גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכ״י. בדפוס ונציה, וילנא נוספה כאן מלת ״בהו״.
בר פחתי – בן גדולים. לא תשייליה – כלומר שאין לבו למס׳ זו שמא יתבייש. מבעוד יום – דהיינו דומיא דהטעינו חברו בשבת דהכא והכא ליכא עקירה דאיסור גביה. שאינו דומה לידו – הפשוטה לפנים וגופו לחוץ ונתן חברו לתוכה. אמר אביי פשיטא לי – ממתניתין דידו של אדם הפשוטה לרשות אחרת אינה נזרקת אחר גופו לגמרי להיות כרשות שהוא עומד בה בין שהוא רשות היחיד בין שהוא רשות הרבים. כרה״ר לא דמיא מידו דעני – דקתני מתני׳ דכי נטל בע״ה מתוכה פטור. וכרה״י לא דמיא – אם פשוטה לרשות הרבים. מידו דבע״ה – דקתני נטל עני מתוכה פטור. בעי אביי – השתא דחזינן דלאו בתר גופו שדינן לה לענין איחיובי מדאורייתא אלמא איפלוג רשותא מי אחמור עלה רבנן למיהוי כרמלית דהיכא דהושיט ידו מלאה לרשות אחרת לא יחזירנה אצלו ותהא כך פשוטה עד שתחשך דכיון דלאו בתר גופו גרירא נעשית לה רשות אחרת מדרבנן דגזור רשות מדבריהם לשבת שאסור להכניס ולהוציא ממנו לרה״י ולרה״ר ושמו כרמלית כדתניא בפרקין (שבת ו.) ד׳ רשויות לשבת כרמלית לשון יערו וכרמלו שאינו לא הילוך תמיד לרבים ולא תשמיש רה״י. מי קנסוה – הואיל והתחיל בה באיסור. למטה מי׳ – רה״ר הוא קנסוה רבנן ושויוה כרמלית דלא ליהדרה. למעלה מי׳ – דאויר מקום פטור הוא כדתנן בהזורק (לקמן ק.) הזורק ד״א בכותל למעלה מי׳ טפחים כזורק באויר ופטור דלא הוי רה״ר למעלה מי׳ הלכך לא קנסוה דלאו איסורא עביד. ואיבעית אימא אידי ואידי למטה מי׳ טפחים ולא ככרמלית דמיא – למהוי רשות לעצמה. כאן מבע״י – הושיטה מבע״י מחזירה משתחשך דלאו רשות לעצמה היא אלא בתר גופו גרירא. כאן משתחשך – הושיטה משחשיכה קנסוה ולא שתהא רשות לעצמה דא״כ אף מבעוד יום מיתסרא אלא קנסא בעלמא. מבע״י דאי שדי ליה – כלומר היכא דהושיטה מבעוד יום שאם תאסרנה להחזירה וישליך מידו החפץ כדי להקל טרחו לא אתי לידי חיוב חטאת דלא הוי עקירה בשבת אלא הנחה לחודיה ואיסורא דרבנן הוא דאיכא דעשה מקצתה וכדתנן שניהן פטורין אבל אסורין קנסוה רבנן שלא יחזירנה אבל היכא דהושיטה משחשכה דאי שדי ליה מידו על ידי קנס שתאסרנו להחזירה נמצא מתחייב חטאת אם שוגג הוא דעביד ליה עקירה והנחה לא קנסוה רבנן דמוטב שלא נקנסנו משנגרום לבא לידי חילול שבת דאורייתא ומדלא חיישת להכי תפשוט בעיא דרב ביבי דלא נמנעו חכמים מלהעמיד דבריהם מפני חשש שמא לא יעמוד האדם בהם ויעשה איסור חמור. הדביק פת בתנור – בשבת בשוגג ונזכר שהוא שבת קודם שתאפה וקיימא לן (לקמן דף קיז:) דרדיית הפת שבות היא שהיא חכמה ואינה מלאכה. התירו לו – את האיסור מדבריהם וירדנה קודם שתאפה ויתחייב משום אופה שהוא אב מלאכה או לא התירו לרדותה ולהוציאה מן התנור. בשוגג לא קנסוה רבנן כו׳ – ודרב ביבי לא תפשוט מהכא לא לאיסור ולא להיתר דהאי דלא קנסוה בשוגג לאו משום חששא דדילמא שדי להו מידיה הוא אלא משום דלא עבד איסורא במזיד וחזרת ידו אינה אפילו שבות אי לא משום קנסא והכא לא קניס אבל רדיית הפת שבות הוא ונגזרה במנין ומשום קודם שיבא לידי חיוב חטאת לא בטלו גזירתם ולאיסור נמי לא תפשוט מדקנסו במזיד דהתם ליכא למיחש דילמא לישדינהו שיתחייב מיתת בית דין אבל הכא אי קנסינן ליה מלרדות על כרחיך יתחייב מיתת בית דין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush