גמרא
פירוש
וְשִׁימֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, מִפְּנֵי מָה מֵת בַּחֲצִי יָמָיו? וְלֹא הָיָה אָדָם מַחְזִירָהּ דָּבָר. פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֶצְלָהּ וְהָיְתָה מְסִיחָה כׇּל אוֹתוֹ מְאוֹרָע, וְאָמַרְתִּי לָהּ: בִּתִּי, בִּימֵי נִדּוּתֵךְ מַה הוּא אֶצְלֵךְ? אָמְרָה לִי: חַס וְשָׁלוֹם, אכולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
י״ח דבר גזרו מפורש בירושלמיא, תני רבי שמעון בן יוחאי בו ביום גזרו פיתן א׳. שמנןב ב׳. ויינן ג׳. חומצן ד׳. צירן ה׳. מורסנן ו׳. כבושיהן ז׳. שלוקיהן ח׳. מלוחיהן ט׳. ועל החילק י׳. שחיקה י״א. טיסני י״ב. על לשונם י״ג. על עדותם י״ד. מתנותיהן ט״ו. בניהם י״ו. בנותיהן י״ז. ובכוריהם י״ח.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים
הערות
א לפנינו בירושלמי פ״א ה״ד נוסח אחר. [ואין שם הכרע אם רשב״י מרצה גזירות י״ח דבר. עי׳ בקה״ע ובפרט בפ״מ שם]. וכדברי רבינו נמצא בקטע מפירוש ישן לירושלמי שנדפס ב׳הקדם׳. וכבר העיר במרכבת המשנה בקונטרס י״ח דבר שבסוף ח״א: אבל קשה למה עזב דרך הש״ס בבלי ותפס הירושלמי ואף בירושלמי עצמו [ר״ל בירושלמי דידן] אינו תופס מנין רשב״י לעיקר. ועי״ש מה שפירש בדברי רבינו. ורבינו חננאל [שממנו לוקח פירוש ׳נחלקו׳ ו׳הושוו׳ שלהלן] פירש י״ח גזרו הם המנויים בשמעתא האוכל אוכל ראשון וכו׳.
ב לפנינו גבינתן.
הערות
Gemara
Peirush