גמרא
פירוש
עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁזֶּה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וְזֶה נֶהֱרָג אֶלָּא זֶה שֶׁאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה וּלְאַחַר כָּךְ הִכְבִּיד וָמֵת שֶׁהוּא פָּטוּר.
וְרַבָּנַן הַאי וְנִקָּה הַמַּכֶּה מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ אמְלַמֵּד שֶׁחוֹבְשִׁין אוֹתוֹ.
וְרַבִּי נְחֶמְיָה חֲבִישָׁה מְנָא לֵיהּ יָלֵיף מִמְּקוֹשֵׁשׁ.
וְרַבָּנַן נָמֵי לֵילְפִי מִמְּקוֹשֵׁשׁ מְקוֹשֵׁשׁ בַּר קְטָלָא הוּא וּמֹשֶׁה לָא הֲוָה יָדַע קְטָלֵיהּ בְּמַאי לְאַפּוֹקֵי הַאי דְּלָא יָדְעִינַן אִי בַּר קְטָלָא הוּא אִי לָאו בַּר קְטָלָא הוּא.
וְרַבִּי נְחֶמְיָה יָלֵיף מִמְּגַדֵּף דְּלָא הֲוָה יָדַע אִי בַּר קְטָלָא הוּא וחבשוהו.
וְרַבָּנַן מְגַדֵּף הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה.
כִּדְתַנְיָא יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהַמְקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ל״א:י״ד} מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה נֶהֱרָג שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ט״ו:ל״ד} כִּי לֹא פוֹרַשׁ וְגוֹ׳ אֲבָל מְגַדֵּף לֹא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה׳ שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ אִם הוּא בֶּן מִיתָה כׇּל עִיקָּר אִם לָאו.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי נְחֶמְיָה הַיְינוּ דִּכְתִיבִי תְּרֵי אוּמְדָּנֵי חַד אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְחָיָה וְחַד אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶלָּא לְרַבָּנַן תְּרֵי אוּמְדָּנֵי לְמָה לִי.
חַד אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְחָיָה וְחַד אֲמָדוּהוּ לְחַיִּים וָמֵת.
וְרַבִּי נְחֶמְיָה אֲמָדוּהוּ לְחַיִּים וָמֵת לָא צְרִיךְ קְרָא שֶׁהֲרֵי יָצָא מִבֵּית דִּין זַכַּאי.
תָּנוּ רַבָּנַן הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵירוֹ וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְחָיָה פּוֹטְרִין אוֹתוֹ אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה אוֹמְדִין אוֹתוֹ אוֹמֶד שֵׁנִי לְמָמוֹן וְאִם לְאַחַר כֵּן הִכְבִּיד וָמֵת הַלֵּךְ אַחַר אוֹמֶד הָאֶמְצָעִי דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין אוֹמֶד אַחַר אוֹמֶד.
תַּנְיָא אִידַּךְ באֲמָדוּהוּ לְמִיתָה אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְחַיִּים לְחַיִּים אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמִיתָה אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה אוֹמְדִין אוֹתוֹ אוֹמֶד שֵׁנִי לְמָמוֹן וְאִם לְאַחַר כֵּן הִכְבִּיד וָמֵת מְשַׁלֵּם נֶזֶק וָצַעַר לַיּוֹרְשִׁים.
מֵאֵימָתַי מְשַׁלֵּם מִשָּׁעָה שֶׁהִכָּהוּ וּסְתָמָא כְּרַבִּי נְחֶמְיָה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
בפירש״י בד״ה מקושש כו׳ ורבנן סבירא להו כמ״ד לא בעינן שיודיעו בהתראתו כו׳ עכ״ל דלר״י דסבר לקמן דבעינן להתרות באיזה מיתה נהרג לא ידע משה במקושש כלל אי בר קטלא הוא ועיין בתוספות בפרק יש נוחלין ובחידושינו שם ולר״י מה שהטילו עליו ספק מיתה לחובשו במקושש נמי משום דהוראת שעה היתה ולפי זה המ״ל תלמודא רבנן דהכא דלא ילפי ממקושש היינו נמי דהוראת שעה היתה כמו במגדף וכן ר׳ נחמיה דיליף ממגדף אע״ג דהוראת שעה היתה ה״ה דהמ״ל דס״ל כר״י במקושש דלא הוה ידע אי בר קטלא הוא ויליף חבישה ממקושש אלא דניחא לתלמודא לאוקמא כולהו תנאי דהכא כרבנן דר״י וק״ל: תוס׳ בד״ה בשלמא כו׳ ולאו לפוטרו ממיתה כו׳ ויש לומר דקשיא כו׳ אאם יקום כתיב דאיירי באמדוהו למיתה וחיה עכ״ל דאמדוהו למיתה וחיה משתמע שפיר מאם יקום אבל אמדוהו לחיים ומת לא משתמע כלל מאם יקום ולהכי הוצרך רש״י לפרש איפכא דרש להו לרבנן דאמדוהו למיתה וחיה דרש ליה ר״נ מולא ימות ולרבנן דרש ליה מאם יקום דאמדוהו לחיים ומת לא משתמע מאם יקום לרבנן מיהו מפירוש רש״י נראה דאמדוהו למיתה וחיה נמי איצטריך לפטור ממיתה דלא תימא הואיל ויצא מבית דין חייב נקטליה כו׳ לא יתיישב קושיית התוספות דכי היכי דמוקי ליה לר״נ ונקה המכה אאמדוהו למיתה והקל ממה שהיה הכי נמי איכא לאוקמא לרבנן ונקה המכה אאמדוהו למיתה וחיה וצ״ע מיהו יש לדקדק לפי דברי התוספות בשמעתין מאי פריך ור״נ אמדוהו לחיים ומת הא כיון דר״נ יליף חבישה ממגדף ונקה המכה אתא לפטור ממיתה וא״כ על כרחך לא אתיא אלא לזה שאמדוהו למיתה והקל דלאמדוהו למיתה וחיה לא צריך קרא כדקאמר וכי סלקא דעתך כו׳ ואמדוהו לחיים ומת לא משתמע מיניה כיון דקאי אאם יקום וי״ל דהכי פירושא ור״נ אמדוהו לחיים ומת מנליה לפטור ממיתה ולא ניחא ליה למימר דפליגי בהא ולר״נ קושטא דחייב מיתה באמדוהו לחיים ומת דאם כן הויא סברת ר״נ הפוכה מסברת רבנן דמר מיקל באמדוהו למיתה והקל טפי ומר מיקל באמדוהו לחיים ומת טפי ועוד דלא מצינו דפליגי בהכי אלא באמדוהו למיתה והקל ולכך פריך מנליה לפטור ממיתה כיון דלא הוזכר בקרא כלל אבל לרבנן דהוזכר אמדוהו לחיים ומת בולא ימות לענין חיוב ממון אף על גב דלא הוזכר פטור מיתה דהא ונקה המכה קאי אאם יקום ומשמע חבישה לרבנן מכל מקום מדחייביה קרא ממון שמעינן דפטור ממיתה וקאמר דלר״נ לענין פטור מיתה לא צריך שהרי יצא כו׳ ואין להקשות נמי דבלאו הכי לא צריך לפטור מיתה באמדוהו לחיים ומת דנילף ליה מאמדוהו למיתה והקל דפטור לר״נ די״ל דבאמדוהו מיתה והקל יש לפוטרו טפי ממיתה כיון דראינו שהקל עליו החולי גם אם ימות אחר כך אנו תולין בו דלאו מאותה הכאה מת מה שאין כן באמדוהו לחיים ומת שלא היקל מעולם בחליו ומיתתו מוכחת למפרע דאמידתו לחיים בטעות הוה ומזה הטעם כתבו התוספות לקמן באמדוהו לחיים ומת הא דפטור מן המיתה לאו מן הדין הוא כו׳ אבל באמדוהו למיתה והקל כו׳ מן הדין הוא פטור ממיתה כיון שהקל עליו החולי מיתתו שאחר כך אין אנו תולין אותה בהכאה זו אלא בדבר אחר וקרוב לזה כתב לקמן מהרש״ל מיהו קצת קשה דאכתי לר׳ נחמיה באמדוהו לחיים ומת אע״ג דפטור ממיתה מנליה לחייבו ממון דהא באמדוהו למיתה וחי אף על גב דודאי פטור ממיתה כדקאמר וכי סלקא דעתך כו׳ מכל מקום איצטריך לחייבו ממון כמו שכתבו התוספות וי״ל באמדוהו לחיים ומת לר״נ קושטא הוא דפטור נמי מממון ומשום הך קושיא שהקשו התוספות לרבנן בפירוש הקונטרס דבשניהם משלמין ממון דליהוי כחייבי מיתות שוגגין דפטורין כו׳ דלר״נ ודאי פטור מממון מהאי טעמא דהוי כחייבי מיתות שוגגין דהא מסברא שהרי יצא מבית דין זכאי פוטרו ממיתה וקצת דחוק לומר דפליגי נמי באמדוהו לחיים ומת דלר״נ פטור מממון ולרבנן חייב ויש לומר דשמעינן ליה מפלוגתייהו דלר״נ כיון דמסברא שמעינן פטור מיתה שהרי יצא כו׳ הוה ליה כחייבי מיתות שוגגין מה שאין כן לרבנן דמקרא דמחייב ממון שמעינן ליה פטור מיתה ואהא קשיא להו דאכתי דהא דפוטרו נמי ממיתה לרבנן היינו משום שיצא זכאי מבית דין וקרא לא אתא אלא לחיוביה ממון ואמאי חייביה ממון כיון דהוה ליה כחייבי מיתות שוגגין כו׳ ואין להקשות לפי מה שכתבו דמדחייביה ממון שמעינן דפטור ממיתה אם כן לר״נ לא לכתוב ונקה המכה לפטור ממיתה באמדוהו למיתה והקל ואנן שמעינן ליה מדחייביה ממון דיש לומר דאי לאו ונקה המכה לא הוה מוקמינן אידך קרא לאמדוהו למיתה והקל אלא חד לאמדוהו למיתה וחיה וחד לאמדוהו לחיים ומת כרבנן אבל השתא דכתיב ונקה המכה לפטור ממיתה על כרחך דלאמדוהו למיתה והקל אתי דלאמדוהו למיתה וחיה לא איצטריך לר״נ לפטור מיתה וכי ס״ד כו׳ ולאמדוהו לחיים ומת נמי לא אתי דלא משתמע מאם יקום והדברים ברורים למבין ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush