×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְהִיא נִתְעַבְּרָה מְעוּמָּד דָּבָר אַחֵר שַׁלְתִּיאֵל שֶׁנִּשְׁאַל עַל אָלָתוֹ אֵל זְרוּבָּבֶל שֶׁנִּזְרַע בְּבָבֶל וּמָה שְׁמוֹ נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה שְׁמוֹ.
and the mother of Shealtiel conceived while standing. Alternatively, “Shealtiel” is interpreted as meaning that God [El] requested [nishal] dissolution of His oath, as it were, and allowed Jeconiah to father a child. In the continuation of that passage in Chronicles, where the verse refers to the grandson of Jeconiah, Zerubbabel [Zerubavel], the Gemara interprets that his name teaches that he was sown [nizra], i.e., conceived, in Babylonia [Bavel]. And what was his true name? Nehemiah, son of Hachaliah, was his true name.
רש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
והיא נתעברה מעומד – שהיה בית האסורין צר ואין מקום לשכב ושילשלו שם אשה ובאגדה דויקרא רבה אמרה לה.
על אלתו – להתיר לו גזירה שנשבע שלא יהא לו בן והתירו לו פמליא ש״מ ושבועה כתיבה בההיא פרשה דכתבו את האיש הזה בס׳ ירמיה (כב).
בני ר׳ חייא הוו יתבי קמיה דר׳ בסעודתא כיון דאיבסים בחמרא פתוח ואמור אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל כו׳ שנאמר והיה למקדש אמשיח קאי והכי משמע קרא והיה למקדש לכל ישראל ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל היינו שני בתי אבות אמר להם בני לאחר ייני קוצים אתם מטילין בעיני א״ל ר׳ חייא ר׳ אל ירע לך יין ניתן בשבעים יין בגימטריא שבעים סוד בגימטריא שבעים נכנס יין יצא סוד:
מאי דכתיב וישקד ה׳ על הרעה כו׳ שהקדים והגלה גלות צדקיה ועדיין גלות יכניה קיימת שהיו חכמים כדי שילמדו בני גלות צדקיה מהן תורה דכתיב בגלות יכניה והחרש והמסגר אלף חרש כיון שפותחין נעשין הכל בפני עצמן כחרשין שלא שמעו תורה מעולם ויש לפרש נעשין הכל כחרשין שלא שמעו את דבריהם מתוך שאין שום אדם יכול להשיב על דבריהם אי נמי מתוך (שיכולין) [שאין יכולין] להבין את דבריהם מתוך עמקן מסגר כיון שסוגרין כלומר כיון שמקשין וסותמין את השמועה שוב אין אדם יכול לפתוח. עולא אמר שהקדים חרבן בית ראשון שתי שנים לשמונה מאות וחמשים ושתים שנים שהיו ראוין להאריך בהן בארץ דנפקא לן מונושנתם ונושנתם בגימטריא הכי הוו ואלו חרבן בית ראשון היה לסוף שמונה מאות וחמשים לכניסתן לארץ הא כיצד לשמונים וארבע מאות שנה ליציאת מצרים נבנה הבית שנאמר ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה כו׳ וארבע מאות ועשר שעמד הרי שמונה מאות ותשעים ליציאת מצרים צא מהן ארבעים שנה עד שלא נכנסו לארץ נשארו בידך שמונה מאות וחמשים ואלמלא היה ממתין להן שתי שנים כמנין ונושנתם היה מתקיים בהם כי אבד תאבדון מהר אבל הקב״ה עשה עמהן צדקה וחיסר להם ממדת הטובה שהפורענות תלויה בה כדי לחסר להן ממדת הפורענות:
גמ׳ על אלתו של זרובבל כו׳ כצ״ל. נ״ב פירוש הוא בנו של שלתיאל כדכתיב בקרא זרובבל בן שלתיאל ושם העצם שלו הוא נחמיה ממילא שם העצם של שלתיאל הוא חכליה וק״ל:
והיא, אמו של שאלתיאל, נתעברה מעומד בצינוק שבבית הסוהר. דבר אחר: ״שלתיאל״ נדרש כך: שנשאל על אלתו (שבועתו) אל, שהקדוש ברוך הוא שנשבע שלא יהיה זכר ליכניה נשאל על השבועה והפרה. ״זרובבל״שנזרע (נוצר) בבבל, ומה שמו?נחמיה בן חכליה שמו.
and the mother of Shealtiel conceived while standing. Alternatively, “Shealtiel” is interpreted as meaning that God [El] requested [nishal] dissolution of His oath, as it were, and allowed Jeconiah to father a child. In the continuation of that passage in Chronicles, where the verse refers to the grandson of Jeconiah, Zerubbabel [Zerubavel], the Gemara interprets that his name teaches that he was sown [nizra], i.e., conceived, in Babylonia [Bavel]. And what was his true name? Nehemiah, son of Hachaliah, was his true name.
רש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוּדְתָּא קַמֵּי רַבִּי וְלָא הֲווֹ קָא אָמְרִי וְלָא מִידֵּי אֲמַר לְהוּ אַגְבַּרוּ חַמְרָא אַדַּרְדְּקֵי כִּי הֵיכִי דְּלֵימְרוּ מִילְּתָא כֵּיוָן דְּאִיבַּסּוּם פָּתְחוּ וַאֲמַרוּ אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ שְׁנֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְאֵלּוּ הֵן רֹאשׁ גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל וְנָשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ח׳:י״ד} וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל.

Having mentioned the sons of Rabbi Ḥiyya, the Gemara relates: Yehuda and Ḥizkiyya, sons of Rabbi Ḥiyya, were sitting at a meal before Rabbi Yehuda HaNasi, and they were not saying anything. Rabbi Yehuda HaNasi said to his servants: Add more wine for the young men, so that they will say something. Once they were inebriated, they loosened their tongues and said: The son of David, i.e., the Messiah, will not come until two fathers’ houses are destroyed from Israel, as those two families are preventing the redemption. And they are the head of the exile who is in Babylonia, i.e., the family of the Exilarch, and the Nasi who is in Eretz Yisrael, i.e., the family of Rabbi Yehuda HaNasi (see 5a), as it is stated in reference to the Messiah: “And he shall be for a sanctuary; but for a stone of stumbling and for a rock of offense to both the houses of Israel” (Isaiah 8:14).
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בני ר׳ חייא איבסום. פתחו ואמרו: אין בן דוד בא עד שיכלו ראשי גולה ש⁠{ב}⁠בבל ונשיא שבארץ ישראל, שנ׳: והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמכשולא. אמר להןב: בניי, קוצים אתם משימין לי בין עיניי. אמר לו אביהם: רבי, אל ירע בעיניך: יין ע׳ סוד ע׳, נכנס יין – יצא סוד.
א. צ״ל ולמוקש.
ב. רבי. ר״ח קיצר בסיפור המובא בגמרא שישבו בסעודה לפני רבי אף שבהמשך הוא מתייחס לפרטים אלו.
והיה – מושיען של ישראל למקדש של ישראל.
ולאבן נגף – ממהר הגלות שמנגפת את הרגלים.
ולצור מכשול – סלע מכשלה יהיה לשני בתי ישראל.
רש״י בד״ה ולאבן נגף ממהר הגלות שמנגפת את הרגלים כצ״ל:
בד״ה פותחין בתורה הס״ד [ואח״כ] צ״ל הדבור כחרשים:
אין בן דוד בא עד שיכלו שתי בתי אבות מישראל כו׳ נכנס יין יצא סוד הוא מבואר בסוד עיבור החודש וע״פ מ״ש בפ״ב דר״ה רבי חייא חזייה לסיהרא דהוה קאים בצפרא דכ״ט שקל קלא פתק בה אמר כו׳ זיל איכסי א״ל רבי לר׳ חייא זיל לעין טב וקדשיה ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקיים והכונה בסוד העבור שדומה לו מלכות בית דוד כמ״ש במדרשות שכמו שהלבנה אחר ט״ו יום שנתמלאה תתחיל לחסר כן היה מלכות בית דוד אחר שהיו מזרעו ט״ו מלכים נחסר המלכות בימי צדקיהו ולא נשאר לו רק ממשלה קצת ר״ג בבבל ונשיא בא״י וכמו שהלבנה הולכת ומתחסרת ט״ו יום עד שתתחסר לגמרי ואחר כך מתחדשת באורה כן אחר שתכלה ממשלת מלכות בית דוד לגמרי דאף ר״ג בבבל ונשיא בא״י יכלו שוב יתחדש מלכותו ולזה כוון שכיסוי הלבנה הוא סימן לרבי שהיה נשיא שיכלה נשיאותו לא רצה הוא לומר כן זיל איכסי רק על ידי רבי חייא גם לא רצה הוא לקדשה ביום ל׳ כאלו היא מכוסה אז שזה סימן רע לנשיא דאדרבה שכל עוד שאינו מתכסה הוא סימן טוב על הנשיאות שימשך ועל כן אמר לרבי חייא דלקדשיה אז ע״פ אותו הכיסוי שא״ל זיל איכסי ולזה אמר ליה רבי שלח לי סימנא דוד מלך ישראל כו׳ ר״ל דאף שהכיסוי של הלבנה הוא סימן רע לנשיאות שיכלה הנה מצד אחר הוא סימנא טבא דדוד מלך ישראל חי וקים שאחר שיכלה הנשיאות יתחדש מלכותו ויצמח קרן דוד וע״כ אמר זיל לעין טב וקדשיה ע״ש סימן טב וז״ש הכא אין בן דוד בא עד שיכלו ב׳ בתי אבות ר״ג ונשיא דאחר שיכלה ממשלתו לגמרי כמו הלבנה אחר ט״ו יום שתחסר לגמרי אז יתחדש מלכותו כמו שתתחדש הלבנה והיה רבי מיצר ע״ז שיכלה נשיאותו וא״ל רבי חייא אל ירע בעיניך שע״י שנכנס יין יצא מהם דבר סוד העיבור שיתחדש שוב מלכות בית דוד וגדולת משפחות הנשיאים בב״י:
אגב הזכרת בני ר׳ חייא מסופר: יהודה וחזקיה בני ר׳ חייא הוו יתבי בסעודתא קמי [היו יושבים בסעודה לפני] רבי, ולא הוו קא אמרי [היו אומרים] ולא מידי [דבר]. אמר להו [להם רבי לשמשים]: אגברו חמרא אדרדקי, כי היכי דלימרו מילתא [הוסיפו יין לנערים, כדי שיאמרו דבר מה]. כיון דאיבסום [שהשתכרו], פתחו ואמרו: אין בן דוד המשיח בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל שהם המעכבים את הגאולה, ואלו הן: ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל, שנאמר: ״והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל״ (ישעיה ח, יד).
Having mentioned the sons of Rabbi Ḥiyya, the Gemara relates: Yehuda and Ḥizkiyya, sons of Rabbi Ḥiyya, were sitting at a meal before Rabbi Yehuda HaNasi, and they were not saying anything. Rabbi Yehuda HaNasi said to his servants: Add more wine for the young men, so that they will say something. Once they were inebriated, they loosened their tongues and said: The son of David, i.e., the Messiah, will not come until two fathers’ houses are destroyed from Israel, as those two families are preventing the redemption. And they are the head of the exile who is in Babylonia, i.e., the family of the Exilarch, and the Nasi who is in Eretz Yisrael, i.e., the family of Rabbi Yehuda HaNasi (see 5a), as it is stated in reference to the Messiah: “And he shall be for a sanctuary; but for a stone of stumbling and for a rock of offense to both the houses of Israel” (Isaiah 8:14).
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר לָהֶם בָּנַיי קוֹצִים אַתֶּם מְטִילִין לִי בְּעֵינַיי א״לאָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא רַבִּי אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ יַיִן נִיתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת וְסוֹד נִיתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד.

Rabbi Yehuda HaNasi said to them: My children, do you throw thorns in my eyes? How can you say this in the presence of the Nasi himself? Rabbi Ḥiyya said to him: My teacher, do not view their behavior in a negative light. Wine [yayin] is given in letters of seventy, i.e., the numerical value of the letters in the word yayin is seventy, and secret [sod] is given in letters of seventy, i.e., the numerical value of the letters in the word sod is seventy. When wine enters, secrets emerge.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשבעים אותיות – בגימטריא.
נכנס יין יצא סוד – היינו דאמר בפ׳ הדר (עירובין דף סה.) המתיישב ביינו הרי יש בו מדעת שבעים זקנים שהסוד מתגבר על היין ואין כח ביין להוציא.
אמר להם רבי: בניי, קוצים אתם מטילין לי בעיניי? כלומר, וכי אומרים דבר עלבון כזה בפני הנשיא עצמו? אמר לו ר׳ חייא: רבי, אל ירע בעיניך כי יין ניתן בשבעים אותיות, שזהו חשבון האותיות של המלה ״יין״, ואף סוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס ייןיצא סוד.
Rabbi Yehuda HaNasi said to them: My children, do you throw thorns in my eyes? How can you say this in the presence of the Nasi himself? Rabbi Ḥiyya said to him: My teacher, do not view their behavior in a negative light. Wine [yayin] is given in letters of seventy, i.e., the numerical value of the letters in the word yayin is seventy, and secret [sod] is given in letters of seventy, i.e., the numerical value of the letters in the word sod is seventy. When wine enters, secrets emerge.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) א״ראָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא וְאָמְרִי לַהּ א״ראָמַר רַב חִסְדָּא דָּרֵשׁ מָרִי בַּר מָר מַאי דִּכְתִיב {דניאל ט׳:י״ד} וַיִּשְׁקֹד ה׳ עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה׳ אֱלֹהֵינוּ מִשּׁוּם דְּצַדִּיק ה׳ וַיִּשְׁקֹד ה׳ עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ אִין צְדָקָה עָשָׂה הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּים גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ וְעוֹד גָּלוּת יְכׇנְיָה קַיֶּימֶת.

Apropos the discussion of exile, Rav Ḥisda says that Mar Ukva says, and some say that Rav Ḥisda says that Mari bar Mar taught: What is the meaning of that which is written: “And so the Lord has hastened the evil, and brought it upon us; for the Lord our God is righteous in all His works He has done” (Daniel 9:14)? Is it because “the Lord our God is righteous” that “the Lord has hastened the evil, and brought it upon us”? He explains: Yes, because it was a righteous act that the Holy One, Blessed be He, performed for the Jewish people by hastening the exile of Zedekiah while the Jews who had been exiled in the exile of Jeconiah, which preceded it, were still alive, as the wise people among those exiled with Jeconiah were able to instruct those exiled with Zedekiah.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כתיב: וישקד יי׳ על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק יי׳ אלהינו. צדקה עשה הקב״ה עם ישראל שהקדים גלות צדקייה ועדיין גלות יכניה קיימת, דכתיב בגלות יכניה: והחרש והמסגר אלף, חרש – כיון שפותחין נעשו הכל כחרשים, והמסגר – כיון שסוגרין אין מי יפתח.
וישקד – וימהר כמו שוקד אני ומתרגמינן מוחי (ירמיהו א).
שהקדים – ומיהר גלות צדקיהו שהיא באחרונה בעוד שגלות יכניה קיימת שעדיין לא מתו אותן שגלו לבבל עם יכניה שהיו חכמים בתורה ולמדו׳ לבני גולה האחרונה.
ועוד בענין גלות וכפרה אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, ואמרי לה [ויש אומרים] שאמר זאת רב חסדא, דרש מרי בר מר: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״וישקד ה׳ על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה׳ אלהינו על כל מעשיו אשר עשה״ (דניאל ט, יד), ותמוה: וכי משום ש״צדיק ה׳ ״לכן ״וישקד (כלומר, הזדרז והקדים) ה׳ על הרעה ויביאה עלינו״? ויש להשיב: אין [כן], באמת טובה יש בדבר כי צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שהקדים גלות צדקיהו, ועוד גלות יכניה שקדמה לה קיימת.
Apropos the discussion of exile, Rav Ḥisda says that Mar Ukva says, and some say that Rav Ḥisda says that Mari bar Mar taught: What is the meaning of that which is written: “And so the Lord has hastened the evil, and brought it upon us; for the Lord our God is righteous in all His works He has done” (Daniel 9:14)? Is it because “the Lord our God is righteous” that “the Lord has hastened the evil, and brought it upon us”? He explains: Yes, because it was a righteous act that the Holy One, Blessed be He, performed for the Jewish people by hastening the exile of Zedekiah while the Jews who had been exiled in the exile of Jeconiah, which preceded it, were still alive, as the wise people among those exiled with Jeconiah were able to instruct those exiled with Zedekiah.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּגָלוּת יְכׇנְיָה {מלכים ב כ״ד:ט״ז} הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף חָרָשׁ כֵּיוָן שֶׁפּוֹתְחִין הַכֹּל נַעֲשׂוּ כְּחֵרְשִׁין מַסְגֵּר כֵּיוָן שֶׁסּוֹגְרִין בַּהֲלָכָה שׁוּב אֵין פּוֹתְחִין וְכַמָּה הָיוּ אֶלֶף.

This is as it is written concerning the exile of Jeconiah: “And all the men of might, seven thousand, and the craftsmen [heḥarash] and the smiths [vehammasger] one thousand” (II Kings 24:16). The Gemara interprets: The term ḥarash,” which can be read as ḥeresh, deaf-mute, is referring to Torah scholars, as when they open their mouths to teach Torah, all the others become as though they were deaf-mutes, as they would listen quietly to the one teaching Torah. The term masger,” which is related to saggur, meaning closed, teaches that when they close, i.e., finish, teaching the halakha, they do not reopen the discussion, as all has been clarified. And how many were these Torah scholars? One thousand.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פותחין – בתורה.
כחרשים – קרי ביה החרש.
כיון דסוגרין – דבר הלכה הנעלמת מהן אין לה פותחין אחרים.
כיון שפותחין כו׳. דלפי פשוטו שהם בעלי אומניות כמו שתרגם יונתן אומניא ותרעיא לא יתכן מ״ש הכתוב הכל גבורים עושי מלחמה דאין דרך בעלי אומניות להיות עושי מלחמה אבל לפי הדרש היינו גבורים בתורה ועושי מלחמה של תורה ואמר וכמה היו אלף אשמועי׳ שהיו הרבה חכמים וגבורי תורה בגלות יכניה ולזה יתיישב מ״ש בסוף פרק חלק דבקש הקב״ה להחזיר את העולם לתוהו בשביל יהויקים כיון שנסתכל בדורו נתיישב דעתו וביקש הקב״ה להחזיר את העולם לתוהו בשביל דורו של צדקיהו כיון שנסתכל כו׳ והיינו דבימי יהויקים עדיין היו בירושלים החרש והמסגר אלף ת״ח אבל בדורו של צדקיהו לא היו שם ת״ח שכבר גלו עם יכניה ועיין בחדושינו פרק המגרש וק״ל:
שגלות יכניה גלות של גדולי ישראל היתה, דכתיב ביה [שנאמר בה] בגלות יכניה: ״ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף״ (מלכים ב׳ כד, טז), ודורשים: ״חרש״ — הם אותם חכמים, שכיון שפותחין לדבר בתורה הכל נעשו כחרשין, שאין להם מה להוסיף ולהשיב, ״מסגר״כיון שהם סוגרין (מסכמים) בהלכה, שוב אין פותחין לערער על דבריהם. וכמה היו? אלף. ואם כן טוב שהוחשה גלות המון ישראל בעוד היה מרכז של תורה בבבל.
This is as it is written concerning the exile of Jeconiah: “And all the men of might, seven thousand, and the craftsmen [heḥarash] and the smiths [vehammasger] one thousand” (II Kings 24:16). The Gemara interprets: The term ḥarash,” which can be read as ḥeresh, deaf-mute, is referring to Torah scholars, as when they open their mouths to teach Torah, all the others become as though they were deaf-mutes, as they would listen quietly to the one teaching Torah. The term masger,” which is related to saggur, meaning closed, teaches that when they close, i.e., finish, teaching the halakha, they do not reopen the discussion, as all has been clarified. And how many were these Torah scholars? One thousand.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) עוּלָּא אָמַר שֶׁהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לִוְנוֹשַׁנְתֶּם.

Ulla says: The righteous act that the Lord performed, referred to in the verse in Daniel, was that He hastened the exile by two years of venoshantem. Moses taught: “When you shall have children, and children’s children, and you shall have remained long [venoshantem] in the land, and shall deal corruptly, and make a carved idol, the likeness of anything, and shall do evil in the sight of the Lord your God, to provoke him to anger, I call heaven and earth to witness against you this day, that you shall soon utterly perish from off the land into which you go over the Jorden to possess it; you shall not prolong your days upon it, but shall utterly be destroyed” (Deuteronomy 4:25–26). The numerical value of the letters of the word “venoshantem” is 852, and the Jewish people were exiled in the 850th year after entering Eretz Yisrael. Since they were exiled early, not all of the curses enumerated in the verse would be fulfilled.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עולא אמר: צדקה עשה עם ישראל שהקדים שתי שנים לונושנתם. ש״מ: מהרה דהקב״ה תת״נא שנה הוי. וזו השמועה עוד בסוף גיטיןב.
א. בגמרא תתנ״ב. ולגירסת ר״ח מהרה קודם לונושנתם.
ב. פח,א. וזה לשון ר״ח שם: חשבון ונושנתם תתנ״ב, צדקה עשה הקב״ה עם ישר׳ שהקדים והגלם (בתתנ״ב) [בתת״נ], כדתניא י״ז יובלות מנו ישר׳ משעה שנכנסו עד שעה שיצאו.
עולא אמר – צדקה של שקידה היינו הקדים חורבן שתי שנים לגימטריא דונושנתם דהיינו תמני מאה וחמשים ותרתין והם גלו לסוף שמנה מאות וחמשים שנכנסו לארץ דכתיב (מלכים א ו א) ויהי בשמנים שנה וארבע מאות שנה וגו׳ וימי בית הראשון ד׳ מאות ועשר הרי ח׳ מאות ותשעים צא מהם מ׳ שנה שנשתהו במדבר הרי שמנה מאות וחמשים ואילמלי היה ממתין עד ונושנתם היה מתקיים בהם כי אבד תאבדון מהר והשמד תשמדון דכתיב בההיא פרשתא (דברים ד).
בד״ה עולא אמר כו׳ דונושנתם דהיינו הד״א:
לונושנתם כו׳. משמע ליה דמלת ונושנתם מיותר דקרא למדרש מיניה גימטריא ור״ל שהקדים ב׳ שנה קודם שנתמלאה סאתם שהיה מתקיים בהם אבד תאבדון וגו׳ ואמר ש״מ מהרה דמרי עלמא תתנ״ב כו׳ ר״ל על כל פנים דלא הוי פחות ממנין זה ואשמועינן בזה בהיפך בענין הגאולה שאם יתמהמה חכה לו ואל תתייאש ממנה באריכו׳ הגלות אף שכמה כתובים הם מורים בהפך על קירוב הישועה כמ״ש כי קרובה ישועתי לבא ונאמר וארוכתך מהרה תצמח ואל תתמה על כך כי מי יודע כמה מהרה דמרי עלמא שיומו אלף שנה ומצינו בו מהרה בתתנ״ב שנה וסמך רב אחא ב״י דבריו אלו אדרשה דונושנתם שהיו ישראל ראוים לאבד ח״ו לגמרי לזמן תתנ״ב אי לאו שהקדים הש״י שתי שנים בצדקתו ואבד תאבדון לפי הראוי ליאבד לגמרי נאמר אבל אי לאו הך דרשה הייתי יכול לומר דאבד תאבדון לאו לגמרי משמע אלא דבזמן השופטים נמי שהיו תחת יד עמון ופלשתים וכמה אומות נתקיים בהם אבד תאבדון דהשתא מהרה דמרי עלמא לא הוי כ״כ וע״כ הוצרך לדרוש דונושנתם ועיין בחדושינו פרק המגרש ודו״ק:
עולא אמר: צדקה שעשה ה׳ היתה שהקדים שתי שנים ל״ונושנתם״ בארץ, שלא תתקיים כל הקללה שבתוכחה. שנאמר: ״ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני ה׳ אלהיך להכעיסו. העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון״ (דברים ד, כה–כו). ״ונושנתם״ בגימטריא שמונה מאות חמישים ושתים הם, וישראל גלו בשנת השמונה מאות וחמישים לבואם לארץ.
Ulla says: The righteous act that the Lord performed, referred to in the verse in Daniel, was that He hastened the exile by two years of venoshantem. Moses taught: “When you shall have children, and children’s children, and you shall have remained long [venoshantem] in the land, and shall deal corruptly, and make a carved idol, the likeness of anything, and shall do evil in the sight of the Lord your God, to provoke him to anger, I call heaven and earth to witness against you this day, that you shall soon utterly perish from off the land into which you go over the Jorden to possess it; you shall not prolong your days upon it, but shall utterly be destroyed” (Deuteronomy 4:25–26). The numerical value of the letters of the word “venoshantem” is 852, and the Jewish people were exiled in the 850th year after entering Eretz Yisrael. Since they were exiled early, not all of the curses enumerated in the verse would be fulfilled.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) א״ראָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שְׁמַע מִינַּהּ מְהֵרָה דְּמָרֵי עָלְמָא תַּמְנֵי מְאָה וְחַמְשִׁין וְתַרְתֵּין הָווּ.:

Rav Aḥa bar Ya’akov says: Learn from it that for the Master of the World, the term soon is referring to 852 years, as the verse states: “You shall soon utterly perish,” and the intended time until the exile was 852 years.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מהרה דמרי עלמא כו׳ – דהוא גימטריא דונושנתם וקרי ליה אבד תאבדון מהר והקדמה דשתי שנים צדקה היתה.
אמר רב אחא בר יעקב: שמע מינה [למד מכאן] כי ״מהרה״ דמרי עלמא [של אדון העולם], תמני מאה וחמשין ותרתין הוו [שמונה מאות וחמישים ושתיים הם], שהרי נאמר ״כי אבוד תאבדון מהר״, ומאחר וידוע כי משך הגלות היה שמונה מאות חמישים ושתים שנים, כמנין ״ונושנתם״, הרי ש״מהרה״ הוא כמנין זה.
Rav Aḥa bar Ya’akov says: Learn from it that for the Master of the World, the term soon is referring to 852 years, as the verse states: “You shall soon utterly perish,” and the intended time until the exile was 852 years.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) לְפִיכָךְ כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן אָדָם יְחִידִי נִבְרָא וּמִפְּנֵי מָה שֶׁלֹּא יְהוּ המינים אוֹמְרִין הַרְבֵּה רְשׁוּיוֹת בַּשָּׁמַיִם דָּבָר אַחֵר מִפְּנֵי הַצַּדִּיקִים וּמִפְּנֵי הָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא יְהוּ הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים אָנוּ בְּנֵי צַדִּיק וּרְשָׁעִים אוֹמְרִים אָנוּ בְּנֵי רָשָׁע.

§ The mishna teaches: Therefore, Adam the first man was created alone. The Sages taught in a baraita: Adam was created alone, and for what reason? So that the heretics will not say: There are many authorities in Heaven, and each created a different person. Alternatively, Adam was created alone due to the righteous and due to the wicked. It was so that the righteous will not say: We are the children of the righteous, and righteousness is natural for us, so there is no need for us to exert ourselves to be righteous, and so that the wicked will not say: We are the children of the wicked and cannot change our ways.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לפיכך נברא אדם יחידי, ללמד שכל המאבד נפשא – כאילו איבד עולם מלא, וכן המקיים נפש אחת משראל – כאילו קיים עולם מלא כול׳.
ת״ר: לא נברא אדם יחידי אלא שלא יהו המיניםב אומרים רשויות הרבה כול׳.
א. לפנינו במשנה כל המאבד נפש אחת מישראל וכל המקיים נפש אחת מישראל. ובכי״ק וכי״מ במשנה ליתא ׳מישראל׳. אמנם יתכן שיש הבדל בין המקיים נפש אחת שזהו דוקא מישראל לבין המאבד נפש אחת שאסור לאבד נפש אפילו הוא גוי, אבל כפי הנראה טעות סופר הוא בר״ח שהרי השמיט גם נפש ׳אחת׳.
ב. לפנינו על פי הצנזור: צדוקים. וכן להלן.
אנו בני צדיק – אבינו צדיק נברא לפיכך אנו צדיקים ואין אנו צריכין להתרחק מן העבירה כי לא נכשל בה.
אנו בני רשע – ואין אנו זקוקין בתשובה ולהצטדק כי לא יועיל.
א שנינו במשנה שלפיכך נברא אדם יחידי מפני שלום הבריות, ושלא יהיו המינים אומרים הרבה רשויות בשמים וכו׳. תנו רבנן [שנו חכמים בתוספתא]: אדם הראשון יחידי נברא, ומפני מה — שלא יהו מינים אומרים: הרבה רשויות בשמים וכל אחד ברא אדם אחד. דבר אחר: אדם הראשון נברא יחיד מפני הצדיקים ומפני הרשעים. שלא יהו הצדיקים אומרים: אנו בני צדיק שאבינו הראשון צדיק היה והצדקנות ירושה לנו, ואיננו צריכים להשתדל. ורשעים אומרים: אנו בני רשע ואיננו יכולים לשנות מדרכנו.
§ The mishna teaches: Therefore, Adam the first man was created alone. The Sages taught in a baraita: Adam was created alone, and for what reason? So that the heretics will not say: There are many authorities in Heaven, and each created a different person. Alternatively, Adam was created alone due to the righteous and due to the wicked. It was so that the righteous will not say: We are the children of the righteous, and righteousness is natural for us, so there is no need for us to exert ourselves to be righteous, and so that the wicked will not say: We are the children of the wicked and cannot change our ways.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) דָּבָר אַחֵר מִפְּנֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלֹּא יְהוּ מִשְׁפָּחוֹת מִתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ וּמָה עַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא יָחִיד מִתְגָּרוֹת נִבְרְאוּ שְׁנַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דָּבָר אַחֵר מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִין וּמִפְּנֵי הַחַמְסָנִין וּמָה עכשיו שֶׁנִּבְרָא יְחִידִי גּוֹזְלִין וְחוֹמְסִין נִבְרְאוּ שְׁנַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.:

The baraita continues: Alternatively, he was created alone due to the families, so that the families will not quarrel with each other, each one boasting of the heritage of their progenitor. And if now that Adam was created alone, families still quarrel and each family claims superiority, if there were two people created initially, all the more so would they do this. Alternatively, he was created alone due to the robbers and due to those who take by force that which is not theirs, as the feeling of fraternity among all people, having descended from the same forefather, will limit crime. And if now that Adam was created alone, criminals still rob and take by force that which is not theirs, if there were two people created initially, all the more so would this be the case.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אם נבראו שנים – יאמרו זה לזה אבא גדול מאביך.
הגזלנים והחמסנים – שיאמרו קרקע זה לבני אבינו הראשון היתה ולא לבני אביכם.
דבר אחר: מפני המשפחות. שלא יהו משפחות מתגרות (רבות) זו בזו וכל אחת מתפארת בייחוס אביה הראשון. ומה עכשיו שנברא אדם הראשון יחיד, והכל צאצאיו, מתגרות המשפחות וכל אחת מתפארת בגזעה, אילו נבראו שניםעל אחת כמה וכמה! דבר אחר: מפני הגזלנין ומפני החמסנין. ומה עכשו שנברא יחידי וכולם אחים זה לזה, בכל זאת גוזלין וחומסין, אילו נבראו שניםעל אחת כמה וכמה שהיו מורים היתר לעצמם לגזול בניו של אדם אחר!
The baraita continues: Alternatively, he was created alone due to the families, so that the families will not quarrel with each other, each one boasting of the heritage of their progenitor. And if now that Adam was created alone, families still quarrel and each family claims superiority, if there were two people created initially, all the more so would they do this. Alternatively, he was created alone due to the robbers and due to those who take by force that which is not theirs, as the feeling of fraternity among all people, having descended from the same forefather, will limit crime. And if now that Adam was created alone, criminals still rob and take by force that which is not theirs, if there were two people created initially, all the more so would this be the case.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וּלְהַגִּיד גְּדוּלָּתוֹ כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן לְהַגִּיד גְּדוּלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכוּלָּן דּוֹמִין זֶה לְזֶה אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבֵעַ כׇּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵירוֹ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ח:י״ד} תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ.

The mishna teaches: And this serves to tell of the greatness of the Holy One, Blessed be He, as when a person stamps several coins with one seal, they are all similar to each other. But the supreme King of kings, the Holy One, Blessed be He, stamped all people with the seal of Adam the first man, as all are his offspring, and not one of them is similar to another. The Sages taught in a baraita (Tosefta 8:5): The fact that Adam the first man was created alone serves to declare the greatness of the supreme King of kings, the Holy One, Blessed be He, as a person stamps several coins with one seal, and they are all similar to each other. But the Holy One, Blessed be He, stamps all people with the seal of Adam the first man, and not one of them is similar to another. As it is stated: “It is changed like clay under the seal and they stand as a garment” (Job 38:14). The verse describes people as being created “under the seal,” but their external appearance is different, just as garments can differ in appearance.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אגמא
אגמאאדיוקרא (סנהדרין לח.) להגיד גדולתו לפי שהעגבות שם הנקבים שמוציאים המיאוס לפי׳ בראן מאגמ׳ דיוקרא שאינו מקום יפה וראשו שהוא מלך מארץ ישראל שהיא משובחת:
א. [זומפף.]
תתהפך כחומר חותם – לאחר מיתתו של אדם מתהפך חותם שלו לחומר ויתיצבו כמו לבוש בתחיית המתים ומדקרי ליה חותם שמע מינה בחותם הן טבועין.
מתני׳ לפיכך נברא אדם יחידי בעולם כו׳. דבר אחר שלא יהו צדיקים אומרים אנו בני צדיק וסומכין על עצמן שאין חוטאין ואין נזהרין מן החטא ושלא יהו אומרים רשעים בני רשע הן ויתיאשו מלעשות תשובה. דבר אחר מפני המשפחות שלא יהו מתגרות זו בזו ויאמרו זה לזה אבא גדול מאביך אי נמי דכי ידעי דלאו בני חד גברא נינהו לא מרחמי אהדדי. דבר אחר מפני הגזלנין והחמסנים שגוזלין וחומסין ואומרים קרקע זה מאבינו הראשון היה ויש לי לפרש לפי שהיו גוזלין זה את זה ואין מרחמין זה על זה אבל עכשיו שהן בני אב אחד נמנעין מן הגזל יתר כענין שנאמר הלא אב אחד לכולנו מדוע נבגד איש באחיו (מלאכי ב׳):
בחותמו של אדם הראשון וכו׳. ר״ל לפי הדרך שאמרנו שאדם זכר יחיד נברא בזולת נקבה שאף היא בחותמו של אדם הראשון נבראה שלולי זאת שהיה שינוי בבריאה זכר ונקבה היה לבעל דין לחלוק שהצורות משתנין לפי שינוי הבריאה זכר ונקבה. ואמר דאין אחד דומה לחברו שנאמר תתהפך כחומר וגו׳ עיין פירש״י שהוא דחוק ונראה לפי הדרש אמר שמתהפך ומשתנה הצורה של אדם הראשון לתולדותיו כחומר חותם ר״ל כחותם העשוי מחומר הרך שהיוצר יכול לשנות צורת וחותם אותו החומר כפי רצונו וכמו שיסד הפייטן כי הנה כחומר ביד היוצר ברצותו מרחיב וברצותו מקצר שנותן לו צורה כפי רצונו כן משתנה חותם וצורת אדם הראשון כפי רצונו ית׳ ב״ה ואמר ויתיצבו כו׳ שינוי הצורות כמו לבוש שמשתנה האדם בצורתו כפי הלבוש שהוא לבוש דמשום הך טעמא להגיד גדולתו וכו׳ לא הוי סגי ליה אילו היה טוב לעולם שיהיו דומין בצורות אבל כיון דאדרבה דיותר טוב לעולם בשינוי הצורות כדקאמר שלא יראה אדם דירה נאה ואשה נאה וכו׳ בראו יחידי להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה שהוא טובע כל שינוי הצורות בחותם אחד ועיין בי״מ וק״ל:
ועוד טעם שנינו במשנה לכך שנברא אדם יחידי: שהוא כדי להגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא וכו׳. וכן תנו רבנן [שנו חכמים בתוספתא]: להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה. אבל הקדוש ברוך הוא טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, שהרי כולם מבניו. ואין אחד מהן דומה לחבירו, שנאמר: ״תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש״ (איוב לח, יד), שכולם נבראו כחותם אחד והוא מתהפך לצורות שונות.
The mishna teaches: And this serves to tell of the greatness of the Holy One, Blessed be He, as when a person stamps several coins with one seal, they are all similar to each other. But the supreme King of kings, the Holy One, Blessed be He, stamped all people with the seal of Adam the first man, as all are his offspring, and not one of them is similar to another. The Sages taught in a baraita (Tosefta 8:5): The fact that Adam the first man was created alone serves to declare the greatness of the supreme King of kings, the Holy One, Blessed be He, as a person stamps several coins with one seal, and they are all similar to each other. But the Holy One, Blessed be He, stamps all people with the seal of Adam the first man, and not one of them is similar to another. As it is stated: “It is changed like clay under the seal and they stand as a garment” (Job 38:14). The verse describes people as being created “under the seal,” but their external appearance is different, just as garments can differ in appearance.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וּמִפְּנֵי מָה אֵין פַּרְצוּפֵיהֶן דּוֹמִין זֶה לָזֶה שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם דִּירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וְיֹאמַר שֶׁלִּי הִיא שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ח:ט״ו} וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר.

The baraita asks: And for what reason are their faces not similar to one another? The baraita answers: It is so that a man will not see a beautiful home or a beautiful woman and say: She is mine. If all people looked the same, no one could contradict him. As it is stated in the following verse: “And from the wicked their light is withheld and the high arm shall be broken” (Job 38:15), indicating that the reason people look different from one another is to prevent the wicked from succeeding in their plans.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ויאמר שלי היא – ואין אדם מכחישו הואיל ואין היכר ביניהן.
וימנע מרשעים אורם – קלסתר פניו ומתוך כך שלא יהא קלסתר פנים דומה לשל חביריהם וזרוע רמה תשבר שאינו יכול לומר שלי היא.
וימנע מרשעים וגו׳. עי׳ פירש״י ועוד נראה לפי הדרש שזה המקרא נאמר בתר האי קרא דתתהפך כחומר וגו׳ דר״ל דלכך מתהפך ומשתנה חותם וצורת אדם כדי שימנע מרשעים אורם שנתן עיניו באשה אחרת וזרוע רמה וגו׳ ע״פ מ״ש בפ׳ ד׳ מיתות לא ניתנה קרקע אלא לבעלי זרוע וז״ש דלכך ג״כ נשתנה ונתהפך צורת האדם כדי שתשבר עי״ז זרוע רמה של בעלי זרוע להחזיק בזרוע דירה נאה של אחרים לומר שלי הוא וק״ל:
ומפני מה אין פרצופיהן דומין זה לזה?שלא יראה אדם דירה נאה ואשה נאה ויאמר ״שלי היא״, ואין מכחישים אותו שהרי דומה לאחרים, שנאמר: ״וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר״ (איוב לח, טו), משמע שמפני טעם זה לא נבראו שווים.
The baraita asks: And for what reason are their faces not similar to one another? The baraita answers: It is so that a man will not see a beautiful home or a beautiful woman and say: She is mine. If all people looked the same, no one could contradict him. As it is stated in the following verse: “And from the wicked their light is withheld and the high arm shall be broken” (Job 38:15), indicating that the reason people look different from one another is to prevent the wicked from succeeding in their plans.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָדָם מִשְׁתַּנֶּה מֵחֲבֵירוֹ בְּקוֹל בְּמַרְאֶה וּבְדַעַת בְּקוֹל וּבְמַרְאֶה מִשּׁוּם עֶרְוָה וּבְדַעַת מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִין וְהַחַמְסָנִין.

It is taught in a baraita: Rabbi Meir would say: One person is different from another in three ways: In voice, in appearance, and in thought. The differences in voice and appearance are due to a woman forbidden to him, so that people will not exchange spouses one with another. And the differences in thought are due to the robbers and those who take by force that which is not theirs, as, if everyone thought in a similar way, criminals could take advantage of others because they would understand where they keep their valuables.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משום ערוה – שלא יתחלף לאשה בבעלה לא ביום מפני המראה ובלילה מפני הקול.
ובדעת מפני הגזלנים – אם יודע מה בלב חבירו יחפש מצפוניו וידע היכן ממונו.
פיסקא ולהגיד גדולתו כו׳ ויליף לה בברייתא מדכתיב תתהפך כחומר חותם כו׳ אית דמפרשי לה הכי לאחר מיתתו של אדם מתהפך חותם שלו לחומר ובתחיית המתים יתיצבו כמו לבוש. וקא דייקי לה למילתא דברייתא מדקרי ליה חותם שמע מינה בחותם אחד הם טבועים. ולדילן מסתבר דהכי דריש ליה תנא לקרא חותם שהקב״ה טובע בו את כל האדם מתהפך לכמה צורות כאלו היה חומר שאדם משנהו לכל מה שירצה כלומר שהוא טובע את כל האדם בחותם אחד ואין אחד מהן דומה לחבירו כאלו נתהפך החותם לצורה אחרת. ומפני מה אין פרצופותיהן דומין זה לזה שלא יראה אדם דירה נאה ואשה נאה ויאמר שלי הן ומתוך שפרצופותיהם שוות אין מי שמכחישו שנאמר וימנע מרשעים אורם בתריה דההוא קרא כתיב כלומר כיון שנמנע מרשעים אורם קלסתר פנים לפיכך זרוע רמה תשבר ויש לומר אורם שמחת לבבם:
תניא היה רבי מאיר אומר בשלשה דברים אדם משתנה מחבירו בקול במראה ובדעת בקול ומראה משום ערוה שלא תתחלף אשת חברו באשתו ושלא יתחלף לאשה בעלה באיש אחר אבל עכשיו הן ניכרין בקול ובמראה. ובדעת מפני החמסנין והגזלנין שאם היו שוין בדעת היה אדם יכול להבין מצפוני לבו של חבירו מתוך מצפוני עצמו ויודע היכן ממונו של חבירו והולך ונוטלו:
תנו רבנן אדם בערב שבת נברא ומפני מה נברא לאחר כל הנבראים שאם היה נברא בחמישי או קודם לכן היו המינין אומרים ששותף היה לו להקב״ה בנבראים שנבראו אחריו. דבר אחר כדי שיכנס למצות שבת מיד לפי שכדאי היה אדם הראשון שתנתן לו תורה אלמלא שסרח והקב״ה חישב לבראו בערב שבת אולי יזכה ויכנס למצוה מיד וכיון שסרח בשעה עשירית נתחייב ולא זכה למצות שבת:
חכמות בנתה ביתה חכמתו של הקב״ה כדכתיב ה׳ בחכמה יסד. על גפי מרומי קרת לשון על גבי והדבר ידוע שגבו של דבר גבוה מכולו ולבסוף כתיב על כסא דלא גביה כולי האי. מי פתי יסור הנה בתריה דהנהו קראי כתיב אית דמפרשי לה הכי מי פתהו לזה שיסור הנה לאכול מן העץ חסר לב אמרה האשה שהיא חסר לב אמרה לו. ואנן הכי מפרשינן לה לפום האי דרשה דרך משל הוא שחכמתו של מקום לאחר שברא בה את כל העולם וקראה לנערותיה וזימנת לסעודה אמרה מי פתי יסור הנה כלומר שהוא פתי יבא ויסע הנה אצלי ואלמדנו מחכמתי וגם חסר לב אמרה לו כלומר מי פתי ומי חסר לב יסור הנה והאי דקאמרי׳ בגמ׳ מי פיתה לזה אשה קמ״ל דלהכי קרי ליה לאדם הראשון פתי לפי שפתהו האשה תדע שהרי קראתו חסר לב ואשכחן קרא דקרי חסר לב שנפתה לבו על חשה שנאמר נואף אשה חסר לב:
תניא היה רבי מאיר אומר אדם מכל העולם כולו הוצבר עפרו שנא׳ גלמי לשון גולמי כלים והוא עצמו של גוף קודם שתשלם צורתו וענין גולם זה נקרא אצל חכמי התושיה בלשון ערבי אלמאד״ה וזו היא שאמר הכתוב גלמי ראו עיניך יש אומרים מכל מראה עיניך נגלמתי והיינו כל העולם דכתיב עיני ה׳ המה משוטטות בכל הארץ ויש לפרש מדכתיב ועל ספרך כולם יכתבו לשון רבים שנצבר ממקומות הרבה:
בקול ומראה משום ערוה ובדעת מפני הגזלנים כו׳. וה״ה דה״מ למימר בקול ובמראה מפני הגזלנים אלא דעדיפא מיניה קאמר משום ערוה ובירושלמי קאמר מראה ודעת מפני הגזלנים:
ובדעת מפני הגזלנים. פירש״י אם יודע מה שבלב חבירו כו׳ ע״ש וכתב בעל יפה מראהא ולא נהירא דמה שלא ידע אדם מה שבלב חבירו לא הוי שינוי בדעת האנשים כו׳ ונ״ל דשינוי דעת האנשים שאין חפצו של זה כזה כי זה יחפוץ בשדה פלוני וזה באחר כו׳ שאילו היו הכל חפצים בדבר א׳ יבקשו הכל לגזול וכו׳ עכ״ל ועוד האריך ע״ש:
א. פירושו של ר׳ שמואל יפה אשכנזי על אגדות הירושלמי.
תניא [שנויה ברייתא], היה ר׳ מאיר אומר: בשלשה דברים אדם משתנה ונבדל מחבירו: בקול, במראה ובדעת. השינוי בקול ובמראהמשום ערוה, שלא יחליפו נשיהם זו בזו. ובדעתמפני הגזלנין והחמסנין, שאם כל האנשים יחשבו בדרך דומה יוכלו הגזלנים לגנוב, שידעו מה בדעת חבריהם והיכן מטמינים חפציהם.
It is taught in a baraita: Rabbi Meir would say: One person is different from another in three ways: In voice, in appearance, and in thought. The differences in voice and appearance are due to a woman forbidden to him, so that people will not exchange spouses one with another. And the differences in thought are due to the robbers and those who take by force that which is not theirs, as, if everyone thought in a similar way, criminals could take advantage of others because they would understand where they keep their valuables.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמִפְּנֵי מָה שֶׁלֹּא יְהוּ המינים אוֹמְרִים שׁוּתָּף הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית דָּבָר אַחֵר שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו אוֹמֵר לוֹ יַתּוּשׁ קְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית דָּבָר אַחֵר כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַמִּצְוָה מִיָּד.

The Sages taught in a baraita (Tosefta 8:7): Adam the first man was created on Shabbat eve at the close of the six days of Creation. And for what reason was this so? So that the heretics will not be able to say that the Holy One, Blessed be He, had a partner, i.e., Adam, in the acts of Creation. Alternatively, he was created on Shabbat eve so that if a person becomes haughty, God can say to him: The mosquito preceded you in the acts of Creation, as you were created last. Alternatively, he was created on Shabbat eve in order that he enter into the mitzva of observing Shabbat immediately.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ת״ר: בערב שבת נברא אדם שלא יהו המינים אומרים: שותף היה להקב״ה במעשה בראשית.
ואם תזוח דעתו עליו, יאמרו לו: יתוש קדמך, כול׳.
שלא יאמרו הצדוקים שותף היה – אדם במעשה בראשית לפיכך קדמו לו כולם.
למצוה – שבת.
שלא יהו האפיקורסים אומרים שותף כו׳. מייתי הך מלתא הכא דלפי מ״ש דאדם יחידי נברא מה שלא נבראו כן כל שאר הנבראים קאמר דלכך נברא בע״ש דאילו נברא האדם קודם ע״ש היו אפיקורסים אומרים שותף כו׳ דכמו שהקב״ה יחידו של עולם בשמים גם הוא יחיד בארץ ושותף היה לו בבריאת שמים וארץ. ואמר שאם תזוח כו׳ אומרים לו יתוש קדמך כו׳. שאל יתגאה האדם כי בריה קלה כיתוש זו קדמו לפרוע ממנו כעין שאמרו בעובדא דטיטוס שהיה מתגאה לומר אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה כו׳ בא יתוש ונכנס בחוטמו כו׳ כמ״ש בפרק הנזקין. ואמר ד״א כדי שיכנס למצוה. דאיכא בב״ב מאן דסבירא ליה אדם מצווה על השבת מדכתיב ויניחהו. ואמר ד״א כדי שיכנס לסעודה כו׳ חכמות בנתה ביתה זו מדתו של הקב״ה כו׳. כתב בעל יפה מראהא לדעת חכמים חכמי אמת שבעת ימי בראשית כנגד ז׳ ספירות וא״ש טפי שהזכיר שהבריאה בחכמה וא״ש לשון הברייתא חכמות בנתה ביתה זו מדתו של הקב״ה וק״ל עכ״ל עיין שם עוד בזה ומ״ש אלו ז׳ ימי בראשית כתבו התוספות דבז׳ נברא העולם שאף על פי שבששה ימים נברא העולם מ״מ היה עולם חסר מנוחה כו׳ עכ״ל והקשה בי״מ ומ״מ קשה האדם ביום ו׳ נברא וי״ל דשלחה נערותיה לאו בתר ז׳ ימים קאמר כו׳ עיין שם ולולי דברי התוספות היה נראה לומר מלשון עמודיה דלאו על ז׳ ימי הבריאה קאמר רק שהעולם עומד ומתקיים על זמן של ז׳ ימי בראשית ומילי מילי קחשיב שעשתה החכמה ותו לא מידי. ומ״ש אלו ימים ונהרות וכל צרכי עולם כו׳. פרט את הימים ונהרות טפי מכל שאר צרכי עולם לפי שהם צריכין ביותר כמ״ש שא״א לעולם בלי מים אבל אפשר בימים ובנהרות לאכול הדגים ולשתות המים שבהם וי״מ כתב בזה בדחוקים ואין להאריך עוד כתב שם ונראה לי דקמפרש טבחה טבחה מלשון בישול דלשון זביחה אי אפשר שהרי לא הותר לאדם הראשון להמית ב״ח אבל לשון בישול יצדק במתה מאליה כו׳ עכ״ל. ונראה לי דאין צורך לזה דתחלת הבריאה קאמר שהיתה ע״ש כך לאכול בשר שחוטה אילו זכה אדם ולא חטא שהרי נח זכה הותר לו לאכול בשר וק״ל:
א. פירושו של ר׳ שמואל יפה אשכנזי על אגדות הירושלמי.
תנו רבנן [שנו חכמים בתוספתא]: אדם נברא בערב שבת בסוף היצירה, ומפני מה?שלא יהו מינים אומרים: שותף היה לו אדם להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. דבר אחר: שאם תזוח דעתו עליו (יתגאה) האדם, אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית, שהרי אתה נבראת אחרון. דבר אחר: כדי שיכנס למצוה של שמירת השבת מיד.
The Sages taught in a baraita (Tosefta 8:7): Adam the first man was created on Shabbat eve at the close of the six days of Creation. And for what reason was this so? So that the heretics will not be able to say that the Holy One, Blessed be He, had a partner, i.e., Adam, in the acts of Creation. Alternatively, he was created on Shabbat eve so that if a person becomes haughty, God can say to him: The mosquito preceded you in the acts of Creation, as you were created last. Alternatively, he was created on Shabbat eve in order that he enter into the mitzva of observing Shabbat immediately.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) דָּבָר אַחֵר כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַסְּעוּדָה מִיָּד מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבְּנָהּ פַּלְטֵרִין וְשִׁיכְלְלָן וְהִתְקִין סְעוּדָה וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיס אוֹרְחִין שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {משלי ט׳:א׳} חׇכְמֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה {משלי ט׳:ב׳} טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שׁוּלְחָנָהּ {משלי ט׳:ג׳} שָׁלְחָה נַעֲרוֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי קָרֶת.

Alternatively, he was created on Shabbat eve, after all of the other creations, in order that he enter into a feast immediately, as the whole world was prepared for him. This is comparable to a king of flesh and blood, who first built palaces [palterin] and improved them, and prepared a feast and afterward brought in his guests. As it is stated: “Wisdom has built her house, and she has hewn out her seven pillars. She has killed her beasts; she has mingled her wine; she has also furnished her table. She has sent forth her maidens; she calls upon the top of the highest places of the city” (Proverbs 9:1–3).
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שיכנס לסעודה מיד – שימצא הכל מוכן ויאכל מאשר יחפוץ.
גפי – מקום גבוה.
חצבה עמודיה שבעה – דבשבעה ימים נברא העולם שאע״פ שבששה ימים נברא העולם מ״מ היה חסר מנוחה עד שבא שבת בא מנוחה והיינו דכתיב (בראשית ב) ויכל אלהים ביום השביעי.
דבר אחר: כדי שיכנס לסעודה מיד, שכל העולם מוכן לפניו להשתמש בו. משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין (ארמון) ושיכללן, והתקין סעודה, ואחר כך הכניס אורחין, כך האדם בא אחרון לעולם מתוקן. מעין זה נאמר: ״חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה. שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת״ (משלי ט, א–ג), ומבארים:
Alternatively, he was created on Shabbat eve, after all of the other creations, in order that he enter into a feast immediately, as the whole world was prepared for him. This is comparable to a king of flesh and blood, who first built palaces [palterin] and improved them, and prepared a feast and afterward brought in his guests. As it is stated: “Wisdom has built her house, and she has hewn out her seven pillars. She has killed her beasts; she has mingled her wine; she has also furnished her table. She has sent forth her maidens; she calls upon the top of the highest places of the city” (Proverbs 9:1–3).
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) חכמת בָּנְתָה בֵיתָהּ זוֹ מִידָּתוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּחׇכְמָה חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית טִבְחָהּ טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שׁוּלְחָנָהּ אֵלּוּ יַמִּים וּנְהָרוֹת וְכׇל צוֹרְכֵי עוֹלָם שָׁלְחָה נַעֲרוֹתֶיהָ תִקְרָא זֶה אָדָם וְחַוָּה.

The baraita explains: “Wisdom has built her house”; this is referring to the attribute of the Holy One, Blessed be He, Who created the entire world with wisdom. “She has hewn out her seven pillars”; these pillars are referring to the seven days of Creation, in which the world was established. “She has killed her beasts; she has mingled her wine; she has also furnished her table”; these are referring to the seas and rivers and all the necessities of the world that were created. “She has sent forth her maidens; she calls”; this is referring to Adam and Eve, who were created at the end of Creation.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שלחה נערותיה תקרא זה אדם וחוה כו׳. קראן נערים שנבראו כך כנערים הראוים להוליד שהרי בו ביום נולדו קין והבל ואיתא בב״ר כבן כ׳ נבראו מפרש י״מ שלחה נערותיה תקרא החכמה הנזכרת שלחה אל נערותיה וקראתם וזמנתם לסעודה וק״ל:
״חכמות בנתה ביתה״זו מידתו של הקדוש ברוך הוא, שברא את כל העולם כולו בחכמה. ״חצבה עמודיה שבעה״אלו שבעת ימי בראשית שבהם הועמד העולם על מכונו. ״טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה״אלו ימים ונהרות וכל צורכי עולם שנבראו תחילה. ״שלחה נערתיה תקרא״זה אדם וחוה שנבראו לבסוף.
The baraita explains: “Wisdom has built her house”; this is referring to the attribute of the Holy One, Blessed be He, Who created the entire world with wisdom. “She has hewn out her seven pillars”; these pillars are referring to the seven days of Creation, in which the world was established. “She has killed her beasts; she has mingled her wine; she has also furnished her table”; these are referring to the seas and rivers and all the necessities of the world that were created. “She has sent forth her maidens; she calls”; this is referring to Adam and Eve, who were created at the end of Creation.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי קָרֶת רַבָּה בַּר בַּר חָנָה רָמֵי כְּתִיב עַל גַּפֵּי וּכְתִיב עַל כִּסֵּא בַּתְּחִלָּה עַל גַּפֵּי וּלְבַסּוֹף עַל כִּסֵּא.

The verses continue: “Upon the top of the highest places of the city.” Rabba bar bar Ḥana raises a contradiction: It is written: “Upon the top of the highest places,” and it is written afterward: “For she sits at the door of her house, on a seat in the high places of the city” (Proverbs 9:14). Is she at the top or on a seat? He explains: Initially, Adam was alone upon the top of a high place, and ultimately, Adam was on a seat that is set for a bridegroom, when Eve was paired with him.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גף
גףא(סנהדרין לח.) בתחילה על גפי ובסוף כשחטאו על כסא דהיינו מקום נמוך. פי׳ אחר בתחילה על גפי מרומי קרת כדכתיב אם בגפו יבא שהוא יחידי לבסוף על כסא כשהכניסו לחופה עם חוה:
א. [העהע אלליין פליגעל.]
ולבסוף – כשסרח נטרד.
בתחלה על גפי – פ״ה מקום גבוה ולבסוף כשסרח נטרד על כסא וקשה דבספ״ק דמס׳ ע״ז (דף יט.) משמע דכסא עדיף מגפי דדריש גבי תלמיד שבתחילה על גפי גולה ממקום למקום ולבסוף כשנעשה ראש ישיבה על כסא וכאן נמי יש לדרוש כן קודם שנזדווגה לו חוה על גפי כמו (שמות כא) אם בגפו יבא ולבסוף על כסא.
כתיב על גפי וכתיב על כסא כו׳. מפורש בפ״ק דע״ז ע״ש:
נאמר שם ״על גפי מרמי קרת״. רבה בר בר חנה רמי [השליך, הראה סתירה]: כתיב [נאמר] ״על גפי״, וכתיב [ונאמר] אחר כך ״וישבה לפתה ביתה על כסא מרומי קרת״ (משלי ט, יד)! אלא יש לומר כי בתחלהעל גפי, שהיה תחילה יחידי בגפו, על מקום גבוה, ולבסוףעל כסא שעורכים לחתן, שנזדווגה לו חוה.
The verses continue: “Upon the top of the highest places of the city.” Rabba bar bar Ḥana raises a contradiction: It is written: “Upon the top of the highest places,” and it is written afterward: “For she sits at the door of her house, on a seat in the high places of the city” (Proverbs 9:14). Is she at the top or on a seat? He explains: Initially, Adam was alone upon the top of a high place, and ultimately, Adam was on a seat that is set for a bridegroom, when Eve was paired with him.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) {משלי ט׳:ד׳,ט״ז} מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי פִּתְּאוֹ לָזֶה אִשָּׁה אָמְרָה לוֹ דִּכְתִיב {משלי ו׳:ל״ב} נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב.

The verse states in that passage: “Whoever is thoughtless, let him turn in here; as for him that lacks understanding, she tells him” (Proverbs 9:4). The Gemara explains: The Holy One, Blessed be He, said: Who lured this man to sin? The woman told him to sin. An allusion to the interpretation that one who is lured to sin by a woman is called one “that lacks understanding” is as it is written: “He who commits adultery with a woman lacks understanding” (Proverbs 6:32).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מי פתי יסור הנה – בתריה דהאי קרא כתיב מי פתאו לזה שיסור הנה לאכול מן העץ.
חסר לב אמרה לו – האשה שהיא חסר לב אמרה לו.
מי פתי יסור הנה וכו׳. מי פתאו לזה כו׳. פירש רש״י מי פתהו לזה שיסור הנה לאכול מעץ הדעת ורצה לומר דאחר שזימנו לסעודה כזו שהיה בו כל צרכי עולם מי פתאו לאדם שיסור מאותה הסעודה הנה לאכול מעץ הדעת לעבור על צווי השם יתברך:
אשה אמרה לו. ופירש רש״י האשה שהיא חסר לב אמרה לו עכ״ל אבל קרא דמייתי נואף אשה חסר לב משמע דחסר לב קאי על אדם ולא על חוה ויש לפרש שאמר שבזה פתאו שאמרה לו שהוא חסר לב כל זמן שאינו אוכל מעץ הדעת וכמ״ש הנחש כי ביום אכלכם ממנו וגו׳ והייתם כאלהים יודעי טוב ורע וגו׳ ועוד יש לומר מי פתי יסור שנעשה סר ונגרש מג״ע הנה לקדמת עדן מי פתאו לזה אשה אמרה לו כלעיל וק״ל:
נאמר שם ״מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו״ (משלי ט, ד). אמר הקדוש ברוך הוא: מי פתאו לזה לאדם? — אשה אמרה לו לחטוא. ורמז לדבר שהמפותה על ידי אשה קרוי ״חסר לב״ — דכתיב [שנאמר] ״נאף אשה חסר לב״ (משלי ו, לב).
The verse states in that passage: “Whoever is thoughtless, let him turn in here; as for him that lacks understanding, she tells him” (Proverbs 9:4). The Gemara explains: The Holy One, Blessed be He, said: Who lured this man to sin? The woman told him to sin. An allusion to the interpretation that one who is lured to sin by a woman is called one “that lacks understanding” is as it is written: “He who commits adultery with a woman lacks understanding” (Proverbs 6:32).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) תַּנְיָא הָיָה ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָדָם הָרִאשׁוֹן מִכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ הוּצְבַּר עֲפָרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קל״ט:ט״ז} גׇּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ (וּכְתִיב {דברי הימים ב ט״ז:ט׳} כִּי ה׳ עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכׇל הָאָרֶץ) אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָדָם הָרִאשׁוֹן

It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: The dust that served to form Adam the first man was gathered from the entire world, as it is stated: “When I was made in secret and wrought in the lowest places of the earth, Your eyes did see my unshaped flesh” (Psalms 139:15–16), and it is written: “For the eyes of the Lord run to and fro throughout the whole earth” (II Chronicles 16:9), indicating that this figure was formed from the whole earth, the place within the view of the Lord’s eyes. Rav Oshaya says in the name of Rav: With regard to Adam the first man,
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גלמי ראו עיניך – מכל מראה עיניך נגלמתי והיינו כל העולם כדכתיב בזכריה עיני ה׳ המה משוטטים בכל הארץ.
מכל העולם כולו כו׳. מבואר שכל העולם נברא בשבילו כמ״ש לעיל ועל כן בראו מכל עולם והשליטו על הכל כמ״ש כל שתה תחת רגליו וקאמר מסתברא דראשו שבו המוח כח הנשמה והשכל הוא מא״י שהוא מקום מוכן לחכמה כמ״ש אוירא דא״י מחכים ושם בירושלים מקום שער השמים לנשמה אבל גופו שבו אברים הפנימים ורוח החיוני שבלב הוא מבבל שגם שם מקום מוכן למעלות החכמה שעל כן סבב הקב״ה הגלות לבבל ושאר איבריו שהם אינן רק כלים לראש ולגוף משאר ארצות שהם טפלים לגבי א״י וק״ל:
תניא [שנויה ברייתא], היה ר׳ מאיר אומר: אדם הראשון מכל העולם כולו הוצבר עפרו, שנאמר: ״אשר עושיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ. גלמי ראו עיניך״ (תהלים קלט, טו–טז), וכתיב [ונאמר]: ״כי ה׳ עיניו משטטות בכל הארץ״ (דברי הימים ב׳ טז, ט), משמע שגולם זה, מכל הארץ, מקום ראיית עיני ה׳, נוצר. אמר רב אושעיא משמיה [משמו] של רב: אדם הראשון
It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: The dust that served to form Adam the first man was gathered from the entire world, as it is stated: “When I was made in secret and wrought in the lowest places of the earth, Your eyes did see my unshaped flesh” (Psalms 139:15–16), and it is written: “For the eyes of the Lord run to and fro throughout the whole earth” (II Chronicles 16:9), indicating that this figure was formed from the whole earth, the place within the view of the Lord’s eyes. Rav Oshaya says in the name of Rav: With regard to Adam the first man,
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סנהדרין לח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), ר׳ חננאל סנהדרין לח. – מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס סנהדרין לח., רש"י סנהדרין לח., תוספות סנהדרין לח., רמ"ה סנהדרין לח., מהרש"ל חכמת שלמה סנהדרין לח., מהרש"א חידושי אגדות סנהדרין לח., פירוש הרב שטיינזלץ סנהדרין לח., אסופת מאמרים סנהדרין לח.

Sanhedrin 38a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), R. Chananel Sanhedrin 38a, Collected from HeArukh Sanhedrin 38a, Rashi Sanhedrin 38a, Tosafot Sanhedrin 38a, Ramah Sanhedrin 38a, Maharshal Chokhmat Shelomo Sanhedrin 38a, Maharsha Chidushei Aggadot Sanhedrin 38a, Steinsaltz Commentary Sanhedrin 38a, Collected Articles Sanhedrin 38a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144