×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ק״כ:גמרא
;?!
אָ
סִימָן מוּבְהָק קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר סִימָן מוּבְהָק וּמָר סָבַר לָאו סִימָן מוּבְהָק. וּלְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רָבָא סִימָנִין דְּאוֹרָיְיתָא הָא קָתָנֵי אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו. גּוּפוֹ דְּאָרוֹךְ וְגוּץ כֵּלָיו דְּחָיְישִׁינַן לִשְׁאֵלָה וְאִי חָיְישִׁינַן לִשְׁאֵלָה חֲמוֹר בְּסִימָנֵי אוּכָּף הֵיכִי מַהְדְּרִינַן. לָא שָׁיְילִי אִינָשֵׁי אוּכָּפָא דִּמְסַקֵּיב לֵיהּ לַחֲמָרָא מְצָאוֹ קָשׁוּר בְּכִיס וּבְאַרְנָקִי וּבְטַבַּעַת הֵיכִי מַהְדְּרִינַן. טַבַּעַת חייש לְזַיּוֹפֵי כִּיס וְאַרְנָקִי מְנַחֲשִׁי אִינָשֵׁי וְלָא מוֹשְׁלִי וְאִיבָּעֵית אֵימָא כֵּלָיו בְּחִיוָּרֵי וְסוּמָּקֵי.: וַאֲפִילּוּ רָאוּהוּ מְגוּיָּיד וְכוּ׳.: לְמֵימְרָא דִּמְגוּיָּיד חָיֵי וּרְמִינְהִי אאָדָם אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ אֲפִילּוּ מְגוּיָּיד ואפי׳וַאֲפִילּוּ גּוֹסֵס טַמּוֹיֵי לָא מְטַמֵּא הָא מִיחְיָיא לָא חָיֵי. אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא הָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא מְעִידִין עַל הַמְגוּיָּיד וְאֵין מְעִידִין עַל הַצָּלוּב רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף עַל הַמְגוּיָּיד אֵין מְעִידִין מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לִכָּווֹת וְלִחְיוֹת. וּמִי מָצֵית לְאוֹקוֹמֵי כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא מַעֲשֶׂה בְּעַסְיָא בְּאֶחָד שֶׁשִּׁילְשְׁלוּהוּ לַיָּם וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם אֶלָּא רַגְלוֹ וְאָמְרוּ חֲכָמִים מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה תִּנָּשֵׂא מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה לֹא תִּנָּשֵׂא. שָׁאנֵי מַיָּא דְּמַרְזוּ מַכָּה. וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לְדִידִי חֲזֵי לִי הַהוּא טַיָּיעָא דְּשָׁקֵיל סַפְסִירָא וְגַיְּידֵיהּ לְגַמְלֵיהּ וְלָא אַפְסֵיקְתַּיהּ לְנַעֲרוּתֵיהּ אָמַר אַבָּיֵי הָהִיא כְּחִישָׁא הַוְיָא. רָבָא אָמַר בְּסַכִּין מְלוּבֶּנֶת וְדִבְרֵי הַכֹּל.: וְהַחַיָּה אוֹכֶלֶת וְכוּ׳.: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בלֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ יוֹצְאָה אֲבָל מִמָּקוֹם שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה מְעִידִין. וא״רוְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל גשָׁחַט בּוֹ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם וּבָרַח מְעִידִין. אִינִי וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דשָׁחַט בּוֹ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם וְרָמַז וְאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ חַי הוּא וְסוֹפוֹ לָמוּת. אֶלָּא מֵעַתָּה יְהֵא גּוֹלֶה עַל יָדוֹ אַלְּמָה תַּנְיָא השָׁחַט שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא וחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא הָרוּחַ בִּלְבְּלַתּוּ אִי נָמֵי שֶׁמָּא אִיהוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
טמויי הוא דלא מטמא מיחייא לא חיי – ואי קשיאא, הא קתני גוסס דמחייא נמי חיי. איכא למימר, התם כיון דבידי שמים ורובן למיתה, שמא הייתי אומר יטמא, אבל מגוייד אי אפשר דחיי, פשיטא דהא כבריאב הוא. אי נמי, איידי דקתני מגוייד תנא גוסס. ומי מצית מוקמת לה כר׳ שמעון בן אלעזר וכו׳ – פי׳ בשלמא לרבנן הכי קתני, מן הארכובה ולמעלה תנשאג לאחר שנים עשר חדש, דטרפה היא וטרפה אינה חיה, וכל שאינה חיה במכתה עצמה בלא רפואה אינה יכולה לכוות ולחיותד, אלא לר׳ שמעון ב״א, הרי במקום שמכתו ממיתה יכול ליכוות ולחיות, הלכך לדידי׳ מן הארכובה ולמעלה נמי יכול ליכוות ולחיות, ולאו טרפה היא. ובתוספת׳ דמסכת חוליןה תניא נמי, ר״ש ב״א מכשיר מפני שיכולה ליכוות ולחיות. ומשנינן, שאני מיא דמרזו מכה, ואפילו לר׳ שמעון ב״א אינו יכול ליכוות ולחיות, הלכך לאחר שנים עשר חדש אשתו מותרת. וכן מפורש בירושלמיו, ר׳ חגי בעיא קומי ר׳ יוסה לא מסתברא נותנין לו שהות כדי טרפה אמר לי׳ אף אנא סבר כןז. רבא אמר מתני׳ דמגוייד בסכין מלובנת ודברי הכל – אבל בארכובה, כיון דסימן טרפה הוא, לא מהני ליה סכין מלובנת. ואע״פ שכל טרפות שמנו חכמים בבהמה אין כנגדן באדם, כיון דארכובה בזה ובזה נשנית, בשניהם הוא טרפה, שלא שנינו מן הארכובה ולמעלה משום שהוא מת מיד, אלא משום שהוא סימן טרפהח.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב שמואל דיקמן. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א כה״ק תוד״ה למימרא. ועיין בתוס׳ ישנים ובתוס׳ הרא״ש. ועיין בריטב״א.
ב בנדפס: בבריא.
ג בכ״ א ב: לא תנשא.
ד בנדפס נוסף כאן במרובעות: ורישא קודם י״ב חודש.
ה פ״ג ה״ג. ועיין מש״כ בזה הרשב״א והריטב״א.
ו פט״ז ה״ד בסופו.
ז וכ״כ הרשב״א, וכ״כ הריטב״א ועיי״ש מש״כ בשם הר״ם. ועי׳ במ״מ פי״ג מהל׳ גירושין הט״ז שהביא בשם רבינו והרשב״א דהא דמארכובה ולמעלה משיאין את אשתו היינו לאחר י״ב חודש, וכן נפסק בשו״ע סי׳ יז סל״ב. אך הרמב״ם לא הזכיר כלל ענין של י״ב חודש וכן בטור לא כתב כן. ועיין מש״כ בזה הפרישה והב״ח בק״א. וע״ע מה שכתבו הקרן אורה והישרש יעקב.
ח והיינו דלא כמש״כ התוס׳ ד״ה למימרא, כיון דמגוייד במקום שעושים אותו טריפה כמו נחתך מן הארכובה ולמעלה, ורבינו פירש דמגוייד ל״ה טריפה. וכן הובאו דברי רבינו ברשב״א. וכ״כ הריטב״א בשם מהר״ם בשם רבו ר״ה ז״ל. וכן הובאו דברי רבינו בנמוק״י. וע״ע בזה בקרן אורה ובישרש יעקב.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144