×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְאִם תֹּאמַר אוֹתָן שָׁנִים שֶׁעָתִיד הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵּשׁ בָּהֶן אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ב׳:י״א,י״ז} וְנִשְׂגַּב ה׳ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא צַדִּיקִים מָה הֵן עוֹשִׂין הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כְּנָפַיִם כִּנְשָׁרִים וְשָׁטִין עַל פְּנֵי הַמָּיִם שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים מ״ו:ג׳} עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ במוט הָרִים בְּלֵב יַמִּים וְשֶׁמָּא תֹּאמַר יֵשׁ לָהֶם צַעַר ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ישעיהו מ׳:ל״א} וְקווֹיֵ ה׳ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ.
And if you say: During those years when the Holy One, Blessed be He, is destined to renew His world, as it is stated: “And the Lord alone shall be exalted on that day” (Isaiah 2:11), what are the righteous to do? How will they survive? The Holy One, Blessed be He, will make wings like eagles for them and they will fly over the surface of the water, as it is stated: “Therefore, we will not fear when God changes the land, and when the mountains are moved in the midst of the sea” (Psalms 46:3). Although God will renew the land, they will not fear, because they will be in the sky over the sea at that time. And lest you say that they will endure suffering from flying uninterrupted for an extended period, the verse states: “But they who wait for the Lord shall renew their strength; they shall mount up with wings as eagles; they shall run, and not be weary; they shall walk, and not tire” (Isaiah 40:31).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואותן שנים שעתיד הקב״ה לחדש את עולמו – ויהיה עולם זה חרב אלף שנים אותן צדיקים היכן הם הואיל ואינן נקברין בארץ.
לא נירא בהמיר ארץ – כשמחליף הקב״ה את הארץ לא נירא לפי שאנו בלב ימים.
וקווי ה׳ יחליפו כח – שיהא להם כח לשוט ולעופף בלי צער.
לעולם יהא אדם מסולסל ויעמוד כחומה בצורה לסיבות ואל יבהל למקרים ולא יפחית עצמו למאורעותיו אלא יעמוד בשררתו הראוי לו ויסתיר דלותו ומקריו הוא שאמרו באדין גובריא אליך כפיתו בסרבליהון מלמד שאף בשעת הסכנה אל ישנה אדם מן הרבנות שלו ר״ל מן הראויה לו:
ממון של ישראל שנמסר ביד גוים אע״פ שלא כדין בא לידם הואיל ונתיאשו ממנו מותר לכל אדם והוא שדרשו כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף ממונן של ישראל כיון שנפל ביד גוים נטהר:
אע״פ שאמרו אין רוכבין בסוסו של מלך אם נזדמן לאחד והוא צריך למהר להצלתו של מלך רוכב עליו ואינו חושש וכבר כתבנוה בפרק שני:
וא״ת אותן אלף שנה כו׳ שנאמר ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא וגו׳ דהיינו אלף שנה שהוא יומו של הקב״ה שנא׳ כי אלף שנים בעינך כיום וגו׳:
יעלו אבר כנשרים ירוצו וגו׳. כבר אמר שהקב״ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין כו׳ אבל לפי שהנשר ימרט כנף שלו לעשר שנים ויתחדש אחר כך כמ״ש בשם רבינו סעדיה אמר שקוי ה׳ יחליפו כח שלא יפסוק מהם כחם אבל יעלו אבר תמיד כנשרים הללו אחר שיתחדש שירוצו ולא יגעו. ויש כאן גמגום קצת בפירש״י שפי׳ לאחר שיחיו אין חוזרין לעפרן כו׳ בין לעולם הבא אלא הבשר מתקיים עליהם עד שישובו ויחיו לעתיד לבא עכ״ל מאי לעולם הבא ומאי לעתיד לבא שיחיו שנית וק״ל:
ואם תאמר: אותן שנים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש בהן את עולמו, שנאמר: ״ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא״ (ישעיה ב, יא), שישאר ה׳ לבדו ויחדש את העולם, צדיקים מה הן עושין, האם חיים הם? — הקדוש ברוך הוא עושה להם כנפים כנשרים, ושטין על פני המים, שנאמר: ״על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים״ (תהלים מו, ג), שכאשר מחליף הקדוש ברוך הוא את הארץ, לא יראו, לפי שיהיו באותה שעה בלב ימים. ושמא תאמר שיש להם צער כשהם עפים כך ללא הרף? — תלמוד לומר: ״וקוי ה׳ יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו״ (ישעיה מ, לא).
And if you say: During those years when the Holy One, Blessed be He, is destined to renew His world, as it is stated: “And the Lord alone shall be exalted on that day” (Isaiah 2:11), what are the righteous to do? How will they survive? The Holy One, Blessed be He, will make wings like eagles for them and they will fly over the surface of the water, as it is stated: “Therefore, we will not fear when God changes the land, and when the mountains are moved in the midst of the sea” (Psalms 46:3). Although God will renew the land, they will not fear, because they will be in the sky over the sea at that time. And lest you say that they will endure suffering from flying uninterrupted for an extended period, the verse states: “But they who wait for the Lord shall renew their strength; they shall mount up with wings as eagles; they shall run, and not be weary; they shall walk, and not tire” (Isaiah 40:31).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וְנֵילַף מִמֵּתִים שֶׁהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר בֶּאֱמֶת מָשָׁל הָיָה.

The Gemara suggests: And let us derive from the dead that Ezekiel revived (see Ezekiel, chapter 37) that the resurrected dead will not live forever, but will die at some point. The Gemara explains: The school of Eliyahu holds in accordance with the opinion of the one who says: In truth, Ezekiel’s depiction of the dry bones that came to life was a parable, from which nothing can be derived with regard to the nature of resurrection.
רש״ירמ״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וניליף ממתים שהחיה יחזקאל – שחזרו ומתו כך צדיקים שעתיד להחיות יחזרו לעפרם כך שמעתי יחזקאל הגלהו נבוכדנצר עם יכניה מלך יהודה והיה יחזקאל מתנבא בבבל וירמיה בארץ ישראל באותן אחת עשרה שנה שמלך צדקיה.
באמת – בברור.
משל היה – שהיה מרמז להם על הגלות כאדם מת שחוזר וחי כך ישראל ישובו מן הגלות.
תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב״ה להחיותם לימות המשיח שוב אין חוזרים לעפרם, ואם תאמר אותן אלף שנים שעתיד הקב״ה לחדש את עולמו ועתיד העולם להיות חרב צדיקים מה הם עושין שטין על פני המים שנאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ כלומר כשהמקום מחליף את העולם ומחדשו ובמוט הרים בלב ימים. ומקשינן ונילף ממתים שהחיה יחזקאל שחזרו לעפרן דהא חזינן דליתנהו. ומפרקינן סבר לה כמ״ד באמת משל היה. אשתכח השתא דלטעמא דמ״ד חיו ומתו איכא למילף ממתים שהחיה יחזקאל. והני מילי לימות המשיח אבל מתים שעתידין לחיות לעוה״ב שוב אינן מתים שנאמר בלע המות לנצח כדברירנא בריש פרקין:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ונילף ממתים שהחיה יחזקאל כו׳ עפירש״י. יקשה לפי זה דהא בצדיקים לעתיד אמר כן דלמעלתן שיחיו ולא יחזרו לעפרן גם לשון ונילף לא משמע כן ולולי פירושו היה נראה דהכי פירושו דאכל הני תנאי ואמוראי שהביאו מקראות לתחה״מ מן התורה נגד הכופרים בתחייה לומר שהוא דבר שאי אפשר כההוא מינא דחיין מיתין דמייתי חיין וכדברי השר ועפרא מי קחיי פריך הכא דנילף ליה ממתים שהחיה יחזקאל שהתחייה הוא דבר בחוק האפשר ויכולת ביד האל יתברך ב״ה יש להאמין בתחיית המתים וק״ל:
ושואלים: ונילף [ונלמד] ממתים שהחיה יחזקאל שאין החיים בתחיה נשארים לעולם והם מתים לאחר זמן! ומשיבים: סבר לה [סבור הוא] כמאן דאמר דעת מי שאומר] שבאמת משל היה מעשה זה במתים שהחיה יחזקאל, ואין ללמוד משם.
The Gemara suggests: And let us derive from the dead that Ezekiel revived (see Ezekiel, chapter 37) that the resurrected dead will not live forever, but will die at some point. The Gemara explains: The school of Eliyahu holds in accordance with the opinion of the one who says: In truth, Ezekiel’s depiction of the dry bones that came to life was a parable, from which nothing can be derived with regard to the nature of resurrection.
רש״ירמ״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) דְּתַנְיָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מֵתִים שֶׁהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה וָמֵתוּ מָה שִׁירָה אָמְרוּ ה׳ מֵמִית בְּצֶדֶק וּמְחַיֶּה בְּרַחֲמִים ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שִׁירָה זוֹ אָמְרוּ {שמואל א ב׳:ו׳} ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֱמֶת מָשָׁל הָיָה.

This is as it is taught in a baraita, that Rabbi Eliezer says: The dead that Ezekiel revived stood on their feet and recited song to God and died. And what song did they recite? The Lord kills with justice and gives life with mercy. Rabbi Yehoshua says that it was this song that they recited: “The Lord kills, and gives life; He lowers to the grave and elevates” (I Samuel 2:6). Rabbi Yehuda says: Ezekiel’s depiction of the dry bones that came to life was truth and it was a parable.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומה שירה אמרו ה׳ ממית ומחיה כו׳. יש לפרש למ״ד אלו בני אדם שכפרו בתחה״מ ולא היו ראוים לתחיית המתים לעתיד כדתנן במתני׳ וכפירש״י ולכך החיה אותם הקב״ה בעולם הזה להראות להם שהיכולת בידו יתברך ב״ה ולפי שהכופרים אומרים כיון שהאדם מת בחטאו במה יזכה שוב להיות חי כדברי המין דחיין מתין בחטאם דמיתין איך יהיו חיין על זה אמרו שירה ה׳ ממית בצדק במשפט צדק דלא עביד דינא בלא דינא אבל הוא מחיה ברחמים שלו ולא לפי הזכות של אדם ורבי יהושע אמר שאמרו שירה ה׳ ממית ומחיה מוריד שאול ויעל נראה לדעת רבי יהושע כאינך אמוראי שמתו קודם זמנם בשביל חטאם והחיה אותם הקדוש ב״ה בעולם הזה ונשאו נשים ומתו שוב כדרך כל הארץ ושוב יחיו לעתיד כדעת ר״י בן בתירא שהיה מבני בניהם וזה שאמר שירה ה׳ ממית ומחיה מוריד שאול ויעל דלא נראה לו לפרש דכפל הכתוב הענין במלות שונות כפירוש הרלב״ג אלא מתים שהחיה יחזקאל אמרו כן ה׳ ממית אותם כבר בלא עתם ומחיה אותם עתה ושוב ירדו לשאול לזמן מיתתם ויעלו לעתיד לבא ומאן דאמר באמת משל היה כפירוש רש״י וכפירוש הרד״ק למשל כי בני ישראל יצאו מהגלות שהם בו כעצמות היבשות כו׳ ע״ש:
א דתניא כן שנינו בברייתא], ר׳ אליעזר אומר: מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם, ואמרו שירה לה׳ ומתו. מה (איזו) שירה אמרו?״ה׳ ממית בצדק ומחיה ברחמים״. ר׳ יהושע אומר, שירה זו אמרו: ״ה׳ ממית ומחיה מוריד שאול ויעל״ (שמואל א׳ ב, ו). ר׳ יהודה אומר: אמת, משל היה.
This is as it is taught in a baraita, that Rabbi Eliezer says: The dead that Ezekiel revived stood on their feet and recited song to God and died. And what song did they recite? The Lord kills with justice and gives life with mercy. Rabbi Yehoshua says that it was this song that they recited: “The Lord kills, and gives life; He lowers to the grave and elevates” (I Samuel 2:6). Rabbi Yehuda says: Ezekiel’s depiction of the dry bones that came to life was truth and it was a parable.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה אִם אֱמֶת לָמָּה מָשָׁל וְאִם מָשָׁל לָמָּה אֱמֶת אֶלָּא בֶּאֱמֶת מָשָׁל הָיָה ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מֵתִים שֶׁהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת עָמַד ר״ירַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא עַל רַגְלָיו וְאָמַר אֲנִי מִבְּנֵי בְנֵיהֶם וְהַלָּלוּ תְּפִילִּין שֶׁהִנִּיחַ לִי אֲבִי אַבָּא מֵהֶם.

Rabbi Neḥemya said to Rabbi Yehuda: If it was truth, why do you refer to it as a parable, and if it was a parable, why do you refer to it as truth? Rather, it means: In truth, it was a parable. Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei HaGelili, says: Not only was it not a parable, the dead that Ezekiel revived ascended to Eretz Yisrael and married wives and fathered sons and daughters. Rabbi Yehuda ben Beteira stood on his feet and said: I am a descendant of their sons, and these are phylacteries that my father’s father left me from them.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מהם – שאותן תפילין היו שלהם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה מהם שאותן תפילין היו שלהם כצ״ל:
אמר לו ר׳ נחמיה: אם אמת למה משל, ואם משל למה אמת? אלא כך יש לומר: באמת בודאי משל היה. ר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי אומר: לא זו בלבד שלא היה הדבר משל, אלא אף אותם מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל, ונשאו נשים והולידו בנים ובנות. עמד ר׳ יהודה בן בתירא על רגליו ואמר: אני מבני בניהם, והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם.
Rabbi Neḥemya said to Rabbi Yehuda: If it was truth, why do you refer to it as a parable, and if it was a parable, why do you refer to it as truth? Rather, it means: In truth, it was a parable. Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei HaGelili, says: Not only was it not a parable, the dead that Ezekiel revived ascended to Eretz Yisrael and married wives and fathered sons and daughters. Rabbi Yehuda ben Beteira stood on his feet and said: I am a descendant of their sons, and these are phylacteries that my father’s father left me from them.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וּמַאן נִינְהוּ מֵתִים שֶׁהֶחְיָה יְחֶזְקֵאל.

The Gemara asks: And who are the dead that Ezekiel revived?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ומאן נינהו [ומי הם] אותם מתים שהחיה יחזקאל?
The Gemara asks: And who are the dead that Ezekiel revived?
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַב אֵלּוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁמָּנוּ לַקֵּץ וְטָעוּ שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים א ז׳:כ׳-כ״א} וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר (וְאֶלְעָזָר) [וְאֶלְעָד] וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ וְגוֹ׳ וּכְתִיב {דברי הימים א ז׳:כ״ב} וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ.

Rav says: These were the descendants of Ephraim who calculated the time of the end of the enslavement and the redemption from Egypt and erred in their calculation. They left before the appointed time and were killed, as it is stated: “And the sons of Ephraim; Shuthelah, and Bered his son, and Tahath his son, and Eleadah his son, and Tahath his son. And Zabad his son, and Shuthelah his son, and Ezer and Elead whom the men of Gath that were born in the land slew, because they came down to take their cattle” (I Chronicles 7:20–21), and it is written: “And Ephraim their father mourned many days, and his brothers came to comfort him” (I Chronicles 7:22).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שמנו לקץ – של יציאת מצרים.
וטעו – שלא היה להם למנות גזירת ועבדום וענו אותם אלא משנולד יצחק דהא כתיב (בראשית טו) כי גר יהיה זרעך זה יצחק דכתיב (שס כא) כי ביצחק יקרא לך זרע והם מנו משעת הדיבור לאברהם ותניא בסדר עולם אברהם אבינו בשעה שנדבר עמו בין הבתרים בן שבעים שנה היה ומבין הבתרים עד שנולד יצחק היה ל׳ שנה כדכתיב (בראשית כא) ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו נמצאת אומר משדבר עמו בין הבתרים עד שיצאו ממצרים היו ארבע מאות ואותן ל׳ שמן הדבור עד לידת יצחק טעו בני אפרים. ומניין שבני אפרים הן שיצאו קודם זמנן ונהרגו שנאמר ובני אפרים שותלח וגו׳ והרגום אנשי גת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלו בני אפרים שמנו לקץ כו׳. עי׳ פירש״י הכא ובספר דברי הימים ועוד נראה לפרש דדקדק לומר והרגום אנשי גת הנולדים וגו׳ דמשום שטעו בקץ לא היו חייבים הריגה בידי שמים ע״י אנשי גת אבל כבר היתה השבועה בין אברהם ויצחק ובין הפלשתים ואלו בני אפרים עברו על השבועה שבאו לקחת מקנה אנשי גת הנולדים בארץ ר״ל מאותם שהיו אנשי השבועה עם בני אברהם ויצחק ולכך הרגום על שעברו השבועה שעמהם ומ״ד שכפרו בתחה״מ כו׳ הנה אומרים יבשו וגו׳ ולא חיו אלא משום סימן לאחרים לכל ישראל כפירש״י:
אמר רב: אלו בני אפרים שמנו לקץ של הגאולה מגלות מצרים וטעו בחשבון ויצאו לפני הזמן המיועד ונהרגו, שנאמר: ״ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו. וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעזר והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם״ (דברי הימים א׳ ז, כ–כא), וכתיב [ונאמר]: ״ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו״ (שם כב).
Rav says: These were the descendants of Ephraim who calculated the time of the end of the enslavement and the redemption from Egypt and erred in their calculation. They left before the appointed time and were killed, as it is stated: “And the sons of Ephraim; Shuthelah, and Bered his son, and Tahath his son, and Eleadah his son, and Tahath his son. And Zabad his son, and Shuthelah his son, and Ezer and Elead whom the men of Gath that were born in the land slew, because they came down to take their cattle” (I Chronicles 7:20–21), and it is written: “And Ephraim their father mourned many days, and his brothers came to comfort him” (I Chronicles 7:22).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁכָּפְרוּ בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל ל״ז:י״א} וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אוֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ.

And Shmuel says: These dead that Ezekiel revived were people who denied the resurrection of the dead, as it is stated: “Then He said to me: Son of man, these bones are the whole house of Israel; behold, they say: Our bones are dried and our hope is lost; we are cut off” (Ezekiel 37:11). God tells Ezekiel that these were people who had lost hope for resurrection.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושמואל אמר – מתים שהחיה יחזקאל אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים שנאמר (יתזקאל לז) אבדה תקותנו.
העצמות האלה כל בית ישראל המה – עצמות הללו סימן לכל ישראל הן שעתידה להם תחיית המתים כמו לאלו שהרי אלו אמרו אבדה תקותנו ועכשו ידעו שאני מחיה את המתים וסימן זה לכל ישראל שגם הם עתידין להחיות ולא מן הדין חיו דהא אמרן הכופר בתחיית המתים אין לו חלק לעוה״ב אלא משום סימן חיו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה העצמות כו׳ עצמות הללו סימן כו׳ אלו אמרו אבדה כו׳ כצ״ל:
ושמואל אמר: מתים שהחיה יחזקאל אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים, שנאמר: ״ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו״ (יחזקאל לז, יא), משמע שכפרו בגמול לאחרית הימים.
And Shmuel says: These dead that Ezekiel revived were people who denied the resurrection of the dead, as it is stated: “Then He said to me: Son of man, these bones are the whole house of Israel; behold, they say: Our bones are dried and our hope is lost; we are cut off” (Ezekiel 37:11). God tells Ezekiel that these were people who had lost hope for resurrection.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) ר׳רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶן לַחְלוּחִית שֶׁל מִצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל ל״ז:ד׳} הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר ה׳.

Rabbi Yirmeya bar Abba says: These were people in whom there was not even the moist residue of a mitzva, as it is stated: “The dry bones, hear the word of the Lord” (Ezekiel 37:4). Even during their lifetime they were comparable to dry bones.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומ״ד אלו בני אדם שאין בהם לחלוחית כו׳. אלו לא כפרו בתחיית המתים אלא שחשבו שהם אינם ראוים לכך כיון שאין בהם לחלוחית מצוה וע״כ חיו לסימן להם שאף הם יחיו לעתיד אחר שיהיו נדונין בגיהנם כדאמרי׳ פרק קמא דראש השנה ומ״ד אלו בני אדם שחיפו את ההיכל כולו שקצים ורמשים כו׳. נקט שקצים ורמשים ובקרא דמייתי הזכיר נמי בהמה ויש לפרש לפי הבריאה שהשקצים ורמשים אין להם עצם כלל ולכך ההפסד בהם מצוי כמ״ש דאין מתקיימים יותר משנה והבהמה שיש לה עצם והוא דבר המתקיים לזמן מופסד לסוף זמנו אבל מותר אדם מן הבהמה שיש לו עצם אחד המתקיים לעולם כמ״ש שיש עצם אחד באדם נקרא נסכא שממנו נברא לעתיד וזה שנקט אלו שחיפו את ההיכל בשקצים ורמשים שהוא דבר היותר מופסד לפי שהאמינו שכל העולם הוא דבר מופסד ואין באדם דבר המתקיים יותר משקץ ורמש וזהו שאמר יבשו עצמותינו אבדה תקותנו וגו׳ לא טובים אנחנו מצד העצם שבנו כי כבר יבשו לגמרי ולכך חיו משום סימן להם שהאדם מצד עצמותיו הוא דבר המתקיים לעתיד ואינו מופסד לעולם:
ר׳ ירמיה בר אבא אמר: אלו בני אדם שאין בהן לחלוחית של מצוה, שנאמר ״העצמות היבשות שמעו דבר ה׳ ״(שם ד), שאף בחייהם היו כעצמות יבשות.
Rabbi Yirmeya bar Abba says: These were people in whom there was not even the moist residue of a mitzva, as it is stated: “The dry bones, hear the word of the Lord” (Ezekiel 37:4). Even during their lifetime they were comparable to dry bones.
בית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ר׳רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁחִיפּוּ אֶת הַהֵיכָל כּוּלּוֹ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל ח׳:י׳} וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה כׇל תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכׇל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחוּקֶּה עַל הַקִּיר סָבִיב וְגוֹ׳ וּכְתִיב הָתָם {יחזקאל ל״ז:ב׳} וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב.

Rabbi Yitzḥak Nappaḥa says: These are the people who covered the Sanctuary with repugnant creatures and creeping animals, as it is stated: “So I entered and saw and behold, every form of creeping animal and repugnant animal, and all the idols of the house of Israel, etched upon the wall around” (Ezekiel 8:10), and it is written there with regard to the prophecy of the dry bones: “And he passed me over them around and around” (Ezekiel 37:2). By means of a verbal analogy between: Around, in one verse and the identical term in the other it is derived that the two verses are referring to the same people.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שחיפו להיכל – שהיו מציירין צלמים על קירות ההיכל דכתיב ואבא ואראה מחוקה על הקיר סביב.
וכתיב והעבירני עליהם סביב סביב – כלומר על אותן אנשים שכתוב עליהם סביב עבר עליהם יחזקאל להחיותם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ יצחק נפחא אמר: אלו בני אדם שחיפו את ההיכל כולו שקצים ורמשים, שנאמר: ״ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר סביב סביב״ (שם ח, י), וכתיב התם [ונאמר שם]: ״והעבירני עליהם סביב סביב״ (שם לז, ב), ולמדים בגזירה שווה מהמילים ״סביב״ ״סביב״ שאותם אנשים הם.
Rabbi Yitzḥak Nappaḥa says: These are the people who covered the Sanctuary with repugnant creatures and creeping animals, as it is stated: “So I entered and saw and behold, every form of creeping animal and repugnant animal, and all the idols of the house of Israel, etched upon the wall around” (Ezekiel 8:10), and it is written there with regard to the prophecy of the dry bones: “And he passed me over them around and around” (Ezekiel 37:2). By means of a verbal analogy between: Around, in one verse and the identical term in the other it is derived that the two verses are referring to the same people.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵלּוּ מֵתִים שֶׁבְּבִקְעַת דּוּרָא וא״רוְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִנְּהַר אֵשֶׁל עַד רַבַּת בִּקְעַת דּוּרָא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע אֶת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בָּהֶן בַּחוּרִים שֶׁהָיוּ מְגַנִּין אֶת הַחַמָּה בְּיוֹפְיָין וְהָיוּ כַּשְׂדִּיּוֹת רוֹאוֹת אוֹתָן וְשׁוֹפְעוֹת זָבוּת אָמְרוּ לְבַעֲלֵיהֶן וּבַעֲלֵיהֶן לַמֶּלֶךְ צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַהֲרָגוּם וַעֲדַיִין הָיוּ שׁוֹפְעוֹת זָבוּת צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּרְמָסוּם.

Rabbi Yoḥanan says: These are the dead from the Dura Valley (see Daniel, chapter 3). And Rabbi Yoḥanan says: These corpses filled the area from the Eshel River to Rabat, which constitutes the Dura Valley. As, at the time that Nebuchadnezzar the wicked exiled the Jewish people to Babylonia, there were among them youths who overshadowed the sun with their beauty, and the Chaldean women would see them, and desire them, and discharge the flow of a zava. These women told their husbands, and their husbands told the king. The king ordered the youths executed, and his servants executed them. And their execution did not resolve the problem, as the women were still discharging the flow of a zava. Even after death, the youths’ beauty remained intact. The king ordered that their corpses be taken to the valley, and his servants trampled them so that their form would no longer be visible.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלו מתים שבבקעת דורא – שהמית נבוכדנצר מלך בבל על שהיו יפים כדלקמן.
מנהר אשל עד רבת – מקומות הן היו בבקעת דורא.
שופעות – מחמת תאוה.
וצוה המלך והרגן ועדיין היו שופעות – שהיתה נראית זיו תארם וצוה המלך ורמסום.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולמ״ד אלו מתים שבבקעת דורא כו׳ וצוה המלך והרגם כו׳. כדלקמן שהן הן שטפחו לו לאותו רשע על פניו להראות לו גדולתו של הקב״ה שהן הן שהרגם על לא חמס בכפם ולא הועיל לו שהקב״ה החיה אותם על ידי יחזקאל חבריהם של אלו ופירש״י באו עצמות מן הבקעה וטפחו לו כו׳ והלכו להם עכ״ל לא הוצרך לו לומר שבאו מן הבקעה כו׳ והלכו להם שהרי באותה בקעה שהרגם העמיד הצלם שלא השתחוו לו ושם הוליכם לכבשן האש:
ר׳ יוחנן אמר: אלו מתים שבבקעת דורא. ואמר ר׳ יוחנן לענין מתים אלה: מנהר אשל עד רבת בקעת דורא היו הרוגי ישראל. שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין (מביישים) את החמה ביופיין, והיו הנשים הכשדיות רואות אותן ושופעות זבות מחמת תאוה. אמרו לבעליהן, ובעליהן למלך. צוה המלך והרגום, ועדיין היו שופעות זבות, שאף לאחר שנהרגו היו יפים. צוה המלך ורמסום שלא יראו את צורתם.
Rabbi Yoḥanan says: These are the dead from the Dura Valley (see Daniel, chapter 3). And Rabbi Yoḥanan says: These corpses filled the area from the Eshel River to Rabat, which constitutes the Dura Valley. As, at the time that Nebuchadnezzar the wicked exiled the Jewish people to Babylonia, there were among them youths who overshadowed the sun with their beauty, and the Chaldean women would see them, and desire them, and discharge the flow of a zava. These women told their husbands, and their husbands told the king. The king ordered the youths executed, and his servants executed them. And their execution did not resolve the problem, as the women were still discharging the flow of a zava. Even after death, the youths’ beauty remained intact. The king ordered that their corpses be taken to the valley, and his servants trampled them so that their form would no longer be visible.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) תָּנוּ רַבָּנַן בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ אָמַר לוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל לֵךְ וְהַחְיֵיה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא כֵּיוָן שֶׁהֶחְיָיה אוֹתָן בָּאוּ עֲצָמוֹת וְטָפְחוּ לוֹ לְאוֹתוֹ רָשָׁע עַל פָּנָיו אָמַר מָה טִיבָן שֶׁל אֵלּוּ אָמְרוּ לוֹ חַבְרֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ מחיה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא פָּתַח וְאָמַר {דניאל ג׳:ל״ג} אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין מַלְכוּתֵיהּ מַלְכוּת עָלַם וְשׇׁלְטָנֵיהּ עִם דָּר וְדָר וְגוֹ׳.

§ The Sages taught in a baraita: At the moment that Nebuchadnezzar the wicked cast Hananiah, Mishael, and Azariah into the fiery furnace, the Holy One, Blessed be He, said to Ezekiel: Go and revive the dead in the Dura Valley. Once Ezekiel revived them, the bones came and struck Nebuchadnezzar, that wicked man, in his face. Nebuchadnezzar said: What is the nature of these? His servants said to him: The friend of these three, Hananiah, Mishael, and Azariah, is reviving the dead in the Dura Valley. Nebuchadnezzar began and said: “How great are His signs and how mighty are His wonders; His kingdom is an everlasting kingdom and His dominion is from generation to generation” (Daniel 3:33).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ובאו עצמות מן הבקעה וטפחו לו לאותו רשע על פניו – והלכו להם ואית דאמרי שמאותן עצמות היה לו כלים וכשהגיעה שעה שחיו טפחו לו על פיו כשהיה רוצה לשתות בהם.
חבריהם של אלו מחיה מתים – על יחזקאל היו אומרין שהיה חבירן של חנניה מישאל ועזריה ונבוכדנצר היה יודע שהיה הקב״ה מחיה אותם.
פתח ואמר – להקב״ה אתוהי כמה רברבין פסוק הוא (דניאל ג).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא פתח ואמר אתוהי כמה רברבן כו׳. נ״ב פי׳ אותותיו ונוראותיו של הקב״ה כמה גדולים ותקיפין:
בד״ה חביריהם כו׳ מחיה אותן הס״ד:
פתח ואמר אתוהי כמה רברבן וגו׳. הוא האות והנס של חנניה מישאל ועזריה שניצולו מכבשן האש ותמהוהי כמה תקיפן וגו׳ הוא תמיהתם על שהוא מחיה מתים והיינו כמה תקיפין שהוא בלשון התרגום גבורה שהקב״ה מחיה מתים בגבורה כמ״ש אתה גבור לעולם ה׳ מחיה מתים כו׳ ומסיים מלכותיה מלכות עלם ושוטניה בכל דר וגו׳ הוא רמז לכל דור ודור מן העולם ועד עולם כמ״ש בפירוש רבינו סעדיה בדור המבול ודור הפלגה ומצרים וכל דור ודור עכ״ל ובודאי שאמר כן לדרך כלל בכל דור ודור והיה דעתו לפרש ולספר דרך פרט ממשלתו של הקב״ה שבכל דור ודור אלא שבא המלאך וסטרו כדי שלא יפרט תושבחתו וגדולתו של הקב״ה שלא יגנה בהם שירות ותשבחות שאמר דוד כו׳ שריוהו להקב״ה בשירות ותשבחות כדאמרי׳ בפ״ק דברכות ואין ראוי שהמחריב שהוא נבוכדנצר יוסיף שירות על הבונה בית המקדש שהוא דוד ומהכא משמע שהמלאך הבין שירה זו של נבוכדנצר שהיא בלשון ארמי ודאמרינן בעלמא שהמלאכים אינן מבינין בלשון ארמי שע״כ אומרים קדיש בלשון ארמי י״ל היינו המלאכים המקטרגין לישראל אבל המלמדים זכות לישראל כי הכא ודאי מבינים בכל לשון וק״ל:
ב תנו רבנן [שנו חכמים]: בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, אמר לו הקדוש ברוך הוא ליחזקאל: לך והחייה את המתים הנמצאים בבקעת דורא. כיון שהחייה אותן, באו אותן עצמות וטפחו לו לאותו רשע נבוכדנצר על פניו. אמר: מה טיבן של אלו? אמרו לו: חבריהן של אלו מחייה מתים בבקעת דורא. פתח נבוכדנצר ואמר: ״אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר״ [״אותותיו כמה גדולים, ופלאיו כמה חזקים, מלכותו מלכות עולם, ושלטונו עד דור ודור״] (דניאל ג, לג).
§ The Sages taught in a baraita: At the moment that Nebuchadnezzar the wicked cast Hananiah, Mishael, and Azariah into the fiery furnace, the Holy One, Blessed be He, said to Ezekiel: Go and revive the dead in the Dura Valley. Once Ezekiel revived them, the bones came and struck Nebuchadnezzar, that wicked man, in his face. Nebuchadnezzar said: What is the nature of these? His servants said to him: The friend of these three, Hananiah, Mishael, and Azariah, is reviving the dead in the Dura Valley. Nebuchadnezzar began and said: “How great are His signs and how mighty are His wonders; His kingdom is an everlasting kingdom and His dominion is from generation to generation” (Daniel 3:33).
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק יוּצַק זָהָב רוֹתֵחַ לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁאִילְמָלֵא (לֹא) בָּא מַלְאָךְ וּסְטָרוֹ עַל פִּיו בִּיקֵּשׁ לְגַנּוֹת כׇּל שִׁירוֹת ותושבחות שֶׁאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים.

Rabbi Yitzḥak says: Molten gold should be poured into the mouth of that wicked person. His mouth should be sealed in the course of an extraordinary death; in deference to royalty, Rabbi Yitzḥak suggested that gold would be used to accomplish that task. The reason is that if an angel had not come and struck him on his mouth to prevent him from continuing his praise, he would have sought to overshadow all the songs and praises that David recited in the book of Psalms.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך צק
צקא(זבחים לח) היוצק והבולל (סנהדרין צב:) יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע פי׳ משום דהוה מלך לא בעא למימר ליה בלשון גנאי אלא בלשון כבוד (בסוף ידים) אמרו צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים שאתם מטהרין את הנצוק. כל הנצוק טהור חוץ מדבש הזיפים עיין בערך זף ובערך סלד. (עבודה זרה נו:) ש״מ נצוק חבור פי׳ יש שני כלים א׳ למעלה שמציק לכלי שלמטה ושלמעלה טהור ושלמטה יש בו יין נסך ואותו יין שבין כלי לכלי קורין נצוק על שם יציקה ונצוק משעה שמתחיל להציק מכלי אל כלי אינו פוסק עד שירד כולו הנצוק והקטפרס ומשקה טופח עיין בערך טפח.
א. [גיסען.]
יוצק זהב רותח – משום דקא מיירי בשבחו דנבוכדנצר נקיט נמי לישנא מעליא ולשון קללה.
סטרו – הכהו מאחורי ידו.
לגנות – שהיה מסדר שבחות נאות יותר מדוד ואילו אמרן הקב״ה היה נוטה אחריהן יותר מאחרי השירות שעשה דוד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ יצחק: יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע, כלומר, ראוי לו שייסתם פיו במיתה משונה (ומפני כבוד המלכות אמר ״זהב רותח״), שאילמלא לא בא מלאך וסטרו על פיו שלא יוסיף ויאמר עוד דברי שבח, ביקש לגנות (להמעיט ערכן) של כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים.
Rabbi Yitzḥak says: Molten gold should be poured into the mouth of that wicked person. His mouth should be sealed in the course of an extraordinary death; in deference to royalty, Rabbi Yitzḥak suggested that gold would be used to accomplish that task. The reason is that if an angel had not come and struck him on his mouth to prevent him from continuing his praise, he would have sought to overshadow all the songs and praises that David recited in the book of Psalms.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן שִׁשָּׁה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֵלּוּ הֵן צָף הַכִּבְשָׁן וְנִפְרַץ הַכִּבְשָׁן וְהוּמַק סוֹדוֹ וְנֶהְפַּךְ צֶלֶם עַל פָּנָיו וְנִשְׂרְפוּ אַרְבַּע מַלְכִיּוֹת והחייה יְחֶזְקֵאל אֶת הַמֵּתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא.

The Sages taught in a baraita: Six miracles were performed on that day that Hananiah, Mishael, and Azarya were delivered from the furnace, and they are: The furnace rose from where it was sunken to ground level; and the furnace was breached; and its limestone dissipated; and the graven image that Nebuchadnezzar established, which he commanded his subjects to worship (see Daniel 3:5–6), fell on its face; and four ranks of officials from monarchies, who stood around the furnace, were burned; and Ezekiel revived the dead in the Dura Valley.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״הבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך סר
סרא(סנהדרין צב:) ששה ניסים נעשו לאבותינו באותו היום צף הכבשן ונימק סורו ונפרש הכבשן פי׳ רב שר שלום יש חכמים אומרים שלהביות שהיו סרות ויוצאות נמקו ודועכו. ספר אחר הומרק סירו. יש מפרשים רבות וגבוהות של אש ושלהביות כעין סררות של אדם נימוקו ודועכו. ספר אחר הומרק סירו פי׳ צף הכבשן שהיה משוקע בארץ ועלה למעלה שיראוהו כל האומות נפרץ הכבשן שפירש הכסוי מן הקרקע ונצטנן. הומרק סירו שנימק הסיר.
ערך לגם
לגםב(פסחים קז.) המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא. (יומא עג:) והשותה מלא לוגמיו חייב. (סנהדרין קב) גדולה לגימה שריחקה ב׳ משפחות מישראל וכו׳ (סנהדרין צב) בשביל חנופה שהחניפו לו לקרח על עסקי לגימה חרק עליהן שר של גיהנם שיניו (בכורות לה. בגמ׳ כל המומין) רועה ישראל כי כהנים נאמנין ללגומא לא חיישינן פי׳ לגומא טעימה מלא לוגמיו מלא פיו (א״ב פי׳ בלשון יוני לחיכה ויהיה פי׳ מלא לוגמיו שעור מה שאדם יכול לתת לתוך פיו בלחיכה אחד).
ערך צדק
צדקג(שבת קג) צדיק כפוף צדיק פשוט פי׳ צדיק שאינו עניו ויש צדיק עניו פירוש אחר כפוף בעולם הזה פשוט וגדול לעולם הבא (יומא לח:) צדיק מעצמו פירוש כשנזכר צדיק מתברך הוא בעצמו כדכתיב זכר צדיק לברכה כשנזכר רשע אחד מתקללין כל הרשעים שנאמר ושם רשעים ירקב (ראש השנה ד. פסחים ח.) סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה בה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור כך קבלנו מרבי משה הדרשן צדיק גמור פירוש צדקה חשובה היא אע״פ שהזכיר שיחיו בניו זוכה לחיי עד. צדקה תרומם גוי (בבא בתרא טו: ובילמדנו בריש כי תשא ענין צדקה בירושלמי פיאה פ״א ובסוף פיאה סנהדרין צב) תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב״ה להחיות שוב אין חוזרין לעפרן שנאמר והיה הנשאר בציון וגו׳ ואותן אלף שנים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש עולמו עושה להן כנפים כנשרין וטסין על המים בימים שנאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ וגו׳ ושמא תאמר יש להן צער תלמוד לומר וקווי ה׳ יחליפו כח וגו׳ כל צדיקים שנאמרו בסדום צדיקם כתיב עיין בערך זקן.
א. [אויפוואאלונג.]
ב. [שלוג.]
ג. [פראם. טוגענדהאפט.]
באותו יום – שהשליכן לכבשן.
צף הכבשן – שהכבשן היה משוקע בארץ כעין כבשן של סיד וצף ועומד על גבי קרקע כדי שיראוהו כל העולם.
נפרץ הכבשן – נפלו קצת כותליו כדי שיוכלו כולם לראות בתוכו.
הומק סורו – נשפל גאותו כמו סורו רע (קדושין דף פב.) ל״א הומק סודו כמו יסודו נשתלשל וכן לימדני רבי יעקב בן יקר אבל מורי גרס והומק סידו סיד הכבשן נמסה מרוב חמימות כך שמעתי והיתה מושכת למרחוק ומהבל של אותו הסיד נשרפו אותן שהשליכו חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש.
ונהפך – צלם של זהב על פניו.
ארבע מלכיות – מלכים ואנשיהם שסייעו לנבוכדנצר להשליך חנניה מישאל ועזריה לתוך האור.
רבי יוסי הגלילי אומר מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל כו׳ עמד ר׳ יהודה בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם ומאן נינהו אמר רב אלו בני אפרים שמנו לקץ יציאת מצרים וטעו שהיה להם למנות ארבע מאות שנה שנאמרו לאברהם אבינו בין הבתרים משנולד יצחק דכתיב כי גר יהיה זרעך וכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע והם טעו ומנו משעת הדבור של בין הבתרים שנאמר הדבר לאברהם אבינו שהיה שלשים שנה קודם ללידת יצחק דתניא בסדר עולם אברהם אבינו בשעה שנדבר עמו בבין הבתרים בן ע׳ שנה היה ומבין הבתרים עד שנולד יצחק שלשים שנה שנאמר ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ומשנולד יצחק ועד שנולד יעקב ס׳ שנה שנאמר ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ומשנולד יעקב ועד שירד למצרים שלשים ומאת שנה שנאמר ויחי יעקב בארץ מצרים גו׳ ומאתים ועשר שנים שישבו במצרים וסימניך רד״ו שמה נמצאת אומר מבין הבתרים ועד שיצאו ממצרים ארבע מאות ושלשים שנה והיינו דכתיב ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה כלומר תשלום שלשים שנה וארבע מאות שנה ומבין הבתרים קא חשיב וכי כתיב כי גר יהיה זרעך ארבע מאות שנה מיצחק ואילך קא חשיב ובני אפרים רצו לצאת שלשים שנה קודם לגאולה ונהרגו ולא הוו בשעת הגאולה לפיכך החיה אותן המקום בימי יחזקאל ומנא לן דאיקטול שנאמר בדברי הימים ובני אפרים כו׳ והרגום אנשי גת כו׳ כלומר כי ירדו בני אפרים לקחת מקניהם של אנשי גת לפי שהיו סבורין שגאולתן הגיעה וניתנה להן רשות ליטול ממונן של גוים לקיים מה שנאמר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ושמואל אמר אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים שנאמר הנה אומרים אבדה תקותינו ורצה המקום לעשות עמהם לפנים משורת הדין להודיעם שכפרו שלא כדין וכל כך למה לתת סימן לכל ישראל שגם הם עתידין לחיות והיינו נמי טעמא דר׳ ירמיה ודר׳ יצחק נפחא:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם באותו היום ואלו הן כו׳ כצ״ל:
רש״י ד״ה באמת בבירור הס״ד:
בד״ה הומק סורו כו׳ כמו סורו רע כו׳ וכן לימדני דברי ר״י כו׳ כצ״ל:
בד״ה ד׳ מלכיות כו׳ ואנשיהם. נ״ב נ״ל כמו ומשרתיהם:
ונשרפו ד׳ מלכיות כו׳ וכתיב כו׳ והנך דלא כתיבי נשרפו כפירוש רש״י ובספר דניאל הוסיף לפרש שהם אשר הרגם שביב אש בהשליכם וגו׳ כמו שמפורש שם בקרא גובריא אילך די הסקו וגו׳ קטל המון שביבא דנורא:
לא ישנה עצמו מן הרבנות כו׳. עי׳ הטעם בפירוש רש״י ועוד נראה הטעם בזה שלא יראה האדם עצמו מצטער ומתאבל על דין שמים אבל יקבלו באהבה ובשמחה דרך כבוד:
תנו רבנן [שנו חכמים]: ששה נסים נעשו באותו היום שניצלו בו חנניה מישאל ועזריה, ואלו הן: צף הכבשן ועלה מן הקרקע שהיה טמון בה, ונפרץ הכבשן, והומק סודו (נמס סיד שבו), ונהפך צלם שעשה נבוכדנצר להשתחוות לו על פניו, ונשרפו ארבע שררות של מלכיות שעמדו מסביב לכבשן, והחיה יחזקאל את המתים בבקעת דורא.
The Sages taught in a baraita: Six miracles were performed on that day that Hananiah, Mishael, and Azarya were delivered from the furnace, and they are: The furnace rose from where it was sunken to ground level; and the furnace was breached; and its limestone dissipated; and the graven image that Nebuchadnezzar established, which he commanded his subjects to worship (see Daniel 3:5–6), fell on its face; and four ranks of officials from monarchies, who stood around the furnace, were burned; and Ezekiel revived the dead in the Dura Valley.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״הבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְכוּלְּהוּ גְּמָרָא וְאַרְבַּע מַלְכִיּוֹת קְרָא דִּכְתִיב {דניאל ג׳:ב׳} וּנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא שְׁלַח לְמִכְנַשׁ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲווֹתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטוֹנֵי מְדִינָתָא וְגוֹ׳ וּכְתִיב אִיתַי גּוּבְרִין יְהוּדָאִין וּכְתִיב וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲווֹתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא חָזַיִין לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ וְגוֹ׳.

And the knowledge that all of the miracles were performed is based on tradition. And the four ranks of officials from monarchies that were burned is related in a verse, as it is written: “Then Nebuchadnezzar the king sent to gather together the satraps, the prefects and the governors, the counselors, the treasurers, the justices, the magistrates and all the rulers of the provinces” (Daniel 3:2). And it is written: “There are certain Jews…they do not serve your gods, nor worship the golden image you have erected” (Daniel 3:12). And it is written in the verse after Hananiah, Mishael, and Azariah left the fiery furnace: “And the satraps, the prefects, the governors, and the king’s counselors gathered and saw these men” (Daniel 3:27) who emerged from the fire unscathed. Nebuchadnezzar sent to gather eight ranks of officials, and only four ranks witnessed Hananiah, Mishael, and Azariah emerge from the furnace. Apparently, the other four ranks were burned in the fire.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מקראי נפקי – דכתיב (דניאל ג) נבוכדנצר שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ולבסוף לאחר שבאו מן הכבשן כתיב ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והנך דלא כתיבי נשרפו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכולהו [וכולם] יודעים אנו מן הגמרא [מסורת], ואולם ארבע מלכיות שנשרפו קרא [המקרא] הוא שמספר על כך. דכתיב [שנאמר]: ״ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא״ [״ונבוכדנצר המלך שלח לכנוס את האחשדרפנים הסגנים וכו׳... וכל שליטי המדינות״] (שם ב), וכתיב [ונאמר]: ״איתי גברין יהודאין... לא שמו עלך מלכא טעם לאלהך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין ״[״יש אנשים יהודים... ולצלם הזהב אשר העמדת אינם משתחוים״] (שם יב), וכתיב [ונאמר] לאחר שיצאו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש: ״ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך״ [ומתכנסים האחשדרפנים והסגנים ויועצי המלך וראו את האנשים האלה], את חנניה וחבריו אשר יצאו מן האש בלא פגע (שם כז), אבל ארבע דרגות מאותן רשימות ראשונות (אדרגזיא, גדבריא, דתבריא, תפתיא) אינן נמצאות ברשימה השניה, ללמדנו שנשרפו באש.
And the knowledge that all of the miracles were performed is based on tradition. And the four ranks of officials from monarchies that were burned is related in a verse, as it is written: “Then Nebuchadnezzar the king sent to gather together the satraps, the prefects and the governors, the counselors, the treasurers, the justices, the magistrates and all the rulers of the provinces” (Daniel 3:2). And it is written: “There are certain Jews…they do not serve your gods, nor worship the golden image you have erected” (Daniel 3:12). And it is written in the verse after Hananiah, Mishael, and Azariah left the fiery furnace: “And the satraps, the prefects, the governors, and the king’s counselors gathered and saw these men” (Daniel 3:27) who emerged from the fire unscathed. Nebuchadnezzar sent to gather eight ranks of officials, and only four ranks witnessed Hananiah, Mishael, and Azariah emerge from the furnace. Apparently, the other four ranks were burned in the fire.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) תָּנֵי דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה לֹא יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָרַבָּנוּת שֶׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {דניאל ג׳:כ״א} בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וְגוֹ׳.

The school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov teaches: Even during a period of danger, a person should not deviate from his prominence and demean himself, as it is stated: “Then these men were bound in their mantles, their tunics, and their hats, and their other garments, and they were cast into the blazing fiery furnace” (Daniel 3:21). Even when cast into the furnace, they donned garments befitting their station.
רש״ירמ״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אל ישנה מן הרבנות שלו – שהרי חנניה מישאל ועזריה היו לבושין בגדי תפארתן כשהושלכו לכבשן אל ישנה שלא יראה מבוהל ומפוחד ומתביישין שונאיו מפניו.
פטשיהון וכרבלתהון – עניני מלבושין.
ת״ר ששה נסים נעשו באותו היום שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, צף הכבשן פירוש כבשן כעין תנור גדול כדאמרינן בסוכה (ז׳:) סוכה העשויה ככבשן והיה קרקעו עמוק והאש מוקדת בתוכו וכשהפיל נבוכדנצר את חנניה מישאל ועזריה לתוכו נעשה בו נס וצף קרקעו של כבשן למעלה כדי שיצאו חנניה מישאל ועזריה למעלה על גבי קרקע כדי שיראו מכל צד וכדי שתהא האור שולטת באותן רשעים שהשליכום לתוכו ונמק סורו של כבשן כלומר כלתה תולדת האש שהוא החום נמק לשון ימקו בעונם וסורו כדאמרינן התם מפני שסורו רע ואית דגרסי הומק סידו סיד הכבשן נמסת מרוב חמימות ונהפך צלם על פניו ונשרפו ארבע מלכיות וכולהו גמרא לבד מארבע מלכיות דנפקי מקראי מעיקרא כתיב באדין נבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא הא שבעה ולבסוף לא קא חשיב מינייהו אלא תלתא דכתיב ומתכנשין וש״מ דהנך ארבעה איקלי להו בנורא:
תנא דבי ר׳ אליעזר בן יעקב אפי׳ בשעת הסכנה אל ימנע אדם עצמו מללבוש את עצמו במלבושין נאין שהיה נוהג בהן קודם לכן בשעת הרבנות כדי שלא יתבזה בעיני שונאיו ויראה מבוהל ומפוחד שהרי חנניא מישאל ועזריה לא שינו בגדי תפארתם בשעת הסכנה דכתיב כפיתו בסרבליהון כו׳ אבל להתנהג ברבנות לכתחילה לא וכי תימא חנניה מישאל ועזריה מעיקרא למה להו איבעי תימא כדי שיהו קרובין למלכות וישתדלו בהצלת נפשות ואי בעי תימא כי אמרי׳ דרבנות [לאו] מעליותא למעבד שיררותא אציבורא אבל אאומות העולם היכא דאפשר שפיר דמי וחנניה מישאל ועזריה אאומות העולם עבוד:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תני דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ אליעזר בן יעקב: אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם עצמו מן הרבנות (הגדולה) שלו ולא ישפיל את עצמו, שנאמר: ״באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטשיהון וכרבלתהון ולבושיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא״ [״אז האנשים הללו כפותים בסרבליהם ובגדיהם הושלכו לכבשן האש הלוהטת״] (שם כא), שגם בשעה שהושלכו לכבשן האש לבשו את בגדי היקר שלהם.
The school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov teaches: Even during a period of danger, a person should not deviate from his prominence and demean himself, as it is stated: “Then these men were bound in their mantles, their tunics, and their hats, and their other garments, and they were cast into the blazing fiery furnace” (Daniel 3:21). Even when cast into the furnace, they donned garments befitting their station.
רש״ירמ״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן

Rabbi Yoḥanan says:
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ יוחנן:
Rabbi Yoḥanan says:
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סנהדרין צב: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), הערוך על סדר הש"ס סנהדרין צב:, רש"י סנהדרין צב:, רמ"ה סנהדרין צב:, בית הבחירה למאירי סנהדרין צב: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סנהדרין צב:, מהרש"א חידושי אגדות סנהדרין צב:, פירוש הרב שטיינזלץ סנהדרין צב:

Sanhedrin 92b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Collected from HeArukh Sanhedrin 92b, Rashi Sanhedrin 92b, Ramah Sanhedrin 92b, Meiri Sanhedrin 92b, Maharshal Chokhmat Shelomo Sanhedrin 92b, Maharsha Chidushei Aggadot Sanhedrin 92b, Steinsaltz Commentary Sanhedrin 92b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144