גמרא
פירוש
מַאי לָאו אדְּלָא בְּעַל לָא דִּבְעַל אִי דִּבְעַל מַאי טַעְמָא דִּשְׁמוּאֵל קָסָבַר כׇּל הַבּוֹעֵל עַל דַּעַת קִדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים הוּא בּוֹעֵל. וְהָא פְּלִיגִי בַּהּ חֲדָא זִימְנָא דְּאִיתְּמַר קִדְּשָׁהּ עַל תְּנַאי וּכְנָסָהּ סְתָם רַב אָמַר צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט. רַב אָמַר בצְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט כֵּיוָן דְּנַסְבַהּ אַחוֹלֵי אַחֲלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט כׇּל הַבּוֹעֵל עַל דַּעַת קִדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים הוּא בּוֹעֵל. צְרִיכָא דְּאִי אִיתְּמַר הָהִיא בְּהָהִיא קָאָמַר רַב מִשּׁוּם דְּאִיכָּא תְּנָאָה וְכֵיוָן דִּבְעַל אַחֲלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָךְ קָאָמַר שְׁמוּאֵל אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַב צְרִיכָא. וּמִי אָמַר רַב כִּי בְּעַל אִין אִי לָא בְּעַל לָא והא הָהִיא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בְּנַרֶשׁ וְאִיקַּדִּישָׁה כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וְגָדְלָה וְאוֹתְבַיהּ אַבֵּי כוּרְסְיָיא וַאֲתָא אַחֲרִינָא וְחַטְפַהּ מִינֵּיהּ וְרַב בְּרוֹנָא וְרַב חֲנַנְאֵל תַּלְמִידֵי דְרַב הֲווֹ הָתָם וְלָא הצריכוה גִּיטָּא מִבָּתְרָא. אָמַר רַב פָּפָּא בְּנַרֶשׁ מִינְסַב נָסְיבִי וַהֲדַר מוֹתְבִי אַבֵּי כוּרְסְיָיא רַב אָשֵׁי אָמַר הוּא עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן לְפִיכָךְ עָשׂוּ בּוֹ שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִידּוּשֵׁי מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי תִּינַח דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
מאי לאו דלא בעל – ראשון משגדלה וקאמר רב אינה צריכה גט משני דחלו קידושין הראשונים כשגדלה. כשבעל – לפיכך אינה צריכה גט משני דבעילה שבעל הראשון משגדלה סתמא לשם קדושין נתכוון דיודע היה שאין קידושי קטנה כלום. על תנאי – שאין עליה נדרים או מומין. וכנסה סתם – ואח״כ נמצאו עליה נדרים צריכה גט דביאה לשם קידושין הואי דיודע היה שאין קידושין הראשונים כלום. ה״ג: צריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר רב משום דליכא תנאי – והכי איתא בכתובות פ׳ המדיר (דף עג.). דאי איתמר בהא – גבי קטנה שלא מיאנה בהא קאמר רב דאסיק אדעתי׳ לבעול לשם קידושין משגדלה משום דליכא תנאה אין פסול קידושין הראשונים משום תנאי אלא משום קטנות ואדם יודע שאין קידושין הראשונים כלום וחזר ובעל לשם קידושין. אבל בההיא – דאיכא תנאי אימא מודה לשמואל ואדעתא דתנאי בעיל כסבור שאין עליה נדרים וקיימא תנאי שביניהן. אבי כורסייא – באפריון וקס״ד כשאר חופות שעדיין לא בעלה ואפ״ה לא הצריכוה גיטא מבתרא. אלמא חלו קדושי קמאי. מינסב נסבי – ונתקדשה בבעילה משגדלה. וקא אפקעינהו לקידושין מיניה – דכל דמקדש תולה בדעת חכמים הוא דהא כדת משה וישראל קאמרינן ורבנן אמרי דחוטף אשה מבעלה לא ניהוי קידושין. תינח דקדיש בכספא – איכא למימר דאפקעינהו לקידושין ושוו מעות מתנה דהפקר ב״ד היה הפקר. קדיש בביאה – מאי הפקר ב״ד איכא למימר. שויוה לבעילתו בעילת זנות – והוא בדעתם תלה. כר׳ אליעזר – דמלמדין הקטנה למאן. מתני׳ שתי יתומות – נכריות. או חליצתה – לאחר שתגדיל. קטנה וחרשת – לא ידעינן בהי ניחא ליה והי חשיבה אשתו טפי. גמ׳ וחרשת בת חליצה היא – דקתני מתניתין וכן שתי חרשות. כי היכי דעל – לבעל הראשון שכנסה ברמיזה הכי נמי נפיק מיבם ברמיזה. נשואין שתי נכריות – פקחת לפקח וחרשת לחרש. כונס – שאינה בת חליצה משום קרייה אלא כונסה ואם רצה להוציאה אח״כ מוציאה בגט שכשם שנכנסה ברמיזה כך תצא ברמיזה ולא צריכה חליצה. כונס ואין מוציאה לעולם – שאין גיטו מפקיע קידושי אחיו פקח שהזקיקוה לו ליבום.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush