נאמרה עצירה באשה כו׳ – כלומר על כולן מבקשים רחמים.
(1) 
נֶאֶמְרָה עֲצִירָה בְּאִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית כ׳:י״ח} כִּי עָצֹר עָצַר ה׳ בְּעַד כׇּל רֶחֶם וְנֶאֶמְרָה עֲצִירָה בִּגְשָׁמִים דִּכְתִיב {דברים י״א:י״ז} וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם.
נֶאֶמְרָה עֲצִירָה בְּאִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית כ׳:י״ח} כִּי עָצֹר עָצַר ה׳ בְּעַד כׇּל רֶחֶם וְנֶאֶמְרָה עֲצִירָה בִּגְשָׁמִים דִּכְתִיב {דברים י״א:י״ז} וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם.Reish Lakish elaborates: Closing up is stated with regard to a woman who cannot give birth, as it is stated: “For the Lord has fast close up all the wombs” (Genesis 20:18), and closing up is stated with regard to rains, as it is written: “And He will close up the heavens” (Deuteronomy 11:17).
נאמרה עצירה באשה שאינה יולדת, שנאמר: ״כי עצר עצר ה׳ בעד כל רחם״ (בראשית כ, יח), ונאמרה עצירה בגשמים, דכתיב [שנאמר]: ״ועצר את השמים״ (דברים יא, יז).
Reish Lakish elaborates: Closing up is stated with regard to a woman who cannot give birth, as it is stated: “For the Lord has fast close up all the wombs” (Genesis 20:18), and closing up is stated with regard to rains, as it is written: “And He will close up the heavens” (Deuteronomy 11:17).
הכל
(2) נֶאֱמַר לֵידָה בְּאִשָּׁה וְנֶאֱמַר לֵידָה בִּגְשָׁמִים נֶאֱמַר לֵידָה בְּאִשָּׁה דִּכְתִיב {בראשית ל׳:כ״ג} וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וְנֶאֱמַר לֵידָה בִּגְשָׁמִים דִּכְתִיב {ישעיהו נ״ה:י׳} וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ.
Likewise, an expression of giving birth is stated with regard to a woman, and an expression of giving birth is also stated with regard to rain. Specifically, giving birth is stated with regard to a woman, as it is written in the case of Rachel, when God had mercy on her: “And she conceived and gave birth to a son” (Genesis 30:23). And giving birth is stated with regard to rain, as it is written: “For as the rain comes down, and the snow from heaven, and does not return there, except it waters the earth and causes it to give birth and bud” (Isaiah 55:10).
Likewise, an expression of giving birth is stated with regard to a woman, and an expression of giving birth is also stated with regard to rain. Specifically, giving birth is stated with regard to a woman, as it is written in the case of Rachel, when God had mercy on her: “And she conceived and gave birth to a son” (Genesis 30:23). And giving birth is stated with regard to rain, as it is written: “For as the rain comes down, and the snow from heaven, and does not return there, except it waters the earth and causes it to give birth and bud” (Isaiah 55:10).
ונאמר לידה באשה כו׳. לא שדימה לידת הגשמים ללידת האשה שהרי אמרו לעיל דמטרא בעלה דארעא מהאי קרא והולידה והצמיחה ולידת הגשמים דומה ללידת הזכר כמ״ש לעיל דלשון והולידה הכי משמע אלא דה״ק דיש בלידת הגשמים דומה ללידת אשה דהיינו שע״י הגשמים הארץ הולידה דמטרא בעלא דארעא וכן לגבי פקידה שיש לגבי גשמים פקידה שהארץ נפקדת ע״י הגשמים כמ״ש פקדת הארץ וגו׳ ונ״מ דבעי רחמי שמים במטר כמו באשה:
כיוצא בו נאמר לידה באשה ונאמר לידה בגשמים, נאמר לידה באשה כגון האמור ברחל שפתח ה׳ את רחמה, דכתיב [שנאמר]: ״ותהר ותלד בן״ (בראשית ל, כג), ונאמר לידה בגשמים, דכתיב: ״כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה״ (ישעיהו נה, י).
Likewise, an expression of giving birth is stated with regard to a woman, and an expression of giving birth is also stated with regard to rain. Specifically, giving birth is stated with regard to a woman, as it is written in the case of Rachel, when God had mercy on her: “And she conceived and gave birth to a son” (Genesis 30:23). And giving birth is stated with regard to rain, as it is written: “For as the rain comes down, and the snow from heaven, and does not return there, except it waters the earth and causes it to give birth and bud” (Isaiah 55:10).
הכל
(3) נֶאֱמַר פְּקִידָה בְּאִשָּׁה וְנֶאֱמַר פְּקִידָה בִּגְשָׁמִים נֶאֱמַר פְּקִידָה בְּאִשָּׁה דִּכְתִיב {בראשית כ״א:א׳} וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה וְנֶאֱמַר פְּקִידָה בִּגְשָׁמִים דִּכְתִיב {תהלים ס״ה:י׳} פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם.
Lastly, an expression of remembering is stated in connection with a woman, and an expression of remembering is also stated in connection to rain. Remembering is stated in connection with a woman, as it is written: “And the Lord remembered Sarah” (Genesis 21:1), and remembering is stated in connection to rain, as it is written: “You have remembered the earth and have watered it; greatly enriching it, with the pool of God that is full of water” (Psalms 65:10).
Lastly, an expression of remembering is stated in connection with a woman, and an expression of remembering is also stated in connection to rain. Remembering is stated in connection with a woman, as it is written: “And the Lord remembered Sarah” (Genesis 21:1), and remembering is stated in connection to rain, as it is written: “You have remembered the earth and have watered it; greatly enriching it, with the pool of God that is full of water” (Psalms 65:10).
אמר ר׳ שמעון בן לקיש נאמרה עצירה ולידה ופקידה באשה וכנגדן ברקיע ובארץ. פקידה שנאמר פקדת ארץ ותשוקקה. לידה שנאמר והולידה והצמיחה. עצירה שנאמר ועצר את השמים.
וכיוצא בזה נאמר פקידה באשה, ונאמר פקידה בגשמים. נאמר פקידה באשה, דכתיב [שנאמר]: ״וה׳ פקד את שרה״ (בראשית כא, א), ונאמר פקידה בגשמים, דכתיב: ״פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים״ (תהלים סה, י).
Lastly, an expression of remembering is stated in connection with a woman, and an expression of remembering is also stated in connection to rain. Remembering is stated in connection with a woman, as it is written: “And the Lord remembered Sarah” (Genesis 21:1), and remembering is stated in connection to rain, as it is written: “You have remembered the earth and have watered it; greatly enriching it, with the pool of God that is full of water” (Psalms 65:10).
הכל
(4) מַאי פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מַיִם תָּנָא כְּמִין קוּבָּה יֵשׁ בָּרָקִיעַ שֶׁמִּמֶּנָּה גְּשָׁמִים יוֹצְאִין.
The Gemara asks a question with regard to this verse. What is the meaning of the phrase: “With the pool of God that is full of water”? The Gemara answers that it was taught in a baraita: There is a kind of vault [kuba] in the sky, out of which the rain falls.
The Gemara asks a question with regard to this verse. What is the meaning of the phrase: “With the pool of God that is full of water”? The Gemara answers that it was taught in a baraita: There is a kind of vault [kuba] in the sky, out of which the rain falls.
כמין קובה כו׳ אתיא כמ״ד לקמן דהעולם ממים עליונים שותה:
אם לחסד ימציאהו לשדות וכרמים כו׳. כצ״ל וכ״ה בילקוט ולא פי׳ בהך כלום אאם לארצו דמשמע. שהיא חלוקה שלישית כמו שמפרש לה באידך דרשה ונראה דלפום הך דרשה קמייתא לא הוצרך לפרש אם לארצו דמשתעי לפי הגזירה דמעיקרא שהיו ישראל בינונים וכפרש״י בהדיא בסוף איוב אם לשבט לפורענות כו׳ בהרים וגבעות שאין מקום זריעה ואם לארצו להורידם כאשר נגזר בתחלת דין לא לשבט ולא לפנים משורת הדין אלא בבינוני׳ ואם לחסד שנעשו הדור עכשיו יותר צדיקים כו׳ אותן גשמים שנגזרו בבינוני׳ מהפך כו׳ לירד בחסד בזמנם ועל ארץ הצריכה להם שלא תוריד טפה מהן לאיבוד עכ״ל ע״ש:
על פסוק זה שואלים: מאי [מה] פירוש ״פלג אלהים מלא מים״? תנא [שנה החכם]: כמין קובה (חדר קטן) יש ברקיע שממנה גשמים יוצאין.
The Gemara asks a question with regard to this verse. What is the meaning of the phrase: “With the pool of God that is full of water”? The Gemara answers that it was taught in a baraita: There is a kind of vault [kuba] in the sky, out of which the rain falls.
הכל
(5) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי מַאי דִּכְתִיב {איוב ל״ז:י״ג} אִם לְשֵׁבֶט אִם לְאַרְצוֹ אִם לְחֶסֶד יַמְצִיאֵהוּ אִם לְשֵׁבֶט בְּהָרִים וּבִגְבָעוֹת אִם לְחֶסֶד יַמְצִיאֵהוּ לְאַרְצוֹ בְּשָׂדוֹת וּבִכְרָמִים.
Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: What is the meaning of that which is written: “Whatever he commands them upon the face of the habitable world, whether it is for correction, or for His earth, or for mercy that He causes it to come” (Job 37:12–13)? The phrase “whether it is for correction” means that if the people are judged unfavorably, the rain will fall on the mountains and on the hills. The phrase “or for His earth” indicates that if they have been judged “for mercy,” He will cause it to come “for His earth,” on the fields and on the vineyards.
Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: What is the meaning of that which is written: “Whatever he commands them upon the face of the habitable world, whether it is for correction, or for His earth, or for mercy that He causes it to come” (Job 37:12–13)? The phrase “whether it is for correction” means that if the people are judged unfavorably, the rain will fall on the mountains and on the hills. The phrase “or for His earth” indicates that if they have been judged “for mercy,” He will cause it to come “for His earth,” on the fields and on the vineyards.
אם לשבט – אם גזר הקב״ה רוב גשמים לרעה אז יורדים בכח כשבט שמכה בכח וחזרו בתשובה הקב״ה מורידן על הרים וגבעות מקום שאין שם איש.
אבל אם לחסד – שיורדין בנחת ימציאהו לארצו לארץ ישראל.
אמר ר׳ שמואל בר נחמני: מאי דכתיב [מהו שנאמר] בגשמים: ״כל אשר יצום על פני תבל ארצה אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו״ (איוב לז, יב-יג), כוונתו: ״אם לשבט״, אם גזר הדין הוא לרעה — הרי יורד הגשם בהרים ובגבעות, ״אם לחסד ימצאהו לארצו״ — בשדות ובכרמים.
Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: What is the meaning of that which is written: “Whatever he commands them upon the face of the habitable world, whether it is for correction, or for His earth, or for mercy that He causes it to come” (Job 37:12–13)? The phrase “whether it is for correction” means that if the people are judged unfavorably, the rain will fall on the mountains and on the hills. The phrase “or for His earth” indicates that if they have been judged “for mercy,” He will cause it to come “for His earth,” on the fields and on the vineyards.
הכל
(6) אִם לְשֵׁבֶט לְאִילָנוֹת אִם לְאַרְצוֹ לִזְרָעִים אִם לְחֶסֶד יַמְצִיאֵהוּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.
Alternatively, the phrase “whether it is for correction” means that the rain will provide benefit only for the trees; “or for His earth” indicates that rain will fall solely for the benefit of seeds; and “or for mercy that He causes it to come” means that rain will fill the cisterns, ditches, and caves with enough water to last the dry season.
Alternatively, the phrase “whether it is for correction” means that the rain will provide benefit only for the trees; “or for His earth” indicates that rain will fall solely for the benefit of seeds; and “or for mercy that He causes it to come” means that rain will fill the cisterns, ditches, and caves with enough water to last the dry season.
או באופן אחר: ״אם לשבט״ — יורד הגשם במטר עז הטוב רק לאילנות, ״אם לארצו״ — יורד לזרעים, ״אם לחסד ימצאהו״ — אלו גשמים היורדים לבורות, שיחין (בורות מרובעים), ומערות (בורות מקוריים) שהמים מספיקים גם לימות החמה.
Alternatively, the phrase “whether it is for correction” means that the rain will provide benefit only for the trees; “or for His earth” indicates that rain will fall solely for the benefit of seeds; and “or for mercy that He causes it to come” means that rain will fill the cisterns, ditches, and caves with enough water to last the dry season.
הכל
(7) בִּימֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הֲוָה כַּפְנָא וּמוֹתָנָא אָמְרִי הֵיכִי נַעֲבֵיד אנִיבְעֵי רַחֲמֵי אַתַּרְתֵּי לָא אֶפְשָׁר אֶלָּא לִיבְעֵי רַחֲמֵי אַמּוֹתָנָא וְכַפְנָא נִיסְבּוֹל אֲמַר לְהוּ ר׳ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בנִיבְעֵי רַחֲמֵי אַכַּפְנָא דְּכִי יָהֵיב רַחֲמָנָא שׂוּבְעָא לְחַיֵּי הוּא דְּיָהֵיב דִּכְתִיב {תהלים קמ״ה:ט״ז} פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.
§ The Gemara relates: In the days of Rabbi Shmuel bar Naḥmani there was a famine and a plague. The Sages said: What should we do? Should we pray for mercy for two troubles, both the famine and the plague? This is not possible, as it is improper to pray for the alleviation of two afflictions at once. Rather, let us pray for mercy for the plague, and as for the famine, we must bear it. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said to them: On the contrary, let us pray for mercy for the famine, as when the Merciful One provides plenty, He gives it for the sake of the living, i.e., if God answers this prayer then he will certainly bring an end to the plague as well, as it is written: “You open Your hand and satisfy every living thing with favor” (Psalms 145:16).
§ The Gemara relates: In the days of Rabbi Shmuel bar Naḥmani there was a famine and a plague. The Sages said: What should we do? Should we pray for mercy for two troubles, both the famine and the plague? This is not possible, as it is improper to pray for the alleviation of two afflictions at once. Rather, let us pray for mercy for the plague, and as for the famine, we must bear it. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said to them: On the contrary, let us pray for mercy for the famine, as when the Merciful One provides plenty, He gives it for the sake of the living, i.e., if God answers this prayer then he will certainly bring an end to the plague as well, as it is written: “You open Your hand and satisfy every living thing with favor” (Psalms 145:16).
הוה כפנא ומותנא אמרי לא איפשר למיבעי רחמי אתרתי. דכתיב ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת. במערבא אמרי ורחמין למיבעי מן קדם אלהא על רזא דנא. מכלל דאיכא (אחד) אחריתי.
אלא מיבעי רחמי אכפנא (ומותנא נסבול) דכי יהב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב שנאמר פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.
אתרתי – לא בעינן רחמי אהדדי כדלקמן.
נבעי רחמי אכפנא – דליתיב שובעא ומותנא ליבטל ממילא.
דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב – לחיים ולא למתים דאינו מביא שובעא כדי להמית בני אדם אלא כדי שיחיו.
משביע לכל חי רצון – שובע נותן לבני אדם חיים.
צבור שארעה להם צרה מחדשת חייבים להתעורר עליה ולגזור תענית על הדרכים שהתבאר ואם ארעו שתי צרות ביחד אין רשאים להתפלל על שתיהן כאחד אלא יתפללו על הגדולה שבהן עד שיענו עליה שנאמר ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת וכן ורחמין למבעי מן קדם אלה שמיא על רזא דנא ואם אחת מהן כוללת את חברתה מתפללים עליה והרי האחרת בכלל והוא שאמרו בימי ר׳ שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא אמרי היכי נעביד ניבעי רחמי אתרויהו תרתי מן שמיא לא יהבי אלא ניבעי אמותנא וכפנא נסבליה ואמר להו ר׳ שמואל בר נחמני נבעי אכפנא דכי יהיב רחמנא שבעא לחיי יהיב ומתוך כך היו רבותי גוערים בשם קצת רבני נרבונא באלו החזנים שבתענית של גשמים שמערבין בפסוקי דרחמי פסוקים של נקמת האויבים וכיוצא באלו:
נבעי רחמי כו׳. כבר כתבנו בפ״ב דכתובות דהכא איירי ברעב של כליה ואע״ג דבגזרת כפנא נמי מתים ברעב של כליה מ״מ קאמר נסבול כפנא דלא מתים כ״כ בכפנא כמו במותנא:
א מסופר: בימי ר׳ שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא [היה רעב ודבר], אמרי: היכי נעביד [אמרו החכמים: איך נעשה]? ניבעי רחמי אתרתי [נבקש רחמים, נתפלל על שתיהם] — לא אפשר, שאין מבקשים על שני דברים כאחד. אלא ליבעי רחמי אמותנא, וכפנא ניסבול [נבקש רחמים על הדבר ואת הרעב נסבול]. אמר להו [להם] ר׳ שמואל בר נחמני: ניבעי רחמי אכפנא, דכי יהיב רחמנא שובעא — לחיי הוא דיהיב [נבקש רחמים על הרעב, שכאשר נותן ה׳ שובע — לחיים הוא שנותן] ואם תישמע תפילתנו, ממילא תיעצר המגפה, דכתיב [שנאמר]: ״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״ (תהלים קמה, טז).
§ The Gemara relates: In the days of Rabbi Shmuel bar Naḥmani there was a famine and a plague. The Sages said: What should we do? Should we pray for mercy for two troubles, both the famine and the plague? This is not possible, as it is improper to pray for the alleviation of two afflictions at once. Rather, let us pray for mercy for the plague, and as for the famine, we must bear it. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said to them: On the contrary, let us pray for mercy for the famine, as when the Merciful One provides plenty, He gives it for the sake of the living, i.e., if God answers this prayer then he will certainly bring an end to the plague as well, as it is written: “You open Your hand and satisfy every living thing with favor” (Psalms 145:16).
הכל
(8) וּמְנָלַן דְּלָא מְצַלִּינַן אַתַּרְתֵּי דִּכְתִיב {עזרא ח׳:כ״ג} וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי בְּמַעְרְבָא אָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דר׳ דְּרַבִּי חַגַּי מֵהָכָא {דניאל ב׳:י״ח} וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָא מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי.
The Gemara explains: And from where do we derive that one should not pray for two troubles simultaneously? As it is written: “So we fasted and beseeched our God for this” (Ezra 8:23). From the fact that the verse states: “For this,” it may be inferred that there is another trouble about which the people did not pray. In the West, Eretz Yisrael, they say in the name of Rabbi Ḥaggai that this idea comes from here: “That they might ask mercy of the God of Heaven concerning this secret” (Daniel 2:18). From the fact that the verse states: “This secret,” it may be inferred that there is another trouble about which they did not pray.
The Gemara explains: And from where do we derive that one should not pray for two troubles simultaneously? As it is written: “So we fasted and beseeched our God for this” (Ezra 8:23). From the fact that the verse states: “For this,” it may be inferred that there is another trouble about which the people did not pray. In the West, Eretz Yisrael, they say in the name of Rabbi Ḥaggai that this idea comes from here: “That they might ask mercy of the God of Heaven concerning this secret” (Daniel 2:18). From the fact that the verse states: “This secret,” it may be inferred that there is another trouble about which they did not pray.
ונצומה ונבקשה מאלהינו – ויעתר לנו פירוש מדקאמר על [זאת] משמע דאיכא מילתא אחריתא וכן פירש בסמוך על דנא.
על זאת מכלל דאיכא אחריתי כו׳. על זאת מפורש שם שבקשו להיות להם שלום מאויבים בדרך ומדיוקא דזאת מכלל דאיכא אחריתי שאינו מפורש שם וכן בדניאל על רזא דנא מפורש שם ופשרה להחויא למלכא ומכלל דאיכא אחריתא שאינו מפורש שם:
ומסבירים: ומנלן דלא מצלינן אתרתי [ומניין לנו שאין מתפללים על שתיים] בבת אחת — דכתיב [שנאמר]: ״ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת״ (עזרא ח, כג) — מן ההדגשה ״על זאת״ נלמד: מכלל דאיכא אחריתי [מכאן שהיתה גם צרה אחרת] אבל לא התפללו עליה וזאת לפי שאין מתפללים אלא על אחת. במערבא אמרי משמיה [בארץ ישראל היו אומרים משמו] של חגי מהכא [ראייה מכאן]: ״ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא״ [ורחמים לבקש מלפני אלוהי השמים על סוד זה] (דניאל ב, יח), וההדגשה הזאת מלמדת: מכלל דאיכא אחריתי [מכאן שיש אחר] שלא התפלל עליו, אלא על זה בלבד.
The Gemara explains: And from where do we derive that one should not pray for two troubles simultaneously? As it is written: “So we fasted and beseeched our God for this” (Ezra 8:23). From the fact that the verse states: “For this,” it may be inferred that there is another trouble about which the people did not pray. In the West, Eretz Yisrael, they say in the name of Rabbi Ḥaggai that this idea comes from here: “That they might ask mercy of the God of Heaven concerning this secret” (Daniel 2:18). From the fact that the verse states: “This secret,” it may be inferred that there is another trouble about which they did not pray.
הכל
(9) בִּימֵי ר׳ רַבִּי זֵירָא גְּזוּר שְׁמָדָא1 וּגְזוּר דְּלָא לְמֵיתַב בְּתַעֲנִיתָא אֲמַר לְהוּ ר׳ רַבִּי זֵירָא גנְקַבְּלֵיהּ עִילָּוַון וּלְכִי בָּטֵיל שְׁמָדָא2 לֵיתְבֵיהּ.
In a similar vein, the Gemara relates: In the days of Rabbi Zeira a decree of religious persecution was decreed against the Jews. And as the decree was that they were not allowed to fast, the Jews were certainly unable to fast and pray for the nullification of the decree itself. Rabbi Zeira said to the people: Let us take a fast upon ourselves, despite the fact that in practice we cannot observe it, and when the decree of religious persecution is annulled we will observe the fast.
In a similar vein, the Gemara relates: In the days of Rabbi Zeira a decree of religious persecution was decreed against the Jews. And as the decree was that they were not allowed to fast, the Jews were certainly unable to fast and pray for the nullification of the decree itself. Rabbi Zeira said to the people: Let us take a fast upon ourselves, despite the fact that in practice we cannot observe it, and when the decree of religious persecution is annulled we will observe the fast.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״גזרה״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״הגזירה״.
בימי רבי זירא גזור שמדא – ומנעום מלקבוע תענית אמר ר׳ זירא ניקבליה עילון מהשתא ולכי בטיל שמדא ניתוב בתעניתא שנאמר ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום אשר נתת לבך להבין ולהתענות וגו׳.
דלא ליתבו בתעניתא – דלא בעו דליתי ברכה לעולם בשבילן.
ניקבל עילוון – יומי תעניתא דמשום קבלה מהני לן כתעניתא וכי בטיל גזרה עבדין להו.
יחיד או צבור שארעה להם סבה המונעתם מלעשות מצוה או מעשה שמחויבים לעשותו יהיו מתכונים להיות מחשבתם נקייה לעשות אותו כל זמן שיהיה בידם לעשותו כגון אם הוא עני ואי אפשר לו לעשות צדקה יהא מחשבתו מתעוררת בעצמו תמיד על ענין הצדקה ותועלתה ושיעשה כראוי לו ממנה כל זמן שיהיה בידו ספק לעשות וכל כיוצא בזה ותהא בכך שכר מחשבתו שמור לו כמעשה ועל דרך זה אמרו בכאן בדורות הראשונים שגזרו עליהם שמד שלא להתענות וגמרו ביניהם להיות מקבלים עליהם תענית מעכשו כשיבטל השמד והביאוה מן המקרא שנאמר בדניאל מן היום אשר שמת לבך להתענות לפני י״י אלהיך נשמעו דבריך מן היום אשר התענית לא נאמר אלא מן היום אשר שמת לבך:
דלא ליתבו בתעניתא. פרש״י דלא בעו דליתי ברכה לעולם בשבילן עכ״ל לפי פירושו הא מלתא באנפי נפשיה היא דלא תליא בגזור שמדא אלא דגזרו דלא ליתבו בתעני׳ על הגשמים דלא יבא ברכה לעולם בשביל תעניתן ויותר נראה לפרש דגזור דלא ליתב בתעניתא היינו לבטל גזירת השמד דגזור:
קצת בדומה לזה מסופר: בימי ר׳ זירא גזור שמדא, וגזור דלא למיתב בתעניתא [גזרו שמד על ישראל, וגזרו גם שלא לשבת בתענית] וממילא לא יכלו לקבוע תענית ולהתפלל על ביטול הגזירה. אמר להו [להם] ר׳ זירא: נקבליה עילוון, ולכי בטיל שמדא ליתביה [נקבל את התענית עלינו וכאשר יתבטל השמד נחזירנו] את יום התענית הזה שקיבלנו עכשיו ולא יכולנו לעשות.
In a similar vein, the Gemara relates: In the days of Rabbi Zeira a decree of religious persecution was decreed against the Jews. And as the decree was that they were not allowed to fast, the Jews were certainly unable to fast and pray for the nullification of the decree itself. Rabbi Zeira said to the people: Let us take a fast upon ourselves, despite the fact that in practice we cannot observe it, and when the decree of religious persecution is annulled we will observe the fast.
הכל
(10) אָמְרִי לֵיהּ מְנָא לָךְ הָא אֲמַר לְהוּ דִּכְתִיב {דניאל י׳:י״ב} וַיֹּאמֶר אֵלַי אַל תִּירָא דָנִיֵּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ.
They said to him: From where do you know this, the fact that one may take a fast upon himself that he cannot observe? Rabbi Zeira said to them that the reason is as it is written: “Then he said to me: Fear not, Daniel, for from the first day that you set your heart to understand, and to fast before your God, your words were heard” (Daniel 10:12). This verse indicates that from the moment one turns his heart to fast, his prayers are heard.
