Tosafot Nedarim 47a – תוספות נדרים מז.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ וְכוּ׳.: בָּעֵי אֲבִימִי קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאַתָּה נִכְנָס מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר מַהוּ אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ אוֹ לָא. אָמַר רָבָא ת״שתָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר לִבְנוֹ קוּנָּם שֶׁאִי אַתָּה נֶהֱנֶה לִי וּמֵת יִירָשֶׁנּוּ בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ וּמֵת לֹא יִירָשֶׁנּוּ ^אש״משְׁמַע מִינַּהּ אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ שְׁמַע מִינַּהּ.: תְּנַן הָתָם ^בקוּנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי קוּנָּם הֵן עַל פִּי קוּנָּם הֵן לְפִי אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. ^גבָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר קוּנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עַל פְּלוֹנִי מַהוּ בְּחִילּוּפֵיהֶן מִי אָמְרִינַן גַּבֵּי דִילֵיהּ הוֹאִיל וְאָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עַל עַצְמוֹ אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לְעוֹלָם עַל עַצְמוֹ גַּבֵּי חֲבֵירוֹ הוֹאִיל וְאֵין אָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עַל חֲבֵירוֹ אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לְעוֹלָם עַל חֲבֵירוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות נדרים ה׳:ה׳
טור יורה דעה רט״ז:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רט״ז:ו׳

^ב רמב״ם הלכות נדרים ה׳:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה מ״ב
טור יורה דעה רט״ז:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רט״ז:א׳

^ג רמב״ם הלכות נדרים ה׳:ט״ז
טור יורה דעה רט״ז:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה רט״ז:ב׳

מת או מכרו לאחר מותר – לפי שלא נתכוין לאסור אלא בעודו שלו.
שדה זה שאני לוקח בית זו שאני נכנס והבית שלו מת או מכרו מהו – מי אמרי׳ כיון דדידיה הוא אינו יכול לאסור אלא בעודו שלו דנהי דתנן בית זה שאני נכנס ומכרו אסור ה״מ כשמדיר עצמו מבית חבירו דעתו לאוסרו עליו (שהרי אסרו עליו) כשאינו שלו ומיבעיא לאבימי כשאמר בהדיא בחייו ובמותו: ת״ש כו׳ הכא לא דחי שאני הכא דקאמר בחייו ובמותו כדאמר לעיל דהכא כי נמי אמר בחייו ובמותו מיבעיא ליה משום דאין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו. תנן התם – לקמן בפרק הנודר מן הירק.
אסור בחילופיהן – אם מכרם או החליפם אסורין [דמיהן וחלופיהן] דחשבינן להן כהקדש ותופס דמיו וגידולי הקדש הקדש. אמר קונם פירות אלו על פלוני מהו בחילופיהן וה״ה דמיבעיא ליה (בשאר איסורין) אם מכר מהו שיהנה המודר מן החילופין דשמא אסור כי ההוא דלעיל דאסור בחלופיהן וה״ה דמיבעיא ליה בשאר איסורי הנאה כגון ערלה וכלאי הכרם מדקמייתי למפשט בעיין ממתני׳ דמקדש בערלה וכלאי הכרם וליכא לפרושי דמיבעיא ליה באיסורי הנאה מהו בחילופיהן אם מותר למוכרם בתחילה דפשיט׳ דאסור כדמוכח פרק כל שעה (פסחים כא:) למ״ד לא תאכלו איסורי הנאה משמע מדאיצטרי׳ קרא למישרי נבילה למכרה לעובד כוכבים אלמא דאסור למכור איסורי הנאה משום דבשעת מכירה הוא נהנה מגוף האיסור וה״ל כשרשיפא מעצי איסור וגם אם מכרם בדיעבד פשיטא ליה דמותרין מן התורה כדמפרש בשלהי פרק שני דקדושין (קידושין נח) דאין לך דבר שתופס דמיו אלא עבודת כוכבים ושביעית וקאמר התם דהוו להו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין מהם שאר איסורין וכי קמיבעיא אם החליפן אסורין מדרבנן כדקאמר במתניתין קונם פירות אלו עלי אסור בחילופיהן דחילופיהן כגידוליהן או שמא גבי דידיה הואיל ואדם אוסר כו׳ אבל גבי חבירו דאין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חבירו וה״ה בכל איסורי הנאה ושרי ונראה דלהכי לא קמיבעיא ליה בחליפין איסורי הנאה [לאסור לאותן] שלא החליפם דפשיטא דשרי כדאמר (חולין דף ד) חמצן של עוברי עבירה אחר הפסח מותר מיד מפני שהם מחליפין ולא מיבעיא ליה אלא לאותו עצמו שהחליפן ומבעיא בהחלפתם אי קנסינן ליה ואסור ליהנות מדרבנן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון