×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדה נ׳.גמרא
;?!
אָ
רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּתַנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים כ״א:ה׳} עַל פִּיהֶם יִהְיֶה כׇּל רִיב וְכׇל נָגַע וְכִי מָה עִנְיָן רִיבִים אֵצֶל נְגָעִים מַקִּישׁ רִיבִים לִנְגָעִים מָה נְגָעִים אבַּיּוֹם דִּכְתִיב {ויקרא י״ג:י״ד} וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ באַף רִיבִים בַּיּוֹם. וּמָה נְגָעִים שֶׁלֹּא בְּסוֹמֵא דִּכְתִיב {ויקרא י״ג:י״ב} לְכׇל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן אַף רִיבִים שֶׁלֹּא בְּסוֹמֵא וּמַקִּישׁ נְגָעִים לְרִיבִים מָה רִיבִים שֶׁלֹּא בִּקְרוֹבִים אַף נְגָעִים שֶׁלֹּא בִּקְרוֹבִים. אִי מָה רִיבִים בִּשְׁלֹשָׁה אַף נְגָעִים בִּשְׁלֹשָׁה וְדִין הוּא מָמוֹנוֹ בִּשְׁלֹשָׁה גּוּפוֹ לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״ג:ב׳} וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים הָא לָמַדְתָּ גשֶׁאֲפִילּוּ כֹּהֵן אֶחָד רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים. הָהוּא סַמְיָא דַּהֲוָה בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּהֲוָה קָדָיֵין דִּינָא דוְלָא קָאָמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה. וּתְנַן כׇּל הַכָּשֵׁר לָדוּן כָּשֵׁר לְהָעִיד וְיֵשׁ כָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵין כָּשֵׁר לָדוּן וְאָמְרִינַן לְאֵתוֹיֵי מַאי וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו. רַבִּי יוֹחָנָן סְתָמָא אַחֲרִינָא אַשְׁכַּח דִּתְנַן הדִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה. וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי סְתָמָא מֵהַאי סְתָמָא אִיבָּעֵית אֵימָא סְתָמָא דְּרַבִּים עֲדִיף וְאִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכְתָא דְּדִינֵי.: מתני׳מַתְנִיתִין: כֹּל שֶׁחַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין וְאֵינוֹ חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת.: גמ׳גְּמָרָא: לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי ובָּשָׂר וְדָגִים וּבֵיצִים.: מתני׳מַתְנִיתִין: כֹּל שֶׁחַיָּיב בַּפֵּאָה חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת וְיֵשׁ שֶׁחַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת וְאֵינוֹ חַיָּיב בַּפֵּאָה.: גמ׳גְּמָרָא: לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי תְּאֵנָה וְיָרָק שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בַּפֵּאָה דִּתְנַן כְּלָל אָמְרוּ בַּפֵּאָה זכֹּל שֶׁהוּא אוֹכֶל וְנִשְׁמָר וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ וּלְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם חַיָּיב בַּפֵּאָה. אוֹכֵל לְמַעוֹטֵי סְפִיחֵי סטים וְקוֹצָה וְנִשְׁמָר לְמַעוֹטֵי הֶפְקֵר וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ לְמַעוֹטֵי כְּמֵהִים וּפִטְרִיּוֹת וּלְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד לְמַעוֹטֵי תְּאֵנָה וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם לְמַעוֹטֵי יָרָק. וְאִילּוּ גַּבֵּי מַעֲשֵׂר תְּנַן חכֹּל שֶׁהוּא אוֹכֶל וְנִשְׁמָר וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת וְאִילּוּ לְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם לָא קָתָנֵי. אִם הָיוּ בָּהֶם שׁוּמִים וּבְצָלִין חַיָּיבִין דִּתְנַן מַלְבְּנוֹת בְּצָלִים שֶׁבֵּין הַיָּרָק ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר פֵּאָה מִכׇּל אַחַת וְאֶחָת וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים טמֵאַחַת עַל הַכֹּל. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עוּלְשִׁין שֶׁזְּרָעָן מִתְּחִילָּה לִבְהֵמָה וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לָאָדָםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ורבי מאיר היא – וא״ת אמאי קאמר לאתויי סומא ופליג מתניתין אסתמא דסנהדרין (דף לב.) לימא לאתויי אוהב ושונא דכשרין להעיד ופסולין לדון כדאמר בפרק זה בורר (שם כז:) לרבנן דרבי יהודה וי״ל דלא פסיקא ליה שהרי לכל העולם כשרין א״נ מתניתין ע״כ לא מיתוקמא כרבנן דהא קתני כל הכשר לדון כשר להעיד והרי סומא בשתי עיניו לרבנן דכשר לדון דהא לא מקשינן ריבים לנגעים ואילו להעיד פסול מאו ראה ואפילו במה שראה קודם שנסתמא פסול להעיד כדאמר ביש נוחלין (ב״ב קכח.) היה יודע לו עדות קודם שנסתמא ונסתמא פסול וא״ת בפרק חזקת הבתים (שם דף מג.) דפריך וליסלקו בי תרי מינייהו ולידיינו הא בפ׳ יש נוחלין שהבאתי פוסל תחלתו בפסול וסופו בכשרות וכי תימא לדון כשר טפי והתנן כל הכשר לדון כשר להעיד וי״ל דמתניתין מיירי בלהבא כל הכשר לדון להבא כשר להעיד מה שיראה מכאן ולהבא. כל שחייב במעשר מטמא טומאת אוכלין – וא״ת הא אמרינן בפ״ק דחולין (דף ו.) אינו חושש לשאור ותבלין שבה לא משום מעשר ולא משום שביעית משמע דמעשר נוהג בתבלין וא״כ מטמא טומאת אוכלין ובפרק העור והרוטב (שם דף קיז:) תנן והקיפה מצטרפין לטומאת אוכלין ומפרש בגמרא (שם דף קכ.) מאי קיפה תבלין אלמא אין להם טומאת אוכלין אלא ע״י צירוף וי״ל דאיכא ב׳ מיני תבלין דהנהו דאין ראויין אלא לטעמא לא מטמו טומאת אוכלין ואין חייבין במעשר אבל תבלין דראויין נמי בפני עצמן ועבידן נמי לטעמא כגון שומים ובצלים חייבין במעשר ומטמאים טומאת אוכלין אי נמי ההיא דפ״ק דחולין (דף ו.) לצדדין קתני ולא קאי מעשר אתבלין אלא אשאור גרידא ושביעית קאי אף אתבלין דאף במאכל בהמה נהגא כדתנן במס׳ שביעית עוד הקשה הרב ר״ש מטוי״ל דלקמן (דף נא:) אמרינן דנמנו וגמרו דאין פלפלין מטמאין טומאת אוכלין ובפ׳ בכל מערבין (עירובין כח:) אמר זרע הגרגיר למאי חזי וקאמר שכן ראשונים שלא היה להם פלפלין היו שוחקין אותו ומטבילין בו את הצלי וכ״ש דפלפלין מתעשרין מהאי טעמא וי״ל דזרע גרגיר כי שוחקין אותו להטביל בו חזי אף בעינו אלא דאין רגילות לשוחקן כדי לאוכלן בלא טיבול לפי שע״י טיבול עדיף טפי אבל פלפלין לאחר שנשחקו לא חזו בעינייהו אלא ע״י טיבול. ספיחי סטים – פי׳ בקונטרס דדוקא נקט ספיחים אבל תחלתן ראויין לאכילה אי נמי ספיחים ראויין יותר וס״ד דחייב בפאה קמ״ל.
וגידולו מן הארץ למעוטי כמהין ופטריות – בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ:) פריך והא תנן אם אמר כל גידולי קרקע עלי קונם אסור בכמהים ופטריות ומשני מירבא רבו מארעא מינק לא ינקי מארעא והא כל דבר שאין גידולו מן הארץ קתני תני וכל דבר שאין יונק מן הארץ א״כ נמי בשמעתין צריך למיתני יונק מן הארץ.
למעוטי תאנה – תימה מאי שנא דתאנה וירק חייבין במעשר ופטורים מן הפאה דמן התורה אין נוהג פאה ומעשר אלא בדגן תירוש ויצהר בלבד ומאי שנא דחייבו חכמים טפי במעשר מבפאה ואומר ר״ת משום דתאנה אין לקיטתה כאחד הלכך לא גזרו חכמים פאה בה שלא יצפו עניים מתי יגמור בעל הבית לקיטתו ויפסידו יותר במקום אחר ממה שירויחו בפאה זאת וירק נמי אין הפאה חשובה ואינה שוה כ״א מעט ואם ימתינו אחריה עד הערב יפסידו יותר.
שזרען מתחלה לבהמה – משמע דסתמא לאדם קיימי או לתרוייהו ואפ״ה כי זרען לבהמה פקע שם אוכל מינייהו אף על גב׳ דאמר (כריתות דף) כל המיוחד לאוכל אדם טמא עד שיפסל מלאכול לכלב דכיון שזרען לבהמה אין עליה שם אוכל ולא היה שני גידולים מעולם לאדם והא דאמר בהעור והרוטב (חולין קכח.) עולשין שלקטן והדיחם לבהמה ונמלך עליהן לאדם צריכות הכשר שני קשה כיון דסתמן לאדם משום דהדיחן לבהמה לא פקעי מינייהו שם אוכל שיפסל מלאכול לכלב ואמאי לא הוכשרו וי״ל דמיירי שהיו מתחילה מיוחדים לבהמה אי נמי שמא אין הכשר מועיל אף באוכל אדם אי הוי הכשר לצורך בהמה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144