פרק שבעה עשר: כל הכלים

הא דאמרי׳ אין בנין בכלים – כבר מפורש לעיל.⁠^א

קורנס של אגוזים לפצוע בו את האגוזים קסבר דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו אסור – יש מפרשים^א דמתני׳ דלקמן דקתני נטלין לצורך ושלא לצורך רב יהודה מוקים לה בדבר שמלאכתו להיתר, ולצורך צורך גופו ולא לצורך צורך מקומו ולא לצורך גופו, אבל מלאכתו לאסור כלל כלל לא, ורבי יוסי פליג ומוסיף דאפילו מלאכתו לאיסור מטלטלין כולן חוץ מן המיסר הגדול ויתד שמוקצין מחמת חסרון כיס. וקשיא לן כיון דלצורך מקומו שלא לצורך קרית ליה, רישא דמתניתין היכי קתני לפצוע בו את האגוזים שהוא לצורך אפילו שלא לצורך נמי שרי. ויש לומר דלהכי קתני לצורך גופו לומר קורנס של אגוזים¹ לצורך גופו הא של נפחים אפילו לגופו אסור, וכדי שלא תאמר של אגוזים נמי לגופו דוקא, הדר מפרש כל הכלים הניטלין שאמרנו בין לצורך בין שלא לצורך ניטלין כנ״ל.⁠^ב ולה״ר משה בר׳ יוסף מצאתי שפי׳ לרב יהודה לצורך צורך תשמישו שלא לצורך צורך גופו אף על פי שאינו לצורך תשמישו, ואתא ר׳ נחמיה ופליג ואמר דוקא לצורך תשמישו וכולם בדבר שמלאכתו להיתר אבל מלאכתו לאיסור כלל כלל לא. וזה הפירוש מתרחק מפני זה הטעם דקורנס של אגוזים לפצוע בו האגוזים צורך תשמישו הוא ואפילו שלא לצורך נמי², ואפשר מאי קורנס של אגוזים שהוא עשוי לשחוק בו האגוזים לשכר או לדבר אחר ואין עשוין לפצע³, ואיני יודע מי הכניסו בכך. ובירושלמי^ג הא שלא לפצע בו את אגוזים לא, מתני׳ דרבי נחמיה הוא דאמר אין ניטלין אלא לצורך. ומיהו רחת ומזלג לתת עליו לקטן קשיא שאין תשמישן בכך, ואפשר שאף על פי שאינן מיוחדין לקטן כיון שדרך תשמישן כך הוא לתת עליהן או לזרות ולהבר דרך תשמישן מיקרי.⁠^ד ומיהו לרבא⁴ בריה דרב יוסף בר חמא כיון דצורך גופו וצורך מקומו שוין, רישא דקתני לפצע בו לאו דוקא אלא ה״ה לצורך מקומו דתרוייהו שוין ולצורך מיקרי. ואיכא דקשיא^ה להו היכי אמר ר״י כל דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו ולצורך מקומו אסור, והא איהו אמר בפרק כירה^ו שרגא דמישחא שרי לטלטלה אלמא דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר. וי״מ דנרות לאו מלאכתו לאיסור הוא שאינו אלא בסיס לפתילה ושמן ואין עושין מלאכה, ולא אמרו אלא כגון קורנס ומגרה שבהן עושין מלאכת איסור, ולהכי נמי ל״ק להו ברייתא דנרות ופמוטות^ז דר״מ ור״ש מתירין בהן ור״י אוסר במוקצה מחמת מיאוס ואיסור היום, הא משום מלאכתן ד״ה מטלטלין כ״כ הראב״ד ז״ל.⁠^ח ול״נ שנרות משמשי שבת הן ואין מלאכתן לאיסור אלא כגון קורנס ורחת שאין להן תשמיש קבוע בשבת. א״נ רב יהודה ממתני׳ גופה איתותב והדר ביה, תדע דהא אמר לעיל בפרק ואלו קשרים^ט כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת ומלאכתן לאיסור הן.