×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) זְקֵנִים מֶה חָטְאוּ אֶלָּא אֵימָא עַל זְקֵנִים שֶׁלֹּא מִיחוּ בַּשָּׂרִים.
what did the Elders, i.e., the Sages of that generation, do that was considered a sin? Rather, say: God will enter into judgment with the Elders because they did not protest the sinful conduct of the princes.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
זקנים – סנהדרין.
מ״ד ה׳ גו׳ אם שרים חטאו זקנים מה כו׳. זקנים הם החכמים ע״ש זה קנה חכמה ומצינו חטאים גם בזקנים דכתיב זקני בית ישראל עושין גו׳ אלא משום דהכא לעיל בההוא ענינא גבי ספור חטאים כתיב שריך סוררים גו׳ כלו אוהב גו׳ ולא הוזכרו זקנים שם ולזה קאמר אם שרים חטאו כדכתיב שריך סוררים גו׳ זקנים שלא הוזכרו שם מה חטאו שיבא ה׳ במשפט עמם ואמר מפני שלא מיחו בשרים וק״ל:
זקנים שהם חכמי הדור מה חטאו? אלא אימא [אמור]: על זקנים, חברי הסנהדרין, יבוא ה׳ במשפט משום שלא מיחו בשרים.
what did the Elders, i.e., the Sages of that generation, do that was considered a sin? Rather, say: God will enter into judgment with the Elders because they did not protest the sinful conduct of the princes.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) רַב יְהוּדָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אֲתַאי הַהִיא אִיתְּתָא קָא צָוְוחָה קַמֵּיהּ וְלָא הֲוָה מַשְׁגַּח בַּהּ א״לאֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לֵיהּ מָר {משלי כ״א:י״ג} אוֹטֵם אׇזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה א״לאֲמַר לֵיהּ שִׁינָּנָא רֵישָׁךְ בְּקָרִירֵי רֵישָׁא דְרֵישָׁיךְ בְּחַמִּימֵי הָא יָתֵיב מָר עוּקְבָא אַב ב״דבֵּית דִּין.

The Gemara relates: Rav Yehuda was sitting before Shmuel when this woman came and cried before Shmuel about an injustice that had been committed against her, and Shmuel paid no attention to her. Rav Yehuda said to Shmuel: Doesn’t the Master hold in accordance with the verse: “Whoever stops his ears at the cry of the poor, he also shall cry himself, but shall not be heard” (Proverbs 21:13)? He said to him: Big-toothed one, your superior, i.e., I, your teacher, will be punished in cold water. The superior of your superior will be punished in hot water. Mar Ukva, who sits as president of the court, is responsible for those matters.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רישך בקרירי – אני שאני רבך איני נכוה אבל מר עוקבא שהוא ראש לי ולך ואב ב״ד יכווה בחמין.
אעפ״י שהגדול ראוי למחות ביותר והוא הראוי ליענש ביותר מ״מ אף הקטנים ממנו הואיל ובידם למחות נענשים אלא שהגדול נענש יותר וכן בכל דבר שראוי להם לפקוח עין עליו ומעלימים עיניהם הימנו והוא שאמרו רב יהודה הוה יתיב קמיה דשמואל אתיא ההיא איתתא לקמיה צוחה ולא אשגח בה אמר ליה לא סבר לה מר האי דכתיב אוטם אזנו מצעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה אמר ליה רישך בקרירי ורישא דרישך בחמימי כלומר אני שאני ראש שלך נענש מעט אבל מי שהוא ראש שלי ואב ב״ד קבוע הוא נענש יותר הא מר עוקבא דיתיב אב ב״ד וכתיב בית דוד כה אמר י״י דינו לבקר משפט:
רש״י בד״ה רישך בקרירי כו׳ אינו נכוה כו׳ אבל מעט צער יש כי אינם קרים ממש אלא נגד מר עוקבא וק״ל נ״ל:
בא״ד יכוה בחמין הס״ד:
לא סבר לה מר אוטם אזנו גו׳ לכאורה האי לישנא מגומגם דהל״ל הא כתיב אוטם אזנו גו׳ אלא משום דפשטיה דהאי קרא איירי לענין צדקה לעני ודל קא״ל לא סבר ליה מר דלענין משפט נמי נאמר האי קרא דהכי משמע דההיא איתתא דקצווחא על דינא הוא כדמייתי דינו לבקר משפע וגו׳ וק״ל:
רישך בקרירי כו׳ ורישא דרישך בחמימי. נראה דנקיט האי לישנא ע״פ המקרא דמייתי דינו לבוקר משפט גו׳ פן תצא כאש חמתי ובערה גו׳ דהיינו רישא דרישך מר עוקבא שהוא מבית דוד נכווה בהנך חמימי דנקט בקרא וק״ל:
גמ׳ ר״י הוה יתיב. עי׳ ב״ב דף י ע״ב תוס׳ ד״ה עליונים:
ומסופר: רב יהודה הוה יתיב קמיה [היה יושב לפני] שמואל. אתאי ההיא איתתא קא צווחה קמיה [באה אשה אחת וצוחה לפניו, לפני שמואל], על עוול שנעשה לה, ולא הוה משגח [היה משגיח] בה. אמר ליה [לו] רב יהודה לשמואל: וכי לא סבר ליה מר [אין אדוני סבור] כדברי הכתוב: ״אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה״ (משלי כא, יג) אמר ליה [לו]: שיננא, רישך בקרירי, רישא דרישיך בחמימי [גדול השיניים. ראשך, כלומר, רבך, נמצא בעניין זה בצוננים, ראש ראשך, הממונה עליו, הוא שייכווה ברותחים]. הא יתיב [הרי יושב] מר עוקבא שהוא אב בית דין, וכאב בית דין חובתו היא לדאוג לדברים. ומנין שחובה זו אכן מוטלת על בית ראש הגולה?
The Gemara relates: Rav Yehuda was sitting before Shmuel when this woman came and cried before Shmuel about an injustice that had been committed against her, and Shmuel paid no attention to her. Rav Yehuda said to Shmuel: Doesn’t the Master hold in accordance with the verse: “Whoever stops his ears at the cry of the poor, he also shall cry himself, but shall not be heard” (Proverbs 21:13)? He said to him: Big-toothed one, your superior, i.e., I, your teacher, will be punished in cold water. The superior of your superior will be punished in hot water. Mar Ukva, who sits as president of the court, is responsible for those matters.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) דִּכְתִיב {ירמיהו כ״א:י״ב} בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה׳ דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רוֹעַ מַעַלְלֵיהֶם וְגוֹ׳.

And from where is it derived that this responsibility is incumbent upon the house of the Exilarch? As it is written: “House of David, so says the Lord: Execute judgment in the morning, and deliver him that is robbed out of the hand of the oppressor, lest My fury go forth like fire, and burn so that none can quench it because of the evil of your doings” (Jeremiah 21:12). The Exilarch is a direct descendant of the house of David.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דכתיב בית דוד וגו׳ – לא ענש אלא מי שבידו לשפוט.
דכתיב כן נאמר] ״בית דוד כה אמר ה׳ דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם״ (ירמיהו כא, יב)
And from where is it derived that this responsibility is incumbent upon the house of the Exilarch? As it is written: “House of David, so says the Lord: Execute judgment in the morning, and deliver him that is robbed out of the hand of the oppressor, lest My fury go forth like fire, and burn so that none can quench it because of the evil of your doings” (Jeremiah 21:12). The Exilarch is a direct descendant of the house of David.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי זֵירָא לר׳לְרַבִּי סִימוֹן לוֹכְחִינְהוּ מָר לְהָנֵי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא א״לאֲמַר לֵיהּ לָא מְקַבְּלִי מִינַּאי א״לאֲמַר לֵיהּ אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא מְקַבְּלִי לוֹכְחִינְהוּ מָר.

With regard to the issue of reprimand, it was related that Rabbi Zeira said to Rabbi Simon: Let the Master reprimand the members of the house of the Exilarch, as Rabbi Simon had some influence over them. Rabbi Simon said to him: They will not accept reprimand from me. Rabbi Zeira said to him: Let my master reprimand them even if they do not accept it.
תוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואע״ג דלא מקבלי לוכחינהו מר – היינו היכא דספק אי מקבלי כדאמר בסמוך לפניהם מי גלוי אבל היכא דודאי לא מקבלי הנח להם מוטב שיהו שוגגין ואל יהיו מזידין כדאמרינן בהמביא כדי יין (ביצה דף ל. ושם) ובפרק שואל (לקמן דף קמה:) גבי תוספת יוה״כ.
שם א״ל ר״ז לר׳ סימון לוכחינהו. עי׳ מדרש רבה איכה שני ד״ה ולא זכר הדום רגליו:
א בנושא זה של תוכחה מסופר: אמר ליה [לו] ר׳ זירא לר׳ סימון: לוכחינהו מר להני דבי ריש גלותא [יוכיח אדוני אותם, את בני בית ראש הגולה] שהיתה לר׳ סימון השפעה עליהם. אמר ליה [לו]: לא מקבלי מינאי [אין הם מקבלים ממני] דברי תוכחה. אמר ליה [לו]: אף על גב דלא מקבלי לוכחינהו מר [אף על פי שאינם מקבלים יוכיחם אדוני].
With regard to the issue of reprimand, it was related that Rabbi Zeira said to Rabbi Simon: Let the Master reprimand the members of the house of the Exilarch, as Rabbi Simon had some influence over them. Rabbi Simon said to him: They will not accept reprimand from me. Rabbi Zeira said to him: Let my master reprimand them even if they do not accept it.
תוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) דא״רדְּאָמַר רַבִּי אַחָא בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא מֵעוֹלָם לֹא יָצְתָה מִדָּה טוֹבָה מִפִּי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחָזַר בָּהּ לְרָעָה חוּץ מִדָּבָר זֶה דִּכְתִיב {יחזקאל ט׳:ד׳} וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלָיו עֲבוֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָים וְהִתְוִיתָ תיו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כׇּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ וְגוֹ׳.

As Rabbi Aḥa, son of Rabbi Ḥanina, said: Never did a promise manifesting a good attribute emerge from the mouth of the Holy One, Blessed be He, and He later retracted it and rendered it evil, except with regard to this matter, as it is written: “And the Lord said to him: Go through the midst of the city, through the midst of Jerusalem, and set a mark [tav] upon the foreheads of the men that sigh and that cry on account of all the abominations that are done in her midst” (Ezekiel 9:4).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חוץ מדבר זה – שנא׳ במקרא זה שהוציא דבור לטובה ומפני עונש תוכחה חזר בו.
והתוית תיו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה – אלו צדיקים.
מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקב״ה וחזר כו׳ מה שיש לדקדק בזה אההיא דפ״ק דברכות שאמרו שם שמא יגרום החטא כו׳ מפורש שם ע״ש:
ועל מצח רשעים תי״ו של דם כו׳. כתבו התוס׳ מסברא קאמר הכי דהא כו׳ ע״ש ולא ידענא מאי סברא כיון דהצדיקים היה עליהם תיו של דיו שלא יגעו בהם כמפורש בקרא ממילא אילו שלא היו להם תיו רשעים הם ונתנו למשחית ואפשר משום בינונים דלא היו ראוים להנצל ולא להשחית וכן משמע לישנא דהללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים ועוד נראה בזה דמשמע לתלמודא שהיה על הרשעים תיו של דם דתיו גופיה לא הוי סימן כדלקמן דתיו תחיה ואיכא תיו תמות וכן לאינך אמוראי אבל אי הוה בשניהם התיו בצדיקים בדיו רמז על תחיה וברשעים בדם רמז על תמות ובקרא נמי איירי בשניהם מדכתיב לשון כפול נאנחים ונאנקים משמע ליה נאנחים היינו צדיקים שמתאנחים ומצטערים על כל התועבות ונאנקים היינו רשעים שיהיו נאנקים אחרי הריגתם כמ״ש יאנק חלל בירמיה ובאנק חלל ביחזקאל וגבי דם גופיה כתיב ביחזקאל האנק דם שהיה על הרשעים תיו של דם על שיהיו עתידים בהריגתם נאנקים כחלל הזה על תועבות שעשו ודו״ק:
בגמרא דאמר ר׳ אחא בר חנינא מעולם לא יצא מדה טובה מפי הקב״ה וחזר לרעה חוץ מדבר זה כו׳. ונראה דצריך ליתן טעם לדבר זה דהא בברכות ובכמה דוכתי אמרינן דכל דיבור שיצא מפי הקב״ה לטובה אפי׳ על תנאי אינו חוזר אע״ג דנשתנה הענין מהיפך להיפך א״כ כ״ש היכא דאותן צדיקים גמורים היו בצדקתן מתחילתן ועד סופן והאי עון דהיה להם למחות ולא מיחו מתחילה כשיצא הדיבור מפי הקב״ה נמי הוי בהו האי עון גופא א״כ למה חזר בו הקב״ה ע״י הקטרוג. ונראה דודאי הכי הוא ובאמת דיבורו של הקב״ה הוי כמעשה ומש״ה אע״פ שנשתנה הענין ע״י תנאי אפ״ה אין התנאי מבטל המעשה כדין כל תנאי שיש בו מעשה בתחלתו שהתנאי בטל והמעשה קיים משא״כ הכא דודאי בתחילה נמי אותן הצדיקים גמורים היו ראוין לאותו עונש כיון שעברו על מצות עשה דהוכח תוכיח אלא מה שלא הענישן הקב״ה על כך בתחילה היינו משום דאיתא במנחות בפרק התכלת (דף מ״א ע״א) בהא דאשכחיה מלאך לרב קטינא ואמר ליה דלא מענש הקב״ה אעשה אלא בעידן ריתחא (והיינו כפשטא דלישנא בגמרא וכמו שהוגה בפירש״י בעין יעקב החדשים ודלא כפירוש התוספת שם) ומשום דמעיקרא לא הוי עידן ריתחא מש״ה לבסוף בשעת הקטרוג אפשר דהוי עידן ריתחא ומש״ה חזר הקב״ה והענישן על אותו עון עצמו דהוי בהו נמי מעיקרא כן נ״ל:
ובזה נתיישב לי היטב מה שאמר הכתוב וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכי׳ בלוט לאמר קום קח את אשתך וגו׳ פן תספה בעון העיר והקשה במדרש הרי מלאכי רחמים היו שנפטרו מאברהם לאחר שש שעות והמתינו חצי היום וכל הלילה לעשות רע א״כ מפני מה אמר ויאיצו כו׳ ע״ש במדרש ולמאי דפרישית א״ש דבאמת לוט לא היה ראוי להענישו בעון העיר ע״י שלא מיחה בהם דאכתי לא הוי אלא מצות עשה ואין עונשין אלא בעידן ריתחא וההיא שעתא לא הוי עידן ריתחא אבל לאחר שעלה השחר שהוא קרוב להנץ החמה שהוא עידן ריתחא שמלכי מזרח ומערב משתחוים לה כדאיתא בברכות ומכ״ש בסדום דאשכחן שהיה עובדים לחמה כדאיתא במדרש לכך מיהרו המלאכים ויאיצו בו ואמרו לו מהר קח את אשתך פן תספה בעון העיר על שלא מחית בהם כשיגיע עידן ריתחא בצאת השמש והיינו דכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה כן נ״ל ודו״ק:
שכן אמר ר׳ אחא בר׳ חנינא: מעולם לא יצתה (יצאה) מדה טובה (הבטחה טובה) מפי הקדוש ברוך הוא וחזר בה לרעה חוץ מדבר זה, דכתיב [שנאמר]: ״ויאמר ה׳ אליו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה.
As Rabbi Aḥa, son of Rabbi Ḥanina, said: Never did a promise manifesting a good attribute emerge from the mouth of the Holy One, Blessed be He, and He later retracted it and rendered it evil, except with regard to this matter, as it is written: “And the Lord said to him: Go through the midst of the city, through the midst of Jerusalem, and set a mark [tav] upon the foreheads of the men that sigh and that cry on account of all the abominations that are done in her midst” (Ezekiel 9:4).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) א״לאָמַר לוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל לֵךְ וּרְשׁוֹם עַל מִצְחָן שֶׁל צַדִּיקִים תָּיו שֶׁל דְּיוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָּהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וְעַל מִצְחָם שֶׁל רְשָׁעִים תָּיו שֶׁל דָּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ בָּהֶן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה.

The Holy One, Blessed be He, said to the angel Gabriel: Go and inscribe a tav of ink on the foreheads of the righteous as a sign so that the angels of destruction will not have dominion over them. And inscribe a tav of blood on the foreheads of the wicked as a sign so that the angels of destruction will have dominion over them.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה – שאני רוצה לשלוח בעיר.
ועל הרשעים תי״ו של דם – לא מקרא קאמר הכי אלא מסבר׳ דהא דכתיב והתוית תיו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה היינו בצדיקים גמורים.
זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תיגשו״ (יחזקאל ט, ד. יחזקאל ט, ו). שכך אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל המלאך: לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו כדי שיהיה זה להם סימן ולא ישלטו בהם מלאכי חבלה. ועל מצחם של הרשעים רשום תיו של דם כדי שיהיה זה להם סימן וישלטו בהן מלאכי חבלה.
The Holy One, Blessed be He, said to the angel Gabriel: Go and inscribe a tav of ink on the foreheads of the righteous as a sign so that the angels of destruction will not have dominion over them. And inscribe a tav of blood on the foreheads of the wicked as a sign so that the angels of destruction will have dominion over them.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ אָמַר לָהּ הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים אָמְרָה לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ.

The attribute of justice said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, how are these different from those? He said to that attribute: These are full-fledged righteous people and those are full-fledged wicked people. The attribute of justice said to Him: Master of the Universe, it was in the hands of the righteous to protest the conduct of the wicked, and they did not protest.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אע״פ שאדם משער בעצמו שלא יקבלו הנוכחים ממנו הואיל ולא נתברר לו שכן אין לו לימנע שלא להוכיח והוא שאמרו דרך הערה אמרה מדת הדין לפני הקב״ה מה נשתנו אלו מאלו אמר לה הללו צדיקים הם אמרה לפניו היה להם למחות אמר לה גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא קבלו מהם אמרה לפניו אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי כלומר והיה להם למחות עד שיתברר להם שלא יקבלו מהם הא כל שנתברר להם כן אין נענשים כלל ולא עוד אלא שהשתיקה נאה להם והוא שאמרו במסכת יבמות (ס״ה:) כשם שאדם מצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע:
מעיקרי הדת להאמין שכל מה שיקרה לאדם מטוב ועד רע הכל מושגח מאתו ית׳ השגחה פרטית מצד פעולות האדם ולא יבלבל זה מה שנראהו מהעדר הסדור למראית עינינו בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו וכן מאמר מקרה אחד לצדיק ולרשע הנאמר גם כן למראה עינינו שאופני המשפט נעלמים ממנו ולא נדע במה יענש זה ובמה יגמל זה שאין הקב״ה מקפח שכר כל בריה אם לגמול אם לעונש והוא שאמרו אין מיתה בלא חטא ואין ייסורין בלא עון ואל יבהילך מאמר ד׳ מתו בעטיו של נחש ר״ל מה שנקנסה מיתה בסיבת הנחש והונחה בטבע שלא נאמר בטבע אלא דרך הפלגה למיעוט עונותיהם עד שלא היו ראויים לעלות במאזנים ואף זו לא נאמרה אלא למראה עיני בשר ודם ומי יודע לבות בני האדם עד שיחלצוהו דברי פינו וישללוהו מכל חטא ונמצאת מכחיש מאמר אין אדם שלא יחטא וכן אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואע״פ שנשאר דעת האומר כן בתיובתא אין עיקרי האמונות תלויות בראיות של פשוטי מקראות ואגדות וכבר ידעת שאין משיבין באגדה ומה נכבד מאמר אף משה ואהרן בחטא מתו מכאן ואילך ימחלו האחרים על כבודם:
אמרה מדת הדין כו׳ כפרש״י נראה דכל זה מוכח מדכתיב אח״כ ממקדשי תחלו דהיינו ממקודשי שקיימו את התורה כו׳ כדלקמן אבל א״כ לא ה״ל לאתויי כלל בתר הכי הא דכתיב ויחלו באנשים הזקנים וגו׳ דאדרבה מההוא קרא מוכח שהתחיל להשחית בזקנים כדכתיב ברישא דקרא זקן בחור ובתולה גו׳ וכאן כתיב וממקודשי תחלו וא״כ סתרי קרא אהדדי וי״ל דזקנים משמע ליה ת״ח זה קנה חכמה ור״ל אשר לפני הבית שהם זקני סנהדרין שהיו יושבין בלשכת הגזית אשר לפני ב״ה וק״ל (עי׳ ברש״א בפ״ק בע״ז דף כ״ב):
אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! מה נשתנו אלו מאלו? אמר לה: הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים. אמרה לפניו: רבונו של עולם! והרי היה בידם של צדיקים אלה למחות ברשעים ולא מיחו!
The attribute of justice said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, how are these different from those? He said to that attribute: These are full-fledged righteous people and those are full-fledged wicked people. The attribute of justice said to Him: Master of the Universe, it was in the hands of the righteous to protest the conduct of the wicked, and they did not protest.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמַר לָהּ גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי שֶׁאִם מִיחוּ בָּהֶם לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם (אָמַר) לפניו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי לָהֶם מִי גָּלוּי.

He said to that attribute: It is revealed and known before Me that even had they protested the conduct of the wicked, they would not have accepted the reprimand from them. They would have continued in their wicked ways. The attribute of justice said before Him: Master of the Universe, if it is revealed before You that their reprimand would have been ineffective, is it revealed to them? The Holy One, Blessed be He, retracted His promise to protect the righteous and decided that those who failed to protest would also be punished.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר לה: גלוי וידוע לפני שגם אם מיחו בהם לא היו מקבלים מהם אותה תוכחה ולא היו נמנעים ממעשיהם הרעים. אמר מידת הדין לפניו: רבונו של עולם! אם לפניך אכן גלוי שלא היתה תוכחתם מועילה, ואולם לפניהם, לפי הצדיקים מי [האם] גלוי? וחזר בו הקדוש ברוך הוא מההבטחה להגנה על הצדיקים, והסכים שאף אלה שלא מיחו ייענשו.
He said to that attribute: It is revealed and known before Me that even had they protested the conduct of the wicked, they would not have accepted the reprimand from them. They would have continued in their wicked ways. The attribute of justice said before Him: Master of the Universe, if it is revealed before You that their reprimand would have been ineffective, is it revealed to them? The Holy One, Blessed be He, retracted His promise to protect the righteous and decided that those who failed to protest would also be punished.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וְהַיְינוּ דִּכְתִיב {יחזקאל ט׳:ו׳} זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה טַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל כׇּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו התיו אַל תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ וּכְתִיב וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת תָּנֵי רַב יוֹסֵף אַל תִּקְרֵי מִקְדָּשִׁי אֶלָּא מְקוּדָּשַׁי אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שקיימו אֶת הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ מֵאָלֶף וְעַד תָּיו וּמִיָּד {יחזקאל ט׳:ב׳} וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מׇפְנֶה צָפוֹנָה וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבוּשׁ הַבַּדִּים וְקֶסֶת הַסּוֹפֵר בְּמׇתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחוֹשֶׁת.

And that is the meaning of that which is written: “Slay utterly old and young, both maid, and little children, and women; but come not near any man upon whom is the mark; and begin at My Sanctuary” (Ezekiel 9:6). And it is written in that same verse: “Then they began with the elderly men who were before the house.” Rav Yosef taught: Read not: My Sanctuary [mikdashi], rather: Those sanctified to Me [mekudashai]. These are people who observed the whole Torah in its entirety from alef through tav. And immediately: “And, behold, six men came from the way of the higher gate, which lies toward the north, and every man with his weapon of destruction in his hand; and one man among them was clothed in linen, with a writer’s inkwell by his side; and they went in and stood beside the bronze altar” (Ezekiel 9:2).
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היינו דכתיב – מעיקרא ועל כל איש אשר עליו התיו אל תגשו ולבסוף וממקדשי תחלו.
ממקודשי – שהודה למקטרג מדת הדין וחזר מן הטוב.
ושמואל אמר תמה זכות אבות ורבי יוחנן אמר תחון זכות אבות – אומר רבינו תם דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה דהא כתיב (יקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקוב אף לאחר גלות ואנן אין אנו מזכירין זכות אבות אלא הברית ומפרש דשמואל דאמר מימי חזאל דייק מדכתיב למען בריתו ולא למען זכותו ואומר ר״י דבויקרא רבה (ויקרא רבה לו) דייק מעד עתה כדפי׳ בקונטרס ולר״י נראה דלא פליגי שמואל ור״י אלא שמואל קאמר דלרשעים תמה אבל לצדיקים לא תמה ובצדיקים איירי ר״י תדע דהא ר״י אמר בסמוך דמימי חזקי׳ תמה זכות אבות והכא קאמר דאף בשעת חורבן דבתר הכי תחון זכות אבות ועל זה אנו סומכין להזכיר זכות אבות ובשלהי ויקרא רבה רבי אחא אומר לעולם זכות אבות קיימת ולעולם אנו מזכירים אותם וכן הוא אומר כי אל רחום וגו׳ ולא ישכח את ברית אבותיך וגו׳.
שקיימו כו׳ מא׳ ועד תי״ו כו׳ דמ״ה שקטרגה שיחזור הקב״ה אמרה שסימן התיו ירמוז גם שהם צדיקים מא׳ ועד תי״ו יהיו בכלל הגזירה כיון שלא מיחו בהם ורמז בקרא וממקודשי תחל״ו דהיינו שקיימו עד תיו חלו להשחית וק״ל:
ומיד והנה ששה אנשים באים וגו׳ האי קרא לעיל מיניה כתיב אלא דר״ל דלכך הקדים האי קרא לומר שיהיו כבר אילו ו׳ אנשים מוכנים לקיים מיד הגזירה שנאמרה אחריה וק״ל:
שם ד״ה ושמואל וכו׳ ומפרש דשמואל דאמר מימי חזאל. אולם בירושלמי פ׳ חלק מסיים עד עתה עד אותה שעה הזכות קיימת והיינו כפי׳ רש״י:
והיינו דכתיב [וזהו שנאמר]: ״זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו״ (יחזקאל ט, ו). וכתיב [ונאמר] מיד באותו פסוק: ״ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית״ (פסוק ו). ותני רב יוסף: אל תקרי ״מקדשי״ אלא ״מקודשי״אלו בני אדם שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תיו. ומיד לפניו סמוך לענין זה נאמר: ״והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש הבדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת״ (יחזקאל ט, ב).
And that is the meaning of that which is written: “Slay utterly old and young, both maid, and little children, and women; but come not near any man upon whom is the mark; and begin at My Sanctuary” (Ezekiel 9:6). And it is written in that same verse: “Then they began with the elderly men who were before the house.” Rav Yosef taught: Read not: My Sanctuary [mikdashi], rather: Those sanctified to Me [mekudashai]. These are people who observed the whole Torah in its entirety from alef through tav. And immediately: “And, behold, six men came from the way of the higher gate, which lies toward the north, and every man with his weapon of destruction in his hand; and one man among them was clothed in linen, with a writer’s inkwell by his side; and they went in and stood beside the bronze altar” (Ezekiel 9:2).
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מִזְבֵּחַ הַנְּחוֹשֶׁת מִי הֲוָה אָמַר להו הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתְחִילוּ מִמְּקוֹם שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי וּמַאן נִינְהוּ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים א״ראָמַר רַב חִסְדָּא קֶצֶף אַף וְחֵימָה וּמַשְׁחִית וּמְשַׁבֵּר וּמְכַלֶּה.

The Gemara asks: Was there a bronze altar in the Temple in the time of Ezekiel? Already in the days of Solomon there was only a stone altar. Rather, this should be understood as a figure of speech. The Holy One, Blessed be He, said to them: Begin from the place where they recite songs of praise before Me. This is a reference to the Levites in the Temple whose musical instruments are made of bronze. And who are the six men mentioned here? Rav Ḥisda said: Fury, Wrath, and Rage, and Destroyer, and Breaker, and Annihilator, six angels of destruction.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מי הוה מזבח הנחשת – בימי יחזקאל והלא שלמה גנזו ועשה מזבח אבנים של ל״ב אמה דכתיב (מלכים א ח) כי מזבח הנחשת אשר לפני ה׳ קטן מהכיל כאדם האומר לחבירו ננס פלוני ופסול לעבודה.
ממקום שאומרים שירה – מן הלוים שאומרים שיר בכלי נחשת.
מזבח נחשת בימי שלמה מי הוה – כדכתיב ששלמה הסירו כי היה קטן מהכיל וא״ת והא כתיב בדברי הימים (ב ׳) ויעש שלמה את מזבח הנחשת וי״ל דדרשינן ליה כי הכא מזבח שאומרים לפניו שירה בכלי נחשת.
קצף אף וחימה – קשה לרשב״א דאמר בפ״ק דמסכת ע״ג (דף ד. ושם) כתיב חימה אין לי וכתיב נוקם ה׳ ובעל חימה ומשני כאן לישראל כאן לנכרים אלמא דאין להקב״ה חימה על ישראל ואההיא דמס׳ ע״ג קשה דבס״פ ארבעה נדרים (נדרים לב.) אמר חימה משה הרגו דכתיב חימה אין לי ופריך והא כתיב כי יגורתי מפני האף והחימה ומשני תרי חימה הוו.
מזבח הנחושת מי הוה כו׳. כתבו התוס׳ וא״ת והא כתיב בד״ה ויעש מזבח הנחושת וי״ל דדרשינן ליה כי הכא שאמרו לפניו שירה בכלי נחושת עכ״ל והוא דחוק דלמה לו להזכיר זה התם בקרא דהכא נקט ליה לרמוז על הלוים שנתנו לפני המשחית להתחיל בהם ולולי דבריהם נראה דל״ק מידי דהתם ה״ק דתחת המזבח של נחושת שנעשה בימי משה עשה שלמה מזבח אבנים אבל הכא ל״ל להזכיר כלל שעמד בפני מזבח שהיה תחת מזבח של נחושת שהיה כבר בימי משה וק״ל:
קצף אף וחימה כו׳. כתבו התוס׳ קשה לרשב״א כו׳ ע״ש וכתבנו בזה פ״ק דע״ז ופ״ק דב״ב ע״ש:
תוס׳ ד״ה מזבח נחושת וכו׳ שירה בכלי נחושת. עי׳ זבחים דף ס ע״א תוס׳ ד״ה ה״ק:
ומתחילה תוהים: מזבח הנחשת מי הוה [האם היה] בזמנו של יחזקאל בבית המקדש? והלוא כבר מימי שלמה לא היה אלא מזבח אבנים! אלא יש להבין על דרך המליצה: אמר להו [להם] הקדוש ברוך הוא: התחילו ממקום שאומרים שירה לפני, שהוא בית המקדש שמשתמשים שם בכלי שיר העשויים מנחושת. ומאן נינהו [ומי הם] אותם ששה אנשים המתוארים כאן? אמר רב חסדא: קצף, אף, וחימה, ומשחית, ומשבר, ומכלה.
The Gemara asks: Was there a bronze altar in the Temple in the time of Ezekiel? Already in the days of Solomon there was only a stone altar. Rather, this should be understood as a figure of speech. The Holy One, Blessed be He, said to them: Begin from the place where they recite songs of praise before Me. This is a reference to the Levites in the Temple whose musical instruments are made of bronze. And who are the six men mentioned here? Rav Ḥisda said: Fury, Wrath, and Rage, and Destroyer, and Breaker, and Annihilator, six angels of destruction.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ומ״שוּמַאי שְׁנָא תָּיו אָמַר רַב תָּיו תִּחְיֶה תָּיו תָּמוּת וּשְׁמוּאֵל אָמַר תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תָּחוֹן זְכוּת אָבוֹת.

The Gemara asks further: And what is different about the letter tav, that it was inscribed on the foreheads of the righteous? Rav said: Tav is the first letter of the word tiḥye, you shall live, indicating that the righteous shall live. Tav is also the first letter of the word tamut, you shall die, indicating that the wicked shall die. And Shmuel said: The letter tav is the first letter of the word tama, ceased, indicating that the merit of the Patriarchs has ceased and will not help the wicked. Rabbi Yoḥanan said: The letter tav is the first letter of the word taḥon, will have mercy, indicating that due to the merit of the Patriarchs God will have mercy on the righteous.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תיו תמות – לרשעים.
ומ״ש תיו תחיה תיו תמות. פירוש תיו בדיו תתיה לצדיקים ותיו דם תמות לרשעים ולמ״ד תמה זכות אבות הוא רמז לשניהם לצדיקים שתמה זכות אבות ובצדקתם וזכותם ינצלו ולרשעים שאין להם זכות עצמם והרי גם זכות אבות תמה וכן למ״ד תחון זכות אבות לצדיקים שמעשה אבותיהם בידיהם משא״כ לרשעים ולמ״ד תיו סוף חותמו כו׳ אמת דהיינו רמז שהוא סוף וגזר דין חותם של הגזירה לצדיקים ולרשעים ומ״ד אילו בני אדם שקיימו כו׳ היינו תיו של דיו לצדיקים ותיו של דם לרשעים הוא בהיפך אילו שלא קיימו מא׳ ועד תיו והשתא לא פליגי הני אמוראי אלא בפירוש רמז התיו בין לצדיקים בין לרשעים אבל מדברי התוספות נראה בשם ר״י דלשמואל דאמר תמה היינו לרשעים ולר״י תחון לצדיקים והוא דחוק ודו״ק:
ועוד שואלים: ומאי שנא [ובמה שונה, מיוחדת] האות ״תיו״ שעל מצחם של הצדיקים? אמר רב: ״תיו״ היא ראש התיבה תחיה, ״תיו״ היא ראש המלה ״תמות״. ושמואל אמר: האות ״תיו״ היא ראש התיבה ״תמה״, ובאה ללמד כי תמה זכות אבות. ור׳ יוחנן אמר: האות ״תיו״ היא ראש התיבה ״תחון״, ובאה ללמד כי תחון זכות אבות.
The Gemara asks further: And what is different about the letter tav, that it was inscribed on the foreheads of the righteous? Rav said: Tav is the first letter of the word tiḥye, you shall live, indicating that the righteous shall live. Tav is also the first letter of the word tamut, you shall die, indicating that the wicked shall die. And Shmuel said: The letter tav is the first letter of the word tama, ceased, indicating that the merit of the Patriarchs has ceased and will not help the wicked. Rabbi Yoḥanan said: The letter tav is the first letter of the word taḥon, will have mercy, indicating that due to the merit of the Patriarchs God will have mercy on the righteous.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר תָּיו סוֹף חוֹתָמוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא חוֹתָמוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת (אָמַר) ר׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שקיימו אֶת התור׳הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ מֵאָלֶף וְעַד תָּיו.

And Reish Lakish said: The letter tav is the last letter of the seal of the Holy One, Blessed be He, as Rabbi Ḥanina said: The seal of the Holy One, Blessed be He, is truth [emet], which ends with the letter tav. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: The letter tav teaches that these are people who observed the entire Torah from alef through tav.
ר׳ נסים גאוןרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאמר ר׳ חנינא חותמו של הקב״ה אמת. תמצא עיקר דברי ר׳ חנינא בפרק בא לו כהן גדול (יומא דף סט) במס׳ יומא ובפ׳ ד׳ מיתות (סנהדרין דף סד) במס׳ סנהדרין ובתלמוד ארץ ישראל במסכת סנהדרין (בראש פ״א) אמרו בדבר זה טעם נאה ביותר ונראה לי לכתבה הנה והכי אמרו מהו חותמו של הקב״ה רב ביבי בשם ר׳ ראובן אמר אמת מהו אמת אמר ר׳ אבין שהוא אלהים חיים ומלך עולם אמר ר׳ שמעון בן לקיש אלף ראשה דאלפא ביתא מם באמצעיתה תיו בסופ׳ לומר (ישעי׳ מד) אני ה׳ ראשון שלא קיבלתי מלכותי מאחר ומבלעדי אין אלהים שאין לי שותף ואת אחרונים אני הוא שאין אני עתיד למוסרה לאחר ואיתא נמי בבראשית [רבה] דר׳ אושעיא (פרשה פא):
חותמו של הקב״ה אמת – אמצעית לאותיות וראשון ואחרון על שם אני ראשון ואני אחרון ואני הוא.
אלו בני אדם שקיימו התורה כולה – התיו סימן להם שקיימו התורה מראש עד סוף.
וריש לקיש אמר: האות ״תיו״ היא סוף חותמו של הקדוש ברוך הוא, שכן אמר ר׳ חנינא: חותמו של הקדוש ברוך הוא ״אמת״. והאות האחרונה בחותמו זה הרי היא האות ת׳. אמר ר׳ שמואל בר נחמני: האות ת׳ באה לרמז שאלו בני אדם שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תיו.
And Reish Lakish said: The letter tav is the last letter of the seal of the Holy One, Blessed be He, as Rabbi Ḥanina said: The seal of the Holy One, Blessed be He, is truth [emet], which ends with the letter tav. Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: The letter tav teaches that these are people who observed the entire Torah from alef through tav.
ר׳ נסים גאוןרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מֵאֵימָתַי תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת אָמַר רַב מִימוֹת הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {הושע ב׳:י״ב} אֲגַלֶּה אֶת נַבְלֻתָהּ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאִישׁ לֹא יַצִּילֶנָּה מִיָּדִי.

With regard to the statement that the merit of the Patriarchs has ceased, the Gemara asks: From when did the merit of the Patriarchs cease? Rav said: From the days of the prophet Hosea, son of Beeri, as it is stated: “And now I will uncover her lewdness in the sight of her lovers, and none shall deliver her out of My hand” (Hosea 2:12). Israel will no longer be saved by the merit of the Patriarchs.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואיש לא יצילנה – שאין עוד זכות לאבות שאכלוה.
מימות הושע כו׳ שנאמר אגלה גו׳ עיין פרש״י ועי״ל דנפקא ליה מועתה אגלה גו׳ דר״ל עד היום הייתי חס על כבודה מפני כבוד מאהביה שהם האבות ומהיום אגלה נבלותה לעיני מאהביה שהם האבות ולא אחוס עוד על כבודה וק״ל:
שם אמר רב מימות הושע בן בארי. ירושלמי פרק חלק ושם איתא הך לימוד בשם שמואל:
ב לגופם של הדברים שהוזכרו מקודם שתמה זכות אבות שואלים: ומאימתי באמת תמה זכות אבות? אמר רב: מימות הנביא הושע בן בארי, שנאמר: ״ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי״ (הושע ב, יב). שאף האבות כבר אין בזכותם כח כדי להגן על ישראל.
With regard to the statement that the merit of the Patriarchs has ceased, the Gemara asks: From when did the merit of the Patriarchs cease? Rav said: From the days of the prophet Hosea, son of Beeri, as it is stated: “And now I will uncover her lewdness in the sight of her lovers, and none shall deliver her out of My hand” (Hosea 2:12). Israel will no longer be saved by the merit of the Patriarchs.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וּשְׁמוּאֵל אָמַר מִימֵי חֲזָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב י״ג:כ״ב} וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז וּכְתִיב וַיָּחׇן ה׳ אוֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו עַד עָתָּה.

And Shmuel said: The merit of the Patriarchs ceased since the days of Hazael, as it is stated: “And Hazael, king of Aram, oppressed Israel all the days of Jehoahaz” (II Kings 13:22). And it is written there: “And the Lord was gracious to them, and had compassion on them, and turned toward them because of His covenant with Abraham, Isaac, and Jacob and would not destroy them; neither has He till now cast them away from His presence” (II Kings 13:23). That was the last time that the merit of the Patriarchs was mentioned.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ויפן אליהם למען בריתו את אברהם וגו׳ ולא השליכם מעל פניו עד עתה – אבל מכאן ואילך השליכם ולא פנה אל ברית אבות.
ושמואל אמר: זכות אבות תמה מימי חזאל, שנאמר: ״וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז״ (מלכים ב׳ יג, כב). וכתיב [ונאמר] שם בהמשך: ״ויחן ה׳ אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה״ (מלכים ב׳ יג, פסוק כג), שתאריך זה היה האחרון שבו עדיין נזכרת זכות אבות.
And Shmuel said: The merit of the Patriarchs ceased since the days of Hazael, as it is stated: “And Hazael, king of Aram, oppressed Israel all the days of Jehoahaz” (II Kings 13:22). And it is written there: “And the Lord was gracious to them, and had compassion on them, and turned toward them because of His covenant with Abraham, Isaac, and Jacob and would not destroy them; neither has He till now cast them away from His presence” (II Kings 13:23). That was the last time that the merit of the Patriarchs was mentioned.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מִימֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים א י״ח:ל״ו} וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה׳ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי [אֵת] כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳.

Rabbi Yehoshua ben Levi said: The merit of the Patriarchs ceased since the days of Elijah the Prophet, as it is stated: “And it came to pass at the time of the evening sacrifice, that Elijah the Prophet came near and said, Lord, God of Abraham, Isaac, and Israel, let it be known this day that you are God in Israel, and that I am Your servant, and that I have done all these things at Your word” (I Kings 18:36). By inference: Let it be known this day and not afterward because the merit of the Patriarchs will cease today.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה׳ אלהי אברהם ואלהי יצחק וישראל היום יודע – שאתה זוכר ברית אברהם יצחק וישראל מדקאמר היום יודע ותו לא מכלל דתמה ועל ידי רחמים הוזכרה להם בימי חזאל.
ואילו ר׳ יהושע בן לוי אמר: זכות האבות תמה כבר מימי אליהו, שנאמר: ״ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה׳ אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה״ (מלכים א, יח, לו), והוא מדייק: ״היום יוודע״ — ולא מאוחר יותר, כי היום תמה זכות האבות.
Rabbi Yehoshua ben Levi said: The merit of the Patriarchs ceased since the days of Elijah the Prophet, as it is stated: “And it came to pass at the time of the evening sacrifice, that Elijah the Prophet came near and said, Lord, God of Abraham, Isaac, and Israel, let it be known this day that you are God in Israel, and that I am Your servant, and that I have done all these things at Your word” (I Kings 18:36). By inference: Let it be known this day and not afterward because the merit of the Patriarchs will cease today.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִימֵי חִזְקִיָּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ט׳:ו׳} לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אוֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת ה׳ צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת וְגוֹ׳.:

And Rabbi Yoḥanan said: The merit of the Patriarchs ceased since the days of Hezekiah, as it is stated: “For the increase of the realm and for peace without end, upon the throne of David, and upon his kingdom to order it, and to establish it with judgment and with justice; from now and forever the zeal of the Lord of hosts performs this” (Isaiah 9:6). That is to say, from this point on, the merit of the Patriarchs will not protect Israel, leaving only the zeal of the Lord.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בימי חזקיהו – דכתיב מעתה ועד עולם קנאת ה׳ צבאות תעשה זאת ולא זכות אבות.
מימי חזקיהו שנאמר למרבה גו׳ פרש״י קנאת ה׳ צבאות תעשה זאת ולא זכות אבות עכ״ל ועי״ל דנפקא ליה מדכתיב להכין ולסעדה במשפט וצדקה אבל לא בזכות אבות וק״ל:
ור׳ יוחנן אמר: תמה זכות האבות מימי חזקיהו, שנאמר: ״למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה׳ צבאות תעשה זאת״ (ישעיהו ט, ו), כלומר, מעתה לא זכות האבות מגינה על ישראל כי אם רק קנאת ה׳.
And Rabbi Yoḥanan said: The merit of the Patriarchs ceased since the days of Hezekiah, as it is stated: “For the increase of the realm and for peace without end, upon the throne of David, and upon his kingdom to order it, and to establish it with judgment and with justice; from now and forever the zeal of the Lord of hosts performs this” (Isaiah 9:6). That is to say, from this point on, the merit of the Patriarchs will not protect Israel, leaving only the zeal of the Lord.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמַר רַב אַמֵּי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן.

The Gemara continues its discussion of punishment in general and the relationship between a person’s actions and the punishments meted out against him in particular: Rav Ami said: There is no death without sin; were a person not to sin, he would not die. And there is no suffering without iniquity.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בלא חטא – וחטאו של אדם גורם לו מיתה.
אין מיתה בלא חטא ואין כו׳. לכאורה קשה דהמיתה וודאי קשה מיסורין וא״כ לפי הסברא יהיה בהיפך דהיינו דאין מיתה בלא עון שהוא המזיד ואין יסורין בלא חטא שהוא שוגג ולפי מ״ש התוספות דמיירי הכא ביסורין שהם מכוערים י״ל שהם קשים טפי ממיתה ומ״מ יש לעיין בזה דיסורי איוב וודאי מכוערין היו ואינו דומה שהיה בו עון מזיד דמפורש ביה איש תם וישר וירא אלהים וסר מרע ודו״ק:
שם אמר ר׳ אמי אין מיתה בלא חטא כו׳ דכתיב הנפש החוטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב וגו׳. נראה דהא דאיצטריך לאתויי כוליה קרא היינו משום דע״כ עיקר מימרא דר׳ אמי דאמר אין מיתה בלא חטא היינו שאם לא חטא אינו מת לעולם ע״י שנגזר מיתה על אדם הראשון בעטיו של נחש דאם נפרש מימרא דר׳ אמי דהא דקאמר אין מיתה בלא חטא היינו שאינו מת קודם זמנו בלא חטא אבל אם חטא מת אפילו קודם זמנו כמ״ד לא זכה פוחתין לו דלפ״ז לא הוי מקשה הכא בסמוך מידי לא מברייתא דמלאכי השרת ולא מבריית׳ דד׳ צדיקים אע״כ כדפרישית והיינו מדמייתי האי קרא דבן לא ישא בעון האב דהוא קרא יתירא כיון דכבר כתיב הנפש החוטאת היא תמות אע״כ היא גופא אתי לאשמועינן דבן לא ישא בעון האב היינו כ״ש שאינו מת בעון אדם הראשון ולפ״ז מקשה שפיר מהנך ברייתות מיהו לבתר דאיתותב מברייתא דד׳ מתו בעטיו של נחש דלפ״ז ע״כ הא דכתיב בן לא ישא בעון האב אמיתה ממש קאי דהא קמן דאפילו בחטא אדם הראשון בני אדם מתין לדורות אפילו צדיקים גמורים אע״כ דהא דכתיב לעיל מיניה הנפש החוטאת היא תמות נמי לאו אמיתה ממש קאי אלא כל מיני יסורים ומאורעות נקראין מיתה כמ״ש התוספת בפ״ק דר״ה גבי צדיקים נכתבים לחיים ורשעים נכתבים למיתה ומכ״ש לענין נגעים דאיירי בהו הכא שמנוגע חשיב כמת כדכתיב אל נא תהי כמת א״כ לפ״ז ממילא דאיתותב נמי ר׳ אמי במאי דקאמר אין יסורים בלא עון דהיינו מזיד דהא בהדיא כתיב הנפש החוטאת היא תמות והיינו שוגג ומשמע דיסורין באין על שוגג כן נ״ל נכון ליישב קושיית התוספות בסמוך בד״ה וש״מ:
ג כיון שנידונו כאן דברים השייכים לבעיית העונש בכלל, והקשר בין המעשה לבין העונשים הבאים על האדם, מוסיפים לדון בענין זה. אמר רב אמי: אין מיתה באה על האדם בלא חטא, שאילו לא היה האדם חוטא לא היה מת. ואין יסורין באים לאדם בלא עון.
The Gemara continues its discussion of punishment in general and the relationship between a person’s actions and the punishments meted out against him in particular: Rav Ami said: There is no death without sin; were a person not to sin, he would not die. And there is no suffering without iniquity.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא דִּכְתִיב {יחזקאל י״ח:כ׳} הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה וְגוֹ׳ אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן דִּכְתִיב {תהלים פ״ט:ל״ג} וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם

The Gemara adduces proof to these assertions: There is no death without sin, as it is written: “The soul that sins, it shall die. The son shall not bear the iniquity of the father, neither shall the father bear the iniquity of the son; the righteousness of the righteous shall be upon him, and the wickedness of the wicked shall be upon him” (Ezekiel 18:20). A person dies only because of his own sins and not because of some preexistent sin. And there is no suffering without iniquity, as it is written: “Then I will punish their transgression with the rod and their iniquity with strokes” (Psalms 89:33).
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשבט ובנגעים – היינו יסורים וקאמר שאין באין אלא משום פקידת עון.
אין מיתה בלא חטא – פי׳ (מיתה) לפי שהגזרה באה אף על השגגה ואין יסורים בלא עון של מזיד כדאמר ביומא (דף ו:) חטאים אלו השגגות עונות אלו הזדונות ואף על גב דאמר (שבועות דף ח:) גבי שעיר של יה״כ להגין עליו מן היסורים משמע דיסורים באים על שוגג הכא מיירי ביסורי נגעים שהן מכוערים כדמייתי קרא.
תוס׳ בד״ה אין מיתה כו׳ פי׳ לפי שהגזרה באה כו׳ כצ״ל:
וראיות לדבר: אין מיתה בלא חטאדכתיב כן נאמר]: ״הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן. צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה״ (יחזקאל יח, כ), לאמור, רק חטאו של אדם גורם לו מיתה, ואין לדבר על חטא קדמון. ואין יסורין בלא עוןדכתיב כן נאמר]: ״ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם״ (תהלים פט, לג).
The Gemara adduces proof to these assertions: There is no death without sin, as it is written: “The soul that sins, it shall die. The son shall not bear the iniquity of the father, neither shall the father bear the iniquity of the son; the righteousness of the righteous shall be upon him, and the wickedness of the wicked shall be upon him” (Ezekiel 18:20). A person dies only because of his own sins and not because of some preexistent sin. And there is no suffering without iniquity, as it is written: “Then I will punish their transgression with the rod and their iniquity with strokes” (Psalms 89:33).
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

שבת נה. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), ר׳ נסים גאון שבת נה., רש"י שבת נה., תוספות שבת נה., בית הבחירה למאירי שבת נה. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה שבת נה., מהרש"א חידושי אגדות שבת נה., פני יהושע שבת נה., גליון הש"ס לרע"א שבת נה., פירוש הרב שטיינזלץ שבת נה., אסופת מאמרים שבת נה.

Shabbat 55a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), R. Nissim Gaon Shabbat 55a, Rashi Shabbat 55a, Tosafot Shabbat 55a, Meiri Shabbat 55a, Maharshal Chokhmat Shelomo Shabbat 55a, Maharsha Chidushei Aggadot Shabbat 55a, Penei Yehoshua Shabbat 55a, Gilyon HaShas Shabbat 55a, Steinsaltz Commentary Shabbat 55a, Collected Articles Shabbat 55a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144