×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) שַׁעֲמוּם וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה הַאי תַּחַת אִישָׁהּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַקִּישׁ אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִישׁ.
a mentally ill person [shiamum], whom the court warns on behalf of the husband. The Gemara asks: And according to Rabbi Yoshiya, what does he do with this term “while under her husband”? The Gemara answers: Rabbi Yoshiya requires it in order to compare a man to a woman and a woman to a man, as explained later (27a).
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
שעמום – לקוי בתמהון לב.
האי תחת אישה – בתראה האמור בסוף הפרשה זאת תורת הקנאות וגו׳.
להקיש אשה לאיש – ברייתא היא בשילהי פרקין והתם מפרש למאי הלכתא.
ורבי יונתן האי איש איש מאי עביד ליה וכו׳ – תימה האי ריבוי לרבי יאשיה מנליה והיקישא דאיש לאשה לר׳ יונתן מנא ליה וכי אית לן למימר דפליגי בהא נמי דר׳ יאשיה לית ליה דאשת חרש שותה ור׳ יונתן לית ליה דסומא אינה שותה.
ואשת שעמום פ״ה לקיי בתמהון לבב והאמר רב קנה לכל דהבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד דהינו בזנות קנה לכל דאם הוא כהן מאכילה בתרומה ויורשה ומטמא [לה] ומשקה ופוטרה בגט בלא חליצה ל״ה. כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה פי׳ בפרשת יבמה לקום על שם אחיו ולפוטרה בגט דהא דקני להיבם בביאה כל דהו מיבמה יבא עליה נפקא דלא כתב יבמה יקח לה לאשה אלא כתיב יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה אשמועי׳ דביאתו עליה הן הן ליקוחין ואישות שלו הלכך למידי דאתמר בפרשה רבינהו ומה אמור בפרשה פטור חליצה על ידי יבום ויקום על שם אחיו שיורש נכסי אביו ואין שאר אחיו חולקין עמו ל״ה:
מכיון שביארנו שזמן אירוסין זמן קנוי הוא אלא שתחת אישך מעכבתה שלא לשתות צריך אתה לברר אם יכול להשקותה משנשאה או אם קנוי שבזמן אירוסין מועיל להשקותה על סתירה שלאחר נישואין ודבר זה כבר ביררנוהו בראשון של קדושין וסדר הדברים שקנוי וסתירה שבזמן אירוסין אינה שותה בהם כלל בעודה ארוסה הואיל ואינה תחתיו כמו שביארנו כאן וכן אינו משקה עליהן משנשא ובעל שהרי הואיל ובעל אחר קנויו הופקעה בדיקת המים מצד שאינו מנוקה מעון וכן לא משנשא קודם שיבעול שאין המים בודקין אלא כשקדמה שכיבת בעל לבועל ואחר שנסתתרה קודם שנתיחדה עם הבעל אין כאן בדיקה ומ״מ אם קנא לארוסתו בעודה ארוסה ולא נסתרה ונשאה ובעל ואח״כ נסתרה הרי זו שותה על סמך קנוי שבשעת אירוסין והוא שאמרו למטה מקנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה וכן אתה אומר בדינין אלו כלם בשומרת יבם וכן אם בא עליה ארוס בבית חמיו אף בכונת זנות ואחר כך קנא לה בזמן אירוסין ונסתרה אף בזמן אירוסין ונכנסה לחופה ולא נבעלה שותה על קנוי וסתירה שבזמן אירוסין שהרי יש כאן תחת אישך וקדימת שכיבת בעל ונקוי עון אלא שבזו אי אתה יכול לומר כן בשומרת יבם שאם בא עליה הרי היא אשתו לכל דבר אפי׳ בזנות אפילו בשוגג שכך אמרו קנה לכל להאכילה בתרומה אם היתה אלמנה מן הנשואין שכבר היתה אוכלת ולירשה וליטמא לה וליפטר בגט ובלא חליצה ואין הלכה כדברי האומר שבביאה זו לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה ר״ל לקום על שם אחיו בנחלתו וליפטר צרתה מן היבום הא בארוסה מיהא אתה מפרשה כן:
ונמצא מכאן סתירה למה שכתבו גדולי המחברים שכל שבעל ביאה אסורה מימיו אפילו ביאה של איסור סופרים ואפילו בא על ארוסתו בבית חמיו שאין המים בודקין את אשתו שהרי בכאן כל שבא עליה בבית חמיו לא הופקעה שתייתה אלא בזמן האירוסין שאינה תחת אישה הא כל שנשאת שותה וכך היא שנויה בהדיא ביבמות פרק הבא על יבמתו אלא עיקר הדברים שאין צריך נקוי עון אלא שלא בא עליה אחר חשד הסתירה כמו שביארנו בכמה מקומות:
רש״י בד״ה כשמואל כו׳ נכסי אחיו ואין חולקין עמו כצ״ל:
תוס׳ בד״ה ורבי יונתן כו׳ כל רבויי כרבי יונתן דהכא כו׳ רבי יונתן נמי מצי למדרש כו׳ כדקאמרת ולא צריך כו׳ דאמרינן התם בריש נדרים הניחא למ״ד דברה תורה דאליביה כו׳ ש״מ לחציה שפחה וחציה בת חורין אלמא אפילו כו׳ ודריש ליה ר״ע כו׳ כצ״ל:
בד״ה ורבי יונתן כו׳ אינה שותה הס״ד ואח״כ מתחיל דבור חדש והאמר רב קנה לכל הני כו׳:
בד״ה וכשמואל צ״ל כשמואל וצ״ל קודם ד״ה בספרים גרס אי הכי:
בא״ד כל ריבויא כמו רבי יונתן דהכא דדריש כו׳ הכרת תכרת דאמר ר״ע הכרת בעוה״ז כו׳ עכ״ל כצ״ל:
בא״ד אם ראה תראה דלר׳ ישמעאל דאמר ד״ת ולרבי עקיבא דאמר אם ראה מוטב כו׳ עכ״ל וכצ״ל הגירסא שם והכי מייתי לה נמי לקמן בפירקין אבל בגמרות שלפנינו שם במס׳ ברכות וכן בילקוט איתא הגירסא להיפך דלר״ע אם ראה תראה ד״ת כו׳ ולר׳ ישמעאל אם ראה מוטב כו׳ ע״ש:
בד״ה ור״י כו׳ תימה האי ריבוי לרבי יאשיה כו׳ ורבי יונתן לית ליה דסומא אינה שותה עכ״ל והס״ד ותמיהתם לפירושם לקמן אבל לפרש״י ניחא דהני דרשות דברייתא אסמכתא בעלמא נינהו וק״ל:
שעמום (משוגע), שבית דין מקנאים עבורם. ושואלים עוד: ור׳ יאשיה האי [כתוב זה] ״תחת אישה״ (במדבר ה, כט) מאי עביד ליה [מה עושה הוא בו]? ומשיבים: מיבעי ליה [צריך הוא אותו] להקיש (להשוות) איש לאשה ואשה לאיש, כפי שיבואר להלן.
a mentally ill person [shiamum], whom the court warns on behalf of the husband. The Gemara asks: And according to Rabbi Yoshiya, what does he do with this term “while under her husband”? The Gemara answers: Rabbi Yoshiya requires it in order to compare a man to a woman and a woman to a man, as explained later (27a).
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא אֲרוּסָה שָׁתְיָא וְהָא כִּי אֲתָא רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא מִדָּרוֹמָא אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ {במדבר ה׳:כ׳} מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ אמִשֶּׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בַּעַל לַבּוֹעֵל וְלֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בּוֹעֵל לַבַּעַל.

The Gemara asks: But according to both opinions, the reason for the exclusion of a betrothed woman is that these verses are written; if it were not so, I would say that a betrothed woman drinks. But when Rabbi Aḥa bar Ḥanina came from the South, he came and brought the following baraita with him: The verse states: “But if you have gone astray while under your husband, and if you are defiled, and some man has lain with you besides your husband” (Numbers 5:20). This indicates that the halakhot of a sota apply only when sexual intercourse with the husband preceded sexual intercourse with the paramour, and not in a case when sexual intercourse with the paramour preceded intercourse with the husband. In the case of a betrothed woman who committed adultery, intercourse with the paramour preceded intercourse with the betrothed, and this verse excludes her from drinking the bitter water of the sota.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הני קראי – דממעטי ארוסה.
מבלעדי אישך – משמע שבעלה נתן בה את שכבתו קודם לסתירה זו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: אלא לשניהם, טעמא דכתיבי הני קראי [הטעם דווקא, שכתובים המקראות האלה] למעט ארוסה משתיה, הא לאו הכי הוה אמינא [הרי לולא זה הייתי אומר] שארוסה שתיא [שותה]? והא כי אתא [והרי כאשר בא] ר׳ אחא בר חנינא מדרומא [מן הדרום], אתא ואייתי מתניתא בידיה [בא והביא ברייתא זו בידו], נאמר בפרשת סוטה: ״ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך״ (במדבר ה, כ), לומר: משקדמה שכיבת בעל לבועל, ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל. ואם הוא חושד בה שזנתה בהיותה ארוסה — הלא קדמה שכיבת הבועל לשכיבת הבעל!
The Gemara asks: But according to both opinions, the reason for the exclusion of a betrothed woman is that these verses are written; if it were not so, I would say that a betrothed woman drinks. But when Rabbi Aḥa bar Ḥanina came from the South, he came and brought the following baraita with him: The verse states: “But if you have gone astray while under your husband, and if you are defiled, and some man has lain with you besides your husband” (Numbers 5:20). This indicates that the halakhot of a sota apply only when sexual intercourse with the husband preceded sexual intercourse with the paramour, and not in a case when sexual intercourse with the paramour preceded intercourse with the husband. In the case of a betrothed woman who committed adultery, intercourse with the paramour preceded intercourse with the betrothed, and this verse excludes her from drinking the bitter water of the sota.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ אָרוּס בְּבֵית אָבִיהָ.

Rami bar Ḥama said: You find the necessity for an additional exclusion in a case where her betrothed engaged in sexual intercourse with her in her father’s house, i.e., before they were married, and before the sexual intercourse with the paramour.
רש״יתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משכחת לה – דאיצטריך למעוטי ארוסה מקרא אחרינא ולא ממעטא מהתם.
כגון שבא עליה ארוס בבית אביה – בזנות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רמי בר חמא: משכחת לה [מוצא אתה אותה] מציאות, שבה יש צורך במיעוט מיוחד בכתוב לארוסה — כגון שבא עליה הארוס בבית אביה, כלומר, לפני שנשאה. שאף שבא עליה שלא כדין, בדרך זנות — מכל מקום ביאתו קדמה.
Rami bar Ḥama said: You find the necessity for an additional exclusion in a case where her betrothed engaged in sexual intercourse with her in her father’s house, i.e., before they were married, and before the sexual intercourse with the paramour.
רש״יתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דִּכְוָותֵהּ גַּבֵּי שׁוֹמֶרֶת יָבָם כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ יָבָם בְּבֵית חָמִיהָ הָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם קָרֵית לַהּ אִשְׁתּוֹ מְעַלַּיְיתָא הִיא דְּהָאָמַר רַב קָנָה לַכֹּל.

The Gemara questions this explanation: In the corresponding situation with regard to a widow awaiting her yavam, whom Rabbi Yonatan excludes from the sota ritual due to the exclusion from the phrase “while under your husband,” is the necessity for this exclusion due to a case where the yavam engaged in sexual intercourse with her in her father-in-law’s house before the levirate marriage took place? But do you call that woman a widow awaiting her yavam? She is his full-fledged wife, as didn’t Rav say: If a widow awaiting her yavam engaged in sexual intercourse with her yavam, even without the intention of implementing a levirate marriage, he has acquired her as his wife with respect to all aspects of marriage, including the halakhot of a sota.
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בבית חמיה – לאחר שמת אחיו.
שומרת יבם קרית לה – דקאמרת דלא תשתה הא אשתו מעלייתא היא בביאת זנות.
דהא אמר רב – ביבמות קנה לכל דתנן הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד דהיינו בזנות קנה ואמר רב קנה דקתני מתני׳ קנה לכל אם כהן הוא מאכילה בתרומה ויורשה ומיטמא לה ומשקה ופוטרה בגט בלא חליצה.
דהאמר רב קנה לכל – הני לישני דפליגי בהבא על יבמתו (יבמות דף נח.) בשומרת יבם שנפלה מן הנשואין או מן האירוסין לא שייכא דוקא אלא לענין תרומה משום דכבר אכלה אבל לענין להשקותה וליורשה ולטמא לה לא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: דכוותה [כיוצא בה] אתה צריך לפרש גבי [אצל] שומרת יבם שהצרכנו בה מיעוט לדעת ר׳ יונתן לומר שאינה שותה — כגון שבא עליה יבם בבית חמיה (לפני הייבום). אולם הא [זו] היבמה שכבר בא עליה היבם עדיין שומרת יבם קרית [קורא אתה] לה? הלא אשתו מעלייתא [מעולה] היא, שנעשית אשתו גמורה על ידי ביאה זו, ובודאי שותה אם קינא לה, דהאמר [שהרי אמר] רב: יבם הבא על יבמתו בכל דרך של ביאה, בכוונה לייבמה או שלא בכוונה לייבמה, קנה אותה לאשה בביאה זו לכל דבר, ואף לקנא לה ולהשקותה!
The Gemara questions this explanation: In the corresponding situation with regard to a widow awaiting her yavam, whom Rabbi Yonatan excludes from the sota ritual due to the exclusion from the phrase “while under your husband,” is the necessity for this exclusion due to a case where the yavam engaged in sexual intercourse with her in her father-in-law’s house before the levirate marriage took place? But do you call that woman a widow awaiting her yavam? She is his full-fledged wife, as didn’t Rav say: If a widow awaiting her yavam engaged in sexual intercourse with her yavam, even without the intention of implementing a levirate marriage, he has acquired her as his wife with respect to all aspects of marriage, including the halakhot of a sota.
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) כִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר בלֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה.

The Gemara answers: Rabbi Yonatan’s opinion is in accordance with the opinion of Shmuel, as Shmuel says: A yavam who engages in sexual intercourse with his yevama without intending to consummate the levirate marriage does not acquire her as his wife except with regard to those matters that are stated in the passage in the Torah that deals with levirate marriage, i.e., that he inherits his brother’s estate, and he can free the widow with a bill of divorce without ḥalitza (see Yevamot 56a). He is not considered fully married to the woman, and, according to Rabbi Yonatan, the halakhot of a sota do not apply to her.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך דבר
דברא(ברכות מא:) אמר רב פפא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהן ולא לאחריהן שלא מחמת הסעודה לאחר הסעודה טעונין ברכה בין לפניהן בין לאחריהן פי׳ כל דבר הבא בתוך הסעודה מחמת הסעודה לאכול בהן פת כגון מירי תבשילין וכיוצא בהן דעבידי ללפת בהן אין טעונין ברכה לא לפניהן ונא לאחריהן יש מי שאומרי׳ ואפילו ענבים ותאנים ורמונים וכיוצא בהן שהרבה בני אדם אוכלין בהן פיתם בזמן שבאין בתוך הסעודה למלפת בהן פת הפת פוטרתן ואינן צריכין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן ודייסא וכיוצא בהן ואף על גב דאמרי בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמ׳ אם נהמא ממש היא דברי הכל פת פוטרת את הפת ואם אינה פת הרי היא תבשיל ופת לדברי הכל פוטר׳ כל תבשיל הבא מחמת סעודה בסעודה אבל דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה כגון מיני מתיקה חביצה ודובשא ופאלודג וכיוצא בהן שבאין למתיקה ולא ללפת טעונין ברכה לפניהן ולת לאחריהן פירוש פאלודג לשון ישמעאל הוא והוא מאכל שעושין מן בצים ושקדים ודבש. דברים הבאים שלא מחמת הסעודה לאחר הסעודה כגון אבטיחים וענבים ורימונים וכיוצא בהן שאינן באין ללפת בהן שכבר סילקו הפת מלפניהן ועדיין לא רחצו ידיהן הרי אלו טעונין ברכה בין לפניהן ובין לאחריהן שכיון שלא באו ללפת בהן אין ברכת המזון פוטרתן מלברך אחריהן הלכך צריכין ברכה לפניהן ולאחריהן זה פי׳ דברי רב פפא שפסק הלכה. דבר הגורם לממון כממון דמי (בבא קמא עא:) סבר לה כרבי שמעון דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי דברים האמורין בפרשה (סוטה כד: יבמות לו) רב אמר קנה לכל ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה פי׳ בגמר׳ דבני מערבא גרסי (בהבא על יבמתו) דברים האמורים בפרשה לאוסרה לאחיו ולירש נכסי המת ולהתיר צרתה לשוק רבי יוחנן אמר קנה לכל הדברים אמר רבי יצחק מה פליגין כשהערה בה אבל אם גמר את הביאה כולי עלמא מודו שקנה הוא לכל הדברים אמר רב מתנה מה פליגין כשבא עליה בבית אביה אבל אם בא עליה בבית בעלה כולי עלמא מודו שקנה לכל הדברים ש״מ לרבי יוחנן אפי׳ בהערא׳ בבית אביה קנה לכל הדברים ואסורה לבעלה נמי כיבמה ליבם יבמה לבעל אתיא ביאה ביאה אשה לבעלה אתיא קיחה קיחה: (נדרים מז) במשנת הריני עליך חרם ואת עלי שניהן מותרין בדבר של עולי בבל כגון הר הבית והעזרות והלשכות והבור שבאמצע הדרך ואסורין בדבר של אותה העיר כגון הרחבה המרחץ ובור הכנסת התיבה והספרים. שלשה דברים נחלקו בהן שמאי והלל נדה וחלה ומקוה וארבע שחזרו ב״ה להורות כדברי ב״ש האשה שבאה ממדינת הים ובכתובתה ומי שחציו עבד וחציו בן חורין וכלי חרס מציל על הכל (משנה עדיות ב) אוכלי דבר אחר פסולין לעדות (סנהדרין כו) פי׳ מקבלי צדקה מן הגוי. אי פגע בדבר אחר קשה לדבר אחר (שבת קכט) פי׳ אי פגע בחזיר קשה לצרעת (פסחים עו) מר בר אשי אמר אפילו למיכלה במלחא נמי אסור משום דקשה לריחא ולדבר אחר פי׳ אשה לריח הפה וצרעת. דבר שאין מתכוין סבר לה כרבי שמעון. מלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כרבי יהודה (זבחים צב. שבת מא: שבת מו) הא שמעינן ליה לר׳ שמעון דאמר דב׳ שאין מתכוין מותר דתניא רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל. (שבת צג) אמר ריש לקיש פוטר היה רבי שמעון אף במוציא את המת לקוברו דכמלאכה שאינה צריכה לגופה היא ותנא קמא המחייב היינו רבי יהודה ומודה היה רבי שמעון במרא לחפור בו וספר תורה לקרות בו פשיט׳ דאיהו נמי מלאכה שאינה צריכה לגופה היא וכו׳ סבירא לן מיהא שמעינן עיקר פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה וכו׳ ור״ח ז״ל אמר פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון בהדיא לא אשכחן היכא פליגי אלא מדיוקייהו. (שבת קה) הא רבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הא רבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ותו הא דתנא ועל עקרב שלא תשוך וכו׳ ואמרינן איכא דמתני לה אהא הצד נחש בשבת ומתעסק בו שלא ישכנו פטור ואם לרפואה חייב מאן תנא אמר רב רבי שמעון היא דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וכי אמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר וחד מינייהו הצד נחש בשבת וממאי דפטור ומותר הוא דתנן ועל עקרב שלא תשוך שמע מינה כיפליגי במתניתין במלאכה שאינה צריכה לגופה פליגי וקשיא לן אי הכי חשיא דשמואל אדשמואל הכא אמר דפטור ומותר וטעמא מכופין קערה על גבי הנר אלמא שמואל במלאכה שאינה צריכה לגופה כרבי שמעון סבירא ליה והא קיימא לן דשמואל סבירא ליה כרבי יהודה דתנן המיחם שפינהו וכו׳ ואמרינן (שבת מו) דשמואל כרבי יהודה סבירא ליה. (בבא קמא נד) נפל לתוכו שור פירוש כגון בהמה וחיה דכתיב בהון בהדיא דמטמאין במגע ובמשא אבל עופות דאינן מטמאין במגע ובמשא אלא כגריס בבית הבליעה בדבר שמוסר עצמו עליו (בבא מציעא צב) פועל אוכל קישות פי׳ בדבר שמוסר נפשו עליו והוא כדי שכרו. בדבר שאין זרעו כלה (פסחים לד מנחות ע) מאי שנא מכל חטי ושערי דעלמא אמר ליה דבר שזרעו כלה בהן כגון אלו לא קא מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי דבר שאין זרעו כלה מאי תפשוט דאמר רב יצחק אמר רבי יוחנן ליטרא בצל שתקנו וכו׳ ש״מ חטים ושעורים וכיוצא בהן דבר שזרעו כלה בצל וכדומה לו דבר שאין זרעו כלה (נדרים נט) ודילמא בדבר שזרעו כלה הא תניא אלו הן חסיות הלוף והשום והבצלים. דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות היחיד ובין ברשות הרבים ספיקו טהור (סוטה כח) מה סוטה רשות היחיד אף שרץ רשות היחיד מה סוטה דב׳ שיש בו דעת לישאל אף שרץ שיש בו דעת לישאל. (נדה ג פסחים כ):
ערך אדם
אדםבעל שם אדמה שלוקח ממנה בפרשה י״ב בברייתא דרבי אלעזר. אדם אפר דם מרה (סוטה כד) אדם דאית ליה מזלא בגמ׳ דבמה בהמה (בבא קמא ב:) והמה כאדם עברו ברית כאדם הראשון וכז׳ (בבראשית רבה בסוף פרשה י״ט) על כרם אדם חסר לב זו חוה אמר רב הונא היכן מצינו שנקראת אשה אדם דכתיב כתפארת אדם לשבת בית ומתרגמינן כתושבחתא דאתתא דיתבא בביתא (בראשית רבה כ״ב) אמר רשב״ג ד׳ שמות נקראו כנגד ד׳ תקופות ארץ תבל ארקא אדמה:
ערך שק
שקג(ביצה יז:) ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרם פי׳ ממלא כלי אבן מהם ונותנן במים החיים שיהו נוגעין מים למים ויטהרו אבל לא מטבילין כלים טמאים לטהרם על גבי מימיהן משיקין מלשון ותשק ידי לפי (פסחים נב:) מי החג שנטמאו והשיקן ואח״כ הקדישן טהורין הקדישן ואח״כ השיקן טמאין פי׳ שוקען במי מקוה לטהרן אע״פ שנכנסו תחת המים שנמצאו כזרועין במקוה לא עלתה להן טהורין שאין זריעה מטהרת בהקדש (יבמות נה) אמר שמואל העראה זו נשיקה וכו׳ (סוטה כד) פרט לשקינא לה בנשיקה:
א. [ווארט, זאכע.]
ב. [מע״ש.]
ג. [איבערגיסין איבערפליסען.]
כשמואל – הא דאתא קרא למעוטי כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשת יבמה לקום על שם אחיו בנחלתו ולפוטרה בגט דהא דקני לה יבם בביאה כל דהו מיבמה יבא עליה נפקא לן דלא כתיב יבמה יקחנה לו לאשה אלא יבא עליה ולקחה לו לאשה ואשמעינן דביאתו עליה הן הן ליקוחי האישות שלו הלכך למידי דאיתמר בהך פרשתא רבינהו קרא נישואין הללו אבל למידי אחרינא לאו נישואין נינהו ומה אמור בפרשה פטור חליצה ע״י יבום ויקום על שם אחיו שיורש את נכסי אחיו ואין אחיו חולקין עמו.
כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים כו׳ – תימה כיון דקנה מיהת לדברים האמורים בפרשה לפוטרה בגט דכיון שבא עליה הרי היא כאשתו לאותן דברים א״כ מ״ט דרבי יונתן דאלימא ליה ארוסה משומרת יבם אי משום דארוסה קידושין דידיה שומרת יבם נמי ביאה דידיה היא ונחנקה על ידו וכ״ש דתקשה לרב דאמר אנא דאמינא אפילו לרבי יונתן ותו מאי דוחקיה למימר כשמואל והא מסיק דאפילו רב הוה אתי מלתייהו אליביה ולענין השקאה קפיד רחמנא דבעינן ביאה לשם אישות וביבמות בפרק הבא על יבמתו (יבמות נח.) מוקי לה נמי הא דתנן [אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה] שומרת יבם וכנוסה כגון דבא עליה יבם בבית אחיו וכו׳ כי הכא ומקשה מידי הוא טעמא אלא לרב האמר רב קנה לכל ולא מתרץ גבי השקאה גזירת הכתוב דבעינן ביאה לשם אישות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה כשמואל דאמר כו׳ הא דתנן כו׳ שלא שטיתי כו׳ ולא מתרץ גבי השקאה גזירת הכתוב דבעינן ביאה לשם אישות עכ״ל אין קושייתם מבוררת לן דהא התם דמשביעין אותה על שלא שטית בשומרת יבם ומוקי לה בבא עליה יבם כו׳ ולא מקשה לרב אלא למה קרית לה שומרת יבם וא״כ היאך יוכל לתרץ לרב דבעינן ביאה לשם אישות ויש ליישב דבריהם דה״ק ולא מתרץ דגבי השקאה קרי לה שומרת יבם דאי לאו רבויא לר׳ יאשיה לא הוה משקינן לה משום דכתיב תחת אישה וכה״ג כתבו התוספות שם ע״ש:
ומשיבים: ר׳ יונתן סבור כשמואל, שאמר: לא קנה יבם בביאה שאינה כמצוותה לגמרי אלא לדברים האמורים בפרשה שזוכה בנחלת אחיו, ויכול לפטור אשה זו בגט, אבל אין לו זכויות בה לשאר דינים שיש לאשה נשואה. ולשיטה זו בא המיעוט לומר שאף אינה נעשית כאשתו לענין השקאתה.
The Gemara answers: Rabbi Yonatan’s opinion is in accordance with the opinion of Shmuel, as Shmuel says: A yavam who engages in sexual intercourse with his yevama without intending to consummate the levirate marriage does not acquire her as his wife except with regard to those matters that are stated in the passage in the Torah that deals with levirate marriage, i.e., that he inherits his brother’s estate, and he can free the widow with a bill of divorce without ḥalitza (see Yevamot 56a). He is not considered fully married to the woman, and, according to Rabbi Yonatan, the halakhot of a sota do not apply to her.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אִי הָכִי לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹנָתָן אָמַר לָךְ רַב אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹנָתָן מִדְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטַהּ מִכְּלַל דְּאִשְׁתּוֹ מְעַלַּיְיתָא הִיא

The Gemara asks: If so, let us say that Rav stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yoshiya, and Shmuel stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yonatan. The Gemara rejects this interpretation: Rav could have said to you: I state my opinion even according to the opinion of Rabbi Yonatan. Since it was necessary for the verse to exclude a yevama who engaged in sexual intercourse with her yavam from the sota ritual, by inference one may derive that she is his full-fledged wife with regard to all other matters.
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לימא רב – דאמר קנה לכל כרבי יאשיה דאמר שומרת יבם שותה ואוקימנא בבא עליה.
אנא דאמרי אפילו כרבי יונתן כו׳ – וכל שכן כרבי יאשיה והא דאיצטריך לרבי יאשיה לרבויי מאיש איש לאו דוקא אלא אסמכתא בעלמא ועיקר קרא לאשת חרש ושוטה.
בספרים גרס אי הכי לימא רב דאמר כרבי יאשיה ולא א״ש אי הכי ובפרש״י לא גרס והוא לא שבש הגירסא אלא בסתם פי׳ לימא רב דאמר וכו׳ ושמא בספרו לא היה כתוב אי הכי.
אמר לך אנא דאמרי אפי׳ לרבי יונתן – נראה דהכי פירושו לא מיבעיא לרבי יאשיה דמרבה שומרת יבם דאמינא כוותיה והאי דאיצטריך לרבויי משום דכתיב הכא תחת אישך דמשמע שבא עליה לשם אישות וכו׳ לא צריכא למימר דקרא אסמכתא בעלמא הוא כמו שפירש רש״י ואף מה שפירש לשמואל ההיא דאיצטריך רבי יונתן למעוטי שומרת יבם אסמכתא בעלמא הוא תימה נהי דלאו אשתו היא אי לאו מעטיה קרא מהיכא תיתי דבעינן אשתו טפי לענין השקאה מלענין קינוי אי משום דכתיב והביא האיש את אשתו (אלא) ה״נ גבי קינוי כתיב וקינא את אשתו ירושלמי ארוסה לא שותה וישקנה גזירת הכתוב הוא והביא האיש את אשתו ולא יקנא לה התורה אמרה וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפי׳ מקצת אשתו ר׳ יודן בעי כמה דתימר תמן וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפילו מקצת אשתו דכוותה תחת אישך תחת אישך אפי׳ מקצת אישך היך עבידה קינא לה ועודה ארוסה וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו קינא לה עודה שומרת יבם וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו קינא לה ועודה ארוסה וכנסה ונסתרה וידע בה תצא בכתובתה ואם לאו תצא שלא בכתובתה (קינא לה ועודה שומרת יבם וכנסה ונסתרה וידע בה תצא בכתובתה ואם לאו תצא שלא בכתובתה) לא קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם וקינא לה ולא הספיק לכונסה עד שמת ונפלה לפני אחיו אינו משקה אותה שלא נפלה לו אלא מחמת אחיו הראשון אבל אם קינא לה היבם וכנסה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו.⁠1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״שאני התם״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף כ״ה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה אי הכי כו׳ ולא שבש הגרסא כו׳ כצ״ל:
בד״ה כשמואל כו׳ אי משום דארוסה קידושין דידיה כו׳ הא דתנן אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה כגון דבא כו׳ כצ״ל:
בד״ה אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבי יונתן נראה דהכי פירושו לא מיבעיא כו׳ את אשתו הכי נמי כו׳ היך עבידא קינא לה ועודה ארוסה כו׳ ארוסה וכנסה ונסתרה כו׳ וקינא לה וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו לא קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם ולא הספיק כו׳ וכנסה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה משקה אותו על קינויו כצ״ל והס״ד ואח״כ מתחיל דבור חדש שאני התם כו׳ ושייך הדבור לעמוד שני:
בד״ה א״ל אנא דאמרי אפילו לרבי יונתן נראה דה״פ לא מבעיא כו׳ התורה אמרה וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפילו מקצת אשתו ר׳ יודן כו׳ תצא שלא בכתובה לא קינא לה בעלה ומת כו׳ אבל אם קינא לה היבם וכנסה נפלה לפני היבם ונסתרה משקה כו׳ עכ״ל כצ״ל:
ושואלים: אי הכי [אם כך] אתה מפרש, לימא [האם לומר] שרב שאמר כר׳ יאשיה, ששומרת יבם שותה, ושמואל שאמר כר׳ יונתן שנתמעטה שומרת יבם מהשקאה, ומחלוקתם היא בעצם מחלוקת תנאים? ודוחים: אמר [יכול היה לומר] לך רב: אנא דאמרי [אני שאמרתי] — אפילו לדעת ר׳ יונתן אמרתי זאת, וכך אפשר לומר: מדאיצטריך קרא למעוטה [מתוך שהוצרך הכתוב למעט אותה], ולומר ששומרת יבם אינה שותה — מכלל הדברים אתה למד שאשתו מעלייתא [מעולה] היא לכל ענין אחר, אלא שכאן יש מיעוט מיוחד בכתוב.
The Gemara asks: If so, let us say that Rav stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yoshiya, and Shmuel stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yonatan. The Gemara rejects this interpretation: Rav could have said to you: I state my opinion even according to the opinion of Rabbi Yonatan. Since it was necessary for the verse to exclude a yevama who engaged in sexual intercourse with her yavam from the sota ritual, by inference one may derive that she is his full-fledged wife with regard to all other matters.
רש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה כד: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה כד:, הערוך על סדר הש"ס סוטה כד:, רש"י סוטה כד:, תוספות סוטה כד:, תוספות איוורא סוטה כד:, בית הבחירה למאירי סוטה כד: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סוטה כד:, מהרש"א חידושי הלכות סוטה כד:, פירוש הרב שטיינזלץ סוטה כד:, אסופת מאמרים סוטה כד:

Sotah 24b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 24b, Collected from HeArukh Sotah 24b, Rashi Sotah 24b, Tosafot Sotah 24b, Tosefot Evreux Sotah 24b, Meiri Sotah 24b, Maharshal Chokhmat Shelomo Sotah 24b, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 24b, Steinsaltz Commentary Sotah 24b, Collected Articles Sotah 24b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144