×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוכה ל״ה.גמרא
;?!
אָ
גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ״פְּרִי עֵץ הָדָר״ (ויקרא כ״ג:מ׳), עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה אֶתְרוֹג. וְאֵימָא פִּלְפְּלִין! כִּדְתַנְיָא: הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִמַּשְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ״ (ויקרא י״ט:כ״ג), אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עֵץ מַאֲכָל? מַה ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר ״עֵץ מַאֲכָל״? עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה פִּלְפְּלִין. לְלַמְּדָךְ שֶׁהַפִּלְפְּלִין חַיָּיבִין בְּעָרְלָה, וְאֵין א״יאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲסֵרָה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֶּחְסַר כָּל בָּהּ״ (דברים ח׳:ט׳). הָתָם מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הֵיכִי נַעֲבֵיד? נִנְקוּט חֲדָא, לָא מִינַּכְרָא לְקִיחָתָהּ, נִנְקוּט תְּרֵי אוֹ תְּלָתָא, [״פְּרִי״] אֶחָד אֲמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה פֵּירוֹת, הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר. רִבִּי אוֹמֵר: אַל תִּקְרֵי ״הָדָר״ אֵלָּא הַדִּיר, מַה דִּיר זֶה יֵשׁ בּוֹ גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, תְּמִימִים וּבַעֲלֵי מוּמִין, ה״נהָכָא נַמֵי יֵשׁ בּוֹ גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, תְּמִימִים וּבַעֲלֵי מוּמִין. אַטּוּ שְׁאָר פֵּירוֹת, לֵית בְּהוּ גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים תְּמִימִין וּבַעֲלֵי מוּמִין? אֵלָּא הָכִי קָאָמַר: עַד שֶׁבָּאִין קְטַנִּים, עֲדַיִין גְּדוֹלִים קַיָּימִים. ר׳רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר: אַל תִּקְרֵי הָדָר אֵלָּא (הַדָּר), דָּבָר שֶׁדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אַל תִּקְרֵי הָדָר אֵלָּא (הִידוֹר), שֶׁכֵּן בִּלְשׁוֹן יְוָונִי קוֹרִין לַמַּיִם (הִידוֹר), וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁגָּדֵל עַל כָּל מַיִם? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה אֶתְרוֹג.: שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל.: מ״טמַאי טַעֲמָא? כֵּיוָן דְּלִשְׂרֵפָה קָאֵי, כַּתּוֹתֵי מִיכַתַּת שִׁיעוּרֵיהּ.: (וְשֶׁל) עָרְלָה, פָּסוּל.: מ״טמַאי טַעֲמָא? פְּלִיגִי בַהּ ר׳רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבִּין ור׳וְרִבִּי אַסֵי, חַד אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה, וְחַד אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן. קָא סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ, מַאן דְּבָעֵי הֶיתֵּר אֲכִילָה, לָא בָעֵי דִּין מָמוֹן, וּמַאן דְּבָעֵי דִּין מָמוֹן, לָא בָעֵי הֶיתֵּר אֲכִילָה. תְּנַן: שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה [פָּסוּל] (פְּסוּלָה). בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה, שַׁפִּיר, אֵלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן, אַמַּאי? הֲרֵי מַסִּיקָהּ תַּחַת תַּבְשִׁילוֹ! אֵלָּא בְּהֶיתֵּר אֲכִילָה, כ״עכּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי דְּבָעִינַן. כִּי פְלִיגִי, בְּדִין מָמוֹן: מָר סָבַר: הֶיתֵּר אֲכִילָה בָּעִינַן, דִּין מָמוֹן לָא בָעִינַן, וּמָר סָבַר: דִּין מָמוֹן נַמֵי בָּעִינַן. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אַלִּיבָּא דר׳דְּרִבִּי מֵאִיר. למ״דלְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה, הֲרֵי יֵשׁ בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה; למ״דלְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא. תִּסְתַּיַּים דר׳דְּרִבִּי אַסֵי, דַּאֲמַר: לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן, דא״רדַּאֲמַר רִבִּי אַסֵי: אֶתְרוֹג שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְדִבְרֵי ר׳רִבִּי מֵאִיר, אֵין אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ ביו״טבְּיוֹם טוֹב; לְדִבְרֵי חֲכָמִים, אאָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ ביו״טבְּיוֹם טוֹב. תִּסְתַּיַּים. גּוּפָא: אֲמַר ר׳רִבִּי אַסֵי: אֶתְרוֹג שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְדִבְרֵי ר׳רִבִּי מֵאִיר, אֵין אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ ביו״טבְּיוֹם טוֹב; לְדִבְרֵי חֲכָמִים, אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ ביו״טבְּיוֹם טוֹב. מַצָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְדִבְרֵי ר׳רִבִּי מֵאִיר, אֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח; לְדִבְרֵי חֲכָמִים, באָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. עִיסָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְדִבְרֵי ר׳רִבִּי מֵאִיר, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה; לְדִבְרֵי חֲכָמִים, גחַיֶּיבֶת בַּחַלָּה. מַתְקֵיף לַהּ רַב פַּפָּא: בִּשְׁלָמָא, עִיסָּה כְּתִיב ״רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם״ (במדבר ט״ו:כ׳,כ״א); אֶתְרוֹג נַמֵי כְּתִיב ״לָכֶם״, מִשֶּׁלָּכֶם; אֵלָּא מַצָּה, מִי כְתִיב מַצָּתְכֶם? אֲמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל, וְאִיתֵימָא רַב יֵימַר בַּר שַׁלַמְיָא: אָתְיָא לֶחֶם לֶחֶם: כְּתִיב הָכָא ״לֶחֶם עוֹנִי״ (דברים ט״ז:ג׳), וּכְתִיב הָתָםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
בפרש״י בד״ה ומאן דבעי דין ממון כו׳ ומכשיר אתרוג של טבל כו׳ עכ״ל ואין להקשות אדפריך מאתרוג [א] של תרומה טמאה אמאי לא פריך ליה מאתרוג של טבל גופיה דפסל במתני׳ דע״כ ל״פ ב״ש וב״ה אלא בדמאי אבל בשל טבל כולהו מודו כמ״ש התוס׳ דניחא ליה למפרך מתרומה טמאה דקתני בהדיא במתני׳ דפסול ועי״ל דרש״י מפרש לה כמ״ש הר״ן בשם הרמב״ן דהא דפליגי ב״ש וב״ה בדמאי היינו בתרומה טמאה של דמאי וארישא קאי והשתא מצינן למימר שפיר במתני׳ דמכשר בשל טבל ולא הוי כמו אתרוג השותפין כיון שיכול לסלק הכהן באתרוג דעלמא שיפרוש על זה כמ״ש הר״ן ע״ש: תוס׳ בד״ה לפי שאין בו היתר אכילה כו׳ [ב] וי״ל דודאי לא היה צריך אלא נחלקו בהנך טעמי לענין ערלה משום דנ״מ כו׳ עכ״ל מיהו קשה אכתי אמאי לא שבק המתרץ סברת המקשן דמאן דבעי דין ממון לא בעי היתר אכילה והא דתרומה טמאה פסולה משום דמצותה בשריפה וכתותי מכתת שיעוריה וי״ל לפי שיטתם בדיבור שאחר זה דאף למאן דבעי דין ממון ולא בעי היתר אכילה אתרוג של טבל ודאי פסול לכ״ע משום אתרוג השותפין ובתרומה טמאה נמי תנן בהדיא במתניתין דפסול כדפריך מיניה וא״כ ליכא נפקותא כלל למאן דבעי דין ממון ולא בעי היתר אכילה ודו״ק: בא״ד ומאן דפסיל היינו מדרבנן כו׳ עכ״ל אין זה מובן לכאורה דודאי ר״מ דפסל משום דאית ליה דממון גבוה הוא מדאורייתא כדאיתא בהדיא בקדושין פ״ב ועוד מדפטר מעשר שני מן החלה בשמעתין ע״כ אית לן למימר דאית ליה דממון גבוה הוא מדאורייתא ומהרש״ל כתב וט״ס הוא והגיה דכצ״ל ומאן דמכשר היינו אליבא דרבנן וקאי על המשנה עכ״ל וטוב היה לנו לומר כי כולו טעות כי טעות כזה אינו מצוי ליפול בספר גם הגהתו אינה מבוררת דהא איכא מאן דלא בעי דין ממון ומכשיר אף לר״מ ואתיא מתני׳ שפיר כר״מ ונראה לקיים נוסחות הישנות בתוספות שבאו ליישב קושייתם בדרך אחרת דלכך נקט טעמא דהיתר אכילה בערלה ובתרומה טמאה משום דמטעמא דמכתת שיעוריה לא פסול אלא מדרבנן והוא דחוק ומ״ש עוד מהרש״ל במה שכתבו התוס׳ דהמ״ל נמי מעשר שני בגבולין ואליבא דכ״ע כו׳ פירוש דאיכא בינייהו דמאן דצריך היתר אכילה ולא בעי דין ממון ה״נ מכשיר דהיתר אכילה יש לה ע״י פדיון ודין ממון ליכא שהרי ס״ס ממון גבוה הוא לכ״ע כו׳ עכ״ל הוא דחוק דאף אם יש לה פדיון מ״מ אסור באכילה השתא ואין לה היתר אכילה מקרי ולא קאמרינן התם דממון גבוה הוא בגבולין אע״ג דיש לה פדיון אלא משום דאין לה היתר אכילה עכשיו וכפרש״י שם בהדיא גם מ״ש מהרש״ל הא דאמר רב חסדא התם כו׳ אבל בגבולין ד״ה פטור מן החלה בע״כ דסבר כמ״ד הכא דבעי דין ממון ולא סגי בהיתר אכילה עכ״ל אף לפי סברתו דלעיל דמקרי יש לה היתר אכילה בגבולין אע״פ דממון גבוה הוא מ״מ אין זה מוכרח אלא דרב חסדא דהתם אית ליה כמסקנא דהכא דשאני עיסה דאיכא מיעוטא יתירא אבל באתרוג דליכא מיעוטא יתירא כיון דמשתרי באכילה אע״ג דלית ביה דין ממון לכם קרינא ביה וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144