×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אסִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶחִי כְּשֵׁרָה.
If one placed roofing over an alleyway that has a side post, it is fit for use as a sukka.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותהמכתםר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי סוכה ז ע״ב} אמר רבא סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה ואמר רבא סיכך על גבי פסי ביראות כשרה דמיגו דהויא דופן לענין [שבת הויא נמי דופן לענין] סוכה וצריכא דאי אשמעינן מבוי שיש לו לחי דאיכא שתי מחיצות1 מעליאתא אבל פסי ביראות [דליכא שתי מחיצות אימא לא צריכא ואי אשמעינן פסי ביראות]⁠2 דאיכא שם ארבע מחיצות אבל מבוי שיש לו לחי דליכא שם ארבע מחיצות אימא לא צריכה3:
ושחמתה מרובה מצלתה פסולה: תנו רבנן חמתה מחמת סכך ולא מחמת דפנות רבי יושיה4 אמ׳ אף מחמת דפנות.
אמר אביי ר׳ ור׳ יושיה5 ור׳ יהודה ור׳ שמעון ורבן גמליאל ובית שמאי ור׳ אליעזר ואחרים כולהו סבירא להו
סוכה דירת קבע בענן. ר׳ יושיה6 הא דאמרן ר׳ מאי היא7 דתניא ר׳ אומר כל [סוכה]⁠8 שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה. ר׳ יהודה דתנן סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה9 פסולה ורבי יהודה מכשיר. ר׳ שמעון10 דתניא שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ר׳ שמעון אומר שלוש כהלכתן ורביעית אפילו טפח. רבן גמליאל הא11 דתניא העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה רבן גמליאל פוסל ור׳ עקיבה מכשיר. בית שמאי דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. ר׳ אליעזר דתנן העושה סוכתו כמין צריף12 או שסמכה לכותל ר׳ אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין. אחרים דתניא13 אחרים אומרים סוכה העשויה כשובך פסולה לפי שאין לה זויות. אע״ג דקימא לן דכל כי האי גונא שיטה היא ולית14 הילכתא כחד מיניהו15 הכא איכא תרתי16 מינייהו דהלכאתא נינהו חדא העושה סוכתו כמין צריף דקימא לן {להלן יט ע״ב17} דמתניתין18 יחידאה היא ובריתא איפכא תניא19 רבי אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין ולאו משום דסברי רבנן סוכה דירת קבע בעינן אלא היינו טעמ׳ דפסלי רבנן דסברי שיפועי אוהלין לאו כאוהלין דאמו ור׳ אליעזר סבר שיפועי אוהלין כאוהלין דאמו. ואידך מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך
הבית דקימא לן דהילכתא בהא20 כבית שמאי ולאו טעמ׳ דבית שמאי משום דבעינן דירת קבע אלא טעמ׳21 משום {בבלי סוכה ג ע״א} דגזרינן22 שמא ימשך אחר שולחנו:
{בבלי סוכה ז ע״ב-ח ע״ב} גרסינן בפיסקא דמתניתין ושאינה גבוהה עשרה טפחין פסולה: אמרינן עלה לקמאן23 אמ׳ ר׳ יוחנן סוכה העשויה ככבשן אם יש בהקיפה כדי לישב עשרים וארבעה בני אדם כשרה ואם לאו פסולה. כמאן כר׳ דאמ׳ כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה מכדי גברא באמתא יתיב כל שיש בהקיפו ג׳ טפחין יש בו רוחב טפח בתריסר סגיא הני מילי בעיגולא אבל בריבועא בעינן טפי מכדי כמה מרובע יתר על העגול רביע בשיתסר סגיא הני מילי בעיגולא דנפיק מיגו ריבועא אבל בריבועא דנפיק מיגו עיגולא בעינן טפי משום מורשא דקרנאתא מיכדי כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא בשיבסר נכי חומשא סגיא לא דק. אימור דאמרינן לא דק פורתא טובא מי לא דק אמ׳ ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי מי סברת גברא באמתא יתיב תלתא גברי בתרי אמתי יתבי כמה הוו להו שיתסרי אנן שיבסר נכי חומשא בענן לא דק אימור דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי לא דק אמ׳ ליה רב אמי לרב אשי לעולם גברא באמתא יתיב ור׳ יוחנן מקום גברי לא חשיב כמה הוו להו תמניסר שבסר נכי חומשא סגיא הינו דלא דק ולחומרא לא דק. רבנן דקיסרי ואמרי לה דייני דקסרי אמרי עיגולא לא דנפיק מיגו ריבועא ריבעא ריבועא דנפק מגו עיגולא תולתא ולא היא דהא קאחאזינן דלא האוי שיעורא כולי האי.⁠24
1. מחיצות: כ״י נ: ״דפנות״.
2. שבת...לענין, דליכא...ביראות: חסר רק בכ״י א (כנראה מחמת הדומות).
3. בכ״י נ נוסף ציור בגליון של פסי ביראות.
4. יושיה: גו: ״יאשיה״. כ״י נ: ״יאשיהו״.
5. ר׳ ור׳ יושיה: דפוסים: ר׳ יאשיה ורבי.
6. יושיה: גו, כ״י נ: ״יאשיה״.
7. מאי היא: חסר בכ״י נ.
8. סוכה: גו, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י א.
9. מעשרים אמה: גו רק: ״מעשרים״. כ״י נ: ״למעלה מעשרים״ כבמשנה שם.
10. גו מוסיף: ״מאי היא״.
11. הא: חסר בכ״י נ, דפוסים.
12. בגליון כ״י נ יש ציור: ∆.
13. דתניא: כ״י נ: ״דתנן״.
14. ולית: כ״י נ: ״לית״.
15. אע״ג... כחד מיניהו: דעת הר״ח.
16. תרתי: כ״י נ: ״תרי״.
17. מובא שוב ברי״ף בסוף פרקינו.
18. דמתניתין: כ״י נ. דפוסים: מתנית׳.
19. תניא: כ״י נ: ״דתניא״.
20. דקימא לן דהילכתא בהא: כ״י נ: ״וקימ׳ לן בהא והלכתא״.
21. טעמ׳: כ״י נ: ״טעמ׳ דידהו״.
22. דגזרינן: כ״י נ: ״דגזרה״.
23. בגמ׳ שלפנינו הסוגיא אינה מוסבת על פיסקא זו במשנתנו. מקומה בגמרא בסמוך אחרי דין סוכה שעשויה כשובך, המוזכרת בדברי אביי, שרבינו סידר בסמוך לפני מאמר זה. וכן במקביל בהלכות ריצ״ג.
24. גרסינן בפיסקא...כולי האי: כל הקטע חסר בכ״י נ, דפוסים.
סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה – בין למ״ד בפ״ק דעירובין (דף יב:) לחי משום היכרא בין למ״ד משום מחיצה קשה מה ענין סוכה דבעי מחיצות דאורייתא למבוי דרבנן דמדאורייתא בלא לחי שרי וי״ל דמיירי בלחי טפח כדאמרינן לעיל דמעמידו בפחות מג׳ סמוך לדופן דהיינו מדרבנן ובשבת שרי על ידי מיגו ואפילו בסמוך לדופן אבל אין לתרץ דטפח סוכה מדרבנן ומדאורייתא בכל שהוא דהא בפרק המפלת (נדה דף כו.) קחשיב דופן סוכה בהדי חמשה ששיעורן טפח ואמרינן התם דלא חשיב קורה טפח משום דהוי מדרבנן ולא חשיב אלא הנך דכתיבן ולא מפרש שיעורייהו וא״ת ומבוי זה אם יש בו ג׳ מחיצות גמורות תיפוק לי דבלא לחי הסוכה כשרה דקיימא לן כרבנן דאמרי שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ובקונטרס פי׳ דמיירי במבוי מפולש ולא יתכן דא״כ לא מישתרי בלחי וקורה אלא לר׳ יהודה וכולהו אמוראי כרבנן בפ׳ קמא דעירובין (עירובין יב:) ואמרינן בסוף חלון (שם דף פא:) ובסוף כל גגות (שם דף צה.) דאין הלכה כרבי יהודה במחיצות וי״ל דלעולם מיירי במבוי סתום מג׳ רוחות ומיירי כגון שסיכך לצד הלחי ולפנים לצד הבתים לא סיכך דהשתא אין לזו סוכה אלא שתי מחיצות ולחי אחד.
סכך ע״ג מכוי שיש לו לחי כשרה – פי׳ כשרה לשבת דסוכה בלבד, דמגו דהויא לחי דופן לשבת הוי נמי דופן לסוכה, ואיכא למיבעי האי מבוי היכי דמי, אי במבוי מפולש הא ליתיה ללחי דופן לשבת דשלש מחיצות בעינן, ואי למבוי דשלש מחיצות למה לי מגן אפילו בלא מיגו ובלא שום לחי סוכה מעליתא היא בג׳ דפנות, ופרש״י ז״ל דבמבוי מפולש קאמר, וכי אמר דלחי הוי דופן לשבת לחומרא קאמר, לחייב (הזורה) [הזורק] מרשות הרבים לתוכו. אך הרב ר׳ יהונתן זץ פירש דבמבוי של שלש מחיצות קאמר, וכגון שלא סיכך על כל אורן המבוי, אלא על ראשו החיצון שבו הלחי מונח, והרחיק את הסיכוך מן הדופן האמצעי של מבוי, שאין אותו דופן מועיל לסוכה כלל, ונמצא שאין לאותה סוכה אלא שתי מחיצות זו כנגד זו, דהיא סוכה העשויה כמבוי, דאמר לעיל דבעיא פס ארבעה. וקמ״ל דבשבת דסוכה סגי ליה באותו לחי אע״פ ששיעורו אינו אלא כחוט הסרבל, דמגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה. אבל לא אמר סיכך על גבי מבוי שיש לו קורה, דהא קיימא לן דקורה משום היכר הוא ולא משום מחיצה, ולא שייך למימר בה מגו דהוי דופן לשבת והא לאו לדופן הוא.
[גופא] סיכך ע״ג מבוי המפולש – שהכשירו בלחי מכאן וצורת פתח מכאן.
כשירה – הסוכה לאותה שבת. אע״ג דסוכה דינה כחצר שצריכה פס ארבעה, ואין דינה כמבוי דסגי ליה בלחי שהוא משהו ברוח רביעית. כשירה לאותה שבת. דמגו דהויא דופן לענין שבת הויא דופן לענין סוכה. וכן הלכתא.
תוס׳ בד״ה סיכך ע״ג מבוי כו׳ וי״ל כו׳ ומיירי כגון שסיכך לצד הלחי ולפנים כו׳ לא סיכך כו׳ עכ״ל אך ק״ל בשמעתין אהך סוכה דע״ג מבוי דאיירי בסוכה מפולשת מאי קאמר דאילו סוכה דעלמא בעי טפח שוחק כו׳ הא ר׳ סימון דמסיק הכי לעיל דבעינן טפח שוחק היינו דוקא בב׳ דפנות כהלכתן דעריבן אבל בסוכה העשויה כמבוי מפולש בעינן פס ד׳ והכי הל״ל דאילו בסוכה דעלמא בעי פס ד׳ כו׳ ולולי דברי התוס׳ יש לפרש הך דסיכך ע״ג מבוי שיש לו לחי דמיירי נמי בכה״ג שהמבוי סתום מג׳ רוחות וסיכך חצי רוחב המבוי מצד אחד בכל האורך מראשה מצד הלחי עד סופה צדה הסתום דהשתא הוי שפיר הכשרה בטפח שוחק שהרי יש לו ב׳ דפנות דעריבן ודו״ק:
בתוס׳ בד״ה סיכך ע״ג מבוי כו׳ קשה מה ענין סוכה כו׳ וי״ל דמיירי בלחי טפח כו׳ אבל אין לתרץ כו׳ עכ״ל. ולכאורה תירוצם נראה דוחק דכל כי האי מלתא לא הו״ל לרבא לסתום אלא לפרש ועוד דאכתי ק׳ לישנא דאביי גופא דקאמר בסוכה דעלמא בעי טפח שוחק ובסוכה דשבת לדידך לא בעי טפח שוחק. ולולי דבריהם היה נ״ל לפרש להיפך דהא דקאמר רבה סיכך ע״ג מבוי שיש לו לחי היינו סתם לחי כל שהוא המתיר במבוי וסובר רבה כיון דקי״ל לחי משום מחיצה והזורק לתוכו חייב ע״כ מחיצה גמורה היא אף לענין שבת כ״ש לענין סוכה דקילא ותדע דהא לחי לא כתיבה באורייתא לענין שבת ואמאי חייב וליכא למימר דהלכה למשה מסיני היא דהא אמוראי טובא פליגי בה ואיכא למ״ד דלא הוי מחיצה כלל אלא משום היכרא הותרה במבוי אע״כ דהנך אמוראי דס״ל משום מחיצה היינו מסברא כיון דאיכא שתי דפנות כהלכתן ובשלישית מחיצה כל דהו שפיר הוי מחיצות גמורים וא״כ מה״ט גופא אית לן למימר דמהני בסוכה מדאורייתא אלא דהא פשיטא לן בסוכה דשלישית בעינן טפח מהלכה למשה מסיני סובר רבה דהיינו דוקא היכא דלא שייך בה האי טעמא דלחי כגון שהעמידה ברחוק מהדופן כדמקשינן לעיל ויעמידנו נגד ראש תור. ולכאורה משמע דרב מודה להו מדשתיק ואף לדברי המפרשים דרב לא אודי להו כדאיתא בבעל המאור ובספר מלחמות היינו לענין דלא בעינן דוקא נגד ראש תור דעדיף כדפירש״י ואפ״ה בכל צד שמעמידו מהני אע״ג דלא שייך טעמא דלחי בכה״ג ומש״ה בעינן טפח דוקא אף אם נאמר דרבה ס״ל כדקי״ל כרבי סימון ואי תימא כרבי יהושע בן לוי דצריך להעמידו דוקא בפחות משלשה סמוך לדופן מ״מ מצינן למימר דכל זה למצוה בעלמא ומדרבנן אבל מדאורייתא וודאי מעמידו בכל מקום שירצה היכא דאיכא טפח אבל בסמוך לדופן במבוי ס״ל לרבה דאפילו מדרבנן מהני משום מיגו כן נ״ל לאחר מזה נראה שיטת הרי״ף ז״ל שכתב להנך מימרי דרבה בסיכך ע״ג מבוי שיש לו לחי וע״ג פסי ביראות סתם דכשרין ומשמע דאפילו בחול נמי שרי וס״ל לרי״ף דנהי דמעיקרא ס״ד דאביי דרבה משום מיגו קאמר מכל מקום לבתר דשני ליה רבה מחמירתא לקילתא לא כל שכן משמע דבתורת ק״ו גמור יליף לה כיון דמהני לחי מדאורייתא לענין שבת החמור כל שכן לענין סוכה דקילא והיינו דקאמר רבה בעיקר מימרא סתמא וא״כ אף לשיטת הסוברים דרבה דוקא משום מיגו קאמר ובחול לא מהני היינו משום דמדרבנן החמירו דלעולם ליבעי טפח ובסמוך משלשה לדופן דבעינן מחיצות הניכרות אבל בשבת דסוכה דמשום מיגו דמהני למבוי איכא היכרא טובא והו״ל כמחיצות הניכרות כן נראה לי נכון וצ״ע למה לא פירשו התוספות כן אם לא שנאמר דמשמע להו דהא דאמר רב סימון ואי תימא ריב״ל לעיל דמעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן היינו מדאורייתא ומהלכתא בעינן שאין להרחיקה יותר מג׳ לדופן וכן שלא להעמיד כנגד ראש תור ולכאורה לא משמע כן ודו״ק:
בא״ד דהא בפרק המפלת כו׳ משום דהוי מדרבנן כו׳ עכ״ל. ולכאורה הוי מצי לפרש דהא דקאמר התם דקורה מדרבנן היינו דעיקר איסורא דמבוי ושריותא דקורה מדרבנן משא״כ בסוכה עיקר מילתא מדאורייתא ולעולם דשיעור טפח מדרבנן אלא כיון דמסיק התם דקחשיב הנך דכתיבן ולא מפרש שיעורייהו משמע להו דשיעורא נמי דאורייתא אלא דלא מפ׳ בהדיא כנ״ל:
בא״ד ובקונטרס פירש דמיירי במבוי מפולש ולא יתכן דא״כ לא משתרי בלחי וקורה אלא לרבי יהודה וכולהו אמוראי כרבנן עכ״ל. ולכאורה יש לתמוה דהא רש״י גופא הרגיש בזה וכתב דנהי דמדרבנן אסור מ״מ מדאורייתא מחיצה מעליא היא מדקי״ל הזורק לתוכו חייב ומשום הכי מהני בסוכה אף מדרבנן מיגו וכמ״ש התוס׳ בסמוך גבי פסי ביראות. מיהו מצינו למימר דהתוס׳ לא ניחא להו בהכי דדוקא פסי ביראות דאפילו מדרבנן אשכחן צד שריותא לעולי רגלים מש״ה סמכינן אמיגו לענין סוכה אף מדרבנן משא״כ במבוי מפולש ע״י לחי דלרבנן דרבי יהודה לא אשכחן צד היתר מדרבנן בשבת תו לא שייך לומר מיגו בסוכה ולהתירה מדרבנן או שנאמר דהתוס׳ גרסי בשמעתין רבא דס״ל לחי לאו משום מחיצה וא״כ אפילו מדאורייתא לא הוי רה״י לענין שבת אלא דאכתי לא הו״ל להקשות כן על רש״י כיון דרש״י גופא נזהר מזה ותירץ יפה לפי שיטתו וצ״ע ליישב:
ומה שהקשה מהרש״א ז״ל אי איירי במבוי מפולש הוה ליה למימר דסוכה דעלמא בעי פס ד׳ ואמאי קאמר אביי דסגי ליה בטפח שוחק. כבר יישבה הר״ן ז״ל דהא דמפלגינן בין סוכה כמין גא״ם או העשויה כמבוי מפולש היינו דוקא כשהסוכה עומדת במקום מגולה כגון במבוי מפולש אבל בסוכה העומדת בחצר או במבוי שאינו מפולש דלא בקעו בה רבים אין לחלק וכן הוא בש״ע:
אלא דלכאורה קשיא לי טובא אדברי הר״ן ז״ל דנראין דבריו כסותרין זא״ז דהא לעיל בשמעתין כתב דהא דבעינן בסוכה העשויה כמבוי פס ד׳ היינו משום דמהלכתא דשתים כהלכתן היינו דוקא שתי מחיצות דעריבן וא״כ סוכה העשוי׳ כמבוי לא מיקרי כהלכתן אלא לפי שהוא עושה פס ד׳ בפחות מג׳ סמוך למחיצה הדר הו״ל מחיצות דעריבן דהאיכא שיעור הכשר סוכה בהאי דופן גופא. נמצא דלפ״ז אפילו אם סוכה כזאת עומדת במבוי שיש לה ג׳ מחיצות והסוכה ברחוק מדופן האמצעית של המבוי נמי שייך האי טעמא דאי לא עביד פס ד׳ אין כאן שתי מחיצות דעריבן ולא הוי סוכה כלל והדרא קושית מהרש״א ז״ל לדוכתא ובישיבה העליתי ליישב קושיית מהרש״א ז״ל דכל שיטת התוס׳ בזה הדיבור היינו דוקא למסקנא דרבא דמהדר ליה לאביי דלא איצטריך לאשמעינן בברייתא הך דסיכך ע״ג מבוי שיש לו לחי דאתיא בק״ו מקילתא לחמירתא משו״ה לא ניחא להו לפרש כפירש״י דאיירי במבוי מפולש דא״כ לא אתיא שפיר בק״ו דוודאי איצטריך לאשמעינן טובא דאע״ג דמדרבנן אסור אף לענין שבת אפ״ה אמרינן מיגו בכה״ג אע״כ דלקושטא דמלתא איירי מלתא דרבה במבוי שאינו מפולש וא״כ הוי שפיר מקילתא לחמירתא משא״כ לאביי דמקשה מעיקרא לרבה דליתני נמי הא דסיכך ע״ג מבוי ולא אסיק אדעתיה הא דמקילתא לחמירתא ע״כ הוי משמע ליה לאביי דמימרא דרבא הוי בפשיטות דאיירי במבוי מפולש וכולה מלתא דמיגו איירי בדינא דאורייתא דוקא ומשו״ה לא קאמר מפס ד׳ דלא מצרכינן אלא מדרבנן וכדפרישית וכדמשמע בהא נמי מלשון התוס׳ דלא הוי אלא מדרבנן כנ״ל נכון ודוק היטב ובישיבה הארכתי יותר ותן לחכם ויחכם עוד וכל זה בשיטת התוספות אבל למאי דפרישית לעיל בסמוך אין צורך לכל זה ונתישבה כל הסוגיא לנכון דמיגו היינו מדרבנן דוקא ודוקא במידי דמהני מדאורייתא אף בלא מיגו וא״כ שפיר קאמר מטפח שוחק דהוי בשאר סוכה דאורייתא ודוק היטב:
סיכך על גבי מבוי שיש לו לחיכשרה,
If one placed roofing over an alleyway that has a side post, it is fit for use as a sukka.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותהמכתםר' אברהם מן ההרמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וְאָמַר רָבָא בסִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי פַּסֵּי בֵירָאוֹת כְּשֵׁרָה.

And similarly, Rava said: If one placed roofing over upright boards surrounding wells, it is fit for use as a sukka. A well is usually at least four handbreadths wide and ten handbreadths deep. Therefore, it is considered a private domain, and it is prohibited to draw water from it on Shabbat, as that would constitute a violation of the prohibition to carry from a private domain into a public one. In order to permit drawing water from the well, the surrounding area must be partitioned off and rendered a private domain. For the benefit of Festival pilgrims, the Sages instituted a special leniency that full-fledged partitions need not be constructed around the well for this purpose. Rather, it is sufficient if there are four double posts at the four corners of the area surrounding the well. Since these symbolic barriers are considered partitions for the halakhot of Shabbat, they are considered partitions for the halakhot of sukka on Shabbat as well.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותרא״ההמכתםבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכן אמר רבא סיכך ע״ג [פסי ביראות] כשרה מגו דהוין הני פסין מחיצות לשבת הויא מחיצות לסוכה. נמצא ג׳ שמועות דרבא ב׳ בשבת וא׳ בסוכה. ופשוטות הן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פסי ביראות – בפרק שני דעירובין (דף יז:) תנן דהתירו חכמים משום עולי רגלים לעשות לביראות שברשות הרבים פסין ארבעה כמו דיומדין ורואין כאלו יש מחיצה מזה לזה ונמצא הבור מוקף מחיצות וממלאין מתוכה לתוך המחיצה ואם סיכך על גבן כשרה בשבת דסוכות דמיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה ואע״ג דבעינן שתים כהלכתן.
סיכך ע״ג פסי ביראות כשרה – מיגו דהוי מחיצה לענין שבת ואע״ג דלא התירו אלא לעולי רגלים ולעולי רגלים לא התירו אלא לבהמתם אבל אדם מטפס ויורד מטפס ועולה כדאמרינן פרק עושין פסין (שם דף כא.) מ״מ כיון דמדאורייתא שרי בכל ענין אמרינן מגו ואפילו מדרבנן לא אסרי משום מצות סוכה וכי עביד צריכותא ממבוי שיש לו לחי ומפסין לא חייש למימר האי טעמא דפשיטא ליה טעמא דמצוה.
גופה אמר רבא סכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה – וכן הלכתא. דקיימא לן לחי משום מחיצה כדמוכח בעירובין דהלכתא כאביי בלחי העומד מאליו דכשר מהאי טעמא.
ואמר רבא סיכך על גבי פסי ביראות כשרה – פירוש: שהתירו לעולי רגלים לעשות פסין על הבורות בדרך והויא מחיצה. ואמר רבא סיכך על גבן כשרה.
סיכך ע״ג פסי ביראות כשרה – פי׳ לשבת דסוכה לחוד, דמגו (דהוו) [דהוי] דופן לשבת הוי דופן לסוכה. ויש תימה על (הראב״ד) [הריא״ף] ז״ל למה ליה לאיתויה להא, (בהא) [דהא קיימא לן לא הותרו פסי ביראות אלא לענין עולי רגלים בלבד, והאידנא ליכא. ואיכא מאן דאמר דהשתא נמי היכא דשכיחי מתיבתא בארץ ישראל יהיו מותרין בפסי ביראות, דגרסינן בעירובין אין פסי ביראות לא בבבל ולא בארץ ישראל, בבבל לא משום דשכיחי מיא, בארץ ישראל לא משום דלא שכיחי מתיבתא, משמע דבארץ ישראל אפילו בזמן הזה היכא דשכיחי מתיבתא עושין.
סיכך על גבי פסי ביראות העשויים לעולי רגלים על הדרך שפירשנו בשני של עירובין להתירם לשאוב מהם להיות כל מה שבין הדיומדין נחשב כרשות היחיד ולהיות אויר שבנתים נחשב כפתחים אע״פ שאין שם צורת פתח כשרה לאותה שבת שבחג לבד לא לימי החול ובשבת גם כן לעולי רגלים לבד ובזמן הזה בזמן שיש שם בתי ישיבות שהתלמידים צריכים לילך שם לקבוע פרקם:
זה שביארנו במשנה שאם חמתה מרובה מצילתה פסולה פירושו בחמה הבאה מחמת הסכך אבל אם הסכך עשוי כתקנו עד שאם זורחת עליו חמה אין חמה הנכנסת לתוכה מרובה אבל הדפנות קלושות עד שכשתהא החמה זורחת מצידן נמצאת חמת הסוכה מרובה מצילתה כשרה שלא חששו בזה אלא מצד הסכך ומ״מ לדעת הסובר דירת קבע בעינן פסולה אף במחמת דפנות וכבר ביארנו שאין הלכה כן:
פסי ביראות – חכמים תיקנו שיעשו ד׳ פסין לבורות שהיו ברשות הרבים משום עולי רגלים, ויוכלו לדלות מן הבור ולתת תוך הפסין, ומגו דאותן פסין הוו מחיצות לשבת הוו מחיצות לשבת של סוכות. ואע״ג דלא התירו פסין אלו לאדם, אלא לבהמת עולי רגלים, כיון שאם אינו יכול לירד שם מותר אף לאדם, הוו מחיצות לשבת אף לאדם. הילכך לסוכה נמי הוו מחיצות לאותה שבת. וכן הילכתא. אבל תימה הוא למה הביא זה הרי״ף, שהרי אין דין פסי ביראות נוהג אלא בזמן עולי רגלים כדאיתא בעירובין. והר״ם הביא הא דפסין והא דמבוי פרק ד׳.
וכיוצא בזה אמר רבא: סיכך על גבי פסי ביראות (בורות) — כשרה. שכאשר קיים בור מים ציבורי ברשות הרבים, וכדי שיוכלו לשאוב ממנו בשבת יש לעשות שהמקום שסביב בור המים יהיה רשות היחיד. ואם אי אפשר לעשות מסביבו מחיצה גמורה, עושים ״פסי ביראות״ — זויות כפולות בארבע פינות מסביב, וזויות אלה מחשיבות את כל השטח שבתוכן כרשות היחיד. וכיון שלענין שבת נחשבים הפסים כמחיצות — אף לענין סוכה כן.
And similarly, Rava said: If one placed roofing over upright boards surrounding wells, it is fit for use as a sukka. A well is usually at least four handbreadths wide and ten handbreadths deep. Therefore, it is considered a private domain, and it is prohibited to draw water from it on Shabbat, as that would constitute a violation of the prohibition to carry from a private domain into a public one. In order to permit drawing water from the well, the surrounding area must be partitioned off and rendered a private domain. For the benefit of Festival pilgrims, the Sages instituted a special leniency that full-fledged partitions need not be constructed around the well for this purpose. Rather, it is sufficient if there are four double posts at the four corners of the area surrounding the well. Since these symbolic barriers are considered partitions for the halakhot of Shabbat, they are considered partitions for the halakhot of sukka on Shabbat as well.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותרא״ההמכתםבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן מָבוֹי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא שְׁתֵּי דְפָנוֹת מְעַלְּיָיתָא אֲבָל גַּבֵּי פַּסֵּי בֵירָאוֹת דְּלֵיכָּא שְׁתֵּי דְפָנוֹת מְעַלְּיָיתָא אֵימָא לָא.

The Gemara notes: And it is necessary for Rava to state the halakha in each of the two similar cases, as if he had taught us only that the sukka is fit in the case of the alleyway, one could say that it is due to the fact that there are two full-fledged walls; however, in the case of upright boards surrounding wells, where there are not two full-fledged walls and most of the area is breached, say no, it is not considered a fit sukka.
רי״ףרש״ירא״הפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וצריכא – לרבא למימר הנך תלת שמעתתא לאשמועינן דאמרינן מיגו.
דאי אשמעינן מבוי – הוה אמינא התם הוא דמכשרינן לסוכה ע״י מיגו דאיכא שתי מחיצות מעלייתא.
וצריכא דאי אשמעינן מבוי משום דאיכא תרתי מחיצות מעלייתא אבל פסי ביראות דליכא מחיצה מעליא כלל אימא לא, צריכא. ואי אשמעינן פסי ביראות דאיכא שם ד׳ מחיצות אבל מבוי דליכא שם ד׳ מחיצות אימא לא, צריכא. ואי אשמעינן הני תרתי מחמרתא לקילתא דמגו דהויא מחיצה לענין שבת הויא נמי מחיצה לענין סוכה. אבל מקלתא לחמרתא דנימא בשתים כהלכתן דמגו דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן נמי לענין שבת אימא לא, צריכא.
שם בגמרא וצריכא דאי אשמעינן מבוי משום דאיכא ג׳ דפנות מעלייתא ואי אשמעינן פסי ביראות משום דאיכא שם ד׳ מחיצות כו׳. ואע״ג דלענין שבת משמע בפרק עושין פסין (עירובין דף כ״ג) דפלוגתא דר״י ורבנן היא דלר״י שם ד׳ מחיצות עדיף ולרבנן שתי מחיצות מעלייתא עדיפא וקי״ל כרבנן אפ״ה איצטריך לאשמעי׳ תרווייהו לענין סוכה דבמחיצות הניכרין תליא מלתא כדאיתא לעיל וא״כ לפום האי סברא לא דמי לשבת ומש״ה קס״ד דלא אמרינן מיגו בהאי דלא הוי מחיצות הניכרות כמו אידך:
מיהו לשיטת הר״ן ז״ל ופירושו דהאי מיגו ילפינן בהדיא מקרא דחג הסוכות תעשה לך שבעת ימים כדפרישית לעיל וילפינן נמי בק״ו דכ״ש מחמירת׳ לקילתא וא״כ תו לא שייך שפיר האי צריכותא דלבתר דאשמעינן רבה חדא זימנא דילפינן בק״ו מחמירתא לקילתא א״כ ממילא ידעינן בהאי ק״ו מדאורייתא דכל מידי דמהני מדאורייתא בשבת מהני נמי לענין סוכה בשבת שבתוך החג וא״כ הדרא קושיא לדוכתא אידך מימרא דרבה למה לי. ונראה דהר״ן ז״ל מפרש דדין מיגו הוי מדאורייתא וכן בהא דילפינן ק״ו מדאורייתא ואפ״ה ס״ד דמדרבנן החמירו לענין סוכה היכא דלא הוי מחיצות הניכרות כ״כ והשתא א״ש נמי הא דמסקינן ואי אשמעינן הנך תרתי הו״א מקילתא לחמירתא אבל מחמירתא לקילתא אימא לא צריכא ואם כן תיקשי לאשמעינן הא ולא לאשמעינן הנך דאתיין במכ״ש ולמאי דפרישית א״ש דעיקר מילתא דאתיא בק״ו מקילתא לחמירתא אכתי לא סגי בהכי דאפשר דמדרבנן החמירו יותר בסוכה דלא נימא מיגו היכא דלא הוי מחיצות הניכרות ומשום הכי איצטריכו לכולהו בין לפירוש הר״ן וכן לכל הפירושים:
אלא דלשיטת הר״ן ז״ל בלא״ה לא א״ש הא דקאמר ואי אשמעינן הנך תרתי ולא אשמעינן הא דוכן לשבת ותיפוק ליה דהנך תרתי לא יליף רבה גופא אלא לבתר דקים ליה האי דוכן לשבת דיליף לה מקרא ועוד הקשיתי כמה קושיות עצומות על דעת שיטת הר״ן ז״ל ואין להאריך יותר דבמה שפירשתי להיפך דכל דיני מיגו מדרבנן ממילא רווחא שמעתא ודו״ק היטב:
בתוספות ד״ה מחיצה היא כו׳ ותדע דכולהו מודו דלא בעינן למחיצות פסולת גורן ויקב עכ״ל. עיין במהרש״ל ומהרש״א ז״ל ומה שהקשה מהרש״א על פי׳ מהרש״ל מלשון הראבי״ה ז״ל יש לתמוה דאטו גברא אגברא קא רמית דלכאורה ע״כ דהתוס׳ לא נחתו לסברת הראבי״ה מדכתבו ותדע דכולהו מודו ואי כדברי הראבי״ה דרבי יאשיה ס״ל דמחיצות נמי בעינן פסולת גורן ויקב דוקא א״כ במאי פסיקא להו הא גופא דכולהו תנאי דלעיל מודו דלא בעינן ואם לדברי רבנן דלעיל לחוד נתכוונו לא הוי צריכי לפרש דכולהו מודו. לכך נראה עיקר כוונת התוס׳ כפי׳ מהרש״ל ז״ל דלא משמע להו לתוס׳ כלל שיסבור שום תנא דבעינן בדפנות פסולת גורן ויקב וע״כ דאפי׳ רבי יאשיה מודה דנהי דיליף דמחיצה כסכך היינו דוקא לענין צל בלחוד דלענין סכך גופא לא איצטריך למילף משום דרשא אלא מפשטא דלשון סכך היינו שצילתה מרובה כדכתיב וסוכה תהיה לצל יומם וא״כ כיון דמחיצה נמי קרייה רחמנא סככה בעינן נמי צילתה מרובה משא״כ בשאר דיני סוכה דלא אתיין מפשטא דלשון סוכה אלא משום דרשא אפילו רבי יאשיה מודה דמוקמינן לדרשא בדדמי דקאי אסכך לחודא דהוי טפי בלשון סוכה וא״כ יפה כתבו התוס׳ ותדע דמהאי טעמא גופא משמע דלהנך תנאי דלית להו הך דרשא דרבי יאשיה דמחיצות מפשטא דלשון סוכה אתיין אלא מדרשא וא״כ לא בעינן מחיצות כסכך אפילו לענין צלתה מרובה כן נ״ל בכוונת התוס׳ וכפי׳ מהרש״ל ז״ל ובעיקרא דמלתא דשאר דיני סוכה דאמרינן לקמן וכולן כשירין לדפנות אבאר במקומו אי״ה במתניתין דלקמן:
ומעירים: וצריכא [וצריך היה] רבא להשמיע לנו את שיטתו בשני המקרים, למרות דמיונם זה לזה. דאי אשמעינן [שאם היה משמיע לנו] הכשר סוכה במבוי בלבד, היינו אומרים: משום דאיכא [שיש] שתי דפנות מעלייתא [מעולות, גמורות], שהרי שתיים מדפנותיו הן דפנות גמורות כהלכתן. אבל גבי פסי ביראות דליכא [שאין] באופן זה שתי דפנות מעלייתא [מעולות] ורובו פרוץ אימא [אמור] שלא.
The Gemara notes: And it is necessary for Rava to state the halakha in each of the two similar cases, as if he had taught us only that the sukka is fit in the case of the alleyway, one could say that it is due to the fact that there are two full-fledged walls; however, in the case of upright boards surrounding wells, where there are not two full-fledged walls and most of the area is breached, say no, it is not considered a fit sukka.
רי״ףרש״ירא״הפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְאִי אַשְׁמְעִינַן פַּסֵּי בֵירָאוֹת מִשּׁוּם דְּאִיכָּא שֵׁם אַרְבַּע דְפָנוֹת אֲבָל סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי מָבוֹי דְּלֵיכָּא שֵׁם אַרְבַּע דְפָנוֹת אֵימָא לָא.

And if he had taught us only the case of upright boards surrounding wells, one could say that it is due to the fact that in that case it is in the category of a sukka with four, albeit virtual, walls; however, in the case where one placed roofing over an alleyway, where it is not in the category of a sukka with four walls, say no, it is not considered a fit sukka.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פסי ביראות – איכא שם ד׳ דיומדין נוטין לארבע הרוחות שנים לכל מחיצה אמה מכאן ואמה מכאן שהדיומדין רחבין אמה לכל צד.
ולהיפך; ואי אשמעינן [ואם היה משמיע לנו] את ההלכה הזאת רק בפסי ביראות, הייתי אומר משום דאיכא [שיש] שם ארבע דפנות, ואף שאינן שלימות, מכל מקום על ידי הזויות נוצרות כביכול ארבע דפנות, אבל סיכך על גבי מבוי, דליכא [שאין] שם ארבע דפנות אימא [אמור] שלא.
And if he had taught us only the case of upright boards surrounding wells, one could say that it is due to the fact that in that case it is in the category of a sukka with four, albeit virtual, walls; however, in the case where one placed roofing over an alleyway, where it is not in the category of a sukka with four walls, say no, it is not considered a fit sukka.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי מֵחֲמִירְתָּא לְקִילְּתָא אֲבָל מִקִּילְּתָא לַחֲמִירְתָּא אֵימָא לָא צְרִיכָא.:

And if he had taught us only these two cases, to teach that a partition with regard to the halakhot of Shabbat is a partition with regard to the halakhot of sukka, one could say that it is due to the fact that one can derive a halakha from a stringency, the halakhot of Shabbat, to a leniency, the halakhot of sukka; however, to derive a halakha from a leniency to a stringency, say no. Therefore, it is necessary to teach the third halakha with regard to a sukka consisting of two walls in the standard sense and a third wall measuring a handbreadth: Since the third wall is considered a wall with regard to the halakhot of sukka, a leniency, it is considered a wall with regard to the halakhot of Shabbat, a stringency.
רי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואי אשמועינן הנך תרתי – ולא אשמעינן הך דאמרינן לעיל וכן לשבת הוה אמינא מחמירתא לקילתא הוא דאמר מיגו.
הני תרתי – ולא אשמעינן ההיא דלעיל דאמר דלמאן דאית ליה דשתים מחיצות וטפח ברוח שלישית לחוד הוא דקא מכשרי רבנן, ולא אשמעינן בההיא וכן לשבת, הוה אמינא וכו׳ דוקא משבת חמורה הוא דאמרינן מיגו לסוכה, אבל מסוכה לשבת לא: הא דאמרינן הכא ויתירה שבת על הסוכה שהשבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ מה שאין כן בסוכה דסגי ליה בטפח, או איירי בפרצה פחותה מעשרה, או יתירה. זה נבאר לקמן בג״ה. ובירושלמי תני, הדין נותן ליותר מעשר שניתר בסוכה אע״פ שאינו ניתר בשבת והדין נותן כיון דמותר בסוכה בפרוץ מרובה על העומד הוא הדין ליתר מעשר ע״כ. וכל זה נבאר לקמן בג״ה.
ואי אשמעינן הני תרתי [ואילו היה משמיע לנו רק את שתי אלה] ללמדנו שמחיצה הכשרה לענין שבת, כשרה גם לדין סוכה, היינו אומרים מחמירתא [מדין חמור] של שבת לקילתא דין קל] של סוכה מובן שהדבר מועיל, אבל מקילתא דין קל], דין סוכה לחמירתא דין חמור] של שבת אימא [אמור] שלא יועיל, על כן צריכא [הוצרכה לומר] גם הלכה שלישית, שכל מחיצה הנחשבת כדופן לסוכה תיחשב כמחיצה גם לענין דיני שבת באותה שבת.
And if he had taught us only these two cases, to teach that a partition with regard to the halakhot of Shabbat is a partition with regard to the halakhot of sukka, one could say that it is due to the fact that one can derive a halakha from a stringency, the halakhot of Shabbat, to a leniency, the halakhot of sukka; however, to derive a halakha from a leniency to a stringency, say no. Therefore, it is necessary to teach the third halakha with regard to a sukka consisting of two walls in the standard sense and a third wall measuring a handbreadth: Since the third wall is considered a wall with regard to the halakhot of sukka, a leniency, it is considered a wall with regard to the halakhot of Shabbat, a stringency.
רי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְשֶׁחֲמָתָהּ מְרוּבָּה מְצִלָּתָהּ פְּסוּלָה.:

§ The mishna continues: And a sukka whose sunlight, i.e., the sunlight that passes through the roofing, is greater than its shade, is unfit.
ר׳ חננאלרי״ףרא״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושחמתה מרובה מצילתה. תנו רבנן חמתה מחמת סכך ולא מחמת דפנות וכן הלכתא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פיסקא: ושחמתה מרובה מצלתה. תנו רבנן חמתה מחמת סכך ולא מחמת דפנות. ר׳ יאשיה אומר אף מחמת דפנות וכו׳ – והלכתא כרבנן.
א שנינו במשנה כי סוכה שחמתה מרובה מצלתהפסולה.
§ The mishna continues: And a sukka whose sunlight, i.e., the sunlight that passes through the roofing, is greater than its shade, is unfit.
ר׳ חננאלרי״ףרא״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חֲמָתָהּ מֵחֲמַת סִיכּוּךְ גוְלֹא מֵחֲמַת דְּפָנוֹת רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר אַף מֵחֲמַת דְּפָנוֹת.

The Sages taught in a baraita that in the statement: Whose sunlight is greater than its shade, the reference is to sunlight that passes through due to sparse roofing, and not to the sunlight entering due to gaps in the walls. It is possible for a sukka to have more sunlight than shade due to sunlight passing through the sides and not the roofing, in which case the sukka is fit. Rabbi Yoshiya says: If the sunlight exceeds the shade the sukka is unfit, even if the sunlight is due to gaps in the walls.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חמתה מחמת סכך – פוסלת בה ולא חמתה מחמת דפנות.
חמתה מחמת סכך – אם הסכך חמתו מרובה מצילתו פוסל בה, אבל אם היה חמתה מרובה מחמת הדפנות, שנכנס דרך הדפנות חמה, אינו פוסל בה.
תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: חמתה מרובה מצילתה, הכוונה שהחמה באה מחמת סיכוך, ולא מחמת הדפנות. כי יתכן שתכנס רוב חמה דרך דפנות הסוכה ובכל זאת תהא הסוכה כשרה. ר׳ יאשיה אומר: אם חמתה מרובה אף מחמת דפנות — פסולה.
The Sages taught in a baraita that in the statement: Whose sunlight is greater than its shade, the reference is to sunlight that passes through due to sparse roofing, and not to the sunlight entering due to gaps in the walls. It is possible for a sukka to have more sunlight than shade due to sunlight passing through the sides and not the roofing, in which case the sukka is fit. Rabbi Yoshiya says: If the sunlight exceeds the shade the sukka is unfit, even if the sunlight is due to gaps in the walls.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמַר רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי מ״טמַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה דִּכְתִיב {שמות מ׳:ג׳} וְסַכּוֹתָ עַל הָאָרוֹן אֶת הַפָּרוֹכֶת פָּרוֹכֶת מְחִיצָה וְקָא קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא סְכָכָה אַלְמָא מְחִיצָה כִּסְכָךְ בָּעֵינַן.

Rav Yeimar bar Shelemya said in the name of Abaye: What is the rationale for the statement of Rabbi Yoshiya? It is as it is written: “And you shall screen [vesakkota] the Ark with the curtain” (Exodus 40:3). The curtain is a partition and not a covering over the Ark, and nevertheless, the Merciful One calls it roofing [sekhakha]. Apparently, we require the purpose of a partition to be similar to the purpose of roofing; just as the roofing must be mostly impermeable by sunlight, so must the partition.
רי״ףרש״יתוספותר' אברהם מן ההרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

פרוכת מחיצה היא – דכתיב (שמות כו) והבדילה הפרוכת לכם וגו׳.
מחיצה היא וקרייה רחמנא סככה – מהא דנפקא לן מחיצות לעיל מבסוכות וקרייה רחמנא סככה לא מצי דריש דהתם לא דרשינן אלא מייתורא ותדע דכולהו מודו דלא בעינן למחיצות פסולת גורן ויקב.
פרוכת מחיצה היא – כדכתיב והבדילה הפרוכת לכם.
תוס׳ בד״ה מחיצה היא כו׳ ותדע דכולהו מודו כו׳ נ״ב נ״ל כולהו תנאי דהכא וה״ק אע״פ דדרשו הכא דמחיצה קרויה סכך מ״מ מודו לענין פסולת גורן ויקב דלא הוי כסכך אם כן ק״ו דמאי דדרשינן לעיל מיתורא דבסכת דלא מרנינן אלא מחיצות אבל לא לדמות כלל לסכך ודו״ק:
(עיין במהרש״א):
בד״ה מחיצה היא וקרייה רחמנא כו׳ ותדע דכולהו מודו דלא בעינן כו׳ עכ״ל עיין במהרש״ל ודבריו דחוקים מצד עצמם ואין להאריך בהם דבהדיא כתב המרדכי בשם ראבי״ה דלר׳ יאשיה נמי בעינן למחיצות פסולת גורן ויקב כסכך אבל ביאור דבריהם דכולהו מודו כו׳ היינו כולהו תנאי דלעיל דנפקא להו מחיצות מבסוכות דהא אנן ע״כ דסבירא לן למדרשא מסורת או המקרא למחיצות מבסוכות כחד מהני תנאי ואפ״ה אית לן דלא בעינן למחיצות פסולת גורן ויקב אלא ע״כ היינו משום דלא דרשינן ליה אלא מיתורא אבל ר׳ יאשיה דדריש ליה ממשמעותיה דקרא ודאי דבעי נמי למחיצות בפסולת גורן ויקב כמ״ש המרדכי וכ״נ מפרש״י לקמן במתני׳ דחבילי קש כו׳ ע״ש:
אמר רב יימר בר שלמיה משמיה [משמו] של אביי: מאי טעמיה [מה טעמו] של ר׳ יאשיה, דכתיב [שנאמר]: ״וסכת על הארן את הפרכת״ (שמות מ, ג), פרכת הלא מחיצה בלבד היא ולא כיסוי עליון, וקא קרייה רחמנא [וקראה לה התורה] בלשון ״סככה״ (״וסכות״), אלמא [מכאן] כי ייעודה של מחיצה כייעודו של הסכך בעינן [צריכים אנו] שתהיה וכשם שהסכך צריך להיות אטום ברובו כך צריכה להיות אף המחיצה.
Rav Yeimar bar Shelemya said in the name of Abaye: What is the rationale for the statement of Rabbi Yoshiya? It is as it is written: “And you shall screen [vesakkota] the Ark with the curtain” (Exodus 40:3). The curtain is a partition and not a covering over the Ark, and nevertheless, the Merciful One calls it roofing [sekhakha]. Apparently, we require the purpose of a partition to be similar to the purpose of roofing; just as the roofing must be mostly impermeable by sunlight, so must the partition.
רי״ףרש״יתוספותר' אברהם מן ההרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְרַבָּנַן הַהוּא דְּנִיכּוֹף בַּיהּ פּוּרְתָּא דְּמִחֲזֵי כִּסְכָךְ.

And how do the Rabbis, who disagree with Rabbi Yoshiya, interpret the term: And you shall screen [vesakkota]? That term teaches that we should bend the top of the curtain a bit so that it appears as roofing over the Ark.
רי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ורבנן – אמרי לך מאי וסכות דאמר רחמנא.
ליכוף בה – למעלה פורתא כעין גג יעשה ממקצתה.
ליכוף בה פורתא – למעלה כעין גג. והלכתא כרבנן.
ורבנן [וחכמים] שאינם סבורים כן, מה הוא לדעתם פירוש ״וסכות״? ההוא ללמד דניכוף ביה פורתא [שנכוף אותה, את הפרוכת, מעט] דמחזי [שנראית] כסכך, כלומר: שלא תהא הפרוכת מחיצה ישרה לגמרי, אלא תהא כפופה בראשה במקצת.
And how do the Rabbis, who disagree with Rabbi Yoshiya, interpret the term: And you shall screen [vesakkota]? That term teaches that we should bend the top of the curtain a bit so that it appears as roofing over the Ark.
רי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר אַבָּיֵי רַבִּי ור׳וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית שַׁמַּאי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַאֲחֵרִים כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ סוּכָּה דִּירַת קֶבַע בָּעֵינַן.

Abaye said: Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Yoshiya, and Rabbi Yehuda, and Rabbi Shimon, and Rabban Gamliel, and Beit Shammai, and Rabbi Eliezer, and Aḥerim all hold that we require the sukka to be sturdy and fit for dwelling like a permanent residence.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותבעל המאוררמב״ן מלחמות ה'רא״המהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר אביי רבי ור׳ יאשיה ור׳ יהודה ובית שמאי ור׳ שמעון ורבן גמליאל ור׳ אליעזר ואחרים כולהו סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן ודברים פשוטין הן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דירת קבע – ראויה להשתמש קבוע ונראית כבית.
כולהו סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן – על כרחיך אין שוין דהא רבי בעי ד׳ אמות ולב״ש סגי בכדי ראשו ורובו ושולחנו ודכוותיה ביבמות פרק ר״ג (יבמות נא:) כולהו סבירא להו מאמר קונה קנין גמור והא דחשיב הכא ר׳ יהודה לאו משום דאסיקנא לעיל טעמא דרבנן דפסלי דבעו דירת עראי דהא אביי דהכא הוא מקשה לרבא דאית ליה ההוא טעמא אבל מ״מ אמת הוא דלמעלה מכ׳ לא קיימא אלא אם כן עשאו קבע ואמרינן נמי בפרק הישן (לקמן דף כא:) רבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן ודייק מהא דמכשיר למעלה מכ׳ ש״מ דרגיל לעשות סוכתו דירת קבע.
{שמעתא דדברי הרי״ף בענין שיפועי אהלים}
אמר אביי: רבי ור׳ יאשיה ור׳ יהודה וכו׳, כולהו ס״ל, סוכה דירת קבע בעינן וכו׳ – כתב עלה הרי״ף ז״ל: אף על גב דכל כה״ג שיטה היא ולית הלכתא כחד מינייהו, הכא איכא תרתי דהלכתא נינהו וכו׳. כדכתיבנא בהלכות.
ודבריו ז״ל אינם נכונים וברורים במקום הזה. דקאמר, דלאו משום דסברי רבנן, סוכה דירת קבע בעינן, אלא היינו טעמייהו דפסלי רבנן דקא סברי, שיפועי אהלים לאו כאהלים דמו. והיא הנותנת. מה טעם שיפועי אהלים לאו כאהלים דמו, משום דבעינן סוכה דירת קבע וכה״ג לאו דירת קבע הוא.
{שמעתא דדברי הרי״ף בענין שיפועי אהלים}
ועוד, אמר אביי, רבי ור׳ יאשיה ור׳ יהודה וכו׳, כולהו ס״ל סוכה דירת קבע בעינן וכו׳, כתב עלה הרי״ף ז״ל, אף על גב דכל כה״ג שיטה היא ולית הלכתא כחדא מינייהו, הכא איכא תרתי דהלכתא נינהו וכו׳, ודבריו ז״ל אינם נכונים וברורים במקום הזה, דקאמר, דלאו משום דסברי רבנן, סוכה דירת קבע בעינן, אלא היינו טעמא דפסלי רבנן דקא סברי, שיפועי אהלים לאו כאהלים דאמו, והיא הנותנת, מה טעם שיפועי אהלים לאו כאהלים דאמו, משום דבעינן סוכה דירת קבע וכה״ג לאו דירת קבע הוא.
אמר הכותב: אילו שתק מי שלא ידע בטלו המחלוקות. שזו טעות גדולה היא.
דהא גבי שבת אמרי׳ − כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפרקה כשאין לה גג משום דשיפועי אהלים לאו כאהלים דאמו, ואם יש לה גג אסורה. כדאיתא בפ׳ תולין (שבת קל״ח:) ובמס׳ עירובין (בבלי עירובין ק״ב.). אלמא, לא הוי אהל כלל. דאי אהל הוא ודאי אסור. דבשבת אפי׳ אהל עראי אסור, כדאמרי׳ (שבת קל״ז:), הכל מודים שאין עושין אהל עראי לכתחלה ביום טוב ואצ״ל בשבת. והרי דברים ק״ו. שאפי׳ לתלות את המשמרת אסור משום אהל עראי (בבלי שבת קל״ז:), ואפי׳ פרונקא אכולה כובא (בבלי שבת קל״ט:), כ״ש כילת חתנים, שאילו היו שיפועי אהלים כאהלי עראי כלל אין ספק שהיה אסור לנטותה ואסור לפורקה.
אלא שיפועי אהלים כדופן עקומה הוו ולית בהו סכך ואהלים כלל. וכך פירש רבינו שלמה ז״ל שם בפ׳ המוצא תפילין (בבלי עירובין ק״ב.).
ועוד, מסתברא.⁠1 דא״ל אביי (בבלי סוכה י״ט:): כמאן. כרבי אליעזר וכו׳. ואמר ליה: ברייתא איפכא תניא וכו׳. ואי ס״ד דהא דאמרי׳ שפועי אהלים לאו כאהלים דמו היינו משום דבעינן סוכה דירת קבע, לכ״ע, בין לרבנן בין לרבי אליעזר, אסור לישן בכילת חתנים בסוכה. דהכא משום שווי אהלא בעלמא הוא, ושפועי אהלים כאהלי עראי דאמו, ונמצא שאינו ישן בצל סוכה. כדאמרי׳ התם (בבלי סוכה י׳:) דלמיפסלה לסוכה, כהכשרה כך פסולה, הכא דלשוויי אהלא, בבציר מהני הויא אהלא.
ועוד, דהא אתוקמא בשטה לאביי, והל״ל דהלכתא כמאן דסבר כאהלים דאמו. דכל כה״ג לית הלכתא כחד מינייהו, כדבעינן למימר קמן.
אלא ודאי אוריק אביי דעתיה דרב יוסף וה״ק: אי סבירא לך טעמיה דרבי אליעזר משום דבעי דירת קבע, אפי׳ כרבי אליעזר לא אתיא. אלא אי נמי סבירא לך טעמיה משום דשיפועי אהלים לאו כאהלים דאמו כלל, ולפיכך מותר לישן בכילה, היכי שבקת רבנן ועבדת כרבי אליעזר. חזייה לדעתיה דרביה ואקשי לטעמיה עד דאוקמיה לטעמיה כרבנן.
ולישנא דגמ׳ דיקא. דקאמ׳ (בבלי סוכה י״ט:): ורבנן, שיפועי אהלים כאהלים דמו. מכלל דרבי אליעזר לאו כאהלים דמו כלל. והרי דבר ברור שאין לנו אהלי עראי בכל התורה כאהלי טומאה. וכלשון הזה שנינו במס׳ אהלות (משנה אהלות ז׳:ב׳): כל שפועי אהלים כאהלים. למדנו שאין הלשון הזה אלא להוציאן מתורת מחיצות, מכלל דלרבי אליעזר דינן כמחיצות ואין שם אהל חל עליהן.
1. נדצ״ל: מסתברא הכי.
אמר אביי רבי ור׳ יאשיה ור׳ יהודה ור׳ שמעון ורבן גמליאל ובית שמאי ור׳ אליעזר ואחרים כולהו סבירא להו דסוכה דירת קבע בעינן1 – כל היכא דקתני כולהו סבירא להו אין כל דבריהם שוין אלא שדעתם אחד באותו ענין אבל כדקתני אמרו דבר אחד סברתם ודבריהם אחד לגמרי. ואמרו דבר אחד לא מיקרא שיטה וכולהו סבירא להו הויא שיטה.
1. כן בעדי הנוסח של הבבלי. בכ״י מוסקבה 185: ״בפי׳⁠ ⁠״.
בד״ה כולהו ס״ל כו׳ ש״מ דרגיל לעשות סוכתו דירת קבע עכ״ל מובן מדבריהם דר״ל דמהא דמכשיר למעלה מכ׳ מדייק תלמודא דבעינן דירת קבע דוקא ואין זה מדויק דנהי דמכשיר למעלה מכ׳ דהוה דירת קבע אינו מוכרח למימר דלא מכשיר נמי בדירת עראי ובאשר״י הביא דברי התוס׳ ול שנא ש״מ דרגיל לעשות כו׳ אינו שם ולא נחתי התוס׳ הכא להך מלתא אלא דר״ל דמהך מלתא דמדייק תלמודא למאן דאית ליה לרבנן דבעינן דירת עראי דר׳ יהודה סבר דירת קבע בעינן כיון דמכשיר למעלה מכ׳ ה״נ איכא למימר השתא דלית להו לרבנן דירת עראי בעינן מ״מ הא ר׳ יהודה מכשיר למעלה מכ׳ דהוי דירת קבע ודו״ק:
בגמרא אמר אביי רבי ור״נ כו׳ כולהו ס״ל סוכה דירת קבע בעינן כו׳. בעיקר פלוגתא דתנאי אי דירת קבע בעינן או דירת עראי בעינן נראה לי דשניהן מקרא אחד דרשו בקרא דחג הסוכות תעשה לך שבעת ימים דשבעת ימים מיותר דקראי טובא בסוכות תשבו שבעת ימים אלא ע״כ דלענין עשיית סוכה איירי ולמ״ד דירת עראי בעינן דריש לה כדאיתא בריש מכילתין שעיקר מצות סוכה שיעשה אותה כדרך שרגיל לעשות דירה לשבעת ימים בלבד דהיינו דירת עראי ומ״ד דירת קבע בעינן סברי איפכא דשבעת ימים היינו שיעשה אותה עכ״פ בענין שראויה להתקיים שבעת ימים בלי שום תיקון והיינו כעין דירת קבע כן נ״ל. וכן נראה גם כן מלשון הרמב״ן ז״ל בספר המלחמות בריש מכילתין:
בתוס׳ ד״ה כולהו ס״ל כו׳ ודייק מהא דמכשיר למעלה מעשרים אלמא דרגיל לעשות סוכתו דירת קבע עכ״ל. ולכאורה דבריהם סתומין ותמוהין דלמאי דמשמע להו הכא בפשיטות דאביי לא הדר ביה ממאי דאקשיה לרבא בריש מכילתין אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך ע״ג א״כ מה זה שכתבו ש״מ דרגיל לעשות סוכתו דירת קבע דאכתי מהכא לא שמעינן מידי דס״ל לר״י דירת קבע בעינן אפילו אי ס״ל כרבנן דדירת עראי בעינן אפ״ה רבנן גופא מודו דיכול לעשות דירתו קבע ואי משום דרגיל לעשות היא גופא מנ״ל דרגיל דאטו מי לא איצטריך לרבי יהודה לאשמעינן שאם עשאה קבע ולמעלה מעשרים אפ״ה כשירה. ולפ״ז עיקר ראייתם מפרק הישן וכמו שפירש מהרש״א ז״ל נמי לא א״ש דאדרבה משם סתירה לדבריהם מדמסיק סתמא דתלמודא דר״י לטעמיה דדירת קבע בעינן מדמכשיר למעלה מעשרים אלמא דסוגין כרבא אזלא ולרבא מנלן דחייש לקושיא דאביי וא״כ מדייק שפיר דר״י לטעמיה דע״כ אי הוי ס״ל דדירת עראי בעינן מהך דרשא דחג הסוכות תעשה לך שבעת ימים א״כ הוי פוסל נמי בלמעלה מעשרים כרבנן אע״כ דס״ל דירת קבע בעינן ודריש לקרא איפכא כדפרישית בסמוך וכ״כ הרא״ש ז״ל בשמעתין ובעל המאור והרמב״ן והר״ן ז״ל דמסוגיא דהכא משמע דהדר ביה אביי מקושייתו דקיבל לשנויא דרבא לעיל בריש מכילתין ולשון התוס׳ כאן כעת לא נתיישב לי ועדיין צ״ע ודו״ק:
ב אמר אביי: רבי, ור׳ יאשיה, ור׳ יהודה, ור׳ שמעון, ורבן גמליאל, ובית שמאי, ור׳ אליעזר, ואחרים, כולהו סבירא להו [כולם סבורים] להחזיק בשיטה אחת לענין סוכה, והיא; כי סוכה דירת קבע בעינן [צריכים אנו] שתהיה, שהסוכה צריכה להיות בנויה היטב וראויה למגורים כשאר דירות.
Abaye said: Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Yoshiya, and Rabbi Yehuda, and Rabbi Shimon, and Rabban Gamliel, and Beit Shammai, and Rabbi Eliezer, and Aḥerim all hold that we require the sukka to be sturdy and fit for dwelling like a permanent residence.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותבעל המאוררמב״ן מלחמות ה'רא״המהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) רַבִּי דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר כׇּל סוּכָּה שֶׁאֵין בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת פְּסוּלָה.

Abaye cites the relevant statements of the tanna’im listed above. Rabbi Yehuda HaNasi states this opinion, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: Any sukka that does not have an area of four cubits by four cubits is unfit. These are the dimensions of a permanent residence.
רי״ףרא״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רבי דתניא רבי אומר אומר אני כל סוכה שאין בה ד׳ אמות על ד׳ אמות פסולה.
ומעתה מפרט אביי את הדעות בשיטה זו; רבי כיצד מתבטאת שיטה זו בדבריו — דתניא כן שנינו בברייתא]; רבי אומר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה ומידה זו היא כאמור המידה הראויה לבית גמור.
Abaye cites the relevant statements of the tanna’im listed above. Rabbi Yehuda HaNasi states this opinion, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: Any sukka that does not have an area of four cubits by four cubits is unfit. These are the dimensions of a permanent residence.
רי״ףרא״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) רַבִּי יֹאשִׁיָּה הָא דַּאֲמַרַן.

The fact that Rabbi Yoshiya holds that a sukka must be a permanent residence can be seen from that which we stated, that the walls must also be impermeable by sunlight like the walls of a permanent residence.
רי״ףרא״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ יאשיה הא דאמרן – דבעי צלתה מרובה מחמתה מחמת דפנות נמי אלמא דירת קבע בעינן.
ר׳ יאשיה — הא דאמרן [זה שאמרנו] והובאו דבריו לעיל, שאף הדפנות צריכות להיות אטומות כקירות בית ממש.
The fact that Rabbi Yoshiya holds that a sukka must be a permanent residence can be seen from that which we stated, that the walls must also be impermeable by sunlight like the walls of a permanent residence.
רי״ףרא״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) רַבִּי יְהוּדָה דִּתְנַן סוּכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מכ׳מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.

Rabbi Yehuda also holds that a sukka must be a permanent residence, as we learned in the mishna: A sukka that is more than twenty cubits high is unfit; Rabbi Yehuda deems it fit. As explained above, in constructing a sukka more than twenty cubits high, one cannot render his residence a temporary residence; rather, he must construct a sturdy permanent residence.
רי״ףרא״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ יהודה דתנן סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה פסולה ור׳ יהודה מכשיר – והא אתיא אליבא דרבא דאמר דטעמייהו דרבנן משום דדירת עראי בעינן ור׳ יהודה דמכשיר סבר דדירת קבע בעינן. ולאו היכריחא היא דאביי סבירא ליה כרבא דאפילו לרבה ולר׳ זירא דאמרי דלאו טעמא משום דירת עראי וכולהו מכשרי מלמעלה מעשרים אמה מכל מקום שפיר נקט ר׳ יהודה דר׳ יהודה ודאי אית ליה סברא דא. ואפילו תימא דלרבה ור׳ זירא למעלה מעשרים אמה לא חשיב להו קביעותא אביי נקיט להא מתניתין אליבא דרבא אבל עיקר מימריה דר׳ יהודה דירת קבע בעי אפילו לרבה ולר׳ זירא אתיא דאף על גב דלא שמעי לה ממתניתין הא מיתפרשא לקמן במכילתין דר׳ יהודה סבירא ליה דדירת קבע בעינן מהא דישינין תחת המטות. ואפילו תימא ההיא לאו הכריחא הוא אתיא מההיא דגרסינן ביומא אמר אביי סוכת החג בחג חייבת במזוזה אלמא דדירת קבע חשיב לה. אלא דאביי נקט לה אליבא דרבא. אי נמי אפשר דאביי לא אמר אלא דר׳ ור׳ יאשיה ור׳ יהודה ור׳ שמעון ורבן גמליאל ובית שמאי ור׳ אליעזר ואחרים כולהו סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן והדר מפרש להו תלמודא ואזיל ותלמודא הוא דנקיט לה אליבא דרבא ודכותה בתלמודא. ומיהו לרבה ולר׳ זירא נפקא להו מאידך דפרישנא.
ר׳ יהודה — דתנן כן שנינו במשנתנו]: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמהפסולה, ור׳ יהודה מכשיר, וכבר פירשנו שאחת מן המשמעויות המעשיות בגובה זה, שהסוכה אינה יכולה להיעשות כדירת ארעי, אלא כבנין גמור.
Rabbi Yehuda also holds that a sukka must be a permanent residence, as we learned in the mishna: A sukka that is more than twenty cubits high is unfit; Rabbi Yehuda deems it fit. As explained above, in constructing a sukka more than twenty cubits high, one cannot render his residence a temporary residence; rather, he must construct a sturdy permanent residence.
רי״ףרא״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא ב׳שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן וג׳וּשְׁלִישִׁית אֲפִילּוּ טֶפַח רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר ג׳שָׁלֹשׁ כְּהִלְכָתָן וד׳וּרְבִיעִית אֲפִילּוּ טֶפַח.

Rabbi Shimon agrees, as it is taught in a baraita: The dimensions of a sukka are two walls in the standard sense, and a third wall that measures even a handbreadth; Rabbi Shimon says: Three of the walls must be walls in the standard sense, and a fourth wall is required that measures even a handbreadth. Apparently, a sukka must be surrounded on four sides like a permanent residence.
רי״ףרש״ירא״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלש כהלכתן – ופרשינן טעמא למעלה (דף ו:) למחסה ולמסתור מזרם.
ר׳ שמעון דתניא ר׳ שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח – מדבעי רביעית אלמא דירת קבע בעי.
ור׳ שמעון — דתניא כן שנינו בברייתא]: מהו הכשר סוכה — כשיהיו לה שתי דפנות שלימות כהלכתן ושלישית די שיהא רוחבה אפילו טפח, ר׳ שמעון אומר: שלש דפנות צריכות להיות שלימות כהלכתן ורביעית אפילו טפח, הרי שלפי דעתו צריכה הסוכה להיות סגורה מכל צידיה כראוי, כעין בית.
Rabbi Shimon agrees, as it is taught in a baraita: The dimensions of a sukka are two walls in the standard sense, and a third wall that measures even a handbreadth; Rabbi Shimon says: Three of the walls must be walls in the standard sense, and a fourth wall is required that measures even a handbreadth. Apparently, a sukka must be surrounded on four sides like a permanent residence.
רי״ףרש״ירא״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּתַנְיָא הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל פּוֹסֵל ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר.

Rabban Gamliel holds that a sukka must be a permanent residence, as it is taught in a baraita: In the case of one who establishes his sukka atop a wagon or atop a boat, Rabban Gamliel deems it unfit; a mobile structure is not a permanent residence. Rabbi Akiva deems it fit. Apparently, Rabban Gamliel requires that a sukka be a permanent residence.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותרא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה או בראש העגלה רבן גמליאל פוסל ור׳ (יהודה) [עקיבא] מכשיר שיטה הן ואין הלכה כמותן וקיימא לן דליתא הא דאחרי׳ דאמרו סוכה העשויה כשובך ולא כר׳ יוחנן דאמר סוכה העשויה ככבשן ושמעתייהו כרבי סלקא דבעי סוכה שיש בה ד׳ אמות על ד׳ אמות ולית הלכת׳ כוותי׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בראש הספינה – שהיא גבוהה מאד כספינות הים שהן גדולות והרוח באה ועוקרתה ובראש העגלה נמי כיון דניידי מתחזי כעין עראי.
העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה – לקמן (מפרש) בפרק הישן (דף כב: ושם) במתני׳ דקתני כשרה גרסינן בראש העגלה אבל הכא בברייתא בפלוגתא דר״ג ור״ע אור״ת דלא גרסינן ליה וכן ר״ח לא גרס ליה שבראש העגלה לא פליגי דהא מסקינן בפרק הישן (לקמן דף כג.) דפליגי ביכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים ומיהו יש לדחות דכי האי גוונא אמר יכולה לעמוד ברוח מצויה דארץ ואינה יכולה לעמוד ברוח מצויה שבראש העגלה כיון דניידא ולא מיסתבר כלל דאלא מעתה ליפלגו בסוכה שבראש העגלה כיון דניידא מתחזיא כעראי ועוד קשה דבראש הספינה נמי ניידי ולמה לי משום דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים ומיהו יש ליישב כמו שאפרש לקמן בריש הישן (דף כא:) [בד״ה שאין] גבי סוכה שסמכה בכרעי המטה.
רבן גמליאל דתנן העושה סוכתו בראש הספינה רבן גמליאל פוסל ור׳ עקיבא מכשיר.
העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה אע״פ שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של ים כשרה שמאחר שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה לא יצאה לה מיהא מתורת עראי כמי שיתבאר:
בראש הספינה – הוא גבוה והרוח באה ועוקרתה. ובראש העגלה נמי מתחזיא בארעי.
בד״ה העושה סוכתו כו׳ לקמן בפרק הישן במתני׳ דקתני כו׳ כצ״ל:
בד״ה העושה סוכתו כו׳ ולא מסתבר כלל דאלא מעתה ליפלגו בסוכה כו׳ עכ״ל לכאורה שבאו לדחות בזה תירוצם דלעיל כיון דבהך סברא דניידא תליא פלוגתייהו א״כ נימא דבהך סברא לחוד פליגי וקשה דאימא דקושטא דמלתא הכי הוא ויש ליישב דאי הוה פליגי בהך סברא דניידא לחוד לא הוה הך פלוגתא דבראש העגלה דומיא דבראש הספינה כדמפרש תלמודא ועוד נראה לפרש דמילתא באנפי נפשיה מסברא קאמרי דלא מסתבר כלל לפרש (דאלא מעתה) בההיא דראש העגלה דלא פליגי אלא בהך סברא דניידא לחוד כנראה מפרש״י דשמעתין:
רבן גמליאלדתניא כן שנינו בברייתא]: העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, רבן גמליאל פוסל שמאחר שהיא ניידת, אינה כדירת קבע, ור׳ עקיבא מכשיר. הרי שלדעת בית שמאי צריכה הסוכה להיעשות כדירת קבע.
Rabban Gamliel holds that a sukka must be a permanent residence, as it is taught in a baraita: In the case of one who establishes his sukka atop a wagon or atop a boat, Rabban Gamliel deems it unfit; a mobile structure is not a permanent residence. Rabbi Akiva deems it fit. Apparently, Rabban Gamliel requires that a sukka be a permanent residence.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יתוספותרא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) בֵּית שַׁמַּאי דִּתְנַן מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשׁוּלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.

Beit Shammai agree, as we learned in a mishna: In the case of one whose head and most of his body were in the sukka and his table was in the house, Beit Shammai deem the sukka unfit, since a small sukka is unfit for use and one cannot fulfill the mitzva of sukka with it. And Beit Hillel deem it fit. Apparently, Beit Shammai require that the sukka be similar to a permanent structure.
רי״ףרש״יבעל המאוררמב״ן מלחמות ה'רא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב״ש פוסלין – דראוי לתשמיש בעינן.
{שמעתא דמחלוקת ב״ש וב״ה בענין שלחנו בסוכה}
וכן ההיא דמי שהיה ראשו ורובו בסוכה, דקי״ל כב״ש וקאמר הרב ז״ל דטעמייהו דב״ש משום דגזרי׳ שמא ימשך אחר שלחנו, הא ליתא אלא בסוכה גדולה. אבל בסוכה קטנה ודאי טעמייהו דב״ש משום דירת קבע הוא, שהרי אין לו שלחן בתוך הבית שימשך אחריו.
וקי״ל דבתרתי פליגי ב״ש וב״ה (בבלי סוכה ג׳.). ובסוכה קטנה איפסקא הלכתא בהדיא כב״ש (בבלי סוכה ג׳.), כדרב שמואל בר יצחק [אמר רב הונא]:⁠1 הלכה, צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו. והיינו סוגיין בכולה מסכתא, שיעור סוכה קטנה ז׳ טפחים. דאילו לב״ה, כשרה בכל דהיא מחזקת ראשו ורובו בלבד. ובהא לית הלכתא כוותייהו. אבל בסוכה גדולה קי״ל כוותייהו, דלא אשכחן מאן דדחי ליה וב״ש במקום ב״ה אינה משנה. ומסוכה קטנה לסוכה גדולה לא גמרינן, דהא טעמא לחוד והא טעמא לחוד ולא תליא חדא בחברתה. הלכך, הלכה כב״ש בסוכה קטנה וכב״ה בסוכה גדולה.
{שמעתא דדינא כאשר אמרו בתלמוד, כולהו ס״ל}
ואף על גב דכל הני תנאי טעמייהו משום דבעינן סוכה דירת קבע, איכא מינייהו כהלכתא ואיכא מינייהו דלא כהלכתא. לפי שיש לקביעות סוכה דרכים רבים, וכל חד וחד מהני תנאי איכא למימר דלא ס״ל דחבריה, דלמר אית ליה קביעותא בהכי ולמר אית ליה קביעותא בהכי.
תדע, דהא בין לרבי בין לב״ש סוכה דירת קבע בעינן, ומר אית ליה שיעור סוכה בד׳ אמות ומר אית ליה בכדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו, דהיינו ז׳ טפחים. ורבי יוחנן בסוכה העשויה ככבשן ס״ל דרבי ולא ס״ל דאחרים. אלמא, לא תלו טעמייהו בהדי הדדי.
הלכך, מאן דאית ליה ראיה דהלכתא כוותיה עבדינן כוותיה, כגון ר״א בסוכה כמין צריף וכגון ב״ש בסוכה קטנה. ואינך יחידאי נינהו ולא עבדינן כוותייהו.
1. תיבות הללו חסרות בגירסת ש״ס וילנא אבל הן מצויות בהרבה כתבי יד שהגיעו לידינו
{שמעתא דמחלוקת ב״ש וב״ה בענין שלחנו בסוכה}
ומה שכתב עוד, וכן ההיא דמי שהיה ראשו ורובו בסוכה, דקי״ל כב״ש וקאמר הרב ז״ל דטעמייהו דב״ש משום דגזרי׳ שמא ימשך אחר שלחנו, הא ליתא אלא בסוכה גדולה, אבל בסוכה קטנה ודאי טעמייהו דב״ש משום דירת קבע הוא, שהרי אין לו שלחן בתוך הבית שימשך אחריו, וקי״ל דבתרתי פליגי.
זו אינה תשובה. דטעמא דב״ש בסוכה קטנה נמי משום הכי הוא, משום שמא יביא שולחן וימשך אחריו. וכל דכן הוא. דכיון שאין לו מקום בסוכתו להניח בו שולחנו, פסולה, שאם מניחו בחוצה לה ימשך אחר שולחנו. אפי׳ לישן ולשנן ולטייל בה או לאכול ופתו בידו פסולה, שכל שאינה ראויה לאכילה כדרכה ולכל מילי דסוכה אינה סוכה.
והא דפליגי בתרתי, גדולה להודיעך כחן דב״ש קטנה להודיעך כחן דב״ה. ומיהו, תרוייהו משום שמא ימשך. ואביי, דאוקמא בשיטה, סבר דבסוכה קטנה בלחוד פליגי וטעמא משום דירת קבע. אבל אנן, מכיון דאשכחן דאפי׳ בסוכה גדולה פליגי, ומשום גזירה, ממילא אבטילה לה שיטה דאביי בהא.
ואם לא פירש רבינו ז״ל כן לא מצינו ידינו ורגלינו בבית המדרש. דסוגיין כב״ש בסוכה קטנה ואתוקמא בשיטה.
{שמעתא דדינא כאשר אמרו בתלמוד, כולהו ס״ל}
ומה שהשיב בעל המאור ז״ל דאע״ג דכל הני תנאי טעמייהו משום דבעי סוכה דירת קבע איכא מינייהו כהלכתא ואיכא מינייהו דלא כהלכתא, לפי שיש לקביעות סוכה דרכים רבים וכל חד מהני תנאי איכא למימר דלא ס״ל דחבריה, התיר בזה קשר של קיימא המקובל והמוסכם מן הגאונים, שבכל מקום שאמרו בתלמוד, כולהו סבירא להו, אף על פי שאינן כולם שוין לגמרי וכל חד איכא למימר דלא ס״ל דחבריה, אפ״ה שיטה מקריא ולית הלכתא כחד מינייהו. וכך אמרו בהדיא.
דגרסי׳ בפ׳ האשה רבה (יבמות צ״ג:): רב הונא כרב, ורב כר׳ ינאי, ור׳ ינאי כר׳ חייא, ור׳ חייא כרבי, ורבי כר״מ, ור״מ כר״א בן יעקב, ור״א בן יעקב כר״ע. כולהו ס״ל, אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ואלו אינן שוין ודרכים רבים להם. דר׳ ינאי ור׳ חייא לא אמרוה אלא בפירות שישנן בעולם לגמרי אלא שלא הביאן לו האריס עדיין. ור״א בן יעקב אמרה בכגון שחת ואגם, כדאיתא במס׳ קדושין (בבלי קידושין ס״ב:). ור״מ אמרה בכל פירות דקל, ואף על פי שלא באו לעולם כלל.
וכן בההיא דאמרי׳ בפ׳ המוכר את הספינה (בבא בתרא ע״ח:): ר״א ורשב״ג ור״מ ור׳ נתן וסומכוס ונחום המדי, כולהו סבירא להו, כל דמזבין איניש איהו וכל תשמישתיה זבין. והני ודאי לאו כל חד מינייהו אית ליה דחבריה. דהא לרשב״ג סנטר מכור (ב״ב ס״ח.), דהוא גברא, וליכא מינייהו מאן דמטפי כולי האי. דר״מ לא אמר אלא בכגון תשמישי כרם דמנחן בגויה, כגון אבני דמשפיאן. ור״א לא אמר אלא, המוכר בית הבד מכר את הקורה (ב״ב ס״ז:), ופריש טעמא לפי שלא נקרא בית הבד אלא על שם קורה. וכד מעיינת בהו ליכא מינייהו חד דודאי שוי לחבריה לגמרי אלא ר׳ נתן וסומכוס. ואפ״ה אמרו כולהו רבנן דשיטה נינהו ולית הלכתא כחד מינייהו.
וכן בפ׳ ר״ג ביבמות (בבלי יבמות נ״א:): ר״ג ור״ש ובן עזאי ור׳ נחמיה כולהו סבירא להו מאמר קונה קנין גמור וכו׳. והתם בהדיא פליגי אהדדי.
ובנין אב שבכולם שממנה למדו הגאונים ז״ל לומר שאין הלכה כשיטה, בפ׳ איזהו נשך (בבא מציעא ס״ט.). דאמרי׳: ודלמא רב עיליש טובל עמו בציר הוה. ואמר רב נחמן: הלכה כר׳ יהודה, והלכה כר׳ יוסי, והלכה כרשב״ג. אמר ליה: שיטה איתמר. דאי לא תימא הכי, [הלכה למה לי למיתנא, הלכה כר׳ יהודה]⁠1 דמיקל בכולהו. אלא ש״מ שיטה איתמר. והא הכא דלאו כולהו ודאי אית להו דהדדי, ור׳ יהודה מיקל מכולהו וכולהו לא מקילי כולי האי, ואפ״ה מקריא שיטה. וקבלו הגאונים ז״ל בפירושא שאין הלכה לעולם כחד מינייהו.
וה״ר שמואל רומרוגי ז״ל כתב שם בבתרא (רשב״ם בבא בתרא ע״ח: ד״ה כולהו) דבכל מקום שאמרו בתלמוד כולהו סבירא להו הכי והכי, צריך לפרש שאינן שוין בדיניהן ולא מודים זה לזה ולפיכך לא אמרו בגמ׳2 דבר אחד. ודברים נראין הם, היפך מדברי המאור ז״ל זה.
וכ״ש שזה שיטה גמורה, שהכל שוין בדינא דדירת קבע בעינן בסוכה וקראי בדירת קבע מישתמעי. ואף על גב דפליגי, דלמר שיעור סוכה בד׳ אמות ולמר בראשו ורובו ושלחנו וכיוצא בזה, הא מלתא אחריתי היא וסברא בעלמא היא, דלמר קביעותא בהכי ולמר קביעותא בהכי, אבל בדין תורה דסוכה דירת קבע בעינן שוין הן כולם, והיא שיטתו של אביי.
וכבר הסכימו כל הגאונים שהיו מעולם בזו שהיא שיטה, וכל כה״ג לית הלכתא כחד מינייהו, אלא דלא סבירא לן כאביי, כדברי רבינו הגדול ז״ל. אלא שיש מתלמידי רבינו מערערים על מה שכתב ז״ל בפ׳ הישן (רי״ף סוכה י״ג.), דהלכה כב״ש בתרוייהו, בגדולה ובקטנה, ואומרים דאע״ג דקי״ל כב״ש בסוכה קטנה, משום דשכיח למיגזר שמא ימשך אחר שלחנו מאחר שאין מקום בסוכה שימשוך את שלחנו לו, אבל בסוכה גדולה כב״ה קי״ל ולא גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו אלא שלחנו הוא מושך לו. אבל גדולי הגאונים כך פסקו, כדברי רבינו ז״ל, ולא חלקו בין גדולה לקטנה, שאין הכרעתנו מכרעת במחלוקותן של ב״ש וב״ה הואיל ולא מצינו בגמ׳ מי שהפריש בין זו לזו. אף על פי שנחלקו בשתיהן להודיעך כחן, הרי גלו דעתם שאין מפרישין ביניהם ואין לפסול זו ולהכשיר זו, אלא או שתיהן פסולות או שתיהן כשרות.
1. גירסתנו: למה ליה למיחשב הלכה הלכה, לימא הלכה כר׳ יהודה
2. נראה דצ״ל: שאמרו
בית שמאי דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין – פירוש: בסוכה קטנה דטעמא דבית שמאי משום דסוכה דירת קבע בעינן דהא אסיקנא דבתרתי פליגי. ומהאי איכא למשמע דלאו טעמא משום שמא ימשך אלא משום דלאו דירה ראויה היא דאנן דירת קבע בעינן.
סוכה העשויה ככבשן ר״ל שהיא עגולה בלא זויות כל שיש לרבע בה שבעה טפחים על שבעה טפחים כשרה ולפי חשבון אמתא ברבועא אמתא ותרין חומשי באלכסונא צריך שיהא בקוטר העיגול ר״ל רחבו שבנקודה האמצעית ממנו עשרה טפחים פחות חומש והיקפו כ״ב טפחים ושני חומשין ביאור סוגיא זו אע״פ שאין צריך לנו בה לענין פסק ראיתי לכתוב ביאורה בקצור כדי להעמידך על תוכן ביאורה והוא שאמרו אמר ר׳ יוחנן סוכה העשויה ככבשן אם יש בהיקפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם ר״ל סביבות הקיפה מבפנים כשרה ואם לאו פסולה והוא אומרה לדעתו של ר׳ שמצריך לריבועה של סוכה ד׳ אמות על ד׳ אמות וכלל ידוע גברא באמתא יתיב ונמצא שהוא מצריך בה היקף כ״ד אמות ומתוך כך שאלו בה והרי מאחר שכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רחב טפח בתריסר סגיא שהרי כל שיש בהקפו שתים עשרה אמות יש בקו הרחב שלו ממזרח למערב ומצפון לדרום ארבע אמות:
ב״ש פוסלין – וקס״ד דטעמייהו הוא משום דקסברי דראוי לתשמיש קבוע בעינן. ואע״ג דהכא מוקים הכי לטעמייהו, לאו היינו טעמייהו דב״ש, אלא טעמייהו הוא משום גזירה שמא ימשך אחר שולחנו בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה. דבתרוייהו פליגי, ואידי ואידי חד טעמא הוא. ואפסיקא לעיל הילכתא כותייהו. וכן הלכתא. וכן פסקו הרי״ף והר״ם פרק ו׳. ואיכא מאן דאמר דהאי טעמא לחוד והאי טעמא לחוד, דטעמא דסוכה גדולה דפסלי ב״ש הוא משום שמא ימשך אחר שלחנו ופיסול סוכה קטנה הוא משום קטנותא, ונהי דבסוכה קטנה אפסיקא לעיל הלכתא כותייהו דאמרי לעיל הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו [ושולחנו], אבל בסוכה גדולה טעמא אחרינא הוא, ופסקי הלכה כב״ה בסוכה גדולה. ואין לזוז מדעת הרי״ף והר״ם.
בית שמאידתנן כן שנינו במשנה]: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלים, שלדעתם, כיון שאין סוכה קטנה ראויה לשימוש, אינה כשרה למצוותה, ובית הלל מכשירים. הרי שלדעת בית שמאי צריכה הסוכה להיות דומה לדירת קבע.
Beit Shammai agree, as we learned in a mishna: In the case of one whose head and most of his body were in the sukka and his table was in the house, Beit Shammai deem the sukka unfit, since a small sukka is unfit for use and one cannot fulfill the mitzva of sukka with it. And Beit Hillel deem it fit. Apparently, Beit Shammai require that the sukka be similar to a permanent structure.
רי״ףרש״יבעל המאוררמב״ן מלחמות ה'רא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּתְנַן הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לְכוֹתֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל לְפִי שֶׁאֵין לָהּ גַּג וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין.

Rabbi Eliezer holds that a sukka must be a permanent residence, as we learned in a mishna: In the case of one who establishes his sukka like a type of circular hut whose walls slope down from the center and has no roof, or one who rested the sukka against the wall, taking long branches and placing one end on the ground and leaning the other end against the wall, establishing a structure with no roof, Rabbi Eliezer deems it unfit because it does not have a roof, and the Rabbis deem it fit. A permanent residence has a roof.
רי״ףרש״ירא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כמין צריף – גגה ודפנותיה באין כאחד כעין כוורת שאין גג ניכר לבד והדפנות לבד.
או שסמוכה לכותל – עשה קנים ארוכים וסמך ראשו אחד מוטה על הכותל וראשו אחר מוטה על הארץ דגגה ודופנה אחד שאין לה גג ואין נאה לדירה.
ר׳ אליעזר דתנן העושה סוכתו כמין צריף – פירוש: שמושפעת למעלה ומרחבת למטה או שסמכה לכותל ר׳ אליעזר פוסל לפי שאין לה גג וחכמים מכשירין.
העושה סוכתו כמין צריף והוא שאין לה גג אלא כותליה משתפעים והולכים ומתדבקים זה בזה למעלה כגון זו פסולה כמו שיתבאר למטה ואע״פ שזו נמשכת לדעת המזקיק דירת קבע וכבר פסקנו דירת עראי בעינן הרי אין זה דירה כלל אפילו לעראי כמו שביארנו למעלה ובגג טפח כשרה כל שיש בדפנות כשיעור דופן וסכך ר״ל ששה עשר טפחים ושיהיו הששה העליונים מדבר הראוי לסכך כמו שיתבאר במשנה התשיעית וכן כל מה שצריך לבאר באלו הענינים הנזכרים כאן בשיטה כבר בארנו למעלה:
זה שביארנו למעלה שמאחר שהוזכרה זו של ר׳ יהודה בשיטה זו לדעת דירת קבע הדברים נראין שמשנתנו מתורת קבע ועראי היא שנויה וכרבא אפשר שאף שלדעת רבה ור׳ זירא שמפרשים משנתנו בדרך אחרת הואיל ומ״מ מכשירה ר׳ יהודה ביתר מכ׳ אי אפשר לו שלא להכשיר בדירת קבע ועוד והרי בפי׳ אמרה בסוכה על גבי סוכה כמו שביארנו למעלה וכן בראשון של יומא היה מחייב סוכת החג במזוזה ואמרו שם בהדיא ר׳ יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירה קבע בעינן:
כמין צריף – שאין לה גג, שדפנותיה דבוקות זו בזו.
או שסמכה לכותל – ראשה האחד הטה לכותל והשני נתן בארץ למרחוק ונמצא שאין לה גג, וקס״ד השתא משום דדירת קבע בעינן. ואע״ג דאוקימנא ליה בשיטה הלכתא היא, דבברייתא איפכא תניא כדלקמן ר׳ אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין. וטעמייהו לאו משום דסוכה דירת קבע בעינן, אלא בשיפועי אהלים אי כאוהלים דמו או לאו פליגי וקיימא לן שיפועי אוהלים לאו כאוהלים דמו. וכן פסקו הרי״ף והר״ם פרק ד׳.
ר׳ אליעזרדתנן כן שנינו במשנה]: העושה סוכתו כמין צריף, כדמות אהל שאין לו גג וכולו עשוי שיפוע, או שסמכה לכותל, שנטל קנים ארוכים וסמך את ראשם האחד לכותל בצורה בשיפוע ואת השני לרצפה, ואף לזו אין גג, ר׳ אליעזר פוסל לפי שאין לה גג, וחכמים מכשירין.
Rabbi Eliezer holds that a sukka must be a permanent residence, as we learned in a mishna: In the case of one who establishes his sukka like a type of circular hut whose walls slope down from the center and has no roof, or one who rested the sukka against the wall, taking long branches and placing one end on the ground and leaning the other end against the wall, establishing a structure with no roof, Rabbi Eliezer deems it unfit because it does not have a roof, and the Rabbis deem it fit. A permanent residence has a roof.
רי״ףרש״ירא״הבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אֲחֵרִים דְּתַנְיָא אֲחֵרִים אוֹמְרִים סוּכָּה הָעֲשׂוּיָה כְּשׁוֹבָךְ פְּסוּלָה לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָוִיּוֹת.

Aḥerim agree, as it is taught in a baraita that Aḥerim say: A sukka built in a circular shape like a dovecote is unfit, because it does not have corners, and a permanent residence is one with corners.
רי״ףרש״יתוספותרא״הר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כשובך – עגולה.
אחרים אומרים סוכה העשויה כשובך פסולה – דסוכה דירת קבע בעינן ואחרים היינו ר׳ מאיר והא דאמר ר״מ לקמן (דף ח:) שתי סוכות היוצרים זו לפנים מזו החיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה בשאר ימות השנה קאמר דאילו בחג כיון דקסבר דירת קבע בעינן חייבת במזוזה כדמוכח פ״ק דיומא (דף י.) דמהאי טעמא מחייב רבי יהודה סוכת החג בחג במזוזה.
אחרים דתניא אחרים אומרים סוכה העשויה כשובך – פירוש: עגולה פסולה לפי שאין לה זויות.
ונקטי רבוותא ז״ל: דכל היכא דאמרינן שיטה היא לית הלכתא כחד מיניהו והא שיטא היא. ומיהו הני מילי בסתם אבל בודאי בהני דפסיק תלמודא בהדיא הלכתא כותיהו. כגון הא דבית שמאי דסוכה קטנה דפסקינן כותיהו לעיל ובהא נמי דר׳ אליעזר דצריף דפסקי כותיה לקמן דתני כולהו כאביי ודאי מפלג פליגי כדמוכח בהדיא אלא דכולהו אזלי בהאי סברא דדירת קבע אלא דמר בעי קביעות רבה ומר לא בעי כולי האי ואין קביעותן שוה ואנן קיימא לן דהאי קביעות מיחת1 בעינן דפירושא דאביי מיחת לא סגיא דלאו קושטא דפריש לה משום קביעות דלא בקיאינן אנן בפירושא כותיה. וכר׳ אליעזר נמי דגג בעינן כדאיתא לקמן בפרק הישן וכפירושא דאביי משום קביעות דהאי קביעות מיחת בעינן.
1. כן בכ״י מוסקבה 185, וכן גם בהמשך.
כשובך – עגולה.
שיטת אחריםדתניא כן שנינו בברייתא]: אחרים אומרים: סוכה העשויה כשובך (עגולה כולה) — פסולה, לפי שאין לה זויות ובית גמור כהלכה צריך שיהיו לו זויות.
Aḥerim agree, as it is taught in a baraita that Aḥerim say: A sukka built in a circular shape like a dovecote is unfit, because it does not have corners, and a permanent residence is one with corners.
רי״ףרש״יתוספותרא״הר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן דסוּכָּה הָעֲשׂוּיָה כְּכִבְשָׁן אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּיפָהּ כְּדֵי לֵישֵׁב בָּהּ כ״דעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרָה וְאִם לָאו פְּסוּלָה.

§ Rabbi Yoḥanan said: With regard to a sukka that is shaped like a furnace and is completely round, if its circumference has sufficient space for twenty-four people to sit in it, it is fit, and if not, it is unfit.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״ירא״הר' אברהם מן ההרמהרש״ל חכמת שלמהפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר (רבא) [ר׳ יוחנן] סוכה העשויה עגולה ככבשן אם יש בהיקיפה כדי לישב כ״ד בני אדם כשרה ואם לאו פסולה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ככבשן – עגולה דלית ליה כאחרים.
כדי לישב בה כו׳ – סביבות הקיפה מבפנים.
א״ר יוחנן סוכה העשויה ככבשן – פירוש: עגולה.
אם יש בהקיפא כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם כשרה ואם לאו פסולה. כמאן כרבי דאמר כל סוכה שאין בה ד׳ אמות על ד׳ אמות פסולה. ופריך מכדי גברא באמתא יתיב – והוו להו עשרים וארבע אמות לעשרים וארבעה בני אדם.
ככבשן – עגולה, ולית ליה הא דאחרים.
כדי לישב בה – סביבות היקפה מבפנים.
גמ׳ העשויה ככבשן מצוייר כזה ד:
רש״י בד״ה פסי ביראות כעין ציור זה ה:
בגמרא אמר רבי יוחנן סוכה העשויה ככבשן כו׳ כמאן כרבי כו׳. משמע להדיא דר׳ יוחנן ס״ל כרבי ואפ״ה לית הלכתא כרבי יוחנן אלא כרבי שמואל בר יצחק דאמר לעיל הלכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו ואע״ג דקיי״ל בכולה תלמודא הלכה כרבי יוחנן לגבי אמוראי דמקמי אביי ורבא מ״מ הכא לית הלכתא כוותיה דהא אוקי אביי לעיל בסמוך טעמא דרבי משום דס״ל דירת קבע בעינן ומוקי להאי סברא בשיטה ואנן קי״ל דכל מקום דמוקמינן לתנאי בשיטה לית הלכתא כחד מינייהו:
ג אמר ר׳ יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, שהיא עגולה מכל צד, אם יש בהיקפה הפנימי מספיק מקום כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדםכשרה, ואם לאופסולה.
§ Rabbi Yoḥanan said: With regard to a sukka that is shaped like a furnace and is completely round, if its circumference has sufficient space for twenty-four people to sit in it, it is fit, and if not, it is unfit.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרי״ףרש״ירא״הר' אברהם מן ההרמהרש״ל חכמת שלמהפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) כְּמַאן כְּרַבִּי דְּאָמַר כׇּל סוּכָּה שֶׁאֵין בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת פְּסוּלָה.

The Gemara asks: In accordance with whose opinion did Rabbi Yoḥanan rule that the sukka must be so expansive? The Gemara answers: It is undoubtedly in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said: Any sukka that does not have an area of four cubits by four cubits is unfit. Since he requires the sukka with the largest minimum dimensions, Rabbi Yoḥanan must hold in accordance with his opinion.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כמאן כרבי דבעי סוכה שיש בה ד׳ על ד׳ ואקשינן למה לי כולי האי מכדי גברא באמתא יתיב בי״ב סגי דהא שמעינן ליה לר׳ יוחנן דא׳ בעירובין מהאי קרא ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כמאן – בעי ר׳ יוחנן סוכה גדולה כל כך כרבי דאמר ד׳ אמות בעינן בתמיה דעל כרחך לית לן תנא דמפיש בשיעורא דסוכה כוותיה וכי בעי רבי יוחנן כולי האי אליבא דמאן אמרה.
כמאן – סבירא ליה לרבי יוחנן דבעי סוכה גדולה כל כך ודאי כר׳ סבירא ליה. דליכא תנא דמפיש שיעורה דסוכה כותיה, אמאי בעי כולי האי.
ושואלים כמאן שיטת מי] אמר ר׳ יוחנן שצריך שטח הסוכה להיות כה רחב — ללא ספק כדעת רבי, שאמר כי כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות — פסולה, ומתוך ששיטתו היא המפליגה ביותר בענין שטח הסוכה, ודאי שדברי ר׳ יוחנן כשיטתו.
The Gemara asks: In accordance with whose opinion did Rabbi Yoḥanan rule that the sukka must be so expansive? The Gemara answers: It is undoubtedly in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said: Any sukka that does not have an area of four cubits by four cubits is unfit. Since he requires the sukka with the largest minimum dimensions, Rabbi Yoḥanan must hold in accordance with his opinion.
ר׳ חננאלרי״ףרש״יר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) מִכְּדִי גַּבְרָא בְּאַמְּתָא יָתֵיב כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּיפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֵשׁ בּוֹ רוֹחַב טֶפַח בִּתְרֵיסַר סַגִּי

However, even if he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, the question arises: Now, since when a person sits, he occupies one cubit of space, the circumference required by Rabbi Yoḥanan for the sukka is twenty-four cubits. However, mathematically, for every three handbreadths circumference in a circle, there is a diameter of approximately one handbreadth. Consequently, rather than requiring a sukka that holds twenty-four people, a sukka that holds merely twelve people should suffice, since a sukka with a circumference of twelve cubits has a diameter of approximately four. In that case, why does Rabbi Yoḥanan require the sukka to have double the necessary circumference?
רי״ףרש״ירא״הר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

באמתא יתיב – כל אחד מקומו אמה נמצא הקיפה כ״ד אמות וקיימא לן (עירובין דף יג:) כל עגול שיש בהקיפו ג׳ טפחים יש ברחבו טפח דכתיב (דברי הימים ב ד) בים שעשה שלמה עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב לעשר אמות רוחב שלשים אמה היקף אלמא הכא נמי בתריסר אמות היקף סגי דנהוי פותיא ארבעה.
וכל שיש בהקיפו שלשה1 טפחים יש בו רוחב טפח בתריסר סגיא – פירוש: דכיון דסוכה זו רחבה ארבע אמות הקיפה תריסר אם כן אמאי בעית עשרים וארבע.
1. כן בכל עדי הנוסח של הבבלי. בכ״י מוסקבה 185: ״ד׳⁠ ⁠״.
באמתא יתיב – כל אחד ואחד מקומו אמה, ונמצא היקף העיגול כ״ד אמות והם שמונה אמות. שכל שיש לו בהיקיפו שלשה טפחים יש לו רוחב טפח כדאיתא בעירובין פרק חלון. ושם ביארנו זה, ולריבוע ד׳ אמות סגי בי״ב אמות היקף.
אולם אף לשיטה זו עדיין יש מקום לתמיהה: מכדי [הרי], גברא באמתא יתיב [אדם יושב ותופס שיעור אמה בישיבתו], ואם כן מצריך ר׳ יוחנן שתהא בהיקפה של סוכה זו עשרים וארבע אמות, וכלל הוא שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח, ואם כן בתריסר סגי [בשנים עשר מספיק]. שהרי בהיקף שתים עשרה אמה של עיגול יש לפי חשבון זה קוטר ארבע אמות, ויש כבר בסוכה ארבע אמות על ארבע אמות, ומדוע הצריך איפוא ר׳ יוחנן היקף גדול כפליים?
However, even if he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, the question arises: Now, since when a person sits, he occupies one cubit of space, the circumference required by Rabbi Yoḥanan for the sukka is twenty-four cubits. However, mathematically, for every three handbreadths circumference in a circle, there is a diameter of approximately one handbreadth. Consequently, rather than requiring a sukka that holds twenty-four people, a sukka that holds merely twelve people should suffice, since a sukka with a circumference of twelve cubits has a diameter of approximately four. In that case, why does Rabbi Yoḥanan require the sukka to have double the necessary circumference?
רי״ףרש״ירא״הר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוכה ז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוכה ז:, ר׳ חננאל סוכה ז:, רי"ף סוכה ז: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רש"י סוכה ז:, תוספות סוכה ז:, בעל המאור סוכה ז: – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רמב"ן מלחמות ה' סוכה ז: – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רא"ה סוכה ז:, המכתם סוכה ז: – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., בית הבחירה למאירי סוכה ז: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר' אברהם מן ההר סוכה ז: – מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל⁠־התורה., מהרש"ל חכמת שלמה סוכה ז:, מהרש"א חידושי הלכות סוכה ז:, פני יהושע סוכה ז:, פירוש הרב שטיינזלץ סוכה ז:, אסופת מאמרים סוכה ז:

Sukkah 7b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sukkah 7b, R. Chananel Sukkah 7b, Rif by Bavli Sukkah 7b, Rashi Sukkah 7b, Tosafot Sukkah 7b, Baal HaMaor Sukkah 7b, Ramban Milchamot HaShem Sukkah 7b, Raah Sukkah 7b, HaMikhtam Sukkah 7b, Meiri Sukkah 7b, R. Avraham of Montpellier Sukkah 7b, Maharshal Chokhmat Shelomo Sukkah 7b, Maharsha Chidushei Halakhot Sukkah 7b, Penei Yehoshua Sukkah 7b, Steinsaltz Commentary Sukkah 7b, Collected Articles Sukkah 7b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144