Tosafot Shevuot 46a – תוספות שבועות מו.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

רֵישָׁא וְסֵיפָא בִּרְאָיָה רְאָיָה דִּלְשַׁלֵּם קָתָנֵי רְאָיָה דִּשְׁבוּעָה לָא קָתָנֵי. א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא שְׁלַחוּ לֵיהּ מִבֵּי רַב לִשְׁמוּאֵל יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ אוּמָּן אוֹמֵר שְׁתַּיִם קָצַצְתָּ לִי וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא קָצַצְתִּי לְךָ אֶלָּא אֶחָת מִי נִשְׁבָּע אָמַר לָהֶן ^אבְּזוֹ יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת וְיַפְסִיד אוּמָּן קְצִיצָה וַדַּאי מִידְכָּר דְּכִירִי אִינָשֵׁי. אִינִי וְהָא תָּנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל קָצַץ המע״ההַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה וְאִי לָא מַיְיתֵי רְאָיָה פָּקַע אַמַּאי יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת וְיַפְסִיד אוּמָּן אָמַר רַב נַחְמָן ^בלִצְדָדִין קָתָנֵי אוֹ מֵבִיא רְאָיָה וְיִטּוֹל אוֹ יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת וְיַפְסִיד אוּמָּן. מֵיתִיבִי ^גהַנּוֹתֵן טַלִּיתוֹ לְאוּמָּן אוּמָּן אוֹמֵר קָצַצְתָּ לִי שְׁתַּיִם וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא קָצַצְתִּי לְךָ אֶלָּא אֶחָת כׇּל זְמַן שֶׁטַּלִּית בְּיַד אוּמָּן עַל בעה״בבַּעַל הַבַּיִת לְהָבִיא רְאָיָה נְתָנָהּ לוֹ בִּזְמַנּוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל עָבַר זְמַנּוֹ המע״ההַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. בִּזְמַנּוֹ מִיהָא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל אַמַּאי ^דיִשָּׁבַע בעה״בבַּעַל הַבַּיִת וְיַפְסִיד אוּמָּן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הָא מַנִּי ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאָמַר כׇּל זְמַן שֶׁשְּׁבוּעָה נוֹטָה אֵצֶל בעה״בבַּעַל הַבַּיִת שָׂכִיר נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. הֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה אִילֵימָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה דְּמַתְנִיתִין אַחְמוֹרֵי קָא מחמיר דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה דְּבָרַיְיתָא דְּתַנְיָא שָׂכִיר כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא עָבַר עָלָיו זְמַנּוֹ הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל וְאִם לָאו אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל וְאָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ תֵּן לִי שְׂכָרִי חֲמִשִּׁים דִּינָר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדֶךָ וְהוּא אוֹמֵר הִתְקַבַּלְתְּ מֵהֶן דִּינַר זָהָב אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ שְׁתַּיִם קָצַצְתָּ וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא קָצַצְתִּי לְךָ אֶלָּא אֶחָת. אֲבָל אָמַר לוֹ לֹא שְׂכַרְתִּיךָ מֵעוֹלָם אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ שְׂכַרְתִּיךָ וְנָתַתִּי לְךָ שְׂכָרֶךָ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אֶלָּא קָצַץ רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְלָא רַבָּנַן הַשְׁתָּא הֵיכִי דְּמַחְמַיר רַבִּי יְהוּדָה מְקִילִּי רַבָּנַן הֵיכָא דְּמֵקֵיל רַבִּי יְהוּדָה מַחְמְרִי רַבָּנַן. וְאֶלָּא מַאי רַבָּנַן וְאֶלָּא הָא דְּתָנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל קָצַץ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה מַנִּי לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבָּנַן. אֶלָּא אָמַר רָבָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי רַבִּי יְהוּדָה סָבַר בִּדְאוֹרָיְיתָא עֲבַדוּ לֵיהּ תַּקַּנְתָּא לְשָׂכִיר וּבִדְרַבָּנַן הֲוַאי תַּקַּנְתָּא וְתַקַּנְתָּא לְתַקַּנְתָּא לָא עָבְדִינַן. וְרַבָּנַן סָבְרִי בִּדְרַבָּנַן נָמֵי עָבְדִינַן תַּקַּנְתָּא לְשָׂכִיר וּקְצִיצָה מִידְכָּר דְּכִיר.: נִגְזָל כֵּיצַד הָיוּ מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ כּוּ׳.: וְדִלְמָא לֹא מִשְׁכְּנוֹ מִי לָא אָמַר רַב נַחְמָן הַאי מַאן דִּנְקִיט נַרְגָּא בִּידֵיהּ וְאָמַר אֵיזִיל וְאֶקְטְלֵיהּ לְדִקְלָא דִּפְלָנְיָא וְאִשְׁתְּכַח דִּקְטִיל וּשְׁדֵי לָא אָמְרִינַן דְּהוּא קַטְלֵיהּ. אַלְמָא ^העֲבִיד אִינִישׁ דְּגָזֵים וְלָא עָבֵיד הָכָא נָמֵי דְּגָזֵים וְלָא עָבֵיד אֵימָא וּמִשְׁכְּנוֹ וְלִיחְזֵי מַאי מִשְׁכְּנוֹ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ^ובְּטוֹעֲנוֹ כֵּלִים הַנִּיטָּלִין תַּחַת כְּנָפָיו. אָמַר רַב יְהוּדָה רָאוּהוּ שֶׁהִטְמִין כֵּלִים תַּחַת כְּנָפָיו וְיָצָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שכירות י״א:ז׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ט
טור חושן משפט פ״ט:ד׳
שולחן ערוך חושן משפט פ״ט:ד׳

^ב רמב״ם הלכות שכירות י״א:ז׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ט
טור חושן משפט פ״ט:ד׳
שולחן ערוך חושן משפט פ״ט:ד׳

^ג רמב״ם הלכות שכירות י״א:ח׳
טור חושן משפט פ״ט:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט פ״ט:ה׳

^ד רמב״ם הלכות שכירות י״א:ח׳
טור חושן משפט פ״ט:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט פ״ט:ה׳

^ה רמב״ם הלכות גזילה ואבידה ד׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ג
טור חושן משפט צ׳:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט צ׳:ב׳

^ו רמב״ם הלכות גזילה ואבידה ד׳:ה׳
טור חושן משפט צ׳:א׳
שולחן ערוך חושן משפט צ׳:א׳

E/ע

הערותNotes

רישא וסיפא בראיה – ואיירי כולה ששכרו בעדים וא״ת ניחזי עדים מאי קאמרי דכה״ג דייק בח״ה (ב״ב דף מה.) בהלכתא דאומן וי״ל כגון דלא ידעי עדים כמה קצץ והתם נמי ה״מ לשנויי הכי ובלאו הכי משני התם שפיר. לא קצצתי לך אלא אחת – ע״כ איירי כגון דאמר שעדיין לא פרע אותה אחת דאי פרעה כבר ה״ל כופר הכל ובסמוך מוקמי׳ לה כרבי יהודה דבעי הודאה במקצת וקשה דבעבר זמנו אמאי המע״ה והא מפרש לעיל טעמא משום דחזקה אין בעה״ב עובר בבל תלין ואין שכיר משהה שכרו והכא הרי השהה והרי עבר. בדרבנן תקנתא הוא – פירוש שצריך לתקן שבועה וגם צריך לעוקרה ממקום שהיא ראויה להיות דהיינו בעל הבית ולא עבדי תקנתא לתקנתא ולא כמו שפירש הקונט׳ תקנתא היא כדרב נחמן דאמר משביעין אותו שבועת היסת שהרי אותה שבועה לא היתה בימי תנאים דהתנן אין לך בידי פטור ואמרינן נמי בפ״ב דקידושין (דף מג:) והשתא דתקון רבנן שבועת היסת. ורבנן סברי דבדרבנן נמי עבדינן תקנתא – לא דמי להא דאמרי׳ בפרק שבועת הדיינין (לעיל דף מא.) גבי שכנגדו חשוד על השבועה דמדרבנן לא מפכינן שבועה דתקנתא לתקנתא לא עבדינן דהתם בתחלה נתקנה על החשוד ולא רצו לעוקרה אבל הכא מעיקרא מתקנינ׳ לה על השכיר. עביד איניש דגזים ולא עביד – פירש ברוקח דוקא בסתם אדם אבל במוחזק לכך לא וכן נראה וא״ת בלאו הכי מהימן במגו דאי בעי אמר דזבנה מיניה דמהימן כדאמרינן בח״ה (ב״ב דף לו.) האי מאן דנקיט מגלא ותובילא בידיה ואמר איזיל ואגדריה לדקלא דפלניא דזבניה ניהלי מהימן דלא חשיד איניש למיגדר דקלא דלאו דיליה וי״ל דהתם איירי בלקיטת פירות ולהכי נקט מגלא ותובילא ולשון גדירה דשייכא בלקיטת תמרים ולהכי נאמן שדרך הוא למכור פירות אבל הכא איירי בקציצת הדקל ולהכי נקט נרגא ואיזיל ואקטליה דאין דרך למכור אילן העושה פירות לקציצה וכן מוכח בהדיא בהחובל (ב״ק דף צא: ושם) דלא מהימן אקציצה דאוקי הא דתניא שורי הרגת נטיעתי קצצת והלה אומר אתה אמרת לי להורגו אתה אמרת לי לקוצצו פטור בשור העומד להריגה ואילן העומד לקציצה. בטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו – והכירו העדים במקצתם והוא טוען שהטמין יותר ממה שראו העדים והיה נראה מתוך פי׳ זה דאין הלכה כר׳ חייא דאמר בריש ב״מ (דף ג.) מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים שיש לו נ׳ נותן לו נ׳ וישבע על השאר שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים מק״ו דהא הכא לא חשיב העדאת עדים כהודאת מקצת מדקאמר ר׳ יהודה עד שתהא שם הודאה במקצת הטענה ור״י אומר דאינה ראיה דאיכא לאוקומי כגון שהחזיר לו כבר מה שראו העדים וממאי דאמרי׳ התם אם איתא לדר׳ חייא קמייתא אינה ראיה דה״נ אמרי׳ פ׳ המדיר (כתובות דף ע:) אם איתא לדרב הונא דאמר יכולה אשה שתאמר כו׳ ואע״ג דפסיק התם בפרק בתרא (כתובות קז:) כוותיה וקצת היה נראה להביא ראיה דהלכה כר׳ חייא כדמוכח בפ״ק דב״מ (דף ה.) דר׳ חייא כרבנן דר״ג דפטרי טענו חטין והודה לו בשעורין דמוקי תרי קראי הוא וזה חד להודה במקצת הטענה וחד להודה ממין הטענה והכי קיימא לן דפטור וה״ר יוסף בה״ר ברוך אומר דאינו ראיה דאפילו מאן דפטר בטענו חטין והודה בשעורין אפשר דפליג אדרבי חייא משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינן בתורת הזמה ור׳ חייא תורת הזמה לא פריך כדאמרי׳ התם וכן צריך לומר לר׳ יוחנן דפליג אדר׳ חייא בירושלמי דפרק קמא דבבא מציעא אע״ג דפטר בטענו חטין והודה בשעורים לעיל וע״כ צריך לומר דפריך תורת הזמה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון