×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) תְּנֵיתוּהָ עוֹמֶר שֶׁהֶחְזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי חֲבֵירוֹ וּשְׁכָחוֹ הַתַּחְתּוֹן שִׁכְחָה וְהָעֶלְיוֹן אֵינוֹ שִׁכְחָה ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנֵיהֶן אֵינָן שִׁכְחָה הַתַּחְתּוֹן מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָמוּן וְהָעֶלְיוֹן מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָף סַבְרוּהָ דְּהָנֵי תַּנָּאֵי כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לְהוּ דְּאָמַר בַּשָּׂדֶה פְּרָט לְטָמוּן.
You learned it in the baraita (Tosefta, Pe’a 3:7): In the case of a sheaf that had been held by its owner in order to take it to the city, and he placed it on top of another sheaf, and he forgot both sheaves, the lower sheaf is deemed to be a forgotten sheaf, and the upper one is not deemed to be a forgotten sheaf. Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: Both of them are not deemed to be forgotten sheaves; the lower one because it is concealed and the upper one because it is floating and not directly touching the field. The Sages assumed that these tanna’im in the baraita basically hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says that the phrase “in the field” serves to exclude a concealed sheaf.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תניתוה – לחדא מינייהו דפלוגתא היא בטמון אבל צף לא פשט לה מינה דהא אוקימנא טעמא דעליון משום דאחזיק ביה הוא וצף לא ידעינן מאי הוי עלה.
סברוה – רבנן דבי מדרשא דבעו למיפשט מינה דפלוגתא בטמון דמין במינו הוא דהני תנאי אפילו תנא קמא דאמר תחתון שכחה כר׳ יהודה סבירא ליה דאמר בשדה פרט לטמון וטעמא משום דמין במינו לא הוי טמון.
אין דין עגלה ערופה נאמר אלא כשמוצאין אותו חלל ר״ל מדוקר בחרב שעל כל פנים על ידי אדם נעשה אבל אם נמצא חנוק אין נזקקין לו שמא מאליו מת וכן כל שנמצא עדין מפרפר אפי׳ היה חלל חרב אין נזקקין לו שמא יעשה לו נס ויחיה ומ״מ כשחוזרין ורואין אותו מת נזקקין לו והוא שאמרו בתלמוד המערב ראוהו מפרפר ולימים באו ולא מצאוהו אני אומר נס נעשה לו וחיה ראוהו מפרפר כאן ובאו ומצאוהו מת במקום אחר מודדין לו ממקום שנמצא לשם וכן ראיתי שם שאם נמצא עומד על מטתו וסכין תקועה בלבו אין עורפין:
בד״ה סברוה רבנן דבי מדרשא דבעו כו׳ עכ״ל הוא מגומגם דהא אביי בעי למיפשט כדקא״ל תניתוה כו׳ וק״ל:
בד״ה בכולן ואפילו מפרפר צף וטמון ותלוי עכ״ל הוא סוף דבור ואח״כ מתחיל הדבור מוטל באשפה דלא הוי צף ולא טמון כו׳ כצ״ל:
תניתוה [שניתם אותה] בברייתא את התשובה לשאלתכם: עומר שהחזיק בו להוליכו לעיר והניחו על גבי חבירו ושכחו — התחתון שכחה והעליון אינו שכחה. ר׳ שמעון בן יהודה אומר משום (בשם) ר׳ שמעון: שניהן אינן שכחה, התחתון מפני שהוא טמון, והעליון מפני שהוא צף. סברוה [סברו הלומדים] כהנחה ראשונה דהני תנאי [שהתנאים הללו], חכמים ור׳ שמעון, בעיקרו של דבר כר׳ יהודה סבירא להו [סבורים הם] שאמר: ״בשדה״ — פרט לטמון.
You learned it in the baraita (Tosefta, Pe’a 3:7): In the case of a sheaf that had been held by its owner in order to take it to the city, and he placed it on top of another sheaf, and he forgot both sheaves, the lower sheaf is deemed to be a forgotten sheaf, and the upper one is not deemed to be a forgotten sheaf. Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: Both of them are not deemed to be forgotten sheaves; the lower one because it is concealed and the upper one because it is floating and not directly touching the field. The Sages assumed that these tanna’im in the baraita basically hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says that the phrase “in the field” serves to exclude a concealed sheaf.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר מִין בְּמִינוֹ הָוֵי טָמוּן וּמָר סָבַר לָא הָוֵי טָמוּן.

The Gemara continues Abaye’s statement: What, is it not the case that they disagree about this, as one Sage, Rabbi Shimon, holds that a substance in contact with the same type of substance is considered to be concealed, and therefore the lower sheaf is not deemed to be a forgotten sheaf, and one Sage, the Rabbis, holds that it is not considered to be concealed, which means it is deemed to be a forgotten sheaf. The same dispute would apply to the two corpses.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולפי זה מאי לאו בהא קא מיפלגי [האם לא בדבר זה הם חלוקים], דמר סבר [שחכם זה, ר׳ שמעון, סבר] מין במינו הוי [הריהו] טמון ולכן העומר התחתון איננו שיכחה, ומר סבר [וחכם זה, חכמים, סבור] לא הוי [אינו] טמון והריהו שיכחה. ונמצא שבעיה זו שהעלו כבר נידונה על ידי התנאים.
The Gemara continues Abaye’s statement: What, is it not the case that they disagree about this, as one Sage, Rabbi Shimon, holds that a substance in contact with the same type of substance is considered to be concealed, and therefore the lower sheaf is not deemed to be a forgotten sheaf, and one Sage, the Rabbis, holds that it is not considered to be concealed, which means it is deemed to be a forgotten sheaf. The same dispute would apply to the two corpses.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לָא אִי כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לְהוּ דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא מִין בְּמִינוֹ הָוֵי טָמוּן וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי דְּרַבָּנַן כְּרַבָּנַן ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה כְּרַבִּי יְהוּדָה.

