גמרא
פירוש
מוּתָּר לִנְטוֹתָהּ וּמוּתָּר לְפָרְקָה בְּשַׁבָּת אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי בְּשֶׁל חוּלְיוֹת אִי הָכִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מותר לנטותה – דסתם כילת חתנים אין לה גג טפח שנקליטין יוצאין לשני ראשי המטה באמצעה אחד לכאן ואחד לכאן ונותן כלונס׳ מזה לזה ומשליך האהל עליה והוא שופע לכאן ולכאן וכיון שאינו רחב טפח אינו אהל ואין בו לא בנין ולא סתירה.
בשל חוליות – במנורה של פרקים שמא תפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי. חידקי – חיתוכין סביב לה קרונ״ש ודומה לפרקים ומאן דחזי סבר של פרקים הוא.
גדולה – הואיל ודרכה לעשותה של חוליות כי אית ביה חידקי סברי דחוליות הן ואסור אפילו לריש לקיש כדאמר לעיל ניטלת בשתי ידים אסור לטלטלה.
כי פליגי בקטנה דאית בה חידקי – דכולי עלמא ידעי דלאו חוליות נינהו.
גזרינן – אטו חוליות. ומי אמר רבי יוחנן הכי – הלכה כר׳ יהודה. תהא משנתינו – דמוכני דקתני הא אין עליה מעות שריא כגון שלא היו עליה בין השמשות והכי תידוק מינה טעמא דיש עליה מעות כשקדש היום הא אין עליה כשקדש היום שריא. לדיוספרא – מקום.
איבעיא להו – חדא הוראה הואי והכי קאמר הורה במנורה להיתרא כדרך שהיה ר׳ שמעון מתיר בנר ישן או דילמא שתי הוראות הוה הורה במנורה לאיסור כדאמרן בדחידקי וגזרינן אטו חוליות וכר״ש הורה בנר להיתר. וטלטל שרגא – נר שכבה.
לעולם כרבי שמעון סבירא ליה – דאי סבירא ליה דאסור לא הוה מטלטל ליה לכבוד ר׳ יהושע בן לוי דליעבד איסורא. שרגא דמשחא – שדלק נר של שמן.
שרי לטלטולה – אחר שכבה כר׳ שמעון דלא מאיס.
אבל בנפטא – דמסרח אפילו רבי שמעון מודה דלא חזי אלא למלאכתו. איקפד רבא – משום טינוף המטה.
ובעה לצעוריה – בשאלות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בשל חוליות – במנורה של פרקים שמא תפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי. חידקי – חיתוכין סביב לה קרונ״ש ודומה לפרקים ומאן דחזי סבר של פרקים הוא.
גדולה – הואיל ודרכה לעשותה של חוליות כי אית ביה חידקי סברי דחוליות הן ואסור אפילו לריש לקיש כדאמר לעיל ניטלת בשתי ידים אסור לטלטלה.
כי פליגי בקטנה דאית בה חידקי – דכולי עלמא ידעי דלאו חוליות נינהו.
גזרינן – אטו חוליות. ומי אמר רבי יוחנן הכי – הלכה כר׳ יהודה. תהא משנתינו – דמוכני דקתני הא אין עליה מעות שריא כגון שלא היו עליה בין השמשות והכי תידוק מינה טעמא דיש עליה מעות כשקדש היום הא אין עליה כשקדש היום שריא. לדיוספרא – מקום.
איבעיא להו – חדא הוראה הואי והכי קאמר הורה במנורה להיתרא כדרך שהיה ר׳ שמעון מתיר בנר ישן או דילמא שתי הוראות הוה הורה במנורה לאיסור כדאמרן בדחידקי וגזרינן אטו חוליות וכר״ש הורה בנר להיתר. וטלטל שרגא – נר שכבה.
לעולם כרבי שמעון סבירא ליה – דאי סבירא ליה דאסור לא הוה מטלטל ליה לכבוד ר׳ יהושע בן לוי דליעבד איסורא. שרגא דמשחא – שדלק נר של שמן.
שרי לטלטולה – אחר שכבה כר׳ שמעון דלא מאיס.
אבל בנפטא – דמסרח אפילו רבי שמעון מודה דלא חזי אלא למלאכתו. איקפד רבא – משום טינוף המטה.
ובעה לצעוריה – בשאלות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush