גמרא
פירוש
אָמַר אַבָּיֵי לָא לְעוֹלָם בְּתָם וּבִבְכוֹר בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר אִם בָּאוּ תְּמִימִין יִקְרְבוּ.
מֵיתִיבִי אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מָה לִי אִם אֵינוֹ מֵימֵר בְּחַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁהֲרֵי אֵין זָכִין בָּהֶן בְּחַיֵּיהֶן תֹּאמַר בִּבְכוֹר שֶׁזָּכִין בְּחַיָּיו בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בְּבַעַל מוּם הָא דּוּמְיָא דְּחַטָּאת וְאָשָׁם קָאָמַר אֶלָּא לָאו בְּתָם וְקָתָנֵי זָכִין בּוֹ בְּחַיָּיו.
אָמַר רָבִינָא הָא נָמֵי בִּבְכוֹר בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר אִם בָּאוּ תְּמִימִים יִקְרְבוּ.
לֵימָא כְּתַנָּאֵי בְּכוֹר אבְּבֵית הַבְּעָלִים עוֹשִׂין תְּמוּרָה בְּבֵית הַכֹּהֵן אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁבָּא לִידֵי כֹהֵן אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה.
הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא מַאי לָאו הָכִי קָאָמַר בְּבֵית כֹּהֵן הוּא עוֹשֶׂה תְּמוּרָה וְאֵין בַּעַל עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אַלְמָא אִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ.
לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הָא רַבִּי עֲקִיבָא.
אָמַר רַב חִסְדָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כֹּהֵן לְכֹהֵן אֲבָל כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל אָסוּר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ורבי שמעון היא דאמר אם באו תמימים יקרבו – אבל לכתחילה לא וטעמא משום דיש להם פרנסה במקומם ורבי עקיבא פליג ואמר דאפילו דיעבד לא יקרבו ומפרש טעמא משום דאיתקש בכור למעשר בהמה ומעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן אינו בא מחוצה לארץ לארץ ישראל אף בכור ומעשר כו׳ וא״ת אמאי לא אוקמא כר׳ עקיבא דלדידיה הוי טפי ממונו וי״ל דלר׳ עקיבא לא הויא כל כך דומיא דשלמים.
לא בפלוגתא דרבי יוחנן בן נורי ורבי עקיבא דמתני׳ קמפלגי – כלומר וההוא אוקימנא בבכור חוצה לארץ.
דלמא אזיל ישראל ושדי ביה מומא וממטי ליה (לחבריה) [לחכם] ואמר בכור זה נתן לי כהן במומו – ואם תאמר מאי בכך והא לא שרו ליה כיון דנפק המום מיד כהן בלא עדים שהרי נחשדו הכהנים על זה ויש לומר דהכי קאמר נתן לי כהן במומו וקמי דידי נפל בו מום מאליו וא״ת היכי חייש דלמא אזיל ישראל ושדי ביה מומא והרי לא נחשדו ישראל על כך כדאמרינן בבכורות (דף לה.) דבכור ביד ישראל הכל נאמנין עליו דכהנים הוא דחשידי אמומי אבל ישראל לא חשידי ואין לומר דה״מ בודאי בכור היכא דסופו ליתנו לכהן דאין ישראל חוטא ולא לו דהא בפרק כל פסולי המוקדשין (שם דף לה:) אמר רב נחמן גבי ספק בכור בעליו מעידין עליו ויש לומר דלא דמי דה״מ כשהיה תם תחילה ביד ישראל אז ירא להטיל בו מום מאחר שנולד ברשותו דאין לו להשמט בשום דבר אבל הכא דיש לו לתלות שנתן לו הכהן במומו יש לחשדו עליו ונראה דלכך לא רצה לומר בענין אחר דלמא אזיל ישראל ושדי ביה מומא ומראהו לחכם ואמר דמעצמו נפל ולא יאמר כהן נתנו לי דכה״ג לא עביד דלמא יחשדוהו עליו ולומר מה לו לטרוח עליו ולהביאו לחכם כיון דלאו דידיה הוא ופריך והא אמר רב יהודה אין רואין בכור לישראל אלא אם כן כהן עמו והטעם שמא יעכבנו לעצמו ולא יתננו לכהן וכיון דצריך להביא הכהן לא מצי אמר בכור זה נתנו כהן במומו דאמרינן ליה אייתי (ראייה) ההוא כהן דיהבא לך דכל כמה דלא אייתי ליה לא שרינן ליה הבכור.
לשון רש״י היינו טעמא דנראה ככהן המסייע בבית הגרנות – דרגילות הוא דמוכר בכור דמוזיל גבי [ישראל] כדי שיתן לו בכור פעם אחרת וכל שכן דאסור לקבלו במתנה וצריך ליזהר שאם אמר ישראל לכהן הילך בכור זה אם אמר לו הכהן שלך יהא אז אסור לקבלו מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush