×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות צ׳:גמרא
;?!
אָ
אֲמַר לֵיהּ בְּעַאי לְאוֹתוֹבָךְ עָרֵל הַזָּאָה. וְאִזְמֵל סָדִין בְּצִיצִית. וְכִבְשֵׂי עֲצֶרֶת וְשׁוֹפָר. וְלוּלָב הַשְׁתָּא דְּשַׁנִּית לַן שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה לָא מִיעֲקַר הוּא כּוּלְּהוּ נָמֵי שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה נִינְהוּ. ת״שתָּא שְׁמַע {דברים י״ח:ט״ו} אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן אאֲפִילּוּ אוֹמֵר לְךָ עֲבוֹר עַל אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל הַכֹּל לְפִי שָׁעָה שְׁמַע לוֹ. שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן וְלִיגְמַר מִינֵּיהּ מִיגְדַּר מִילְּתָא שָׁאנֵי.: ת״שתָּא שְׁמַע בִּטְּלוֹ מְבוּטָּל דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ יָכוֹל לֹא לְבַטְּלוֹ וְלֹא לְהוֹסִיף עַל תְּנָאוֹ א״כאִם כֵּן מָה כֹּחַ ב״דבֵּית דִּין יָפֶה. וְהָא הָכָא בדְּמִדְּאוֹרָיְיתָא בָּטֵל גֵּט וּמִשּׁוּם מָה כֹּחַ בֵּית דִּין קָא שָׁרֵינַן אֵשֶׁת אִישׁ לְעָלְמָא מַאן דִּמְקַדֵּשׁ אַדַּעְתָּא דְּרַבָּנַן מְקַדֵּשׁ וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִידּוּשִׁין. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי הָתִינַח דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת. ת״שתָּא שְׁמַע א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב גשָׁמַעְתִּי שב״דשֶׁבֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סְיָיג לַתּוֹרָה וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁרָכַב עַל סוּס בַּשַּׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים וֶהֱבִיאוּהוּ לב״דלְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהֵטִיחַ בְּאִשְׁתּוֹ תַּחַת הַתְּאֵנָה וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וְהִלְקוּהוּ לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ מִיגְדַּר מִילְּתָא שָׁאנֵי.: וְלֹא זֶה וָזֶה מְטַמְּאִין לָהּ.: מְנָלַן דִּכְתִיב {ויקרא כ״א:ב׳} כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו וְאָמַר מָר שְׁאֵרוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ. וּכְתִיב {ויקרא כ״א:ד׳} לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ יֵשׁ בַּעַל שֶׁמִּיטַּמֵּא וְיֵשׁ בַּעַל שֶׁאֵין מִיטַּמֵּא הָא כֵּיצַד מִיטַּמֵּא הוּא לְאִשְׁתּוֹ כְּשֵׁרָה וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְאִשְׁתּוֹ פְּסוּלָה.: וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין בִּמְצִיאָתָהּ וְכוּ׳.: טַעְמָא מַאי אֲמוּר רַבָּנַן מְצִיאַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּיהְוֵי לֵיהּ אֵיבָה הָכָא תִּיהְוֵי לֵיהּ אֵיבָה וְאֵיבָה.: וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ.: טַעְמָא מַאי אָמְרִי רַבָּנַן מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְבַעְלָהּ מִשּׁוּם דְּקָאָכְלָה מְזוֹנֵי הָכָא כֵּיוָן דִּמְזוֹנֵי לֵית לַהּ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לָאו דִּידֵיהּ.: וְלֹא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ.: טַעְמָא מַאי אָמַר רַחֲמָנָא בַּעַל מֵיפֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּנֶּה הָכָא תִּתְגַּנֶּה וְתִתְגַּנֶּה.: הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל נִפְסְלָה מִן הַכְּהוּנָּה וְכוּ׳.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כולהו נמי שב ואל תעשה הוא – וא״ת סדין בציצית היכי הוי שב ואל תעשה דכי מכסה בטלית דבת חיובא היא ואין בו ציצית הרי עובר בידים וי״ל דבשעת עיטוף אכתי לא מיחייב עד אחר שנתעטף דכסותך משמע שאתה מכוסה בה כבר ואשר תכסה בה אתא לדרשא אחרינא כדאמרינן במנחות (דף מא. ושם) ולאחר שנתעטף דמתחייב שב ואל תעשה הוא וא״ת בפרק מי שמתו (ברכות כ. ושם) משמע כשהוא לבוש כלאים ואין פושטן לא חשיב שב ואל תעשה אלא עמוד ועשה ואר״י דשאני כלאים דעיקר האיסור בשעת לבישה שלבש באיסור אבל כאן לא מתחייב עד אחר שנתעטף כדפרישית ומיהו קשה מדמברכינן להתעטף בציצית משמע דבשעת העיטוף עביד מצוה ומלשון להתעטף מוכיחות נמי [בה״ג] דקיימא לן בציצית דחובת גברא הוא. וליגמר מיניה – וא״ת שאני התם דעל פי הדבור היה מתנבא לעבור והיכי נגמר מיניה לעבור משום תקנתא דרבנן שלא על פי הדבור ונראה דכיון דעל פי הדבור שרי משום צורך שעה הוא הדין שלא על פי הדבור שהרי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה כדנפקא לן במגילה (דף ב:) מקראי וא״ת דאמר בפרק אלו הן הנחנקים (סנהדרין פט: ושם) היכא דמוחזק שאני דאי לא תימא הכי אברהם היכי שמע ליה יצחק בהר המוריה אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עליה ועבדי שחוטי חוץ אלא היכא דמוחזק שאני ובאליהו למה לן משום דמוחזק הא משמע דאפילו בלא נביא שרי נמי לבית דין לעבור משום מיגדר מילתא ואר״י משום דאיתחזק בנביאות היו סומכים עליו במה שהיה מבטיח בירידת אש ושוחטים על הבטחתו קדשים בחוץ שבזכותו ותפלתו תרד אש מן השמים ויהיה מיגדר מילתא שיתקדש שמו של הקב״ה ברבים וע״י כך יחזרו ישראל למוטב. כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש – פי׳ בפרק השולח (גיטין לג.) [וע״ע תוס׳ ב״ב מח:]. טעמא מאי אמור רבנן מציאת האשה לבעלה משום דלא תיהוי ליה איבה – תימה דבריש מציאת האשה (כתובות סו. ושם) דאמרי מציאתה כהעדפה על ידי הדחק דמי משמע דמציאתה תחת מזונות כמו מעשה ידיה כיון דמדמי ליה להעדפה והכא משמע טעמא דמציאה משום איבה ומיהו מצינו למימר דמעשה ידיה משום איבה הן כדאמר בפרק אע״פ (שם נח:) קסבר כי תקינו רבנן מזוני עיקר ומעשה ידיה משום איבה אבל קשיא כיון דמציאה ומעשה ידיה תרוייהו משום מזונות ואיבה מאי שנא דגבי מציאה קאמר טעמא משום איבה וגבי מעשה ידיה קאמר משום דקמתזנא הוה ליה למימר בתרוייהו חד טעמא. היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה פשיטא – וא״ת אמאי פשיטא והא בפרק ד׳ אחין (לעיל לה. ושם) איצטריך ליה למידק ממתניתין דאשת ישראל שנאנסה דפסולה מן הכהונה ואומר ר״י דהתם לא איצטריך למידק אלא משום שאף על פי שמותרת לבעלה אפי׳ הכי פסולה לכהונה אבל הכא כיון דאשמעינן מתני׳ דאסורה לבעלה מדרבנן דקתני תצא מזה ומזה פשיטא דפסולה נמי לכהונה כיון דמדרבנן נמי קרינן ביה ונטמאה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144