×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אָזְלָא וְדַלְדַּלָהּ וְאֵין שׁוֹאֵל וְאֵין מְבַקֵּשׁ עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
are increasingly diminished, and none ask and none seek. Upon whom is there to rely? Only upon our Father in Heaven.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
אזלא ונוולא – הולכים ודלים ומתנוולים.
כל שהוא מחקות הגוים אפי׳ לא היה ענין עבודה זרה תלוי בו ומנהג ישראל באותו ענין על דרך אחרת אין ראוי להניח מנהגות ישראל במנהגותיהם בדבר שאין בו להכריע אלא שהכל מנהג לבד וכל שכן במה שיש בו סרך להיות להם לאי זה סימן להיות מצויינים בין האחרים ועל זו אמרו המספר קמי הרי זה מדרכי האמורי ותספורת זה הוא שהיו מרחיבים גזיזת השער מצד הפנים ומ״מ התירו בקצתם לעשות כן מפני שהיו קרובים למלכות והיתה המלכות מקפדת להיות כלם נוהגים על טכסיס אחד וכן אף לאחר שאסרו חכמת יונית התירוה לבית רבן גמליאל מפני שהיו קרובים למלכות:
אזלא ודלדלה [הולכים ודלים], ואין שואל ואין מבקש, על מי יש להשען — על אבינו שבשמים.
are increasingly diminished, and none ask and none seek. Upon whom is there to rely? Only upon our Father in Heaven.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא וְיוֹקֶר יַאֲמִיר הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר וּמַלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְאֵין תּוֹכַחַת בֵּית וַועַד יִהְיֶה לִזְנוּת וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנְנוּ.

He also said: In the times of the approach of the Messiah, impudence will increase and high costs will pile up. Although the vine shall bring forth its fruit, wine will nevertheless be expensive. And the monarchy shall turn to heresy, and there will be no one to give reproof about this. The meeting place of the Sages will become a place of promiscuity, and the Galilee shall be destroyed, and the Gavlan will be desolate, and the men of the border shall go round from city to city to seek charity, but they will find no mercy.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בעקבות המשיח – בסוף הגלות לפני ביאת משיח.
והיין ביוקר – שהכל עוסקין במשתאות.
ואין תוכחה – אין לך אדם שיוכל להוכיח שכולם נכשלים בחטאות וכשמוכיחין אומר לו אתה כמוני.
ובית הוועד – של חכמים יהיו לבית זנות שכלו החכמים ואין לומד תורה ויהא חרב מאין איש ובעלי זימה מתגודדים שם מפני שחוץ לעיר היו בתי מדרשות שלהם.
גמ׳ ויוקר יאמיר והגפן כו׳ באגדות חלק גרסי׳ והיוקר יעות והגפן כו׳ ע״ש פרש״י וכענין זה יש לפרשו גם כאן יאמיר מלשון חילוף שהיוקר והכבוד יתחלף וק״ל:
שם כשמת רבי הוכפלו הצרות ע״כ לשון הברייתא ואח״כ צ״ל פיסקא דמתני׳ משמת ר׳ בטלה ענוה ויראת כו׳ א״ל רב יוסף כו׳ ודו״ק:
שם רבי פנחס בן יאיר אומר זריזות כו׳ ג״ז מברייתא דלעיל ובעל האומרה ג״כ רבי פנחס בן יאיר הוא וק״ל:
בעקבות משיחא חוצפא כו׳. כל זה עד אמר רב אינו ג״כ מלשון המשנה ובפרק חלק איתא בגמרא בקצת מלשון אחר ע״ש ושאמר היוקר יאמיר. בפרק חלק גרסינן היוקר יעות יש לפרש שאמר שלא יהיה היוקר מפני שלא יהיו השנים מבורכות אלא שיהיה היוקר על ידי המעוותים והיינו מפקיעי שערים וכן יש לפרש הכא היוקר יאמיר מלשון אימרו פועלים ואימר ב״ה דפרק האומנין ויתר הדברים במאמר הזה יבואר בחידושינו פרק חלק ע״ש:
ועוד אמר: בעקבות משיחא [המשיח], בסמוך לבואו, חוצפא יסגא [החוצפה תיגדל] ויוקר יאמיר (יגדל). הגפן אמנם תתן פריה אבל היין יהיה ביוקר, ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת, אין מי שיוכיח על כך. בית וועד החכמים יהיה למקום זנות, והגליל יחרב, והגבלן (הגולן) ישום (יהיה שומם), ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר בנדודיהם לבקש צדקה ולא יחוננו,
He also said: In the times of the approach of the Messiah, impudence will increase and high costs will pile up. Although the vine shall bring forth its fruit, wine will nevertheless be expensive. And the monarchy shall turn to heresy, and there will be no one to give reproof about this. The meeting place of the Sages will become a place of promiscuity, and the Galilee shall be destroyed, and the Gavlan will be desolate, and the men of the border shall go round from city to city to seek charity, but they will find no mercy.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְחַכְמוֹת סוֹפְרִים תִּסְרַח וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעֱדֶרֶת נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים בֵּן מְנַוֵּול אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמוֹתָהּ אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּישׁ מֵאָבִיו וְעַל מָה יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.:

And the wisdom of scribes will putrefy, and people who fear sin will be held in disgust, and the truth will be absent. The youth will shame the face of elders, elders will stand before minors. Normal family relations will be ruined: A son will disgrace a father; a daughter will rise up against her mother, a daughter-in-law against her mother-in-law. A man’s enemies will be the members of his household. The face of the generation will be like the face of a dog; a son will no longer be ashamed before his father. And upon what is there for us to rely? Only upon our Father in heaven.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וחכמות סופרים תסרח (תימאס), ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, ואף חיי המשפחה יהרסו — בן מנוול אב, בת קמה (מתקוממת) באמה, כלה בחמתה, איבי איש אנשי ביתו, פני הדור יהיו כפני הכלב, הבן אינו מתבייש עוד מאביו, ועל מה יש לנו להשען אחרי כל אלה — על אבינו שבשמים.
And the wisdom of scribes will putrefy, and people who fear sin will be held in disgust, and the truth will be absent. The youth will shame the face of elders, elders will stand before minors. Normal family relations will be ruined: A son will disgrace a father; a daughter will rise up against her mother, a daughter-in-law against her mother-in-law. A man’s enemies will be the members of his household. The face of the generation will be like the face of a dog; a son will no longer be ashamed before his father. And upon what is there for us to rely? Only upon our Father in heaven.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁל מֶלַח וְגׇפְרִית אֲבָל שֶׁל הֲדַס וְשֶׁל וֶורֶד מוּתָּר וּשְׁמוּאֵל אוֹמֵר אַף שֶׁל הֲדַס וְשֶׁל וֶורֶד אָסוּר שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילָת מוּתָּר וְלֵוִי אָמַר אאַף שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילָת אָסוּר וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתֵיהּ אַף שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילָת אָסוּר.:

§ Rav says concerning the decree banning the wearing of crowns that they taught this halakha only with regard to crowns of salt and sulfur, but those of myrtle and rose are permitted. And Shmuel says that even crowns of myrtle and rose are prohibited, but those made of reeds and bulrush are permitted. And Levi says: Even crowns of reeds and bulrush are prohibited. And likewise Levi teaches in his baraita: Even those of reeds and bulrush are prohibited.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ של מלח ושל גפרית – ענין עטרה עושין מאבן של מלח שהוא צלול כאבן הבדולח וקורין שליימי״א וצובעין אותה כמין ציורין בגפרית כשם שעושין בכלי זהב וכסף וקורין נאול״א.
חילית – לישק״א כמין גומא הגדל במים.
א גמרא אמר רב: מה שנאמר שביטלו את העטרות לא שנו אלא עטרות של מלח וגפרית, אבל עטרות של הדס ושל וורד — מותר. ושמואל אומר: אף עטרות של הדס ושל וורד אסור, אבל של קנים ושל חילת (סוף) — מותר. ולוי אמר: אף עטרות של קנים ושל חילת אסור. וכן תני [שנה] לוי במתניתיה [בברייתא שלו]: אף של קנים ושל חילת אסור.
§ Rav says concerning the decree banning the wearing of crowns that they taught this halakha only with regard to crowns of salt and sulfur, but those of myrtle and rose are permitted. And Shmuel says that even crowns of myrtle and rose are prohibited, but those made of reeds and bulrush are permitted. And Levi says: Even crowns of reeds and bulrush are prohibited. And likewise Levi teaches in his baraita: Even those of reeds and bulrush are prohibited.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְעַל הָאִירוּס.: מַאי אִירוּס א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טַבְלָא דְּחַד פּוּמָּא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא עֲבַד לֵיהּ לִבְרֵיהּ טַנְבּוּרָא אֲתָא אֲבוּהּ תַּבְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ מִיחַלַּף בְּטַבְלָא דְּחַד פּוּמָּא זִיל עֲבֵיד לֵיהּ אַפּוּמָּא דְחַצְבָּא אוֹ אַפּוּמָּא דִקְפִיזָא.:

The mishna taught that the Sages decreed against the wearing of crowns for bridegrooms and upon the drums. The Gemara poses a question: What is this drum [irus]? Rabbi Elazar says: A drum with one mouth. The Gemara relates a story involving this instrument: Rabba bar Rav Huna made a tambourine for his son. His father, Rav Huna, came and broke it. He said to him: This instrument will be confused for a drum with one mouth, and people will assume that a drum with one mouth is permitted. Instead, go and make for him a small drum on the mouth of an earthen jug [ḥatzava], or on the mouth of a container used for measuring a kefiza, a small measurement, which did not pose the concern of being confused with a drum with one mouth.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טבלא דחד פומא – זוג של עינבל אחד שמקשקשין בו לשיר בבית המשתאות.
טנבורא – כך קורין אותו בלשון לעז טטנבור והוא עשוי דפנותיו עגולות כעין נפה וקושרין בדפנותיו חוטין של ברזל ושוטחין על פיו עור כשהוא לח ומותח והוא מתייבש שם מאליו וכשמכין עליו במקל דק הוא מוציא קול צלול ויש אומנין שיודעין להכות עליו מכה אחר מכה כסדר עד שנשמע כמין שיר.
מיחלף בטבלא דחד פומא – זוג של עינבל שעושים בבית משתאות דומה לו בקול ואתי למעבד ההוא דגזור עליה.
קפיזא – כלי מחזיק ג׳ לוגין.
שנינו במשנה שגזרו על עטרות חתנים ועל האירוס. ושואלים: מאי [מה הוא] ״אירוס״ זה? אמר ר׳ אלעזר: טבלא דחד פומא [תוף של פה אחד] שמקישים בו. מסופר: רבה בר רב הונא עבד ליה לבריה טנבורא [עשה לו, לבנו טמבור], אתא אבוה תבריה [בא אביו, רב הונא, ושבר אותו], אמר ליה [לו]: מיחלף בטבלא דחד פומא [הרי זה מתחלף בתוף של פה אחד] ויבואו להתירו, זיל עביד ליה [לך עשה לו] תוף קטן אפומא דחצבא [על פיו של כד] או אפומא דקפיזא [על פי סאה] שמודדים בה, ולא תוף ממש.
The mishna taught that the Sages decreed against the wearing of crowns for bridegrooms and upon the drums. The Gemara poses a question: What is this drum [irus]? Rabbi Elazar says: A drum with one mouth. The Gemara relates a story involving this instrument: Rabba bar Rav Huna made a tambourine for his son. His father, Rav Huna, came and broke it. He said to him: This instrument will be confused for a drum with one mouth, and people will assume that a drum with one mouth is permitted. Instead, go and make for him a small drum on the mouth of an earthen jug [ḥatzava], or on the mouth of a container used for measuring a kefiza, a small measurement, which did not pose the concern of being confused with a drum with one mouth.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) בְּפוּלְמוּס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת וְכוּ׳.: מַאי עַטְרוֹת כַּלּוֹת אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן עִיר שֶׁל זָהָב תַּנְיָא נָמֵי הָכִי באֵיזֶהוּ עַטְרוֹת כַּלּוֹת עִיר שֶׁל זָהָב אֲבָל עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כִּיפָּה שֶׁל מֵילָת.

They further taught that in the war of Titus the Sages decreed upon the crowns of brides. The Gemara clarifies: What are the crowns of brides? Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: A city of gold, a gold crown engraved with the design of a city, worn by women as an ornament. This is also taught in a baraita: Which are the crowns of brides that were forbidden? The crown of a bride is a city of gold. However, one may make it as a cap of fine wool [meilat].
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עיר של זהב – עטרה של זהב ועיר של זהב מצויירת עליה.
כיפה – כמו כובע של צמר לבן שקורין פילטר״א.
שם עיר של זהב כו׳ היינו ירושלים דדהבא. והוא מפורש בחידושינו פרק הנודר ע״ש:
עוד שנינו במשנה: בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות וכו׳. ושואלים: מאי [מה הן] ״עטרות כלות״ אלה? אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: עיר, עטרה מצוירת, של זהב שהיו מתקשטות בה הנשים. תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: איזהו עטרות כלות — עיר של זהב, אבל עושה אותה את העטרת לכלה במקום זה כיפה של מילת (צמר משובח).
They further taught that in the war of Titus the Sages decreed upon the crowns of brides. The Gemara clarifies: What are the crowns of brides? Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: A city of gold, a gold crown engraved with the design of a city, worn by women as an ornament. This is also taught in a baraita: Which are the crowns of brides that were forbidden? The crown of a bride is a city of gold. However, one may make it as a cap of fine wool [meilat].
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) תָּנָא אַף עַל חוּפַּת חֲתָנִים גָּזְרוּ מַאי חוּפַּת חֲתָנִים זְהוֹרִיֹּת הַמּוּזְהָבוֹת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אֵלּוּ הֵן חוּפַּת חֲתָנִים זְהוֹרִיֹּת הַמּוּזְהָבוֹת אֲבָל עוֹשֶׂה פַּפִּירִית וְתוֹלֶה בָּהּ כֹּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה.:

The Sage taught: The Sages even decreed upon the canopy of grooms. The Gemara asks: What is the type of canopy of grooms that was prohibited, as they certainly did not ban the marriage canopy. The Gemara answers: It means the golden crimson [zehorit] clothes, dyed red and crimson and decorated with gold, which they would hang on a marriage canopy. This is also taught in a baraita: These are the canopy of grooms the Sages banned: The golden crimson clothes. But he may make a papyrus [papirit] construction and hang upon it whatever he wants, even ornaments made of gold.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זהורית המוזהבות – טלית צבועה שני ובו קבועין טסי זהב עד שמעמידין אותה כמין כיפה.
אבל עושה הוא פריפיר – כמין כיפה של מעגלי עץ כמו שאנו עושין ותולין בה צניפין ורדידי זהב כמו שאנו עושין.
תנא [שנה החכם]: אף על חופת חתנים גזרו. ושואלים: מאי [מה פירוש] ״חופת חתנים״? שוודאי לא בטלו את חופות הנישואין. ומשיבים: הכוונה היא לזהורית המוזהבות (בגדים צבועים בצבע אדום וזהורית, ומקושטים בזהב) שהיו תולים בחופה. תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: אלו הן חופת חתנים שגזרו עליה — זהורית המוזהבות, אבל עושה פפירית (מבנה של גומא) ותולה בה כל מה שירצה.
The Sage taught: The Sages even decreed upon the canopy of grooms. The Gemara asks: What is the type of canopy of grooms that was prohibited, as they certainly did not ban the marriage canopy. The Gemara answers: It means the golden crimson [zehorit] clothes, dyed red and crimson and decorated with gold, which they would hang on a marriage canopy. This is also taught in a baraita: These are the canopy of grooms the Sages banned: The golden crimson clothes. But he may make a papyrus [papirit] construction and hang upon it whatever he wants, even ornaments made of gold.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ יְוָונִית.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁצָּרוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה הָיָה הוּרְקָנוֹס מִבַּחוּץ וְאַרִיסְטוֹבֻּלוּס מִבִּפְנִים בְּכׇל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין דִּינָרִים בְּקוּפָּה וּמַעֲלִין לָהֶן תְּמִידִים.

§ The mishna taught that during the war of Titus the Sages decreed that a person should not teach his son Greek. The Sages taught that this decree came about as a result of the following incident: When the kings of the Hasmonean monarchy besieged each other in their civil war, Hyrcanus was outside of Jerusalem, besieging it, and Aristoblus was inside. On each and every day they would lower dinars in a box from inside the city, and those on the outside would send up animals for them to bring the daily offerings in the Temple.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חכמת יוונית – לשון חכמה שמדברים בו בני פלטין ואין שאר העם מכירין בו.
מלכי בית חשמונאי – שני אחים שהיו מתקוטטין על המלוכה הורקנוס ואריסטובלוס.
היה הורקנוס מבחוץ – צר על ירושלים והביא עמו חייל רומיים.
משלשלים להם דינרי כסף בקופה – מתרומת הלשכה לתמידים.
כשצרו מלכי בית חשמונאי כו׳. כל המאמר מפורש סוף פרק מרובה:
ב שנינו במשנה שבפולמוס של טיטוס גזרו שלא ילמד את בנו יוונית. תנו רבנן [שנו חכמים] כיצד נגזרה הגזירה: כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה במלחמת האחים שלהם היה הורקנוס מבחוץ לירושלים וצר עליה, ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלין מתוך העיר דינרים בקופה, ומעלין להן אותם שבחוץ בהמות להקרבת התמידים במקדש.
§ The mishna taught that during the war of Titus the Sages decreed that a person should not teach his son Greek. The Sages taught that this decree came about as a result of the following incident: When the kings of the Hasmonean monarchy besieged each other in their civil war, Hyrcanus was outside of Jerusalem, besieging it, and Aristoblus was inside. On each and every day they would lower dinars in a box from inside the city, and those on the outside would send up animals for them to bring the daily offerings in the Temple.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּחׇכְמַת יְוָונִית לָעַז לָהֶם בְּחׇכְמַת יְוָונִית אָמַר לָהֶן כׇּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדָה אֵין נִמְסָרִין בְּיֶדְכֶם לְמָחָר שִׁלְשְׁלוּ לָהֶם דִּינָרִים בְּקוּפָּה וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי חוֹמָה נָעַץ צִפׇּרְנָיו נִזְדַּעְזְעָה א״יאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה.

A certain Elder was there, in Jerusalem, who was familiar with Greek wisdom. He communicated to those on the outside by means of Greek wisdom, using words understood only by those proficient in Greek wisdom. He said to them: As long as they are engaged in the Temple service, they will not be delivered into your hands. Upon hearing this, on the following day, when they lowered dinars in a box, they sent up a pig to them. Once the pig reached halfway up the wall, it inserted its hooves into the wall and Eretz Yisrael shuddered four hundred parasangs.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היה שם זקן אחד – מבפנים.
לעז להם – לאותן שבחוץ.
נעץ צפרניו נזדעזעה – מחמת המלך שבערה על חילול שמו.
היה שם בירושלים זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, לעז להם לאלו שבחוץ בחכמת יוונית, אמר להן: כל זמן שעוסקים בפנים בעבודה שבמקדש אין נמסרין בידכם. כיון ששמעו כך, למחר שלשלו להם מבפנים דינרים בקופה והעלו להם מבחוץ חזיר. כיון שהגיע החזיר לחצי גובה החומה, נעץ בה את צפרניו (טלפיו), נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה.
A certain Elder was there, in Jerusalem, who was familiar with Greek wisdom. He communicated to those on the outside by means of Greek wisdom, using words understood only by those proficient in Greek wisdom. He said to them: As long as they are engaged in the Temple service, they will not be delivered into your hands. Upon hearing this, on the following day, when they lowered dinars in a box, they sent up a pig to them. Once the pig reached halfway up the wall, it inserted its hooves into the wall and Eretz Yisrael shuddered four hundred parasangs.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אוֹתָהּ שָׁעָה גאָמְרוּ אָרוּר אָדָם שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים וְאָרוּר אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד לִבְנוֹ חׇכְמַת יְוָונִית וְעַל אוֹתָהּ שָׁנָה שָׁנִינוּ מַעֲשֶׂה וּבָא עוֹמֶר מִגַּגּוֹת צְרִיפִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר.

When the Sages saw this, they said at that time: Cursed is the person who raises pigs, and cursed is the person who teaches his son Greek wisdom. And with regard to that year of civil war, in which the land was destroyed, we learned (Menaḥot 64b): An incident occurred in which the omer, the measure of barley brought as a communal offering on the sixteenth of Nisan, came from Gaggot Tzerifim, and the two loaves offered on Shavuot came from the valley of Ein Sokher.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועל אותה שנה שנינו כו׳ – שאותה שנה החריבו החיילות את הזרעים שסביבות מדינת ירושלים והוצרך להביא אותה שנה את העומר מגגות צריפים ובשאר השנים מצות העומר להביא מן הקרוב לירושלים כדכתיב (ויקרא כג) כרמל תקריבו שיהא הזרע לח והכר מלא ממנו וכשהוא בא מרחוק מתייבש ומתמעך ואין כר השבלת מלא מן הגרעין.
אותה שעה שראו חכמים דבר זה אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים, וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית. ועל אותה שנה שנחרבה בה הארץ שנינו: מעשה ובא עומר מגגות צריפים, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר, שלא נמצא אלא במקומות רחוקים אלה. מן המשנה ומן המעשה המסופר בברייתא עולה שאסור ללמוד יוונית.
When the Sages saw this, they said at that time: Cursed is the person who raises pigs, and cursed is the person who teaches his son Greek wisdom. And with regard to that year of civil war, in which the land was destroyed, we learned (Menaḥot 64b): An incident occurred in which the omer, the measure of barley brought as a communal offering on the sixteenth of Nisan, came from Gaggot Tzerifim, and the two loaves offered on Shavuot came from the valley of Ein Sokher.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי בא״יבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָשׁוֹן סוּרְסִי לָמָּה אֶלָּא אִי לְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אִי לְשׁוֹן יְוָונִית וְאָמַר רַב יוֹסֵף בְּבָבֶל לְשׁוֹן אֲרַמִּי לָמָּה אֶלָּא אוֹ לְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אוֹ לָשׁוֹן פָּרְסִי.

It is understood from both the mishna and the baraita that it is prohibited to learn Greek. The Gemara raises a question: Is that so? But didn’t Rabbi Yehuda HaNasi say: In Eretz Yisrael, why should people speak the tongue of Syriac [Sursi], the Aramaic commonly spoken in Eretz Yisrael? Rather, they should speak either in the sacred tongue, Hebrew, or in the beautiful tongue of Greek. And Rav Yosef similarly said: In Babylonia, why should they speak in the vernacular tongue of Aramaic? Rather, they should speak either in the sacred tongue, Hebrew, or in the tongue of Persian, used by the authorities.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לשון סורסי – קרוב הוא ללשון ארמי ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי ואומות העולם קורין אותו לינג״א שוריי״א.
או לשון יווני – שהיו קרובין לארץ יון ולשון יון יפה מזה והיה לו לספר בו: מאי דכתיב לא גרס אלא ר״ש קרא מקרא זה על עצמו ואמר שעליו לעולל את עיניו בבכי יותר מן הכל.
ומקשים: איני [האם כן הוא]? והאמר [והרי אמר] רבי: בארץ ישראל דיבור בלשון סורסי (ארמית של ארץ ישראל) למה? אלא אי [או] שידברו בלשון הקודש שהיא לשוננו, אי [או] בלשון יוונית שהיא יפה. וכן אמר רב יוסף כיוצא בזה: בבבל לשון ארמי שהיא לשון העם המדוברת למה? אלא או ידברו לשון הקודש, או לשון פרסי שהיא לשון הממשלה!
It is understood from both the mishna and the baraita that it is prohibited to learn Greek. The Gemara raises a question: Is that so? But didn’t Rabbi Yehuda HaNasi say: In Eretz Yisrael, why should people speak the tongue of Syriac [Sursi], the Aramaic commonly spoken in Eretz Yisrael? Rather, they should speak either in the sacred tongue, Hebrew, or in the beautiful tongue of Greek. And Rav Yosef similarly said: In Babylonia, why should they speak in the vernacular tongue of Aramaic? Rather, they should speak either in the sacred tongue, Hebrew, or in the tongue of Persian, used by the authorities.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) לְשׁוֹן יְוָונִית לְחוּד וְחׇכְמַת יְוָונִית לְחוּד.

The Gemara answers that there is a difference: The Greek tongue is discrete and Greek wisdom is discrete, and the Sages prohibited the latter but not the former.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: יש להבדיל: לשון יוונית לחוד היא מותרת, וחכמת יוונית לחוד ואותה אסרו.
The Gemara answers that there is a difference: The Greek tongue is discrete and Greek wisdom is discrete, and the Sages prohibited the latter but not the former.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְחׇכְמַת יְוָונִית מִי אֲסִירָא וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַאי דִּכְתִיב {איכה ג׳:נ״א} עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי אֶלֶף יְלָדִים הָיוּ בְּבֵית אַבָּא חֲמֵשׁ מֵאוֹת לָמְדוּ תּוֹרָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לָמְדוּ חׇכְמַת יְוָונִית וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן אֶלָּא אֲנִי כָּאן וּבֶן אֲחִי אַבָּא בְּעַסְיָא.

The Gemara poses a question: And is Greek wisdom prohibited? But didn’t Rav Yehuda say that Shmuel said in the name of Rabban Shimon ben Gamliel: What is the meaning of that which is written: “My eye affected my soul, due to all the daughters of my city” (Lamentations 3:51)? There were a thousand children in my father’s house, the princes’ household. Five hundred of them learned Torah, and the other five hundred learned Greek wisdom, and there only remained of them, after the bar Kokheva revolt, me, here in Eretz Yisrael, and the son of my father’s brother, who lives in Asia Minor [Asya]. The fact that Rabban Gamliel allowed half of his household to study Greek wisdom indicates that it is permitted.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עוללה – מנוולת את עניי.
לנפשי – על נפשי מפני קורותיי.
משמת ר׳ אליעזר נגנז ספר תורה משמת ר׳ יהושע בטלה עצה ומחשבה משמת ר׳ עקיבא בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעיינות חכמה משמת ר׳ אלעזר בן עזריה בטלה עטרת חכמים שעטרת חכמים עשרם משמת ר׳ בטלה ענוה ויראת חטא:
משחרב מקדשנו נתביישו חברים ובני חורין חפו ראשם ונידלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי הזרוע ובעלי לשון הרע משחרב בית חמדתנו נתמעט כבוד תורה ונעשו החכמים הגדולים בעיני שאר העם כסופרים והם החכמים שאינם מובהקים ומומחים כל כך והסופרים כתלמידים והתלמידים כשאר העם והעם כשאר עממין על מה לנו להשען על אבינו שבשמים:
ונשלם הפרק ונשלמה המסכתא תהלה לאל וזהו מה שראינו לכללו במסכת סוטה תהלה לאל יבא אחריו מה שיראה לכללו בעניני מסכת נזיר בעזרת הצור ובישועתו אמן אמן.
מ״ד עיני עוללה לנפשי כו׳. מפורש פרק הניזקין:
ושואלים: וחכמת יוונית מי אסירא [האם היא אסורה]? והאמר [והרי אמר] רב יהודה אמר שמואל משום (בשם) רבן שמעון בן גמליאל: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי״ (איכה ג, נא)אלף ילדים (אנשים צעירים) היו בבית אבא (בבית הנשיאים), חמש מאות מהם למדו תורה, וחמש מאות למדו חכמה יוונית, ולא נשתייר מהן לאחר מלחמת בר כוכבא אלא אני כאן, ובן אחי אבא שחי בעסיא, והרי שמותר ללמוד חכמה יוונית, שאם לא כן וודאי לא היו לומדים אותה בבית הנשיא!
The Gemara poses a question: And is Greek wisdom prohibited? But didn’t Rav Yehuda say that Shmuel said in the name of Rabban Shimon ben Gamliel: What is the meaning of that which is written: “My eye affected my soul, due to all the daughters of my city” (Lamentations 3:51)? There were a thousand children in my father’s house, the princes’ household. Five hundred of them learned Torah, and the other five hundred learned Greek wisdom, and there only remained of them, after the bar Kokheva revolt, me, here in Eretz Yisrael, and the son of my father’s brother, who lives in Asia Minor [Asya]. The fact that Rabban Gamliel allowed half of his household to study Greek wisdom indicates that it is permitted.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) שָׁאנֵי שֶׁל בֵּית ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל דִּקְרוֹבִין לַמַּלְכוּת הֲווֹ דְּתַנְיָא דמְסַפֵּר קוֹמֵי הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי אַבְטוֹלוֹס בֶּן רְאוּבֵן ההִתִּירוּ לְסַפֵּר קוֹמֵי שֶׁהוּא קָרוֹב לַמַּלְכוּת שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִתִּירוּ לָהֶן חׇכְמַת יְוָונִית מִפְּנֵי שֶׁקְּרוֹבִין לַמַּלְכוּת.:

The Gemara answers: The members of the house of Rabban Gamliel are different, as they were close to the monarchy, and therefore had to learn Greek wisdom in order to converse with people of authority. As it is taught in a baraita (Tosefta, Shabbat 7:1): One who cuts his hair in the komi style, which was the gentile fashion of cutting and wearing the hair, is considered to be acting in the ways of the Amorites, and it is prohibited to act in their way. However, they permitted Avtolos ben Reuven to cut his hair in the komi style, as he is close to the monarchy, and similarly they permitted the house of Rabban Gamliel to study Greek wisdom, because they are close to the monarchy.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מספר קומי – שערו שלפניו ומניח בלורית מאחוריו.
מדרכי האמורי – שהן מניחין בלורית לשם עבודת כוכבים.
ומשיבים: שאני [שונים] אנשים של בית רבן גמליאל, שקרובין למלכות הוו [היו], והיו זקוקים לחכמה יוונית כדי לשוחח בה עם גדולי המלכות. דתניא כן שנינו בברייתא]: מי שמספר קומי, שמגדל שיער ארוך מאחוריו, הרי זה מדרכי האמורי ואסור. ואולם אבטולוס בן ראובן התירו לו לספר קומי, מפני שהוא קרוב למלכות. וכן של בית רבן גמליאל התירו להן חכמה יוונית מפני שקרובין למלכות.
The Gemara answers: The members of the house of Rabban Gamliel are different, as they were close to the monarchy, and therefore had to learn Greek wisdom in order to converse with people of authority. As it is taught in a baraita (Tosefta, Shabbat 7:1): One who cuts his hair in the komi style, which was the gentile fashion of cutting and wearing the hair, is considered to be acting in the ways of the Amorites, and it is prohibited to act in their way. However, they permitted Avtolos ben Reuven to cut his hair in the komi style, as he is close to the monarchy, and similarly they permitted the house of Rabban Gamliel to study Greek wisdom, because they are close to the monarchy.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) בְּפוּלְמוּס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵּצֵא כַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן וְכוּ׳.: מ״טמַאי טַעְמָא מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא.:

§ The mishna taught: In the last war the Sages decreed that a bride may not go out in a palanquin inside the city, but the later Sages permitted it. The Gemara explains: What is the reason they permitted this practice? Due to modesty, so that brides should not have to go out into the street and be seen by all.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ג שנינו: בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלה באפריון אבל רבותינו התירו. ומסבירים מאי טעמא [מה טעם] התירו לשאת את הכלה באפריון — משום צניעותא [צניעות] שיש בדבר.
§ The mishna taught: In the last war the Sages decreed that a bride may not go out in a palanquin inside the city, but the later Sages permitted it. The Gemara explains: What is the reason they permitted this practice? Due to modesty, so that brides should not have to go out into the street and be seen by all.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בָּטְלָה הַחׇכְמָה.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִגְנַז ס״תסֵפֶר תּוֹרָה מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּטְלָה עֵצָה וּמַחְשָׁבָה מִשֶּׁמֵּת ר״ערַבִּי עֲקִיבָא בָּטְלוּ זְרוֹעֵי תוֹרָה וְנִסְתַּתְּמוּ מַעְיְינוֹת הַחׇכְמָה.

The mishna taught that from the time when Rabban Yoḥanan ben Zakkai died, wisdom ceased. The Sages taught: From the time when Rabbi Eliezer died, it was as if the Torah scroll had been interred, as he had memorized many secrets of the Torah. From the time when Rabbi Yehoshua died, council and deliberate thought ceased, as he had the sharpest mind in Israel. From the time when Rabbi Akiva died, the powerful arm of Torah, meaning the exposition of all the details of Torah scripture, ceased, and the fountains of wisdom were sealed.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נגנז ספר תורה – שהיה בעל הלכות מפי שמועה הרבה וסדורות בפיו כאילו כתוב בספר כדאמר בסנהדרין (דף סח.) הרבה תורה למדתי מרבותיי ולא עוד אלא שאני שונה שלשת אלפים הלכות בנטיעות קישואין ושלש מאות בבהרת עזה.
עצה ומחשבה – שהיה זהיר בדרשות ובקי בהלכות ובתשובת האפיקורסים ולהבין ברמזיהם כדאמרי׳ בפ״ק דחגיגה (דף ה:) כי נח נפשיה אמרו ליה רבנן מאי תהוי עלן ממינים אמר להן אבדה עצה מבני ישראל נסרחה חכמה של עובדי כוכבים.
זרועי תורה – עומק סברא ולסמוך טעמי תורה שבעל פה על מדרשי המקראות ואותיות היתרים ולשונות המשתנים במקרא.
משמת ר״א נגנז ס״ת. פרש״י כדאמרי׳ בסנהדרין הרבה תורה למדתי כו׳ ע״ש ובהדיא קאמר התם ס״פ ד׳ מיתות אוי לכם ב׳ זרועותי שהן כב׳ ס״ת שנגללין כו׳ וע״ש בחידושינו וק״ל:
עוד שנינו: משמת רבן יוחנן בן זכאי בטלה החכמה. תנו רבנן [שנו חכמים]: משמת ר׳ אליעזר נגנז ספר תורה, שהיה בקי בכל מכמני התורה שהיו שמורים בזכרונו. משמת ר׳ יהושע בטלה עצה ומחשבה שהוא היה חכם ופיקח שבישראל, משמת ר׳ עקיבא בטלו זרועי תורה (כוחה של תורה) בדרשת המקראות לכל פרטיהם ונסתתמו מעיינות החכמה.
The mishna taught that from the time when Rabban Yoḥanan ben Zakkai died, wisdom ceased. The Sages taught: From the time when Rabbi Eliezer died, it was as if the Torah scroll had been interred, as he had memorized many secrets of the Torah. From the time when Rabbi Yehoshua died, council and deliberate thought ceased, as he had the sharpest mind in Israel. From the time when Rabbi Akiva died, the powerful arm of Torah, meaning the exposition of all the details of Torah scripture, ceased, and the fountains of wisdom were sealed.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בָּטְלוּ עַטְרוֹת חׇכְמָה {משלי י״ד:כ״ד} שֶׁעֲטֶרֶת חֲכָמִים עׇשְׁרָם מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מִשֶּׁמֵּת אַבָּא יוֹסֵי בֶּן קְטוֹנְתָּא בָּטְלוּ חֲסִידִים וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אַבָּא יוֹסֵי בֶּן קְטוֹנְתָּא שֶׁהָיָה מִקְּטַנֵּי חֲסִידִים.

From the time when Rabbi Elazar ben Azarya died, the crowns of wisdom ceased, as “the crown of the wise is their riches” (Proverbs 14:24), and he was both a great Torah scholar and a very wealthy man. From the time when Rabbi Ḥanina ben Dosa died, the men of wondrous deeds ceased. From the time when Abba Yosei ben Katonta died, the pious men ceased. And why was he called Abba Yosei ben Katonta? Because he was among the diminished [miktanei] of the pious people, i.e., he lived in an era when the pious had become few.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי אלעזר בן עזריה – עשיר הוה כדאמרי׳ (שבת דף נד:) תריסר אלפי עגלי הוה מעשר מעדריה כל שתא.
משמת ר׳ אלעזר בן עזריה בטלו עטרות חכמה, ש״עטרת חכמים עשרם״ (משלי יד, כד) והוא היה גם גדול בתורה וגם גדול בעושר. משמת ר׳ חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה (בעלי מופת). משמת אבא יוסי בן קטונתא בטלו חסידים, ולמה נקרא שמו אבא יוסי בן קטונתא — שהיה מקטני חסידים.
From the time when Rabbi Elazar ben Azarya died, the crowns of wisdom ceased, as “the crown of the wise is their riches” (Proverbs 14:24), and he was both a great Torah scholar and a very wealthy man. From the time when Rabbi Ḥanina ben Dosa died, the men of wondrous deeds ceased. From the time when Abba Yosei ben Katonta died, the pious men ceased. And why was he called Abba Yosei ben Katonta? Because he was among the diminished [miktanei] of the pious people, i.e., he lived in an era when the pious had become few.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָנִין מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִין מִשֶּׁמֵּת רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עָלָה גּוֹבַאי וְרַבּוּ צָרוֹת מִשֶּׁמֵּת רַבִּי הוּכְפְּלוּ צָרוֹת.:

From the time when ben Azzai died, the diligent ceased; from the time when ben Zoma died, the exegetists ceased. From the time when Rabban Shimon ben Gamliel died, locusts ascended upon the land and troubles proliferated. From the time when Rabbi Yehuda HaNasi died, the troubles multiplied.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משמת בן עזאי בטלו השקדנין, משמת בן זומא בטלו הדרשנין, משמת רבן שמעון בן גמליאל עלה גובאי (ארבה) על הארץ ורבו צרות. משמת רבי הוכפלו צרות.
From the time when ben Azzai died, the diligent ceased; from the time when ben Zoma died, the exegetists ceased. From the time when Rabban Shimon ben Gamliel died, locusts ascended upon the land and troubles proliferated. From the time when Rabbi Yehuda HaNasi died, the troubles multiplied.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא.: אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְתַנָּא לָא תִּיתְנֵי עֲנָוָה דְּאִיכָּא אֲנָא אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְתַנָּא לָא תִּיתְנֵי יִרְאַת חֵטְא דְּאִיכָּא אֲנָא.:

The final line of the mishna states that from the time when Rabbi Yehuda HaNasi died, humility and fear of sin ceased. Rav Yosef said to the tanna who reviewed the mishna: Do not teach that humility ceased, for there is still one who is humble, namely me. Rav Naḥman similarly said to the tanna who reviewed the mishna: Do not teach that fear of sin ceased, for there is still one who fears sin, namely me.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאיכא אנא – שאני ענוותן.
לא תיתני ענוה כו׳ ולא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. אין דרך החכמים להתפאר ולהשתבח במעלתם וכמ״ש יהללוך זר ולא פיך מ״מ כדי שלא יהא שונה הברייתא בטעות אמרו כן דלא בטלה משמת רבי גם לא היה לו שבח בדבר באותו דור כמ״ש ויראי החטא ימאסו וק״ל:
ביש נוסחאות מסיים הכא רבי פנחס ב״י אומר זהירות מביאה לידי זריזות כו׳. וכבר הוא מפורש באורך בחידושינו בפרק קמא דע״ז ושם מקומו בברייתא ואפשר דמייתי ליה הכא בסוף המסכתא דחשיב נמי במתניתין דהכא אלו העשרה מעלות שהיו בחכמים הראשונים שבטלו משמתו ומשחרב ביהמ״ק והאל יזכינו להחזיר עטרה ליושנה ויקוים בנו כאמור כי כולם ידעו דעת ה׳ גו׳ אכי״ר:
הדרן עלך עגלה ערופה וסליקא לה מסכת סוטה
גמ׳ א״ל רב נחמן לתנא לא תיתני. עיין מגילה דף כח ע״ב רש״י ד״ה רנב״י:
שנינו: משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא. אמר ליה [לו] רב יוסף לתנא [לחוזר המשניות] ששנה לפניו את המשנה: לא תיתני [תשנה] שבטלה ענוה, כיון דאיכא [שיש]אנא [אני], שאני עניו. ובדומה לזה אמר ליה [לו] רב נחמן לתנא [לחוזר המשניות]: לא תיתני [תשנה] שבטלה יראת חטא, כיון דאיכא [שיש]אנא.
The final line of the mishna states that from the time when Rabbi Yehuda HaNasi died, humility and fear of sin ceased. Rav Yosef said to the tanna who reviewed the mishna: Do not teach that humility ceased, for there is still one who is humble, namely me. Rav Naḥman similarly said to the tanna who reviewed the mishna: Do not teach that fear of sin ceased, for there is still one who fears sin, namely me.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה מט: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה מט:, רש"י סוטה מט:, בית הבחירה למאירי סוטה מט: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות סוטה מט:, מהרש"א חידושי אגדות סוטה מט:, גליון הש"ס לרע"א סוטה מט:, פירוש הרב שטיינזלץ סוטה מט:, אסופת מאמרים סוטה מט:

Sotah 49b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 49b, Rashi Sotah 49b, Meiri Sotah 49b, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 49b, Maharsha Chidushei Aggadot Sotah 49b, Gilyon HaShas Sotah 49b, Steinsaltz Commentary Sotah 49b, Collected Articles Sotah 49b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144