גמרא
פירוש
סִימָן מוּבְהָק קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר סִימָן מוּבְהָק וּמָר סָבַר לָאו סִימָן מוּבְהָק.
וּלְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רָבָא סִימָנִין דְּאוֹרָיְיתָא הָא קָתָנֵי אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו.
גּוּפוֹ דְּאָרוֹךְ וְגוּץ כֵּלָיו דְּחָיְישִׁינַן לִשְׁאֵלָה וְאִי חָיְישִׁינַן לִשְׁאֵלָה חֲמוֹר בְּסִימָנֵי אוּכָּף הֵיכִי מַהְדְּרִינַן.
לָא שָׁיְילִי אִינָשֵׁי אוּכָּפָא דִּמְסַקֵּיב לֵיהּ לַחֲמָרָא מְצָאוֹ קָשׁוּר בְּכִיס וּבְאַרְנָקִי וּבְטַבַּעַת הֵיכִי מַהְדְּרִינַן.
טַבַּעַת חייש לְזַיּוֹפֵי כִּיס וְאַרְנָקִי מְנַחֲשִׁי אִינָשֵׁי וְלָא מוֹשְׁלִי וְאִיבָּעֵית אֵימָא כֵּלָיו בְּחִיוָּרֵי וְסוּמָּקֵי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
טמויי הוא דלא מטמא מיחייא לא חיי – ואי קשיאא, הא קתני גוסס דמחייא נמי חיי. איכא למימר, התם כיון דבידי שמים ורובן למיתה, שמא הייתי אומר יטמא, אבל מגוייד אי אפשר דחיי, פשיטא דהא כבריאב הוא. אי נמי, איידי דקתני מגוייד תנא גוסס. ומי מצית מוקמת לה כר׳ שמעון בן אלעזר וכו׳ – פי׳ בשלמא לרבנן הכי קתני, מן הארכובה ולמעלה תנשאג לאחר שנים עשר חדש, דטרפה היא וטרפה אינה חיה, וכל שאינה חיה במכתה עצמה בלא רפואה אינה יכולה לכוות ולחיותד, אלא לר׳ שמעון ב״א, הרי במקום שמכתו ממיתה יכול ליכוות ולחיות, הלכך לדידי׳ מן הארכובה ולמעלה נמי יכול ליכוות ולחיות, ולאו טרפה היא. ובתוספת׳ דמסכת חוליןה תניא נמי, ר״ש ב״א מכשיר מפני שיכולה ליכוות ולחיות. ומשנינן, שאני מיא דמרזו מכה, ואפילו לר׳ שמעון ב״א אינו יכול ליכוות ולחיות, הלכך לאחר שנים עשר חדש אשתו מותרת. וכן מפורש בירושלמיו, ר׳ חגי בעיא קומי ר׳ יוסה לא מסתברא נותנין לו שהות כדי טרפה אמר לי׳ אף אנא סבר כןז. רבא אמר מתני׳ דמגוייד בסכין מלובנת ודברי הכל – אבל בארכובה, כיון דסימן טרפה הוא, לא מהני ליה סכין מלובנת. ואע״פ שכל טרפות שמנו חכמים בבהמה אין כנגדן באדם, כיון דארכובה בזה ובזה נשנית, בשניהם הוא טרפה, שלא שנינו מן הארכובה ולמעלה משום שהוא מת מיד, אלא משום שהוא סימן טרפהח.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב שמואל דיקמן. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א כה״ק תוד״ה למימרא. ועיין בתוס׳ ישנים ובתוס׳ הרא״ש. ועיין בריטב״א.
ב בנדפס: בבריא.
ג בכ״ א ב: לא תנשא.
ד בנדפס נוסף כאן במרובעות: ורישא קודם י״ב חודש.
ה פ״ג ה״ג. ועיין מש״כ בזה הרשב״א והריטב״א.
ו פט״ז ה״ד בסופו.
ז וכ״כ הרשב״א, וכ״כ הריטב״א ועיי״ש מש״כ בשם הר״ם. ועי׳ במ״מ פי״ג מהל׳ גירושין הט״ז שהביא בשם רבינו והרשב״א דהא דמארכובה ולמעלה משיאין את אשתו היינו לאחר י״ב חודש, וכן נפסק בשו״ע סי׳ יז סל״ב. אך הרמב״ם לא הזכיר כלל ענין של י״ב חודש וכן בטור לא כתב כן. ועיין מש״כ בזה הפרישה והב״ח בק״א. וע״ע מה שכתבו הקרן אורה והישרש יעקב.
ח והיינו דלא כמש״כ התוס׳ ד״ה למימרא, כיון דמגוייד במקום שעושים אותו טריפה כמו נחתך מן הארכובה ולמעלה, ורבינו פירש דמגוייד ל״ה טריפה. וכן הובאו דברי רבינו ברשב״א. וכ״כ הריטב״א בשם מהר״ם בשם רבו ר״ה ז״ל. וכן הובאו דברי רבינו בנמוק״י. וע״ע בזה בקרן אורה ובישרש יעקב.
הערות
Gemara
Peirush