They said to him: From where do you know this, the fact that one may take a fast upon himself that he cannot observe? Rabbi Zeira said to them that the reason is as it is written: “Then he said to me: Fear not, Daniel, for from the first day that you set your heart to understand, and to fast before your God, your words were heard” (Daniel 10:12). This verse indicates that from the moment one turns his heart to fast, his prayers are heard.
ומנלן דעבדינן הכי – כלומר דמהני אי עבדינן הכי.
אשר נתת לבך להתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך – אלמא משקיבל עליו נשמעו דבריו.
מנא לך הא כו׳. מן היום אשר נתת לבך וגו׳ כבר אמרינן בפ״ק דקדושין מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה מיהו אפשר דהיינו מעת שנעשה המעשה הטוב מצרף גם המחשבה טובה אבל הכא קאמר דבר נוסף דנשמעו דבריך גם מיום המחשבה בלב:
אמרי ליה [אמרו לו]: מנא לך הא [מניין לך דבר זה] שתענית שמקבל על עצמו, אף שאינו מתענה עדיין, נחשבת? אמר להו [להם]: דכתיב [שנאמר]: ״ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך״ (דניאל י, יב), הרי שכבר מהיום שנתן לבו להתענות נשמעו דבריו.
They said to him: From where do you know this, the fact that one may take a fast upon himself that he cannot observe? Rabbi Zeira said to them that the reason is as it is written: “Then he said to me: Fear not, Daniel, for from the first day that you set your heart to understand, and to fast before your God, your words were heard” (Daniel 10:12). This verse indicates that from the moment one turns his heart to fast, his prayers are heard.
הכל
(11) אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֲפִילּוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת אֵינָן אֶלָּא סִימַן קְלָלָה הַיְינוּ דְּאָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא קָשֶׁה יוֹמָא דְמִיטְרָא כְּיוֹמָא דְּדִינָא אָמַר אַמֵּימָר אִי לָא דִּצְרִיךְ לִבְרִיָּיתָא בָּעֵינַן רַחֲמֵי וּמְבַטְּלִינַן לֵיהּ.
The Gemara returns to the topic of rain. Rabbi Yitzḥak said: Even in years like the years of Elijah, when God decreed that no rain would fall, if rain falls on Shabbat eves it is nothing other than a sign of a curse, as the rain disrupts the preparations for Shabbat. This is the same as that which Rabba bar Sheila said: A rainy day is as difficult as a judgment day. Ameimar even said: Were it not for the fact that rain is needed by people, we would pray for mercy and to annul it, due to the nuisances that rain causes.
The Gemara returns to the topic of rain. Rabbi Yitzḥak said: Even in years like the years of Elijah, when God decreed that no rain would fall, if rain falls on Shabbat eves it is nothing other than a sign of a curse, as the rain disrupts the preparations for Shabbat. This is the same as that which Rabba bar Sheila said: A rainy day is as difficult as a judgment day. Ameimar even said: Were it not for the fact that rain is needed by people, we would pray for mercy and to annul it, due to the nuisances that rain causes.
בערבי שבתות סימן קללה הוא שאין יכולין לטרוח לכבוד שבת.1 כדעבד לאבוך. שנעשה גל של עצמות:
1. שייך לדף ט.
כשני אליהו – בימי אחאב שהיה העולם צריך לגשמים דכתיב (מלכים א יז) אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי.
סימן קללה – שבני אדם צריכים לחזר בשוק לקנות סעודת שבת.
והיינו דאמר ר׳ שילא.
קשי יומי דמיטרא – שאין בני אדם יכולין לעשות צרכיהן.
כיומא דדינא – שני וחמישי שמתקבצין בני אדם לדון עם חבריהן כתקנת עזרא שיש הומות וקולות ואוושות ביום הגשמים כיום הדין ובערב שבת כל שכן דקשי מיטרא.
ומבטלינהו – לירידת גשמים שטורחין בני אדם ואינן יכולין לצאת ולבא.
כיומא דדינא כו׳. עיין פרש״י וק״ק דמה ענינא לע״ש דהתם טעמא אחרינא אית ביה משום שאין יכולין לעשות צרכיהן גם הדמיון בקולות ואוושות הוא רחוק ונראה דגרסי׳ ביומא דדינא בב׳ ור״ל קשה יומא דמטרא ביומא דדינא שהכל מתקבצין מן הכפרים לעיירות שיושבין שם בתי דינין בב׳ ובה׳ וטורח להם לילך שם ביום שהגשמים מרובין כמ״ש בר״ח בן דוסא כשהלך בדרך ביום גשם שאמר חנינא בצער וכל העולם בנחת והשתא ניחא דכ״ש בע״ש שכל העולם צריכין לחזר אחר צרכיהן בשוק לקנות סעודת שבת ועלה מייתי שפיר אי לאו דצריך כו׳ כפרש״י גופיה ודו״ק:
ב ושוב לענין הגשמים. אמר ר׳ יצחק: אפילו שנים כשני אליהו שגזר הקדוש ברוך הוא שלא ירד גשם, וירדו בהם גשמים בערבי שבתות — אינן אלא סימן קללה, שכן הגשם היורד אז רק מפריע לבריות להכין את צרכי השבת, ונמצא שאינו בא לברכה להם. היינו [הוא] שאמר רבה בר שילא: קשה יומא דמיטרא כיומא דדינא [קשה יום המטר כיום הדין]. ובאותו ענין אמר אמימר: אי לא דצריך לברייתא [אם לא שהיה צריך הגשם לבריות], בעינן רחמי ומבטלינן ליה [היינו מבקשים רחמים ומבטלים אותו] שלא ירד גשם, מפני הטרדות שהוא גורם.
The Gemara returns to the topic of rain. Rabbi Yitzḥak said: Even in years like the years of Elijah, when God decreed that no rain would fall, if rain falls on Shabbat eves it is nothing other than a sign of a curse, as the rain disrupts the preparations for Shabbat. This is the same as that which Rabba bar Sheila said: A rainy day is as difficult as a judgment day. Ameimar even said: Were it not for the fact that rain is needed by people, we would pray for mercy and to annul it, due to the nuisances that rain causes.
הכל
(12) וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים שֶׁנֶּאֱמַר {מלאכי ג׳:כ׳} וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים שֶׁאֲפִילּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ח:י״ב} לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה ידיך.
And Rabbi Yitzḥak said: Sun on Shabbat is charity for the poor, who are then able to enjoy the outdoors without suffering from cold. As it is stated: “But for you who fear My name, the sun of righteousness shall arise with healing in its wings” (Malachi 3:20). And Rabbi Yitzḥak further said: The day of the rains is great, as even a peruta in one’s pocket is blessed on it, as it is stated: “To give the rain of your land in its due time, and to bless all the work of your hand” (Deuteronomy 28:12).
And Rabbi Yitzḥak said: Sun on Shabbat is charity for the poor, who are then able to enjoy the outdoors without suffering from cold. As it is stated: “But for you who fear My name, the sun of righteousness shall arise with healing in its wings” (Malachi 3:20). And Rabbi Yitzḥak further said: The day of the rains is great, as even a peruta in one’s pocket is blessed on it, as it is stated: “To give the rain of your land in its due time, and to bless all the work of your hand” (Deuteronomy 28:12).
צדקה לעניים – שמתעדנין בה ונוח להן יום ברור ומתחממין בה ביום הצינה.
יראי שמי – שומרי שבת.
פרוטה שבכיס – אפי׳ מעשה ידים שאינן צריכים לגשמים מתברכין.
שמש בשבת צדקה כו׳ יראי שמי כו׳. פרש״י יראי שמי שומרי שבת עכ״ל ועי״ל דמשמע ליה דאיירי בשבת מהאי לישנא דשמש צדקה והוא מבואר כי מהלך ז׳ המזלות סדרן הוא שצ״ם חנכ״ל ותחלת הלילות של ז׳ ימי השבוע כצנ״ש חל״ם ותחלת היום חל״ם כצנ״ש נמצא בשבת בתחלת הלילה מתחיל מאדים ובתחלת היום מתחיל שבתאי וב׳ מזלות אלו מאדים ושבתאי מורים על הרע כמפורש בפ׳ מפנין ובפ׳ מי שהחשיך וכוכב צדק שהוא מורה על הטוב כדאיתא שם הוא משמש אותה שעה שקודם ליל שבת קודם מזל מאדים וגם הוא מתחיל שעה אחת על יום שבת אחר מזל שבתאי ומטעם זה ציונו הקב״ה לקבל שבת בתוספת שעה אחת קודם הלילה שמתחיל מאדים שעדיין צדק משמש באותה שעה שקודם לילה וכן ביום השבת לא כתיב בו בבקר שיש לשהות שעה אחת על היום לפי שבאותה שעה משמש מזל שבתאי עד שיתחיל לשמש אח״כ מזל צדק ולפי שבאותה שעה שקודם לילה עדיין הוא יום והשמש זורחת במזל צדק וכן שעה אחת ביום מתחיל נץ החמה במזל צדק על כן אמר שמש צדקה שהשמש הוא במזל צדק בסוף ערב שבת בתחלת שבת קודם מאדים וגם הוא במזל צדק בתחלת זריחתה ביום שבת אחר שבתאי והיינו וזרחה לכם יראי שמי בקבלת שבת בין ביום ובין בלילה שתהיה השמש במזל צדק מרפא בכנפיה:
פרוטה שבכיס מתברכת כו׳. עיין פי׳ רש״י לפירושו לא הוה ליה למימר אלא שאפי׳ מעשה ידיו מתברכין ונראה דמלתא יתירא נקט דאפי׳ שאין בו מעשה ידים ממש כגון עסקא התלוי בפרוטה שבכיס הוא מתברך ומרבה ליה מריבויא דכל מעשה ועוד יש לומר דפרוטה שבכיס מתברכים ע״י הגשמים שהתבואה ופירות בזול ואין צריך לחסר מפרוטה שבכיס כמו בזמן היוקר ונמצא הפרוטה שבכיס מתרבת לו עתה בזמן הזול:
ואמר ר׳ יצחק: שמש בשבת — הרי זו צדקה לעניים, שהם יכולים לצאת ולהתענג בחוץ, ואינם סובלים מן הצינה. שנאמר: ״וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא״ (מלאכי ג, כ). ואמר ר׳ יצחק: גדול יום הגשמים, שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו ולא גידולי קרקע בלבד. שנאמר: ״לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך״ (דברים כח, יב).
And Rabbi Yitzḥak said: Sun on Shabbat is charity for the poor, who are then able to enjoy the outdoors without suffering from cold. As it is stated: “But for you who fear My name, the sun of righteousness shall arise with healing in its wings” (Malachi 3:20). And Rabbi Yitzḥak further said: The day of the rains is great, as even a peruta in one’s pocket is blessed on it, as it is stated: “To give the rain of your land in its due time, and to bless all the work of your hand” (Deuteronomy 28:12).
הכל
(13) וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ח:ח׳} יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ תָּנָא דְּבֵי ר׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ.
And apropos blessings, Rabbi Yitzḥak said: A blessing is found only in an object that is hidden [samui] from the eye, not in an item visible to all, as public miracles are exceedingly rare. As it is stated: “The Lord will command His blessing upon you in your barns [ba’asamekha]” (Deuteronomy 28:8). Rabbi Yitzḥak’s exposition is based on the linguistic similarity between samui and asamekha. Likewise, the school of Rabbi Yishmael taught: A blessing is found only in an object that is not exposed to the eye, as it is stated: “The Lord will command His blessing upon you in your barns.”
And apropos blessings, Rabbi Yitzḥak said: A blessing is found only in an object that is hidden [samui] from the eye, not in an item visible to all, as public miracles are exceedingly rare. As it is stated: “The Lord will command His blessing upon you in your barns [ba’asamekha]” (Deuteronomy 28:8). Rabbi Yitzḥak’s exposition is based on the linguistic similarity between samui and asamekha. Likewise, the school of Rabbi Yishmael taught: A blessing is found only in an object that is not exposed to the eye, as it is stated: “The Lord will command His blessing upon you in your barns.”
אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה׳ וגו׳ – תימה דאמרינן פרק כל הבשר (חולין דף קה:) גבי הני שקולאי דדרו חביתא דחמרא בעו לאתפוחי אותבוהו תותי מרזיבא פקע חביתא ומפרש שם בשביל השד שהיה שם עד דאכפייה מר בר רב אשי לשד לשלם אמר ליה שידא למר בר רב אשי ליקבע לי מר זימנא דאיזיל ואשלם קבע ליה זימנא כי מטא זימניה איעכב ואמר ליה אמאי לא אתית בזמנך אמר ליה כל מידי דצייר וחתים וכייל ומני לית לן רשות למישקל מיניה אלמא בדבר המדוד והמנוי לית ליה רשות למשקל מיניה ובדבר הסמוי אית ליה רשות אלמא אין ברכה בדבר הסמוי וי״ל דלא קשה מידי דהא דקאמר התם היינו טעמא דלית להו אלא בדבר הפקר ולא דבר דכייל ומנוי או צייר וחתים היינו בשביל דאין ברכה מצויה בהני ולית בהו דבר הפקר והאי דבעלים נינהו אלא בדבר הסמוי והיינו מטעם דהברכה מצויה בדבר הסמוי ומה שמתרבה בשביל הברכה אית להו רשות למישקל בסמוי דהיינו כמו הפקר שאין לשום אדם זכות בו אי נמי הכא מיירי בדבר המנוי והמדוד בלא צייר וחתים ובהא אית להו רשותא והתם מיירי במדוד ומנוי וכייל וצייר וחתים ובהא לית להו רשותא.
