×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב.
from Ammon and Moab. Although they were relatives of the Jewish people, as they descend from Lot, Abraham’s nephew, it is prohibited for a Jewish woman to marry a convert from either of those nations, because they failed to provide bread and water to the Jewish people in the wilderness.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עמון ומואב – קרובין לישראל שבאו מלוט בן אחי אברהם ורחקן המקום שלא יבאו בקהל ל״א קרובין ממש ליכא למימר דהא מדין מבני קטורה היו בני אברהם וקרובים היו בני מדין לישראל יותר מעמון ומואב שהם בני אברהם אלא עמון ומואב שכנים וקרובים היו לארץ ישראל ומדין רחוקים להם היו.
רש״י בד״ה עמון ומואב כו׳ בקהל ל״א קרובין ממש כו׳ אברהם וקרובין היו כו׳ כצ״ל:
מעמון ומואב שהיו קרובים לישראל, שהם מבני לוט בן אחי אברהם, ומשום שלא נתנו לחם ומים לישראל נאסר להתחתן בהם.
from Ammon and Moab. Although they were relatives of the Jewish people, as they descend from Lot, Abraham’s nephew, it is prohibited for a Jewish woman to marry a convert from either of those nations, because they failed to provide bread and water to the Jewish people in the wilderness.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וּמְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים מִיִּתְרוֹ דְּאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בִּשְׂכַר {שמות ב׳:כ׳} קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם זָכוּ בְּנֵי בָנָיו וְיָשְׁבוּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים א ב׳:נ״ה} וממשפחות סוֹפְרִים יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוכתים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב וּכְתִיב הָתָם {שופטים א׳:ט״ז} וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם.

And the fact that it draws near the distant is derived from Yitro, as Rabbi Yoḥanan says: In reward for Yitro telling his daughters: “Call him, that he may eat bread” (Exodus 2:20), inviting Moses to join them for a meal, Yitro’s descendants were privileged and sat as scribes in session with the Sanhedrin in the Chamber of Hewn Stone. As it is stated: “And the families of the scribes who dwelt in Jabez; the Tirathites, the Shimeathites, the Sucathites. These were the Kenites who came of Hammath, father of the house of Rechab” (I Chronicles 2:55). And it is written there with regard to the identity of the Kenites: “And the children of the Kenite, Moses’ father-in-law, went up from the city of the palm trees with the children of Judah into the wilderness of Judah, which is in the south of Arad; and they went and dwelt with the people” (Judges 1:16).
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וישבו בלשכת הגזית – ממשפחות סופרים והאי קרא מפרש ליה כולי בסיפרי בפרשת ויאמר משה לחובב.
המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב – וקינים אלו בניו של יתרו דכתיב ובני קיני חותן משה ובניו של יתרו הן הן בניו של רכב דכתיב הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב וכתיב (ירמיהו לה) ולבית הרכבים אמר ירמיהו כי כה אמר ה׳ [וגו׳] יען אשר שמעתם [על] מצות [יהונדב] אביכם [וגו׳] לא יכרת איש ליונדב בן רכב [עומד] לפני כל הימים ואמרינן בסיפרי אפשר נכרים הם ונכנסין להיכל והרי כל ישראל לא נכנסו להיכל אלא שהיו יושבין בסנהדרין ומורין בדברי תורה. מ״ר.
אמר ר׳ יוחנן מפני מה לקו ישראל באיכה שלשים ושש בגימטריא מפני שעברו על ל״ו כריתות שבתורה. העיר רבתי עם שהיו משיאין קטנה לגדול וגדולה לקטן כדי שלא יהא אחד מהם בטל ויהיו להן בנים הרבה שאלו היו משיחין קטנה לקטן וגדולה לגדול נמצא קטן וקטנה עומדין בלא בנים עד שיגדלו לפי שאין שכבת זרעו של קטן קולטת מהר כשל גדול ולא רחמה של קטנה ממהר לקלוט את הזרע כשל גדולה וכשמוזגין זריז ושאינו זריז נמצא זה ממלא חסרונו של זה ואם אתה מוזג שנים שאינן זריזין נמצאו שניהם מעכבין והאי [לאו] קטן וקטנה ממש והכא במאי עסקינן קטן כדאייתי שתי שערות כדאמרינן בפרק בן סורר ומורה (ס״ט.) בבציר מהכי (נמי) [מי] מיעברא:
בשכר קראן לו כו׳. תימה דהכא קאמר דבשכר קראן לו וגו׳ זכה יתרו שבני בניו ישבו בלשכת הגזית ולקמן בפרקין ובפ״ק דסוטה אמרינן ג׳ היו באותה עצה כו׳ יתרו שברח זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית כו׳ ואינו דומה דפליגי דאם כן ה״ל תלמודא לאתויי הני תרי מימרות כחדא ולמימר בהו דפליגי וי״ל דבשכר קראן לו וגו׳ לא זכה אלא שיהיו בניו ראוין לבא בקהל דומיא דמואב שבעונש זה נתרחקו מלבא בקהל והתם קאמר דבשכר שברח ולא הסכים בעצה הרעה זכו בני בניו לישב בעצת סנהדרין וה״ק הכא דבשכר קראן לו וגו׳ זכה לבא בקהל ועל ידי זה בזכות אחר דהיינו שלא הסכים לעצת פרעה זכה לישב בלשכת גזית ולולי זכות דהכא שהותר לבא בקהל לא היה אפשר לו לזכות לישב בלשכת הגזית דאין מושיבין בסנהדרין אלא המיוחסין ומותרין לבא בקהל ולזה אמר זכו בני בניו דבמואב נמי זכו בני בנותיהן לבא בקהל כדאמרינן ברות מואבי ולא מואבית אבל בני בניהם אסורים משא״כ במדין דאף הזכרים כשרים לבא בקהל:
יושבי יעבץ תרעתים כו׳. הכל מפורש בפירש״י בפ״ק דסוטה יעבץ אדם גדול היה בתורה דכתיב ויקרא יעבץ לאלהי ישראל אם ברך תברכני בתורה והרבית גבולי בתלמידים וגו׳ תרעתים מפורש בספרי ששמעו תרועה בהר סיני ל״א ע״ש שישבו בשערי ירושלים שמעתים ששמעו מצות אבותיהם דבבני יונדב בן רכב משתעי קרא כו׳ סוכתים ע״ש שהיו יושבים בסוכות כמ״ש ונשב באהלים וקרי להו משפחת סופרים דהיינו סנהדרין כו׳ עכ״ל ע״ש:
ומקרבת את הרחוקיםמיתרו. שאמר ר׳ יוחנן: בשכר שאמר יתרו לבנותיו על משה ״קראן לו ויאכל לחם״ (שמות ב, כ) זכו בני בניו של יתרו וישבו בלשכת הגזית במושב הסנהדרין, שנאמר: ״ומשפחות סופרים ישבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב״ (דברי הימים א׳ ב, נה), וכתיב התם [ונאמר שם] מי הם ה״קינים״ — ״ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם״ (שופטים א, טז).
And the fact that it draws near the distant is derived from Yitro, as Rabbi Yoḥanan says: In reward for Yitro telling his daughters: “Call him, that he may eat bread” (Exodus 2:20), inviting Moses to join them for a meal, Yitro’s descendants were privileged and sat as scribes in session with the Sanhedrin in the Chamber of Hewn Stone. As it is stated: “And the families of the scribes who dwelt in Jabez; the Tirathites, the Shimeathites, the Sucathites. These were the Kenites who came of Hammath, father of the house of Rechab” (I Chronicles 2:55). And it is written there with regard to the identity of the Kenites: “And the children of the Kenite, Moses’ father-in-law, went up from the city of the palm trees with the children of Judah into the wilderness of Judah, which is in the south of Arad; and they went and dwelt with the people” (Judges 1:16).
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וּמַעֲלֶמֶת עֵינַיִם מִן הָרְשָׁעִים מִמִּיכָה.

And the fact that it averts eyes from the wicked is derived from Micah, who was not punished, because he provided bread to passersby.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ממיכה – דאמרינן לעיל הניחו לו שפתו מצויה לעוברי דרכים.
(3-4) ויהי שם יושבים על השלחן ויהי דבר ה׳ אל הנביא אשר השיבו מפני מה זכה הנביא הזקן שהטעה את עדוא הנביא ואמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך כו׳ והאכילו והשקהו והוא היה מנביאי הבעל וזכה שתשרה עליו שכינה מפני שהאכילו והשקהו: מפני מה לא מנו את אחז מפני שהיה לו בושת פנים מישעיה שנאמר אל מסלת שדה כובס. איכא דאמרי כובס לשון כובש דכבשניהו לאפיה וחליף, לאט את פניו ועבר שהיה לו בשת פנים מישעיה. ואיכא דאמרי כובס כמשמעו כובס בגדים מאי היא אוכלא דקצארי סחף ארישיה וחליף כלי של כובסין שמזלפין בו על הבגדים כפה על ראשו ועבר. מפני מה לא מנו את יהויקים מפני שקבל מקצת עונשו בעה״ז דאמר ר׳ חייא כו׳: תניא ר׳ שמעון בן אלעזר אומר בשביל הטוב מה אות בשביל שהחזיק חזקיה טובה לעצמו ואמר הטוב בעיניך עשיתי בא לידי (אכלו עכו״ם על שלחנו ונכשל) [עון] וכקטנות אמנה ואמר מה אות כי אעלה בית ה׳ ובעון שאמר מה אות אכלו עכו״ם על שלחנו שלוחי אויל מרודך שעבירה גוררת עבירה ובעון שאכלו עכו״ם על שלחנו גרם גלות לבניו שנאמר ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו כו׳:
ומעלמת עינים מן הרשעיםממיכה, שאמרנו שלא נענש משום שהיה עוסק בהכנסת אורחים.
And the fact that it averts eyes from the wicked is derived from Micah, who was not punished, because he provided bread to passersby.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וּמַשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַבַּעַל מֵחֲבֵירוֹ שֶׁל עִדּוֹ הַנָּבִיא דִּכְתִיב {מלכים א י״ג:כ׳} וַיְהִי הֵם יוֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיְהִי דְּבַר ה׳ אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ.

And the fact that it causes the Divine Presence to rest on the prophets of the Baal is derived from the colleague of Iddo the prophet, the elderly prophet who convinced Iddo to eat with him contrary to the directive of God, when Iddo went to Bethel to prophesy to Jeroboam, as it is written: “And it happened as they sat at the table, that the word of the Lord came to the prophet that brought him back” (I Kings 13:20). Although the elderly prophet was a false prophet, he was rewarded with true prophecy as a reward for hosting Iddo.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשרה שכינה על נביאי הבעל מחברו של עדו הנביא – דעדו הנביא נתנבא על מזבח בית אל שיחרב מפני שהעמיד בו ירבעם צלמים דכתיב (במלכים א יג) והנה איש האלהים בא מיהודה וגו׳ ויאמר מזבח מזבח ומפרש בסדר עולם דהיינו עדו הנביא ובא נביא השקר והטעהו לעדו והשיבו לבית אל והעבירו על מצות הקב״ה שאמר לו לא תשוב לבית אל והאכילו ובזכות שהאכילו שרתה עליו שכינה שנאמר ויהי דבר ה׳ אל האיש הנביא אשר השיבו להאכילו אצלו.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 3]

מחבירו כו׳. כיון ששקר היה אומר לעדו מפי ה׳ וקרי ליה נביא היינו ע״ש נביא שקר מיהו לא מצינו אז במלכות ירבעם שהיו עובדים לבעל רק לעגלים רק אחאב הוסיף לעבוד לבעל ואפשר שקרא לו נביא בעל שמצינו בעובדי הבעל נביאי שקר:
ומשרה שכינה על נביאי הבעלמחבירו של עדו הנביא, שעידו הנביא נשלח לנבא לירבעם ונשאר לאכול שם בניגוד לדבר ה׳, דכתיב [שנאמר]: ״ויהי הם ישבים אל השלחן ויהי דבר ה׳ אל הנביא אשר השיבו״ (מלכים א׳ יג, כ) — אף שאותו נביא, נביא שקר היה מתחילה, זכה להתנבאות באמת בזכות הכנסת האורחים.
And the fact that it causes the Divine Presence to rest on the prophets of the Baal is derived from the colleague of Iddo the prophet, the elderly prophet who convinced Iddo to eat with him contrary to the directive of God, when Iddo went to Bethel to prophesy to Jeroboam, as it is written: “And it happened as they sat at the table, that the word of the Lord came to the prophet that brought him back” (I Kings 13:20). Although the elderly prophet was a false prophet, he was rewarded with true prophecy as a reward for hosting Iddo.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְשִׁגְגָתָהּ עוֹלָה זָדוֹן דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אִלְמָלֵי הִלְוָוהוּ יְהוֹנָתָן לְדָוִד שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת לֶחֶם לֹא נֶהֶרְגָה נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא נִטְרַד דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וְלֹא נֶהֱרַג שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו.

And the fact that an unwitting transgression with regard to it is at times considered an intentional transgression is derived as Rav Yehuda says that Rav says: Had Jonathan lent David two loaves of bread when he was fleeing Saul, David would not have sought sustenance from the priests in Nov. The residents of Nov, city of the priests, would not have been killed, and Doeg the Edomite would not have been banished from the World-to-Come, and Saul and his three sons would not have been killed as punishment for that massacre.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושגגתה עולה זדון – שהרי מצינו ביהונתן ששגג ולא הלוהו לדוד שתי ככרות ונענש דאמר רב יהודה וכו׳.
לווהו – לשון לויה.
לא נהרגה נוב – שלא היה צריך דוד לשאול לחם מכהני נוב ולא היה דואג מלשין עליהם.
ולא היה שאול נהרג – על אותו עון.
בד״ה לא נהרגה כו׳ מכהני נוב ולא היה כו׳ הד״א:
ב׳ ככרות כו׳. אפשר דהיינו ב׳ סעודות ליום כדאמרינן מי שיש לו מזון שני סעודות לא יטול כו׳ ועני העובר ממקום למקום נותנין לו ב׳ סעודות:
ולא נהרג שאול וג׳ בניו כו׳. אע״ג דכששאל שאול ע״י אוב את שמואל והגיד לו שיהרג הוא ובניו לא הזכיר לו רק חטא שהשאיר את עמלק מ״מ משמע ליה דלא היה ראוי בשביל חטא זה אלא נטילת המלכות אבל הריגה לא היו ראוים אי לאו חטא נוב עיר הכהנים שהרגם וכן מוכח בפרק שני דיומא עיין שם:
ושגגתה עולה זדון — שאמר רב יהודה אמר רב: אלמלא (אילו) הלווהו יהונתן לדוד שתי ככרות לחם בברחו מפני שאול, לא היה דוד נזקק ללכת לנוב לבקש שם לחם, ועל ידי כך לא נהרגה נוב עיר הכהנים, ולא נטרד דואג האדמי מעולם הבא, ולא נהרג שאול ושלשת בניו שכל אלה נגרמו בשל מעשה זה.
And the fact that an unwitting transgression with regard to it is at times considered an intentional transgression is derived as Rav Yehuda says that Rav says: Had Jonathan lent David two loaves of bread when he was fleeing Saul, David would not have sought sustenance from the priests in Nov. The residents of Nov, city of the priests, would not have been killed, and Doeg the Edomite would not have been banished from the World-to-Come, and Saul and his three sons would not have been killed as punishment for that massacre.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וּמִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת אָחָז אָמַר ר׳רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא מִפְּנֵי שֶׁמּוּטָל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים בֵּין יוֹתָם לְחִזְקִיָּהוּ רַב יוֹסֵף אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ בּשֶׁת פָּנִים מִישַׁעְיָהוּ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ז׳:ג׳} וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס מַאי כּוֹבֵס אִיכָּא דְּאָמְרִי דְּכַבְשִׁינְהוּ לְאַפֵּיהּ וַחֲלַף וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אוּכְלָא דְּקַצָּרֵי סְחַף אַרֵישֵׁיהּ וַחֲלַף.

§ The Gemara asks: And for what reason did the tanna’im not enumerate Ahaz among the kings with no share in the World-to-Come? His wickedness is extensively recounted in the Bible. Rabbi Yirmeya bar Abba says: He is not enumerated because he is cast between two righteous people, between his father, Jotham, and his son, Hezekiah. Rav Yosef says: He is not enumerated because he had a sense of embarrassment from Isaiah the prophet, as it is stated: “And the Lord said to Isaiah: Go out now to meet Ahaz, you, and Shear-Jashub your son, at the end of the aqueduct of the upper pool in the highway of the launderer’s [koves] field” (Isaiah 7:3). What is the meaning of the term koves? There are those who say: It means concealed [kavash], as Ahaz concealed [dekhavshinhu] his face and passed by the prophet because he was embarrassed to be seen. And there are those who say: He placed a launderer’s vessel over his head and passed by the prophet so that Isaiah would be unable to identify him.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אבל
אבלאאובלא דקצרי (שבת קכג: ובסנהדרין צב.) ובגמ׳ דג׳ מלכים (סנהדרין קד.) פירו׳ כלי של ברזל הוא וברייתו כעציץ של קנקן ושיעורו כחצי קנקן של יין ומנוקב נקבין דקין וכשמתגפרין הכלים כופין אותו ומניחין תחתיו גפרית על הגחלים ופורסין על אותו אובלא הבגדים ומתגפרין ומתלבנים. פ״א של ר״ח ז״ל אבן גדולה שנותן הכובס עליה הבגדים והיריעה שרוצה ללבנה והיא שרויה במים ומכה עליה במזור מכה ומהפך ומכה ועוד שורה ומכה ואחר שישלים שוטחה ומיבש׳ ועוד חוזר ושורה ומיבש פעם אחר פעם עד שתתלבן היטב פ״א ערבה של כובסין שהיא מנוקבת ויוצאין המים ומשיירין הבגדים כמו שעושות הנשים שלנו שמכבסות הבגדים. ויש אומרים כלי של כובסין שהוא מנוקב ומזלפין בו מים על הבגדים ומסתברא דמנוקב הוא כמפורש בריש חלק מנקבין אותו ככברה אמר אביי כי אובלא דקצרי ובית קיבול יש לו מדגרסי׳ בענין אחז (סנהדרין קד.) אובלא דקצרי סחוף על רישיה:
ערך אבל
אבלבאובלא דקצרי (שבת קכג: ובסנהדרין צב.) ובגמ׳ דג׳ מלכים (סנהדרין קד.) פירו׳ כלי של ברזל הוא וברייתו כעציץ של קנקן ושיעורו כחצי קנקן של יין ומנוקב נקבין דקין וכשמתגפרין הכלים כופין אותו ומניחין תחתיו גפרית על הגחלים ופורסין על אותו אובלא הבגדים ומתגפרין ומתלבנים. פ״א של ר״ח ז״ל אבן גדולה שנותן הכובס עליה הבגדים והיריעה שרוצה ללבנה והיא שרויה במים ומכה עליה במזור מכה ומהפך ומכה ועוד שורה ומכה ואחר שישלים שוטחה ומיבש׳ ועוד חוזר ושורה ומיבש פעם אחר פעם עד שתתלבן היטב פ״א ערבה של כובסין שהיא מנוקבת ויוצאין המים ומשיירין הבגדים כמו שעושות הנשים שלנו שמכבסות הבגדים. ויש אומרים כלי של כובסין שהוא מנוקב ומזלפין בו מים על הבגדים ומסתברא דמנוקב הוא כמפורש בריש חלק מנקבין אותו ככברה אמר אביי כי אובלא דקצרי ובית קיבול יש לו מדגרסי׳ בענין אחז (סנהדרין קד.) אובלא דקצרי סחוף על רישיה:
א. [איין קארב מיט לוג. אדר דער שטיין ווס דער וועשר שלאגט דרויף דיא וועש.]
ב. [איין קארב מיט לוג. אדר דער שטיין ווס דער וועשר שלאגט דרויף דיא וועש.]
שמוטל – דאביו יותם ובנו חזקיה.
ושאר מישראל ששבו להיות בניך ותלמידיך וכל מי שישוב לביתך דהיינו תלמידיו כדמתרגמינן ושאר׳ דלא חטאו ודתבו חטיאי תלמידוהי.
מאי כובס דכבשינהו לאפיה – שכבש את פניו והיה מתבייש מפני ישעיה.
כובס – כמו כובש.
אוכלא דקצרי סחף ארישיה – כלי מנוקב של כובסין שמזלפין בו מים על הבגדים ואותו כלי הפך אחז על ראשו כדי שלא יכירו ישעיה שהיה מתבייש [ממנו].
גמ׳ איכא דאמרי דאכבשינהו לאפיה וחלף ואיכא דאמרי אוכלא דקצרי סחף ארשיה וחלף ומפני מה כו׳ אמר רבה אמר ר׳ יוחנן כו׳ כצ״ל:
בד״ה ושאר מישראל כו׳ ודתבו חטיאי תלמידוהי כצ״ל:
מאי כובס א״ר כו׳. דבשדה אינו מקום כביסה ולא ניחא להו לפרש שנגיבת בגדי הכובסים היה שם בשדה כפירש״י בספר ישעיה וק״ל:
א ושואלים: כיון שמסופר כל כך הרבה על רשעותו של אחז, מפני מה לא מנו את אחז בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא? אמר ר׳ ירמיה בר אבא: מפני שמוטל בין שני צדיקים, בין אביו יותם לבין בנו חזקיהו, שהיו צדיקים. רב יוסף אמר: מפני שהיה לו בשת פנים מישעיהו הנביא, שנאמר: ״ויאמר ה׳ אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס״ (ישעיה ז, ג). מאי [מה פירוש] ״כובס״ כאן? איכא דאמרי [יש שאומרים]: דכבשינהו לאפיה וחלף [שכבש אחז אותם, את פניו, ועבר], שדרשו ״כובס״ מלשון ״כובש״, שנתבייש אחז ועבר מלפני ישעיהו, ואיכא דאמרי [ויש שאומרים]: אוכלא דקצרי סחף ארישיה וחלף [כלי הכובסים שם על ראשו שלא יכירנו הנביא ועבר].
§ The Gemara asks: And for what reason did the tanna’im not enumerate Ahaz among the kings with no share in the World-to-Come? His wickedness is extensively recounted in the Bible. Rabbi Yirmeya bar Abba says: He is not enumerated because he is cast between two righteous people, between his father, Jotham, and his son, Hezekiah. Rav Yosef says: He is not enumerated because he had a sense of embarrassment from Isaiah the prophet, as it is stated: “And the Lord said to Isaiah: Go out now to meet Ahaz, you, and Shear-Jashub your son, at the end of the aqueduct of the upper pool in the highway of the launderer’s [koves] field” (Isaiah 7:3). What is the meaning of the term koves? There are those who say: It means concealed [kavash], as Ahaz concealed [dekhavshinhu] his face and passed by the prophet because he was embarrassed to be seen. And there are those who say: He placed a launderer’s vessel over his head and passed by the prophet so that Isaiah would be unable to identify him.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת אָמוֹן מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ מְנַשֶּׁה נָמֵי לָא נִמְנֵי מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ בְּרָא מְזַכֵּי אַבָּא אַבָּא לָא מְזַכֵּי בְּרָא דִּכְתִיב {דברים ל״ב:ל״ט} וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל אֵין אַבְרָהָם מַצִּיל אֶת יִשְׁמָעֵאל אֵין יִצְחָק מַצִּיל אֶת עֵשָׂו הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי אָחָז נָמֵי לָא אִימְּנִי מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ.

The Gemara continues and asks: For what reason did the tanna’im not enumerate the wicked Amon among the kings with no share in the World-to-Come? The Gemara answers: He is not enumerated due to the honor of Josiah, his righteous son. The Gemara challenges: Let us also not enumerate Manasseh due to the honor of Hezekiah, his righteous father. The Gemara explains: The son confers merit upon the father, as it is to the father’s credit that he raised a righteous son; but the father does not confer merit upon the son, as it is written: “None delivers from My hand” (Deuteronomy 32:39). Abraham does not deliver his son Ishmael from the judgment of Heaven; Isaac does not deliver his son Esau from judgment. The Gemara comments: Now that you have arrived at this understanding, Ahaz too was not enumerated in the mishna due to the honor of his son Hezekiah.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יאשיהו – בן אמון.
חזקיהו – אבי מנשה.
[ברא מזכה אבא וכו׳] – יאשיה מזכה אמון אביו ולא חזקיה מנשה בנו דכתיב אין מידי מציל ודרשינן ליה בהגדה אין אברהם מציל וכו׳.
השתא דאתית להכי – דברא מזכה לאבא.
אחז נמי – לא תימא דכבשינהו [לאפיה] אלא מפני כבודו של חזקיה לא מנאוהו.
בד״ה יאשיהו בן אמון כצ״ל והס״ד:
אבא לא מזכי כו׳. לפי שדרך קצת רשעים שאין רוצין שיהיו בניהם כמותן אלא שיהיו צדיקים וע״כ ברא מזכי אבא שאביו אע״פ שרשע הוא היה מוכיחו להדריכו בדרך טוב ואין אבא מזכי ברא שהיה לו ממי ללמוד ולא למד:
גמ׳ אין אברהם מציל. עי׳ יומא לח ע״ב בתוס׳ ישנים ד״ה מעשה:
ועוד שואלים: מפני מה לא מנו את אמון שאמרנו שהרבה אשמה, בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא? ומשיבים: מפני כבודו של יאשיהו בנו. ושואלים: מנשה נמי [גם כן] לא נמני [ימנו] אותו מפני כבודו של חזקיהו אביו! ומשיבים: ברא מזכי אבא [הבן מזכה את האב], שהרי נחשב הדבר לזכות לאב שמוליד בן צדיק, ואולם אבא לא מזכי ברא [האב אינו מזכה את הבן], דכתיב ״ואין מידי מציל״ (דברים לב, לט), אין אברהם מציל את ישמעאל בנו מדיני שמים, אין יצחק מציל את עשו בנו. ומעירים: השתא דאתית להכי [עכשיו שהגעת לכאן], להסבר זה שהבן מזכה את האב, יכול אתה לומר: אחז נמי [גם כן] לא אימני [נמנה] משום כבודו של חזקיהו בנו.
The Gemara continues and asks: For what reason did the tanna’im not enumerate the wicked Amon among the kings with no share in the World-to-Come? The Gemara answers: He is not enumerated due to the honor of Josiah, his righteous son. The Gemara challenges: Let us also not enumerate Manasseh due to the honor of Hezekiah, his righteous father. The Gemara explains: The son confers merit upon the father, as it is to the father’s credit that he raised a righteous son; but the father does not confer merit upon the son, as it is written: “None delivers from My hand” (Deuteronomy 32:39). Abraham does not deliver his son Ishmael from the judgment of Heaven; Isaac does not deliver his son Esau from judgment. The Gemara comments: Now that you have arrived at this understanding, Ahaz too was not enumerated in the mishna due to the honor of his son Hezekiah.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וּמִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת יְהוֹיָקִים מִשּׁוּם דר׳דְּרַבִּי חִיָּיא בר׳בְּרַבִּי אֲבוּיָה דְּאָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בר׳בְּרַבִּי אֲבוּיָה כְּתִיב עַל גּוּלְגׇּלְתּוֹ [שֶׁל] יְהוֹיָקִים זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת זְקֵינוֹ דְּרַבִּי פְּרִידָא אַשְׁכַּח גּוּלְגֻּלְתָּא דַּהֲוָה קָא שַׁדְיָא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם וּכְתִיב בָּהּ זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת קַבְרַהּ וְלָא אִיקְּבַרָא קַבְרַהּ וְלָא אִיקְּבַרָא.

The Gemara asks: And for what reason did the tanna’im not enumerate Jehoiakim among the kings with no share in the World-to-Come? His extreme wickedness is described extensively in the Bible. The Gemara explains: It is due to that which was stated by Rabbi Ḥiyya, son of Rabbi Avuya, as Rabbi Ḥiyya, son of Rabbi Avuya, says: It was written on the skull of Jehoiakim: This and yet another, indicating that he will receive a double punishment. The Gemara relates that Rabbi Perida’s grandfather, apparently Rabbi Ḥiyya, son of Rabbi Avuya, found a skull that was cast near the gates of Jerusalem, and on it was written: This and yet another. He buried it, but it did not stay buried. He buried it again, and again it did not stay buried. Each time he buried the skull it emerged from the grave.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מפני מה לא מנו את יהויקים – באותן שאין להם חלק [לעוה״ב].
משום דר׳ חייא בר אבויה – שנתכפר על שלא ניתן לקבורה וכל הני מפני מה לא מנו לא בעי אלא מהנך דהוו רשעים גמורים כדחשיבנא להו לעיל אחז חתם את התורה וכו׳.
[זאת ועוד כו׳ – נקמה נעשית בה כבר ועוד אחרת תעשה בה].
פרידא – כך שמו.
בד״ה מפני מה כו׳ להם חלק הס״ד:
בד״ה אבל צ״ל אכלו:
כתיב על גולגלתו של יהויקים כו׳. הכתיבה עליו היה עונש חטאו שגם הוא כתב עליו שם ע״ז על אמתו כדלעיל ופירוש זאת ועוד אחרת היינו ב׳ עונשין שלו האחד שלא ניתן לקבורה והב׳ שניתן לשריפה והם עונשין על ב׳ עבירות דנקט לעיל תחת שזלזל בגופו לכתוב שם ע״ז על אמתו לא ניתן גופו לקבורה ותחת שאמר אין אנו צריכין לאורו הושלך גופו לאור אש:
ושואלים: ומפני מה לא מנו את יהויקים שאמרנו שאף הוא היה רשע מופלג בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא? ומסבירים: משום המסופר על ידי ר׳ חייא בר׳ אבויה. שאמר ר׳ חייא בר׳ אבויה: כתיב [כתוב היה, חקוק] על גולגלתו של יהויקים ״זאת ועוד אחרת״ שיענש עונש כפול. מסופר: זקינו של ר׳ פרידא (ונראה שהוא ר׳ חייא בר אבויה) אשכח גולגלתא דהוה קא שדיא [מצא גולגולת שהיתה מושלכת] בשערי ירושלים, וכתיב [וכתוב] בה: ״זאת ועוד אחרת״. קברה ולא איקברא [נקברה], קברה שוב ולא איקברא [נקברה], שבכל פעם היתה מבצבצת ויוצאת מן הקבר,
The Gemara asks: And for what reason did the tanna’im not enumerate Jehoiakim among the kings with no share in the World-to-Come? His extreme wickedness is described extensively in the Bible. The Gemara explains: It is due to that which was stated by Rabbi Ḥiyya, son of Rabbi Avuya, as Rabbi Ḥiyya, son of Rabbi Avuya, says: It was written on the skull of Jehoiakim: This and yet another, indicating that he will receive a double punishment. The Gemara relates that Rabbi Perida’s grandfather, apparently Rabbi Ḥiyya, son of Rabbi Avuya, found a skull that was cast near the gates of Jerusalem, and on it was written: This and yet another. He buried it, but it did not stay buried. He buried it again, and again it did not stay buried. Each time he buried the skull it emerged from the grave.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר גּוּלְגׇּלְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָקִים הִיא דִּכְתִיב בֵּיהּ {ירמיהו כ״ב:י״ט} קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ וְגוֹ׳ אֲמַר מַלְכָּא הוּא וְלָא איכשר לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ כַּרְכַהּ בְּשִׁירָאֵי וְאוֹתְבַהּ בְּסִיפְתָּא חֲזֵיתַא דְּבֵיתְהוּ סְבַרָא הָא דְּאִיתְּתָא קַמַּיְיתָא הֲוָה דְּהָא לָא קָא מִנְּשֵׁי לַהּ שְׁגַרָא תַּנּוּרָא וְקַלְתַּהּ הַיְינוּ דִּכְתִיב זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת.

He said: This is no doubt the skull of Jehoiakim, as it is written in his regard: “He shall be buried with the burial of a donkey, drawn and cast forth beyond the gates of Jerusalem” (Jeremiah 22:19). The fulfillment of this verse is exemplified in the inability to bury him. Rabbi Perida’s grandfather said: He is a king, and it is inappropriate to display contempt for it. He wrapped the skull in silk and placed it in a box. His wife saw the box and thought: This was the skull of his first wife, as he is not forgetting her. She ignited the oven and incinerated the skull. When she informed her husband what she had done, he said: That is the meaning of that which is written on the skull: This and yet another. Not only was his corpse discarded in a demeaning manner and not buried, but his skull was incinerated. That ordeal atoned for some of his transgressions, and he received a share in the World-to-Come.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
סיפתא – ארגז.
אמר: ודאי גולגלתו של יהויקים היא, דכתיב ביה [שנאמר בו] ״קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים״ (ירמיה כב, יט), ונתקיים בו הדבר שאינו יכול להיקבר כשאר כל אדם מישראל. אמר: מכל מקום מלכא [מלך] הוא, ולא איכשר לזלזולי ביה [ואין ראוי לזלזל בו]. כרכה את הגולגולת בשיראי ואותבה בסיפתא [במשי והניחה בתוך תיבה]. חזיתא דביתהו [ראתה זאת אשתו], סברא [חשבה] כי הא דאיתתא קמייתא הוה, דהא לא קא מנשי לה [זו הגולגולת של אשתו הראשונה היא, שאיננו שוכח אותה]. לכן שגרא תנורא וקלתה [הסיקה את התנור ושרפה אותה, את הגולגולת], וכשנודע המעשה לבעלה אמר: היינו דכתיב [זהו שכתוב עליה] ״זאת ועוד אחרת״ שלא די שיקבר בבזיון אלא אף ישרף. וכיון שנענש בגופו באופן זה, נתכפר לו מקצת עוונו.
He said: This is no doubt the skull of Jehoiakim, as it is written in his regard: “He shall be buried with the burial of a donkey, drawn and cast forth beyond the gates of Jerusalem” (Jeremiah 22:19). The fulfillment of this verse is exemplified in the inability to bury him. Rabbi Perida’s grandfather said: He is a king, and it is inappropriate to display contempt for it. He wrapped the skull in silk and placed it in a box. His wife saw the box and thought: This was the skull of his first wife, as he is not forgetting her. She ignited the oven and incinerated the skull. When she informed her husband what she had done, he said: That is the meaning of that which is written on the skull: This and yet another. Not only was his corpse discarded in a demeaning manner and not buried, but his skull was incinerated. That ordeal atoned for some of his transgressions, and he received a share in the World-to-Come.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בִּשְׁבִיל {מלכים ב כ׳:ג׳} הטוב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי מָה אוֹת בִּשְׁבִיל {מלכים ב כ׳:ח׳} מָה אוֹת גּוֹיִם1 אׇכְלוֹ עַל שׁוּלְחָנוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁגּוֹיִם2 אָכְלוּ עַל שׁוּלְחָנוֹ גָּרַם גָּלוּת לְבָנָיו מְסַיַּיע לֵיהּ לְחִזְקִיָּה דְּאָמַר חִזְקִיָּה כָּל הַמְזַמֵּן גּוֹי3 לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ עָלָיו גּוֹרֵם גָּלוּת לְבָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב כ׳:י״ח} ובניך אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ [אֲשֶׁר תּוֹלִיד] יִקָּחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל.

§ It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: Because of Hezekiah’s boastful statement: “And I have done what is good in Your eyes” (II Kings 20:3), he also asked the prophet inappropriately: “What shall be the sign that the Lord shall heal me” (II Kings 20:8). Because of his question: “What shall be the sign,” gentiles ate at his table. The sign was that the sun reversed its path and appeared lower, rather than higher, on the sundial of Ahaz, leading the king of Babylonia to dispatch messengers to Hezekiah. Because gentiles ate at his table, it ultimately caused the exile of his descendants. The Gemara comments: This supports the statement of Ḥizkiyya, as Ḥizkiyya said: Anyone who invites an idol worshipper into his house and serves him causes the exile of his descendants, as it is stated: “And of your sons who shall issue from you, whom you shall beget, shall they take away; and they shall be eunuchs in the palace of the king of Babylonia” (II Kings 20:18).
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״שנכרים״.
3. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בשביל הטוב מה אות – בשביל חזקיה [ששיבח את] עצמו דאמר הטוב בעיניך עשיתי גרם לו שאמר מה אות כי אעלה בית ה׳ ששאל אות מהקב״ה שעבירה גוררת עבירה.
אכלו נכרים על שולחנו – אותם ששלח לו מרודך בלאדן ספרים ומנחה על ידם.
ומשמש עליו – כגון חזקיה דאמרינן לקמן אשתו השקתה עליהם.
גורם גלות – דכתיב וישמח עליהם חזקיהו ויראם את (כל) בית נכתה וכתיב בתריה ומבניך אשר יצאו ממך יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל.
בד״ה גורם גלות דכתיב כו׳ כצ״ל. בד״ה זין אוכל כו׳ דשליט בפרזלא כצ״ל:
בשביל הטוב בעיניך כו׳. ר״ל דבשביל שאמר הטוב בעיניך עשיתי ותלה בזכות עצמו בא הכתוב ותלה לו בזכות אבותיו כמו שנאמר למעני ולמען דוד עבדי כדאמרינן פ״ק דברכות ע״ש ע״י זה היה חושש שאדרבה יזכר לו עון אבותיו חטא אביו אחז וע״כ בקש אות על הדבר וניתן לו שאותן מעלות שירדו בימי אחז בשביל חטאו שב אחורנית עשר מעלות ובשביל וע״י אות הזה שחזר הגלגל אחור שלח מרודך בלאדן שלוחיו אל חזקיהו כפירש״י בספר ישעיה והאכיל אותן שלוחי בבליים על שלחנו וגרם גלות כו׳ ומייתי מדכתיב ומבניך אשר יצאו ממך וגו׳ ר״ל ומבניך אשר יצאו מארצם בגלות ממך הוא שאתה גרמת להם:
ב תניא [שנויה ברייתא], אמר ר׳ שמעון בן אלעזר: בשביל שאמר חזקיהו בהתפארות ״והטוב בעיניך עשיתי״ (מלכים ב׳ כ, ג), ונתפאר במעשיו הטובים, גרם לעצמו שישאל מן הנביא ״מה אות כי ירפא ה׳ לי״ (מלכים ב׳ כ, ח), בשביל ״מה אות״נכרים אכלו על שולחנו, כי אות זה היה שתרד השמש במעלות אחז, ומשום כך שלח מלך בבל שלוחים אליו. בשביל שנכרים אכלו על שולחנו לבסוף גרם גלות לבניו. ומעירים: מסייע ליה [לו] הדבר לחזקיה. שאמר חזקיה: כל המזמן עובד עבודה זרה לתוך ביתו ומשמש עליו גורם גלות לבניו כעונש על כך, שנאמר: ״ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל״ (מלכים ב׳ כ, יח).
§ It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: Because of Hezekiah’s boastful statement: “And I have done what is good in Your eyes” (II Kings 20:3), he also asked the prophet inappropriately: “What shall be the sign that the Lord shall heal me” (II Kings 20:8). Because of his question: “What shall be the sign,” gentiles ate at his table. The sign was that the sun reversed its path and appeared lower, rather than higher, on the sundial of Ahaz, leading the king of Babylonia to dispatch messengers to Hezekiah. Because gentiles ate at his table, it ultimately caused the exile of his descendants. The Gemara comments: This supports the statement of Ḥizkiyya, as Ḥizkiyya said: Anyone who invites an idol worshipper into his house and serves him causes the exile of his descendants, as it is stated: “And of your sons who shall issue from you, whom you shall beget, shall they take away; and they shall be eunuchs in the palace of the king of Babylonia” (II Kings 20:18).
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) {ישעיהו ל״ט:ב׳} וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חזקיה וַיַּרְאֵם אֶת (כל) בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְגוֹ׳ אָמַר רַב מַאי בֵּית נְכֹתֹה אִשְׁתּוֹ הִשְׁקְתָה עֲלֵיהֶם וּשְׁמוּאֵל אָמַר בֵּית גְּנָזָיו הֶרְאָה לָהֶם ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זַיִן אוֹכֵל זַיִן הֶרְאָה לָהֶן.

With regard to the verse: “And Hezekiah was glad of them, and showed them his treasury [beit nekhoto], the silver and the gold, and the spices and the precious ointment” (Isaiah 39:2), Rav says: What is the meaning of beit nekhoto? It means that his wife, who typically did not appear before strangers for reasons of modesty, poured drinks for them. And Shmuel says: It means that he showed them his actual treasury. Rabbi Yoḥanan says: It means that he showed them a weapon so powerful that it breaks another weapon.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אשתו השקתה עליהם – היא עצמה מוזגת להם והיינו בית נכתה לשון מנכה על שם צלע שנפחתה מן האדם וממנה נברא אשה.
בית גנזיו – והכי מתרגמינן בית גניזוהי ומנחם פתר במחברתו לשון סממנים כמו (בראשית לא) נכאת וצרי ולוט.
זין אוכל זין – כגון פרזלא דשליט בפרזלא.
וישמח עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה רב אמר אשתו השקתה עליהן היתה עומדת עליהן ומוזגת להן את הכוס דקא דריש בית לשון אשה כדכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו ואית דאמר נכתו דריש לשון תרגום כדקאמר (כתובות כ״א.) נכי ריבעא לשון פחות והאשה על שם שנפחתה מן האיש דכתיב ויקח אחת מצלעותיו נקראת נכתה. ושמואל אמר בית גנזיו הראה להן דדריש בית נכתה כדמתרגמינן בית גנזוהי דקא דריש בית בית ממש ונכאת לשון דבר מעולה וגנוז באוצרות מלכים כסמנין לשון נכאת צרי ולוט ור׳ [יוחנן] אמר זין אחד הראה להן נכאת לשון אכילה כדאמרינן בע״ז (ל״ה:) איבו מנכית ואכיל אבי מצריי:
מאי בית נכתה אשתו כו׳. עיין פירש״י והוא דחוק ונראה כפשטיה מלשון אוצר ר״ל שדרך האשה להיות צנועה באהל ובבית כאוצר הזה כמ״ש כל כבודה בת מלך פנימה אבל חזקיה לא עשה כן רק אשתו שהיא נקראת ביתו כמ״ש ר״י שקרא לאשתו ביתו והיא היתה ראויה להיות בית נכאתו ואוצרתו שלא להראותה והוא הראה אותה בגלוי בבית המשתה שהשקתה עליהם ומ״ד זין אוכל זין יהיה נכתה מלשון הכאה ממש שברזל אחד מכה חבירו או שהוא מלשון נשיכה שהאחד נושך את חבירו וק״ל:
על הנאמר שם ״וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב״ (ישעיה לט, ב), אמר רב: מאי [מה פירוש] ״בית נכתה״?אשתו, שכרגיל אין אחרים רואים אותה מפני צניעות, היא השקתה עליהם. ושמואל אמר: בית גנזיו ממש הראה להם. ור׳ יוחנן אמר: זין (כלי נשק) שהוא כל כך חזק שאוכל (ששובר) זין אחר הראה להן.
With regard to the verse: “And Hezekiah was glad of them, and showed them his treasury [beit nekhoto], the silver and the gold, and the spices and the precious ointment” (Isaiah 39:2), Rav says: What is the meaning of beit nekhoto? It means that his wife, who typically did not appear before strangers for reasons of modesty, poured drinks for them. And Shmuel says: It means that he showed them his actual treasury. Rabbi Yoḥanan says: It means that he showed them a weapon so powerful that it breaks another weapon.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי מָה לָקוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֵיכָה מִפְּנֵי שֶׁעָבְרוּ עַל שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ כָּרֵיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

§ Apropos the exile of the descendants of the kings of Judea to Babylonia, the Gemara cites an aggadic statement about the destruction of the Temple and the sins of the Jewish people that caused it. With regard to the verse: “How [eikha] does the city sit solitary” (Lamentations 1:1), Rava says that Rabbi Yoḥanan says: For what reason were the Jewish people stricken and their plight bemoaned with the term eikha? It is due to the fact that they violated thirty-six prohibitions punishable with karet that are enumerated in the Torah, corresponding to the numerological value of eikha, spelled alef, yod, kaf, heh.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איכה – ל״ו בגימטריא.
ל״ו כריתות – בכריתות (דף ב.) חשיב להו.
באיכה כו׳. לפי שבשלשה א״ב שחיבר ירמיה בתחלה לבד מאני הגבר שהוסיף אחר ששרף אותן יהויקים התחיל אות האל״ף בלשון איכה ולא כן שאר האותיות ואמר רמז לו גי׳ שעברו על ל״ו כריתות שבתורה שהן העבירות היותר גדולות שבתורה ועד״ז אמר מפני מה לקו בא״ב כו׳ שכל ספר הקינות חברן ירמיה בדרך א״ב ולא מצינו כן באחד מספרי הקודש ואמר שעברו על התורה כו׳. ואמר אני אמרתי וישכון ישראל בטח בדד וגו׳. הוא הבדד למעלה מתוך שיהיה בטוח יהיה שכן בדד כמ״ש כלביא שכן שיתרחקו ממנו מתוך שיפחדו ויראו עצמם מפניו הנה עכשיו לפחיתותם בדד מושבם מתוך שנמאסו בהם יתרחקו ממנו כמ״ש בדד ישב מחוץ וגו׳:
ג כיון שהזכרנו את גלות בני מלכי יהודה לבבל, מביאים כמה דברי אגדה בענין החורבן וחטאי ישראל שגרמו לו. על הנאמר ״איכה ישבה בדד״ (איכה א, א), אמר רבה אמר ר׳ יוחנן: מפני מה לקו ישראל ונאמרה עליהם קינה בלשון ״איכה״?מפני שעברו על שלשים ושש כריתות שיש בתורה שהם כמנין ״איכה״.
§ Apropos the exile of the descendants of the kings of Judea to Babylonia, the Gemara cites an aggadic statement about the destruction of the Temple and the sins of the Jewish people that caused it. With regard to the verse: “How [eikha] does the city sit solitary” (Lamentations 1:1), Rava says that Rabbi Yoḥanan says: For what reason were the Jewish people stricken and their plight bemoaned with the term eikha? It is due to the fact that they violated thirty-six prohibitions punishable with karet that are enumerated in the Torah, corresponding to the numerological value of eikha, spelled alef, yod, kaf, heh.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי מָה לָקוּ באל״ףבְּאָלֶף בי״תבֵּית מִפְּנֵי שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה באל״ףבְּאָלֶף בי״תבֵּית.

Rabbi Yoḥanan says: For what reason were the Jewish people stricken, and their plight bemoaned with an acrostic based on the alef beit, as the book of Lamentations contains multiple alphabetical acrostics? It is due to the fact that they violated the Torah, which was given in the language of the alef beit.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לקו בא״ב – שכל מגילת איכה סדורא באלפא ביתא.
אמר ר׳ יוחנן: מפני מה לקו באל״ף בי״ת, שמגילת איכה כתובה באלף בית? — מפני שעברו על התורה שניתנה באל״ף בי״ת.
Rabbi Yoḥanan says: For what reason were the Jewish people stricken, and their plight bemoaned with an acrostic based on the alef beit, as the book of Lamentations contains multiple alphabetical acrostics? It is due to the fact that they violated the Torah, which was given in the language of the alef beit.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) יָשְׁבָה בָּדָד אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי {דברים ל״ג:כ״ח} וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל עַכְשָׁיו יִהְיֶה בָּדָד מוֹשָׁבָם {איכה א׳:א׳} הָעִיר רַבָּתִי עָם אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהָיוּ מַשִּׂיאִין קְטַנָּה לְגָדוֹל וּגְדוֹלָה לְקָטָן כְּדֵי שֶׁיְּהוּ לָהֶם בָּנִים הַרְבֵּה.

With regard to the phrase “Does the city sit solitary,” Rava says that Rabbi Yoḥanan says that the Holy One, Blessed be He, said: I said: “And Israel dwells in safety, the fountain of Jacob in solitude, to a land of grain and wine; also His heavens shall drop down dew” (Deuteronomy 33:28), indicating that their solitude shall be one of wealth and prominence. Now that they have rejected my directive and cleaved to and learned from the gentiles, their dwelling shall be solitary in sorrow. With regard to the phrase: “The city that was full of people” (Lamentations 1:1), Rava says that Rabbi Yoḥanan says: They would marry a younger female to an older male and an older female to a younger male so that they would have many children.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בטח בדד – שיושבין יחידים ואינן מתיראין לא מן הנכרים ולא מן חיות רעות.
רבתי עם – עם שמתרבה והולך יותר משאר עם.
קטנה לגדול – ש״ז של קטן אינו מבושל ואינו מזריע מהר כשל גדול וכן רחם של קטנה אינה קולטת מהר כשל גדולה לפיכך משיאין גדולה לקטן כדי לכשתהא זרעו [מבושל] קולט מהר וקטנה לגדול כדי שיהא שכבת זרעו קולט מהר ולא קטנה לקטן ששוהין להוליד ולא קטן וקטנה ממש אלא שעומדין על פרקן וראויין הם להוליד ומיהו אין זרע שלהם מבושל כל כך.
בד״ה רבתי עם כו׳ משאר עם הס״ד ואח״כ מה״ד קטנה לגדול שכבת זרע כו׳:
בד״ה אחד אחד מן הנשבין לחבירו הס״ד:
ואח״כ מה״ד גמל זה שמהלך כו׳:
רבתי עם כו׳ שהיו משיאין כו׳. דרשו רבתי מלשון הרבה רבוים דהיינו שבכל העם היה אחד מהרבוי דהיינו או גדול או גדולה ולא היו משיאין קטן לקטנה שאין בו שום צד רבוי וק״ל:
על הנאמר ״ישבה בדד״, אמר רבא אמר ר׳ יוחנן, אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי ״וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל״ (דברים לג, כח) ותהא בדידותם של עושר וגדולה, עכשיו שלא רצו לקבל דברי והתחברו ולמדו מן הגויים — יהיה בדד מושבם. על הנאמר ״העיר רבתי עם״ (איכה א, א), אמר רבא אמר ר׳ יוחנן לפרש: שהיו משיאין קטנה לגדול וגדולה לקטן, כדי שיהו דלהם בנים הרבה.
With regard to the phrase “Does the city sit solitary,” Rava says that Rabbi Yoḥanan says that the Holy One, Blessed be He, said: I said: “And Israel dwells in safety, the fountain of Jacob in solitude, to a land of grain and wine; also His heavens shall drop down dew” (Deuteronomy 33:28), indicating that their solitude shall be one of wealth and prominence. Now that they have rejected my directive and cleaved to and learned from the gentiles, their dwelling shall be solitary in sorrow. With regard to the phrase: “The city that was full of people” (Lamentations 1:1), Rava says that Rabbi Yoḥanan says: They would marry a younger female to an older male and an older female to a younger male so that they would have many children.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) {איכה א׳:א׳} הָיְתָה כְּאַלְמָנָה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כְּאַלְמָנָה וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ אֶלָּא כְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וְדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר אֵלֶיהָ רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל מָקוֹם שֶׁהֵן הוֹלְכִין נַעֲשִׂין שָׂרִים לַאֲדוֹנֵיהֶן.

With regard to the phrase describing Jerusalem: “She became like a widow” (Lamentations 1:1), Rav Yehuda says that Rav says: Like a widow, but not an actual widow. Rather, Jerusalem is like a woman whose husband has gone to a country overseas, and yet he intends to return to her. With regard to the phrase: “Great among the nations, and princess among the provinces” (Lamentations 1:1), Rava says that Rabbi Yoḥanan says: Every place they go, when exiled among the nations, the Jewish people become princes to their masters due to their wisdom.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא כאשה כו׳. לפי שבעובדי כוכבים נאמר ועתה שמעי זאת עדינה וגו׳ לא אשב אלמנה וגו׳ ותבאנה לך שתי וגו׳ שכול ואלמון וגו׳ דהיינו במפלתם סר כחם ומזלם מן השמים שאין לך אומה שנפלה שלא תפול מתחלה מזלה ויהיו אלמנה ממש ממושיעם ואלהותם שמת כחם אבל ישראל אינם כן כי גם בצרתם לא סר כחם וצלם מעליהם כי הוא חי וקיים לעולם ואינן אלא בדמיון אלמנה שאין בעלה אצלה דהיינו שהלך למ״ה ע״י שסרחה אשתו ודעתו לחזור כשהיא תשוב אליו:
נעשים שרים כו׳. פירוש הפסוק גם כשהם תחת העכו״ם ובמדינות אחרות בגלות נעשו שרים לאדוניהם שמשעבדים בהם והביא מהמעשה בשני בני אדם כו׳ אמר להן עם קשה עורף כו׳ לפי שהשיעבוד וגלות מביא לאדם שמשכח חכמתו ממנו כמ״ש ואבדה חכמת חכמיו וגו׳ ועל כן א״ל שאתם קשי עורף שלא תהיו נכנעים בגלותכם ומחזיקים עדיין עצמיכם לחכמים או לנביאים כי מאין אתם יודעין זה אם לא בנבואה או בחכמה נפלאה ולזה כשראה האמת אתם אמר ברוך שבחר בזרעו של אברהם ונתן להם מחכמתו כו׳ שאין אומה זו כאומה אחרת אבל בחר בזרעו של אברהם ונתן להם מחכמתו וע״כ חכמתן נצחית שלא תשתכח מהן אף בגלותן:
ובפירוש הכתוב ״היתה כאלמנה״ (איכה א, א), אמר רב יהודה אמר רב: כאלמנה, ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים שהיא אמנם בודדה כאלמנה אבל דעתו לחזור אליה. ״רבתי בגוים שרתי במדינות״ (איכה א, א), אמר רבא אמר ר׳ יוחנן: כל מקום שהן הולכין (בגלות במדינות) הריהם נעשין שרים לאדוניהן מפני חכמתם.
With regard to the phrase describing Jerusalem: “She became like a widow” (Lamentations 1:1), Rav Yehuda says that Rav says: Like a widow, but not an actual widow. Rather, Jerusalem is like a woman whose husband has gone to a country overseas, and yet he intends to return to her. With regard to the phrase: “Great among the nations, and princess among the provinces” (Lamentations 1:1), Rava says that Rabbi Yoḥanan says: Every place they go, when exiled among the nations, the Jewish people become princes to their masters due to their wisdom.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁבּוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְהָיָה שַׁבַּאי מְהַלֵּךְ אַחֲרֵיהֶם

The Sages taught in a baraita: There was an incident involving two Jewish people who were taken captive on Mount Carmel, and their captor was walking behind them.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן [שנו חכמים]: מעשה בשני בני אדם מישראל שנשבו בהר הכרמל, והיה השבאי (זה ששבה אותם) מהלך אחריהם.
The Sages taught in a baraita: There was an incident involving two Jewish people who were taken captive on Mount Carmel, and their captor was walking behind them.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144