×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) דְּשַׁמְעֵיהּ לר׳לְרַבִּי מֵאִיר דְּקָאָמַר הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי עוֹלָם לְפִיכָךְ קׇרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה א״לאָמַר לוֹ הָתִינַח עֲשִׁירָה עֲנִיָּה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה כָּךְ קׇרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה.:
And why did Rabban Gamliel speak up? It was because he heard Rabbi Meir saying an alternative explanation: She fed him, i.e., her paramour, delicacies from around the world; therefore, her offering is animal food. Rabban Gamliel said to him: Your explanation works out well in the case of a rich sota, but with regard to a poor sota, who cannot afford such delicacies, what is there to say? Rather, the reason she brings an offering of animal food is: Just as her actions were the actions of an animal, so too her offering is animal food.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך המר
המרא(חולין קלד:) דורשי חמורות אומרים הזרוע כנגד היד וכן הוא אומר ויקח רומח בידו לחיים כנגד תפלה וכן הוא אומר ויעמד פנחס ויפלל קיבה כמשמעה וכן הוא אומר את האשה אל קובתה (סוטה טו:) תניא אמר להן רבן גמליאל סופרין הניחו לי ואדרשנו כמין הומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה. (קדישין כב) רבן יוחנן בן זכאי הי׳ דורש מקרא הזה כמין הומר מה נשתנה אזן מכל איברים שבגוף אמר הקב״ה אזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע לפניהם פי׳ רב סעדיה יש גורסין חומר ומפרשין להחמיר עליו אבל אנו גורסין הומר בה״א ופי׳ כמין מעשה שכן קורין המעש׳ בל׳ ארמית אי המרא וכי יפגשו זה את זה אומר לחברו מאי אהמרך כלומר מאי אגרך ומאי טובך ומה מעשיך וכן מפורש לענין סוטה כשם שמעשיה מעש׳ בהמה וכן מפורש לענין נרצע בין בעבור אזנו בין בעבור דלת ומזוזה וכן כיוצא בהן על שם המעש׳ שלהן שהוא המר והיא המרא. (פ״א הומר והיא מרגלית):
א. [פערי.]
דשמעיה לרבי מאיר דאמר כו׳ – בפ״ק (לעיל דף ח:) גבי במדה שאדם מודד.
עניה – לא האכילתו מעדנים למה מביאה מאכל בהמה.
אלא היא עשתה מעשה בהמה – שהפקירה עצמה לתשמיש למי שאינה בן זוגה.
פיילי כוס בספל אדירים מתרגמי׳ בפיילי:
דשמעיה [ששמע אותו] את ר׳ מאיר דקאמר [שאומר] טעם לדבר: היא האכילתו מעדני עולם — לפיכך קרבנה מאכל בהמה. אמר ליה [לו] לר׳ מאיר: התינח [דבר זה נוח] כשאתה מדבר על סוטה עשירה, אולם בסוטה עניה מאי איכא למימר [מה יש לומר], הרי זו לא האכילתו מאכלים משובחים, לפי שאין ברשותה! אלא כך צריך לפרש: כשם שמעשיה מעשה בהמה — כך קרבנה משעורים שהוא מאכל בהמה.
And why did Rabban Gamliel speak up? It was because he heard Rabbi Meir saying an alternative explanation: She fed him, i.e., her paramour, delicacies from around the world; therefore, her offering is animal food. Rabban Gamliel said to him: Your explanation works out well in the case of a rich sota, but with regard to a poor sota, who cannot afford such delicacies, what is there to say? Rather, the reason she brings an offering of animal food is: Just as her actions were the actions of an animal, so too her offering is animal food.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) מתני׳מַתְנִיתִין: אהָיָה מֵבִיא פְּיָלִי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעִית כְּשֵׁם שֶׁמְּמַעֵט בַּכְּתָב כָּךְ מְמַעֵט בַּמַּיִם.

MISHNA: The priest would bring an earthenware drinking vessel [peyalei] and he would pour into it half a log of water from the basin in the Temple. Rabbi Yehuda says: The priest would pour only a quarter-log of water. Just as Rabbi Yehuda minimizes the writing, as he requires that less be written on the scroll of the sota than do the Rabbis, so too he minimizes the amount of water to be taken from the basin for the erasing of the text.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פייל
פיילא(סוטה טו:) היה מביא פיילי של חרש חדשה (נגעים פי״ד) כיצד מטהרין את המצורע היה מביא פיילי של חרש חדשה בספל אדירים תרגומו פיילי גיברא קובעת כוס התרעלה תרגום פיילי כסא דלווטא כוס בל׳ יון פיילי ובלעז פטר״ה. השותים במזרקי יין תרגומו דשתיין בפיילי חמר ועשית קערותיו תרגום ירושלמי פילוואת ובנשא קערת כסף אחת ובויקהל את קערותיו ואת כפותיו:
א. [בעקען.]
מתני׳ היה מביא – הכהן.
פילי – כוס של מים.
מן הכיור – דכתיב מים קדושים (במדבר ה) ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי הכי תניא בסיפרי.
כשם שממעט – רבי יהודה בכתב המגילה לקמן במתני׳ כך ממעט כאן במים.
פיילי. כוס. בספל אדירים מתרגמינן בפיילי. תוס׳ חיצוניות:
א משנה היה הכהן מביא פילי (קערה) של חרס ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור. ר׳ יהודה אומר: רביעית מים בלבד. ומדוע, כשם שממעט בכתב שלשיטתו כותבים במגילת סוטה פחות ממה שסבורים שאר חכמים, כך ממעט במים.
MISHNA: The priest would bring an earthenware drinking vessel [peyalei] and he would pour into it half a log of water from the basin in the Temple. Rabbi Yehuda says: The priest would pour only a quarter-log of water. Just as Rabbi Yehuda minimizes the writing, as he requires that less be written on the scroll of the sota than do the Rabbis, so too he minimizes the amount of water to be taken from the basin for the erasing of the text.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) בנִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ וְנוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ה׳:י״ז} וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם.:

The priest would enter the Sanctuary and turn to his right. And there was a place there, on the Sanctuary floor, with an area of a cubit by a cubit, and a marble tablet [tavla] was there, and a ring was fastened to the tablet to assist the priest when he would raise it. And the priest would take loose dust from underneath it and place the dust into the vessel with the water, so that the dust would be visible upon the water, as it is stated: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the Tabernacle the priest shall take, and put it into the water” (Numbers 5:17).
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומקום היה שם – ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל.
טבעת קבועה בה – לאחזה בטבעתה ולהגביהה מבין הרצפה שהיא כולה באבני שיש.
כדי שיראה – צריך ליתן שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים.
ונתן אל המים – מדלא כתיב ונתן במים אלא אל המים משמע שלא יהא נבלע בתוכן.
כדי שיראה על פני המים צריך ליתן שיעור כדי שיהיה נראה וניכר על פני המים דכתיב ונתן אל המים מדלא כתיב ונתן במים אלא אל המים משמע שצריך שיבא העפר אל המים שלא יהא נבלע בתוכו ל״ה. לא שנו לרבנן דמתני׳ דלא בעי חדשים אלא שלא נתאכמו פניו על פני האור. דומיא דמים ואע״ג דלא גמירי ממצורע מיהו מינה ובה גמרי כלי דסוטה ממי דסוטה ונהי דמי סוטה לרבנן לאו חיים נינהו דמכשרי בשאר מימות מיהא לא נשתנו וכלי נמי בעינן דלא נשתנה. תניא אידך פליגא אקמיתא דלעיל ותנאי הוא כדקתני בה פלוגתא דתנאי והך דלעיל מתוקמא כאיסי בן מנחם:
מן העפר אשר יהיה במשכן מדלא כתיב ומקרקע המשכן יקח אינו מקפיד אלא שיכניס להיכל מלמד שמתקן מבחוץ ומכניס בפנים ל״ה. איסי בן יהודה אמר לרבות בית עולמים:
לאחר מכן נכנס הכהן להיכל ופנה לימינו, ומקום היה שם בריצפת ההיכל, בגודל אמה על אמה, וטבלא (לוח) של שיש על גביו, וטבעת היתה קבועה בה בטבלה ונעזר בה כשהוא מגביה את הטבלה, ונוטל עפר כלשהו מתחתיה, ונותן אותו לתוך המים שבכלי כדי השיעור שיראה העפר על המים, שנאמר: ״ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים״ (במדבר ה, יז).
The priest would enter the Sanctuary and turn to his right. And there was a place there, on the Sanctuary floor, with an area of a cubit by a cubit, and a marble tablet [tavla] was there, and a ring was fastened to the tablet to assist the priest when he would raise it. And the priest would take loose dust from underneath it and place the dust into the vessel with the water, so that the dust would be visible upon the water, as it is stated: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the Tabernacle the priest shall take, and put it into the water” (Numbers 5:17).
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא גפְּיָלִי שֶׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל גָּמַר כְּלִי כְּלִי מִמְּצוֹרָע מָה לְהַלָּן דחֶרֶס חֲדָשָׁה אַף כָּאן חֶרֶס חֲדָשָׁה.

GEMARA: The Sages taught: It must be a new earthenware vessel; this is the statement of Rabbi Yishmael. The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Yishmael? The Gemara answers: Rabbi Yishmael derives this by means of a verbal analogy between “vessel” in the case of the sota (Numbers 5:17) and “vessel” from the case of a leper (Leviticus 14:5). Just as there, with regard to the leper, a new earthenware vessel is required, so too here, a new earthenware vessel is required.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ מאי טעמא דרבי ישמעאל – דבעי חדשה.
גמר ממצורע – ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש וגו׳.
כבר ביארנו במשנה על פילי של חרס שהיה מביא שצריך להיות חדש שלא נעשה בו מלאכה מעולם הא כל שנעשה בו מלאכה אע״פ שלא נתאכמו פניו על ידי האור פסול אלא שאם היה ישן אפילו נתאכמו והושחרו פניו אם החזירו לתוך כבשן האש ונתלבן דינו כחדש אף כלי חרס האמור במצורע ליתן בתוכו מים חיים לשחוט עליהן את הצפור צריך שיהא חדש כך למדו מפי השמועה ושחט את הצפור אל כלי חרס על מים חיים מה מים חיים שלא נעשית בהן מלאכה כלומר שהרי למים חיים הוא צריך אף כלי שלא נעשית בו מלאכה:
מי כיור אין צריך שיהו מן המעין או מן הנהר אלא אף מן המקוה וכל המים הכשרים למקוה כשרים לכיור ושפסולים למקוה פסולים לכיור וכן כל המשלים לשיעור המקוה משלים לשיעור הכיור ושיעור מי כיור הוא בכדי שיהו ארבעה כהנים יכולין לקדש הימנו:
עץ ארז ואזוב האמור במצורע שנתקלפו פסולים שהרי כל שנקלף שינוי שאינו חוזר לבריתו הוא אבל אם הפשיל בהן את קופתו לאחוריו ונתעקמו כשרים שהרי אותו עקמימות חוזר ומתפשט ומלאכה אינה פוסלת בהן שלא נאמרה גזרה שוה אלא בכלי:
כבר ביארנו במשנה שמקום אמה על אמה היה בצפון העזרה ובו טבלא של שיש וטבעת קבועה בה ומגביהה ונוטל עפר מתחתיה מ״מ צריך שתדע שכל שלא היה שם עפר תיחוח מתקן מבחוץ ומביא לשם לקיים בקרקע המשכן וחוזר ונוטלו ונותנו לתוך המים ואינו צריך לחפור לשם בדקר או בקרדום שלא נאמר מקרקע אלא בקרקע וכל שהיה בקרקע שעה אחת אשר יהיה בקרקע המשכן קרינא ביה ולא נתמעט אלא שלא יביא מתוך קופתו להביא לתוך הכלי ולא עוד אלא שאם בא לטרוח ולחפור אינו רשאי לכתחלה שנאמר אשר יהיה בקרקע המשכן אלא שאם חפר כשר הוא כל שיש שם עפר תיחוח יביא משם ולא יזמין מבחוץ ויכניס בפנים אלא שבדיעבד כשר:
ב גמרא תנא [שנה החכם]: פילי זו שבה היו מביאים מים מן הכיור של חרס חדשה היתה, אלו דברי ר׳ ישמעאל. ושואלים: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ ישמעאל שלדעתו היא צריכה להיות חדשה? ומשיבים: גמר [למד] בגזירה שווה ״כלי״ ״כלי״ ממצורע, מה להלן, במצורע, קערת חרס חדשה — אף כאן קערת חרס חדשה.
GEMARA: The Sages taught: It must be a new earthenware vessel; this is the statement of Rabbi Yishmael. The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Yishmael? The Gemara answers: Rabbi Yishmael derives this by means of a verbal analogy between “vessel” in the case of the sota (Numbers 5:17) and “vessel” from the case of a leper (Leviticus 14:5). Just as there, with regard to the leper, a new earthenware vessel is required, so too here, a new earthenware vessel is required.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְהָתָם מְנָלַן דִּכְתִיב {ויקרא י״ד:ה׳,נ׳} וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים מָה מַיִם חַיִּים שֶׁלֹּא נֶעֶשְׂתָה בָּהֶן מְלָאכָה אַף כְּלִי שֶׁלֹּא נֶעֶשְׂתָה בּוֹ מְלָאכָה.

And there, with regard to the leper, from where do we derive that a new vessel is required? The Gemara answers: As it is written: “And he shall slaughter one of the birds in an earthen vessel over running water” (Leviticus 14:5). Just as running water has not been used beforehand for work, i.e., once used it is no longer considered to be running, so too the vessel must not have been used for work.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שלא נעשה בהן מלאכה – דהא חיים כתיב.
מה מים שלא נעשתה בהם מלאכה – וא״ת כיון דמי כיור הן מי לא עסקינן שקדש ממנו כבר יש לומר אפי׳ אם קידש בהן שיצק מן הדדין שבו לא היתה מלאכה גבי נטילה דתנן בפ״ק דידים (מ״ג) עשה בהן מלאכה או ששרה בהן פתו פסולין ואפ״ה קתני (שם מ״ה) מים שנחתום מטבל בהן את הגלוסקין פסולין ושהוא מדיח בהן ידיו כשירין אלמא דלא חשיב מלאכה הדחת ידים אלא הדחת כלים ומי נחתום כדקתני התם.
בד״ה מה מים שלא נעשתה כו׳ י״ל אפילו אם קדש בהן שלא יצק מן הדדין שבו כו׳ עכ״ל וכצ״ל ומהרש״ל הגיה שיצק מן הדדין כו׳ ואפשר שהביאו להגיה כן משום דאמרינן בזבחים דקידוש מי כיור היה ע״י הצקה ולא בתוך הכיור ולישנא דאפילו אם קידש בהן כו׳ לא יתיישב לפי הגהתו גם לא הויא דומיא דמטבל בהן גלוסקא והדחת מי ידים דאיירי בתוך המים ודברי התוס׳ ודאי יתפרשו טפי לפי נוסחות הישנות וה״ק דודאי בקידש ממנו ביציקה כדין קידוש לכתחלה ולא בתוכו דלא הוי מלאכה אלא אפילו אם קידש בהן דהיינו בתוכן שלא ביציקה דקידושו קידוש בדיעבד ולא חילל כמו שכתב הרמב״ם דלא הוי מלאכה גבי נטילה כההיא דהדחת ידים וזה ברור וק״ל:
ושואלים: והתם מנלן [ושם, במצורע, מניין לנו] שצריכה להיות חדשה? ומשיבים: דכתיב [שנאמר]: ״ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים״ (ויקרא יד, נ), מה מים חיים הם מים שלא נעשתה בהן מלאכה, שאם נעשתה בה מלאכה אינם נקראים ״חיים״ — אף כלי שנאמר במצורע אינו אלא זה שלא נעשתה בו מלאכה והוא עדיין חדש.
And there, with regard to the leper, from where do we derive that a new vessel is required? The Gemara answers: As it is written: “And he shall slaughter one of the birds in an earthen vessel over running water” (Leviticus 14:5). Just as running water has not been used beforehand for work, i.e., once used it is no longer considered to be running, so too the vessel must not have been used for work.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אִי מָה לְהַלָּן מַיִם חַיִּים אַף כָּאן מַיִם חַיִּים.

The Gemara asks: If this verbal analogy is extended, then just as there, running water from a flowing spring is required, so too here, with regard the sota, running water from a spring should be required for the water of a sota.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: אי [אם כן] על פי גזירה שווה זו אפשר גם ללמוד: מה להלן מים חיים, כלומר, מים היוצאים ממעיין נובע, אף כאן בסוטה יצטרכו מים חיים?!
The Gemara asks: If this verbal analogy is extended, then just as there, running water from a flowing spring is required, so too here, with regard the sota, running water from a spring should be required for the water of a sota.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָכִי נָמֵי דְּאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן מֵי כִיּוֹר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מֵי מַעְיָין הֵן וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים המִשְּׁאָר מֵימוֹת הֵן.

The Gemara answers: According to Rabbi Yishmael it is indeed so, as Rabbi Yoḥanan says: With regard to the water of the basin in the Temple Rabbi Yishmael says: It is collected from spring water. And the Rabbis say: It may also be from any other type of water and need not be collected from spring water.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לר׳ ישמעאל – דפרכת הא אליביה.
הכי נמי – דבעינן מים חיים לסוטה דהא מן הכיור הוא נוטל ושמעינן ליה לר׳ ישמעאל בעלמא דאמר מי כיור מי מעיין הן דהיינו חיים.
משאר מימות הן – אם רצה ליתן לתוכו מי מקוה יתן.
ומשיבים: לר׳ ישמעאל הכי נמי [כך הוא גם כן]. שאמר ר׳ יוחנן: מי כיור, המים שבכיור המקדש, ר׳ ישמעאל אומר: מי מעיין הן, שצריכים מים אלה לבוא מן המעיין, וחכמים אומרים: מים אלה אינם חייבים להיות מי מעיין, אלא אף משאר מימות הן.
The Gemara answers: According to Rabbi Yishmael it is indeed so, as Rabbi Yoḥanan says: With regard to the water of the basin in the Temple Rabbi Yishmael says: It is collected from spring water. And the Rabbis say: It may also be from any other type of water and need not be collected from spring water.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לִמְצוֹרָע שֶׁכֵּן טָעוּן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת.

The Gemara asks: The verbal analogy can be refuted: One cannot apply halakhot stated with regard to a leper to a sota, as what is unique about a leper is that he requires cedar wood, and the hyssop, and the scarlet wool for the performance of his purification ritual, and these are not required of the sota. Why, then, should a new vessel be required by the sota?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איכא למיפרך – בהא גז״ש דרבי ישמעאל דגמר כלי כלי ממצורע.
מה למצורע שכן טעון כו׳ – לפיכך כלי שלו חדש תאמר בסוטה שאין בה כל אלו.
איכא למפרך מה למצורע – הא סוגיא כרב אחא בריה דרבא דאמר בפרק המפלת (נדה דף כג.) לרבי ישמעאל כל ג״ש שאינה מופנה כל עיקר למידין ומשיבין ולפי המסקנא דיליף ליה מבכלי לא תיקשה נמי לרב יהודה דאמר אין למידין כל עיקר.
על הגזירה השווה תוהים: הלא איכא למיפרך [יש מקום להקשות] עליה: מה למצורע — שכן טעון עוד מצוות יתירות: עץ ארז, ואזוב, ושני תולעת!
The Gemara asks: The verbal analogy can be refuted: One cannot apply halakhot stated with regard to a leper to a sota, as what is unique about a leper is that he requires cedar wood, and the hyssop, and the scarlet wool for the performance of his purification ritual, and these are not required of the sota. Why, then, should a new vessel be required by the sota?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רַבָּה אָמַר קְרָא בִּכְלִי חֶרֶס כְּלִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ כְּבָר.

Rabba said: The verse cited in the mishna states: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel” (Numbers 5:17). The Torah makes no prior mention of the need for the priest to bring with him an earthenware vessel. Therefore, the verse must mean that the water should be placed in the vessel that I have already told you about, i.e., the vessel used for the leper.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רבה וכו׳ בכלי שאמרתי לך כבר – הכי משמע ליה לרבה מדלא כתיב ולקח כלי חרש ונתן בו מים וכתיב בכלי חרש משמע שכבר הוזכר כלי זה במקום אחר ואמר רחמנא הכא שבאותו כלי שאמרתי לך במקום אחר קח אותם ומאי ניהו דמצורע.
אמר רבה, אמר קרא [הכתוב] בפרשת סוטה: ״בכלי חרש״ (במדבר ה, יז) ולא פירש תחילה שצריך לקחת כלי חרס, הרי זה כאילו היה ממשיך ומתייחס לכלי שאמרתי לך כבר, כעין הכלי שנאמר בדיני מצורע.
Rabba said: The verse cited in the mishna states: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel” (Numbers 5:17). The Torah makes no prior mention of the need for the priest to bring with him an earthenware vessel. Therefore, the verse must mean that the water should be placed in the vessel that I have already told you about, i.e., the vessel used for the leper.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְאַכְּמוּ פָּנָיו ואֲבָל נִתְאַכְּמוּ פָּנָיו פְּסוּלִין מַאי טַעְמָא דּוּמְיָא דְּמַיִם מָה מַיִם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ אַף כְּלִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה.

Rava says: Even according to the opinion that a new vessel is not required, they taught that the earthenware vessel is taken only when its exterior was not blackened from usage. But if its exterior was blackened, then it is unfit for use by the sota. What is the reason for this? Its requirements are similar to those of water: Just as the water must be clear and unchanged in appearance, so too the vessel must be unchanged in appearance.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא שנו – רבנן דמתני׳ דבעו חרס ומכשרי בישן.
אלא שלא נתאכמו – הושחרו פניו על ידי האור.
דומיא דמים – אע״ג דלא גמרי ממצורע מיהו מינה ובה גמרי כלי דסוטה ממי סוטה ונהי דמי סוטה לרבנן לאו חיים נינהו דמכשרי בשאר מימות מיהת לא נשתנו וכלי נמי בעינן דלא נשתנה.
ומה מים שלא נשתנו – תימא דמאחר דמי כיור הן ומי כיור כשירין במי מקוה ומי מקוה שנשתנו מראיהן כשר כדתנן במסכת מקואות פ״ז (מ״ג) דמי צבע אין פוסלין המקוה בשינוי מראה ועוד תימה לרבי מאי שנא דהכא אמר מה מים שלא נשתנו ובפרק ב׳ דמסכת ע״ז (ע״ז לז:) לא מסיק הכי גבי בישולי עובדי כוכבים ונראה דהכא נמי אסמכתא בעלמא הוא וליכא אלא פסולא דרבנן.
אמר רבא: לא שנו במשנה כלי חרס אלא דווקא זה שלא נתאכמו (הושחרו) פניו של הכלי על ידי האש, אבל אם נתאכמו פניו — פסולין המים לדברי הכל, ואף אם אין צורך בכלי חדש. מאי טעמא [מה הטעם] — דומיא דמים [בדומה למים], מה מים שנאמרו אינם אלא אלו שלא נשתנו במראיהם — אף כלי דווקא זה שלא נשתנה במראהו.
Rava says: Even according to the opinion that a new vessel is not required, they taught that the earthenware vessel is taken only when its exterior was not blackened from usage. But if its exterior was blackened, then it is unfit for use by the sota. What is the reason for this? Its requirements are similar to those of water: Just as the water must be clear and unchanged in appearance, so too the vessel must be unchanged in appearance.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) בָּעֵי רָבָא נִתְאַכְּמוּ וְהֶחְזִירָן לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִתְלַבְּנוּ מַהוּ מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּאִידְּחוֹ אִידְּחוֹ אוֹ דִילְמָא זכֵּיוָן דַּהֲדוּר הֲדוּר.

Rava raised a dilemma: If the vessel’s exterior was blackened, and it was returned to the furnace and became white again, what is the halakha? Do we say that once it has been disqualified, it is disqualified forever and can never be rendered fit for use? Or perhaps since it has returned to a white appearance it has returned to a state of fitness.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
החזירן לכבשן – של יוצר שמצרפים בו את הקדרות של חרס חדשות.
נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש מהו – תימה מ״ש דקא מבעיא ליה הכא בנראה וחוזר ונראה והא בפ׳ לולב הגזול (סוכה דף לג:) קא מבעיא לן ולא אפשיט ועוד מאי שנא מהא דאמר בזבחים פ״ב (דף יח:) בגדי כהונה שהיו מקורעין או מטושטשין ועבד עבודתו פסולה ואפי׳ הכי אם כיבס טשטוש וגיעול שלהן חזרו להתירן כדמייתי ברייתא פרק המזבח מקדש (שם דף פח.) בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג נתגעלו אין מכבסין אותן לא בנתר ולא באהל ופרכינן הא במים מכבסין אמר אביי ה״ק הוגעו למים מכבסין אותן בנתר אלמא דמכבסין אותן ולא אמר דנדחו. מ״ר.
בד״ה נתאכמו כו׳ הא במים מכבסין אמר אביי ה״ק הוגעו למים מכבסין כו׳ עכ״ל ק״ק מאי קושיא הא איכא לאוקמא ההיא דמטושטשין עבודתו פסולה בהוגעו לנתר ואהל דאין מכבסין אותן אפילו במים וק״ל:
בפרש״י בד״ה ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן אי לא הוה כתיב בקרקע משמע כו׳ עכ״ל וכצ״ל מפירוש ישן ואין חילוק בין בקרקע בבי״ת ובין מקרקע במ״ם כמו שהבין מהרש״ל ואין להאריך וק״ל:
מתוך הלכה זו בעי [שאל] רבא שאלה זו: נתאכמו (הושחרו) כלי החרס והחזירן לתוך כבשן האש ונתלבנו בו, וסרה מהם השחרות, מהו? מי אמרינן [האם אומרים אנו]: כיון דאידחו אידחו [שנדחו נדחו] ואינם ראויים עוד, או דילמא [שמא] כיון דהדור הדור [שחזרו למראיהם חזרו להכשרם]?
Rava raised a dilemma: If the vessel’s exterior was blackened, and it was returned to the furnace and became white again, what is the halakha? Do we say that once it has been disqualified, it is disqualified forever and can never be rendered fit for use? Or perhaps since it has returned to a white appearance it has returned to a state of fitness.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) ת״שתָּא שְׁמַע רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת שֶׁהִפְשִׁיל בָּהֶן קוּפָּתוֹ לַאֲחוֹרָיו פְּסוּלִין וְהָא הָתָם הָדְרִי וּמִפַּשְׁטִי.

Come and hear evidence from that which Rabbi Elazar says: If the leper tied the cedar wood, and the hyssop, and the scarlet wool for his purification to his basket behind him, so as to carry it on his back, they are disqualified, since their form has changed. But there, after those items have been tied, they can be smoothed out again as if they had never been used, and still they are unfit. Evidently, after being disqualified an item cannot become fit again.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שהפשיל קופתו לאחוריו – מדלא קתני שנעשה בהן מלאכה ש״מ אמלאכה לא קפיד אשינויא קפיד ואלו נתעקמו במשאוי.
והא [התם] דהדרי ומפשטי – וקתני פסולין אלמא כיון דאידחו אידחו.
והא התם הדרי ומפשטי – פרש״י מדלא קתני שנעשה בהן מלאכה ש״מ אמלאכה לא קפיד אשינוי קפיד וקשיא לרבי מתוספתא דנגעים פרק אין מצורע ר׳ אליעזר אומר עץ ארז ואזוב ושני תולעת שנאמר בתורה שלא נעשית בהן מלאכה אלמא דמלאכה פוסלת בהן לר׳ אליעזר גופיה.
ומנסים לפתור בעיה זו, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו, ר׳ אלעזר אומר: עץ ארז ואזוב ושני תולעת שהפשיל בהן קופתו לאחוריו (קשר בהם את סלו כדי להחזיקו מאחוריו) — פסולין לטהרת המצורע. והא התם הדרי ומפשטי [והרי שם הם חוזרים ונפשטים] ונעשים כאילו לא השתמש בהם!
Come and hear evidence from that which Rabbi Elazar says: If the leper tied the cedar wood, and the hyssop, and the scarlet wool for his purification to his basket behind him, so as to carry it on his back, they are disqualified, since their form has changed. But there, after those items have been tied, they can be smoothed out again as if they had never been used, and still they are unfit. Evidently, after being disqualified an item cannot become fit again.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) הָתָם חדְּאִיקְּלוּף אִיקְּלוֹפֵי.:

The Gemara answers: There, the items are permanently unfit because they are peeled due to tying and can never truly return to their original appearance. That case does not provide proof.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאיקלוף – שעל ידי המשוי נתקלפו מקליפתן דשינויא דלא הדר הוא.
ומשיבים: התם דאיקלוף איקלופי [שם מדובר שעל ידי שימוש זה נתקלפו] ואינם חוזרים שוב למה שהיו, ואם כן אין מכאן ראיה.
The Gemara answers: There, the items are permanently unfit because they are peeled due to tying and can never truly return to their original appearance. That case does not provide proof.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ וְכוּ׳.: מ״טמַאי טַעְמָא דְּאָמַר מָר טכׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין.:

The mishna states: The priest would enter the Sanctuary and turn to his right. The Gemara asks: What is the reason that he should do so? The Gemara responds: As the Master said: All turns that you turn should be only to the right.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאמר מר – בסדר יומא (דף נח:) ובשחיטת קדשים (דף סב:) ויליף לה מפונים פונים דשנים עשר בקר דים שעשה שלמה.
ג שנינו במשנה: נכנס להיכל ופנה לימינו. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] הדבר? ומשיבים, שאמר מר [החכם]: כל פינות (פניות) שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין.
The mishna states: The priest would enter the Sanctuary and turn to his right. The Gemara asks: What is the reason that he should do so? The Gemara responds: As the Master said: All turns that you turn should be only to the right.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה יָכוֹל יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס.

The mishna continues: There was a place there, on the Sanctuary floor, with an area of a cubit by a cubit, and a marble tablet was there and a ring was fastened to the tablet so that it could be raised. When the priest would raise the tablet, he would take loose dust from underneath it and place the dust into the vessel with the water, so that the dust would be visible upon the water, as it is stated: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the Tabernacle the priest shall take, and put it into the water” (Numbers 5:17). The Sages taught in a baraita: If the verse had stated only: “And of the dust that is on the floor,” one might have thought that the priest could prepare the concoction from dust from outside the Sanctuary and bring it in afterward.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן – אי לא היה כתיב בקרקע [ה״א בעינן מקרקע המשכן ממש אבל השתא דכתיב בקרקע] משמע דאינו מקפיד אלא שיכניס העפר להיכל.
יכול יתקן – יזמין עפר מבחוץ ויכניס בהיכל ודיו בכניסתו.
ועוד שנינו שם: מקום היה שם אמה על אמה וכו׳. תנו רבנן [שנו חכמים] על מה שנאמר: ״ומן העפר אשר יהיה״ (במדבר ה, יז), יכול יתקן (יכין) עפר מבחוץ ויכניס —
The mishna continues: There was a place there, on the Sanctuary floor, with an area of a cubit by a cubit, and a marble tablet was there and a ring was fastened to the tablet so that it could be raised. When the priest would raise the tablet, he would take loose dust from underneath it and place the dust into the vessel with the water, so that the dust would be visible upon the water, as it is stated: “And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the Tabernacle the priest shall take, and put it into the water” (Numbers 5:17). The Sages taught in a baraita: If the verse had stated only: “And of the dust that is on the floor,” one might have thought that the priest could prepare the concoction from dust from outside the Sanctuary and bring it in afterward.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) תַּלְמוּד לוֹמַר בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן אִי בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יָכוֹל ייַחְפּוֹר בְּקַרְדּוּמּוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִהְיֶה הָא כֵּיצַד כיֵשׁ שָׁם הָבֵא אֵין שָׁם תֵּן שָׁם.

Therefore, the verse states: “The dust that is on the floor of the Tabernacle,” indicating that the dust must be from inside the Sanctuary. If the verse had stated only: “On the floor of the Tabernacle,” one might have thought that the priest may dig with axes to loosen the dust there. Therefore, the verse states: “And of the dust that is on the floor of the Tabernacle,” indicating that the dust must be lying there loosely. How so? If there is already loose earth there on the Sanctuary floor, bring it; if there is none there, then place loose dust there from elsewhere, and then pick it up and use it.
עין משפט נר מצוהרש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ת״ל בקרקע – בקרקעיתו.
אי בקרקע – קא דרשינן ולא כתיב אשר יהיה יכול לא מצא שם עפר תיחוח נוח לינטל יחפור שם בקרדומות ת״ל אשר יהיה ומדלא כתיב ומקרקע המשכן יקח ש״מ לא הקפיד אלא שיהא מונח בקרקעית המשכן שעה אחת הא כיצד יש שם עפר תיחוח הבא משם.
אין שם תן שם – על הקרקעית וחוזר ונוטלו ונותנו לתוך המים.
תלמוד לומר אשר יהיה הא כיצד וכו׳. פירש רש״י מדלא כתיב ומקרקע המשכן יקח וכו׳. ותימא גדולה היאך מפיק האי תנא קרא ממשמעו. וצריך לומר דהכי מפרש ליה לקרא מן העפר אשר יהיה מאיזה מקום שיהיה בקרקע יקח הכהן ונתן אל המים. ומכל מקום דריש ליה שפיר לרבות שילה ונוב וגבעון ובית עולמים מדכתיב בקרקע משמע לאתויי הנך שהיו קבועין תמיד בקרקע אחד ולא היו מיטלטלין כמו אהל מועד. הרא״ש ז״ל בפירושיו.
תלמוד לומר: ״בקרקע המשכן״ (במדבר ה, יז). אי [אם] ״בקרקע המשכן״ — יכול יחפור בקרדומות מן הקרקע — תלמוד לומר: ״אשר יהיה״, שהוא מצוי כבר. הא כיצד? יש שם בקרקע המשכן עפר מוכן — הבא משם, אין שם — תן שם עפר ממקום אחר.
Therefore, the verse states: “The dust that is on the floor of the Tabernacle,” indicating that the dust must be from inside the Sanctuary. If the verse had stated only: “On the floor of the Tabernacle,” one might have thought that the priest may dig with axes to loosen the dust there. Therefore, the verse states: “And of the dust that is on the floor of the Tabernacle,” indicating that the dust must be lying there loosely. How so? If there is already loose earth there on the Sanctuary floor, bring it; if there is none there, then place loose dust there from elsewhere, and then pick it up and use it.
עין משפט נר מצוהרש״ישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) תַּנְיָא אִידַּךְ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה וְגוֹ׳ מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְתַקֵּן מִבַּחוּץ וּמַכְנִיס בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר לְהָבִיא קַרְקַע

It is taught in another baraita: The verse states: “And of the dust that is on the floor of the Tabernacle”; the fact that the verse does not explicitly state to take the dust from the floor of the Tabernacle teaches that the priest would prepare dust from outside and bring it into the Sanctuary. When the verse states: “The dust that is on the floor of the Tabernacle,” Isi ben Yehuda says that this phrase serves to include the floor of the Tabernacle when it stood in
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תניא אידך – פליגא אהך קמייתא ותנאי היא כדקתני בה פלוגתא דתנאי והך דלעיל מיתוקמא כאיסי בן מנחם.
מן העפר אשר יהיה במשכן – מדלא כתיב מקרקע המשכן יקח אינו מקפיד אלא שיכניס להיכל מלמד שמתקן מבחוץ ומכניס מבפנים להיכל ונותן אל המים וא״צ להניחו בקרקע ההיכל.
בקרקע המשכן איסי בן יהודה וכו׳ – בקרקע המשכן למאי אתא כיון דילפינן מאשר יהיה דא״צ ליטלו מעל גבי קרקעית.
איסי בן יהודה אומר להביא קרקע בית עולמים – ה״ג לה בסיפרי ולא גרס לרבות שילה ונוב וגבעון ובית עולמים דשילה משכן הוא ולא צריך לרבויא דהוא עיקר הכתוב ונוב וגבעון אין משקין בה סוטות דהא במה הואי ולא הוה שם ארון אלא מזבח הנחושת לבדו ולא קרבה בהן מנחת סוטה ולא שום חובת יחיד שאין לה זמן קבוע כדאמר בשחיטת קדשים (דף קיז.) ובמגילה (דף ט:) אבל בית עולמים הוצרך לרבות שלא תאמר משכן נאמר ולא מקדש בית המקדש שבירושלים קרי ליה בית עולמים לפי שאין אחר קדושתו היתר במקום אחר ושוב לא שרתה שכינה במקום אחר.
רש״י בד״ה אי הוה כו׳ ולא הוה כתיב בקרקע הוה בעינן מקרקע כו׳ כצ״ל:
בד״ה יכול יתקן כו׳ בכניסתו הס״ד:
בד״ה ת״ל בקרקע בקרקעיתו הס״ד:
בד״ה איסי בן יהודה כו׳ דהוא עיקר הכתוב ונוב וגבעון כו׳ כצ״ל. ונ״ב פי׳ עיקר הכתוב איירי במשכן וה״ה בשילה וא״צ לרבות וק״ל:
תוס׳ בד״ה נתאכמו כו׳ ופרכינן הא במים מכבסין בתמיה אמר אביי ה״ק הוגעו למים מכנסים כו׳ כצ״ל. ונ״ב הא במים מכבסין כו׳ פי׳ כיון דטעמא דמחזי כעניות הוא מה לי נתר מה לי מים ונכתב עוד בצדו הוגעו למים מכבסין כו׳ פי׳ כלומר שגיעולן היה מועט ולא הוזקקו אלא לכיבוס מים מכבסין אותן אף בנתר ואהל כו׳:
איסי בן יהודה אומר וכו׳. לסיומי מלתיה דתנא קמא הוא דאתי. הרא״ש ז״ל בפירושיו.
להביא קרקע בית עולמים. הכי גרסינן ולא גרסינן להביא שילה דשילה משכן הוא ולא צריך לרבויי. כך כתב רש״י. ואין צריך למחוק שילה דאמרינן בזבחים (דף קי״ב ע״ב) דבית של אבנים היה ולא שמיה משכן. ועוד פירש רש״י ונוב וגבעון לא גרסינן שלא היו משקין שם סוטות וכו׳. ומיהו איכא למימר דאמרינן בפרק בתרא דזבחים דמנחה קרבה בבמה. ואף על פי שלא היה בית אבנים אלא אהל מועד הוצרך לרבותו משום דרחמנא אמר משכן ממש שהוא עומד כמשפטו שיהא הארון בבית קדש הקדשים ובנוב וגבעון לא היה שם ארון כי בקרית יערים הוה. צריך עיון ממה שכתב דשילה בית אבנים היה ולכך אצטריך לרבותו דמכל מקום משכן קרייה רחמנא דכתיב משכן שילה. דמהאי קרא נפקא לן בזבחים (דף קי״ח ע״א) דלא היתה שם תקרה אלא יריעות מלמעלן ושם היה הארון. צעיר אי״ן. תימה דהכא מצריך קרא לרבות בית עולמים וכן בפרק הוציאו לו גבי מעלה עשן וכו׳ וכן בפרק שני שעירי קאמר המדבר המדברה לרבות נוב וכו׳. ובפרק קמא דחולין גבי לוים נפסלין בשנים קאמר יכול אף בשילה ובית עולמים כן תלמוד לומר לעבוד וכו׳ משמע אי לאו מיעוטא הוה ילפינן שילה ונוב וגבעון ובית עולמים מאהל מועד. וכן בפרק קמא דעירובין גבי שלמים וכו׳. וצריך לומר דגבי פיסול לוים בשנים איכא יתורי וריבויי בקרא דהוה משתמע לרבויי שילה ובית עולמים אי לאו דמעטינהו. ובההיא דעירובין איכא כמה זמני פתח אהל מועד בקרא דמתרבי מינייהו שילה ובית עולמים. הרא״ש ז״ל בפירושיו.
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: מה שנאמר ״ומן העפר אשר יהיה״ (במדבר ה, יז)מלמד שהיה מתקן עפר מבחוץ ומכניס. ומה שנאמר ״בקרקע המשכן״, איסי בן יהודה אומר: לא לזה בא הכתוב, אלא להביא קרקע
It is taught in another baraita: The verse states: “And of the dust that is on the floor of the Tabernacle”; the fact that the verse does not explicitly state to take the dust from the floor of the Tabernacle teaches that the priest would prepare dust from outside and bring it into the Sanctuary. When the verse states: “The dust that is on the floor of the Tabernacle,” Isi ben Yehuda says that this phrase serves to include the floor of the Tabernacle when it stood in
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144