ובענין ברכה אמר עוד ר׳ יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין ולא בדבר הנראה לכל, שנס גלוי לעין כל מתרחש רק במקרים נדירים, שנאמר: ״יצו ה׳ אתך את הברכה באסמיך״ (דברים כח, ח), משמע: אין הברכה חלה אלא בדבר המצוי באסם ולא גלוי לכל. תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר: ״יצו ה׳ אתך את הברכה באסמיך״.
And apropos blessings, Rabbi Yitzḥak said: A blessing is found only in an object that is hidden [samui] from the eye, not in an item visible to all, as public miracles are exceedingly rare. As it is stated: “The Lord will command His blessing upon you in your barns [ba’asamekha]” (Deuteronomy 28:8). Rabbi Yitzḥak’s exposition is based on the linguistic similarity between samui and asamekha. Likewise, the school of Rabbi Yishmael taught: A blessing is found only in an object that is not exposed to the eye, as it is stated: “The Lord will command His blessing upon you in your barns.”
הכל
(14) ת״ר תָּנוּ רַבָּנַן דהַנִּכְנָס לָמוֹד אֶת גׇּרְנוֹ אוֹמֵר יר״מ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ הִתְחִיל לָמוֹד אוֹמֵר בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה מָדַד ואח״כ וְאַחַר כָּךְ בֵּירַךְ הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא לְפִי שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה לֹא בְּדָבָר הַשָּׁקוּל וְלֹא בְּדָבָר הַמָּדוּד וְלֹא בְּדָבָר הַמָּנוּי אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן.:
The Sages taught: One who enters to measure produce in his granary recites: May it be Your will, Lord our God, that You send a blessing upon the work of our hands. After he has begun to measure, he recites: Blessed is He who sends a blessing upon this pile. If one first measured and afterward recited the blessing, it is a prayer in vain, as a blessing is not found either in an object that is weighed or in an object that is measured or in an object that is counted, as these would constitute open miracles. Rather, a blessing is found only in an object that is hidden from the eye.
The Sages taught: One who enters to measure produce in his granary recites: May it be Your will, Lord our God, that You send a blessing upon the work of our hands. After he has begun to measure, he recites: Blessed is He who sends a blessing upon this pile. If one first measured and afterward recited the blessing, it is a prayer in vain, as a blessing is not found either in an object that is weighed or in an object that is measured or in an object that is counted, as these would constitute open miracles. Rather, a blessing is found only in an object that is hidden from the eye.
אין הברכה מצויה לא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי ולא בדבר השקול אלא בדבר הסמוי מן העין – שנאמר יצו י״י אתך את הברכה באסמיך וגו׳.
ברוך השולח ברכה – (שיפוע) ומזכיר בה מלכות ואזכרה ככל הברכות כולן.
הרי זו תפילת שוא – ושוב אין ברכה נכנסת בה.
בדבר הסמוי מן העין – שאינו יודע הסכום.
וכיוצא בו תנו רבנן [שנו חכמים]: הנכנס למוד (למדוד) את גרנו אומר: ״יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידנו״, שתתרבה התבואה ממה שהיתה. התחיל למוד אומר: ״ברוך השולח ברכה בכרי הזה״. מדד ואחר כך בירך ברכה זו — הרי זו תפלת שוא והברכה לא תבוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול, ולא בדבר המדוד, ולא בדבר המנוי, שהרי באלה יהא הריבוי בכלל נס גלוי, אלא בדבר הסמוי מן העין.
The Sages taught: One who enters to measure produce in his granary recites: May it be Your will, Lord our God, that You send a blessing upon the work of our hands. After he has begun to measure, he recites: Blessed is He who sends a blessing upon this pile. If one first measured and afterward recited the blessing, it is a prayer in vain, as a blessing is not found either in an object that is weighed or in an object that is measured or in an object that is counted, as these would constitute open miracles. Rather, a blessing is found only in an object that is hidden from the eye.
הכל
(15) קִיבּוּץ גְּיָיסוֹת צְדָקָה (מעשה) פַּרְנָס סִימָן.: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם קִבּוּץ גָּלִיּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קכ״ו:ד׳} שׁוּבָה ה׳ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב וְאֵין אֲפִיקִים אֶלָּא מָטָר שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל ב כ״ב:ט״ז} וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי יָם.
§ The Gemara cites five statements of Rabbi Yoḥanan, in accordance with the following mnemonic: Ingathering; armies; charity; tithe; sustainer. Rabbi Yoḥanan said: The day of the rains is as great as the day of the ingathering of the exiles, as it is stated: “Turn our captivity, O Lord, as the streams in the dry land” (Psalms 126:4), and “streams” means nothing other than rain, as it is stated: “And the streams of the sea appeared” (II Samuel 22:16).
§ The Gemara cites five statements of Rabbi Yoḥanan, in accordance with the following mnemonic: Ingathering; armies; charity; tithe; sustainer. Rabbi Yoḥanan said: The day of the rains is as great as the day of the ingathering of the exiles, as it is stated: “Turn our captivity, O Lord, as the streams in the dry land” (Psalms 126:4), and “streams” means nothing other than rain, as it is stated: “And the streams of the sea appeared” (II Samuel 22:16).
אמר ר׳ יוחנן אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין שנאמר נשיאים ורוח וגשם אין וגו׳.
כאפיקים – כאפיקי נחלים.
בנגב – יבשה והנה חרבו מתרגמינן נגיבו.
אפיקי ים – מוצאי ים אלמא אפיק לשון מים ואפיקים בנגב נמי לשון גשמים.
גדול יום גשמים כיום קיבוץ גליות שנאמר שובה ה׳ את שביתנו כאפיקים בנגב וגו׳ – ואם תאמר אמאי לא קאמר גדול יום הגשמים יותר מקיבוץ גליות דהא כאפיקים בנגב כתיב ומי נתלה במי קטן נתלה בגדול שאפיקים גדולים מיום קיבוץ גליות דהכי נמי אמר (לעיל דף ז.) יערוף כמטר לקחי מי נתלה במי קטן נתלה בגדול וי״ל דה״פ אנו מתפללים הכי שובה ה׳ את שביתנו כאפיקים היורדין בנגב שגדול יום קיבוץ כאפיקים בנגב א״כ עשה עמנו לטובה אות בקבוץ גליות בהיות כי זה כמו זה ואפיקים בנגב תחדש בכל יום כיום קיבוץ גליות אבל יותר לא.
כאפיקים בנגב כו׳. כתבו התוספות ואם תאמר אמאי לא קאמר כו׳ יותר כו׳ דמי נתלה במי כו׳ ע״ש מיהו רב יהודה לעיל דמשוה להו על כרחו לא חש להא דמי נתלה במי כו׳ והכא נמי איכא למימר ר׳ יוחנן הכא לא חש ליה ועוד נראה לרבא נמי דקאמר לעיל דמי נתלה במי כו׳ היינו משום כיון דישראל ראו נתינת התורה כמו שראו המטר לא הוה ליה לתלות נתינת התורה במטר אי הוו שניהם שוים דמאי אולמיה האי מהאי ועל כן לאשמועינן דמטר יותר גדול דמי נתלה כו׳ אבל קיבוץ גליות דלא ידענו ולא ראינו עדיין אותו שפיר איכא למימר דשוה הוא לדבר שנתלה בו אלא שאנו מבקשים ותולים דבר שלא ראינו דהיינו קיבוץ גליות במטר שראינו במעלתו:
ג המימרות הבאות של ר׳ יוחנן — קבוץ (גלויות), (ביטול) גייסות, (פוסקי) צדקה, (מעשה) מעשר, מינוי פרנס הוא הסימן להם. אמר ר׳ יוחנן: גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות, שנאמר: ״שובה ה׳ את שביתנו כאפיקים בנגב״ (תהלים קכו, ד), ואין ״אפיקים״ אלא מטר, שנאמר: ״ויראו אפקי ים״ (שמואל ב׳ כב, טז).
§ The Gemara cites five statements of Rabbi Yoḥanan, in accordance with the following mnemonic: Ingathering; armies; charity; tithe; sustainer. Rabbi Yoḥanan said: The day of the rains is as great as the day of the ingathering of the exiles, as it is stated: “Turn our captivity, O Lord, as the streams in the dry land” (Psalms 126:4), and “streams” means nothing other than rain, as it is stated: “And the streams of the sea appeared” (II Samuel 22:16).
הכל
(16) וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים שֶׁאֲפִילּוּ גְּיָיסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ס״ה:י״א} תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵין נוֹתְנִין שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ״ה:י״ד} נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.
And Rabbi Yoḥanan said: The day of the rains is great, as even armies stop fighting on it due to the rain and mud. As it is stated: “Watering its ridges abundantly; settling down its furrows [gedudeha]” (Psalms 65:11). As the word gedudim can mean both furrows or armies and is spelled identically with each meaning, this alludes to the idea that during the rainy season soldiers become entrenched in place. And Rabbi Yoḥanan further said: Rain is withheld only due to those who pledge charity in public but do not give it, as it is stated: “As vapors and wind without rain, so is he who boasts of a false gift” (Proverbs 25:14).
And Rabbi Yoḥanan said: The day of the rains is great, as even armies stop fighting on it due to the rain and mud. As it is stated: “Watering its ridges abundantly; settling down its furrows [gedudeha]” (Psalms 65:11). As the word gedudim can mean both furrows or armies and is spelled identically with each meaning, this alludes to the idea that during the rainy season soldiers become entrenched in place. And Rabbi Yoḥanan further said: Rain is withheld only due to those who pledge charity in public but do not give it, as it is stated: “As vapors and wind without rain, so is he who boasts of a false gift” (Proverbs 25:14).
גייסות – חיילות כשאתה מרווה תלמי הארץ בגשם מיד גדודים נוחין כדלקמן.
פוסקי צדקה ברבים – לשם ולפנים ואורחא דמילתא נקט שאין אדם עשוי לפסוק צדקה בינו לבין עצמו ואינו נותן.
נשיאים ורוח – באין לעולם כאילו גשמים יורדין ואינן יורדין בשביל האיש המתהלל במתת שקר דכשם שהוא עושה לפנים ומחניף את העניים אף שמים מחניפין את הארץ שמראין נשיאים ורוח וגשם אין אי נמי אין קאי אשלשתם דמכל אלו נעצרין.
שאפילו גייסות פוסקות בו כו׳ מה שעוברי דרך פוסקין בו היא ודאי קשה לעולם כדאמרי׳ לעיל אבל גייסות דקאמר הכא היינו חיילות בעלי מלחמות שנוח לעולם כשפוסקים והיינו גדודיה דמשמע גדודים היוצאים למלחמה כמו גד גדוד וגו׳:
ואמר ר׳ יוחנן: גדול יום הגשמים, שאפילו גייסות (חילות צבא) פוסקות בו, שהרי אין אנשי הצבא מהלכים בימות הגשם ובבוץ, שנאמר: ״תלמיה רוה נחת גדודיה״ (תהלים סה, יא), שהוא מפרשו, שכאשר רווים התלמים מים הגדודים נחים במקומם. ואמר ר׳ יוחנן: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ולבסוף אין נותנין, שנאמר: ״נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר״ (משלי כה, יד)
And Rabbi Yoḥanan said: The day of the rains is great, as even armies stop fighting on it due to the rain and mud. As it is stated: “Watering its ridges abundantly; settling down its furrows [gedudeha]” (Psalms 65:11). As the word gedudim can mean both furrows or armies and is spelled identically with each meaning, this alludes to the idea that during the rainy season soldiers become entrenched in place. And Rabbi Yoḥanan further said: Rain is withheld only due to those who pledge charity in public but do not give it, as it is stated: “As vapors and wind without rain, so is he who boasts of a false gift” (Proverbs 25:14).
הכל
(17) וא״ר וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב
And Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written:
And Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written:
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
תענית ח: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה תענית ח:, ר׳ חננאל תענית ח:, מיוחס לר׳ גרשום תענית ח:, מיוחס לרש"י תענית ח:, תוספות תענית ח:, בית הבחירה למאירי תענית ח: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות תענית ח:, מהרש"א חידושי אגדות תענית ח:, פירוש הרב שטיינזלץ תענית ח:, אסופת מאמרים תענית ח:
Taanit 8b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Taanit 8b, R. Chananel Taanit 8b, Attributed to R. Gershom Taanit 8b, Attributed to Rashi Taanit 8b, Tosafot Taanit 8b, Meiri Taanit 8b, Maharsha Chidushei Halakhot Taanit 8b, Maharsha Chidushei Aggadot Taanit 8b, Steinsaltz Commentary Taanit 8b, Collected Articles Taanit 8b