×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מֵאַתְחַלְתָּא דְּמוֹעֵד.:
implying that the assembly takes place at the beginning of the Festival, when the entire Jewish people comes to Jerusalem.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
מאימת דמתחיל מועד – ומיהו ביו״ט לא שאין תיקון הבימה דוחה לא את השבת ולא יו״ט ומאתמול נמי לא עבדינן לה דדחקא לה עזרה והאי טעמא מפרש בגמ׳ ירושלמי (פ״א) במס׳ מגילה דקתני הקהל מאחרין כשחל להיות בשבת וקאמר מפני הבימה ונעבדה מאתמול דחקא לה עזרה אנקוברי״ר בלעז.
מאתחלתא (בהתחלת) המועד מיד, כאשר כל ישראל באים.
implying that the assembly takes place at the beginning of the Festival, when the entire Jewish people comes to Jerusalem.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל ס״תסֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת.: שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ חוֹלְקִין כָּבוֹד לְתַלְמִיד בִּמְקוֹם הָרַב אָמַר אַבָּיֵי אכּוּלָּהּ מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְּמֶלֶךְ.:

§ It is taught in the mishna: And the synagogue attendant takes a Torah scroll and gives it to the head of the synagogue, until it is eventually passed to the king. The Gemara suggests: You can learn from the fact that all of these dignitaries receive the Torah scroll before the king that honor may be given to a student in the presence of the teacher. Abaye said: A proof may not be adduced from here, as the entire process is for the honor of the king, to show that he is removed from ordinary people by many ranks.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א שנינו במשנה: וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת עד שמעבירים למלך. ומעירים: שמעת מינה [שומע, למד אתה מכאן] שחולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, שהרי חולקים כבוד לכל המכובדים הללו בפני המלך! אמר אביי: אין מכאן ראיה, שכאן כולה משום כבודו של מלך, שמראים בכמה מעלות הוא גדול משאר העם.
§ It is taught in the mishna: And the synagogue attendant takes a Torah scroll and gives it to the head of the synagogue, until it is eventually passed to the king. The Gemara suggests: You can learn from the fact that all of these dignitaries receive the Torah scroll before the king that honor may be given to a student in the presence of the teacher. Abaye said: A proof may not be adduced from here, as the entire process is for the honor of the king, to show that he is removed from ordinary people by many ranks.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִיבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד.: עוֹמֵד מִכְּלָל דְּיוֹשֵׁב וְהָאָמַר מָר אֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל ב ז׳:י״ח} וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי ה׳ וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ כִּדְאָמַר רַב חִסְדָּא בְּעֶזְרַת נָשִׁים בהָכָא נָמֵי בְּעֶזְרַת נָשִׁים.:

It is taught in the mishna: And the king stands, and receives the Torah scroll, and reads from it while sitting. King Agrippa arose, and received the Torah scroll, and read from it while standing. The Gemara asks: By inference, until that point he had been sitting. But didn’t the Master say (Tosefta, Sanhedrin 4:4) that sitting in the Temple courtyard is permitted only for kings from the house of David, as it is stated: “Then King David went in, and sat before the Lord; and he said: Who am I?” (II Samuel 7:18). The Gemara answers: As Rav Ḥisda said in a similar context: This took place not in the Israelite courtyard, where the prohibition against sitting applies, but in the women’s courtyard. Here too, the assembly was in the women’s courtyard.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למלכי בית דוד – אבל לא למלכי בית חשמונאי.
ב שנינו במשנה: והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד. ותוהים: עומד מכלל הדברים אתה למד שיושב היה עד עכשיו? והאמר מר [והרי אמר החכם]: אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, שנאמר: ״ויבא המלך דוד וישב לפני ה׳ ויאמר״ וגו׳ (שמואל ב ז, יח)! ומשיבים: כדאמר [כפי שאמר] רב חסדא לענין ישיבת כהן גדול, שמדובר בעזרת נשים, הכא נמי [כאן גם כן] מדובר בעזרת נשים.
It is taught in the mishna: And the king stands, and receives the Torah scroll, and reads from it while sitting. King Agrippa arose, and received the Torah scroll, and read from it while standing. The Gemara asks: By inference, until that point he had been sitting. But didn’t the Master say (Tosefta, Sanhedrin 4:4) that sitting in the Temple courtyard is permitted only for kings from the house of David, as it is stated: “Then King David went in, and sat before the Lord; and he said: Who am I?” (II Samuel 7:18). The Gemara answers: As Rav Ḥisda said in a similar context: This took place not in the Israelite courtyard, where the prohibition against sitting applies, but in the women’s courtyard. Here too, the assembly was in the women’s courtyard.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים.: שִׁבְּחוּהוּ מִכְּלָל דְּשַׁפִּיר עֲבַד הָאָמַר רַב אָשֵׁי אפי׳אֲפִילּוּ למ״דלְמַאן דְּאָמַר גנָשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל דמֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ז:ט״ו} שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ.

It is stated in the mishna that King Agrippa read from the Torah while standing, and the Sages praised him for this. The Gemara asks: From the fact that they praised him, can it be concluded that he acted appropriately? Didn’t Rav Ashi say: Even according to the one who says with regard to a Nasi who relinquished the honor due him, his honor is relinquished, i.e., he may do so, with regard to a king who relinquished the honor due him, his honor is not relinquished, as it is stated: “You shall place a king over you” (Deuteronomy 17:15). This is interpreted to mean that his awe shall be upon you. The Torah establishes that awe is an essential component of kingship, and it is not the prerogative of the king to relinquish it.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אפי׳ למאן דאמר – בקידושין בפ״ק (דף לב:).
כל שמחניף את הרשע לשבחו בדברים המקולקלים היוצאים מתחת ידו הרי הוא כמוהו שהרי השומעים סומכים עליו ונגררים אחר מעשה הרשעים ועל זו אמרו מיום שגברה אגרפה של חנופה נתעותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין אדם יכול לומר לחברו מעשי גדולים ממעשיך שהרי אף מעשיהם של רשעים משובחים הם אצל הכל וכן אמרו כל עדה שיש בה חנופה ר״ל שמחניפין זה את זה שלא להוכיחם ממעשיהם הרי זו מאוסה כנדה וכן אמרו ארבע כתות אין מקבלין פני שכינה כת לצים כת חנפים כת שקרים כת מספרי לשון הרע ומה שאמרו מותר להחניף את הרשעים בעולם הזה פירושה לכבדם במקום שאין בו חלול השם ואף זה לכונה שלא יזיקוהו ואף יעקב אבינו כשהחניפו לעשו ליראת היזקו אף הוא נתכוון לאיים את עצמו עליו להטיל אימתו עליו משל לאדם שזימן את חברו לסעודה הרגיש בו שרוצה להרגו אומר לו טעם זה דומה לתבשיל שטעמתי בבית המלך והלה שומעו שהוא רגיל בבית המלך ומתירא הימנו הה״ד על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני:
ונשלם הפרק תהלה לאל:
ועוד שנינו: אגריפס עמד וקרא ושבחוהו חכמים. ושואלים: שבחוהו, מכלל דשפיר עבד [מכאן שיפה עשה]? האמר [והרי אמר] רב אשי: אפילו למאן דאמר דעת מי שאומר] נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו — אין כבודו מחול, שנאמר: ״שום תשים עליך מלך״ (דברים יז, טו), וכוונתו: שתהא אימתו עליך!
It is stated in the mishna that King Agrippa read from the Torah while standing, and the Sages praised him for this. The Gemara asks: From the fact that they praised him, can it be concluded that he acted appropriately? Didn’t Rav Ashi say: Even according to the one who says with regard to a Nasi who relinquished the honor due him, his honor is relinquished, i.e., he may do so, with regard to a king who relinquished the honor due him, his honor is not relinquished, as it is stated: “You shall place a king over you” (Deuteronomy 17:15). This is interpreted to mean that his awe shall be upon you. The Torah establishes that awe is an essential component of kingship, and it is not the prerogative of the king to relinquish it.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מִצְוָה שָׁאנֵי.:

The Gemara answers: Since he relinquished his honor for the sake of a mitzva, this situation is different and does not dishonor him.
תוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מצוה שאני – והכי פרכינן נמי בפרק כ״ג בסנהדרין (סנהדרין יט:) גבי מלך דתנן לא חולץ ולא חולצין לאשתו רבי יהודה אומר אם רצה לחלוץ וליבם זכור לטוב איני והאמר רב אשי וכו׳ ומשני מצוה שאני וקשיא לר״י אמאי לא משני הכי בפרק שני דכתובות (כתובות יז.) מעבירין את המת מלפני כלה וזה וזה לפני מלך ישראל אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר לפני הכלה ושבחוהו חכמים וקא פריך מכלל דשפיר עבד והאמר רב אשי וכו׳ ומשני פרשת דרכים הוה ואמאי לא משני מצוה שאני ותו איכא למיתמה והא ההיא גופיה דרב אשי מיירי במקום מצוה דמעיקרא אמרי׳ אפי׳ למ״ד הרב שמחל על כבודו כבודו מחול נשיא שמחל על כבודו אין כבודו מחול ומותיב ליה מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של ר״ג ברבי והיה ר״ג עומד ומשקה עליהן וכו׳ אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב אשי אפי׳ למ״ד נשיא שמחל על כבודו דהיינו רבי יהושע שקבל הכוס מרבן גמליאל וכן רבי (אלעזר בר) צדוק מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול משמע אפילו במקום מצוה דומיא דנשיא כההוא מעשה דרבן גמליאל שהיה סעודת מצוה ומחל על כבודו בשביל כבוד חכמים אורחין שהיו מסובין בסעודתו דמייתי עליה דאברהם אבינו והוא עומד עליהם אלמא דאפי׳ במקום מצוה אמר רב אשי אין כבודו מחול ונראה לתרץ דדוקא הכא שייך למימר מצוה שאני דמוחל על כבודו משום כבוד התורה שהוא כבוד השכינה וכן ההיא דפרק כהן גדול (סנהדרין יט:) דחולץ או מיבם מוחל על כבודו כדי לקיים מצות מלך עולמים ומראה בעצמו שאימת שכינה עליו אבל ההיא דכתובות (דף יז.) ופ״ק דקידושין (דף לב:) שמוחל על כבודו כדי לחלוק כבוד לבשר ודם כגון לכלה ות״ח בזה גזירת הכתוב הוא שאינו מוחל אפי׳ במקום מצוה שהרי מצות כיבוד עצמו שהן צריכין לעשות בו למלך כבוד גדולה ממצות כיבוד שחייב המלך לנהוג בהו שהרי גם עליהן אמרה תורה שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ולא אימתך עליו נמצא דמה שהמלך מכבדו ליכא מצוה.
בתוס׳ בד״ה מצוה שאני כו׳ פרשת דרכים הוה כו׳ וכן ר׳ צדיק מלך כו׳ שתהא אימתו עליך ולא אימתך כו׳ עכ״ל כצ״ל:
ומשיבים: כיון שעשה זאת לשם מצוה — שאני [שונה] הדבר ואין בזה זלזול בכבודו.
The Gemara answers: Since he relinquished his honor for the sake of a mitzva, this situation is different and does not dishonor him.
תוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְלֹא תוּכַל לָתֵת.: תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל כְּלָיָיה השֶׁהֶחֱנִיפוּ לוֹ לְאַגְרִיפַּס.

The mishna continues: And when Agrippa arrived at the verse: “You may not appoint a foreigner over you” (Deuteronomy 17:15), tears flowed from his eyes because he was a descendant of the house of Herod and was not of Jewish origin. The entire nation said to him: You are our brother. It is taught in the name of Rabbi Natan: At that moment the enemies of the Jewish people, a euphemism for the Jewish people, were sentenced to destruction for flattering Agrippa.
עין משפט נר מצוהתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אותו היום נתחייבו שונאי ישראל כלייה – ירושלמי תני רבי חנינא ברבי גמליאל אומר הרבה חללים נפלו באותו יום שהחניפו לו ודבר תמוה לומר אם היה ראוי מפני התורה כיון דאמו היתה מישראל אלא משום דזילא מילתא כמו שפירש״י שיתחייבו על חנופה מועטת כזאת עונש גדול ופירש ר״י אע״ג דאמר בפרק מצות חליצה (יבמות קב.) ובפרק החולץ (שם מה:) גבי רב מרי דמנייה רבא אפורסי דבבל וגבי אושפיזכניה דרב אדא בר אהבה אם היתה אמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה (קדושין דף עו:) היינו דוקא גבי נשיאות ושררות בעלמא דלינהג שררות במתא דדרשינן שום תשים עליך מלך מקרב אחיך מדסמך משימות למקרב אחיך ש״מ דבעינן בהו מקרב אחיך קצת כגון אמו מישראל אבל מלך חזר ושנה עליו מקרב אחיך תשים עליך מלך דקפיד קרא גבי מלך עד שיהא ממש מקרב ממוצע מאביו ואמו מישראל וזו היתה החנופה שמלך בזרוע שלא כדין תורה והודו לו והחזיקו בכך נהי שלא יוכלו למחות היה להן לשתוק ולא להחזיקו וזהו עונש החנופה בדבר עבירה שמחניף לחבירו מחמת יראתו מפניו ואינו חושש על יראת הקב״ה ועושה עין שלמעלה כאילו אינה רואה בירושלמי דעשרה יוחסין בגמרא אין בודקין מן המזבח כתיב שום תשים עליך מלך אין לי אלא מלך מנין לרבות שוטרי הרבים וגבאי צדקה וסופרי דיינין ומכין ברצועות ת״ל מקרב אחיך תשים עליך מלך כל שתשימוהו עליך לא יהא אלא מן הברורין שבאחיך.
תוס׳ ד״ה אותו היום וכו׳ אלא מן הברורים שבאחיך. ועי׳ ב״ב דף ג ע״ב תד״ה כל:
ג שנינו: וכשהגיע אגריפס ל״לא תוכל לתת עליך איש נכרי״ (דברים יז, טו), אמרו לו כל העם: אחינו אתה. תנא [שנה החכם] משמיה [משמו] של ר׳ נתן: באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל (בלשון נקיה, כלומר, ישראל) כלייה, ומדוע — מפני שהחניפו לו לאגריפס.
The mishna continues: And when Agrippa arrived at the verse: “You may not appoint a foreigner over you” (Deuteronomy 17:15), tears flowed from his eyes because he was a descendant of the house of Herod and was not of Jewish origin. The entire nation said to him: You are our brother. It is taught in the name of Rabbi Natan: At that moment the enemies of the Jewish people, a euphemism for the Jewish people, were sentenced to destruction for flattering Agrippa.
עין משפט נר מצוהתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא מִיּוֹם שֶׁגָּבַר אֶגְרוֹפָהּ שֶׁל חֲנוּפָּה נִתְעַוְּותוּ הַדִּינִין וְנִתְקַלְקְלוּ הַמַּעֲשִׂים וְאֵין אָדָם יָכוֹל לוֹמַר לַחֲבֵירוֹ מַעֲשַׂי גְּדוֹלִים מִמַּעֲשֶׂיךָ.

Rabbi Shimon ben Ḥalafta says: From the day that the power of flattery prevailed, the judgment has become corrupted, and people’s deeds have become corrupted, and a person cannot say to another: My deeds are greater than your deeds, as everyone flatters one another and people no longer know the truth.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אגרופה – כחה של חנופה דאע״ג דאמו מישראל אין ראוי למלכות דעבד היה וזילא מילתא.
נתעוותו הדינין – שהחניפו הדיינין את בעלי הדין.
ונתקלקלו המעשים – שהגדולים ראו עוברי עבירה ולא מיחו בידם מפני חנופה.
ואין אדם שיכול לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך – שמתוך שלא מיחו בעוברי עבירה למדו הדורות את מעשיהם ונמצא כולן עוברין.
מיום שגברה אגרופה של חנופה כו׳. כחה של חנופה כו׳ כפירש״י ועי׳ בערוך והיינו כעין דלעיל שהחניפו לאגריפס מפני יראתו ממנו ולא היו חוששין מיראת הקב״ה כמ״ש התוס׳ והיינו שנתעוותו הדינין שמחניפין בדין לבעלי זרוע מפני היראה וכה״ג אמרו בס״פ מקום שנהגו אוי לי מאגרופן ואולי שנקטו הכא האי לישנא אגרופא ע״ש אגריפס המלך. וענין שאמרו מתוך החנופה אין אדם יכול לומר מעשי גדולים כו׳. כפירש״י ועי״ל לפי שהשומע מתוך החנופה מעיד בהיפך האמת כדמפרש לקמן הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע גו׳ ודו״ק:
אמר ר׳ שמעון בן חלפתא: מיום שגבר אגרופה (כוחה) של חנופה — נתעוותו (נתעקמו) הדינין, ונתקלקלו המעשים, ואין אדם יכול לומר לחבירו ״מעשי גדולים ממעשיך״, שכן מחניפים לאנשים ושוב אין יודעים מה היא האמת.
Rabbi Shimon ben Ḥalafta says: From the day that the power of flattery prevailed, the judgment has become corrupted, and people’s deeds have become corrupted, and a person cannot say to another: My deeds are greater than your deeds, as everyone flatters one another and people no longer know the truth.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) דָּרֵשׁ ר׳רַבִּי יְהוּדָה בַּר מַעְרְבָא וְאִיתֵּימָא ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי מוּתָּר לְהַחְנִיף לִרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ל״ב:ה׳} לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ מִכְּלָל דְּבָעוֹלָם הַזֶּה שְׁרֵי.

Rabbi Yehuda of the West, Eretz Yisrael, and some say Rabbi Shimon ben Pazi, taught: It is permitted to flatter wicked people in this world, as it is stated concerning the future: “The vile person shall no longer be called generous, nor shall the churl be said to be noble” (Isaiah 32:5). By inference, this indicates that in this world it is permitted to flatter them.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לכילי – לשון כלתה נפשי (תהלים קיט) שמתאוה לשתות יין תדיר.
מותר להחניף כו׳ לא יקרא עוד לנבל נדיב גו׳. בחנף מדבר קרא כדמסיים ביה כי נבל נבלה ידבר גו׳ לעשות חנף גו׳ ומשמע ליה לא יקרא מלשון איסור ולאו ולא מלשון נבואה שלא יהיה כך לעוה״ב דא״כ מאי רבותיה ולא דמיא לדעיל מיניה ולשון עלגים תמהר לדבר צחות דהוי ודאי רבותיה שבדרך נס יהיה לעוה״ב וק״ל:
דרש ר׳ יהודה בר מערבא (בן ארץ ישראל), ואיתימא [ויש אומרים] שדרש זאת ר׳ שמעון בן פזי: מותר להחניף לרשעים בעולם הזה, שנאמר כי לעתיד לבוא ״לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע״ (ישעיה לב, ה), מכלל הדברים אתה למד כי בעולם הזה שרי [מותר] לעשות כן.
Rabbi Yehuda of the West, Eretz Yisrael, and some say Rabbi Shimon ben Pazi, taught: It is permitted to flatter wicked people in this world, as it is stated concerning the future: “The vile person shall no longer be called generous, nor shall the churl be said to be noble” (Isaiah 32:5). By inference, this indicates that in this world it is permitted to flatter them.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מֵהָכָא {בראשית ל״ג:י׳} כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי.

Rabbi Shimon ben Lakish said that this can be proven from here. Jacob said to Esau: “I have seen your face, as one sees the face of angels, and you were pleased with me” (Genesis 33:10). Jacob flattered him by comparing seeing him to seeing a divine vision.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ שמעון בן לקיש אמר, יש ראיה לדבר מהכא [מכאן]: שאמר יעקב לעשו ״ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני״ (בראשית לג, י), שהחניף לו ודימה ראייתו לראיה של מעלה.
Rabbi Shimon ben Lakish said that this can be proven from here. Jacob said to Esau: “I have seen your face, as one sees the face of angels, and you were pleased with me” (Genesis 33:10). Jacob flattered him by comparing seeing him to seeing a divine vision.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וּפְלִיגָא דְּרַבִּי לֵוִי דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁזִּימֵּן אֶת חֲבֵירוֹ וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁמְבַקֵּשׁ לְהוֹרְגוֹ אָמַר לוֹ טְעַם תַּבְשִׁיל זֶה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם כְּתַבְשִׁיל שֶׁטָּעַמְתִּי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ אָמַר יָדַע לֵיהּ מַלְכָּא מִיסְתְּפֵי וְלָא קָטֵיל לֵיהּ.

The Gemara notes: And Rabbi Shimon ben Lakish, in interpreting Jacob’s statement, disagrees with Rabbi Levi, as Rabbi Levi says: With regard to the interaction between Jacob and Esau, to what is this matter comparable? To a person who invited another to his home and the guest realized that he wants to kill him. The guest said to him: The flavor of this dish that I taste is like a dish that I tasted in the king’s house. The host then said to himself: The king must know him. Therefore, he was afraid and did not kill him. Similarly, when Jacob told Esau that his face is like the face of an angel, he intended to let him know that he had seen angels, in order to instill fear in him so that Esau would not seek to harm him.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופליגא – הא דריש לקיש דאמר להחניפו לעשו נתכוון לומר לו ראיתי פניך כראות פני וגו׳ פליגא אדרבי לוי דאמר לא להחניפו נתכוין אלא לאיים עליו ולהודיעו שהוא רגיל לראות מלאכים.
ופליגא דר״ל כו׳ מלה״ד לאדם כו׳. הא ודאי דלרבי לוי נמי הא דהחניף יעקב לעשו במנחה ששלח לו ובשאר חניפות כדי שיתפייס אלא דה״ק שלא החניף לו בדבר שאינו אמת אלא לאיים עליו הזכיר לו שרגיל הוא במלאכים והוא בעצמו המשל הזה שמשבח התבשיל אינו אלא משום לאיים עליו וכן פירש״י בחומש לדברי ר׳ לוי וז״ל כי כדאי והגון כו׳ והן חשובין לי כראיית פני המלאך כו׳ ולמה הזכיר לו ראיית המלאך כדי שיתיירא ממנו ראה המלאך וניצול כו׳ עכ״ל ומיהו מה שפירש״י שם כדי כו׳ ראה מלאכים ונצול כו׳ טפי נראה כפירש״י בשמעתין לאיים עליו ולהודיעו שהוא רגיל במלאכים עכ״ל והוא דומה ממש אל המשל להודיע לשונאו שיש לו עוזרים וק״ל:
ופליגא [וחלוק] פירושו של ר׳ שמעון בן לקיש להתנהגותו של יעקב על זה של ר׳ לוי. שאמר ר׳ לוי: משל של יעקב ועשו למה הדבר דומה? לאדם שזימן את חבירו והכיר בו האורח שמבקש להורגו, אמר לו האורח בתוך דבריו: טעם תבשיל זה שאני טועם כתבשיל שטעמתי בבית המלך. ואז אמר בעל הבית: ידע ליה מלכא [המלך בודאי מכיר אותו], ומתוך כך מיסתפי ולא קטיל ליה [מפחד ואינו הורג אותו]. וכן כשיעקב אמר לעשו שפניו כפני אלוקים — רצה לרמוז לו שהוא זוכה לראות פני אלוקים, כדי להפחיד את עשו שלא יפגע בו.
The Gemara notes: And Rabbi Shimon ben Lakish, in interpreting Jacob’s statement, disagrees with Rabbi Levi, as Rabbi Levi says: With regard to the interaction between Jacob and Esau, to what is this matter comparable? To a person who invited another to his home and the guest realized that he wants to kill him. The guest said to him: The flavor of this dish that I taste is like a dish that I tasted in the king’s house. The host then said to himself: The king must know him. Therefore, he was afraid and did not kill him. Similarly, when Jacob told Esau that his face is like the face of an angel, he intended to let him know that he had seen angels, in order to instill fear in him so that Esau would not seek to harm him.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָּה מֵבִיא אַף לָעוֹלָם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ו:י״ג} וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ו:י״ג} לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם.:

Rabbi Elazar says: Any person who has flattery in him brings wrath to the world, as it is stated: “But those with flattery in their hearts bring about wrath” (Job 36:13). And moreover, his prayer is not heard, as it is stated in that same verse: “They do not cry for help when He binds them.”
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא ישועו כי אסרם – כשיבואו עליהם יסורין לא יועילם שועה.
שיש בו חנופה כו׳ כי אסרם. עיין פירש״י ועוד יש לפרש שמביא אף לעולם שהוא אחד ממלאכי משחית כדאמרינן פ׳ ד׳ נדרים ואמר שלא ישועו שאין תפלתם נשמעת מפני שאותו אף מלאך משחית הוא המקטרג ואוסר תפלתם במאסר שלא תבא לפניו יתברך ודו״ק:
כל אדם שיש בו חנופה כו׳ ואין לאום אלא עוברין שנאמר ולאום כו׳. יש לעיין בזה דלשון לאומים הרבה במקרא מלשון עמים דא״א לפרש לפי פשוטו מלשון עוברין ובהאי קרא גופיה כתיב לעיל מיניה ושני לאומים ממעיך גו׳ ונראה מהידוע כי אומה הישראלית נאמר בה למשפחותם לבית אבותם משפחת אב קרויה משפחה ולא משפחת אם וההיפך בשאר אומות אין להם יחוס אב דזרמת סוסים זרמתם ויש להם יחוס אם לאסור בקורבה מן האם וז״ש בישמעאל שנים עשר נשיאים לאמותם ר״ל דבבני יעקב נאמר שיתיילדו י״ב נשיאים למשפחותם לבית אבותם ולא כן בבני ישמעאל שלא יתיילדו אלא לאמותם כמ״ש כי ביצחק יקרא לך זרע וגם בני עשו לא נקראו ע״ש אביו יצחק כמ״ש ביצחק ולא כל יצחק והשתא ניחא דכל לאמים שבמקרא על עובדי כוכבים נאמר שנקראו כן ע״ש שאין להם יחוס אב רק יחוס אם ומשום דקרא דהכא ושני לאומים גו׳ ולאום מלאום גו׳ גם על יעקב נאמר דאין בו משפחת אב רק משפחת אם ע״כ אמרו אין לאום דהכא אלא עוברין שקודם שנולד יעקב גם הוא יקרא לאום על שם אמו דעובר ירך אמו ולאום מגזרת אם ולא יתייחס יעקב ע״ש משפחת אב רק עד אחר לידה כמ״ש תולדותם למשפחותם ופי׳ הכתוב ושני לאומים דהשתא בבטן אמם שגם יעקב נקרא ע״ש אמו ממעיך יפרדו דהיינו מיד שיצאו ממעיך יפרדו דזה יעקב יקרא אז ע״ש משפחת אביו וזה עשו יקרא גם אח״כ ע״ש אמו לאומים. והענין מבואר שהחונף שאומר לרשע צדיק גו׳ לבו בל עמו ופיו ולבו מרוחקין ואינן שוים ולזה אמרו אפילו העוברים דבכה״ג יצירת לבם מרוחק מיצירת פיהם שהלב נברא מתחלה כמ״ש ביומא דכל מידי מאמצעותיה מיתצר והפה אינו נברא עד שיצא לאויר עולם שאז פיו פתוח כדאמרי׳ בנדה אפ״ה מקללין אותו כי המחניף מהפך מדת האמת לשקר ואומר לרשע צדיק גו׳ וזה העובר נשבע שיהא צדיק ולא רשע [כו׳] כדאמרי׳ שם ודו״ק:
כל אדם שיש בו חנופה כו׳ שנאמר האומרים לרע טוב גו׳. דלפי פשוטו הו״ל למכתב על רע טוב ועל טוב רע גו׳ ומדקאמר לרע ע״כ דרשו האומרים דרך חנופה לאדם שהוא רע טוב ולאדם טוב אומרים רע הוא ודו״ק:
אמר ר׳ אלעזר: כל אדם שיש בו חנופה מביא אף (זעם) לעולם, שנאמר: ״וחנפי לב ישימו אף״ (איוב לו, יג), ולא עוד אלא שאין תפלתו נשמעת, שנאמר: ״לא ישועו כי אסרם״ (איוב לו, יג).
Rabbi Elazar says: Any person who has flattery in him brings wrath to the world, as it is stated: “But those with flattery in their hearts bring about wrath” (Job 36:13). And moreover, his prayer is not heard, as it is stated in that same verse: “They do not cry for help when He binds them.”
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) סִימַן א״ף עוב״ר גיהנ״ם ביד״ו ניד״ה גול״ה.:

The Gemara cites a mnemonic device for the statements of Rabbi Elazar: Wrath, fetus, Gehenna, in his hands, menstruating woman, exiled.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
(סימן א״ף עוב״ר גיהנ״ם ביד״ו ניד״ה גול״ה).
The Gemara cites a mnemonic device for the statements of Rabbi Elazar: Wrath, fetus, Gehenna, in his hands, menstruating woman, exiled.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָּה אֲפִילּוּ עוּבָּרִין שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן מְקַלְּלִין אוֹתוֹ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {משלי כ״ד:כ״ד} אוֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבוּהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאוּמִּים וְאֵין קוֹב אֶלָּא קְלָלָה שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כ״ג:ח׳} לֹא קַבֹּה אֵל וְאֵין לְאוֹם אֶלָּא עוּבָּרִין שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית כ״ה:כ״ג} וּלְאוֹם מִלְּאוֹם יֶאֱמָץ.

And Rabbi Elazar says: Any person who has flattery in him, even fetuses in their mothers’ wombs curse him, as it is stated: “He who says to the wicked: You are righteous, peoples shall curse him [yikkevuhu], nations [leummim] shall execrate him” (Proverbs 24:24); and kov, the linguistic root of the word yikkevuhu, means only a curse, as it is stated: Balaam explained that he did not curse the Jewish people, as he said: “How can I curse [ekkov] whom God has not cursed [kabbo]?” (Numbers 23:8). And le’om is homiletically interpreted to mean only fetuses, as it is stated with regard to Jacob and Esau, when they were still in Rebecca’s womb: “And one people [le’om] shall be stronger than the other people [le’om]” (Genesis 25:23).
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואמר ר׳ אלעזר: כל אדם שיש בו חנופה — אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו, שנאמר: ״אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים״ (משלי כד, כד), ואין ״קוב״ אלא קללה, שנאמר בדברי בלעם, כאשר נמנע מלקלל: ״מה אקוב לא קבה אל״ (במדבר כג, ח), ואין ״לאום״ אלא עוברין, שנאמר כשהיו יעקב ועשו במעי רבקה: ״ולאם מלאם יאמץ״ (בראשית כה, כג).
And Rabbi Elazar says: Any person who has flattery in him, even fetuses in their mothers’ wombs curse him, as it is stated: “He who says to the wicked: You are righteous, peoples shall curse him [yikkevuhu], nations [leummim] shall execrate him” (Proverbs 24:24); and kov, the linguistic root of the word yikkevuhu, means only a curse, as it is stated: Balaam explained that he did not curse the Jewish people, as he said: “How can I curse [ekkov] whom God has not cursed [kabbo]?” (Numbers 23:8). And le’om is homiletically interpreted to mean only fetuses, as it is stated with regard to Jacob and Esau, when they were still in Rebecca’s womb: “And one people [le’om] shall be stronger than the other people [le’om]” (Genesis 25:23).
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנוּפָּה נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ה׳:כ׳} הוֹי הָאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע וְגוֹ׳ מָה כְּתִיב אַחֲרָיו לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה וְגוֹ׳.

And Rabbi Elazar says: Any person who has flattery in him falls into Gehenna, as it is stated: “Woe to those who call evil good, and good evil” (Isaiah 5:20). What is written afterward? “Therefore, as the tongue of fire devours straw, and as the chaff is consumed by the flame” (Isaiah 5:24), meaning that the people described in the earlier verse will end up burning like straw in the fires of Gehenna.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואמר ר׳ אלעזר: כל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם, שנאמר: ״הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע״ וגו׳ (ישעיה ה, כ), מה כתיב [נאמר] אחריו — ״לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה״ (ישעיה ה, כד). שמפרש שהעושים כן סופם שריפה כקש באש של גיהנם.
And Rabbi Elazar says: Any person who has flattery in him falls into Gehenna, as it is stated: “Woe to those who call evil good, and good evil” (Isaiah 5:20). What is written afterward? “Therefore, as the tongue of fire devours straw, and as the chaff is consumed by the flame” (Isaiah 5:24), meaning that the people described in the earlier verse will end up burning like straw in the fires of Gehenna.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל הַמַּחְנִיף לַחֲבֵירוֹ סוֹף נוֹפֵל בְּיָדוֹ וְאִם אֵינוֹ נוֹפֵל בְּיָדוֹ נוֹפֵל בְּיַד בָּנָיו וְאִם אֵינוֹ נוֹפֵל בְּיַד בָּנָיו נוֹפֵל בְּיַד בֶּן בְּנוֹ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו כ״ח:ה׳,ו׳,ט״ו,י״א} וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה לַחֲנַנְיָה אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה׳ יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרֶיךָ וכתי׳וּכְתִיב

And Rabbi Elazar says: Anyone who flatters another ultimately falls into his hands. And if he does not fall into his hands, he falls into his children’s hands. And if he does not fall into his children’s hands, he falls into his grandchild’s hands, as it is stated: “Then the prophet Jeremiah said to Hananiah…Amen, the Lord should do so, the Lord should perform your words” (Jeremiah 28:5–6). This was a form of flattery, as Jeremiah did not explicitly say that Hananiah was a false prophet. And it is written:
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ויאמר ירמיהו לחנניה הנביא – שאמר נבואת שקר על גלות יכניה וכלי הקודש שגלו עמו בעוד שנתים ימים אני משיבם אל המקום הזה אמן כן יעשה ה׳ חנופה היא זו שהיה לו לומר בהדיא שקר אתה ניבא.⁠1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״ויהי״ שמופיע במהדורתנו בתחילת דף מ״ב.
כל המחניף לחבירו – יש לפרש שלא במקום סכנה אבל במקום סכנה מותר כי ההיא דפרק ארבעה נדרים (נדרים כב.) עולא אזל לארעא דישראל לוו בהדיה תרי בני חוזאי קם חד שחטיה לחבריה אמר ליה לעולא יאות עבדי אמר ליה אין ופרע לו בית השחיטה כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דלמא ח״ו אחזקית ידי עוברי עבירה א״ל רבי יוחנן נפשך הצלתה.
כל המחניף כו׳ שנאמר ויאמר ירמיה לחנניה אמן כן יעשה גו׳. אע״ג שבדרך תפלה ותחנה שהוא לשון האמנת דברים שיהא רצון שיהא אמת כן אמר כן כפירש״י בפ׳ שבועות העדות גבי אמן בו האמנת דברים ומייתי לה מהאי קרא אמן כן יעשה גו׳ מ״מ לא היה לו לירמיה לומר כן כיון שלפי נבואתו האמיתית היה זה שקר והיה לו להכחישו מיד כמ״ש לו לבסוף ואתה הבטחת את העם הזה על שקר וק״ל:
וכתיב ויהי גו׳ יראיה בן שלמיה בן חנניה גו׳. משמע ליה דזה החנניה שהוזכר כאן הוא היה החנניה נביא שקר דלעיל בקרא דאל״כ מה היה לו לקרא לייחסו ליראיה על שם אבי אביו אבל בא לייחסו על שם אבי אביו חנניה לאשמועינן דנופל ביד בן בנו וק״ל:
ד״ה כל המחניף וכו׳ במקום סכנה מותר. מג״א סימן קג:
ואמר ר׳ אלעזר: כל המחניף לחבירו — סוף דבר שהוא נופל בידו, ואם אינו נופל בידו — נופל ביד בניו, ואם אינו נופל ביד בניו — נופל ביד בן בנו, שנאמר: ״ויאמר ירמיה הנביא [לחנניה] אמן כן יעשה ה׳ יקם ה׳ את דבריך״ (ירמיה כח, ו) והיה בזה חנופה שלא אמר לו במפורש שהוא נביא שקר, וכתיב [ונאמר]:
And Rabbi Elazar says: Anyone who flatters another ultimately falls into his hands. And if he does not fall into his hands, he falls into his children’s hands. And if he does not fall into his children’s hands, he falls into his grandchild’s hands, as it is stated: “Then the prophet Jeremiah said to Hananiah…Amen, the Lord should do so, the Lord should perform your words” (Jeremiah 28:5–6). This was a form of flattery, as Jeremiah did not explicitly say that Hananiah was a false prophet. And it is written:
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה מא: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה מא:, רש"י סוטה מא:, תוספות סוטה מא:, בית הבחירה למאירי סוטה מא: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות סוטה מא:, מהרש"א חידושי אגדות סוטה מא:, גליון הש"ס לרע"א סוטה מא:, פירוש הרב שטיינזלץ סוטה מא:, אסופת מאמרים סוטה מא:

Sotah 41b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 41b, Rashi Sotah 41b, Tosafot Sotah 41b, Meiri Sotah 41b, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 41b, Maharsha Chidushei Aggadot Sotah 41b, Gilyon HaShas Sotah 41b, Steinsaltz Commentary Sotah 41b, Collected Articles Sotah 41b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144