×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין ב׳.גמרא
;?!
אָ
פרק א – דיני ממונות בשלשה
מתני׳מַתְנִיתִין: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בִּשְׁלֹשָׁה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע בִּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר.א וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: גמוֹצִיא שֵׁם רַע בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דמַכּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. עִיבּוּר הַחֹדֶשׁ בִּשְׁלֹשָׁה, עִיבּוּר הַשָּׁנָה בִּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה מַתְחִילִין, וּבַחֲמִשָּׁה נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין, וְגוֹמְרִין בְּשִׁבְעָה. וְאִם גָּמְרוּ בג׳בִּשְׁלֹשָׁה מְעוּבֶּרֶת.:ה סְמִיכַת זְקֵנִים וַעֲרִיפַת עֶגְלָה בִּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה. הַחֲלִיצָה וְהַמֵּיאוּנִין בִּשְׁלֹשָׁה.ה נֶטַע רְבָעִי וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין בִּשְׁלֹשָׁה, הַהֶקְדֵּשׁוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, הָעֲרָכִין הַמִּטַּלְטְלִים בִּשְׁלֹשָׁה. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן.ו וְהַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן, וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.ז סדִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. עהָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה״ (ויקרא כ׳:ט״ז), וְאוֹמֵר: ״וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרוֹגוּ״ (ויקרא כ׳:ט״ו). פשׁוֹר הַנִּסְקָל בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״ (שמות כ״א:כ״ט), כְּמִיתַת בְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר. צהַזְּאֵב וְהָאֲרִי הַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ מִיתָתָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הַקּוֹדֵם לְהוֹרְגָן זָכָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִיתָתָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.: אֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט וְלֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא אֶת כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְאֵין מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, אֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, אֵין עוֹשִׂין סַנְהֶדְרָיוֹת לַשְּׁבָטִים אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד.ל אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. שאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר וְלֹא שָׁלֹשׁ, אֲבָל עוֹשִׂין אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. תסַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וּקְטַנָּה שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. מִנַּיִן לַגְּדוֹלָה שֶׁהִיא שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר י״א:ט״ז), וּמֹשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁבְעִים. אוּמִנַּיִן לַקְּטַנָּה שֶׁהִיא שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה״ (במדבר ל״ה:כ״ד-כ״ה) – עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת, הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים. וּמִנַּיִן לְעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת״ (במדבר י״ד:כ״ז) – יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב.ב וּמִנַּיִן לְהָבִיא עוֹד שְׁלֹשָׁה? מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעוֹת״ (שמות כ״ג:ב׳), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאֶהְיֶה עִמָּהֶם לְטוֹבָה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת״? לֹא כְּהַטָּיָיתְךָ לְטוֹבָה הַטָּיָיתְךָ לְרָעָה – הַטָּיָיתְךָ לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד, הַטָּיָיתְךָ לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
מתני׳ דיני ממונות בשלשה – בגמ׳ ילפינן להו.
גזילות – כופר בפקדון דמששלח בו יד הוי גזלן וכן החוטף מיד חבירו הוי גזלן כגון ויגזול את החנית מיד המצרי (שמואל ב כג) אבל לוה ולא שילם לא מיקרי גזלן דמלוה להוצאה ניתנה.
וחבלות – החובל בחבירו חייב בחמשה דברים כדאמרינן בבבא קמא (דף פד.) ואיש כי יתן מום בעמיתו וגו׳ כן יעשה לו בממון ובגמ׳ פריך היינו דיני ממונות.
נזק – דשור המועד או אדם שהזיקו ובגמ׳ פריך היינו חבלות.
תשלומי כפל – דגניבה שנמצא בידו דכתיב (שמות כב) אם המצא תמצא בידו וגו׳.
ותשלומי ארבעה וחמשה – דשור או שה שטבחו או מכרו.
האונס ומפתה – נערה בתולה חמשים כסף.
מוציא שם רע – לא מצאתי לבתך בתולים וגו׳ וענשו אותו מאה כסף וגו׳ (דברים כב).
דיני נפשות – דאם אמת היה שזינתה תחתיו היא בסקילה ודיני נפשות בעינן כ״ג (לקמן בפירקין) (דף טו.). מכות – מלקות ארבעים טעמא דר׳ ישמעאל ורבנן מפרש בגמרא (דף י.) מקראי. עיבור החדש – בגמרא מפרש.
עיבור השנה – שהיו ב״ד יושבין ורואין אם צריכין לעבר מפני האביב והתקופה כדאמרינן בגמרא (דף יא:).
מילתיה דר׳ שמעון מיפרשא בגמרא בברייתא (דף י:).
סמיכת זקנים – על ראש פר העלם דבר של צבור.
חליצה בשלשה – ביבמות יליף לה בפרק מצות חליצה (דף קא.).
מיאונין – יתומה קטנה שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה יוצאה בלא גט במיאון כל זמן שלא גדלה תחתיו ובשלשה בעינן דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ומיאונין דרבנן דמדאורייתא אפילו מיאון לא בעיא דאין קדושי קטנה כלום אלא אם כן קדשה אביה דכתיב (דברים כב) את בתי נתתי לאיש הזה.
נטע רבעי – אם בא לחללו על המעות וכן מעשר שני.
שאין דמיהן ידועין – כגון פירות והרקיבו שאין להם שער בשוק.
וההקדשות – הבא לפדותן צריך שלשה לשומן.
הערכין המטלטלין – בגמרא מפרש (דף יד:).
אחד מהם כהן – דכתיב כהן בפרשה כערכך הכהן וגו׳ (ויקרא כז).
והקרקעות – של הקדש צריך ט׳ והעשירי כהן לשומן אם בא לפדותן בגמ׳ (דף טו.) מפרש ויליף להו מקראי.
ואדם – הבא לפדות עצמו מיד הקדש צריך עשרה לשומו ובגמרא (שם) פריך אדם מי קדיש.
דיני נפשות – בעשרים ושלשה לקמן יליף לה במתני׳.
הרובע והנרבע – שור שרבע אשה ובהמה שנרבעת לאיש נידונית הבהמה ליסקל.
בכ״ג – כאדם הרובע דאיתקוש להדדי והרגת את האשה ואת הבהמה בהמה היינו רובע ואיתקוש בהמה לאשה מה אשה בכ״ג אף בהמה בכ״ג.
ואומר ואת הבהמה תהרוגו – בנרבע כתיב.
שור הנסקל – שנגח אדם ומת.
כמיתת בעלים – אם היה נידון בחיוב מיתת בית דין דבעי עשרים ושלשה כך מיתת השור דהאי בעליו יומת קרא יתירא להך דרשה ולא דנתחייב קטלא כדמפרש טעמא בגמ׳ (שם).
הזאב והארי כו׳ – שהמיתו אדם ונידונין בסקילה כשור דאמרינן בב״ק אחד שור ואחד כו׳ בשור שנגח את הפרה (דף נד:).
ברדלס – חיה היא.
ואין דנין לא את השבט – רובו של שבט שעבדו ע״ז במזיד.
נביא השקר – בחנק בגמ׳ (דף טז.) בעי מנלן דבעי שבעים ואחד.
במלחמת הרשות – כל מלחמה קרי רשות לבד ממלחמת יהושע שהיתה לכבוש את ארץ ישראל.
על העיר – ירושלים.
סנהדריות – שהיו מושיבים סנהדרי קטנה של כ״ג בכל עיר ועיר כדכתיב (דברים טז) תתן לך בכל שעריך וצריכין בית דין הגדול שבלשכת הגזית לצאת ולהושיבם וכו׳ יליף בגמ׳ (דף טז:).
בספר – כרך המבדיל בין ישראל לנכרים ובלעז מרק״א ובגמרא (שם) מפרש טעמא. עדה שופטת – עשרה מחייבין.
ועדה מצלת – עשרה מזכין אשמעינן קרא דצריך עשרים שאם יחלקו יהיו עשרה מחייבין ועשרה מזכין.
לעדה הרעה – במרגלים כתיב. לרעות – אם הרוב מחייבין לא תלך אחריהם להרוג.
שומע אני – דלטובה לזכות הלך אחריהן שאפי׳ מיעוט המזכים ורבים המחייבין כתיב לא תהיה אחרי רבים לרעות אם כן למה נאמר אחרי רבים להטות משום זכות לא איצטריך ליה אלא אפילו לחייב הלך אחריהן.
לא כהטייתך – אחרי רבים לזכות אני אומר לך לנטות אחרי רבים לחובה אלא לזכות על פי אחד אפילו אין יתירין מזכין על המחייבין אלא אחד זכה אבל לחובה עד שיהו מחייבין עודפין על המזכין שנים והכי קאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות על פי אחד אבל אחרי רבים בשנים אפי׳ לרעות הלכך על כרחך כ״ב בעינן דבציר מעשרה מזכין ליכא למימר דהא כתיב והצילו העדה ותו לא משכחת חובה בציר מי״ב.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144