×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קכ״ז.גמרא
;?!
אָ
כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי וְאִי בָּעֵי אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי מְפַנִּין אוּמַאי אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר שֶׁלֹּא יִגְמוֹר כּוּלּוֹ דִּילְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת אֲבָל אַתְחוֹלֵי מַתְחִיל וּמַנִּי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן באֵין מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִילָּה אֲבָל עוֹשֶׂה בּוֹ שְׁבִיל כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא עוֹשֶׂה בּוֹ שְׁבִיל וְהָא אָמְרַתְּ אֵין מַתְחִילִין הָכִי קָאָמַר עוֹשֶׂה בּוֹ שְׁבִיל בְּרַגְלָיו בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן תְּבוּאָה צְבוּרָה בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל בָּהּ מע״שמֵעֶרֶב שַׁבָּת מוּתָּר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת וְאִם לָאו אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת דִּבְרֵי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן ר׳רַבִּי אַחָא מַתִּיר כְּלַפֵּי לְיָיא אֶלָּא אֵימָא דִּבְרֵי ר׳רַבִּי אַחָא גוְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. תָּנָא כַּמָּה שִׁיעוּר תְּבוּאָה צְבוּרָה לֶתֶךְ בְּעָא מִינֵּיהּ רַב נְחוּמִי בַּר זְכַרְיָה מֵאַבָּיֵי שִׁיעוּר תְּבוּאָה צְבוּרָה בְּכַמָּה אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי אָמְרוּ שִׁיעוּר תְּבוּאָה צְבוּרָה לֶתֶךְ. אִיבַּעְיָא לְהוּ הָנֵי אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת דְּקָאָמַר בְּאַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת אִין טְפֵי לָא אַלְמָא לְמַעוֹטֵי בְּהִילּוּכָא עֲדִיף אוֹ דִילְמָא לְמַעוֹטֵי מַשּׂוֹי עֲדִיף. ת״שתָּא שְׁמַע דְּתָנֵי חֲדָא מְפַנִּין אֲפִילּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת שֶׁל כַּדֵּי שֶׁמֶן וְשֶׁל כַּדֵּי יַיִן וְתַנְיָא אִידַּךְ בְּעֶשֶׂר וּבַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר מַעוֹטֵי בְּהִילּוּכָא עָדִיף וּמָר סָבַר מַעוֹטֵי בְּמַשּׂוֹי עֲדִיף. לָא דדכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא מַעוֹטֵי בְּהִילּוּכָא עֲדִיף וּמִי סָבְרַתְּ בְּעֶשֶׂר וּבַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַקּוּפּוֹת קָאֵי אַכַּדִּין קָאֵי וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּמִשְׁתַּקְלִי חַד חַד בְּקוּפָּה וְהָא דְּמִישְׁתַּקְלִי תְּרֵי תְּרֵי וְהָא דְּמִשְׁתַּקְלִי תְּלָתָא תְּלָתָא וּבִדְקוּרֵי דְהַרְפַּנְיָא. אִיבַּעְיָא לְהוּ הָנֵי אַרְבַּע וְחָמֵשׁ דְּקָאָמַר אע״גאַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ אוֹרְחִין טוּבָא אוֹ דִילְמָא הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין ואת״לוְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין חַד גַּבְרָא מְפַנֵּי לְכוּלְּהוּ אוֹ דִילְמָא גַּבְרָא גַּבְרָא מְפַנֵּי לְנַפְשֵׁיהּ. ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי חִיָּיא פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי לְמָקוֹם אֶחָד וְרָאָה מָקוֹם דָּחוּק לַתַּלְמִידִים וְיָצָא לַשָּׂדֶה וּמָצָא שָׂדֶה מְלֵאָה עוֹמָרִים וְעִימֵּר רַבִּי כׇּל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ (שְׁמַע מִינַּהּ הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין). וְרַב יוֹסֵף א״ראָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא פַּעַם אַחַת הָלַךְ ר׳רַבִּי חִיָּיא לְמָקוֹם אֶחָד וְרָאָה מָקוֹם דָּחוּק לַתַּלְמִידִים וְיָצָא לַשָּׂדֶה וּמָצָא שָׂדֶה מְלֵאָה עוֹמָרִים וְעִימֵּר ר׳רַבִּי חִיָּיא כׇּל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ השְׁמַע מִינַּהּ הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין. וַעֲדַיִין תִּבְּעֵי לָךְ חַד גַּבְרָא מְפַנֵּי לֵיהּ לכולא אוֹ דִילְמָא כׇּל גַּבְרָא וְגַבְרָא מְפַנֵּי לְנַפְשֵׁיהּ. ת״שתָּא שְׁמַע וְעִימֵּר רַבִּי וּלְטַעְמָיךְ רַבִּי בְּדִנְפָשֶׁיהָ עִימֵּר ואֶלָּא צִוָּה וְעִימֵּר וּלְעוֹלָם כׇּל חַד וְחַד מְפַנֵּי לְנַפְשֵׁיהּ.: מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין וְכוּ׳.: א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִין כְּהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ דְּקָתָנֵי מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין וּמִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְרַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר יוֹתֵר מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ דְּקָתָנֵי מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין וַהֲדַר וּמִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב זגְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִין מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה דִּכְתִיב {בראשית י״ח:ג׳} וַיֹּאמַר (ה׳) אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבוֹר וְגוֹ׳ א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת ב״ובָּשָׂר וְדָם אֵין קָטָן יָכוֹל לוֹמַר לַגָּדוֹל הַמְתֵּן עַד שֶׁאָבֹא אֶצְלְךָ וְאִילּוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב וַיֹּאמַר (ה׳) אִם נָא מָצָאתִי וְגוֹ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שֵׁילָא א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חשִׁשָּׁה דְּבָרִים אָדָם אוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵלּוּ הֵן הַכְנָסַת אוֹרְחִין וּבִיקּוּר חוֹלִים וְעִיּוּן תְּפִלָּה וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְהַמְגַדֵּל בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה טוְהַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת. אִינִי וְהָא אֲנַן תְּנַן אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם וְאוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵלּוּ הֵן כִּיבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ יות״תוְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם [הָנֵי אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא]מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כבר ביארנו במשנה שזו שאמרו אין מתחילין באוצר תחלה אין הלכה כן לשטתנו ומ״מ לדעת הפוסקים כן מודים הם שיכול הוא לעשות בו שביל ברגליו ר״ל שמפנה ברגלו לכאן ולכאן דרך הליכתו נמצאת אומר לשטתנו שתבואה צבורה אפי׳ לא הותחל בה מערב מותר להסתפק ממנה לבהמתו בשבת שאין דין מוקצה בשבת וביום טוב אסור ולשיטה האחרת אסור וכמה שיעור תבואה צבורה ליאסר אף לדעתם לכך והוא ט״ו סאין אבל פחות מכאן אף לשיטתם מותר וי״מ תבואה צבורה אף לשטתנו ולענין טלטול לפנות לפני האורחים כלו׳ תבואה צבורה שאינה בקופות בזמן שהתחיל בה מערב שבת מותר לטלטלה לפנותה מפני האורחים ומפני המדרש ואם לא התחיל בה אסור אחר שיש שם שיעור מרובה כל כך ר״ל לתך: ארבע וחמש קופות שהתרנו אם רצה למעט במשאוי ולרבות בהלוך כגון שיעשה מחמש קופות אלו עשרה שיפנה אותם בעשר פעמים אינו רשאי והוא שאמרו מעוטי בהלוך עדיף וזה שאמרו בעשר בחמש עשרה פירושו שיכול לפנות עשר כדין או חמש עשרה בחמש קופות ונמצא בכדים גדולים שאין הקופה מחזקת אלא אחד ארבע וחמש מנין הכדין כמנין הקופו׳ ואם הכדים בינוניים שתהא הקופה מחזקת שנים מהם מפנה עשר כדין בחמש קופות ואם הם קטנים עד שתהא קופה מחזקת שלש מהם מפנה חמש עשרה כדין בחמש קופות וכן על סדר זה אפי׳ כמה: ארבע וחמש קופות שהתרנו לפנות לא התרנו באורח אחד אלא הכל לפי האורחים ולרב חסדא אף בכמה אורחים אינו מפנה יותר ולשמואל מפנה יותר הכל כמו שצריך לו וכן נראה ממה שעמר ר׳ את כל השדה כלה ר״ל שפינהו מן העמרים מלשון ישרשו שהוא משמש בדבר והפכו וכן אין אחד מפנה לכלם אלא כל אחד לעצמו ואם הוא אדם חשוב מפנה אחר בשבילו ועמור זה שהיה בשדה אתה צריך לפרשו בפחות פחות מד׳ אמות: לעולם ישתדל אדם בהכנסת אורחים שאין לך מצוה גדולה הימנה דרך הערה אמרו גדול הכנסת אורחים כהשכמת בית המדרש וכן אמרו ששה דברים אדם עושה אותם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא הכנסת אורחים ובקור חולים והשכמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות וכוון תפלה ובמקום אחר הוסיפו בכלל זה כבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחברו אלא שאף אלו בכלל גמילות חסדים הם:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144