The Gemara refutes this claim: No, if they hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, then it could be that everyone agrees that a substance in contact with the same type of substance is considered to be concealed, and they would maintain this with regard to the two corpses as well. And here they disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute of Rabbi Yehuda and the Rabbis, in that the opinion of the Rabbis of this baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis there, which claims that the halakha of a forgotten sheaf applies even to a concealed sheaf, and Rabbi Shimon ben Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who maintains that a concealed sheaf is exempt from the halakha of forgotten sheaves.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודוחים: לא, אי [אם] כשיטת ר׳ יהודה סבירא להו [סבורים הם] אפשר לומר דכולי עלמא [שלדעת הכל] מין במינו הוי [הריהו] טמון, והכא [וכאן] בפלוגתא [במחלוקת] של ר׳ יהודה ורבנן [חכמים] ביחס לטמון קמיפלגי [חלוקים הם], דרבנן כרבנן [שחכמים שכאן, סבורים כשיטת חכמים שם] שחייב בשיכחה אף על טמון. ור׳ שמעון בן יהודה סבור כשיטת ר׳ יהודה שפטור.
The Gemara refutes this claim: No, if they hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, then it could be that everyone agrees that a substance in contact with the same type of substance is considered to be concealed, and they would maintain this with regard to the two corpses as well. And here they disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute of Rabbi Yehuda and the Rabbis, in that the opinion of the Rabbis of this baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis there, which claims that the halakha of a forgotten sheaf applies even to a concealed sheaf, and Rabbi Shimon ben Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who maintains that a concealed sheaf is exempt from the halakha of forgotten sheaves.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אִי הָכִי מַאי אִירְיָא עַל גַּבֵּי חֲבֵירוֹ אפי׳אֲפִילּוּ בֶּעָפָר וּבִצְרוֹר נָמֵי אִין הָכִי נָמֵי וּלְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אפי׳אֲפִילּוּ מִין בְּמִינוֹ הָוֵי טָמוּן.

The Gemara asks: If that is so, that their dispute is with regard to the halakha of concealed sheaves, why did they specifically disagree in the case of a sheaf that was on top of another sheaf; the same would hold true even in a case where the sheaf was concealed in dirt and pebbles? The Gemara answers: Yes, it is indeed so. They disagree with regard to all concealed sheaves, and their dispute is stated with regard to a case of one sheaf on top of another in order to convey to you the far-reaching nature of the opinion of Rabbi Yehuda, who says that even a substance that is in contact with the same type of substance is considered concealed. Therefore, a substance concealed in a different type of matter is all the more so considered concealed.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: אי הכי [אם כך] שמחלוקתם היא לגבי עצם דין טמון מאי איריא [מה שייך, מדוע דווקא] חלקו בעומר שהיה על גבי חבירו? אפילו היה מכוסה בעפר ובצרור (אבן) נמי [גם כן]! ומשיבים: אין הכי נמי [כן, כך הוא גם כן] שהם חלוקים בכל טמון, וזה שנאמרה מחלוקת זו בעומר שעל גבי חבירו בא הדבר להודיעך כחו של ר׳ יהודה שאמר: אפילו מין במינו הוי [הריהו נחשב] טמון וכל שכן כשטמון בדבר אחר.
The Gemara asks: If that is so, that their dispute is with regard to the halakha of concealed sheaves, why did they specifically disagree in the case of a sheaf that was on top of another sheaf; the same would hold true even in a case where the sheaf was concealed in dirt and pebbles? The Gemara answers: Yes, it is indeed so. They disagree with regard to all concealed sheaves, and their dispute is stated with regard to a case of one sheaf on top of another in order to convey to you the far-reaching nature of the opinion of Rabbi Yehuda, who says that even a substance that is in contact with the same type of substance is considered concealed. Therefore, a substance concealed in a different type of matter is all the more so considered concealed.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תָּנוּ רַבָּנַן אחָלָל וְלֹא חָנוּק חָלָל וְלֹא מְפַרְפֵּר בָּאֲדָמָה וְלֹא טָמוּן בַּגַּל נוֹפֵל וְלֹא תָּלוּי בָּאִילָן בַּשָּׂדֶה וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּכוּלָּן אִם הָיָה חָלָל עוֹרְפִין.

§ The Gemara returns to discuss when the ritual of breaking the neck of the heifer is performed. The Sages taught, expounding the verse “If one be found slain in the land which the Lord your God has given you to possess it, lying in the field” (Deuteronomy 21:1): “Slain” indicates one killed by a sword, but not one who was strangled; “slain,” but not one who was found twitching in his death throes; “in the land,” but not concealed in a pile of stones; “lying,” but not hanging on a tree; “in the field,” but not floating on the surface of the water. Rabbi Elazar says: In all these cases, if a person was slain by the sword, the judges break the neck of the heifer, and it does not matter where the corpse was found.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חלל – לא מקרי אלא בכלי ברזל כעין חרב.
בכולן – ואפי׳ מפרפר צף וטמון ותלוי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א ושוב לענין עגלה ערופה, תנו רבנן [שנו חכמים] על הכתוב ״כי ימצא חלל באדמה... נופל בשדה״ (דברים כא, א): ״חלל״ — זה הרוג בחרב ולא חנוק, ״חלל״ — מת ולא מפרפר שאינו מת לגמרי, שאם מצאו אותו כשעודו מפרפר אין בו דין זה, ״באדמה״ — ולא טמון בגל אבנים, ״נפל״ — ולא תלוי באילן, ״בשדה״ — ולא צף על פני המים. ר׳ אלעזר אומר: בכולן, אם היה חלל (הרוג בחרב) — עורפין, ואין מתחשבים במקום הימצאו.
§ The Gemara returns to discuss when the ritual of breaking the neck of the heifer is performed. The Sages taught, expounding the verse “If one be found slain in the land which the Lord your God has given you to possess it, lying in the field” (Deuteronomy 21:1): “Slain” indicates one killed by a sword, but not one who was strangled; “slain,” but not one who was found twitching in his death throes; “in the land,” but not concealed in a pile of stones; “lying,” but not hanging on a tree; “in the field,” but not floating on the surface of the water. Rabbi Elazar says: In all these cases, if a person was slain by the sword, the judges break the neck of the heifer, and it does not matter where the corpse was found.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אָמְרוּ לוֹ לר״אלְרַבִּי אֶלְעָזָר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאִם הָיָה חָנוּק וּמוּטָל בָּאַשְׁפָּה שֶׁאֵין עוֹרְפִין אַלְמָא חָלָל וְלֹא חָנוּק הָכָא נָמֵי בָּאֲדָמָה וְלֹא טָמוּן בַּגַּל נוֹפֵל וְלֹא תָּלוּי בָּאִילָן בַּשָּׂדֶה וְלֹא צָף עַל גַּבֵּי מַיִם ור״אוְרַבִּי אֶלְעָזָר חָלָל יַתִּירָא כְּתִיב.:

It is taught in a baraita: Rabbi Yosei bar Yehuda says that the Sages said to Rabbi Elazar: Do you not concede that if he was strangled and left in a garbage heap, that they do not break the heifer’s neck? Apparently, “slain” is a precise term that means slain but not strangled. If you accept that, here too the words “in the land” should indicate: In the land, but not concealed in a pile of stones; “fallen” should indicate: Fallen but not hanging on a tree; and “in the field” should indicate in the field but not floating on the surface of the water. And Rabbi Elazar holds that those other situations are not excluded, and that because in that first case the Torah writes “slain” an extra time in the next verse: “About him that is slain” (Deuteronomy 21:2), this repetition teaches that a victim of strangulation is not included in this halakha.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומוטל באשפה – דלא הוי צף ולא טמון ולא תלוי ואפי׳ הכי אין עורפין דחלל קבעי אלמא קרא כדכתיב בעית.
חלל יתירא כתיב – הקרובים אל החלל ועוד חללים טובא למדרש חלל דוקא ולא חנוק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תניא [שנויה ברייתא], אמר ר׳ יוסי בר יהודה, אמרו לו חכמים לר׳ אלעזר: אי (אין) אתה מודה שאם היה חנוק ומוטל באשפה שאין עורפין? אלמא [מכאן] שחלל האמור בכתוב הוא בלשון מדוייקת וכוונתו: ולא חנוק. ואם כן הכא נמי [כאן גם כן] יש לדקדק בלשון: ״באדמה״ — ולא טמון בגל, ״נפל״ — ולא תלוי באילן, ״בשדה״ — ולא צף על גבי מים. ור׳ אלעזר סבור כי אין ממעטים דבר מלשון הפסוק, אמנם ״חלל״ יתירא כתיב [יתר, נוסף, כתוב] בפרשה, ומפני שהדבר מודגש במיוחד אנו למדים ממנו למעט חנוק שאין עורפין בגללו.
It is taught in a baraita: Rabbi Yosei bar Yehuda says that the Sages said to Rabbi Elazar: Do you not concede that if he was strangled and left in a garbage heap, that they do not break the heifer’s neck? Apparently, “slain” is a precise term that means slain but not strangled. If you accept that, here too the words “in the land” should indicate: In the land, but not concealed in a pile of stones; “fallen” should indicate: Fallen but not hanging on a tree; and “in the field” should indicate in the field but not floating on the surface of the water. And Rabbi Elazar holds that those other situations are not excluded, and that because in that first case the Torah writes “slain” an extra time in the next verse: “About him that is slain” (Deuteronomy 21:2), this repetition teaches that a victim of strangulation is not included in this halakha.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר אוֹ לְעִיר שֶׁרוּבָּהּ נׇכְרִים1 כּוּ׳.: דִּכְתִיב כִּי יִמָּצֵא פְּרָט לְמָצוּי.:

§ The mishna taught: If a corpse was found close to the border of the country or close to a city in which the majority of its inhabitants are gentiles, the judges would not break the heifer’s neck, as it is written: “If one be found slain” (Deuteronomy 21:1). This excludes places where murdered bodies are commonly found, such as the aforementioned locations.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פרט למצוי – תדיר כגון ספר או עיר שרובה עובדי כוכבים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ דכתיב כי ימצא פרט למצוי. עיין סנהדרין דף פ״ו ע״א תד״ה מונמצא:
ב שנינו במשנה: נמצא סמוך לספר (גבול המדינה) או לעיר שרובה גוים — לא היו עורפים, דכתיב [שנאמר]: ״כי ימצא״ (דברים כא, א)פרט למצוי, ובמקומות כאלה מצויים הרוגים.
§ The mishna taught: If a corpse was found close to the border of the country or close to a city in which the majority of its inhabitants are gentiles, the judges would not break the heifer’s neck, as it is written: “If one be found slain” (Deuteronomy 21:1). This excludes places where murdered bodies are commonly found, such as the aforementioned locations.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ ב״דבֵּית דִּין.: דְּבָעֵינָא זִקְנֵי הָעִיר וְלֵיכָּא.: אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא לְעִיר כּוּ׳.: פְּשִׁיטָא כֵּיוָן דִּתְנָא לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ ב״דבֵּית דִּין אֲנָא יָדַעְנָא דְּאֵין מוֹדְדִין אֶלָּא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין.

The mishna taught: Or if the victim was discovered close to a city that is without a rabbinical court of twenty-three judges, they would not measure the distance to that city. The Gemara explains: This is because the verse requires “the Elders of that city” (Deuteronomy 21:3), and this is not the case here; therefore the rite was not performed. The mishna also taught that the Elders measure the distance from the corpse only to a city that contains a rabbinical court of twenty-three judges. The Gemara asks: This is obvious. Since the mishna taught that they do not measure the distance to a city that does not have a rabbinical court of twenty-three judges, I know that they measure the distance only to a city that has a rabbinical court of twenty-three judges.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עוד שנינו: או שנמצא סמוך לעיר שאין בה בית דין שלא היו מודדים אליה. ומסבירים: משום דבעינא [שצריכים אנו] ״זקני (חכמי) העיר ההיא״ (דברים כא, ג) וליכא [ואין כאן]. עוד שנינו: אין מודדין אלא לעיר שיש בה בית דין. ואומרים: פשיטא [פשוט] הדבר, כיון דתנא [ששנה] לעיר שאין בה בית דין אין מודדים — אנא ידענא [אני יודע] שאין מודדין אלא לעיר שיש בה בית דין!
The mishna taught: Or if the victim was discovered close to a city that is without a rabbinical court of twenty-three judges, they would not measure the distance to that city. The Gemara explains: This is because the verse requires “the Elders of that city” (Deuteronomy 21:3), and this is not the case here; therefore the rite was not performed. The mishna also taught that the Elders measure the distance from the corpse only to a city that contains a rabbinical court of twenty-three judges. The Gemara asks: This is obvious. Since the mishna taught that they do not measure the distance to a city that does not have a rabbinical court of twenty-three judges, I know that they measure the distance only to a city that has a rabbinical court of twenty-three judges.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) הָא קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְתַנְיָא במִנַּיִן שֶׁאִם נִמְצָא סָמוּךְ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ ב״דבֵּית דִּין שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָהּ וּמוֹדְדִין לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים כ״א:ג׳} וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הָהִיא מִכׇּל מָקוֹם.:

The Gemara answers: This tanna teaches us the halakha as it is taught in a baraita: From where is it derived that if the corpse was found close to a city that does not have a rabbinical court of twenty-three judges, that they leave the city aside and measure the distance from the corpse to a city that has a rabbinical court of twenty-three judges? The verse states: “And the Elders of that city shall take” (Deuteronomy 21:3), which indicates that the Elders of a city are involved in any case, and the measurement is taken even if it is not to the city closest to the body.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קמ״ל כדתניא כו׳ – והכי קאמר נמצא סמוך לעיר שאין בה ב״ד אין מודדין לה אלא לעיר שיש בה ב״ד מודדין איזו היא עיר שיש בה ב״ד קרובה לו ואי לא הדר תניא הוה אמינא אין מודדין כלל.
ת״ל ולקחו זקני העיר מכל מקום – דהאי העיר קרא יתירא הוא דמצי למכתב והיתה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זקניה עגלת בקר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם ומודדין לעיר שיש בה ב״ד. עיין ב״ב דף כג ע״ב תד״ה בדליכא:
ומשיבים: הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו] כדתניא [כפי ששנינו בברייתא]: מנין שאם נמצא המת סמוך לעיר שאין בה בית דין, שמניחין אותה ואין מחשיבים אותה ומודדין לעיר שיש בה בית דין — תלמוד לומר: ״ולקחו זקני העיר ההוא״ (דברים כא, ג)מכל מקום ואף שאין היא העיר הקרובה ביותר — מודדים אליה.
The Gemara answers: This tanna teaches us the halakha as it is taught in a baraita: From where is it derived that if the corpse was found close to a city that does not have a rabbinical court of twenty-three judges, that they leave the city aside and measure the distance from the corpse to a city that has a rabbinical court of twenty-three judges? The verse states: “And the Elders of that city shall take” (Deuteronomy 21:3), which indicates that the Elders of a city are involved in any case, and the measurement is taken even if it is not to the city closest to the body.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מתני׳מַתְנִיתִין: גנִמְצָא מְכוּוָן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דוְאֵין יְרוּשָׁלָיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר ההַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִטִּיבּוּרוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר ומֵחוֹטְמוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִמָּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ.:

MISHNA: If the slain person is found precisely between two cities, the inhabitants of the two of them bring two heifers total; this is the statement of Rabbi Eliezer. And the inhabitants of Jerusalem do not bring a heifer whose neck is broken, even if Jerusalem is the city closest to the slain victim. If the head of the corpse was found in one place and his body was found in a different place, they bring the head next to the body; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Akiva says: They bring the body next to the head. From where on the body would they measure the distance? Rabbi Eliezer says: From his navel. Rabbi Akiva says: From his nose. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: From the place where he became a slain person, which is from the neck.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ מכוון – מצומצם שאין זו קרובה לו מזו אפי׳ כמלא חוט.
ואין ירושלים כו׳ – מפרש טעמא בגמ׳.
מוליכין הראש אצל הגוף – בגמ׳ מפרש למאי הלכתא מוליכין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג משנה נמצא החלל מכוון (במרחק שווה בדיוק) בין שתי עיירות — שתיהן מביאות שתי עגלות, אלו דברי ר׳ אליעזר. ועוד: אין ירושלים מביאה עגלה ערופה. נמצא ראשו של המת במקום אחד וגופו במקום אחר — מוליכין הראש אצל הגוף ומודדים ממנו, אלו דברי ר׳ אליעזר. ר׳ עקיבא אומר: מוליכים את הגוף אצל הראש. מאין בדיוק, מאיזו נקודה בגוף היו מודדין? ר׳ אליעזר אומר: מטיבורו, ר׳ עקיבא אומר: מחוטמו, ר׳ אליעזר בן יעקב אומר: ממקום שנעשה חלל, והוא מצוארו.
MISHNA: If the slain person is found precisely between two cities, the inhabitants of the two of them bring two heifers total; this is the statement of Rabbi Eliezer. And the inhabitants of Jerusalem do not bring a heifer whose neck is broken, even if Jerusalem is the city closest to the slain victim. If the head of the corpse was found in one place and his body was found in a different place, they bring the head next to the body; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Akiva says: They bring the body next to the head. From where on the body would they measure the distance? Rabbi Eliezer says: From his navel. Rabbi Akiva says: From his nose. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: From the place where he became a slain person, which is from the neck.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) גמ׳גְּמָרָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָסָבַר אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם וּקְרוֹבָה וַאֲפִילּוּ קְרוֹבוֹת.:

GEMARA: The Gemara explains: What is the reasoning of Rabbi Eliezer, that when a body is found precisely between two cities, the inhabitants of each city bring a heifer? His ruling is based on two factors. First, he holds that it is possible to measure precisely and that it is a real possibility to determine that both cities are exactly the same distance from the corpse. And second, he interprets the term “That is nearest” (Deuteronomy 21:3), to be referring not only to one city. It can even be understood as: That are nearest, so that the halakhot apply to more than one city.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ אפשר לצמצם – אפשר לכוין המדה ואמת מדדו שאין זו קרובה לו מזו כלל והוו להו שתיהן קרובות.
וקסבר – נמי קרובה דכתיב בקרא אפילו קרובות במשמע כמו ובהמה רבה (יונה ד) דאס״ד אי אפשר לצמצם אין כאן קרובה אלא אחת ואנן הוא דלא ידעינן הי מינייהו והוה ליה למימר יביאו עגלה בשותפות ויתנו אם שלנו קרובה חלקכם יהא קנוי לנו ואם עירכם קרובה חלקנו יהא קנוי לכם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רש״י ד״ה וקסבר כו׳ כמו ובהמה רבה. עיין קידושין דף יח ע״א ברש״י ד״ה טובא משמע ועיין תמורה דף ט ע״א:
ד גמרא ומבררים: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ אליעזר ביחס למת הנמצא מכוון בין שתי עיירות — קסבר [סבור הוא] מצד אחד שאפשר לצמצם, שיש לכוון מידה שתהיה שווה בדיוק, ומה שנאמר ״קרובה״ אינו דווקא, אלא ואפילו קרובות, כלומר, יותר מאחת.
GEMARA: The Gemara explains: What is the reasoning of Rabbi Eliezer, that when a body is found precisely between two cities, the inhabitants of each city bring a heifer? His ruling is based on two factors. First, he holds that it is possible to measure precisely and that it is a real possibility to determine that both cities are exactly the same distance from the corpse. And second, he interprets the term “That is nearest” (Deuteronomy 21:3), to be referring not only to one city. It can even be understood as: That are nearest, so that the halakhot apply to more than one city.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְאֵין יְרוּשָׁלָיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה.: דְּאָמַר קְרָא {דברים כ״א:א׳} לְרִשְׁתָּהּ וְקָסָבַר זיְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים.:

The mishna taught: And the inhabitants of Jerusalem do not bring a heifer whose neck is broken. The Gemara explains: This is because the verse states: “If one be found slain in the land which the Lord your God has given you to possess it” (Deuteronomy 21:1), and this tanna holds that Jerusalem was not divided among the tribes in the division of Eretz Yisrael. It was not given as a possession to any particular person but belongs to all; therefore the halakha of the heifer whose neck is broken does not apply to it.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

טעם הלכה זו ששנינו במשנה, ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה הוא — שאמר קרא [הכתוב]: ״כי ימצא חלל באדמה אשר ה׳ אלוקיך נותן לך לרשתה״ (דברים כא, א), וקסבר [וסבור] תנא זה שירושלים לא נתחלקה בחלוקת הארץ לשבטים ולא היתה למורשה לשום אדם מישראל אלא נחלת הכלל, ואם כן אין מתקיים בה כתוב זה.
The mishna taught: And the inhabitants of Jerusalem do not bring a heifer whose neck is broken. The Gemara explains: This is because the verse states: “If one be found slain in the land which the Lord your God has given you to possess it” (Deuteronomy 21:1), and this tanna holds that Jerusalem was not divided among the tribes in the division of Eretz Yisrael. It was not given as a possession to any particular person but belongs to all; therefore the halakha of the heifer whose neck is broken does not apply to it.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם כּוּ׳.: בְּמַאי קָמִפַּלְגִי אִילֵּימָא לְעִנְיַן מְדִידָה קָמִיפַּלְגִי הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָא בִּמְדִידָה עָסְקִינַן אָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק בְּמֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ קָמִיפַּלְגִי.

§ With regard to the halakha of a corpse whose head was found in one place and its body elsewhere, the Gemara asks: With regard to what halakha do they disagree? If we say they disagree with regard to whether the measurement is taken from the head or the body, from the fact that the latter clause teaches: From where would they measure the distance, it may be inferred that in the first clause we are not dealing with measurement. Rabbi Yitzḥak said: They disagree with regard to a different matter, the question of whether a corpse with no one to bury it [met mitzva] acquires its place, meaning if an unattended corpse must be buried where it is found.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אילימא לענין מדידה – קאמר יביאו הראש אצל הגוף דממקום שנמצא הגוף שם צריך למדוד ויביאו הראש לכאן והא מדקתני כו׳.
קנה מקומו – לקוברו שם דזה אחד מי׳ תנאים שהתנה יהושע בפרק מרובה (ב״ק דף פא.).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על המחלוקת ששנינו במשנה בענין נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר, שואלים: במאי קמפלגי [במה, באיזה ענין הם חלוקים]? אילימא [אם תאמר] כי לענין מדידה קמיפלגי [הם חלוקים] אם למדוד מן הראש או מן הגוף, הא מדקתני סיפא [הרי ממה ששנה בסוף] ״מאין היו מודדין״, מכלל הדברים אתה למד דרישא בתחילה] לא במדידה עסקינן [אנו עוסקים]! אמר ר׳ יצחק: מחלוקת זו היא לענין אחר, בדין מת מצוה קנה מקומו, שאם מצאו אדם מת קוברים אותו במקום שנמצא בו קמיפלגי [הם חלוקים],
§ With regard to the halakha of a corpse whose head was found in one place and its body elsewhere, the Gemara asks: With regard to what halakha do they disagree? If we say they disagree with regard to whether the measurement is taken from the head or the body, from the fact that the latter clause teaches: From where would they measure the distance, it may be inferred that in the first clause we are not dealing with measurement. Rabbi Yitzḥak said: They disagree with regard to a different matter, the question of whether a corpse with no one to bury it [met mitzva] acquires its place, meaning if an unattended corpse must be buried where it is found.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְהָכִי קָאָמַר לְקוֹבְרוֹ חקָנָה מְקוֹמוֹ וְהֵיכָא דְּנִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף דִּבְרֵי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר טהַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר גּוּפֵיהּ בְּדוּכְתֵּיהּ נָפֵיל רֵישָׁא דְּנָאדֵי וְנָפֵיל וּמָר סָבַר רֵישָׁא הֵיכָא דְּנָפֵיל נָפֵיל גּוּפָא הוּא דְּרָהֵיט אָזֵיל.:

And this is what the mishna is saying: With regard to burying him, the victim acquires his place, and he is buried there. The mishna continues: And in a case where his head is found in one place and his body is found in a different place, they bring the head next to the body and bury him there; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Akiva says: They bring the body next to the head. The Gemara explains: With regard to what do they disagree? They both agree that he should be buried in the place where he was killed, but one Sage, Rabbi Eliezer, holds that his body fell in its place, and it was the head that rolled away and fell. And one Sage, Rabbi Akiva, holds that his head fell where it fell, and it was the body that went and continued onward. Therefore, the body is brought to the head.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והכי קאמר [וכך אמר]: לקוברו — קנה החלל את מקומו ושם קוברים אותו, והיכא [והיכן] שנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר — מוליכין הראש אצל הגוף ושם קוברים אותו, אלו דברי ר׳ אליעזר. ר׳ עקיבא אומר: מוליכים הגוף אצל הראש. ומסבירים: במאי קמיפלגי [במה, באיזה עקרון הם חלוקים] — מר סבר: [חכם זה, ר׳ אליעזר, סבור] גופיה בדוכתיה נפיל, רישא דנאדי ונפיל [גופו במקומו נפל, ואילו הראש שהוא נייד התגלגל ונפל], ומר סבר [וחכם זה, ר׳ עקיבא, סבור]: רישא היכא דנפיל נפיל, גופא הוא דרהיט אזיל [הראש במקום שנפל נפל, והגוף הוא שרץ והלך הלאה], ולכן צריכים להביא את הגוף אצל הראש.
And this is what the mishna is saying: With regard to burying him, the victim acquires his place, and he is buried there. The mishna continues: And in a case where his head is found in one place and his body is found in a different place, they bring the head next to the body and bury him there; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Akiva says: They bring the body next to the head. The Gemara explains: With regard to what do they disagree? They both agree that he should be buried in the place where he was killed, but one Sage, Rabbi Eliezer, holds that his body fell in its place, and it was the head that rolled away and fell. And one Sage, Rabbi Akiva, holds that his head fell where it fell, and it was the body that went and continued onward. Therefore, the body is brought to the head.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) מֵאַיִן הָיוּ מוֹדְדִין.: בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר עִיקַּר חִיּוּתָא בְּאַפֵּיהּ וּמָר סָבַר עִיקַּר חִיּוּתָא בְּטִיבּוּרֵיהּ.

§ The mishna taught that there is a dispute concerning the question: From where on the body would they measure the distance? The Gemara asks: With regard to what do they disagree? One Sage, Rabbi Akiva, holds: A person’s life is sustained mainly in his nose, in his respiratory system. And one Sage, Rabbi Eliezer, holds: His life is mainly in the area of his navel, in his digestive system.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עיקר חיותא כו׳ – הלכך עיקר חלל מיקרי ומודדין מיניה כדכתיב אל הערים אשר סביבות החלל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שנינו במשנה שנחלקו בשאלה: מאין היו מודדין. ושואלים: במאי קמיפלגי [במה, באיזו סברה הם חלוקים]? ומסבירים: מר סבר [חכם זה, ר׳ עקיבא, סבור]: עיקר חיותא באפיה [החיות של אדם באפו] ומר סבר [וחכם זה, ר׳ אליעזר, סבור]: עיקר חיותא בטיבוריה [החיות של אדם בטבורו].
§ The mishna taught that there is a dispute concerning the question: From where on the body would they measure the distance? The Gemara asks: With regard to what do they disagree? One Sage, Rabbi Akiva, holds: A person’s life is sustained mainly in his nose, in his respiratory system. And one Sage, Rabbi Eliezer, holds: His life is mainly in the area of his navel, in his digestive system.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) לֵימָא כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי מֵהֵיכָן הַוָּלָד נוֹצָר מֵרֹאשׁוֹ וְכֵן הוּא אוֹמֵר {תהלים ע״א:ו׳} מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי וְאוֹמֵר {ירמיהו ז׳:כ״ט} גׇּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וְגוֹ׳ אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִטִּיבּוּרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ שׇׁרְשׁוֹ אֵילָךְ.

The Gemara suggests: Shall we say that these tanna’im are like those tanna’im, who had a dispute as it is taught in a baraita: From where is an embryo formed? From its head, and so the verse states: “Out of my mother’s womb You pulled me [gozi]” (Psalms 71:6). And the proof that “gozi” is referring to the head is from the verse that states: “Cut off [gozi] your hair, and cast it away” (Jeremiah 7:29). In this verse, the term gozi relates to the hair of the head. Abba Shaul says: An embryo is formed from its navel, and it sends its roots forth. This dispute concerning the initial formation of an embryo also appears to depend on where the main source of life in a person is.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אתה גוזי – אתה מראשי יצרת ראשי תחילה דגוזי לישנא דרישא כמו גזי נזרך שער ראשך תלשי וגלי ראשך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם אבא שאול אומר מטבורו. עיין נדה דף כה ע״א תד״ה תחלת:
ומציעים: לימא כי הני תנאי [האם לומר כי מחלוקת זו היא כשיטת התנאים הללו] שנחלקו בענין אחר: מהיכן הולד נוצר — מראשו, וכן הוא אומר: ״ממעי אמי אתה גוזי״ (תהלים עא, ו), ואומר ראיה ש״גוזי״ שייך לראש: ״גזי נזרך והשליכי״ וגו׳ (ירמיה ז, כט). אבא שאול אומר: מטיבורו הוא נוצר, ומשלח שרשו אילך ואילך, ולכאורה חולקים באותו נושא, היכן עיקר החיות.
The Gemara suggests: Shall we say that these tanna’im are like those tanna’im, who had a dispute as it is taught in a baraita: From where is an embryo formed? From its head, and so the verse states: “Out of my mother’s womb You pulled me [gozi]” (Psalms 71:6). And the proof that “gozi” is referring to the head is from the verse that states: “Cut off [gozi] your hair, and cast it away” (Jeremiah 7:29). In this verse, the term gozi relates to the hair of the head. Abba Shaul says: An embryo is formed from its navel, and it sends its roots forth. This dispute concerning the initial formation of an embryo also appears to depend on where the main source of life in a person is.
רש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְאֵילָךְ אֲפִילּוּ תֵּימָא אַבָּא שָׁאוּל ע״כעַד כָּאן לָא קָאָמַר אַבָּא שָׁאוּל אֶלָּא לְעִנְיַן יְצִירָה דְּכִי מִיתְּצַר וְלָד מִמְּצִיעֲתֵיהּ מִיתְּצַר אֲבָל לְעִנְיַן חִיּוּתָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּאַפֵּיהּ הוּא דִּכְתִיב {בראשית ז׳:כ״ב} כׇּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו וְגוֹ׳.:

The Gemara refutes this comparison: You can even say that both tanna’im of the mishna agree with Abba Shaul, as Abba Shaul says his opinion only with regard to the forming of an embryo, that when an embryo is formed, it is formed from its middle. But with regard to life, everyone, i.e., both tanna’im in the baraita, agree that it is in his nose, as it is written: “All in whose nostrils was the breath of the spirit of life” (Genesis 7:22).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אפילו תימא אבא שאול – כר׳ עקיבא סבירא ליה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ מהיכן הולד נוצר כו׳ דכי מתצר מאמציעותו כו׳. מפורש יומא פרק יוה״כ:
ודוחים: אפילו תימא [תאמר] שהתנאים במשנתנו כולם סבורים כאבא שאול, אולם עד כאן לא שמענו כי קאמר [שאמר] אבא שאול אלא לענין יצירה, דכי מיתצר [שכאשר נוצר] הולד — ממציעתיה מיתצר [מאמצעו הוא נוצר], אבל לענין חיותא [החיים] — דכולי עלמא באפיה [הכל מודים שבאפו] הוא, דכתיב [שנאמר]: ״כל אשר נשמת רוח חיים באפיו״ וגו׳ (בראשית ז, כב).
The Gemara refutes this comparison: You can even say that both tanna’im of the mishna agree with Abba Shaul, as Abba Shaul says his opinion only with regard to the forming of an embryo, that when an embryo is formed, it is formed from its middle. But with regard to life, everyone, i.e., both tanna’im in the baraita, agree that it is in his nose, as it is written: “All in whose nostrils was the breath of the spirit of life” (Genesis 7:22).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִמָּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ.: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב כְּדִכְתִיב {יחזקאל כ״א:ל״ד} לָתֵת אוֹתָךְ אֶל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים.:

The mishna taught another opinion. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: The distance should be measured from the place where the victim became a slain person, from his neck. The Gemara poses a question: What is the reason of Rabbi Eliezer ben Ya’akov? The Gemara answers: As it is written: “To lay you upon the necks of the wicked who are to be slain” (Ezekiel 21:34), which shows that being slain occurs at the neck.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מ״ט דרבי אליעזר בן יעקב – דאמר מן הצואר הוא קרוי חלל.
דכתיב אל צוארי חללי רשעים – והלכך ממנו מודדין כדכתיב אל החלל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שנינו במשנה שעל אותו ענין ר׳ אליעזר בן יעקב אומר: מודדים ממקום שנעשה חלל — מצוארו. ושואלים: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ אליעזר בן יעקב? ומשיבים: כדכתיב [כפי שנאמר]: ״לתת אותך אל צוארי חללי רשעים״ (יחזקאל כא, לד), משמע שעניינו של חלל קשור בצוואר.
The mishna taught another opinion. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: The distance should be measured from the place where the victim became a slain person, from his neck. The Gemara poses a question: What is the reason of Rabbi Eliezer ben Ya’akov? The Gemara answers: As it is written: “To lay you upon the necks of the wicked who are to be slain” (Ezekiel 21:34), which shows that being slain occurs at the neck.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) מתני׳מַתְנִיתִין: ינִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלָיִם וְהָלְכוּ לָהֶן זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר מְבִיאִין עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר כלֹא מָשְׁכָה בְּעוֹל לוְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהּ מוּמוֹרִידִין אוֹתָהּ לְנַחַל אֵיתָן אֵיתָן כְּמַשְׁמָעוֹ קָשֶׁה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן כָּשֵׁר נוְעוֹרְפִין אוֹתָהּ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרֶיהָ סוּמְקוֹמָהּ אָסוּר מִלִּזְרוֹעַ וּמִלַּעֲבוֹד וּמוּתָּר לִסְרוֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וּלְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים.

MISHNA: The mishna continues to describe the ritual. After they would take the measurement, the Elders of Jerusalem took their leave and went away. The Elders of the city that is closest to the corpse bring a heifer from cattle, which has not pulled a yoke. But a blemish does not disqualify it, because, unlike the description of the red heifer, the Torah does not state that it must be without blemish. And they bring it down to a stream that is eitan. Eitan in this context means as the word generally indicates, powerful. The stream must have a forceful flow. The mishna comments: Even if it is not forceful, it is a valid site for the ritual. And they break the neck of the heifer from behind with a cleaver. And with regard to its place, where the heifer was standing when its neck was broken, it is prohibited for that ground to be sown or to be worked, but it is permitted to comb flax there or to cut stones there.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ נפטרו זקני ירושלים כו׳ – שאין עליהם אלא למדוד כדכתיב ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו.
ואע״פ שאינו איתן כשר – דלא כתיב ביה עיכובא ולא נאמר אלא למצוה.
בקופיץ – כמין סכין גדול.
מאחריה – ממול עורפה.
מקומה אסור – לעולם.
ומותר לסרוק שם פשתן – דוקא נקט עבודה שאינה בגופה של קרקע כדמפרש בגמרא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם זקני אותה העיר. עיין באר שבע הוריות דף ג ע״ב ד״ה ה״נ מסתברא:
ה משנה לאחר המדידה נפטרו זקני ירושלים והלכו להן. זקני אותה העיר שנמצאה קרובה מביאין עגלת בקר אשר לא משכה בעול, ואין המום פוסל בה, שלא נאמר שצריכה להיות תמימה, ומורידין אותה לנחל איתן. ״איתן״ — כמשמעו, קשה שזורם בחוזקה. ומעירים: אף על פי שאינו איתן — כשר בדיעבד. ועורפין אותה בקופיץ (בסכין גדולה) מאחוריה. ומקומה, המקום שבו ערפו אותה, אסור מלזרוע ומלעבוד בו עבודת אדמה, אבל מותר לעשות שם שימושים אחרים, כגון לעמוד לסרוק שם פשתן או לנקר (לנקות ולסתת) שם אבנים.
MISHNA: The mishna continues to describe the ritual. After they would take the measurement, the Elders of Jerusalem took their leave and went away. The Elders of the city that is closest to the corpse bring a heifer from cattle, which has not pulled a yoke. But a blemish does not disqualify it, because, unlike the description of the red heifer, the Torah does not state that it must be without blemish. And they bring it down to a stream that is eitan. Eitan in this context means as the word generally indicates, powerful. The stream must have a forceful flow. The mishna comments: Even if it is not forceful, it is a valid site for the ritual. And they break the neck of the heifer from behind with a cleaver. And with regard to its place, where the heifer was standing when its neck was broken, it is prohibited for that ground to be sown or to be worked, but it is permitted to comb flax there or to cut stones there.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) עזִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן בַּמַּיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָה שֶׁל עֶגְלָה וְאוֹמְרִים {דברים כ״א:ז׳} יָדֵינוּ לֹא שפכה אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ וְכִי עַל דַּעְתֵּינוּ עָלְתָה שֶׁזִּקְנֵי ב״דבֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים הֵן פאֶלָּא שֶׁלֹּא בָּא עַל יָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ (בְּלֹא מָזוֹן) וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ (בְּלֹא לְוָיָיה)

The Elders of that city would then wash their hands in water in the place of the breaking of the neck of the heifer, and they would recite: “Our hands did not spill this blood, nor did our eyes see” (Deuteronomy 21:7). The mishna explains: But did it enter our minds that the Elders of the court are spillers of blood, that they must make such a declaration? Rather, they mean to declare that the victim did not come to us and then we let him take his leave without food, and we did not see him and then leave him alone to depart without accompaniment. They therefore attest that they took care of all his needs and are not responsible for his death even indirectly.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא בא לידינו ופטרנוהו – בגמ׳ מפרש בלא מזונות והיינו ידינו לא שפכו לא נהרג על ידינו שפטרנוהו בלא מזונות והוצרך ללסטם את הבריות ועל כך נהרג.
לא ראינוהו והנחנוהו – יחידי בלא חבורה והיינו ועינינו לא ראו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכי עלה על דעתינו כו׳ שלא בא לידינו ופטרונוהו וכו׳. מפורש פרק א״נ ע״ש:
לא בא וכו׳ והנחנוהו בלא לויה כו׳. פרש״י לא ראינוהו והנחנוהו יחידי בלא חבורה כו׳. ע״ש והקשה בספר יפה מראה וכי כל מי שהולך יחידי ב״ד חייבין להעמיד לו חבורה לכן נראה דאין הלויה זו אלא בעת פטירתו מן העיר כדאמרינן כל המלוה את חבירו ארבע אמות כו׳ עכ״ל אבל מהך דלקמן דהולך בדרך יחידי ואין לו לויה כו׳ ומהך דפ״ק דחולין כך עושין לבני לויה כו׳ מוכח כפרש״י דזו היא הלויה בדרך שלא יהא יחידי בלא חבורה במקום סכנה שכל הדרכים בחזקת סכנה הם ומיהו ודאי גם בעיר שייך לויה אפילו בארבע אמות גם אם לאו יחידי הוא והוא ודאי דבר סגוליי שהמתלוה ניצל מהיזקא דמטא לידי׳ כדלקמן והוא מבואר כיון שהתחיל ללוותו ד׳ אמות גם בעיר הרי כוונתו ודעתו להצילו בדרך ומחשבתו ורצונו מהני ליה לחבירו בכל הדרך להצילו ע״ד רצון יריאיו יעשה או שמלאכיו של המלוה גומרים מחשבתו ורצונו לילך במקומו עם המתלוה ולהצילו מהיזק וק״ל:
זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום עריפה של עגלה, ואומרים ״ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו״ (דברים כא, ז). ומסבירים: וכי על דעתינו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הן שהם צריכים להתוודות על כך? אלא הכוונה היא שלא בא אותו אדם שנהרג על ידינו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה, שדאגו לו לכל צרכיו, ואינם אשמים אפילו בעקיפין בגרימת מותו.
The Elders of that city would then wash their hands in water in the place of the breaking of the neck of the heifer, and they would recite: “Our hands did not spill this blood, nor did our eyes see” (Deuteronomy 21:7). The mishna explains: But did it enter our minds that the Elders of the court are spillers of blood, that they must make such a declaration? Rather, they mean to declare that the victim did not come to us and then we let him take his leave without food, and we did not see him and then leave him alone to depart without accompaniment. They therefore attest that they took care of all his needs and are not responsible for his death even indirectly.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה מה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים סוטה מה:, עין משפט נר מצוה סוטה מה:, רש"י סוטה מה:, בית הבחירה למאירי סוטה מה: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות סוטה מה:, מהרש"א חידושי אגדות סוטה מה:, גליון הש"ס לרע"א סוטה מה:, פירוש הרב שטיינזלץ סוטה מה:

Sotah 45b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Sotah 45b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 45b, Rashi Sotah 45b, Meiri Sotah 45b, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 45b, Maharsha Chidushei Aggadot Sotah 45b, Gilyon HaShas Sotah 45b, Steinsaltz Commentary Sotah 45b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144