גמרא
פירוש
אֲמַר לֵיהּ וְלִיטַעְמָיךְ הָא דִּתְנַן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
וליטעמיך הא דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר הביא שלש בהמות ולא פירש הראוי לחטאת – כגון כבשה תקריב חטאת הראויה לעולה כגון כבש תקרב עולה הראוי לשלמים כגון איל הראוי לשלמים.
ואמאי האמרת [בהמה] לאו כמפורשת דמיא – כלומר לפי מאי דבעי לאוכוחי מרב חסדא דעופות כסתומין הם וה״נ בהמה [נימא] כסתומין דמיא ולא כמפורשין וא״כ יקשה לך אמאי חשיב להו רשב״ג כמפורשין וא״ת ומי דמי והא בהמה דלעיל דחשיב כסתומים מיירי כגון דהוו ג׳ פרים והנהו ודאי הוו כסתומים אבל אלו בהמות דמיירי כאן רשב״ג מיירי בבהמה דחזו לנזיר ולכך חשבינן להו כמפורשין וי״ל דהכי פירושו אי אמרת בשלמא כדקאמר רב הונא בבהמות דהיינו ג׳ פרים חשיבי קצת כמפורשין ולכל הפחות כמפורשין בתערובת הכא דרשב״ג ניחא דחושב ג׳ בהמות הראויים לנזיר כמפורשין לגמרי כאילו פירש בפיו זו לחטאת וזו לעולה וזו לשלמים אלא אי אמרת הג׳ פרים כסתומין דמיין לגמרי ה״נ מחמת שהן ראוין לנזיר לא הוה לן למיחשב (בינייהו) לגמרי כמפורשין וא״ת ואכתי מאי [פריך דילמא] רשב״ג איירי כשחזר ופירש הנזיר בפירוש בשעת הקרבה הי לחטאת והי לעולה והי לשלמים וי״ל דחדא לישנא לא משמע הכי דקתני הביא ג׳ בהמות ולא פירש וכו׳ ומשמע ליה הראוי לעולה תקרב לעולה ומעכשיו אף קודם הקרבה יש עליה שם עולה אף למעול בה אף אם מתו הבעלים דלמיתה אזלא ועוד אי במפורשין בפירוש בשעת הקרבה צריך למימר ומאי קמ״ל רשב״ג וא״ת ומאי קס״ד דרב פפא והא מוכחא מדרב חסדא דבעופות כסתומין דמיין וה״ה בבהמה ויש דוחק לומר דרב פפא ס״ל דרב חסדא [בדותא] וליתא דבכמה דוכתי [מייתי] לדרב חסדא וצ״ל דרב פפא ודאי ס״ל דאפילו את״ל דעופות כסתומים דמיין ולא ממעטינן להו ממעות היינו משום שאין לנו למעט אלא דבר הדומה למעות דלא חזו להקרבה כגון צפרים דלא חזו לנזיר להקרבה אבל עופות דחזו גופייהו להקרבה אין למעטן מהלכה שנתפרש במעות סתומין יפלו לנדבה והוא הדין דודאי סתומין הוו מעלו לנדבה ומשני ליה רב שימי וא״ל ולקח ועשה אמר רחמנא בלקיחת בעלים אומר כן כלומר ואם לא פירשו הבעלים בשעת הלקיחה הוו כסתומין והוא הדין דרב הונא דאמר בבהמות דהוו כסתומין לפי שאינו מוכיח מגוף התורים הי חטאת והי עולה וכן כשהפריש שלשה פרים אין מוכיח מגוף הבהמות כלום הי חטאת והי עולה הילכך נוכל לומר דהוו כסתומין לגמרי אבל הכא במתני׳ דרשב״ג דקתני הביא שלש בהמות הראויות דמוכיח מגוף הבהמה הי לחטאת והי לעולה והי לשלמים דכבשה לחטאת שחטאת באה נקבה וליכא למימר דתקרב עולה שהעולה בא זכר דהיינו כבש וכן איל מפורש בפסחים להדיא דקרב שלמים וכן כבשה לחטאת וכן כבש לעולה הילכך כמפורשין דמו דאין מפורש גדול מזה אבל ג׳ פרים כסתומין דמיין ולא נאמר אי ג׳ פרים הוו כסתומים ה״נ הוו כסתומין [כך] סבר המקשה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ואמאי האמרת [בהמה] לאו כמפורשת דמיא – כלומר לפי מאי דבעי לאוכוחי מרב חסדא דעופות כסתומין הם וה״נ בהמה [נימא] כסתומין דמיא ולא כמפורשין וא״כ יקשה לך אמאי חשיב להו רשב״ג כמפורשין וא״ת ומי דמי והא בהמה דלעיל דחשיב כסתומים מיירי כגון דהוו ג׳ פרים והנהו ודאי הוו כסתומים אבל אלו בהמות דמיירי כאן רשב״ג מיירי בבהמה דחזו לנזיר ולכך חשבינן להו כמפורשין וי״ל דהכי פירושו אי אמרת בשלמא כדקאמר רב הונא בבהמות דהיינו ג׳ פרים חשיבי קצת כמפורשין ולכל הפחות כמפורשין בתערובת הכא דרשב״ג ניחא דחושב ג׳ בהמות הראויים לנזיר כמפורשין לגמרי כאילו פירש בפיו זו לחטאת וזו לעולה וזו לשלמים אלא אי אמרת הג׳ פרים כסתומין דמיין לגמרי ה״נ מחמת שהן ראוין לנזיר לא הוה לן למיחשב (בינייהו) לגמרי כמפורשין וא״ת ואכתי מאי [פריך דילמא] רשב״ג איירי כשחזר ופירש הנזיר בפירוש בשעת הקרבה הי לחטאת והי לעולה והי לשלמים וי״ל דחדא לישנא לא משמע הכי דקתני הביא ג׳ בהמות ולא פירש וכו׳ ומשמע ליה הראוי לעולה תקרב לעולה ומעכשיו אף קודם הקרבה יש עליה שם עולה אף למעול בה אף אם מתו הבעלים דלמיתה אזלא ועוד אי במפורשין בפירוש בשעת הקרבה צריך למימר ומאי קמ״ל רשב״ג וא״ת ומאי קס״ד דרב פפא והא מוכחא מדרב חסדא דבעופות כסתומין דמיין וה״ה בבהמה ויש דוחק לומר דרב פפא ס״ל דרב חסדא [בדותא] וליתא דבכמה דוכתי [מייתי] לדרב חסדא וצ״ל דרב פפא ודאי ס״ל דאפילו את״ל דעופות כסתומים דמיין ולא ממעטינן להו ממעות היינו משום שאין לנו למעט אלא דבר הדומה למעות דלא חזו להקרבה כגון צפרים דלא חזו לנזיר להקרבה אבל עופות דחזו גופייהו להקרבה אין למעטן מהלכה שנתפרש במעות סתומין יפלו לנדבה והוא הדין דודאי סתומין הוו מעלו לנדבה ומשני ליה רב שימי וא״ל ולקח ועשה אמר רחמנא בלקיחת בעלים אומר כן כלומר ואם לא פירשו הבעלים בשעת הלקיחה הוו כסתומין והוא הדין דרב הונא דאמר בבהמות דהוו כסתומין לפי שאינו מוכיח מגוף התורים הי חטאת והי עולה וכן כשהפריש שלשה פרים אין מוכיח מגוף הבהמות כלום הי חטאת והי עולה הילכך נוכל לומר דהוו כסתומין לגמרי אבל הכא במתני׳ דרשב״ג דקתני הביא שלש בהמות הראויות דמוכיח מגוף הבהמה הי לחטאת והי לעולה והי לשלמים דכבשה לחטאת שחטאת באה נקבה וליכא למימר דתקרב עולה שהעולה בא זכר דהיינו כבש וכן איל מפורש בפסחים להדיא דקרב שלמים וכן כבשה לחטאת וכן כבש לעולה הילכך כמפורשין דמו דאין מפורש גדול מזה אבל ג׳ פרים כסתומין דמיין ולא נאמר אי ג׳ פרים הוו כסתומים ה״נ הוו כסתומין [כך] סבר המקשה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush