×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מִיתָה אַחַת.
one type of death penalty, namely, decapitation. Since that is the only type of capital punishment that applies to gentiles, it cannot be derived through a verbal analogy that the same type applies to a Jewish sorceror.
רש״ירמ״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
מיתה אחת – כל מיתה האמורה לבני נח אינו אלא סייף.
ומקשינן ולר״י נמי להוו אוב וידעוני שני כתובין הבאין כאחד כלומר בענין אחד אין מלמדין לאחרים הואיל והיה אחד מהן יכול ללמוד מחבירו והוצרך לכתוב את שניהם ללמדך שאין אתה יכול ללמוד מהן לאחרים אמר ר׳ זכריה עדא אמרה כמו הדא אמרה לפי שאותיות א״ה ע״ח מתחלפות זו בזו ופירושו זאת אומרת קסבר רבי יהודה שני כתובין הבאין כאחד מלמדין:
בין שהיה המכשף איש או אשה כלן בסקילה ולא נאמר מכשפה לא תחיה אלא שהכשוף מצוי בנשים ודבר הכתוב בהוה וכל מעשה שדים הרי הוא בכלל כשפים כל שהוא נעשה בפעולה טבעית אינו בכלל כשפים אפילו ידעו לברא בריות יפות שלא מזווג המין כמו שנודע בספרי הטבע שאין הדבר נמנע רשאים לעשות שכל שהוא טבעי אינו בכלל הכשוף ודומה לזה שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי כמו שיתבאר במקומו כל שנאסר בדברים אלו שכתבנו לא נאסר אלא בלמד לעשות אבל להבין ולהורות הכל מותר ולא עוד אלא שאין מושיבין בסנהדרין אא״כ היו יודעין דרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי ע״ז כדי שידעו בטיב כל הענינים הבאים לפניהם:
מיתה אחת בלבד, ואין ללמוד מכאן, שהרי כל מיתה של בני נח היא בסייף.
one type of death penalty, namely, decapitation. Since that is the only type of capital punishment that applies to gentiles, it cannot be derived through a verbal analogy that the same type applies to a Jewish sorceror.
רש״ירמ״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר נֶאֱמַר {שמות כ״ב:י״ז} מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה וְנֶאֱמַר {שמות כ״ב:י״ח} כׇּל שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת סְמָכוֹ עִנְיָן לוֹ מָה שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה בִּסְקִילָה אַף מְכַשֵּׁף בִּסְקִילָה.

The baraita continues: Ben Azzai says that it is stated: “You shall not allow a witch to live” (Exodus 22:17), and it is stated in the following verse: “Whoever lies with an animal shall be put to death” (Exodus 22:18). The fact that the Torah juxtaposes this matter to that matter is to teach that just as one who lies with an animal is executed by stoning (see Leviticus, chapter 20), so too, a warlock is executed by stoning.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בן עזאי אומר: סמך הכת׳ המכשף לשוכב עם בהמה: מה שוכב עם בהמה בסקילה – אף מכשף בסקילה.
סמכו ענין לו – סמך ענין המכשף לשוכב עם בהמה ענין פרשה.
שוכב עם בהמה בסקילה – הא ילפינן לה בהאי פרקין מדמיהם בם דכתיב בם בפרשת קדושים תהיו וגמרי׳ לה מאוב וידעוני דכתיב בהו באבן ירגמו אותם דמיהם בם (ויקרא כ).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא ונאמר כל שוכב כו׳ חזייה דרכיב וקאים איתתא כו׳ כצ״ל. ונ״ב נ״ל חזיוהו:
רש״י בד״ה סמכו ענין כו׳ ענין פרשה כצ״ל והס״ד:
בד״ה אלא מכלל כו׳ סקילה הס״ד:
בן עזאי אומר: נאמר ״מכשפה לא תחיה״ (שמות כב, יז), ונאמר בסמוך ״כל שכב עם בהמה מות יומת״ (שמות כב, יח), סמכו ענין לו, אף שאין קשר ביניהם, ללמד: מה שוכב עם בהמה בסקילה כאמור במקום אחר, אף מכשף בסקילה.
The baraita continues: Ben Azzai says that it is stated: “You shall not allow a witch to live” (Exodus 22:17), and it is stated in the following verse: “Whoever lies with an animal shall be put to death” (Exodus 22:18). The fact that the Torah juxtaposes this matter to that matter is to teach that just as one who lies with an animal is executed by stoning (see Leviticus, chapter 20), so too, a warlock is executed by stoning.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה וְכִי מִפְּנֵי שֶׁסְּמָכוֹ עִנְיָן לוֹ נוֹצִיא לָזֶה בִּסְקִילָה אֶלָּא אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּכְלַל מְכַשְּׁפִים הָיוּ וְלָמָּה יָצְאוּ לְהַקִּישׁ עֲלֵיהֶן וְלוֹמַר לָךְ מָה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי בִּסְקִילָה אַף מְכַשֵּׁף בִּסְקִילָה.

With regard to this derivation, Rabbi Yehuda said to him: And because the Torah juxtaposes this matter with that matter, shall we take this person out to be stoned? Should he be sentenced to the most severe type of capital punishment on that basis? Rather, the source is as follows: A necromancer and a sorcerer were included in the general category of warlocks, and why were they singled out from the rest, with their prohibition and punishment stated independently? This was done in order to draw an analogy to them and say to you: Just as a necromancer and a sorcerer are executed by stoning, so too, a warlock is executed by stoning.
ר׳ חננאלרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר לו ר׳ יהודה: וכי מפני שסמך הכת׳ המכשף לשוכב עם בהמה נוציא המכשף לסקילה?
אלא אמר רב יהודה: אוב וידעוני בכלל מכשפים היו, ולמ⁠[ה] יצאו מכללם ונכתבו בפני עצמם, שנ׳: ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני וג׳? [אל]⁠א להקיש אליהם שאר המכשפים: מה אוב וידעוני [פר]⁠ט בהם הכת׳ סקילה – אף כל מכשף בסקילה.
רבי יהודה – לא דריש סמוכין.
נוציא – את זה מדין מיתות קלות לסקילה החמורה מכולן.
אלא – מכלל ופרט את למד בסקילה.
בכלל – כל המכשפים היו וכבר חייב בהן הכתוב מיתה כדכתיב לא תחיה למה יצאו להזכירן בעצמן ולכתוב בהן סקילה להקיש להם את הכלל וזו מדה בתורה כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל וכו׳.
וכי מפני שסמכו – מהכא דייק בריש יבמות (דף ד. ושם) דר׳ יהודה לא דריש סמוכין בעלמא וא״ת שאני הכא דלא דריש משום דאיכא ג״ש דמפקא מסמוכין כדדריש רבי יוסי הגלילי דדריש לא תחיה מלא תחיה כל נשמה דבסייף תדע דאטו רבי עקיבא דיליף מלא תחיה דבסקילה מי נימא דלא ס״ל כרבנן דדרשינן סמוכין אלא ע״כ משום דאיכא ג״ש דלא תחיה כל נשמה דמפקא מסמוכין וי״ל דדייק מלישנא דרבי יהודה דאמר וכי מפני שסמכו משמע דבשום מקום לא דרשינן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תוס׳ בד״ה וכי מפני כו׳ דיליף מלא יחיה דבסקילה כו׳ כצ״ל:
אמר לו ר׳ יהודה: וכי מפני שסמכו ענין לו ואין שום ראיה אחרת נוציא לזה בסקילה? אלא ראיה אחרת יש: אוב וידעוני בכלל מכשפים היו, שהרי אף הם עושים בכשפים, ולמה יצאו מן הכלל להיכתב לחוד? — להקיש עליהן (להשוות להם) ולומר לך: מה אוב וידעוני בסקילה אף כל מכשף בסקילה.
With regard to this derivation, Rabbi Yehuda said to him: And because the Torah juxtaposes this matter with that matter, shall we take this person out to be stoned? Should he be sentenced to the most severe type of capital punishment on that basis? Rather, the source is as follows: A necromancer and a sorcerer were included in the general category of warlocks, and why were they singled out from the rest, with their prohibition and punishment stated independently? This was done in order to draw an analogy to them and say to you: Just as a necromancer and a sorcerer are executed by stoning, so too, a warlock is executed by stoning.
ר׳ חננאלרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי לִיהְווֹ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין.

The Gemara asks: According to the opinion of Rabbi Yehuda as well, let the punishment with regard to a necromancer and a sorcerer be considered two verses that come as one, i.e., that teach the same matter, and therefore the halakha of other cases cannot be derived from it, according to the principle that any two verses that come as one do not teach about other cases. In other words, if a halakha is taught with regard to two individual cases in the Torah, the understanding is that this halakha applies only to those cases. Had this halakha applied to all other relevant cases as well, it would not have been necessary for the Torah to teach it twice. The fact that two cases are mentioned indicates that they are the exceptions rather than the rule.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וא⁠[קשי]⁠נן: לר׳ יהודה וליהוי אוב וידעוני שני כתובים ה⁠[באים] כאחד כול׳ – פירוש: הלא אמר רב יהודה אוב וידעו⁠[ני בכל]⁠ל כל המכשפים הם, למה לי דכת׳ סקילה באוב ו⁠[סקילה] ב⁠[ידעונ]⁠י? ליכתב קרא סקילה באחד מהן, וילמ⁠[ד] האחר ממנו בכלל כל המכשפים. אלא כיון שכ⁠[ת]⁠ב [סקילה ב]⁠שניהם – [הוכ]⁠יח שאין בסקילה מכל המכשפ⁠[י]⁠ם [אלא אלו ה]⁠שנים בלבד, לפיכך אמרו חכמים: שני כתו⁠[בי]⁠ם הבאים [כאח]⁠ד, כי האי גונא – אין מלמדין מהן לאחריםא.
א. וכעין זה כתב ר״ח בקידושין כד,ב, וביומא דף ס,א זה לשונו שם: דקיימא לן דכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין, שהיה לו לכתוב באחד וללמד השיני ממנו, שכן התורה נדרשת, וכיון שכתיב עוד פעם אחרת, גילה לנו שזה הדין באילו בלבד ולא בזולתם.
שני כתובין – הוה ליה למכתב חד או אוב או ידעוני ולשתוק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: לשיטת ר׳ יהודה נמי [גם כן], ליהוו [שיהיו] אוב וידעוני כשני כתובים הבאים כאחד שבאו שניהם ללמד הלכה דומה, ולפי הכלל: כל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין! שאם יש כתוב אחד שנאמרה בו הלכה מסויימת אפשר לעשותו דוגמה לכל הדינים הדומים לו. ואולם אם באים שני כתובים לומר אותה הלכה עצמה כאחד, משמע ששניהם מקרים מיוחדים ואין ללמוד מהם הלכה כללית.
The Gemara asks: According to the opinion of Rabbi Yehuda as well, let the punishment with regard to a necromancer and a sorcerer be considered two verses that come as one, i.e., that teach the same matter, and therefore the halakha of other cases cannot be derived from it, according to the principle that any two verses that come as one do not teach about other cases. In other words, if a halakha is taught with regard to two individual cases in the Torah, the understanding is that this halakha applies only to those cases. Had this halakha applied to all other relevant cases as well, it would not have been necessary for the Torah to teach it twice. The fact that two cases are mentioned indicates that they are the exceptions rather than the rule.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אָמַר רַבִּי זְכַרְיָה עֲדָא אָמְרָה קָסָבַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד מְלַמְּדִין.

Rabbi Zekharya says: This means that Rabbi Yehuda holds that two verses that come as one do teach about other cases.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ר׳ זכריה: זאת [אומרת: קסבר ר׳ יהודה שני כתובים] הבאים כאחד [מלמדין. ... ...
כל מקום שאמרו] בתלמוד: הנ⁠[יחא למאן] דאמר שני כתובים [הבאים] כאחד מלמדין – ה⁠[וא] ר׳ יהודה, וזה הוא מקום ע⁠[יקרו]⁠א.
א. ובקידושין דף לה,א כתב ר״ח הניחא למאן דאמ׳ר שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין והוא ר׳ מאיר, אלא למאן דאמ׳ר מלמדין והוא ר׳ יהוד׳ה כדבענן למימר לקמן מאי איכא למימר. והוא במקומו מפורש. (נ״א: זה הוא מקומו מפורש). ובעבודה זרה נד,ב כתב ר״ח: אלא למ״ד מלמדין מאי איכא למימר הם רבי ישמעאל בר׳ יוסי ורבנן דפרשין פלוגתייהו בהא מילתא בהדיא.
ערך שני
שניאשני דברים שלמד דוד מאחיתופל (בגמ׳ דבני מערבא בחלק) אחיתופל אדם גבור בתורה היה וכו׳ וירכיבו את ארון ה׳ א״ל לבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ובשעה שכרה דוד שיתין לימדוהו לכתוב שם בחספא ולמשדי באפי תהומא (מנחות כז.) ב׳ מינין שבנזיר וג׳ שבפרה וכו׳ פי׳ ב׳ מיני חלות ורקיקין ג׳ שבפרה עץ ארץ ואזוב ושני תולעת ד׳ שבתוד׳ חלות מצות ורקיקי מצות וסולת מרבכת וחלות לחם חמץ ד׳ שבמצורע שתי צפרים עץ ארז ואזוב ושני תולעת ד׳ שבלולב פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ אבות וערבי נחל ב׳ הזאות שבפרה עיין בפרה. ז׳ הזאות שעל בין הבדים ביוה״כ מדם השעיר ומדם הפר. ב׳ פרשיות שבמזוזה שמע והיה אם שמוע ד׳ פרשיות שבתפלין קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע. ב׳ דברים המתירין מעלין זה בלא זה כבר פי׳ בערך מעל. קסבר רבי יהודה שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין (סנהדרין סז:) (קידושין לה) כל מצות לא תעשה ר״מ סבר ב׳ כתובין הבאין כאחד אין מלמדין ג׳ מלמדין פי׳ היה האחד למד מן האחד לא בא הג׳ אלא להוכיח שאין בזה דין אלא אלו ב׳ בלבד ולא ללמד מהן שאלו היה האחד היו למדין כל התורה ממנו בא השני לבטל דין זה (בילמדנו ויאמר משה לחובב) מיכן סמכו הדורות שיהו מתענין ב׳ וה׳ שכשעלה משה בה׳ עלה ובב׳ ירד רבא במ׳ יום והתקינו רז״ל שיהו מתענין בעלייתו ובירידתו. ועם שונים אל תתערב עיין בערך ירא (בראשית רבה יט) כשעלה נחמיה מן הגולה נתפחמו וכו׳ עד הוא שמלאכי אומר וזאת שנית תעשו שנייה לשיטים אמר הקב״ה קבל מהן בכי ואנחה משגזלת וחמסת ונטלת יפיה ממנ׳ אתה משלחה שנ׳ בני היצהר זה אהרן ודוד בסיפרא בצו זאת משחת אהרן:
א. [צווייא.]
עדא אמרה – כמו הדא אמרה זאת אומרת.
קסבר ר׳ יהודה וכו׳ – ובכל דוכתי דאמר אלא למ״ד מלמדין מאי איכא למימר ר׳ יהודה היא ומהכא ילפינן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ר׳ זכריה: עדא אמרה [זאת אומרת], קסבר [סבר] ר׳ יהודה: שני כתובין הבאין כאחד מלמדין, ולמדים מהם לכל ענין.
Rabbi Zekharya says: This means that Rabbi Yehuda holds that two verses that come as one do teach about other cases.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּשָׁפִים שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה.:

§ Rabbi Yoḥanan says: Why is sorcery called keshafim? Because it is an acronym for: Contradicts the heavenly entourage [shemakhḥishin pamalia shel mala]. Sorcery appears to contradict the laws of nature established by God.
ר׳ חננאלרש״ירמ״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ר׳ יוחנן: למה נקראו מכשפים? שנראיןא כאילו [הן] מכחישין פמליא של מעלה.
א. קטע זה הובא ברבנו בחיי על התורה פר׳ משפטים זה לשונו: אבל דעת רבינו חננאל ז״ל בפירושו במסכת סנהדרין: מכחישין, נראין כאילו מכחישין, ואמר כי אין לכשפים פעולה כי אם מה שיגזור הש״י, וכענין שאמר ר׳ חנינה לאותה אשה אין עוד מלבדו כתיב. ואע״ג דמשני התם שאני ר׳ חנינה דנפיש זכותיה, שנויא הוא ולא סמכינן עליה, (ואדרבי חנינא אתי תברן) [וכדר׳ חנינא מסתברן]. ואם תשאל כיון שאין לכשפים פעולה אלא במקום שהקב״ה גוזר למה אסרתה תורה ולמה חייבה מיתה למכשף, והטעם מפני שעבר על גזירתו של הקב״ה לעשות מה שמנע ממנו, השתא מי שעבר על גזרת מלך בשר ודם חייב מיתה על גזרתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה על אחת כמה וכמה. עד כאן דבריו ז״ל.
כשפים – נוטריקון כחש פמליא של מעלה שעל מי שנגזר לחיות ממיתין.
אמר ר׳ יוחנן למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה וכשפים אעפ״י שמלה אחת היא מחוברת היא משתי מלות שכן כשפים כש לשון מכחש פם לשון פמליא ולשון מכחישין כאדם שמכחיש דברי חבירו כענין שם (שבועות מ״ז:) שני כתי עדים המכחישות זו את זו. ויש לפרש לשון דבר כחוש וחלש כלומר שניתן להם רשות לבטל גזרת פמליא של מעלה שגזר הגזירה טובה לצדיק שאינו גמור שאם נעשו לו כשפים אין אותה גזירה עומדת לו מפני עונותיו משל למה הדבר דומה לאדם שהיה בביתו של מלך וצוה המלך עליו להאכילו ולהשקותו לימים נזדמן לו הרג אחד שנתן לו המלך רשות להרוג כל מי שחטא לפני המלך אם היה זה זכאי ואין בידו חטא הרי הוא ניצול מאליו שהרי לא ניתנה רשות להרג להרוג אלא למי שחטא לפני המלך ואם נמצא בו חטא הרי ניתנה לו רשות להרג להורגו. והיינו דאמר רבי חנינא אין עוד מלבדו אפי׳ לדבר כשפים שאין הכשפים מועילין במי שהקב״ה מסייעו:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א אמר ר׳ יוחנן: למה נקרא שמן ״כשפים״? הרי זה כעין נוטריקון: שמכחישין פמליא של מעלה, שנראים כסותרים את חוקיו של הקדוש ברוך הוא.
§ Rabbi Yoḥanan says: Why is sorcery called keshafim? Because it is an acronym for: Contradicts the heavenly entourage [shemakhḥishin pamalia shel mala]. Sorcery appears to contradict the laws of nature established by God.
ר׳ חננאלרש״ירמ״הבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) {דברים ד׳:ל״ה} אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֲפִילּוּ לִדְבַר כְּשָׁפִים.

The verse states: “To you it was shown, so that you should know that the Lord is God; there is none else besides Him” (Deuteronomy 4:35). Rabbi Ḥanina says: This is true even with regard to a matter of sorcery; sorcery is ineffective against a righteous person.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אפילו כשפים – אין בהן כח לפני גזרתו שאין כח מלבדו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כשפים שמכחישין פמליא כו׳ אין עוד מלבדו וגו׳. עי׳ בחדושי אגדות פרק קמא דחולין:
נאמר ״אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו״ (דברים ד, לה). אמר ר׳ חנינא: אפילו לדבר כשפים, שאינו מועיל כנגד מי שדבוק בה׳.
The verse states: “To you it was shown, so that you should know that the Lord is God; there is none else besides Him” (Deuteronomy 4:35). Rabbi Ḥanina says: This is true even with regard to a matter of sorcery; sorcery is ineffective against a righteous person.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) הָהִיא אִיתְּתָא דַּהֲוָת קָא מְהַדְּרָא לְמִשְׁקַל עַפְרָא מִתּוּתֵי כַּרְעֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר לַהּ אִי מִסְתַּיַּיעְתְּ זִילִי עֲבִידִי אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ כְּתִיב.

The Gemara relates: There was a certain woman who was attempting to take dust from under the feet of Rabbi Ḥanina in order to perform sorcery on him and harm him. Rabbi Ḥanina said to her: If you succeed, go and do it. I am not concerned about it, as it is written: “There is none else besides Him.”
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולא היא, שאין הכשפנות מועלת אלא במקום שהקב״ה גזר בזה. כי הא דההיא איתתא דהות מהדרא למשקל עפרא מתותי כראעי דר׳ חנינה. אמ׳ ליהא: אי מסתייעא זילי עבידי, אין עוד מלבדו כת׳.
א. צ״ל, אמר לה.
מתותי כרעיה – לעשות לו מכשפות.
אם מסתייע – מילתיך אם את מצלחת לעשות לי מכשפות עשי.
אין עוד מלבדו כתיב – ואם המקום חפץ בי לא תוכלי להרע ואם תוכלי מאתו יצא ואני מקבלן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מסופר: ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה [אשה אחת שהיתה מחזרת לקחת עפר מתחת רגליו] של ר׳ חנינא כדי לעשות לו כשפים ולהזיקו. אמר לה: אי מסתייעת זילי עבידי [אם תצליחי לכי ועשי] ואיני חושש לכך, שכן ״אין עוד מלבדו״ כתיב [נאמר].
The Gemara relates: There was a certain woman who was attempting to take dust from under the feet of Rabbi Ḥanina in order to perform sorcery on him and harm him. Rabbi Ḥanina said to her: If you succeed, go and do it. I am not concerned about it, as it is written: “There is none else besides Him.”
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן מְכַשְּׁפִים שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה שָׁאנֵי רַבִּי חֲנִינָא דִּנְפִישׁ זְכוּתֵיהּ.

The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: Why are sorcerers called mekhashefim? Because it is an acronym for: Contradicts the heavenly entourage. This indicates that one should be wary of sorcery. The Gemara answers: Rabbi Ḥanina is different, as his merit is great, and sorcery certainly has no effect on such a righteous person.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואפעל גב דאמרינן: שאני ר׳ חנינה ד⁠[נ]⁠פישה זכותיה, מכלל דר׳ יוחנן ס⁠[ב]⁠ר דמהני – שינויא הו⁠[א, ו]⁠לא סמכינן עלה, וכר׳ חנינה מסתברא.
ואי קשיא לך: [אי ה]⁠כי דמשמיא הוא דגזרו הכי, אמאי חייב מיתה?
[תשובתך]: לא חייבתו התורה אלא על כוונתוא של הקב״ה, [קל וחומר: ו]⁠מה העובר על גזירות מלך בשר ודם [חייב – על] גזירותיו של הקב״ה לא כל שכן.
א. חסר. ומכאן אתה למד שהמכשף בעצמו סבור שבכוחו לעשות כן.
דנפיש זכותיה – ומסרי נפשיה משמיא לאצולי׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: איני [וכי כן הוא]? והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן: למה נקרא שמן ״כשפים״? שמכחישין פמליא של מעלה, הרי שראוי להיזהר מהם! ומשיבים: שאני [שונה] ר׳ חנינא דנפיש זכותיה [שמרובה זכותו], וצדיק שכמותו ודאי אין הכשפים שולטים בו.
The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: Why are sorcerers called mekhashefim? Because it is an acronym for: Contradicts the heavenly entourage. This indicates that one should be wary of sorcery. The Gemara answers: Rabbi Ḥanina is different, as his merit is great, and sorcery certainly has no effect on such a righteous person.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר רַבִּי אַיְיבוּ בַּר נַגָּרֵי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא בְּלָטֵיהֶם אֵלּוּ מַעֲשֵׂה שֵׁדִים בְּלַהֲטֵיהֶם אֵלּוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים וְכֵן הוּא אוֹמֵר {בראשית ג׳:כ״ד} וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.

Rabbi Aivu bar Nagri says that Rabbi Ḥiyya bar Abba says that in the verse: “And the magicians of Egypt did in that manner with their secret arts [belateihem]” (Exodus 7:22), these words are describing acts of employing demons, which are invisible, and their actions are therefore hidden [balat]. With regard to the similar term belahateihem (Exodus 7:11), these are acts of sorcery, which sorcerers perform themselves, without using demons. And likewise it says: “And the flaming [lahat] sword that turned every way” (Genesis 3:24), referring to a sword that revolves by itself.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פיר׳ שריםא – כג⁠[ון ..ש]⁠די לשדיב הכוכבים וכיוצא בהן.
ואסיקנה: כל [היכא] דכת׳ בחרטומי מצרים בלטיהם – מעש⁠[ה] שר⁠[ים] הם, אבל בלהטיהם – מעשה כשפים הם. פירוש בלהטיהם – מלשון: ואת להט [ה]⁠חרב המת⁠[הפכת].
א. ראה תשובת רב האי בתשובות הגאונים החדשות סי׳ קטו עמ׳ 141 (קטע זה נדפס שם לראשונה) שם הוא כותב: ואם תאמרו מה הן השרים ומה הן השדים שמוכנין לכשפים וכו׳ (שהשדים) [שהשרים] מעין מלאכים ולא כמלאכי השרת ויש להן לחישות ודברים שמשביעין אותן בהם ולא תמיד נזקקין למשביע אלא פעמים נזקקין ופעמים אין נזקקין, ותנו רבנן (להלן קא,א) אין שואלין לשרים בשבת ר׳ יוסי אומר אף בחול אסור. אמר רבא הלכה כר׳ יוסי, ותניא אידך שרי שמן ושרי ביצים שואלין בהן אלא שמכזבין, וכל אילו נשתכח בירורן. ואומרים כי יש בריות בשמים והם מלאכים, ויש בריות רוחות תלוייות באויר בין השמים ובין הארץ הם הנקראים שרים, ויש בריות בארץ והם שדין ודיוין ולילין וכמה ננסין ורוב מעשיהם בריח הקטורת. ובדבר זה האריך רב האי לפני זה, שמעשה כשפים הוא על ידי שדים ובהקטרת קטורת וכיוצא בהם (כתפירת מטפחות, יחזקאל יג יח. או מרעיב עצמו ולן בבית הקברות בסוגיין) וכל מעשה כשפים הוא על ידי מעשה עד שיתחבר השד בעושה אותה. (בתשובה שם החליף הסופר בין שר לשד, אולם ככל הנראה כוונתו לכדהלן), ועל זה אמרו בגמרא שכל מקום שנאמר בלהטיהם היינו מעשה כשפים ואלו על ידי השדים. וכל מקום שנאמר בלטיהם (מלשון לחש) היינו השרים שמשביעים אותם על ידי לחש. ועוד אמר אביי דקפיד אמנא היינו שר ולא קפיד אמנא היינו מעשה שדים וכשפים.
ב. צ״ל לשרי. והסופר החליף בין ריש לדלת.
ערך לט
לטא(סנהדרין סז:) לטיהם אלו מעשה כשפים. להטיהם אלו מעשה שדים וכן הוא אומר ואת להט החרב המתהפכת פי׳ סימנא בעלמא שהשד מתהפך לכמה גוונים והכי מסתבר אע״ג דכתיב בספרים להפך ובילמדנו כדאמרי בערך להט:
א. [צויבערער.]
בלטיהם – כמו (שופטים ד) ותבא (בלט) בסתר.
זה מעשה שדים – שנסתרים ואינן נראין כל מקום שנאמר בלטיהם היו החרטומין עושין בלחשיהם ע״י שדים.
בלהטיהם אלו מעשה כשפים – שאינו עושה על ידי שדים אלא מעצמו.
להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים – ומתהפכת מאליה ודומה לכשפים (ולא) ע״י שדים היתה מתהפכת אלא מאליה וקרי ליה להט.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בלטיהם אלו מעשה שדים בלהטיהם אלו מעשה כשפים. כן הוא הגי׳ בספרים שלפנינו וכן פירש רש״י הכא וכן פי׳ הרמב״ן בחומש פ׳ וארא ע״ש ועי׳ גם ברא״ם בארוכה בזה אבל בערוך בערך לט כתב הגירסא בהיפך לטיהם אלו מעשה כשפים להטיהם אלו מעשה שדים וכה״א ואת להט החרב המתהפכת פי׳ סימנא בעלמא הוא שהשד מתהפך לכמה גוונים וכו׳ עכ״ל ע״ש אבל הכתובים בפ׳ וארא מוכיחין כגירסת רש״י והרמב״ן דגבי בלהטיהם אה״כ ויקרא וגו׳ ולמכשפים וגבי בלטיהם לא הזכיר רק החרטומים ולא מכשפים ודו״ק:
אמר ר׳ אייבו בר נגרי אמר ר׳ חייא בר אבא: ״בלטיהם״ האמור בחרטומי מצרים (שמות ז, כב)אלו מעשה שדים שאינם נראים, ונעשים בסתר (״בלט״). ״בלהטיהם״ (שמות ז, יא)אלו מעשה כשפים, וכן הוא אומר: ״ואת להט החרב המתהפכת״ (בראשית ג, כד), שמשמעו שמתהפכת מעצמה ולא על ידי אחרים, והוא כענין הכשפים שאינם על ידי מסייעים, אלא המכשפים בעצמם עושים.
Rabbi Aivu bar Nagri says that Rabbi Ḥiyya bar Abba says that in the verse: “And the magicians of Egypt did in that manner with their secret arts [belateihem]” (Exodus 7:22), these words are describing acts of employing demons, which are invisible, and their actions are therefore hidden [balat]. With regard to the similar term belahateihem (Exodus 7:11), these are acts of sorcery, which sorcerers perform themselves, without using demons. And likewise it says: “And the flaming [lahat] sword that turned every way” (Genesis 3:24), referring to a sword that revolves by itself.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר אַבָּיֵי דְּקָפֵיד אַמָּנָא שֵׁד דְּלָא קָפֵיד אַמָּנָא כְּשָׁפִים.

Abaye says: A sorcerer who is particular about using a certain utensil for his sorcery is employing a demon; one who is not particular about using a certain utensil is performing an act of sorcery.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר אביי: אי קפיד אמינא – שדא, ואי לא קאפי⁠[ד אמנא] – כשפ⁠[ים].
א. צ״ל אי קפיד אמנא שר. ראה הערה לעיל. ובפירוש לספר יצירה לר״י אלברצלוני עמ׳ 108: מאן דקפיד אמנא שיד, ואית דגרסי שיר. לא קפיד אמנא כשפים וכו׳. ויתכן מאוד שכוונתו לגירסת ר״ח כי הוא דן שם בדברי ר״ח שהחכמים שבראו בספר יצירה לא עשו אלא באחיזת עינים, עיין שם.
דקפיד אמנא שד – מי שמקפיד על הכלי שאינו יכול לעשות דבר בלא כלי הראוי לאותו דבר כגון שרי בוהן שצריכין סכין שקתו שחור ושרי כוס שצריכין כוס של זכוכית.
דלא קפיד אמנא – שבכל כלי היה עושה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר אביי: דקפיד אמנא [זה שמקפיד על כלי מסויים] שאינו יכול לעשות כשפיו אלא בכלי מסויים — זה עושה מעשה שד, דלא קפיד אמנא [שאינו מקפיד על כלי] אלא יכול לעשות דברי פלא ללא כלי מסויים — זה מעשה כשפים.
Abaye says: A sorcerer who is particular about using a certain utensil for his sorcery is employing a demon; one who is not particular about using a certain utensil is performing an act of sorcery.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר אַבָּיֵי הִלְכוֹת כְּשָׁפִים כְּהִלְכוֹת שַׁבָּת יֵשׁ מֵהֶן בִּסְקִילָה וְיֵשׁ מֵהֶן פָּטוּר אֲבָל אָסוּר וְיֵשׁ מֵהֶן מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה.

Abaye says: The halakhot of sorcery are like the halakhot of Shabbat, in that their actions can be divided into three categories: There are some of them for which one is liable to be executed by stoning, and there are some of them for which one is exempt from punishment by Torah law but they are prohibited by rabbinic law, and there are some of them that are permitted ab initio.
ר׳ חננאלרש״ירמ״הבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר אביי: הילכות כשפים כהילכו⁠[ת שבת]: יש .....
כהלכות שבת – דמלאכות בסקילה ושבות פטור אבל אסור וצידת צבי וצפור שנכנסת לו תחת כנפיו יושב ומשמרו עד שתחשך ומפיס מורסא להוציא ממנה לחה הכי איתא בפרק רבי אליעזר דאורג (דף קז.) וכן צד נחש במתעסק בו שלא ינשכו אותו מותר לכתחילה הכא נמי העושה מעשה ממש בסקילה.
בלהטיהם אלו מעשה שדים כענין שנאמר את להט החרב המתהפכת משל למלאכים הממונים לשמור את דרך עץ החיים וזיום דומה ללהט החרב לפיכך נקראו השדים להטיהם שדומים למלאכים במקצת. בלטיהם לשון סתר כדכתיב (ש״א י״ח) דברו אל דוד בלט אלו מעשה כשפים שאין נעשין ע״י אחרים והרי הוא דבר נסתר מן הכל וא״ת אם אין נעשין ע״י שדים האיך נעשין מרוחות וכוחות הן שנתנן הקב״ה באותן דברים מששת ימי בראשית. ואיכא דגרסי איפכא בלטיהם אלו מעשה שדים בלהטיהם אלו מעשה כשפים וכן הוא אומר את להט החרב ומפרשי לה הכי בלטיהם אלו מעשה שדים שנסתרין ואינן נראין בלהטיהם אלו מעשה כשפים שהיו החרטומים עושים שלא על ידי שדים אלא מעצמן וכן הוא אומר להט החרב המתהפכת מעצמה: אמר אביי דקפיד אמנא שד כישוף המקפיד על הכלי שיהא של זהב או של דבר אחר ידוע ואם עשה על ידי כלי אחר שאין דרכו בכך אין הכישוף עולה בידו הרי זה שד שיש בו דעת להקפיד. וכישוף שאין מקפיד על הכלי כלומר שנעשה על ידי כל כלי שימצא למכשף הרי אלו כשפים. ויש מפרשים דקפיד ודלא קפיד אמכשף גופיה:
אמר אביי הלכות כשפים כהלכות שבת יש מהן בסקילה כו׳ שבת היכי דמי דאלו מאן דעביד חדא מאבות מלאכות או מתולדות דידהו מיחייב סקילה ואי עביד איסור שבות או מקצת מלאכה הוי פטור אבל אסור ואי צייד נחש או צבי שלא לצורכן או המפיס מורסא בשבת להוציא לחה מותר לכתחילה כשפים היכי דמי העושה מעשה בסקילה והאוחז את העינים פטור ממיתה אבל אסור ועובר בל״ת שנאמר לא ימצא בך מעונן ואמרינן זה האוחז את העינים מותר לכתחילה כדר״ח ורב הושעיא שלא היו מעשה כשפים אלא ע״י קדושת המקום מעין דוגמא של מעלה ומדלא קא חשיב ליה למעשה שדים גבי פטור אבל אסור אי נמי גבי מותר לכתחלה ש״מ מעשה שדים בכלל כשפים הוא וכי עביד מעשה מיחייב עלייהו סקילה והאי דפלגינן להו לעיל מהדדי לענין פירושא דקראי דלטיהם להטיהם הוא דפלגינן להו ולעולם כולהו בכלל מכשף נינהו אלא שזה עושה ע״י שדים וזה עושה ע״י כשפים בלבד. אמר רב אשי חזינא לאבוה דקרנא דנפיץ ושדי כרוכי דשיראי מנחיריה אני ראיתי אביו של קרנא שהיה מנפץ ומשליך כריכות של משי מנחיריו. איכא דאמרי מכשף הוה ולא מסתבר דמשתעו רבנן בגנותיה דאבוה דקרנא דהוה גברא רבה אלא להתלמד עבד ושרי כדבעינן למימר קמן:
ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא גבי כנים כתיב א״ר אלעזר מכאן שאין השד יכול לבראות בריה פחות מכשעורה לפי שאין איבריה מתקנין לו היטב צא ולמד משוק של צורפים שכלי קטן ביותר צריך אומן יתר מן הגדול רב פפא אמר הא אפי׳ בגמלא נמי לא מצו בארו אלא האי מיכניף לה כלומר השדים לא חידשו שום בריה משלהם אלא מן ההפקר היו מביאין דבר שנברא כבר וזה שלא יכלו לעשות מעשה בכנים לפי שאינן יכולין לאסוף ולקבץ אלא בריות גדולות שנאספין אליהם ביחד מאיליהן ונוח להן לקבצם אבל בריות דקות טורח הוא להם לאספם ולקבצם. מקשי׳ אדרב פפא ולא מצו בארו והאמר ליה רב לרבי חייא לדילי חזי ליה ההוא טייעא ערבי שנטל את חרבו ונתח את גמלו לנתחיו ואח״כ הכה לו על גבי טבלא ועמד חי טבלא כלי של מתכות חלול עגול ופיו מצופה עור מעובד כעין עורות של תפים ומכין על גביו לפני המלכים בשוט או בדבר אחר וקולו נשמע ונקרא בטייעית טבל ומפרקינן הא אמר ליה ר׳ חייא לרב בתר הכי דם ופרתא מי הואי כלום ראית דם או פרש במקומו לאחר עמידתו אם ראית כן ודאי עשה מעשה ואם לאו לא עשה כלום ואסיקנא אלא אחיזת עינים הואי. זעירי איקלע לאלכסנדריא של מצרים כו׳ קנה שם חמור כשהגיע לנהר להשקותו מים והוא היה רכוב עליו נימוחה חמורו ועמד הוא על הגשר של אותו מקום ומעשה נס נעשה לו שלא טבע במים אמרו ליה אלמלא זעירי אתה ואדם גדול אתה לא היינו מחזירין לך את הדמים כלום יש מי שלוקח מקח במקום כזה שמכשפין מצויין בו אלא על שפת המים כדי לבדקו במים.
ר׳ ינאי איקלע לההוא אושפיזא אמר להו אשקין מיא קריבו ליה שתיתא תבואה שלא הביאה שליש טרופה במים חזייה לההיא איתתא דהוו מרחשן שפותה ראה אותה אשה שהיו שפתיה נעות והבין שכשפים היתה עושה שדאי פורתא מיניה הוה עקרב ולא רצה לשתות מהן עד ששפך מעט מהן לארץ ונעשה עקרב כיון שראה כן נמנע ולא שתה מהן אמר ליה אנא שתאי מדידכו בערמה עשה כאלו שתה משלהן וכאלו הוציא משקה אחר מתחת לבושו ואמר להם כשם ששתיתי משלכם גם אתם שתו משלי אשקיה השקה ונעשה חמור למראית העין רכבה סליק לשוק באו חברותיה והכירוה והתירוה וחזרה לקדמותה ונמצא ר׳ ינאי רוכב ע״ג אשה בשוק:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה כהלכות שבת כו׳ ינשכו אותו מותר לכתחילה כו׳ בסקילה האוחז כו׳ אבל אסור כצ״ל והס״ד והד״א:
בד״ה עסוקי צ״ל עסקי כו׳ דמעשה הקב״ה הן על ידי שם קדושה שלו כצ״ל ונמחק הוא:
אמר אביי: הלכות כשפים כהלכות שבת, שאף בהם יש שלוש דרגות: יש מהן בסקילה שחייב סקילה עליהן, ויש מהן שהוא פטור מעונש בידי אדם אבל אסור מדברי חכמים, ויש מהן שמותר לעשות לכתחלה.
Abaye says: The halakhot of sorcery are like the halakhot of Shabbat, in that their actions can be divided into three categories: There are some of them for which one is liable to be executed by stoning, and there are some of them for which one is exempt from punishment by Torah law but they are prohibited by rabbinic law, and there are some of them that are permitted ab initio.
ר׳ חננאלרש״ירמ״הבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אהָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּסְקִילָה הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר אֲבָל אָסוּר מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה בכִּדְרַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא כׇּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא הֲווֹ עָסְקִי בְּהִלְכוֹת יְצִירָה וּמִיבְּרֵי לְהוּ עִיגְלָא תִּילְתָּא וְאָכְלִי לֵיהּ.

Abaye elaborates: One who performs a real act of sorcery is liable to be executed by stoning. One who deceives the eyes is exempt from punishment, but it is prohibited for him to do so. What is permitted ab initio is to act like Rav Ḥanina and Rav Oshaya: Every Shabbat eve they would engage in the study of the halakhot of creation, and a third-born calf would be created for them, and they would eat it in honor of Shabbat.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
האוחז את העינים – מראה כאילו עושה ואינו עושה כלום פטור אבל אסור.
עסקי בהלכות יצירה – וממילא אברו להו עגלא תילתא על ידי שהיו מצרפים אותיות השם שבהם נברא העולם ואין כאן משום מכשפות דמעשה הקב״ה הן ע״י שם קדושה שלו הוא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם הלכות כשפים כו׳ מותר לכתחלה כדרב חנינא כו׳. הך דמעברא להו עגלא תלתא לאו ע״י מכשפות היא אלא מעשה הקב״ה כפירש״י ולא קרי ליה בכלל הלכות מכשפין אלא לפי הדמיון דחשבו ליה כמעשה כישוף וק״ל:
כיצד? העושה מעשה של כשפים ממש — חייב מיתה בסקילה, האוחז את העיניםפטור מעונש, אבל אסור לו לעשות כן. מהו המותר לכתחלה?כמו שהיה ברב חנינא ורב אושעיא: כל מעלי שבתא הוו עסקי [כל ערב שבת היו עוסקים] בהלכות יצירה, ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי ליה [והיה נברא להם עגל משולש, והיו אוכלים אותו].
Abaye elaborates: One who performs a real act of sorcery is liable to be executed by stoning. One who deceives the eyes is exempt from punishment, but it is prohibited for him to do so. What is permitted ab initio is to act like Rav Ḥanina and Rav Oshaya: Every Shabbat eve they would engage in the study of the halakhot of creation, and a third-born calf would be created for them, and they would eat it in honor of Shabbat.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רַב אָשֵׁי חֲזֵינָא לֵיהּ לַאֲבוּהּ דְּקַרְנָא דְּנָפֵיץ וְשָׁדֵי כְּרִיכֵי דְשִׁירָאֵי מִנְּחִירֵיהּ.

Rav Ashi said: I saw Karna’s father perform a magic trick in which he would blow his nose and cast rolls of silk from his nostrils by deceiving the eye.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבוה דקרנא – מכשף היה.
מנפץ – חוטמו בכח מוקיי״ר בלעז.
ושדי כריכי דשיראי מנחיריו – משליך חתיכות של מעילים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה ושדי כריכי דשיראי מנחיריו משליך כו׳ כצ״ל:
בד״ה א״ל ר׳ חייא לרבה ס״ד ואח״כ מ״ה לבתר הכי כצ״ל:
אמר רב אשי: חזינא ליה לאבוה [ראיתי אותו את אביו] של קרנא דנפיץ ושדי כריכי דשיראי מנחיריה היה מוחט את חוטמו והיה משליך גלילים של משי מנחיריו] על ידי אחיזת עינים.
Rav Ashi said: I saw Karna’s father perform a magic trick in which he would blow his nose and cast rolls of silk from his nostrils by deceiving the eye.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) {שמות ח׳:ט״ו} וַיֹּאמְרוּ החרטומים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא אָמַר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִיכָּן שֶׁאֵין הַשֵּׁד יָכוֹל לִבְראוֹת בְּרִיָּה פָּחוֹת מִכִּשְׂעוֹרָה.

With regard to the verse: “And the magicians said to Pharaoh: This is the finger of God” (Exodus 8:15), Rabbi Eliezer says: It is derived from here that a demon cannot create an entity smaller than the size of a barley grain. Consequently, the magicians were not capable of duplicating the plague of lice, and they realized that this was not an act of sorcery but was performed by God.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אצבע אלהים היא – מכה זו של כנים לא על ידי מכשפות באה אלא על פי הקב״ה דאין לחרטומים יכולת בה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם אצבע אלהים היא. גם מכאן ראיה לגירסת רש״י דגרס בלטיהם אלו מעשה שדים לא כגירסת הערוך דהא הכא בלטיהם כתיב גבי כנים וקאמר עלה שאין השד יכול כו׳ ויש לדקדק למאי דמסיק האי מכניף והאי לא מכניף משמע משום דהשד אינו עושה מעשה אבל ע״י כישוף שעושין מעשה גמור היו יכולין לברוא כינה וכן משמע מדברי המפרשים והפוסקים דעל ידי כישוף עושין מעשה גמור ואם כן מאי קאמר ולא יכלו להוציא הכינה הא יכלו להוציאם על ידי כישוף ואמאי קאמרי נמי חרטומי מצרים במכת כנים אצבע אלהים היא ולא חשבו שעשו כן משה ואהרן על ידי כישוף כמו שחשבו במכות הראשונות ויש לומר דאע״ג דעל ידי כישוף יכול לעשות מעשה גמור מכל מקום לאו בכל הדברים היו יכולין לעשות דא״כ היו יכולין לברוא עולם חדש ומשום הכי לא הוזכר בלהטיהם ומכשפים אלא בנס המטה ושוב אח״כ לא הוזכר כישוף רק בלטיהם דהיינו מעשה שדים לגירסת רש״י לפי שלא היו יכולין לעשות כישוף בשאר הדברים אבל על ידי שד יכלו בכל הדברים דמכנפי ואיכא למידק במכת דם שעשו כן החרטומים בלטיהם היינו מעשה שדים מאי מכניף שייך בו ויש לומר שעשו כן החרטומים על ידי אחיזת עינים דהוא ג״כ אינו עושה מעשה כמו מעשה שדים והא דלא הוציאו החרטומים אחר כך את הערוב על ידי מעשה שדים כמו שהוציאו הצפרדעים דהא ערוב נמי מכניף הוא י״ל כיון דכבר ראו במכת כנים דאצבע אלהים היא האמינו אח״כ בכל המכות דמאלהים היו ולא עשו כמו כן על ידי שדים ודו״ק:
כיון שדנו במעשי כשפים ובחרטומי מצרים, מבארים עוד: על הנאמר ״ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא״ (שמות ח, טו), אמר ר׳ אליעזר: מיכן ראיה שאין השד יכול לבראות בריה פחות מכשעורה, ולכן לא יכלו לעשות דבר הדומה למכת כינים, ואף הבינו שאין זה מעשה כשפים אלא מידי שמים.
With regard to the verse: “And the magicians said to Pharaoh: This is the finger of God” (Exodus 8:15), Rabbi Eliezer says: It is derived from here that a demon cannot create an entity smaller than the size of a barley grain. Consequently, the magicians were not capable of duplicating the plague of lice, and they realized that this was not an act of sorcery but was performed by God.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) רַב פָּפָּא אָמַר הָאֱלֹהִים אֲפִילּוּ כְּגַמְלָא נָמֵי לָא מָצֵי בָּרֵי הַאי מִיכְּנִיף לֵיהּ וְהַאי לָא מִיכְּנִיף לֵיהּ.

Rav Pappa said: By God! They cannot create even an entity as large as a camel. They do not create anything. Rather, they can gather these large animals, leading them from one place to another, but they cannot gather those small animals.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא מצי ברי – אין יכול לברוא אפילו בריה גדולה אלא כשהשד צריך לבריות גדולות הוא מאסף ומביא מן ההפקר.
האי מיכניף ליה – בריות גדולות נוחים לקבצם ונאספים יחד אליו אבל בריה קטנה אינה נאספת שאין בה כח לבא ממקום רחוק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב פפא אמר בלשון שבועה: האלהים! אפילו כגמלא נמי לא מצי ברי גודל של גמל גם כן אינם יכולים לברוא] ואין הם בוראים מאומה, אלא האי [את אלה] בעלי חיים גדולים — מיכניף ליה [יכולים הם לאסוף אותם ולהביא ממקום למקום], והאי את אלה] בעלי חיים קטנים — לא מיכניף ליה [אינם יכולים לאסוף].
Rav Pappa said: By God! They cannot create even an entity as large as a camel. They do not create anything. Rather, they can gather these large animals, leading them from one place to another, but they cannot gather those small animals.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) א״לאֲמַר לֵיהּ רַב לְרַבִּי חִיָּיא לְדִידִי חֲזֵי לִי הַהוּא טַיָּיעָא דְּשַׁקְלֵיהּ לְסַפְסִירָא וְגַיְּידֵיהּ לְגַמְלֵאּ וּטְרַף לֵיהּ בְּטַבְלָא וְקָם אֲמַר לֵיהּ לְבָתַר הָכִי דָּם וּפַרְתָּא מִי הֲוַאי אֶלָּא הַהִיא אֲחִיזַת עֵינַיִם הֲוָה.

Rav said to Rabbi Ḥiyya: I myself saw a certain Arab who took a sword and sliced a camel and then beat a drum [betavla], and the camel arose from the dead. Rabbi Ḥiyya said to him: Was there blood and excretion afterward in that place, which flowed from the camel when it was sliced? Rather, since there was none, that was clearly a deception of the eyes and not sorcery.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גד
גדא(בפ״ק דאהלות) אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו אפילו מגויד ואפילו גוסס (יבמות קך) ראוהו מגויד וצלוב על הצליבה וחיה אוכלת בו אין מעידין עד שתצא נפשו פירוש מחותך הגידים (סנהדרין סז:) לדידי חזי לי ההוא טייעא דשקליה לספסירא וגידיה לגמליה. (ובויקרא רבה פרשה אל תהי עד חמס) מעשה בשלטון שהיה בקסרין שהיה מגייד את הגנבים והורג את הקבלנים. ס״א מנגיד:
ערך פרת
פרתב(חולין נח.) היכא דלא נמצאת סכינו יפה ממסמס ליה בפרתא דאפילו נמי לגוים לא מזדבן (זבחים לח) מוריד הקרביים למטה ומדיחן היכי לעביד נקרבינהו בפרתיהו הקריבהו נא לפחתך (סנהדרין סז:) לבתר הכי דם מי הוא פי׳ מי חזית להתם דם ופרש (א״ב תרגום ירושלמי בפסוק כפר לעמך ישראל ומן יד נפקין ינחיל דמורנין מגו פרתא דעגלתא פי׳ פרש):
א. [צערהויען, צערהאקען.]
ב. [מיסע, קאטה.]
הכי גרסינן: אמר לו רב לרבי חייא – ולא גרסינן איני.
טייעא – סוחר ערבי.
שקל ספסירא וגיידיה לגמליה – נטל חרב וחתך גמל לאברים גיידיה כמו ראוהו מגוייד דבפרק בתרא דיבמות (דף קכ:).
וטרף ליה בטבלא וקם – קשקש לו בזוג אסקד״א בלעז ועמד לו על רגליו.
אמר לו – רבי חייא לרב.
לבתר הכי דם ופרתא מי הוה – אחר שעמד הגמל כלום נמצאת שם לכלוך מן הדם והפרש.
ההוא אחיזת עינים הוה – ולא מגוייד הוא שאינו יכול להחיות המת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] רב לר׳ חייא: לדידי חזי לי ההוא טייעא דשקליה לספסירא וגיידיה לגמלא [אני עצמי ראיתי ערבי אחד שלקח סייף וחתך את הגמל] וטרף ליה בטבלא אחר כך הקיש לו בתוף] וקם הגמל לתחיה. אמר ליה [לו] ר׳ חייא: לבתר הכי [אחר כך] דם ופרתא [ופרש] מי הואי [האם היה שם], ממה שזב מן הגמל כשנחתך? אלא כיון שלא היה הרי זה מוכיח כי ההיא אחיזת עינים הוה [היתה] ולא כשפים.
Rav said to Rabbi Ḥiyya: I myself saw a certain Arab who took a sword and sliced a camel and then beat a drum [betavla], and the camel arose from the dead. Rabbi Ḥiyya said to him: Was there blood and excretion afterward in that place, which flowed from the camel when it was sliced? Rather, since there was none, that was clearly a deception of the eyes and not sorcery.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) זְעֵירִי אִיקְּלַע לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם זְבַן חַמְרָא כִּי מְטָא לְאַשְׁקוֹיֵיהּ מַיָּא פְּשַׁר וְקָם גַּמְלָא דוסקניתא אֲמַרוּ לֵיהּ אִי לָאו זְעֵירִי אַתְּ לָא הֲוָה מַהְדְּרִינַן לָךְ מִי אִיכָּא דְּזָבֵין מִידֵּי הָכָא וְלָא בָּדֵיק לֵיהּ אַמַּיָּא.:

The Gemara relates: Ze’eiri happened to come to Alexandria of Egypt. He bought a donkey. When he was about to give it water to drink the magic thawed when the donkey touched the water and it was revealed that it was not a donkey, and it turned into the plank of a bridge. The ones who sold it to him said to him: If you were not Ze’eiri, a distinguished person, we would not refund you the money for the donkey. Is there anyone who buys an item here and does not examine it first with water? Since sorcery was widespread there, anyone who bought an item examined it in order to find out if it was affected by sorcery, and if one did not examine an acquired item by exposing it to water and it turned out to be under a spell, he suffered the loss.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פשר
פשרא(בבא קמא כח:) מחייב ר׳ מאיר אפילו נפשרה (סנהדרין סז:) זבן חמרא כי מטא נחשקוייה מיא פשר פי׳ וחם השמש ונמס תרגום פשר:
א. [געשמאלנען.]
פשר – נמס המכשפות. כל מילי מכשפות נבדקין על מים חיים ונמוחין.
קם גמלא דסקוניתא – נעשה החמור דף של גשר שעשו תחלה את הדף חמור. גמלא גשר. סקוניתא מין עץ הוא.
איכא דזבין מידעם הכא וכו׳ – כלומר יש לוקח בעיר הזאת שמוחזקת בכשפים שום סחורה ואינו בודקה על המים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה קם גמלא כו׳ חמור גמלח גשר סקוניתא הד״א:
מסופר: זעירי איקלע [הזדמן] לאלכסנדריא של מצרים, זבן חמרא [קנה חמור]. כי מטא לאשקוייה מיא פשר, וקם גמלא דוסקניתא [כאשר הגיע להשקותו מים הפשיר הקסם ונתגלה שאינו חמור, ונעשה דף של גשר]. אמרו ליה [לו] המוכרים: אי לאו [אם לא] זעירי שאדם גדול את [אתה] לא הוה מהדרינן [היינו מחזירים] לך דמי החמור, מי איכא דזבין מידי הכא ולא בדיק ליה אמיא [האם יש מי שקונה כאן, במקום כשפים, ואינו בודק אותו במים]? אלא הכל בודקים כדי לדעת אם מכושף הדבר הנמכר, ואם לא בדק ונמצא קסם — הפסיד.
The Gemara relates: Ze’eiri happened to come to Alexandria of Egypt. He bought a donkey. When he was about to give it water to drink the magic thawed when the donkey touched the water and it was revealed that it was not a donkey, and it turned into the plank of a bridge. The ones who sold it to him said to him: If you were not Ze’eiri, a distinguished person, we would not refund you the money for the donkey. Is there anyone who buys an item here and does not examine it first with water? Since sorcery was widespread there, anyone who bought an item examined it in order to find out if it was affected by sorcery, and if one did not examine an acquired item by exposing it to water and it turned out to be under a spell, he suffered the loss.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) יַנַּאי אִיקְּלַע לְהָהוּא אוּשְׁפִּיזָא אֲמַר לְהוּ אַשְׁקְיַן מַיָּא קָרִיבוּ שְׁתִיתָא חֲזָא דְּקָא מְרַחֲשָׁן שִׂפְוָותַהּ שְׁדָא פּוּרְתָּא מִינֵּיהּ הֲווֹ עַקְרַבֵּי אֲמַר לְהוּ אֲנָא שְׁתַאי מִדִּידְכוּ אַתּוּן נָמֵי שְׁתוֹ מִדִּידִי אַשְׁקְיַיהּ הֲוַאי חַמְרָא רַכְבַהּ סָלֵיק לְשׁוּקָא אֲתָא חֲבֶרְתָּהּ פְּשַׁרָה לַהּ חַזְיֵיהּ דְּרָכֵיב וְקָאֵי אַאִיתְּתָא בְּשׁוּקָא.

The Gemara relates: A man named Yannai arrived at a certain inn. He said to the innkeepers: Give me water to drink. They brought him flour mixed with water. He saw that the lips of the innkeeper woman were moving, and he cast a bit of the drink to the ground, and it turned into scorpions, and he understood that the innkeepers performed sorcery on the drink. Yannai said to them: I drank from yours; you too drink from mine, and he also performed sorcery on the drink. He gave it to her to drink and she turned into a donkey. He rode upon her and went to the marketplace. Her friend came and released her from the sorcery, and people saw him riding on a woman in the marketplace.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך רחש
רחשא(סנהדרין סז:) חזייה לאתתא דהווה קא מרחשי שפוותה מרחשת דאתיא ארחשישי הפה כבר פי׳ בערך חבת (א״ב ל׳ מקרא זה רחש לבי דבר טוב):
ערך גמל
גמלב(שבת ק:) דזרק ונח אגודא דגמלא מיחייב (מועד קטן ז) והוא דליכא מברא פי׳ גשר של נסרים (בבא מציעא כא:) ואי איכא גמלא לא ממעטינן. (סנהדרין סז) כי מטא לאשקויי מייא פשר וקם טגמלא דטוסקנית׳ פי׳ על לוחות של גשר קטן:
ערך טבלא
טבלאגדחד פומא כבר פירשנו בערך ארוס ובערך אליית. טבלא גירגנ׳ בערך הרדולוס בלעז אור״גנו קול עבה ומערבב את הנעימה. (ברכות נז.) והני מילי דתלה ליה טבלא א״ר אשי אנא עיילי לאגמא יתלו לי טבלא בחילמי וניבחיה ביה נבוחי פי׳ טבלא קמפנא מעין הטבלא שמכניסין בו ת״ח לביא המדרש נבחי שתוקע אני בו. (בבא בתרא קמה:) שמע קל טבלא איבעי ליה למיתי. (שבת קי) אסא וגודמי להלולא בטבלא. (סנהדרין סז) וטריף ליה בטבלא וקם פי׳ קשקש ליה בזוג. (מועד קטן ט) אמרי אנשי בת שיתין כבת שית לקל טבלא ריהטא (בתרגום פסיקתא דשיר השירים) ושמחת לבב כהולך בחליל וחדוות ליבא דעמא דאזלין לאיתחזא קדם ה׳ תלת זימנין בשתא במינין זמר וקל טבלא. מאיש שומע שיר כסולים תרגום מגבר דאזל למשמע קל טבלא דשטיין (א״ב פירוש בלשון רומי מין כלי זמר רומי כגון חליל וחצוצרה וכן בנקודות אחרות בל׳ ישמעאל):
ערך כדור
כדורד(סנהדרין סז) הכדור והאמום. (מקואות פ״י כלים פ״ג ופכ״ח) פי׳ כדור עגול כמו כדיר אל ארץ וכן כמלך עתיד לכידור פי׳ כמלך העומד בתוך המחנה והחיל סביב לו כדכתיב ושאול יושב במעגל והעם חונים סביבותיו:
ערך כרך
כרךהכרכי דזוזי כבר פירשנו בערך כר בג׳ תריסין (כלים פכ״ד) תכריך נבלי בני לוי פי׳ עור שמכריכין בו כלי השיר של לוים ושל תכריך הכלים פירוש לשמור בו את הכלים כגון הסכין והמספריי׳ והמחט. (בבא בתרא יג) דכריך מניה פורתא וכריך מלעיל פי׳ לאחר שהיה כרוך כולו חוזר וכורך מסופו לבדו כרך מעט כשיעור שיכניס וישב בריוח באותן שני טפחים (בבא מציעא כא.) כריכות ברשות הרבים פי׳ כריכות הן אלומות קטנות והאלומות נוטל ומכריז פי׳ הן גדולות. (בבא מציעא כב:) כרכתא מאי א״ל אסירן פי׳ כגון שאם בעל התמרים עושה גידור פסיפס ברשות הרבים תחת דקלין הנוטין כדי שיפלו התמרים שמשיר הרוח בתוכו מאי אע״פ שברשות הרבים היא כיון דהקיפו מחיצה בשביל תמרים הנושרין אסור דגלי דעתיה דלא הפקירן ולא מחל. פ״א אם היו דקלים מוחזקים ליתמי דלאו בני יאוש נינהו או דקלין בכרכין דלא שכיחי בהו שקצים נמי כלינהו אסירי. פ״א דקלים הרבה שעוקפות גדר הדורות כרוכות וחדוקות כבר פירשנו בערך הדר (סנהדרין סז) אמר רב אשי חזינא ליה לאבוה דקרנא דנפיץ שדי כריכי דשיראי מנחירי והנה אנחנו מאלמים אלומים תרגום ירושלמי מכרכין כרכון:
ערך סטדא
סטדאובסוף גמרא דפרק הבונה (שבת קד) ובסוף גמרא דפרק ד׳ מיתות (סנהדרין סז):
א. [בעוועגען.]
ב. [בריק.]
ג. [איין שפיעל אונסטרימענט.]
ד. [באלל, רונדע זאך.]
ה. [בינדעל.]
ו. [צו נאמע.]
ינאי איקלא לההיא אושפיזא – ולא גרסינן רבי ינאי דלאו איניש מעליא הוא שעשה כשפים.
שתיתא – קמח טרוף במים.
חזייה דמרחשן שפוותה – ראה ינאי האשה המביאה לו המשקה שהיו שפתיה נעות הכיר שכשפנית היא.
שדא פורתא – מן המשקה לארץ ונעשו עקרבים.
אנא שתאי מדידכו – לא גלה להם הדבר שהבין בדבר והראה עצמו כאילו שתה.
הואי חמרא – האשה נעשית חמור.
רכבה – ינאי וסליק בשוקא.
פשרא לה – מיחת את הכשפים וחזרה לקדמותה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה רכבה ינאי וסליק בשוקא כצ״ל והס״ד והד״א:
בד״ה הצפרדע אחת משמע הס״ד:
מסופר: ינאי איקלע לההוא אושפיזא [נזדמן לפונדק אחד], אמר להו [להם]: אשקין מיא [השקוני מים]! קריבו שתיתא [הביאו לו קמח מעורב מים]. חזא דקא מרחשן שפוותה [ראה שמרחשות שפתיה] של בעלת האכסניא, שדא פורתא מיניה הוו עקרבי [השליך מעט ממנו, מהמשקה, לארץ ונעשו ממנו עקרבים] והבין שכשפים בדבר. אמר להו [להם]: אנא שתאי מדידכו, אתון נמי שתו מדידי [אני שתיתי משלכם, שתו גם אתם משלי] ואף הוא עשה כעין כשפים. אשקייה, הואי חמרא [השקה אותה, נעשתה חמור], רכבה, סליק לשוקא [רכב עליה והלך לשוק]. אתא [באה] חברתה פשרה לה [התירה אותה מן הכשפים], חזייה דרכיב וקאי אאיתתא בשוקא [ראוהו שהוא רוכב על אשה בשוק].
The Gemara relates: A man named Yannai arrived at a certain inn. He said to the innkeepers: Give me water to drink. They brought him flour mixed with water. He saw that the lips of the innkeeper woman were moving, and he cast a bit of the drink to the ground, and it turned into scorpions, and he understood that the innkeepers performed sorcery on the drink. Yannai said to them: I drank from yours; you too drink from mine, and he also performed sorcery on the drink. He gave it to her to drink and she turned into a donkey. He rode upon her and went to the marketplace. Her friend came and released her from the sorcery, and people saw him riding on a woman in the marketplace.
הערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) {שמות ח׳:ב׳} וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה הִשְׁרִיצָה וּמִלְּאָה כׇּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.

It is stated with regard to the plagues of Egypt: “And the frog came up and covered the land of Egypt” (Exodus 8:2). Noting that the term “the frog” is written in the singular, Rabbi Elazar says: At first it was one frog; it spawned and filled the entire land of Egypt with frogs.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הצפרדע – אחת משמע.
השריצה – ממעיה ויצאו ולדות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם ותעל הצפרדע כו׳ צפרדע אחת היתה והשריצה כו׳ מדכתיב צפרדע בלשון יחיד דריש ליה הכי ואף שמצינו כיוצא בו בלשון יחיד על שם המין כמו ותהי הכנם וכו׳ ויסר מעלינו את הנחש כו׳ היכא דאיכא למדרש כי הכי דרשינן ונראה הא דניחא ליה לראב״ע לומר הכי צפרדע אחת היתה שרקה כו׳ ולא כדברי ר׳ עקיבא דצפרדע אחת השריצה כו׳ למאי דאמרינן לעיל שעד מכת כנים היו מצריים חושבים שעל ידי מכשפות היו המכות הראשונות מה שאין כן בכנים דלא מכניף והשתא לדברי ראב״ע שהאחת שרקה וכולם באות היינו דמכניף שפיר חשבו המצריים דעל ידי מעשה שדים באו ועלו שהשד הכניפן אבל לדברי רע״ק שהאחת השריצה כולן דבר זה בריאה חדשה היא ומעשה גמור הוא ואמאי לא קאמר המצריים עלה אצבע אלהים היא דהא השד לא יוכל להכניף ובהכי ניחא דשייך מאמר זה בשמעתין ודו״ק (חולין פ״ק וע״ש):
בענין מכות מצרים נאמר: ״ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים״ (שמות ח, ב), אמר ר׳ אלעזר: צפרדע אחת היתה בתחילה, השריצה ומלאה כל ארץ מצרים צפרדעים.
It is stated with regard to the plagues of Egypt: “And the frog came up and covered the land of Egypt” (Exodus 8:2). Noting that the term “the frog” is written in the singular, Rabbi Elazar says: At first it was one frog; it spawned and filled the entire land of Egypt with frogs.
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) כְּתַנָּאֵי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה וּמִלְּאָה כׇּל אֶרֶץ מִצְרַיִם אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה עֲקִיבָא מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה כַּלֵּה מִדַּבְּרוֹתֶיךָ וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה שָׁרְקָה לָהֶם וְהֵם בָּאוּ.:

The Gemara comments: This matter is subject to a dispute between tanna’im: Rabbi Akiva says: It was one frog, and it spawned and filled the entire land of Egypt with frogs. Rabbi Elazar ben Azarya said to him: Akiva, what are you doing occupying yourself with the study of aggada? This is not your field of expertise. Take your statements to the tractates of Nega’im and Oholot. In other words, it is preferable that you teach the halakhot of the impurity of leprosy and the impurity imparted in a tent, which are among the most difficult areas of halakha and are within your field of expertise. Rather, the verse is to be understood as follows: It was one frog; it whistled to the other frogs, and they all came after it.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מדברותיך – מנע מדבריך ופנה להלכות נגעים ואהלות שהן חמורים ובהם אתה מחודד ולא בהגדה.
שרקה להם – ושמעו קולה כל הצפרדעים שבעולם והם באו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: כתנאי [כתנאים, שנחלקו בדבר], ר׳ עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה ומלאה את כל ארץ מצרים. אמר לו ר׳ אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? אין זה התחום שאתה מצטיין בו, כלה מדברותיך ולך אצל נגעים (דיני צרעת) ואהלות (דיני אהל המת), שהם מההלכות החמורות בתורה ואתה גדול בהן. ולענין פירוש לשון הכתוב, כך יש להבין: צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו כולן אחריה.
The Gemara comments: This matter is subject to a dispute between tanna’im: Rabbi Akiva says: It was one frog, and it spawned and filled the entire land of Egypt with frogs. Rabbi Elazar ben Azarya said to him: Akiva, what are you doing occupying yourself with the study of aggada? This is not your field of expertise. Take your statements to the tractates of Nega’im and Oholot. In other words, it is preferable that you teach the halakhot of the impurity of leprosy and the impurity imparted in a tent, which are among the most difficult areas of halakha and are within your field of expertise. Rather, the verse is to be understood as follows: It was one frog; it whistled to the other frogs, and they all came after it.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) אָמַר ר׳רַבִּי עֲקִיבָא כּוּ׳.:

§ In the mishna, Rabbi Akiva says in the name of Rabbi Yehoshua that two people can each gather cucumbers by sorcery, one of whom is exempt, as he merely deceives the eyes, and one of whom is liable, as he performs real sorcery.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב אמר ר׳ עקיבא בשם ר׳ יהושע גדרי הלכות כשפים, ונטיעת קישואים על ידי כישוף.
§ In the mishna, Rabbi Akiva says in the name of Rabbi Yehoshua that two people can each gather cucumbers by sorcery, one of whom is exempt, as he merely deceives the eyes, and one of whom is liable, as he performs real sorcery.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סנהדרין סז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סנהדרין סז:, ר׳ חננאל סנהדרין סז: – מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס סנהדרין סז:, רש"י סנהדרין סז:, תוספות סנהדרין סז:, רמ"ה סנהדרין סז:, בית הבחירה למאירי סנהדרין סז: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סנהדרין סז:, מהרש"א חידושי אגדות סנהדרין סז:, פירוש הרב שטיינזלץ סנהדרין סז:, אסופת מאמרים סנהדרין סז:

Sanhedrin 67b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sanhedrin 67b, R. Chananel Sanhedrin 67b, Collected from HeArukh Sanhedrin 67b, Rashi Sanhedrin 67b, Tosafot Sanhedrin 67b, Ramah Sanhedrin 67b, Meiri Sanhedrin 67b, Maharshal Chokhmat Shelomo Sanhedrin 67b, Maharsha Chidushei Aggadot Sanhedrin 67b, Steinsaltz Commentary Sanhedrin 67b, Collected Articles Sanhedrin 67b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144