Rashi Sukkah 41b – רש"י סוכה מא:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

״עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״ (ויקרא כ״ג:י״ד), עַד עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם. וְקָסָבַר עַד וְעַד בַּכְּלָל. וּמִי סָבַר לֵיהּ כְּוָותֵיהּ? וְהָא מִפְלִיג פָּלֵיג עֲלֵיהּ, (דְּתַנְיָא) [דִּתְנַן]: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבַּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה הוּא אָסוּר, דִּכְתִיב: ״עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״, עַד עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם. רִבִּי יְהוּדָה הוּא דְּקָא טָעֵי. הוּא סָבַר: מִדְּרַבָּנַן קָאָמַר, וְלָא הִיא, מִדְּאוֹרָיְיתָא קָאָמַר. וְהָא ״הִתְקִין״ קָאָמַר! מַאי ״הִתְקִין״? דָּרַשׁ וְהִתְקִין.: מתני׳מַתְנִיתִין: י״טיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, כָּל הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לְמָחֳרָת, מַשְׁכִּימִין וּבָאִין. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ וְנוֹטְלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וּשְׁאָר יְמוֹת הֶחָג, אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ; רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ^איוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, וְשָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוּ בִּרְשׁוּת.: גמ׳גְּמָרָא: מנה״ממְנָא הָנֵי מִילֵּי? דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וּלְקַחְתֶּם״ (ויקרא כ״ג:מ׳), שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד; ״לָכֶם״, ^במִשֶּׁלָּכֶם, לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁאוּל וְאֶת הַגָּזוּל. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בי״טבְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אֵלָּא אִם כֵּן נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבַּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה. וְלֹא הָיָה לוּלָב אֵלָּא לְרַבַּן גַּמְלִיאֵל בִּלְבַד, שֶׁלָּקְחוּ בְּאֶלֶף זוּז. נְטָלוֹ רַבַּן גַּמְלִיאֵל וְיָצָא בּוֹ, וּנְתָנוֹ לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּמַתָּנָה. נְטָלוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְיָצָא בּוֹ, וּנְתָנוֹ לְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּמַתָּנָה. נְטָלוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְיָצָא בּוֹ, וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה לְרִבִּי עֲקִיבָא. נְטָלוֹ ר״ערִבִּי עֲקִיבָא וְיָצָא בּוֹ, וְהֶחֱזִירוֹ לְרַבַּן גַּמְלִיאֵל. לָמָּה לִי לְמֵימַר ״הֶחֱזִירוֹ״? מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן: ^גמַתָּנָה עַל מְנַת לְהַחֲזִיר, שְׁמָהּ מַתָּנָה. כִּי הָא דַּאֲמַר רָבָא: ^ד״הֵא לָךְ אֶתְרוֹג זֶה, עַל מְנַת שֶׁתַּחֲזִירֶהוּ לִי״ נְטָלוֹ וְיָצָא בּוֹ, הֶחֱזִירוֹ, יָצָא; לֹא הֶחֱזִירוֹ, לֹא יָצָא. לָמָּה לִי לְמֵימַר שֶׁלְּקָחוֹ בְּאֶלֶף זוּז? לְהוֹדִיעָךְ כַּמָּה מִצְוֹת חֲבִיבוֹת עֲלֵיהֶן. א״לאֲמַר לֵיהּ מָר בַּר אֲמֵימָר לְרַב אָשֵׁי: אַבָּא צַלּוֹיֵי קָא מְצַלֵּי בֵּיהּ. מֵיתִיבֵי: ^הלֹא יֹאחַז אָדָם תְּפִילִּין בְּיָדוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה בְּחֵיקוֹ וְיִתְפַּלֵּל, ^ווְלֹא יַשְׁתִּין בָּהֶן מַיִם, ^זוְלֹא יִישַׁן בָּהֶן לֹא שֵׁינַת קֶבַע וְלֹא שֵׁינַת עֲרַאי. וַאֲמַר שְׁמוּאֵל: ^חסָכִין וּקְעָרָה כִּכַּר וּמָעוֹת הֲרֵי אֵלּוּ כַּיּוֹצֵא בָהֶן.! הָתָם לָאו מִצְוָה נִינְהוּ, וּטְרִיד בְּהוּ; הָכָא מִצְוָה נִינְהוּ, וְלָא טְרִיד בְּהוּ. תַּנְיָא: רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: ^טכָּךְ הָיָה מִנְהָגָן שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם: אָדָם יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ וְלוּלָבוֹ בְּיָדוֹ; הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לוּלָבוֹ בְּיָדוֹ; קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל וְלוּלָבוֹ בְּיָדוֹ; קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וְנוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, מַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע; הוֹלֵךְ לְבַקֵּר חוֹלִים וּלְנַחֵם אֲבֵלִים, לוּלָבוֹ בְּיָדוֹ; נִכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, מְשַׁגֵּר לוּלָבוֹ בְּיַד בְּנוֹ וּבְיַד עַבְדּוֹ וּבְיַד שְׁלוּחוֹ. מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן? לְהוֹדִיעָךְ כַּמָּה הָיוּ זְרִיזִין בַּמִּצְוֹת.: רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: י״טיוֹם טוֹב.: אֲמַר אַבַּיֵי:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שגגות ב׳:י׳

^ב רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרמ״ט:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ט:ב׳
טור אורח חיים תרנ״ח:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תרנ״ח:ג׳

^ג רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:י׳
טור אורח חיים תרנ״ח:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תרנ״ח:ד׳

^ד רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:י׳
טור אורח חיים תרנ״ח:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תרנ״ח:ד׳

^ה רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ה׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים צ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים צ״ו:א׳

^ו רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים מ״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים מ״ג:א׳

^ז רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:ט״ו
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים מ״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים מ״ד:א׳

^ח רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ה׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים צ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים צ״ו:א׳

^ט רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:כ״ד
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים צ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים צ״ו:א׳
טור אורח חיים תרנ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תרנ״ב:א׳

E/ע

הערותNotes

עד עצם עד עצמו של יום – כל היום קרוי עצם היום. וקסבר עד ועד בכלל – ולא דריש עד ולא עד בכלל להתירו בהאיר מזרח כי ליכא עומר והכי מתוקמא קראי אין עומר עד עצם ועד בכלל יש עומר עד הביאכם. והא מיפלג פליג – רבי יהודה עליה שמצינו שתמה רבי יהודה בדורו על תקנת ריב״ז למה תלה הדבר בעצמו דמשמע לעשות סייג בא והלא מן התורה הוא אסור. דרש – המקרא עד ועד בכלל. והתקין – לפי שהיו רגילים לאכול חדש מחצות ולהלן כשהיה הבית קיים עד עכשיו הוצרך לתקן. מתני׳ י״ט הראשון כו׳ – דאמרינן לקמן (דף מג.) דדוחה מצות לולב שבת בי״ט הראשון לבדו. מוליכין את לולביהן – מערב שבת. שהוציאו ברשות – ברשות מצוה שהיה טרוד במצוה ומחשב ועסוק וממהר לעשותה ומתוך כך טעה ושכח שהוא שבת וקסבר רבי יוסי טעה בדבר מצוה ושגג בדבר כרת פטור מקרבן. גמ׳ מנא הני מילי – דאין אדם יוצא בלולבו של חבירו. לכם משלכם – משמע. למה לי למימר החזירו – מה אנו למידין מחזרה זו דאצטריך תנא למיתנייה במתני׳. הא קמ״ל – דר״ג ע״מ שיחזירוהו לו נתנו להם ואפ״ה הויא מתנה עד שיצאו בו. החזירו לו יצא – דמתנה על מנת להחזיר מתנה היא והרי החזירו לו אבל אם לא החזירו אגלאי מלתא דמעיקרא גזול הוא בידו. ה״ג: למה ליה למימר שלקחו באלף זוז להודיעך כמה מצות חביבות עליהם. הוה מצלי ביה – כשהיה מתפלל היה לולבו בידו מרוב חיבתו עליו היה מתפלל בו. לא יאחז אדם כו׳ ויתפלל – מפני שטרוד הוא במחשבתו שלא יפלו מידו ויתבזו ואין דעתו מיושבת עליו בתפלתו. לא יישן בהם לא שינת קבע ולא שינת עראי – שמא יפלו מידו והכי אוקימנא ליה בהישן (לעיל דף כו.) דהא דקתני לא קבע ולא עראי בדנקיט ליה בידיה. סכין – מתיירא שמא יפול ויתקע לו ברגלו. וקערה – מליאה. ומעות – שלא יתפזרו. וככר – שאם יפול יהא נמאס. לאו מצוה נינהו – לאוחזן והויין עליו למשא לפיכך טרוד במשאם וכבד עליו משאם ושמירתם. הכא – נטילתה ולקיחתה מצוה היא ומתוך שחביבה מצוה עליו אין משאה ושימורה כבד עליו ולא טריד. קורא בתורה – צריך להניח הלולב לפי שגולל ס״ת ופותחו. נכנס לבית המדרש – טריד בשמעתא ויפול מידיו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון