גמרא
פירוש
אאֵין מַתְחִילִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים לִיקְרֵי תְּרֵי מֵהָא וּתְלָתָא מֵהָךְ פָּשׁוּ לְהוּ תְּרֵי.
אָמַר לוֹ זוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי כַּיּוֹצֵא בָּהּ שָׁמַעְתִּי דִּתְנַן בבַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיהִי רָקִיעַ וְתָנֵי עֲלַהּ בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם יְהִי רָקִיעַ בְּאֶחָד.
וְהָוֵינַן בַּהּ בִּשְׁלָמָא יְהִי רָקִיעַ בְּאֶחָד דִּתְלָתָא פְּסוּקֵי הָווּ אֶלָּא בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם חַמְשָׁה פְּסוּקֵי הָווּ וְתַנְיָא גהַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים.
וְאִיתְּמַר עֲלַהּ רַב אָמַר דּוֹלֵג וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק.
רַב אָמַר דּוֹלֵג מַאי טַעְמָא לָא אָמַר פּוֹסֵק קָסָבַר כֹּל פְּסוּקָא דְּלָא פַּסְקֵיהּ מֹשֶׁה אֲנַן לָא פָּסְקִינַן לֵיהּ.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּסְקִינַן לֵיהּ וְהָא אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא קָרָא צַעַר גָּדוֹל הָיָה לִי אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְלֹא הִתִּיר לִי לִפְסוֹק אֶלָּא לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הוֹאִיל וּלְהִתְלַמֵּד עֲשׂוּיִין.
הָתָם טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הָכָא נָמֵי לָא אֶפְשָׁר.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק מַאי טַעְמָא לָא אָמַר דּוֹלֵג גְּזֵירָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִין וּמִשּׁוּם הַיּוֹצְאִין.
מֵיתִיבִי פָּרָשָׁה שֶׁל שִׁשָּׁה פְּסוּקִים קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם וְשֶׁל חֲמִשָּׁה פְּסוּקִים בְּיָחִיד קָרָא רִאשׁוֹן שְׁלֹשָׁה הַשֵּׁנִי קוֹרֵא שְׁנַיִם מִפָּרָשָׁה זוֹ וְאֶחָד מִפָּרָשָׁה אַחֶרֶת וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה לְפִי שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים.
וְאִם אִיתָא לְמַאן דְּאָמַר דּוֹלֵג נִדְלוֹג וּלְמַאן דְּאָמַר פּוֹסֵק נִפְסוֹק.
שָׁאנֵי הָתָם דְּאֶפְשָׁר בְּהָכִי.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אין מתחילין בפרשה פחות מג׳ פסוקים – גזירה משום הנכנסין שלא יטעו לומר שאותו שקרא לפניו לא קרא אלא שני פסוקים וקשה על מנהג שלנו שאנו קורין בפרשת ויחל בתעניות והראשון מתחיל שם והוא לסוף שני פסוקים מפרשה שלמעלה וכן המפטיר ביו״ט בחול המועד דפסח שמתחיל מוהקרבתם שהוא לסוף שני פסוקים מראש הפרשה ויש לומר דשאני אלו הפרשיות שהרי ידועות הן לעולם וליכא למטעי וכן פרשה של ראש חדש שהשלישי קורא וביום השבת אין לחוש שמא יאמרו הנכנסים שהשלישי לא קרא אלא שני פסוקים מוביום השבת שהרי הדבר ידוע לעולם וגם יש להם לחשוב שא״כ לא היה לו להניח כשהגיע לפרשה שהרי גם זו מעין פרשה שהניח בה.
ואם איתא למאן דאמר דולג לדלוג – פירש הקונטרס דלמאן דאמר פוסק לא קשיא מידי דכיון שקרא הראשון שלשה פסוקים אין לפסוק עוד וקשה דהא מאן דאמר פוסק אית ליה שפיר נמי דולג אי לאו גזירה משום הנכנסין והיוצאין והכא נהי שאין אנו יכולין לתקן מה שעשו הראשונים שהטעו את היוצאים שיסברו שהבא אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים מכל מקום היה להם לתקן שלא יטעו הנכנסין לפי שמתחיל זה בשני פסוקים סמוך לפרשה לכך נראה לפרש דלמאן דאמר פוסק לא קשיא מידי דלדידיה תרצי שפיר שאני הכא היכא דלא אפשר אבל היכא דאפשר שלא לפסוק פשיטא שאין להפסיק אבל למ״ד דולג תקשה.
שאני התם דאפשר – קשיא היאך נהגו העולם בחולו של מועד של חג שקורא הרביעי כל מה שקראו השנים והא הכא דלא שרינן לא דולג ולא פוסק אלא היכא דלא אפשר ואפילו היכא דקאמר משום הנכנסין והיוצאין מיהו הא פשיטא לן שאם קרא אותו שלפני האחרון עד שני פסוקים מסוף הפרשה שבפסח או בעצרת שהאחרון דולג למעלה ולא יקרא שני פסוקים שהניח האחר וגם מפרשה של אחריה כיון דלא הוי מענינו של יום.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush