גמרא
פירוש
וְכִי מִכָּאן אַתָּה לָמֵד וַהֲלֹא אכְּבָר נֶאֱמַר {ויקרא ו׳:י״ח} בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת הָא לְמָה יָצָא לִקְבּוֹעַ לוֹ מָקוֹם שֶׁאִם לֹא שְׁחָטָהּ בַּצָּפוֹן פָּסוּל.
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ יָצָא אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁזֶּה טָעוּן צָפוֹן וְאֵין אַחֵר טָעוּן צָפוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעוֹלָה זֶה בָּנָה אָב לְכׇל חַטָּאוֹת שֶׁיְּהוּ טְעוּנוֹת צָפוֹן.
אַשְׁכְּחַן שְׂעִיר נָשִׂיא בֵּין לְמִצְוָה בֵּין לְעַכֵּב שְׁאָר חַטָּאוֹת נָמֵי אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה לְעַכֵּב מְנָא לַן.
דִּכְתִיב בְּכִשְׂבָּה וּכְתִיב בִּשְׂעִירָה.
אֶלָּא אוֹתוֹ לְמָה לִי.
מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן וְאֵין שְׂעִיר נַחְשׁוֹן בַּצָּפוֹן.
וְתַנְיָא {ויקרא ד׳:כ״ד} וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר לְרַבּוֹת שָׂעִיר נַחְשׁוֹן לִסְמִיכָה דִּבְרֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
הגה״ה אותו בצפון ולא שוחט בצפון – תימה ל״ל קרא הא אפילו לפני ה׳ לא בעי כדדרשינן לעיל בריש כל הפסולין (דף לב:) בן הבקר לפני ה׳ ולא שוחט לפני ה׳ ויש לומר דהכא סובר כר״ש התימני דדריש התם האי כתוב בענין אחר.
מה לבן צאן שכן קבע לו כלי – ותימה דלא פריך הכי בפ״ק דקדושין (דף לו:) ומה בן צאן שלא קבע לו כהן לשחיטתו קבע לו כהן להזאתו בן עוף שקבע לו כהן במליקתו אינו דין שיקבע לו כהן בהזאתו ויש לומר דהתם דכל דינו בכהן לא שייך למיפרך מכלי ול״נ כיון דהדין הוי מהזאה לא שייך למיפרך מכלי דשחיטה וא״ת וליעביד הכא קל וחומר ממקום ומה בן צאן שלא קבע לו מזבח בשחיטתו קבע לו מקום צפון בן עוף שקבע לו מזבח במליקתו כדדרשינן (לקמן דף סה.) מה הקטרה בראשו של מזבח אף מליקה אינו דין שיקבע לו צפון וזה אין לומר דסד״א דבן עוף כיון דחטאת קרייה רחמנא ליבעי צפון דזאת תורת החטאת דשמא דזאת תורת לא הוי אלא לנשחטות.
אלא אין שוחט בצפון אבל מקבל בצפון – תימה הא נמי מדרבי אחיא נפקא מדאיצטריך למעוטי שוחט מכלל דמקבל בצפון דאי לא דמקבל בצפון למה לי קרא למעוטי שוחט כדקאמר רבי אחיא לפי שמצינו שמקבל בצפון יכול אף זה כן ושמא רבי אחיא דריש ולקח לו יקח אבל אנן לא דרשינן ליה.
קבלה נמי למצוה אשכחן – פי׳ בקונט׳ כדאמר אבל מקבל בצפון וקשה דמאותו דכתיב גבי עולה דרשינן ולא שוחט בצפון ומאותו דכתיב גבי חטאת דרשינן אבל מקבל בצפון וא״כ מקבל למצוה בעולה מנא לן וגבי אשם צריכי תרי קראי למצוה לקבלה ומקבל ועוד עיכובא במקבל בחטאת מנא לן דלא מצינו ששנה אלא על השחיטה ועל הקבלה אבל לא על המקבל וי״ל מכיון דאשכחן למצוה מקבל כקבלה ה״ה לעכב וכי האי גוונא אמרינן בפ״ק (לעיל ד.) נאמרה זביחה בחטאת ונאמרה זביחה בשלמים מה התם לא חלקת כו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush