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁשִּׁהוּ עַצְמָם לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה אָמַר ר׳רַבִּי אֲבָהוּ וְאִיתֵּימָא ר׳רַבִּי חֲנִינָא מַאי קְרָאָה {רות ב׳:י״ב} יְשַׁלֵּם ה׳ פׇּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכּוּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת וְגוֹמֵר.:

Others say: It is because they waited before entering under the wings of the Divine Presence, i.e., they are punished for not converting sooner than they did. Rabbi Abbahu said, and some say it was Rabbi Ḥanina who said: What is the verse from which it is derived that one should convert at the earliest opportunity? Boaz said to Ruth: “The Lord shall recompense your work, and your reward shall be complete from the Lord, the God of Israel, under whose wings you have come to take refuge” (Ruth 2:12).
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אשר באת – שמיהרת ולא איחרת.
אשר באת לחסות – פירוש שמיהרת ותימה דבפ׳ מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר דף כג: ושם) אומר רות בת בנו של עגלון בנו של בלק מלך מואב היתה וכשתחשוב שנותיו של אהוד שהרג עגלון עד סוף ימים של אבצן דהיינו בועז תמצא יותר ממאתים שנה ולעת זקנתו נשאה דכתיב לבלתי לכת אחרי הבחורים וי״ל דבת בנו של עגלון לאו דוקא אלא כלומר דמזרעו היתה כמו בן בנו של נמרוד הרשע (חגיגה דף יג.) ובקרא קרי לה נערה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי קראה – פרש״י ז״ל דקאי על מילתא דאחרים ודריש אשר באת שמיהרת ולא איחרת ומ״ה פי׳ דלסיועי לר׳ יוסי אתא אשר באת היום לעולם דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואחרים בתר טעמא דר׳ יוסי גרירי.
מאי קרא כו׳ אשר באת לחסות וגו׳. עיין פרש״י ותוספת ונראה דמלשון הכפול ישלם ה׳ פעלך ותהיא משכרתך שלימה מעם ה׳ גו׳ דריש לה דה״ק ישלם ה׳ פעלך שנתגיירת ועוד תהא משכרתך שלימה על אשר באת ומיהרת לחסות גו׳ וק״ל:
אחרים אומרים: מפני ששהו עצמם מלהכנס תחת כנפי השכינה. אמר ר׳ אבהו ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת ר׳ חנינא: מאי קראה [מהו הכתוב] המלמדנו ענין זה — ״ישלם ה׳ פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם ה׳ אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו״ (רות ב, יב), כלומר, שתקבל שכר על שמיהרה לחסות תחת כנפי השכינה.
Others say: It is because they waited before entering under the wings of the Divine Presence, i.e., they are punished for not converting sooner than they did. Rabbi Abbahu said, and some say it was Rabbi Ḥanina who said: What is the verse from which it is derived that one should convert at the earliest opportunity? Boaz said to Ruth: “The Lord shall recompense your work, and your reward shall be complete from the Lord, the God of Israel, under whose wings you have come to take refuge” (Ruth 2:12).
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יבמות מח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה יבמות מח:, רי"ף יבמות מח: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס יבמות מח:, רש"י יבמות מח:, ראב"ן יבמות מח: – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות יבמות מח:, תוספות ישנים יבמות מח:, ההשלמה יבמות מח:, פסקי רי"ד יבמות מח:, רמב"ן יבמות מח: – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב שמואל דיקמן. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רשב"א יבמות מח: – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי יבמות מח: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר' אברהם מן ההר יבמות מח: – מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה), ריטב"א יבמות מח:, מהרש"ל חכמת שלמה יבמות מח:, מהרש"א חידושי אגדות יבמות מח:, גליון הש"ס לרע"א יבמות מח:, פירוש הרב שטיינזלץ יבמות מח:, אסופת מאמרים יבמות מח:

Yevamot 48b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Yevamot 48b, Rif by Bavli Yevamot 48b, Collected from HeArukh Yevamot 48b, Rashi Yevamot 48b, Raavan Yevamot 48b, Tosafot Yevamot 48b, Tosefot Yeshanim Yevamot 48b, HaHashlamah Yevamot 48b, Piskei Rid Yevamot 48b, Ramban Yevamot 48b, Rashba Yevamot 48b, Meiri Yevamot 48b, R. Avraham of Montpellier Yevamot 48b, Ritva Yevamot 48b, Maharshal Chokhmat Shelomo Yevamot 48b, Maharsha Chidushei Aggadot Yevamot 48b, Gilyon HaShas Yevamot 48b, Steinsaltz Commentary Yevamot 48b, Collected Articles Yevamot 48b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144