×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות ע׳:גמרא
;?!
אָ
גּוּלְבָּא שִׁיפוֹן דִּישְׁרָא שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל שֻׁבְולֵי תַּעֲלָא הָנֵי אִין אוֹרֶז וְדוֹחַן לָא. מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָתְיָא לֶחֶם לֶחֶם מִמַּצָּה כְּתִיב הָכָא {במדבר ט״ו:י״ט} וְהָיָה בַּאֲכׇלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ וּכְתִיב הָתָם {דברים ט״ז:ג׳} לֶחֶם עוֹנִי. וְהָתָם גּוּפַהּ מְנָלַן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ וְכֵן תָּנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְכֵן תָּנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר קְרָא {דברים ט״ז:ג׳} לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עוֹנִי דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִימּוּץ אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי חִימּוּץ אֶלָּא לִידֵי סֵירָחוֹן.: וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.: תָּנָא הַתְּבוּאָה וְהַקְּמָחִים וְהַבְּצֵיקוֹת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְמַאי הִלְכְתָא. אָמַר רַב כָּהֲנָא לְעִנְיַן חָדָשׁ רַב יוֹסֵף אָמַר לְעִנְיַן חָמֵץ בַּפֶּסַח ר״פרַב פָּפָּא אָמַר לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי דְּאִי אָכֵיל לֵיהּ חוּץ לַחוֹמָה לָקֵי. רָבָא אָמַר אלְעִנְיַן טוּמְאַת אוֹכָלִין וְהָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דִּתְבוּאָה וּקְמָחִין דּוּמְיָא דִּבְצֵקוֹת מָה הָתָם אוּכְלָא בְּעֵינֵיהּ אַף הָכָא נָמֵי אוּכְלָא בְּעֵינֵיהּ. וְהָתַנְיָא חִטָּה בֵּין קְלוּפָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה מִצְטָרֶפֶת שְׂעוֹרָה קְלוּפָה מִצְטָרֶפֶת שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה אֵין מִצְטָרֶפֶת. אִינִי וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל {ויקרא י״א:ל״ז} עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ בכְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין לִזְרִיעָה חִטָּה בִּקְלִיפָּתָהּ וּשְׂעוֹרָה בִּקְלִיפָּתָהּ וַעֲדָשִׁים בִּקְלִיפָּתָן. לָא קַשְׁיָא הָא בְּלַחוֹת הָא בִּיבֵשׁוֹת.: וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח.: מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָתְיָא לֶחֶם לֶחֶם מִמַּצָּה.: וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר.: מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָתְיָא רֵאשִׁית רֵאשִׁית מֵחַלָּה. מַאי קוֹדֶם לָעוֹמֶר ר׳רַבִּי יוֹנָה אָמַר קוֹדֶם גקְצִירַת הָעוֹמֶר רַבִּי יוֹסֵי בַּר זַבְדָּא אָמַר קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר. תְּנַן אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ לִפְנֵי פֶסַח וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר הַיְינוּ דְּלָא קָא עָרֵיב לְהוּ וְתָנֵי לְהוּ. אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִינְהוּ אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הַפֶּסַח. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר אַסֵּיפָא אִיתְּמַר אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר הָעוֹמֶר מַתִּירָן מַאי קוֹדֶם לָעוֹמֶר רַבִּי יוֹנָה אָמַר קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר רַבִּי יוֹסֵי בַּר זַבְדָּא אוֹמֵר קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כדרך שבני אדם מוציאים לזריעה חיטה בקליפת׳ – והא דאמר בסוף כתובות (דף קיא:) ומה חטה שנקברת ערומה מוציאה כמה לבושין אומר ר״ת דהכי קאמר אפי׳ היתה נקברת ערומה יוצאה בכמה לבושים. אתיא לחם לחם ממצה – פי׳ בקונטרס מה מצה חמשת מינין ולא אורז ודוחן וקשה דהוה ליה למידק כדדייק לעיל הני אין אורז ודוחן לא אלא נראה דאיצטריך לרבות חמשת מינין דלא תימא דוקא שעורין דמייתי עומר מיניה. מאי קודם לעומר – דקתני מתניתין אסורין בחדש קודם קצירת העומר אבל לאחר קצירה שרי לאכול חדש בהאיר מזרח כך פי׳ בקונטרס וזהו דוחק דכיון דבהאיר המזרח תליא מילתא למה לי למינקט קודם קצירה ועוד בתר הכי דקאמר בשלמא למ״ד קודם הבאת עומר היינו דלא עריב ותני להו דלא עריב אכילה וקצירה בהדדי משום דקצירה שריא ממוצאי יו״ט ואכילה לא מישתריא עד הקרבת העומר אלא למאן דאמר קודם קצירת עומר ליערבינהו וליתנינהו אסורים בחדש ולקצור לפני העומר והשתא לדידיה נמי אין זמנם שוה דלאחר קצירת העומר שריא קצירה לאלתר ואכילה מיתסרא עד האיר המזרח ודחק בקונטרס לפרש דמקצירה עד האיר המזרח לא חשיב דזימנין דנקצר סמוך לעלות השחר ועוד קשה אי הוה תני אסור בחדש ולקצור לפני הפסח הוה משמע דביום פסח שרי דבשלמא כי תני להגבי קצירה ניחא דביום הפסח יו״ט הוא ופשיטא דאסור לקצור אבל גבי אכילה לא מיתני ליה ונראה דגרס מאי קודם לפסח וקאי אהא דתנן ואסור לקצור קודם לפסח ר׳ יונה אמר קודם קצירת העומר והא דקתני קודם לפסח משום דבי״ט ליכא קצירה ומיד בליל ט״ז קוצרין העומר להכי קתני קודם לפסח רבי יוסי בר זבדא אומר קודם הבאת העומר ופריך תנן [אסורים בחדש מלפני העומר כו׳ בשלמא למ״ד קודם קצירת העומר היינו דלא קא עריב ותני להו אלא למ״ד קודם הבאת העומר לערבינהו ולתנינהו] אסור בחדש ולקצור לפני העומר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144