Steinsaltz Commentary Sanhedrin 109a – ביאור שטיינזלץ סנהדרין קט.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

מַאן נְשַׁדַּר נְשַׁדַּר בַּהֲדֵי נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ דִּמְלוּמָּד בְּנִסִּים הוּא. כִּי מְטָא לְהָהוּא דִּיּוּרָא בְּעָא לְמֵיבַת אָמְרִי לֵיהּ מַאי אִיכָּא בַּהֲדָךְ אֲמַר לְהוּ קָא מוֹבֵילְנָא כְּרָגָא לְקֵיסָר קָמוּ בְּלֵילְיָא שְׁרֹינְהוּ לְסִיפְטֵיהּ וּשְׁקַלוּ כֹּל דַּהֲוָה גַּבֵּיהּ וּמַלֹּנְהוּ עַפְרָא כִּי מְטָא לְהָתָם אִישְׁתְּכַח עַפְרָא אֲמַר אַחוֹכֵי קָא מְחַיְּיכִי בִּי יְהוּדָאֵי אפקוהו לְמִקְטְלֵיהּ אֲמַר גַּם זוֹ לְטוֹבָה אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְאִידְּמִי לְהוּ כְּחַד מִינַּיְיהוּ אֲמַר לְהוּ דִּילְמָא הַאי עַפְרָא מֵעַפְרָא דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ הוּא דַּהֲוָה שָׁדֵי עַפְרָא הָווּ חַרְבֵי גִּילֵי הָווּ גִּירֵי בְּדוּק וְאַשְׁכַּחוּ הָכִי. הֲוָה מָחוֹזָא דְּלָא הֲווֹ קָא יָכְלִי לֵיהּ לְמִיכְבְּשֵׁיהּ שְׁדוֹ מֵהָהוּא עַפְרָא עֲלֵיהּ וְכַבְשׁוּהּ עיילוהו לְבֵי גִנְזָא אָמְרִי שְׁקוֹל דְּנִיחָא לָךְ מַלְּיֵיהּ לְסִיפְטָא דַּהֲבָא כִּי הֲדַר אֲתָא אֲמַרוּ לֵיהּ הָנָךְ דָּיּוֹרֵי מַאי אַמְטֵית לְבֵי מַלְכָּא אֲמַר לְהוּ מַאי דִּשְׁקַלִי מֵהָכָא אַמְטַאי לְהָתָם שָׁקְלִי אִינְהוּ אַמְטוֹ לְהָתָם קַטְלִינְהוּ לְהָנָךְ דָּיוֹרֵי.: דּוֹר הַפְּלַגָּה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳.: מַאי עֲבוּד אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא נִבְנֶה מִגְדָּל וְנַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַכֶּה אוֹתוֹ בְּקַרְדּוּמּוֹת כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא א״כאִם כֵּן לִיבְנוֹ אַחַד בטורא. (אֶלָּא) א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָר נֶחְלְקוּ לג׳לְשָׁלֹשׁ כִּיתּוֹת אַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה¹ וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם הֱפִיצָם ה׳ וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה נַעֲשׂוּ קוֹפִים וְרוּחוֹת וְשֵׁידִים וְלִילִין וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה² {בראשית י״א:ט׳} כִּי שָׁם בָּלַל ה׳ שְׂפַת כׇּל הָאָרֶץ. תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כּוּלָּם לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה³ נִתְכַּוְּונוּ כְּתִיב הָכָא {בראשית י״א:ד׳} נַעֲשָׂה לָנוּ שֵׁם וּכְתִיב הָתָם {שמות כ״ג:י״ג} וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ מָה לְהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה⁴ אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה⁵. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִגְדָּל שְׁלִישׁ נִשְׂרַף שְׁלִישׁ נִבְלַע שְׁלִישׁ קַיָּים אָמַר רַב אֲוִיר מִגְדָּל מְשַׁכֵּחַ אָמַר רַב יוֹסֵף בָּבֶל וּבוֹרְסִיף סִימָן רַע לַתּוֹרָה מַאי בּוֹרְסִיף אָמַר ר׳רַבִּי אַסִּי בּוֹר שָׁאפֵי.: אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית י״ג:י״ג} וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים לה׳ מְאֹד רָעִים בעוה״זבָּעוֹלָם הַזֶּה וְחַטָּאִים לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַב יְהוּדָה רָעִים בְּגוּפָן וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם רָעִים בְּגוּפָן דִּכְתִיב {בראשית ל״ט:ט׳} וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם דִּכְתִיב {דברים ט״ו:ט׳} וְהָיָה בְךָ חֵטְא לַה׳ זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם מְאֹד שֶׁמִּתְכַּוְּונִים וְחוֹטְאִים. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא רָעִים בְּמָמוֹנָם וְחַטָּאִים בְּגוּפָן רָעִים בְּמָמוֹנָם דִּכְתִיב {דברים ט״ו:ט׳} וְרָעָה עֵינֶךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְחַטָּאִים בְּגוּפָן דִּכְתִיב {בראשית ל״ט:ט׳} וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים לַה׳ זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם מְאֹד זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב כ״א:ט״ז} גם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה (בִּירוּשָׁלַיִם) הַרְבֵּה מְאֹד [וְגוֹ׳]. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמָה כְּתִיב בָּהֶם {איוב כ״ח:ה׳} אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל. אָמְרוּ וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים שֶׁאֵין בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵינוּ [מִמָּמוֹנֵנוּ] בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ שֶׁנֶּאֱמַר {איוב כ״ח:ד׳} פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ. דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב {תהלים ס״ב:ד׳} עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרׇצְּחוּ כוּלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִיר נָטוּי וְדוֹחִין אוֹתוֹ עָלָיו וּבָאִים וְנוֹטְלִין אֶת מָמוֹנוֹ. דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב {איוב כ״ד:ט״ז} חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ לֹא (ראו) [יָדְעוּ] אוֹר מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמַפְקִידִים אֶצְלוֹ אֲפַרְסְמוֹן וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּבֵית גִּנְזֵיהֶם לָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִין אוֹתוֹ כְּכֶלֶב שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים נ״ט:ז׳,ט״ו} יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר וּבָאִים וְחוֹתְרִים שָׁם וְנוֹטְלִין אוֹתוֹ מָמוֹן. {איוב כ״ד:י׳} עָרוֹם (הִלְּכוּ) [יָלִינוּ] מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה גְּבוּלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ {איוב כ״א:ל״ב} וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד. דָּרֵשׁ ר׳רַבִּי יוֹסֵי בְּצִיפּוֹרִי אִחַתְרַין הָהִיא לֵילְיָא תְּלָת מְאָה מַחְתְּרָתָא בְּצִיפּוֹרִי אֲתוֹ וְקָא מְצַעֲרִי לֵיהּ אֲמַרוּ לֵיהּ יְהַבְיתְּ אוֹרְחֵיהּ לְגַנָּבֵי אֲמַר לְהוּ מִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּאַתּוּ גַּנָּבֵי כִּי קָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי שָׁפְעִי מַרְזְבֵי דְצִיפּוֹרִי דְּמָא. אָמְרִי דְּאִית לֵיהּ חַד תּוֹרָא מַרְעֵי חַד יוֹמָא דְּלֵית לֵיהּ לִירְעֵי תְּרֵי יוֹמֵי הָהוּא יַתְמָא בַּר אַרְמַלְתָּא הבו לֵיהּ תּוֹרֵי לְמִרְעֵיה אֲזַל שַׁקְלִינְהוּ וְקַטְלִינְהוּ אֲמַר לְהוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

⁵ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.

מאן נשדר [מי נשלח את הדורון], והחליטו נשדר בהדי [נשלח בידי] נחום איש גם זו לפי שמלומד (רגיל) בנסים הוא, שמתרחשים לו ניסים רבים. כי מטא לההוא דיורא, בעא למיבת [כאשר בא לבית אחד, רצה ללון]. אמרי ליה [אמרו לו] בעלי הבית: מאי איכא בהדך [מה יש אתך]? אמר להו [להם]: קא מובילנא כרגא [אני מוביל את המס] לקיסר. קמו בליליא, שרינהו לסיפטיה, ושקלו [עמדו בלילה, פתחו את ארגזו, והוציאו] את כל דהוה גביה ומלנהו עפרא [שהיה בתוכו ומלאו אותו בעפר]. כי מטא להתם, אישתכח עפרא [כאשר הגיע לשם, לקיסר, נמצא שיש בידו עפר], אמר הקיסר: אחוכי קא מחייכי [צוחקים] בי יהודאי [היהודים] לתת לי מתנה כזו, אפקוהו למקטליה [הוציאוהו ליהרג], אמר נחום: ״גם זו לטובה״. אתא [בא] אליהו הנביא ואידמי להו כחד מינייהו [ונדמה להם כאחד מהם], אמר להו [להם]: דילמא האי עפרא מעפרא [שמא עפר זה מעפרו] של אברהם אבינו הוא דהוה שדי עפרא הוו חרבי, גילי הוו גירי [שהיה זורק עפר, נהיה חרבות, קש נהיה חיצים]. בדוק ואשכחו הכי [בדקו ומצאו שכך הוא]. הוה מחוזא [היה מחוז] שלא הוו קא יכלי ליה למיכבשיה [היו יכולים לכבוש אותו], שדו מההוא עפרא עליה וכבשוה [זרקו מאותו עפר עליו וכבשוהו]. כיון שראו כך שמחו במתנתו של נחום איש גם זו, וכאות תודה עיילוהו לבי גנזא [הכניסוהו לבית האוצר], אמרי [ואמרו] לו: שקול דניחא [קח מה שנוח] לך. מלייה לסיפטא דהבא [מילא את ארגזו זהב]. כי הדר אתא [כאשר חזר ובא] אמרו ליה הנך דיורי [לו אותם דיירים]: מאי אמטית לבי מלכא [מה הבאת לבית המלך]? אמר להו [להם]: מאי דשקלי מהכא אמטאי להתם [מה שלקחתי מכאן הבאתי לשם]. חשבו הם שעפר ביתם יש בו סגולה מיוחדת. שקלי אינהו אמטו להתם, קטלינהו להנך דיורי [לקחו הם מן העפר הביאו לשם לקיסר, ומצאו שאין הוא מועיל והרגו את הדיירים ההם]. א שנינו במשנה שדור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא. ושואלים: מאי עבוד [מה חטא עשו]? שהרי לא נתפרש עוונם בתורה. אמרי דבי [אמרו בני בית מדרשו] של ר׳ שילא, כך אמרו בוני המגדל: נבנה מגדל, ונעלה לרקיע, ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו. מחכו עלה במערבא [היו צוחקים על כך בארץ ישראל] שלא קבלו הסבר זה: אם כן ליבנו אחד בטורא [שיבנו מגדל אחד בהר] במקום גבוה, ומדוע בנוהו בבקעה דווקא? אלא אמר ר׳ ירמיה בר אלעזר: נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד שם עבודה זרה, ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה. זו שאומרת ״נעלה ונשב שם״ — הפיצם ה׳, וזו שאומרת ״נעלה ונעשה מלחמה״ — נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין (מיני שדים), וזו שאומרת ״נעלה ונעבוד עבודה זרה״ — בהם נתקיים ״כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ״ (בראשית יא, ט). תניא [שנויה ברייתא] ר׳ נתן אומר: כולם, כל בוני המגדל בכתות השונות, לשם עבודה זרה נתכוונו, ומנין אתה למד זאת — כתיב הכא [נאמר כאן] ״ונעשה לנו שם״ (בראשית יא, ד), וכתיב התם [ונאמר שם]: ״ושם אלהים אחרים לא תזכירו״ (שמות כג, יג) מה להלן ״שם אלהים אחרים״ — עבודה זרה הוא, אף כאן ״שם״ — עבודה זרה. אמר ר׳ יוחנן: מגדל זה שליש העליון נשרף, שליש ממנו נבלע באדמה, ושליש האמצעי קיים. אמר רב: אויר מגדל משכח, שכל השוהה שם שוכח תלמודו, לפי שבגללו באה שכחה לעולם. אמר רב יוסף: בבל ובורסיף הסמוכה לה סימן רע לתורה. ושואלים: מה טעם השם ״בורסיף״? אמר רב אסי: בור שאפי [בור ריק] שאין בו עוד כל תוכן. ב שנינו במשנה שאנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא וכו׳. תנו רבנן [שנו חכמים]: אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ואנשי סדם רעים וחטאים לה׳ מאד״ (בראשית יג, יג) ״רעים״ — בעולם הזה, ״וחטאים״ — לעולם הבא. אמר רב יהודה: ״רעים״ — משמע שעושים עבירות בגופן, ״וחטאים״ — בממונם. וראיה לדבר ש״רעים״ פירושו בגופן — דכתיב [שנאמר] בדבר יוסף אל אשת פוטיפר: ״ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים״ (בראשית לט, ט). ״וחטאים״ משמעו בממונם, דכתיב [שנאמר]: ״ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו... והיה בך חטא״ (דברים טו, ט), ״לה׳⁠ ⁠״ — זו ברכת (קללה, בלשון נקיה) השם, ״מאד״ — שמתכוונים וחוטאים ואינם עושים בשגגה או מפני התאוה. במתניתא תנא [בברייתא שנו]: ״רעים״ — בממונם, ״וחטאים״ — בגופן, ״רעים״ — בממונם, דכתיב [שנאמר]: ״ורעה עינך באחיך האביון״ (בראשית לט, ט), ״וחטאים״ — בגופן, דכתיב [שנאמר]: ״וחטאתי לאלהים״ (בראשית לט, ט). ״לה׳⁠ ⁠״ — זו ברכת השם, ״מאד״ — זו שפיכות דמים, שנאמר: ״וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד״ (מלכים ב׳ כא, טז). תנו רבנן [שנו חכמים]: אנשי סדום לא נתגאו בעצמם וחטאו אלא בשביל טובה יתירה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא, ומה כתיב [נאמר] בהם — ״ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש. מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו. נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה. לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל״ (איוב כח, ה--ט). ומדובר שם בסדום, כאמור: ״בחלמיש שלח ידו הפך משורש הרים״ (איוב כח, ט). אמרו אנשי סדום: וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרת זהב לו הלא יש לנו כל צרכינו ויותר, למה לנו עוברי דרכים? שאין באים אלינו אלא לחסרינו מממוננו. בואו ונשכח תורת רגל מארצנו שלא יבוא איש אלינו, שנאמר: ״פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו״ (איוב כח, ד). דרש רבא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה״ (תהלים סב, ד) — מלמד שהיו אנשי סדום נותנין עיניהן בבעלי ממון, ומושיבין אותו אצל קיר נטוי (עומד ליפול) ודוחין (דוחפים ומפילים) אותו עליו, ונהרג, ובאים ונוטלין את ממונו. דרש רבא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור״ (איוב כד, טז) — מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון, והיו מפקידים אצלו אפרסמון שריחו נודף ביותר ומניחים אותו בעלי הבתים בבית גנזיהם, לערב היו באים המפקידים ומריחין אותו (את האפרסמון). ככלב היכן הוא טמון, שנאמר: ״ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר״ (תהלים נט, ז), ובאים וחותרים שם, שהרי נודע להם על ידי כך היכן בית גנזיו של העשיר, ונוטלין אותו ממון. ונאמר שם ״ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה״ (איוב כד, ז), וכן ״חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה״ (איוב כד, ג), וכן ״גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו״ (איוב כד, ב), וכן ״והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד״ (איוב כא, לב). דרש ר׳ יוסי בציפורי וסיפר בתוך דבריו כיצד היו גונבים בסדום. אחתרין ההיא ליליא תלת דמאה מחתרתא [נחפרו באותו לילה שלש מאות מחתרות] בציפורי על פי עצות אלו. אתו וקא מצערי ליה [באו בעלי הבתים וצערו אותו], אמרו ליה [לו]: יהבית אורחיה לגנבי [נתת דרך לגנבים] לגנוב! אמר להו: מי הוה ידענא דאתו גנבי [וכי ידעתי שאתם גנבים] שכך תהא התוצאה של דרשתי. בדרך אגב מסופר: כי קא נח נפשיה [כאשר נחה נפשו, נפטר] ר׳ יוסי שפעי [שפעו] מרזבי העיר ציפורי דמא [דם] מתוך צער העולם עליו. ולענין סדום מה רעות עשו, אמרי [אמרו] בני סדום: דאית ליה חד תורא [מי שיש לו שור אחד] — מרעי חד יומא [ירעה את עדרי העיר יום אחד], דלית ליה [מי שאין לו] — לירעי תרי יומי [ירעה את עדרי העיר שני ימים]. וסיפרו: ההוא יתמא בר ארמלתא הבו ליה תורי למרעיה, אזל שקלינהו וקטלינהו [יתום אחד בן אלמנה נתנו לו שוורים לרעות, הלך לקח אותם והרג אותם] אמר להו [להם] היתום לבני סדום:מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון