גמרא
פירוש
בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא הכא נָמֵי בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב אָשֵׁי אַהָא דְּאָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב אַחָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בשליקתא ומאיסתא – קצת נראה דוקא שהן כבר מאוסות מותר להשהותן אבל למאס אסור דבתוך כך אתי ביה לידי תקלה כמו בדריכת ענבים דבפרק הלוקח בהמה (בכורות דף כב.) אמרינן סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורים ר״א אומר תרום ותרקב ובמס׳ תרומות בפ״ה גרסינן תרום ותשרף ואומר ר״ת דבמאיסתא תשרף ויהנה ממנו בשעת שריפה. מחמין לו חמין בחיטין של תרומה – אור״ת דלכהנים של בית רבי היו עושין דלישראל לא שריא אלא הנאה שאינה של כילוי כמו עירוב דמערבין לישראל בתרומה אבל הנאה של כילוי כגון להאכיל לבהמתו או להדליק אסור לישראל כדאמרינן בפ״ק דמס׳ ע״ז (טו.) כהן ששכר פרה מישראל לא יאכילנה כרשיני תרומה ובמסכת תרומות (פי״א משנה י׳) נמי אמרי׳ מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בשמן של תרומה שנטמא ברשות כהן פירוש אם יש שם כהן דנר לאחד נר למאה ור״י אומר טעמא משום דדרשינן משמרת תרומותי מה תרומה טהורה וכו׳ ומה טהורה דוקא לכהן אף טמאה דוקא לכהן ובטמאה ליכא אלא הדלקה. טהרו מלטמא – תימה לר״י דבפ׳ קמא דשבת (שבת טז:) מסקינן דהיינו טעמא דגזרו גידולי תרומה תרומה משום תרומה טמאה ביד כהן פי׳ שלא ישהה אותה לזריעה והשתא כיון דטהרו ישהה אותה לזריעה כדי לטהרה ואומר ר״י דמשום ריוח פורתא לא ישהה אותה מאחר שעדיין היא תרומה ולא נעשית חולין הקשה רבינו נסים גאון דתניא בתוספתא גידולי תרומה ומעשר שני הרי הן כחולין ומצא תירוץ בירושלמי דמסכת תרומות דהרי הן כחולין היינו להתחייב בלקט ושכחה ופאה ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין אותן אלא שאסורין לזרים והיינו דתניא עניי ישראל מוכרין את שלהן לכהנים בדמי תרומה וטעמא לפי שמדאורייתא אין תרומה ומעשר חייבין בלקט שכחה ופאה ולא אתי גזירה דרבנן ומפקע ליה ועוד הקשה הר״ר משה נבריי״ש דתנן במסכת בכורים (משנה בכורים ב׳:ב׳) יש במעשר ובכורים מה שאין כן בתרומה שהמעשר ובכורים גידולן אסורים מלאכול בירושלים אף לזרים ולבהמה משא״כ בתרומה משמע דגידולי תרומה שרו לזרים מיהו בלאו הכי לא א״ש לישנא אף לזרים דאדרבה אף לכהנים מיבעי ליה למימר ונראה דזרים דהתם היינו נכרים וכן משמע בירושלמי. גידולי גידולין – פירש ריב״א דגידולים היינו גידולי ראשון מן הזרע ואח״כ חזר ונטע אותן גידולים זהו גידולי גידולין ומביא ראיה מירושלמי דמסיק התם אגידולי גידולין משיעשו שני גורנות דהיינו בכה״ג שנזרע ונלקט שתי פעמים ולפ״ה הכל הוי גידול ראשון ומה שפ״ה דשומין הוי דבר שזרעו כלה לא משמע הכי דבמסכת תרומות תנן בפ״ט (מ״ו) איזהו דבר שאין זרעו כלה הלוף והשום והבצלים. פסול הגוף הוי – תימה דלעיל (דף כ:) אמרינן אם היתה במקום המוצנע יניחנה במקום התורפה ואמרי׳ גרמא אין בידים לא ואמאי אין מותר לשורפה מיד כשמסיח דעתו ממנה. למה לי עיבור צורה – קשה לר״י דילמא האי פסול היינו בדם ובבעלים דבעי עיבור צורה וי״ל מ״מ אחר שנזרק בלול יש בו היסח הדעת הר״ר אלחנן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush