גמרא
פירוש
מֵתִיב רַבִּי אַבָּא אקוּנָּם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא לִפְלוֹנִית כְּעוּרָה וַהֲרֵי הִיא נָאָה שְׁחוֹרָה וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה קְצָרָה וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה מוּתָּר בָּהּ לֹא מִפְּנֵי שֶׁכְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאֶה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא דְּאָמַר נַעֲשָׂה כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר תְּנָא תּוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר וּתְנָא נֶדֶר טָעוּת אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בשלמא לרב הונא כו׳ – תרי מילי דלא דמו אהדדי לכך תנא לתרווייהו.
אלא לר׳ יוחנן דאמר כבר מת והוי נדר טעות למה לי למתני – כלומר היינו הך דלקמן וטובא קשה דהא הכא פליגי רבנן ובהך דלקמן לא פליגי ואם כן צריכי טובא ואומר הר״ם דה״פ למה לי למתני תרתי ליתני הך בבא גבי הך דלקמן דמיירי בנדר טעות והכי נמי בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עד) דקאמר אלא למ״ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה אבא שאול מאי אתא לאשמועינן ופירוש אמאי לא תנא האי מילתא דאבא שאול גבי ר״ג ורבי יהושע וכן התם דקאמר מאי קמ״ל יש ממזר מחייבי כריתות תנינא חדא זמנא כלומר וניתני התם מילתא דר״ע וטעמא דלא פליגי רבנן בהך דכעורה ונמצאת שהיא נאה דלא שייך למיגזר אטו היכא שאינה נאה בשעת הנדר ושוב נעשית נאה אבל הכא איכא למיגזר אטו מת או עשה תשובה דהוי נולד. שמא יעני ונימא כל מאן דמתעני עלי נפיל – בתמיה ומאי פתיחה היא בשביל כך לא יתחרט ואף כי יעני אין מוטל עליו לפרנסו לימנו ליה גבאי ויתפרנס עם שאר עניי העיר.
אינו נופל ליד גבאי תחלה – כלומר מיד שהעני אין הגבאי מפרנסו מיד ומוטל על היחידים לפרנסו. בכתובת אשתו – ולא אמרי׳ [דאין פותחין] בפרעון הכתובה דהוי נולד. מוכר שער ראשך – מפרש בגמרא. ש״מ מטלטלי משתעבדי לכתובה – ופליגי ביה ר״מ ורבנן בפרק האשה שנפלו (כתובות דף פא:) דרבנן סברי דכתובה גריעה מבמ״ח ולא משתעבדי לה מטלטלי דאפי׳ מיניה [אינה גובה].
אפי׳ אתה מוכר שער ראשך ואוכל – כלומר צריך אתה ליתן לה כל אשר לך ואפי׳ תצטרך למכור שער ראשך למזונותיך אבל ודאי לפרוע הכתובה לא היה מוכר. ש״מ אין מסדרין לב״ח – ופלוגתא היא בפרק המקבל (ב״מ דף קיד) דאיכא מ״ד מסדרין מניחין לו כלי תשמישו וכ״ש שער ראשו.
לומר שאין מקרעין כתובה – ומיפטר דלעולם יתחייב בה אף אם אין לו בלתי שער ראשו ונפקא מיניה דאם יעשיר יפרענה כולה דלעולם מסדרין דנהי דטעמא דמסדרין דגמר מיכה [מיכה] מערכין ובערכין תנן נתן סלע והעשיר אינו נותן לו כלום י״ל דלענין השג יד לא גמרינן מערכין אלא לענין סידור דכתיב בקרא ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך והלכך מדינא דב״ח י״ל דמסדרין אבל מדינא דהשג לא [נשוה] לערכין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אלא לר׳ יוחנן דאמר כבר מת והוי נדר טעות למה לי למתני – כלומר היינו הך דלקמן וטובא קשה דהא הכא פליגי רבנן ובהך דלקמן לא פליגי ואם כן צריכי טובא ואומר הר״ם דה״פ למה לי למתני תרתי ליתני הך בבא גבי הך דלקמן דמיירי בנדר טעות והכי נמי בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עד) דקאמר אלא למ״ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה אבא שאול מאי אתא לאשמועינן ופירוש אמאי לא תנא האי מילתא דאבא שאול גבי ר״ג ורבי יהושע וכן התם דקאמר מאי קמ״ל יש ממזר מחייבי כריתות תנינא חדא זמנא כלומר וניתני התם מילתא דר״ע וטעמא דלא פליגי רבנן בהך דכעורה ונמצאת שהיא נאה דלא שייך למיגזר אטו היכא שאינה נאה בשעת הנדר ושוב נעשית נאה אבל הכא איכא למיגזר אטו מת או עשה תשובה דהוי נולד. שמא יעני ונימא כל מאן דמתעני עלי נפיל – בתמיה ומאי פתיחה היא בשביל כך לא יתחרט ואף כי יעני אין מוטל עליו לפרנסו לימנו ליה גבאי ויתפרנס עם שאר עניי העיר.
אינו נופל ליד גבאי תחלה – כלומר מיד שהעני אין הגבאי מפרנסו מיד ומוטל על היחידים לפרנסו. בכתובת אשתו – ולא אמרי׳ [דאין פותחין] בפרעון הכתובה דהוי נולד. מוכר שער ראשך – מפרש בגמרא. ש״מ מטלטלי משתעבדי לכתובה – ופליגי ביה ר״מ ורבנן בפרק האשה שנפלו (כתובות דף פא:) דרבנן סברי דכתובה גריעה מבמ״ח ולא משתעבדי לה מטלטלי דאפי׳ מיניה [אינה גובה].
אפי׳ אתה מוכר שער ראשך ואוכל – כלומר צריך אתה ליתן לה כל אשר לך ואפי׳ תצטרך למכור שער ראשך למזונותיך אבל ודאי לפרוע הכתובה לא היה מוכר. ש״מ אין מסדרין לב״ח – ופלוגתא היא בפרק המקבל (ב״מ דף קיד) דאיכא מ״ד מסדרין מניחין לו כלי תשמישו וכ״ש שער ראשו.
לומר שאין מקרעין כתובה – ומיפטר דלעולם יתחייב בה אף אם אין לו בלתי שער ראשו ונפקא מיניה דאם יעשיר יפרענה כולה דלעולם מסדרין דנהי דטעמא דמסדרין דגמר מיכה [מיכה] מערכין ובערכין תנן נתן סלע והעשיר אינו נותן לו כלום י״ל דלענין השג יד לא גמרינן מערכין אלא לענין סידור דכתיב בקרא ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך והלכך מדינא דב״ח י״ל דמסדרין אבל מדינא דהשג לא [נשוה] לערכין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush