×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הָתָם קָיְימָא אדְּמַסְּקִינַן לַהּ וּמַחֲתִינַן לַהּ כְּדֵי לְיַיגְּעָהּ דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בבֵּית דִּין מַסִּיעִין אֶת הָעֵדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתָּן עֲלֵיהֶן וְיַחְזְרוּ בָּהֶן.:
She is already standing there in the Temple courtyard, as that is where the Sanhedrin sits. The Gemara answers: This teaches that they would bring her up and would bring her down repeatedly in order to fatigue her, with the hope that her worn-down mental state will lead to her confession. This was also done with witnesses testifying in cases of capital law, as it is taught in the Tosefta (Sanhedrin 9:1): Rabbi Shimon ben Elazar says: In cases of capital law, the court brings the witnesses from one place to another place in order to confuse them so that they will retract their testimony if they are lying.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
התם קיימא – בלשכת הגזית כדקאמרת שיאיימו עליה ב״ד הגדול ולשכת הגזית בעזרה היתה חציה בקודש וחציה בחול כדאמר ביומא פרק שני (דף כה.).
ומחתינן לה – מכל הר הבית לאחר שיאיימו עליה.
כדי לייגעה – ותדאג מן המים ותודה כשתראה בצרתה.
מסיעין היו את העדים – שמעידים עדות נפשות וכשבודקין אותן היו מסיעין אותן מפינה לפינה ומלשכה ללשכה.
אתיין וקיימן אקרבניהון שמקריבין קיניהן לטהרן באכילת קדשים ומצווה על האדם שיעמוד וישמור על קרבנו ונפקא לן בספרי מתשמרו להקריב לי במועדו ומי שיוכל ליכנס לעזרה נכנס ואלו שלא היו יכולות מפני שהן מחוסרו׳ כפרה עומדות בחלל שער נקנור שלא נתקדש ל״ה. מכסין אותו פרק אחד כשנסקל חתיכת בגד מלפניו. ויתגרו בה פרחי כהונה. פ״ה פרחי כהונה לאו דוקא אלא נקט אותם על שהן מצויין בעזרה יותר משאר בני אדם:
כבר ביארנו במשנתנו דרך כלל דרכי האיומין שבהם מאיימין בדיני נפשות וכן הרחבנו בה את הדברים במקומה ברביעי של סנהדרין ומ״מ זה שאמרו שמסיעין את העדים ממקום למקום כדי שתטרף דעתם ויחזרו בהם בריתא היא בסנהדרין פרק תשיעי ואין הלכה כן:
אין מטהרין שני מצורעים כאחד ר״ל בכהן אחד ואין עושין שתי עגלות ערופות כאחד ר״ל בבית דין אחד ואין רוצעין שני עבדים כאחד ר״ל על ידי בית דין אחד ואדון אחד וכן אין משקין שתי סוטות כאחד על ידי כהן אחד אחר שאין עושין מצות חבילות חבילות ומ״מ בסוטה אף בשני כהנים יש לחוש שכל שמשקין אחת בפני חברתה יתאמץ לבה לעמוד בכפירתה וכן נאמרה בהדיא בתוספתא ולשונם בזה אין משקין שתי סוטות כאחת שלא יהא לבה גס בחברתה אלא שר׳ יהודה השיב עליה לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר והקריב אותה ולא שתים אלא שאם ראינוה רועדת ורותתת בשני כהנים מותר ובדיעבד מיהא בכלן כשרות אלא שבהשקאת סוטה כל שעירב מחיית שתי המגלות לתוך כוס אחד והשקה לשתיהן פסול שהרי נתערבה מחיית מגלתה בשל חברתה והרי זה כנכתבה או נמחקה שלא לשמה כמו שיתבאר:
בששי של סנהדרין (מ״ה.) יתבאר שהאיש נסקל ערום ר״ל שכשהיה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את בגדיו אלא שמכסין אותו מלפניו אבל האשה אינה נסקלת ערומה אף בכסוי לפניה או אף לפניה ולאחריה אלא בלבישת חלוקה ואע״פ שבסוטה אמרו לגלות עד לבה בזו מפני שהנשים חייבות לראותה ראוי להנהיגה בבזיון משום ונוסרו אבל בהריגת בית דין אין לך ויסרו יתר מן ההריגה ואין אנו צריכין לבזותה ביותר אדרבה ברור לה מיתה יפה ואע״פ שיש צער לגוף מפני שמיתתה מתאחרת לסבת המלבוש מ״מ נוח לה בצער מועט מבזיון גדול ובאיש מיהא אין הבזיון גדול כל כך כשהוא ערום וזו היא אצלו מיתה יפה כדי שתהא מיתתו יותר ממהרת:
גמ׳ התם הא מסתלקת נ״ב צ״ל מתקטלת וכן איתא בפ׳ נגמר הדין:
התם קיימא דמסקינן וכו׳. כבר הביאוה לפני בית דין הגדול שבירושלים שהיו יושבין בלשכת הגזית והיא היתה עומדת בדרום כדאיתא במסכת מדות והיא בגובה ההר יותר משער ניקנור שהיה במזרח. ואם כן מאי קאמר מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער ניקנור. ומשני דמסקינן לה ומחתינן לה. לאחר שהביאוה ללשכת הגזית היו מורידין אותה ומוציאין אותה מכל המזרח ואחר כך מעלין אותה לשער המזרח דהיינו שער ניקנור. ולא כפירוש רש״י שפירש שער המזרח של הר הבית ומתוך כך הוצרך לפרש דמחתינן לה מכל הר הבית דלא מסתבר הכי להורידה כל כך. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
התם קיימא [שם היא עומדת] בעזרה, שהרי שם יושב בית הדין! ומשיבים: דמסקינן לה ומחתינן לה [שמעלים אותה ומורידים אותה] כדי לייגעה, שמא מתוך כך תודה מעצמה. דתניא [שכן שנינו בברייתא] כעין סיבה זו: ר׳ שמעון בן אלעזר אומר: בית דין מסיעין את העדים בדיני נפשות ממקום למקום, כדי שתטרף (תתבלבל) דעתן עליהן ויחזרו בהן ממה שהעידו אם היו משקרים.
She is already standing there in the Temple courtyard, as that is where the Sanhedrin sits. The Gemara answers: This teaches that they would bring her up and would bring her down repeatedly in order to fatigue her, with the hope that her worn-down mental state will lead to her confession. This was also done with witnesses testifying in cases of capital law, as it is taught in the Tosefta (Sanhedrin 9:1): Rabbi Shimon ben Elazar says: In cases of capital law, the court brings the witnesses from one place to another place in order to confuse them so that they will retract their testimony if they are lying.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת וְכוּ׳.: בִּשְׁלָמָא סוֹטוֹת דִּכְתִיב {במדבר ה׳:י״ח} וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה׳ מְצוֹרָעִין נָמֵי דִּכְתִיב {ויקרא י״ד:י״א} וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר וְגוֹ׳ אֶלָּא יוֹלֶדֶת מַאי טַעְמָא.

§ The mishna teaches: Because there, at the Eastern Gate, they give the sota women the bitter water to drink, and there the lepers and women who have given birth are purified. The Gemara asks: Granted, the sota women are given the bitter water to drink there, as it is written: “And the priest shall stand the woman before the Lord” (Numbers 5:18), and the Eastern Gate is directly opposite the Sanctuary, which is the area referred to as “before the Lord.” Similarly, with regard to lepers as well, this is as it is written: “And the priest that cleans him shall set the man that is to be cleansed, and those things, before the Lord” (Leviticus 14:11). But what is the reason that a woman who has given birth must also be purified there?
רש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לפני ה׳ – והוא הפתח שבו דרך כניסה ויציאה לכל באי עזרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א שנינו במשנה ששם, בשער המזרח, משקין את הסוטות ומטהרים את המצורעים והיולדות. ושואלים: בשלמא [נניח] סוטות צריכות לעמוד שם, משום דכתיב [שנאמר]: ״והעמיד הכהן את האשה לפני ה׳⁠ ⁠״ (במדבר ה, יח) ושער המזרח הוא בדיוק ממול הקודש (״לפני ה׳⁠ ⁠״), מצורעין נמי [גם כן] עומדים שם, דכתיב [שנאמר]: ״והעמיד הכהן המטהר את האיש המיטהר... לפני ה׳״ (ויקרא יד, יא), אלא יולדת מאי טעמא [מה טעם] עומדת היא שם?
§ The mishna teaches: Because there, at the Eastern Gate, they give the sota women the bitter water to drink, and there the lepers and women who have given birth are purified. The Gemara asks: Granted, the sota women are given the bitter water to drink there, as it is written: “And the priest shall stand the woman before the Lord” (Numbers 5:18), and the Eastern Gate is directly opposite the Sanctuary, which is the area referred to as “before the Lord.” Similarly, with regard to lepers as well, this is as it is written: “And the priest that cleans him shall set the man that is to be cleansed, and those things, before the Lord” (Leviticus 14:11). But what is the reason that a woman who has given birth must also be purified there?
רש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאָתְיָין וְקָיְימָין אַקּוּרְבָּנַיְיהוּ דְּתַנְיָא גאֵין קׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב אֶלָּא אִם כֵּן עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אִי הָכִי זָבִין וְזָבוֹת נָמֵי דאה״נאִין הָכִי נָמֵי וְתַנָּא חֲדָא מִינַּיְיהוּ נְקַט.

The Gemara suggests: If we say it is because of the requirement for the women who have given birth to come and stand over their offerings, as it is taught in a baraita: The offering of a person is brought only if he stands over it while it is being sacrificed, and that is why they stand at this gate, which is as close to the sacrifice as they are permitted to be while they are ritually impure. If that is so, then the same halakha should apply to men who experience a gonorrhea-like discharge [zavim] and women who experience a discharge of uterine blood after their menstrual period [zavot] as well. They are also ritually impure while their offerings are sacrificed. Why would the mishna then specify women who have given birth? The Gemara answers: Yes, it is indeed so, and the tanna cited one of them, and the same halakha applies to all others in that category.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אקורבנייהו – כשמקריבים את קרבן קיניהם לטהרם באכילת קדשים ומצוה על האדם שיעמוד וישמור על קרבנו ונפקא לן בספרי מתשמרו להקריב לי במועדו (במדבר כח) ומי שיכול ליכנס בעזרה נכנס ואלו שלא היו יכולות מפני שהיו מחוסרות כפרה עומדות בחלל שער נקנור שלא נתקדש.
זבין וזבות נמי – כשמקריבין קרבניהם הן מחוסרי כפרה ואינן יכולין ליכנס.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אילימא [אם תאמר] משום דאתיין וקיימין אקורבנייהו היולדות באות ועומדות על קורבנן], דתניא כן שנינו בברייתא]: אין קרבנו של אדם קרב אלא אם כן בעליו עומד על גביו בשעת הקרבתו, וכיון שלפני הבאת הקרבן אסור להן להכנס למקדש, כדין מחוסרי כפרה, לכן הן עומדות בשער המזרח שמותר להן לעמוד בו. אולם אי הכי [אם כך] אם זו הסיבה — זבין וזבות שגם הם מחוסרי כפרה נמי [גם כן] שיבואו לשם! ומשיבים: אין הכי נמי [כן, כך הוא גם כן] והתנא חדא מינייהו נקט [אחת מהם אחז] לדוגמה, ואף שאר מחוסרי כפרה בכלל.
The Gemara suggests: If we say it is because of the requirement for the women who have given birth to come and stand over their offerings, as it is taught in a baraita: The offering of a person is brought only if he stands over it while it is being sacrificed, and that is why they stand at this gate, which is as close to the sacrifice as they are permitted to be while they are ritually impure. If that is so, then the same halakha should apply to men who experience a gonorrhea-like discharge [zavim] and women who experience a discharge of uterine blood after their menstrual period [zavot] as well. They are also ritually impure while their offerings are sacrificed. Why would the mishna then specify women who have given birth? The Gemara answers: Yes, it is indeed so, and the tanna cited one of them, and the same halakha applies to all others in that category.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן האֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה אֶלָּא ואָמַר קְרָא {במדבר ה׳:י״ג} אוֹתָהּ לְבַדָּהּ.

§ The Sages taught in a baraita in the Tosefta (1:6): Two sota women are not given to drink simultaneously, in order that the heart of each one not be emboldened by the other, as there is a concern that when one sees that the other woman is not confessing, she will maintain her innocence even if she is guilty. Rabbi Yehuda says: This is not for that reason. Rather, it is because the verse states: “And the priest shall bring her [ota] near and stand her before the Lord” (Numbers 5:16). Rabbi Yehuda explains his inference: The word “ota” indicates her alone, and therefore there is a Torah edict not to have two women drink the bitter water simultaneously.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותתוספות איווראגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שלא יהא לבה גס בחברתה – שמא האחת עומדת על בורייה ואינה מודה לומר טמאה אני וחברתה שהיא טמאה רואה את זו שאינה מודה וסובלת את בושתה ולבה מתגבר עליה לעשות כמו זו ואינה מודה.
לא מן השם הוא זה – לא זהו הטעם שאמרת העיקר הנאמר בדבר.
אותה – והשביע אותה הכהן.
1אין משקין שתי סוטות כאחת – נראה לפרש שיעמיד שתיהן בעזרה בבת אחת להשקותן אע״פ שאין שותות כאחת וכן רציעה ובתוספתא דפרה (פ״ג) תנא נמי אין שתי פרות נעשות כאחת משנעשית אפר מביא אחרת ושורפה על גבה ותימה וכי היה אוסר בכה״ג לשחוט שני זבחים כאחד כגון שני עולות או שני חטאות שיעמיד שניהן בעזרה וישחוט א׳ ואחר כך ישחוט השני והא דאמרי׳ בפ״ב דשחיטת חולין (דף כט: ושם) תזבחהו שלא יהא א׳ שוחט שני זבחים מיירי שיחתוך שני צוארין כאחד דאיכא איסור דאורייתא אבל בכה״ג לא מיירי התם ובפ׳ נערה המאורסה (נדרים עג.) בנדרים בעי מהו שיפר אדם לשתי נשיו כאחד אותה דוקא או לאו דווקא ופשיט להו מהכא.
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״ששם משקין״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף ז׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ אין משקין שתי סוטות. עיין נדרים דף עג ע״א:
רש״י ד״ה אותה והשביע אותה הכהן. בנדרים דף עג ע״א איתא בהך ברייתא משום שנאמר והשקה אותה לבדה (ובקרא לא כתיב אותה) ופי׳ הר״ן שם כיון דכתיב והשקה במפיק ה׳ הוי כאילו כתיב אותה וא״כ הכא נמי במה דאמרינן אמר קרא אותה היינו על ידי מפיק ה׳ דוהשקה. אבל ברא״ש שם וכן בפי׳ המכונה בשם רש״י איתא משום שנאמר והשקה לבדה והיינו מדכתיב במפיק ה׳ וא״כ י״ל דדחיק לומר דקורא הש״ס זה בלשון אמר קרא אותה מש״ה פי׳ רש״י הכא דהיינו קרא והשביע אותה והוי הכא ברייתא אחריתא וברמב״ם איתא שנאמר והעמיד אותה הכהן והיינו ע״כ מדכתיב והעמידה במפיק ה״א הוי כאילו כתיב אותה וקשה אמאי נטה ממאי דמפורש בברייתא שנאמר והשקה. ובשיורי כנה״ג א״ח בסוף הספר בלשונותיו על הרמב״ם כתב דצ״ל ברמב״ם והקריב אותה. וא״כ י״ל דהרמב״ם ס״ל דבברייתא דהכא דנקט אמר קרא אותה היינו קרא דוהקריב אותה:
ב תנו רבנן [שנו חכמים]: אין משקין שתי סוטות כאחת, כדי שלא יהא לבה של האחת גס בחבירתה שכשרואה שיש אחרת עימה שאינה מודה, אף היא מתחזקת ואינה מתביישת ואינה מודה. ר׳ יהודה אומר: לא מן השם הוא זה, לא זה הטעם, אלא אמר קרא [הכתוב]: ״והקריב אתה הכהן והעמידה לפני ה׳⁠ ⁠״ (במדבר ה, טז), ״אותה״ — משמע לבדה.
§ The Sages taught in a baraita in the Tosefta (1:6): Two sota women are not given to drink simultaneously, in order that the heart of each one not be emboldened by the other, as there is a concern that when one sees that the other woman is not confessing, she will maintain her innocence even if she is guilty. Rabbi Yehuda says: This is not for that reason. Rather, it is because the verse states: “And the priest shall bring her [ota] near and stand her before the Lord” (Numbers 5:16). Rabbi Yehuda explains his inference: The word “ota” indicates her alone, and therefore there is a Torah edict not to have two women drink the bitter water simultaneously.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותתוספות איווראגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) ות״קוְתַנָּא קַמָּא הָכְתִיב אוֹתָהּ ת״קתַּנָּא קַמָּא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּדָרֵישׁ טַעַם דִּקְרָא וּמָה טַעַם קָאָמַר מָה טַעַם אוֹתָהּ לְבַדָּהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ.

The Gemara asks: And as for the first tanna, isn’t it written “ota”? The Gemara answers: The first tanna is actually Rabbi Shimon, who interprets the reasons of halakhot written in verses, and he is saying: What is the reason? What is the reason the Torah requires her alone, that each sota drink individually? In order that the heart of each woman not be emboldened by the other.
רש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר״ש יהיב טעמי לקראי בב״מ (דף קטו.) דקא אמר לא תחבל בגד אלמנה בעניה נאמר ולא בעשירה דטעם המקרא שאם אתה ממשכנה ואתה חייב להחזיר לה ואתה נכנס שחרית ליטלו וערבית להחזירו משיאה שם רע בשכינותיה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: והתנא קמא [הראשון] מה הוא אומר על כך? הכתיב [הרי נאמר] ״אתה״ להדגשה והטעם ששותה לבד אינו משום שליבה גס בחבירתה אלא גזירת הכתוב! ומשיבים: דעת התנא קמא [הראשון] דעת ר׳ שמעון היא, דדריש [שדורש] את טעם דקרא [הכתוב] ומה שאמר — בלשון ומה טעם קאמר [אומר]: מה טעם הדגישה תורה ״אותה״ לבדה — כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה.
The Gemara asks: And as for the first tanna, isn’t it written “ota”? The Gemara answers: The first tanna is actually Rabbi Shimon, who interprets the reasons of halakhot written in verses, and he is saying: What is the reason? What is the reason the Torah requires her alone, that each sota drink individually? In order that the heart of each woman not be emboldened by the other.
רש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ רוֹתֶתֶת.

The Gemara asks: What is the difference between them? Why should it matter if this halakha is due to a logical reasoning or due to a Torah edict? The Gemara answers: The difference between them is in a case where one of the women is trembling from fear. Since she has obviously not been emboldened by the presence of the other, Rabbi Shimon would allow her to be given to drink at the same time as the other.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות איווראשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך רת
רתא(סוטה ח. בגמ׳ משקין) רותתת מי משקינן (בבא בתרא קסז.) דרב אחא בר אדא דרתית ידיה היכי זייפת (חולין כד) אמר ר׳ חנינא עד שירתת פירוש אינו יכול לעמוד בחזקה אלא ברתת וברעד אברים מלשון רתת (עירובין סז) רב ששת מרתת כוליה גופיה (א״ה לפני׳ הגיר׳ מרתע עיי״ש):
א. [ציטטערן.]
מאי בינייהו – בין רבי יהודה לרבי שמעון אי משום לבה גס בה ואי משום גזירת הכתוב.
איכא בינייהו – אשה שאנו רואים בה שהיא רותתת מאימת המים ואינה מודה למ״ד שלא יהא לבה גס בה זו אנו רואין שאין לבה גס בה ולמאן דלא דריש טעמא דקרא אלא גזירת הכתוב אין משקין עמה אחרת.
איכא בינייהו רותתת – נראה דהוה מצי למימר איכא בינייהו אשה אחרת שאינה סוטה לר׳ שמעון מותר לר׳ יהודה אסור להעמיד אצלה שום אשה בשער נקנור דאמר בפרק טרף בקלפי (יומא דף מב:) דפליגי נמי הכי רבי ורבי שמעון בקרא דוהוציא אותה דכתיב גבי פרה ואמר איכא בינייהו חמור דלרבי דאמר אותה לבדה אסור להוציא עמה חמור.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

איכא בינייהו רותתת. פירש רש״י אשה שאנו רואין שהיא רותתת מאימת המים ואינה מודה למאן דאמר שלא יהיה לבה גס בה אנו רואין שאין לבה גס בה ומשקין עמה אחרת. וקשיא לי ותיפוק ליה משום אידך שאינה רותתת שרואה את זו רותתת מאימת המים ואף על פי כן היא מתחזקת ואינה מודה גם היא לא תודה. ונראה לי דגרסינן רותתות ורותתות מי משקין להו בהדדי. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
תוס׳ בד״ה איכא בינייהו רותחת כו׳ דפליגי נמי הכי רבי ור״ש בקרא דוהוציא אותה כו׳ עכ״ל כצ״ל משמע להו דכמו דהקפיד קרא מעיקרא התם אהוצאה שתהיה להפרה לחוד מדכתיב אותה גבי הוצאה ה״נ אית לן למימר דהקפיד קרא אהעמדתה לחוד מדכתיב והקריב אותה הכהן והעמידה וכן הוא בתוספתא דמייתי בפלוגתייהו הכא קרא דוהקריב אותה ולא קרא דוהשביע הכהן אותה כפירש״י דאין לפרש דוהקריב אותה הכהן והעמידה גו׳ אמנחה קאי דהא בתר הכי כתיב גבי מנחה והקריב אותה אל המזבח ודו״ק:
ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל ביניהם למעשה] אם הטעם הוא משום לבה גס בחבירתה או שזו גזירת הכתוב? ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל לגבי אשה שהיתה רותתת (רועדת) מפחד ובכל זאת אינה מודה, שבמקרה כזה הרי עינינו רואות שאין לבה גס בה, ולשיטת ר׳ שמעון אין צורך להשקותה לבדה.
The Gemara asks: What is the difference between them? Why should it matter if this halakha is due to a logical reasoning or due to a Torah edict? The Gemara answers: The difference between them is in a case where one of the women is trembling from fear. Since she has obviously not been emboldened by the presence of the other, Rabbi Shimon would allow her to be given to drink at the same time as the other.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות איווראשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְרוֹתֶתֶת מִי מַשְׁקִין וְהָא אֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.

The Gemara asks: And if she is trembling, can the court give her to drink at the same time as the other? But there is a general principle that one does not perform mitzvot in bundles, as one who does so appears as if the mitzvot are a burden upon him, and he is trying to finish with them as soon as possible.
רש״יתוספותתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ורותתת מי משקין – עמה אחרת נהי דאין לבה גס בה האיכא משום עשיית מצות חבילות כדתניא כו׳.
חבילות חבילות – שנראה כמי שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו.
והא אין עושין מצות חבילות – תימה מאי פריך והלא אין עושין מצות חבילות ליכא אלא איסור מדרבנן משום דמיחזי עליה כמשא ואינהו פליגי בקראי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: אפילו אם היתה רותתת מי [האם] משקין שתים בבת אחת? והא [והרי] יש טעם אחר שלא להשקות שתים כאחת, שהרי אמרו אין עושין מצות חבילות חבילות, שאם אינו עושה כל מצוה לעצמה הרי זה מזלזל בכבוד המצוות.
The Gemara asks: And if she is trembling, can the court give her to drink at the same time as the other? But there is a general principle that one does not perform mitzvot in bundles, as one who does so appears as if the mitzvot are a burden upon him, and he is trying to finish with them as soon as possible.
רש״יתוספותתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) דִּתְנַן אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת זוְאֵין מְטַהֲרִין שְׁנֵי מְצוֹרָעִין כְּאַחַת חוְאֵין רוֹצְעִין שְׁנֵי עֲבָדִים כְּאַחַת טוְאֵין עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֲגָלוֹת כְּאַחַת ילְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.

As we learned in a baraita: Two sota women are not given to drink simultaneously, and two lepers are not purified simultaneously, and two slaves are not pierced simultaneously, and two heifers do not have their necks broken simultaneously, because one does not perform mitzvot in bundles. Accordingly, even Rabbi Shimon would agree that under no circumstances can a priest give two sota women to drink simultaneously. How, then, can the Gemara say that a trembling woman can be given to drink together with another sota?
עין משפט נר מצוהתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דתנן כן שנינו במשנה]: אין משקין שתי סוטות כאחת, ואין מטהרין שני מצורעין כאחת, ואין רוצעין שני עבדים כאחת, ואין עורפין שתי עגלות כאחת, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. ואם כן אף לשיטת ר׳ שמעון בכל מקרה אין משקים שתי סוטות כאחת, ונמצא שאין הבדל בין שיטתו לשיטת ר׳ יהודה!
As we learned in a baraita: Two sota women are not given to drink simultaneously, and two lepers are not purified simultaneously, and two slaves are not pierced simultaneously, and two heifers do not have their necks broken simultaneously, because one does not perform mitzvot in bundles. Accordingly, even Rabbi Shimon would agree that under no circumstances can a priest give two sota women to drink simultaneously. How, then, can the Gemara say that a trembling woman can be given to drink together with another sota?
עין משפט נר מצוהתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּכֹהֵן אֶחָד כָּאן בִּשְׁנֵי כֹּהֲנִים.:

Abaye said, and some say it was Rav Kahana who said: This is not difficult. Here, the second baraita, which says that it is prohibited to give two sota women to drink simultaneously because one does not perform mitzvot in bundles, is speaking with regard to one priest. There, Rabbi Shimon in the first baraita, who permits a trembling sota to be given to drink together with another sota, is speaking with regard to two priests. Since no individual priest is giving two women to drink simultaneously, mitzvot are not being performed in bundles.
רש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בכהן אחד – הוי חבילות וכן לגבי עבדים בב״ד אחד ובאדון אחד.
כאן בשני כהנים – רש״י פירש וכן גבי עבד בב״ד אחד ואדון אחד ותימה והא טהרת ב׳ מצורעין דמי לשני עבדים של שני בני אדם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תוס׳ בד״ה כאן בשני כו׳ ואדון אחד כו׳ נ״ב משמע הא שני עבדים מפני אדונים אפילו בב״ד אחד לא הוי חבילות ומאי שנא משני מצורעים בכהן אחד דאסור וק״ל:
בד״ה כאן בשני כהנים רש״י פי׳ וכן כו׳ ותימה הא טהרת שני מצורעין דמי לב׳ עבדים של שני בני אדם עכ״ל קושייתם אינה מבוררת לן דשני עבדים של שני בני אדם כיון דכל אדון של עבד ועבד רוצע עבדו כדכתיב אדוניו ה״ל כשני כהנים בטהרת שני מצורעים דלא מקרי חבילות כדמסיק וכ״כ הרמב״ם בהלכות עבדים דהאדון עצמו חייב לרוצעו ולא בנו ולא שלוחו וכ״ה במכילתא וצ״ע:
שם כאן בכהן אחד. עיין מג״א סימן קמז ס״ק יא:
אמר אביי ואיתימא [ויש אומרים] רב כהנא: לא קשיא [אין זה קשה], כאן בכהן אחד לכל הדעות אינו משקה שתי סוטות בבת אחת. כאן בשני כהנים אין כאן עשיית מצוות חבילות, ולדעת ר׳ שמעון אם אחת מהן רותתת אפשר להשקות את שתיהן בבת אחת.
Abaye said, and some say it was Rav Kahana who said: This is not difficult. Here, the second baraita, which says that it is prohibited to give two sota women to drink simultaneously because one does not perform mitzvot in bundles, is speaking with regard to one priest. There, Rabbi Shimon in the first baraita, who permits a trembling sota to be given to drink together with another sota, is speaking with regard to two priests. Since no individual priest is giving two women to drink simultaneously, mitzvot are not being performed in bundles.
רש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְהַכֹּהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ.: תָּנוּ רַבָּנַן {במדבר ה׳:י״ח} וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה אֵין לִי אֶלָּא רֹאשָׁהּ גּוּפָהּ מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר הָאִשָּׁה אִם כֵּן מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וּפָרַע אֶת רֹאשָׁהּ מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ.:

§ The mishna teaches: And the priest grabs hold of her clothing and pulls them until he reveals her heart, and he unbraids her hair. The Gemara cites the source for these acts. The Sages taught: The verse states: “And the priest shall stand the woman before the Lord and uncover the woman’s head” (Numbers 5:18). From this verse I have derived only that he uncovers her head; from where do I derive that he uncovers her body? The verse states: “The woman,” rather than just stating: And uncovers her head. This indicates that the woman’s body should be uncovered as well. If so, what is the meaning when the verse states specifically: “And uncover her head”? Once it has stated that he uncovers the woman, it is already apparent that she, including her hair, is uncovered. It teaches that the priest not only uncovers her hair but also unbraids her hair.
רש״יתוספותתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופרע – בכל מקום לשון גילוי הוא.
גופה מנין – כדתנן מגלה את לבה.
סותר את שערה – מרבה בגילויה שסותר קליעתה.
והכהן אוחז בבגדיה – בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף כב:) תניא נמי הכי חזן הכנסת אוחז בבגדיו כו׳ ונראה משום דכתיב בו ונקלה מצוה לנוולו בתוספתא (פ״א) כהנים מטילים גורלות וכל מי שיעלה גורלו אפילו כ״ג יוצא ועומד בצד סוטה ואוחז בבגדיה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג שנינו במשנה: והכהן אוחז בבגדיה וקורעם או פורמם... עד שהוא מגלה את ליבה. תנו רבנן [שנו חכמים] על מה שנאמר ״ופרע את ראש האשה״ (במדבר ה, יח), אין לי שהכהן פורע (מגלה) אלא את ראשה, גופה מנין שהוא פורע — תלמוד לומר: ״האשה״ לרבות שאר חלקי גופה. אם כן מה תלמוד לומר באופן מיוחד ״ופרע את ראשה״ — מלמד שהכהן לא רק מגלה את שערה, אלא גם סותר את שערה אם היה קלוע.
§ The mishna teaches: And the priest grabs hold of her clothing and pulls them until he reveals her heart, and he unbraids her hair. The Gemara cites the source for these acts. The Sages taught: The verse states: “And the priest shall stand the woman before the Lord and uncover the woman’s head” (Numbers 5:18). From this verse I have derived only that he uncovers her head; from where do I derive that he uncovers her body? The verse states: “The woman,” rather than just stating: And uncovers her head. This indicates that the woman’s body should be uncovered as well. If so, what is the meaning when the verse states specifically: “And uncover her head”? Once it has stated that he uncovers the woman, it is already apparent that she, including her hair, is uncovered. It teaches that the priest not only uncovers her hair but also unbraids her hair.
רש״יתוספותתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה לִבָּהּ וְכוּ׳.: לְמֵימְרָא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה חָיֵישׁ לְהִרְהוּרָא וְרַבָּנַן לָא חָיְישִׁי.

The mishna continues by citing that Rabbi Yehuda says: If her heart was attractive he would not reveal it, and if her hair was attractive he would not unbraid it. The Gemara asks: Is this to say that Rabbi Yehuda, who maintains that it is prohibited to uncover an attractive woman, is concerned about onlookers having sexual thoughts, and the Rabbis, who permit it, are not concerned about this?
רש״יתוספותתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חייש להרהורא – שלא יתנו הרואין את לבם בה.
אם היה לבה נאה – אע״ג דגזירת הכתוב הוא שב ואל תעשה לאו מיעקר הוא כדאיתא פ׳ האשה רבה (יבמות צ.).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד שנינו במשנה שר׳ יהודה אומר: אם היה לבה (חזה) נאה — לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותר. ושואלים: למימרא [האם לומר] שר׳ יהודה חייש להרהורא [חושש להרהור עבירה] ולכן אוסר לגלות שיער או לב נאה, ורבנן לא חיישי [וחכמים אינם חוששים] לכך?
The mishna continues by citing that Rabbi Yehuda says: If her heart was attractive he would not reveal it, and if her hair was attractive he would not unbraid it. The Gemara asks: Is this to say that Rabbi Yehuda, who maintains that it is prohibited to uncover an attractive woman, is concerned about onlookers having sexual thoughts, and the Rabbis, who permit it, are not concerned about this?
רש״יתוספותתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ דְּתַנְיָא הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ פֶּרֶק אֶחָד מִלְּפָנָיו וְהָאִשָּׁה שְׁנֵי פְּרָקִים אֶחָד מִלְּפָנֶיהָ וְאֶחָד מִלְּאַחֲרֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ עֶרְוָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים כהָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה.

But we have heard the opposite from them, as it is taught in the Tosefta (Sanhedrin 9:6): Although a man condemned to stoning is stoned unclothed, the court covers him with one small piece of material in front of him, to obscure his genitals, and they cover a woman with two small pieces of material, one in front of her and one behind her, because all of her loins are nakedness, as her genitals are visible both from the front and from the back. This is the statement of Rabbi Yehuda. And the Rabbis say: A man is stoned while naked, but a woman is not stoned while naked, but fully clothed. Apparently, Rabbi Yehuda is not concerned that the onlookers seeing the woman unclothed will lead to sexual thoughts, but the Rabbis are concerned about this.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
האיש מכסים אותו – כשנסקל.
פרק אחד – חתיכת בגד מלפניו ושאר כל גופו ערום.
שכולה ערוה – אחוריה ופניה שבית הבשת נראה משני צדדין.
האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה – תימה מאי קשיא דרבנן אדרבנן והא מפרש טעמא בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מה.) משום דכתיב אותו בלא כסותו ואין אותה בלא כסותה א״כ למה היה לנו לנוולה מאחר שהכתוב אומר שלא לנוולה אם היינו מנוולין אותה א״כ אנו עוקרין הכתוב בידים י״ל בין לר׳ יהודה בין לרבנן דאותו לא בא אלא למעט על הכסות שלו הילכך לרבנן לא שמענו מן התורה מה דינה והרשות ביד בית דין לעשות כמה שירצו ובגמרא מפרש במאי פליגי להכי קשיא דרבנן אדרבנן כיון דלא חיישינן להרהורים היה לנו לנוולה משום יסור.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רש״י בד״ה האיש מכסין אותו כשנסקל הס״ד:
בד״ה האיש נסקל כו׳ אלא למעט על הכסות שלו הלכך כו׳ כצ״ל:
והא איפכא שמעינן להו [והרי ההיפך מזה שמענו אותם אומרים], דתניא כן שנינו בברייתא]: האיש שנתחייב סקילה, סוקלים אותו ערום ובכל זאת מכסין אותו פרק (חתיכת בד) אחד מלפניו במקום הערוה, והאשה מכסים אותה שני פרקים, אחד מלפניה ואחד מלאחריה, מפני שכולה ערוה, גם מאחוריה, אלו דברי ר׳ יהודה. וחכמים אומרים: האיש נסקל כשהוא ערום, ואין האשה נסקלת כשהיא ערומה כלל, אלא כשהיא לבושה!
But we have heard the opposite from them, as it is taught in the Tosefta (Sanhedrin 9:6): Although a man condemned to stoning is stoned unclothed, the court covers him with one small piece of material in front of him, to obscure his genitals, and they cover a woman with two small pieces of material, one in front of her and one behind her, because all of her loins are nakedness, as her genitals are visible both from the front and from the back. This is the statement of Rabbi Yehuda. And the Rabbis say: A man is stoned while naked, but a woman is not stoned while naked, but fully clothed. Apparently, Rabbi Yehuda is not concerned that the onlookers seeing the woman unclothed will lead to sexual thoughts, but the Rabbis are concerned about this.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַבָּה הָכָא טַעְמָא מַאי שֶׁמָּא תֵּצֵא מב״דמִבֵּית דִּין זַכָּאִית וְיִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהוּנָּה הָתָם הָא מִסְתַּלְּקָא וְכִי תֵּימָא אָתֵי לְאִיגָּרוֹיֵי באחרניית׳בְּאַחְרָנְיָיתָא הָאָמַר רָבָא גְּמִירִי דְּאֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

Rabba said: What is the reason here, with regard to a sota, that Rabbi Yehuda is concerned? Perhaps the sota will leave the court having been proven innocent, and the young priests in the Temple who saw her partially naked will become provoked by the sight of her. There, in the case of a woman who is stoned, she departs from this world by being stoned and there is no concern for sexual thoughts. The Gemara comments: And if you would say that the fact that she is killed is irrelevant to their sexual thoughts, as the onlookers will be provoked with regard to other women, this is not a concern. As didn’t Rava say: It is learned as a tradition that the evil inclination controls only that which a person’s eyes see.
רש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הכא היינו טעמא דר׳ יהודה שמא תצא מב״ד זכאה – שטהורה תמצא ולא יבדקוה המים ויתגרו בה ויהיו רודפים אחריה כל ימיה.
פרחי כהונה – נקט על שם שהיו מצויין בעזרה יותר משאר העם.
וכי תימא אתי לאגרויי באחרנייתא – על ידי שראו את זו ערומה מתגרה יצרם בנשים אחרות.
גמירי – מסורת בידי מרבותי.
ויתגרו בה פרחי כהונה – תימה כיון דלאו חובה לאנשים לראותה יתלו סדין של בוץ בינה לבין האנשים ויסתור שערה כדאמר קרא ואי משום כהן המשקה אותה יהפוך פניו לצד אחר והכי תני בספרי בהדיא ופרע את ראש האשה סדין של בוץ פורש בינו לבין העם כהן פונה לאחוריו ופורעה כדי לקיים בה מצות פריעה ולרבי יהודה נמי נעשה כך וי״ל לר׳ יהודה אם היו פורסין סדין בינה לבין האנשים לא היה ניוול כל כך בפני הנשים כמו באנשים שאין אשה בושה מפני חברותיה ולא יוסרו.
גמירי אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות – מקשי׳ מפרק אין דורשין (חגיגה יא:) דאמר עריות בין בפניו בין שלא בפניו נפיש יצרייהו ולא קשיא מידי דהתם ה״פ מאחר שראה הערוה פעם אחת שוב מהרהר אחריה לעולם אפי׳ שלא בפניה אבל מחמת שראה הנסקלת ערומה אינו מהרהר אחר אחרת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רבה גמירי כו׳ כצ״ל:
אמר רבה: בדרך כלל אין ר׳ יהודה חושש להרהור עבירה, אלא הכא טעמא מאי [כאן טעם הדבר מהו] — שמא תצא מבית דין זכאית, ויתגרו בה פרחי כהונה המצויים בבית המקדש ורואים אותה חשופה. התם [שם] הנסקלת — הא מסתלקא [הרי היא מסתלקת] מן העולם בסקילתה ואין מקום להרהור. וכי תימא [ואם תאמר]: אתי לאיגרויי באחרנייתא [באים על ידי כך להתגרות באחרות] — האמר [הרי אמר] רבא: גמירי [למודים אנו] שאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות.
Rabba said: What is the reason here, with regard to a sota, that Rabbi Yehuda is concerned? Perhaps the sota will leave the court having been proven innocent, and the young priests in the Temple who saw her partially naked will become provoked by the sight of her. There, in the case of a woman who is stoned, she departs from this world by being stoned and there is no concern for sexual thoughts. The Gemara comments: And if you would say that the fact that she is killed is irrelevant to their sexual thoughts, as the onlookers will be provoked with regard to other women, this is not a concern. As didn’t Rava say: It is learned as a tradition that the evil inclination controls only that which a person’s eyes see.
רש״יתוספותתוספות איווראמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רָבָא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן ל״קלָא קַשְׁיָא אֶלָּא אָמַר רָבָא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה ל״קלָא קַשְׁיָא כִּדְשַׁנִּין

Rava said: Is the contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda difficult, while the contradiction between one statement of the Rabbis and the other statement of the Rabbis is not difficult? There is also an apparent contradiction between the two rulings of the Rabbis, as with regard to a sota, they are not concerned about sexual thoughts, but with regard to a woman who is stoned they are. Rather, Rava said: The contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda is not difficult, as we answered above.
רש״יתוספות איווראגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דרבנן אדרבנן לא קשיא – בתמיה דשנית רבי יהודה ולא חיישת לשנויי דרבנן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם דר״י אדר״י לא קשיא. פסחים יח ע״א כתובות כד ע״א:
אמר רבא: וכי מדברי ר׳ יהודה אדר׳ [על דברי ר׳] יהודה קשיא [קשה], דרבנן אדרבנן לא קשיא דברי חכמים על דברי חכמים לא קשה]? הלא גם בסברתם יש סתירה — האם חוששים או אין חוששים להרהור! אלא אמר רבא: דר׳ יהודה אדר׳ יהודה דברי ר׳ יהודה על דברי ר׳ יהודה] לא קשיא [קשה], כדשנין [כפי שתירצנו],
Rava said: Is the contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda difficult, while the contradiction between one statement of the Rabbis and the other statement of the Rabbis is not difficult? There is also an apparent contradiction between the two rulings of the Rabbis, as with regard to a sota, they are not concerned about sexual thoughts, but with regard to a woman who is stoned they are. Rather, Rava said: The contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda is not difficult, as we answered above.
רש״יתוספות איווראגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה ח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה ח., הערוך על סדר הש"ס סוטה ח., רש"י סוטה ח., תוספות סוטה ח., תוספות איוורא סוטה ח., בית הבחירה למאירי סוטה ח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סוטה ח., שיטה מקובצת סוטה ח., מהרש"א חידושי הלכות סוטה ח., גליון הש"ס לרע"א סוטה ח., פירוש הרב שטיינזלץ סוטה ח., אסופת מאמרים סוטה ח.

Sotah 8a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 8a, Collected from HeArukh Sotah 8a, Rashi Sotah 8a, Tosafot Sotah 8a, Tosefot Evreux Sotah 8a, Meiri Sotah 8a, Maharshal Chokhmat Shelomo Sotah 8a, Shitah Mekubetzet Sotah 8a, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 8a, Gilyon HaShas Sotah 8a, Steinsaltz Commentary Sotah 8a, Collected Articles Sotah 8a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144