×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מַאן נְשַׁדַּר נְשַׁדַּר בַּהֲדֵי נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ דִּמְלוּמָּד בְּנִסִּים הוּא.
whom shall we send the gift? They decided: We will send it with Naḥum of Gam Zo, as he is experienced in miracles.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ערך עליתא
עליתא((סנהדרין קט.) יש לנו מין אחד ועיליתא שמו בעל הערוך גרס אליתא ע״ש:)
בהדי מאן – ביד מי נשלח.
נחום איש גם זו כל מילתא דפורענותא דהוה מתרמיא ליה אמר גם זו לטובה פעם אחת שלחו חכמים בידו ארגז של זהב של אבנים טובות ומרגליות לבי קיסר הלך ולן בדרך באותו מלון שהיו בו עכו״ם באו בני המלון ונטלו את הארגז בלילה מתחת ראשו וגנבו מה שבתוכו ומלאוהו עפר השכים בבקר ומצאו מלא עפר אמר גם זו לטובה הלך לביתו של קיסר ונתן לו ארגז מלא עפר אמר קיסר אין זה אלא שיהודים רוצים לשחק בי אמר לו עפר זה מעפרו של אברהם הוא נסה בו והיה כדבריו ושלחו בכבוד שמעו בני המלון שמלאו את הארגזים ואת השקים עפר וחשבו כי כך היתה מדת העפר ובאו לבית קיסר ואמרו לו אותו עפר שהביאו לך היהודים דורון שלנו הוא והנה הרבה ממנו במלון אמר להן הביאו לי ממנו ואנסה בו הביאו לו ונסה ולא היה כדבריהם והרגם:
מאן נשדר [מי נשלח את הדורון], והחליטו נשדר בהדי [נשלח בידי] נחום איש גם זו לפי שמלומד (רגיל) בנסים הוא, שמתרחשים לו ניסים רבים.
whom shall we send the gift? They decided: We will send it with Naḥum of Gam Zo, as he is experienced in miracles.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) כִּי מְטָא לְהָהוּא דִּיּוּרָא בְּעָא לְמֵיבַת אָמְרִי לֵיהּ מַאי אִיכָּא בַּהֲדָךְ אֲמַר לְהוּ קָא מוֹבֵילְנָא כְּרָגָא לְקֵיסָר קָמוּ בְּלֵילְיָא שְׁרֹינְהוּ לְסִיפְטֵיהּ וּשְׁקַלוּ כֹּל דַּהֲוָה גַּבֵּיהּ וּמַלֹּנְהוּ עַפְרָא כִּי מְטָא לְהָתָם אִישְׁתְּכַח עַפְרָא אֲמַר אַחוֹכֵי קָא מְחַיְּיכִי בִּי יְהוּדָאֵי אפקוהו לְמִקְטְלֵיהּ אֲמַר גַּם זוֹ לְטוֹבָה אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְאִידְּמִי לְהוּ כְּחַד מִינַּיְיהוּ אֲמַר לְהוּ דִּילְמָא הַאי עַפְרָא מֵעַפְרָא דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ הוּא דַּהֲוָה שָׁדֵי עַפְרָא הָווּ חַרְבֵי גִּילֵי הָווּ גִּירֵי בְּדוּק וְאַשְׁכַּחוּ הָכִי.

When he reached a certain lodging, he sought to sleep there. The residents of that lodging said to him: What do you have with you? Naḥum said to them: I am taking the head tax to the emperor. They rose in the night, opened his chest and took everything that was in it, and then filled the chest with dirt. When he arrived there, in Rome, earth was discovered in the chest. The emperor said: The Jews are mocking me by giving me this gift. They took Naḥum out to kill him. Naḥum said: This too is for the best. Elijah the prophet came and appeared to them as one of Naḥum’s traveling party. Elijah said to them: Perhaps this earth is from the earth of Abraham our forefather, who would throw dust and it became swords, and who would throw straw and it became arrows. They examined the dust and discovered that it was indeed the dust of Abraham.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כי מטא לההוא דיירא – כשהגיע לאותו מלון.
למיבת – ללון.
שרינהו לסיטפיה – התירו הארגזים והמרצופין ופתחום ונטלו כל מה שבתוכו.
אחוכי – מצחקי.
כי מטא לההוא דיורא, בעא למיבת [כאשר בא לבית אחד, רצה ללון]. אמרי ליה [אמרו לו] בעלי הבית: מאי איכא בהדך [מה יש אתך]? אמר להו [להם]: קא מובילנא כרגא [אני מוביל את המס] לקיסר. קמו בליליא, שרינהו לסיפטיה, ושקלו [עמדו בלילה, פתחו את ארגזו, והוציאו] את כל דהוה גביה ומלנהו עפרא [שהיה בתוכו ומלאו אותו בעפר]. כי מטא להתם, אישתכח עפרא [כאשר הגיע לשם, לקיסר, נמצא שיש בידו עפר], אמר הקיסר: אחוכי קא מחייכי [צוחקים] בי יהודאי [היהודים] לתת לי מתנה כזו, אפקוהו למקטליה [הוציאוהו ליהרג], אמר נחום: ״גם זו לטובה״. אתא [בא] אליהו הנביא ואידמי להו כחד מינייהו [ונדמה להם כאחד מהם], אמר להו [להם]: דילמא האי עפרא מעפרא [שמא עפר זה מעפרו] של אברהם אבינו הוא דהוה שדי עפרא הוו חרבי, גילי הוו גירי [שהיה זורק עפר, נהיה חרבות, קש נהיה חיצים]. בדוק ואשכחו הכי [בדקו ומצאו שכך הוא].
When he reached a certain lodging, he sought to sleep there. The residents of that lodging said to him: What do you have with you? Naḥum said to them: I am taking the head tax to the emperor. They rose in the night, opened his chest and took everything that was in it, and then filled the chest with dirt. When he arrived there, in Rome, earth was discovered in the chest. The emperor said: The Jews are mocking me by giving me this gift. They took Naḥum out to kill him. Naḥum said: This too is for the best. Elijah the prophet came and appeared to them as one of Naḥum’s traveling party. Elijah said to them: Perhaps this earth is from the earth of Abraham our forefather, who would throw dust and it became swords, and who would throw straw and it became arrows. They examined the dust and discovered that it was indeed the dust of Abraham.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) הֲוָה מָחוֹזָא דְּלָא הֲווֹ קָא יָכְלִי לֵיהּ לְמִיכְבְּשֵׁיהּ שְׁדוֹ מֵהָהוּא עַפְרָא עֲלֵיהּ וְכַבְשׁוּהּ עיילוהו לְבֵי גִנְזָא אָמְרִי שְׁקוֹל דְּנִיחָא לָךְ מַלְּיֵיהּ לְסִיפְטָא דַּהֲבָא כִּי הֲדַר אֲתָא אֲמַרוּ לֵיהּ הָנָךְ דָּיּוֹרֵי מַאי אַמְטֵית לְבֵי מַלְכָּא אֲמַר לְהוּ מַאי דִּשְׁקַלִי מֵהָכָא אַמְטַאי לְהָתָם שָׁקְלִי אִינְהוּ אַמְטוֹ לְהָתָם קַטְלִינְהוּ לְהָנָךְ דָּיוֹרֵי.:

There was a province that the Romans were unable to conquer. They threw some of this earth upon that province and they conquered it. In appreciation for the gift that Naḥum of Gam Zo had brought on behalf of the Jewish people, they brought him into the treasury and said: Take that which is preferable to you. He filled his chest with gold. When he returned to that lodging, those residents said to him: What did you bring to the king’s palace? Naḥum said to them: What I took from here, I brought to there. The residents concluded that the earth with which they had filled the chest had miraculous properties. They took earth and brought it to the emperor. Once the Romans discovered that the earth was ineffective in battle, they executed those residents.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הנך דיורי – אותן בני הכפרים.
הוה מחוזא [היה מחוז] שלא הוו קא יכלי ליה למיכבשיה [היו יכולים לכבוש אותו], שדו מההוא עפרא עליה וכבשוה [זרקו מאותו עפר עליו וכבשוהו]. כיון שראו כך שמחו במתנתו של נחום איש גם זו, וכאות תודה עיילוהו לבי גנזא [הכניסוהו לבית האוצר], אמרי [ואמרו] לו: שקול דניחא [קח מה שנוח] לך. מלייה לסיפטא דהבא [מילא את ארגזו זהב]. כי הדר אתא [כאשר חזר ובא] אמרו ליה הנך דיורי [לו אותם דיירים]: מאי אמטית לבי מלכא [מה הבאת לבית המלך]? אמר להו [להם]: מאי דשקלי מהכא אמטאי להתם [מה שלקחתי מכאן הבאתי לשם]. חשבו הם שעפר ביתם יש בו סגולה מיוחדת. שקלי אינהו אמטו להתם, קטלינהו להנך דיורי [לקחו הם מן העפר הביאו לשם לקיסר, ומצאו שאין הוא מועיל והרגו את הדיירים ההם].
There was a province that the Romans were unable to conquer. They threw some of this earth upon that province and they conquered it. In appreciation for the gift that Naḥum of Gam Zo had brought on behalf of the Jewish people, they brought him into the treasury and said: Take that which is preferable to you. He filled his chest with gold. When he returned to that lodging, those residents said to him: What did you bring to the king’s palace? Naḥum said to them: What I took from here, I brought to there. The residents concluded that the earth with which they had filled the chest had miraculous properties. They took earth and brought it to the emperor. Once the Romans discovered that the earth was ineffective in battle, they executed those residents.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דּוֹר הַפְּלַגָּה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳.: מַאי עֲבוּד אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא נִבְנֶה מִגְדָּל וְנַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַכֶּה אוֹתוֹ בְּקַרְדּוּמּוֹת כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא א״כאִם כֵּן לִיבְנוֹ אַחַד בטורא.

§ The mishna teaches that the members of the generation of the dispersion have no share in the World-to-Come. The Gemara asks: What sin did they perform? Their sin is not explicitly delineated in the Torah. The school of Rabbi Sheila say that the builders of the Tower of Babel said: We will build a tower and ascend to heaven, and we will strike it with axes so that its waters will flow. They laughed at this explanation in the West, Eretz Yisrael, and asked: If that was their objective, let them build a tower on a mountain; why did they build it specifically in a valley (see Genesis 11:2)?
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״כ ליבנו אחד בטורא – א״כ שבנו כדי לעלות לרקיע למה בנו אותו בבקעה היה להם לבנות על אחד ההרים.
דור הפלגה אין להן חלק לעוה״ב, מאי עבוד אמרו מה לנו לבקש רחמים מלפני המקום על הגשמים נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו, מחכו עלה במערבא אם כן ליבני אחד טורא א״כ הוא שלא נתכוונו אלא לעלות לרקיע היה להן לבנותו על אחד ההרים הגבוהים ומפני מה בנו אותו בבקעה. אלא אמ״ר אלעזר לא נתכוונו לרקיע כלל אלא כדי שיהא להן מקום גבוה לדור בו מפני ג׳ דברים אחד ליישב במקום גבוה כדי שלא יהא נח ליכבש ואח׳ כדי לעלות ולעשות מלחמה משם בכל חרבותיהם ואחד כדי לעבוד שם ע״ג שכן דרך עובדי ע״ג לברור להן מקום גבוה כדכתיב על ההרים הרמים: אר״י מגדל שלישו התחתון נבלע בקרקע ושלישו העליון נשרף ושליש האמצעי קיים:
נבנה מגדל כו׳. לפי שחטא דור הפלגה אינו מפורש בהדיא מה היא ולהכי אהא דקתני אין להם חלק לעוה״ב בעי מה עביד דאיענשי כ״כ ואמרי דבי רבי שילא נבנה מגדל כו׳ לפי שהם רצו למרוד בה׳ אלא שהם יראו לנפשם שלא יביא הקב״ה מבול עליהם כמו שעשה לדור אנוש ולדור המבול ולא האמינו בשבועתו ולזה אמרו כיון שאין כחו אלא במים שיש לו מלמעלה נבנה לנו מגדל ונעלה לרקיע ונכה הרקיע בקרדומות עד שיזובו כל מימיו אשר שם ולא יהיה לו עוד מים להביא מבול עלינו ולדעת רבי ירמיה נחלקו לג׳ כתות אחת אומרת נלך ונשב שם שאף אם יביא מבול לא יגיע אלינו מרוב גובהו של המגדל ואחת אומרת נלך ונעבוד ע״ז שם כי זה המגדל יהיה לנו כדי שנהיה בחבור וקבוץ אחד ואף אם נעבוד ע״ז לא יביא אלינו עונש מבול כמ״ש בב״ר דור המבול על ידי שהיו שטופים בגזל לא נשתייר מהם פליטה אבל אלו היו אוהבים זה כו׳ נשתייר מהם פליטה שאפי׳ ישראל כו׳ שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו וזו שאומרת נעשה מלחמה הוסיפה לחטוא לאו כל הימנו שיבור לו העליונים ולנו התחתונים אלא נשים ע״ז בראשו וניתן חרב בידו כו׳ עיין בבראשית רבה והיה העונש להם במדה שהאומרת נעלה ונשב שם הורידם והפיצם ה׳ בכל העולם ושאמרו נעשה מלחמה נעשו קופין כו׳ שגם מקום התחתונים לא ניתן להם כראוי לבני אדם ולזו הכת אין ראיה מהכתוב ואולי כי בקבלה היה להם כי המינים רבים מבני אדם משונים באיים רחוקים באו מדור הפלגה בחטאם ושאומרת נעבוד ע״ז בקבוץ א׳ ושפה אחת בלל ה׳ וגו׳ וזו גם כן דעת ר״ן שאמר שכולן לדעת א׳ נתכוונו לשם ע״ז ועיין פירש״י בחומש. ומאמר ר״י נמי מגדל שליש נשרף ושליש נבלע ושליש קיים כו׳ ע״ש הג׳ כתות שזכר לעיל שבנו אותו מגדל כפי רוע מחשבתם שאמרו נעשה מלחמה נשרף. שאמרו נעבוד ע״ז נבלע. שאמרו נשב שם מפני המבול ירד לארץ והוא קיים:
א שנינו במשנה שדור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא. ושואלים: מאי עבוד [מה חטא עשו]? שהרי לא נתפרש עוונם בתורה. אמרי דבי [אמרו בני בית מדרשו] של ר׳ שילא, כך אמרו בוני המגדל: נבנה מגדל, ונעלה לרקיע, ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו. מחכו עלה במערבא [היו צוחקים על כך בארץ ישראל] שלא קבלו הסבר זה: אם כן ליבנו אחד בטורא [שיבנו מגדל אחד בהר] במקום גבוה, ומדוע בנוהו בבקעה דווקא?
§ The mishna teaches that the members of the generation of the dispersion have no share in the World-to-Come. The Gemara asks: What sin did they perform? Their sin is not explicitly delineated in the Torah. The school of Rabbi Sheila say that the builders of the Tower of Babel said: We will build a tower and ascend to heaven, and we will strike it with axes so that its waters will flow. They laughed at this explanation in the West, Eretz Yisrael, and asked: If that was their objective, let them build a tower on a mountain; why did they build it specifically in a valley (see Genesis 11:2)?
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) (אֶלָּא) א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָר נֶחְלְקוּ לג׳לְשָׁלֹשׁ כִּיתּוֹת אַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה1 וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם הֱפִיצָם ה׳ וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה נַעֲשׂוּ קוֹפִים וְרוּחוֹת וְשֵׁידִים וְלִילִין וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה2 {בראשית י״א:ט׳} כִּי שָׁם בָּלַל ה׳ שְׂפַת כׇּל הָאָרֶץ.

Rather, Rabbi Yirmeya bar Elazar says: They divided into three factions; one said: Let us ascend to the top of the tower and dwell there. And one said: Let us ascend to the top of the tower and engage in idol worship. And one said: Let us ascend to the top of the tower and wage war. With regard to that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and dwell there, God dispersed them. And that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and wage war, became apes, and spirits, and demons, and female demons. And with regard to that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and engage in idol wor-ship, it is written: “Because there the Lord confounded the language of all the earth” (Genesis 11:9).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הפיצם ה׳ – פיזרם בכל העולם.
שדים – יש להם צורת אדם ואוכלין ושותין כבני אדם.
רוחין – בלי גוף וצורה.
לילין – צורת אדם אלא שיש להם כנפים במסכת נדה (דף נד:).
זו שאומרה נעבוד ע״ז כי שם בלל ה׳ – בלבל לשונם כדי שלא יהא אחד מכוון לדעת חבירו לעבוד ע״ז.
אלא אמר ר׳ ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד שם עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה. זו שאומרת ״נעלה ונשב שם״הפיצם ה׳, וזו שאומרת ״נעלה ונעשה מלחמה״נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין (מיני שדים), וזו שאומרת ״נעלה ונעבוד עבודה זרה״ — בהם נתקיים ״כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ״ (בראשית יא, ט).
Rather, Rabbi Yirmeya bar Elazar says: They divided into three factions; one said: Let us ascend to the top of the tower and dwell there. And one said: Let us ascend to the top of the tower and engage in idol worship. And one said: Let us ascend to the top of the tower and wage war. With regard to that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and dwell there, God dispersed them. And that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and wage war, became apes, and spirits, and demons, and female demons. And with regard to that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and engage in idol wor-ship, it is written: “Because there the Lord confounded the language of all the earth” (Genesis 11:9).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כּוּלָּם לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה1 נִתְכַּוְּונוּ כְּתִיב הָכָא {בראשית י״א:ד׳} נַעֲשָׂה לָנוּ שֵׁם וּכְתִיב הָתָם {שמות כ״ג:י״ג} וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ מָה לְהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה2 אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה3.

It is taught in a baraita: Rabbi Natan says: All of those factions intended to build the tower for the sake of idol worship. It is written here: “And let us make a name for us” (Genesis 11:4), and it is written there: “And make no mention of the name of the other gods” (Exodus 23:13). Just as there, the connotation of “name” is idol worship, so too here, the connotation of “name” is idol worship.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
3. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תניא [שנויה ברייתא] ר׳ נתן אומר: כולם, כל בוני המגדל בכתות השונות, לשם עבודה זרה נתכוונו, ומנין אתה למד זאת — כתיב הכא [נאמר כאן] ״ונעשה לנו שם״ (בראשית יא, ד), וכתיב התם [ונאמר שם]: ״ושם אלהים אחרים לא תזכירו״ (שמות כג, יג) מה להלן ״שם אלהים אחרים״ — עבודה זרה הוא, אף כאן ״שם״ — עבודה זרה.
It is taught in a baraita: Rabbi Natan says: All of those factions intended to build the tower for the sake of idol worship. It is written here: “And let us make a name for us” (Genesis 11:4), and it is written there: “And make no mention of the name of the other gods” (Exodus 23:13). Just as there, the connotation of “name” is idol worship, so too here, the connotation of “name” is idol worship.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִגְדָּל שְׁלִישׁ נִשְׂרַף שְׁלִישׁ נִבְלַע שְׁלִישׁ קַיָּים אָמַר רַב אֲוִיר מִגְדָּל מְשַׁכֵּחַ אָמַר רַב יוֹסֵף בָּבֶל וּבוֹרְסִיף סִימָן רַע לַתּוֹרָה מַאי בּוֹרְסִיף אָמַר ר׳רַבִּי אַסִּי בּוֹר שָׁאפֵי.:

Rabbi Yoḥanan says: The uppermost third of the tower was burned, the lowermost third of the tower was swallowed into the earth, and the middle third remained intact. Rav says: The atmosphere of the tower causes forgetfulness; anyone who goes there forgets what he has learned. As a result of the building of the tower, forgetting was introduced into the world. Rav Yosef says: Babylonia and the adjacent place, Bursif, are each a bad omen for Torah, i.e., they cause one to forget his knowledge. The Gemara asks: What is the meaning of Bursif? Rabbi Asi says: It is an abbreviation of empty pit [bor shafi].
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ברסיף
ברסיףאבבל בבל ברסיף (שבת לו. בסוכה לד. סנהדרין קט.) בגמ׳ דדור המבול אמר רב אויא מגדל משכח את התלמוד א״ר יוחנן בבל ובורסיף סימן רע בתורה מאי בורסיף בור שפת (בראשית רבה) ויפץ ה׳ אותם אמר ליה מן הדין אתר את אמר ליה מן בורסיף אמר לי׳ לא כן אלא בולסיף: כי שם בלל ה׳ שפת פי׳ בערך חצוצרות:
א. [שטאדט אין בבל.]
שליש [נבלע] – נבלעו יסודותיה משוקעת היא בקרקע עד שליש ושליש של מעלה נשרף ושליש אמצעי קיים בקרקע ולא שיהא עומד באויר.
אויר מגדל – מראש המגדל (כלומר) [כמו אוירה של עיר] מי שעומד סביב למגדל ורואה אוירה ומראה גובה שלו.
משכח – שכן נגזר על אותו מקום שישכח ולכך הם עצמם שכחו את לשונם.
בבל ובורסיף סימן רע לתורה – שמשכחין הלמוד מפני שעומדים באויר המגדל.
למה נקרא שמה בורסיף בור שאפי – בור שנתרוקן מימיו כלומר משכח האדם כל מה שלומד.
שאפי – כמו (ב״מ דף ס.) השופה את היין לשון (ירמיהו מח) הורק מכלי אל כלי ומפני מה שמה בבל [שמשכחת] אמר רב יוסף כי שם בלל לפי שבלבל הקדוש ברוך הוא את לשונם לשם לכך היא משכחת.
סימן רע – כלומר שמם סימן שכחה היא.
אמר רב יוסף בבל בורסי סימן רע לתורה שמשכח את התלמוד שכן נגזר על אותו מקום שיהו כל העומדין שם שכחנין ולפיכך שכחו בוניו לשונם דאי אמרת דלא נגזרה גזרה אלא אהנהו דבנו ליה מאי נפקא מינה הא אפשר דאתו אחרינו ודיירי ביה ובנו ליה טפי. מאי בורסי אמר רב אשי בור שפת ואית דגרסי בור שאפי ומפרשי לה בור שנתרוקן ממימיו שהרי משכח את אדם כל מה שלומד, שאפי [כמו השופה] יין לחמרים (תוספתא הביאה הרי״ף ס״פ הזהב):
רש״י אחר ד״ה אם כן ליבנו כו׳ צ״ל ד״ה הפיצם כו׳ ואחריו ד״ה שדים כו׳ ואחריו ד״ה רוחין ואחריו ד״ה לילין כו׳:
בד״ה זה שאומרת צ״ל זו:
אויר מגדל משכח כו׳. פירש״י הרואה אוירה ומראה גובה שלו עכ״ל והיינו תחת צלו והוא דחוק קצת ויש לפרש אויר מגדל דאף העומד בצל האויר של המגדל דהיינו גם בצל החלק הנשרף והנבלע דנעשה אויר עכשיו ומדברי הערוך בערך בורסיף נראה דל״ג אויר אלא אמר רב אויא מגדל משכח והוא שם אמורא וק״ל:
אמר ר׳ יוחנן: מגדל זה שליש העליון נשרף, שליש ממנו נבלע באדמה, ושליש האמצעי קיים. אמר רב: אויר מגדל משכח, שכל השוהה שם שוכח תלמודו, לפי שבגללו באה שכחה לעולם. אמר רב יוסף: בבל ובורסיף הסמוכה לה סימן רע לתורה. ושואלים: מה טעם השם ״בורסיף״? אמר רב אסי: בור שאפי [בור ריק] שאין בו עוד כל תוכן.
Rabbi Yoḥanan says: The uppermost third of the tower was burned, the lowermost third of the tower was swallowed into the earth, and the middle third remained intact. Rav says: The atmosphere of the tower causes forgetfulness; anyone who goes there forgets what he has learned. As a result of the building of the tower, forgetting was introduced into the world. Rav Yosef says: Babylonia and the adjacent place, Bursif, are each a bad omen for Torah, i.e., they cause one to forget his knowledge. The Gemara asks: What is the meaning of Bursif? Rabbi Asi says: It is an abbreviation of empty pit [bor shafi].
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית י״ג:י״ג} וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים לה׳ מְאֹד רָעִים בעוה״זבָּעוֹלָם הַזֶּה וְחַטָּאִים לָעוֹלָם הַבָּא.

§ The mishna teaches: The people of Sodom have no share in the World-to-Come. The Sages taught: The people of Sodom have no share in the World-to-Come, as it is stated: “And the men of Sodom were wicked and sinners before the Lord exceedingly” (Genesis 13:13). “Wicked” indicates in this world; “and sinners” indicates for the World-to-Come.
רמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פיסקא אנשי סדום אין להם חלק לעוה״ב כו׳. דרש רבא מאי דכתיב חתר בחשך בתים יומם חתמו למו שהיו חותמים בתי גנזיהן של בעלי בתים בריח אפרסמון ביום ובאין וחותרין בחשך והיינו דאמרי׳ מלמד שהיו נותנין עיניהן בבעלי בתים ומפקידין אפרסמון אצלו כדי שיהו יודעין היכן בעלי בתים מצניעין ממונן שכן דרך השומרים להניח את הפקדון בבתי גנזיהן כדי שיהא משומר יפה ובאין בלילה לבית שהיה אפרסמון מונח בתוכו וחותרין אותו. דרשה ר׳ יוסי בציפורי איחתרן ההיא ליליא תלת מאה מחתרתא בציפורי ע״י ריח אפרסמון שהיו הגנבים מפקידין אצל בעלי בתים כו׳. כי נח נפשיה דר״י [שפעי] מרזבי דצפרי דמא ומן השמים הראו להן כך כדי להגיד מעלתו של ר״י. דאית ליה תורא כו׳ כך היתה מדתן של אנשי סדום מי שיש לו שור מחייבין אותו לרעות בהמות העיר יום א׳ ומי שאין לו כלום מחייבין אותו לרעות שני ימים הואיל ואין טורח בשלו וזו מדת חמס היא שמי שיש לו בהמה משלו וצריך לרעותה נוח לו לרעות אחרות עמה שהרי אינו בטל ממלאכתו כלום כדאמרי׳ התם (ב״מ ס״ט.) דאמרי אינשי גבול לתורך גבול לתורי אבל מי שאין לו בהמה לרעות אינו יכול לרעות בהמה אחרת אפי׳ שעה אחת לפי שהוא בטל ממלאכתו.
ארבעה דייני הוו בסדום וכלהו איקרו על שום עובדיהו דמחי ליה לאיתתא דחבריה ומפלא אמרי ליה נקטה וניעברינה לך תפשנה ונבא עליה ונעברנה לך במקום העובר שהפילה. דפסיק ליה לאודנא דחמרא אמרי ליה הבה ניהליה עד דקדחה תן לו את החמור ויהיה אצלו עד שתצמח אזנו ויחזירנו לך כשהוא שלם שאין ראוי שיחזירנו לך בעוד שהוא חסר. דפדע ליה לחבריה הפוצע את חבירו אומרין לו לפצוע תן לו שכר הקזה שהיית צריך להקיז דם. אליעזר עבד אברהם נזדמן שם פעם אחת והיה נושה זוז באחד מהן אמר לו תן לי זוז שיש לי בידך (נטליה לוה) [נטל הלוה] אבן ופצעו בא לפני הדיין אמר לו לאליעזר תן לו זוז אחד שכר הקזה פצעו אליעזר לדיין ואמר לו גם אני נושה בך זוז תנהו לזה בשכר הדם שהוציא ממני. הויין להו כרסיאת׳ היו להן כסאות להשכיב עליהן את האורחין כשהיה האורח ארוך יתר מן הכסא היו חותכין ממנו כדי לקצרו להשוות מדתו למדת הכסא וכשהיה קצר מן הכסא היו מותחין אותו. היתה ריבה אחת ביניהן שהיתה מוליכה פת לעניים בחשאי נתגלה הדבר וסכוה בדבש והעמידוה על אגר שורי על גג החומה באו הדבורים ואכלוה ועל דבר זה נחתם עליהם גזר דין:
ב שנינו במשנה שאנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא וכו׳. תנו רבנן [שנו חכמים]: אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ואנשי סדם רעים וחטאים לה׳ מאד״ (בראשית יג, יג) ״רעים״בעולם הזה, ״וחטאים״לעולם הבא.
§ The mishna teaches: The people of Sodom have no share in the World-to-Come. The Sages taught: The people of Sodom have no share in the World-to-Come, as it is stated: “And the men of Sodom were wicked and sinners before the Lord exceedingly” (Genesis 13:13). “Wicked” indicates in this world; “and sinners” indicates for the World-to-Come.
רמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רַב יְהוּדָה רָעִים בְּגוּפָן וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם רָעִים בְּגוּפָן דִּכְתִיב {בראשית ל״ט:ט׳} וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם דִּכְתִיב {דברים ט״ו:ט׳} וְהָיָה בְךָ חֵטְא לַה׳ זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם מְאֹד שֶׁמִּתְכַּוְּונִים וְחוֹטְאִים.

Rav Yehuda says: “Wicked” is referring to sins they committed with their bodies; “and sinners” is referring to sins they committed with their money. “Wicked” is referring to sins they committed with their bodies, as it is written with regard to Joseph and the wife of Potiphar: “And how can I do this great wickedness, and sin against God” (Genesis 39:9). “And sinners” is referring to sins they committed with their money, as it is written: “And your eye is wicked against your poor brother, and you give him nothing…for it shall be reckoned to you as a sin” (Deuteronomy 15:9). “Before the Lord”; this is referring to blessing, a euphemism for cursing, God. “Exceedingly” means that they had intent and sinned and did not sin unwittingly or driven by lust.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רעים בגופם – שטופים בזימה.
השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו׳ והיה בך חטא – והיינו ממון.
דכתיב איך אעשה הרעה וגו׳. אע״ג דסיפא דקרא הכא ע״כ וחטאתי לאלהים נמי לגופו אתא מ״מ כיון דדייק ליה נמי וחטאים לממון שנאמר והיה בך חטא ע״כ רעים לגופן וכן להפך לתנא דמתניתין דדייק ליה רעים לממון מדכתיב ורעה עיניך גו׳ ע״כ חטאים הכא לגופן ומ״ש לה׳ זו ברכת השם מפורש פד״מ:
מאד שמתכונים וחוטאים. כפירש״י בחומש לה׳ מאד יודעים רבונם ומתכוונים למרוד בו. ולאו מלה׳ דרשו כך כמ״ש מהר״ן לפי׳ רש״י גבי גבור ציד לפני ה׳ דהכא בהדיא ממלת מאד שהוא מורה על גודל החטא שיודעים כו׳ אבל מלה׳ אין נראה להו לדרוש כן ורש״י בחומש הביא כאן דברי רב יהודה רעים בגופן וחטאים בממונן וכתב הרא״ם למה הניח דברי המתרגם בישין בממונהון וחטאים בגויתהון כו׳ וכל שכן שהברייתא לעזרו עכ״ל ונראה ליישב לפי שדרכו לרדוף הפשוטו ופי׳ סוף הפסוק מאד אליבא דרב יהודה על רבוי החטא שמתכוונים למרוד בו שהוא יותר פשוטו משנפרש מאד זו ש״ד כברייתא נקט רש״י סירכי׳ ופי׳ כל הפסוק אליבא דרב יהודה ומה״ט השמיט רש״י ז״ל בפי׳ החומש דרשה דלה׳ זו ברכת השם לפי שאינה קרובה לפשוטו וזהו דרכו של רש״י בכמה מקומות בחומש:
אמר רב יהודה: ״רעים״ — משמע שעושים עבירות בגופן, ״וחטאים״בממונם. וראיה לדבר ש״רעים״ פירושו בגופןדכתיב [שנאמר] בדבר יוסף אל אשת פוטיפר: ״ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים״ (בראשית לט, ט). ״וחטאים״ משמעו בממונם, דכתיב [שנאמר]: ״ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו... והיה בך חטא״ (דברים טו, ט), ״לה׳⁠ ⁠״זו ברכת (קללה, בלשון נקיה) השם, ״מאד״שמתכוונים וחוטאים ואינם עושים בשגגה או מפני התאוה.
Rav Yehuda says: “Wicked” is referring to sins they committed with their bodies; “and sinners” is referring to sins they committed with their money. “Wicked” is referring to sins they committed with their bodies, as it is written with regard to Joseph and the wife of Potiphar: “And how can I do this great wickedness, and sin against God” (Genesis 39:9). “And sinners” is referring to sins they committed with their money, as it is written: “And your eye is wicked against your poor brother, and you give him nothing…for it shall be reckoned to you as a sin” (Deuteronomy 15:9). “Before the Lord”; this is referring to blessing, a euphemism for cursing, God. “Exceedingly” means that they had intent and sinned and did not sin unwittingly or driven by lust.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) בְּמַתְנִיתָא תָּנָא רָעִים בְּמָמוֹנָם וְחַטָּאִים בְּגוּפָן רָעִים בְּמָמוֹנָם דִּכְתִיב {דברים ט״ו:ט׳} וְרָעָה עֵינֶךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְחַטָּאִים בְּגוּפָן דִּכְתִיב {בראשית ל״ט:ט׳} וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים לַה׳ זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם מְאֹד זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב כ״א:ט״ז} גם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה (בִּירוּשָׁלַיִם) הַרְבֵּה מְאֹד [וְגוֹ׳].

It was taught in a baraita: “Wicked” is referring to sins they committed with their money; “and sinners” is referring to sins they committed with their bodies. “Wicked” is referring to sins they committed with their money, as it is written: “And your eye is wicked against your poor brother and you give him nothing” (Deuteronomy 15:9). “And sinners” is referring to sins they committed with their bodies, as it is written with regard to Joseph and the wife of Potiphar: “And sin against God” (Genesis 39:9). “Before the Lord”; this is referring to blessing, a euphemism for cursing, God. “Exceedingly [meod]” is referring to bloodshed, as it is stated: “Moreover Manasseh shed very [meod] much blood” (II Kings 21:16).
מהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ דכתיב וחטאתי לאלהים כו׳ ונשכח תורת כו׳ אתו וקא מצערי ליה אמרו ליה יהבית אורחי לגנבי אמר להו הבו ליה תרי תורי כו׳ כצ״ל:
במתניתא תנא [בברייתא שנו]: ״רעים״בממונם, ״וחטאים״בגופן, ״רעים״בממונם, דכתיב [שנאמר]: ״ורעה עינך באחיך האביון״ (בראשית לט, ט), ״וחטאים״בגופן, דכתיב [שנאמר]: ״וחטאתי לאלהים״ (בראשית לט, ט). ״לה׳⁠ ⁠״זו ברכת השם, ״מאד״זו שפיכות דמים, שנאמר: ״וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד״ (מלכים ב׳ כא, טז).
It was taught in a baraita: “Wicked” is referring to sins they committed with their money; “and sinners” is referring to sins they committed with their bodies. “Wicked” is referring to sins they committed with their money, as it is written: “And your eye is wicked against your poor brother and you give him nothing” (Deuteronomy 15:9). “And sinners” is referring to sins they committed with their bodies, as it is written with regard to Joseph and the wife of Potiphar: “And sin against God” (Genesis 39:9). “Before the Lord”; this is referring to blessing, a euphemism for cursing, God. “Exceedingly [meod]” is referring to bloodshed, as it is stated: “Moreover Manasseh shed very [meod] much blood” (II Kings 21:16).
מהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמָה כְּתִיב בָּהֶם {איוב כ״ח:ה׳} אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל.

The Sages taught: The people of Sodom became haughty and sinned due only to the excessive goodness that the Holy One, Blessed be He, bestowed upon them. And what is written concerning them, indicating that goodness? “As for the earth, out of it comes bread, and underneath it is turned up as it were by fire. Its stones are the place of sapphires, and it has dust of gold. That path no bird of prey knows, neither has the falcon’s eye seen it. The proud beasts have not trodden it, nor has the lion passed thereby” (Job 28:5–8). The reference is to the city of Sodom, which was later overturned, as it is stated thereafter: “He puts forth His hand upon the flinty rock; He overturns the mountains by the roots” (Job 28:9).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ארץ ממנה יצא לחם – ארץ שבעה וטובה היא.
ותחתיה נהפך כמו אש – ואחר כן נהפכה.
בשביל טובה כו׳. לפי שיש ארץ שצומח בה הרבה זרעים ללחם אשר מוכרין ממנה להיות להם כסף וזהב לשאר צרכים וכן להפך יש ארץ אשר עפרות זהב לה ואינה מגדלת לחם וצריכין ליקח להם לחם משאר ארצות ולכך צריכין לעוברי דרכים אבל אנו שיש לנו שתיהן מה לנו לעוברי דרכים נשכח תורת רגל כו׳ ועוד אמר מרוב טובתן שלא שלטו בארצן מזיקין וחיה רעה כמ״ש נתיב לא ידעו וגו׳ ולא עדה עליו שחל שכ״ז הביאם למרוד בו כמ״ש בדור המבול:
תנו רבנן [שנו חכמים]: אנשי סדום לא נתגאו בעצמם וחטאו אלא בשביל טובה יתירה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא, ומה כתיב [נאמר] בהם״ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש. מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו. נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה. לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל״ (איוב כח, ה--ט). ומדובר שם בסדום, כאמור: ״בחלמיש שלח ידו הפך משורש הרים״ (איוב כח, ט).
The Sages taught: The people of Sodom became haughty and sinned due only to the excessive goodness that the Holy One, Blessed be He, bestowed upon them. And what is written concerning them, indicating that goodness? “As for the earth, out of it comes bread, and underneath it is turned up as it were by fire. Its stones are the place of sapphires, and it has dust of gold. That path no bird of prey knows, neither has the falcon’s eye seen it. The proud beasts have not trodden it, nor has the lion passed thereby” (Job 28:5–8). The reference is to the city of Sodom, which was later overturned, as it is stated thereafter: “He puts forth His hand upon the flinty rock; He overturns the mountains by the roots” (Job 28:9).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמְרוּ וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים שֶׁאֵין בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵינוּ [מִמָּמוֹנֵנוּ] בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ שֶׁנֶּאֱמַר {איוב כ״ח:ד׳} פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ.

The people of Sodom said: Since we live in a land from which bread comes and has the dust of gold, we have everything that we need. Why do we need travelers, as they come only to divest us of our property? Come, let us cause the proper treatment of travelers to be forgotten from our land, as it is stated: “He breaks open a watercourse in a place far from inhabitants, forgotten by pedestrians, they are dried up, they have moved away from men” (Job 28:4).
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם – שיש לנו שיפוע לחם למה לנו עוברי דרכים.
ונשכח – שלא יעברו עוברי דרכים בארצנו.
פרץ – הקב״ה נחל גפרית ואש.
מעם גר – ממקום הליכתו שהיה הולך למעלה והשליכו עליהם הנשכחים מני רגל ונתדלדלו (מאדם) [מארצם] ונעו לדראון.
גר – קוררט״ל בלעז כמו (שמואל ב יד) מים הנגרים.
בד״ה שליש נבלע יסודותיה כו׳ עד שליש ושליש כו׳ כצ״ל:
בד״ה שאפי כו׳ לשם לכך היא משכחת כצ״ל:
אמרו אנשי סדום: וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרת זהב לו הלא יש לנו כל צרכינו ויותר, למה לנו עוברי דרכים? שאין באים אלינו אלא לחסרינו מממוננו. בואו ונשכח תורת רגל מארצנו שלא יבוא איש אלינו, שנאמר: ״פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו״ (איוב כח, ד).
The people of Sodom said: Since we live in a land from which bread comes and has the dust of gold, we have everything that we need. Why do we need travelers, as they come only to divest us of our property? Come, let us cause the proper treatment of travelers to be forgotten from our land, as it is stated: “He breaks open a watercourse in a place far from inhabitants, forgotten by pedestrians, they are dried up, they have moved away from men” (Job 28:4).
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב {תהלים ס״ב:ד׳} עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרׇצְּחוּ כוּלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִיר נָטוּי וְדוֹחִין אוֹתוֹ עָלָיו וּבָאִים וְנוֹטְלִין אֶת מָמוֹנוֹ.

Rava taught: What is the meaning of that which is written: “How long will you seek to overwhelm a man? You will all be murdered like a leaning wall or a tottering fence” (Psalms 62:4)? This teaches that the people of Sodom set their sights on property owners. They would take one and place him alongside an inclined, flimsy wall that was about to fall, and push it upon him to kill him, and then they would come and take his property.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תהותתו – תבקשו תרמיות ותואנות.
תרצחו כולכם – ע״י קיר נטוי וגדר הדחויה.
ודוחין אותו עליו כו׳. ר״ל שנוטלין ממונן בדין כאילו הפילו להן הקיר בידים ונוטלין ממונו ר״ל של הקיר שאומרים שהזיקו להפיל להן כותל בריא וחייב לשלם אותו הקיר וק״ל:
דרש רבא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה״ (תהלים סב, ד)מלמד שהיו אנשי סדום נותנין עיניהן בבעלי ממון, ומושיבין אותו אצל קיר נטוי (עומד ליפול) ודוחין (דוחפים ומפילים) אותו עליו, ונהרג, ובאים ונוטלין את ממונו.
Rava taught: What is the meaning of that which is written: “How long will you seek to overwhelm a man? You will all be murdered like a leaning wall or a tottering fence” (Psalms 62:4)? This teaches that the people of Sodom set their sights on property owners. They would take one and place him alongside an inclined, flimsy wall that was about to fall, and push it upon him to kill him, and then they would come and take his property.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב {איוב כ״ד:ט״ז} חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ לֹא (ראו) [יָדְעוּ] אוֹר מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמַפְקִידִים אֶצְלוֹ אֲפַרְסְמוֹן וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּבֵית גִּנְזֵיהֶם לָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִין אוֹתוֹ כְּכֶלֶב שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים נ״ט:ז׳,ט״ו} יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר וּבָאִים וְחוֹתְרִים שָׁם וְנוֹטְלִין אוֹתוֹ מָמוֹן.

Rava taught: What is the meaning of that which is written: “In the dark they dig through houses; by day they shut themselves up; they know not the light” (Job 24:16)? This teaches that they would set their sights on property owners. They would take one and they would give him balsam, whose smell diffuses, and the property owner would place it in his treasury. In the evening, the people of Sodom would come and sniff it out like a dog and discover the location of the property owner’s treasury, as it is stated: “They return at evening; they howl like a dog, and go round about the city” (Psalms 59:7). And after discovering the location they would come and dig there, and they would take that property.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יומם חתמו למו – היום סותמים וסוגרין כאילו לא ידעו אור כלומר סותמין וחותמין.
אפרסמון – שלהם להפקידו ביד בעלי ממון כדי שיהו מניחין פקדון שלהם בבית גנזיהם ובלילה מריחין האפרסמון וחותרין שם מנהגו של מפקיד צורר וחותם.
בד״ה וכי מאחר כו׳ עוברי דרכים הס״ד:
בד״ה מעם גר כו׳ והשליכו עלי הנשכחים מני רגל ונתדלדלו מאדם ונעו כו׳ כצ״ל:
בד״ה יומם חתמו כו׳ וחותמיו הס״ד:
בד״ה אפרסמון כו׳ מנהגו של מפקיד צורה וחותם כצ״ל:
חתר בחושך וגו׳. עיין פירש״י הכא ובאיוב ובילקוט נדרש על מעשה דור המבול והנהו קראי דכתיבי נמי בהאי ענינא קל הוא על פני המים וגו׳ נדרש לעיל על מעשה דור המבול גם יש לדקדק בהנהו קראי דמייתי הכא בסמוך ערום הלכו וגו׳ חמור יתומים וגו׳ גבולות ישיגו וגו׳ והוא לקברות וגו׳ דכתיבי ג״כ בהאי ענינא ונדרשו ג״כ בילקוט על מעשה דור המבול ולא ידענא למאי מייתי להו הכא באנשי סדום ולא דריש בהו כלום גם הובאו בגמ׳ שלא כסדר דכתיבי בקרא ואפשר ליישב בקצת דכל הנהו עובדי דמעשה אנשי סדום דמייתי בסמוך נרמזו בהנך קראי מ״ש ערום הלכו וגו׳ רמז לעובדא דהתנו בהדייהו כל דמזמן אכסנאי לבי הלולא לשלחו לגלימיה כו׳ ומ״ש חמור יתומים כו׳ רמז דפסק ליה לאודנא דחמרא א״ל הבי ניהליה עד כו׳ היינו שאומרים שאינן גוזלין החמור אבל ינהגו אותו עד שיצמח שוב אזנו ומ״ש יחבלו שור אלמנה הוא רמז ליתמא בר ארמלתא שחובלים השור לאחד היתומים בחובם עד שאין לו שור ושוב אמרו דאית ליה חד תורא כו׳ ומ״ש גבולות ישיגו וגו׳ אמר שבאותו עדר שגזלו מאלמנה יוסיפו לחטוא וכו׳ שגבולות ישיגו וירעו אותו עדר בשדות אחרים ומ״ש והוא לקברות וגו׳ הרמז על מעשה דאליעזר כאלו הובא לקברות דא״ל גני אפוריא אמטה של מתים אי הוה מאריך גייזי ליה אי הוה גוץ מתחי ליה ואמר תשובתו להם ועל גדיש ישקוד כי הוא שקוד לשכוב תמיד על הגדיש ולא על פוריא על שנדר כן ואיך שיהיה סדר הכתובים דמייתי אינן לפי סדרן בס׳ איוב ולא לפי סדר המעשים דמייתי לקמן ויראה דחשיב בהנך עובדי דאנשי סדום שלא היה בהם אלו הג׳ מדות גמ״ח ומשפט וצדקה גמ״ח כמ״ש נשכח תורת רגל מארצנו כו׳ דהיינו הכנסת אורחים משפט כמ״ש לקמן בד׳ דייני דסדום צדקה כמ״ש לקמן בהך רביתא ובאינך עובדי ועד״ז יש לפרש שאמר הכתוב במעשה סדום וה׳ אמר המכסה אני מאברהם וגו׳ ואברהם היו יהיה וגו׳ אמר שע״כ אין אני מכסה מאברהם אשר אני עושה בסדום מחמת איזו עבירות שבידם כי אין ראוי להעלים ממנו עונותיהם כי הנה הוא יהיה לגוי עצום ונברכו וגו׳ ואין ראוי שיהיו בזרעו אלו עונות שאני מעניש סדום עליהם וע״כ ידעתיו ר״ל ידעתיו אותו עונותיהם למען אשר יצוה את בניו שלא יעשו כמותן רק בהפך זה דהיינו ושמרו דרך וגו׳ דהיינו שישמרו על הדרכים על האורחים כמ״ש באברהם והוא יושב פתח האהל וגו׳ וכמ״ש ויטע אשל וגו׳ גם יצוה לעשות צדקה ומשפט כמשמעו למען הביא וגו׳ ולולי שיצוה כך בניו יענשו חס ושלום כסדום:
דרש רבא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור״ (איוב כד, טז)מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון, והיו מפקידים אצלו אפרסמון שריחו נודף ביותר ומניחים אותו בעלי הבתים בבית גנזיהם, לערב היו באים המפקידים ומריחין אותו (את האפרסמון). ככלב היכן הוא טמון, שנאמר: ״ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר״ (תהלים נט, ז), ובאים וחותרים שם, שהרי נודע להם על ידי כך היכן בית גנזיו של העשיר, ונוטלין אותו ממון.
Rava taught: What is the meaning of that which is written: “In the dark they dig through houses; by day they shut themselves up; they know not the light” (Job 24:16)? This teaches that they would set their sights on property owners. They would take one and they would give him balsam, whose smell diffuses, and the property owner would place it in his treasury. In the evening, the people of Sodom would come and sniff it out like a dog and discover the location of the property owner’s treasury, as it is stated: “They return at evening; they howl like a dog, and go round about the city” (Psalms 59:7). And after discovering the location they would come and dig there, and they would take that property.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) {איוב כ״ד:י׳} עָרוֹם (הִלְּכוּ) [יָלִינוּ] מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה גְּבוּלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ {איוב כ״א:ל״ב} וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד.

The Gemara cites verses that allude to the practices of the people of Sodom: “They lie at night naked without clothing, and they have no covering in the cold” (Job 24:7). And likewise: “They drive away the donkey of the fatherless; they take the widow’s ox as a pledge” (Job 24:3). And likewise: “They trespass; they violently steal flocks and graze them” (Job 24:2). And likewise: “For he is brought to the grave, and watch is kept over his tomb” (Job 21:32).
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ונאמר שם ״ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה״ (איוב כד, ז), וכן ״חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה״ (איוב כד, ג), וכן ״גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו״ (איוב כד, ב), וכן ״והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד״ (איוב כא, לב).
The Gemara cites verses that allude to the practices of the people of Sodom: “They lie at night naked without clothing, and they have no covering in the cold” (Job 24:7). And likewise: “They drive away the donkey of the fatherless; they take the widow’s ox as a pledge” (Job 24:3). And likewise: “They trespass; they violently steal flocks and graze them” (Job 24:2). And likewise: “For he is brought to the grave, and watch is kept over his tomb” (Job 21:32).
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) דָּרֵשׁ ר׳רַבִּי יוֹסֵי בְּצִיפּוֹרִי אִחַתְרַין הָהִיא לֵילְיָא תְּלָת מְאָה מַחְתְּרָתָא בְּצִיפּוֹרִי אֲתוֹ וְקָא מְצַעֲרִי לֵיהּ אֲמַרוּ לֵיהּ יְהַבְיתְּ אוֹרְחֵיהּ לְגַנָּבֵי אֲמַר לְהוּ מִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּאַתּוּ גַּנָּבֵי כִּי קָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי שָׁפְעִי מַרְזְבֵי דְצִיפּוֹרִי דְּמָא.

Rabbi Yosei taught in Tzippori the methods of theft employed in Sodom. That night three hundred tunnels were excavated in Tzippori in order to employ those methods. Homeowners came and harassed him; they said to him: You have given a way for thieves to steal. Rabbi Yosei said to them: Did I know that thieves would come as a result of my lecture? The Gemara relates: When Rabbi Yosei died, the gutters of Tzippori miraculously overflowed with blood as a sign of his death.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דרש ר׳ יוסי – בי מדרשא חתר בחשך בתים.
איחתרו תלת מאה מחתרתא – ע״י ריח אפרסמון שהיו מריחין ויודעין היכן מניחין ממונם.
מי הוה ידענא דאתו גנבי – ל״א: מי הוה ידענא דגנבי אתון.
שפעי מרזבי דציפורי דמא – דאדם גדול הוה ואיידי דאמר לעיל איחתרו מחתרתי בציפורי דאתרא דרבי יוסי התם הוה נקיט נמי הא מילתא דכי נח נפשיה כו׳ לאשמועינן דמצפורי הוה.
דרש ר׳ יוסי בציפורי וסיפר בתוך דבריו כיצד היו גונבים בסדום. אחתרין ההיא ליליא תלת דמאה מחתרתא [נחפרו באותו לילה שלש מאות מחתרות] בציפורי על פי עצות אלו. אתו וקא מצערי ליה [באו בעלי הבתים וצערו אותו], אמרו ליה [לו]: יהבית אורחיה לגנבי [נתת דרך לגנבים] לגנוב! אמר להו: מי הוה ידענא דאתו גנבי [וכי ידעתי שאתם גנבים] שכך תהא התוצאה של דרשתי. בדרך אגב מסופר: כי קא נח נפשיה [כאשר נחה נפשו, נפטר] ר׳ יוסי שפעי [שפעו] מרזבי העיר ציפורי דמא [דם] מתוך צער העולם עליו.
Rabbi Yosei taught in Tzippori the methods of theft employed in Sodom. That night three hundred tunnels were excavated in Tzippori in order to employ those methods. Homeowners came and harassed him; they said to him: You have given a way for thieves to steal. Rabbi Yosei said to them: Did I know that thieves would come as a result of my lecture? The Gemara relates: When Rabbi Yosei died, the gutters of Tzippori miraculously overflowed with blood as a sign of his death.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמְרִי דְּאִית לֵיהּ חַד תּוֹרָא מַרְעֵי חַד יוֹמָא דְּלֵית לֵיהּ לִירְעֵי תְּרֵי יוֹמֵי הָהוּא יַתְמָא בַּר אַרְמַלְתָּא הבו לֵיהּ תּוֹרֵי לְמִרְעֵיה אֲזַל שַׁקְלִינְהוּ וְקַטְלִינְהוּ אֲמַר לְהוּ

The people of Sodom would say: Anyone who has one ox shall herd the city’s oxen for one day. Anyone who does not have any oxen shall herd the city’s oxen for two days. The Gemara relates: They gave oxen to a certain orphan, son of a widow, to herd. He went and took them and killed them. The orphan said to the people of Sodom:
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1דאית ליה תורא – כך היה מנהגם של אנשי סדום מי שהיה לו שור אחד רועה כל בהמות העיר יום א׳ ומי שאין לו בהמה מגלגלין עליו לרעות ב׳ ימים.
אמר להו – יתמי למרי דתורא דאית ליה חד תורא כו׳.
1. שני ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא בתחילת דף ק״ט:
ולענין סדום מה רעות עשו, אמרי [אמרו] בני סדום: דאית ליה חד תורא [מי שיש לו שור אחד] — מרעי חד יומא [ירעה את עדרי העיר יום אחד], דלית ליה [מי שאין לו]לירעי תרי יומי [ירעה את עדרי העיר שני ימים]. וסיפרו: ההוא יתמא בר ארמלתא הבו ליה תורי למרעיה, אזל שקלינהו וקטלינהו [יתום אחד בן אלמנה נתנו לו שוורים לרעות, הלך לקח אותם והרג אותם] אמר להו [להם] היתום לבני סדום:
The people of Sodom would say: Anyone who has one ox shall herd the city’s oxen for one day. Anyone who does not have any oxen shall herd the city’s oxen for two days. The Gemara relates: They gave oxen to a certain orphan, son of a widow, to herd. He went and took them and killed them. The orphan said to the people of Sodom:
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144