×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא קידושין כ״ט.גמרא
;?!
אָ
עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ וְיַחְזִיק אמְשָׁכוֹ בְּמָנֶה וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם נוֹתֵן מָאתַיִם מַאי טַעְמָא ״וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״ (ויקרא כ״ז:י״ט). מְשָׁכוֹ בְּמָאתַיִם וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָנֶה נוֹתֵן מָאתַיִם מַאי טַעְמָא לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ. פְּדָאוֹ בְּמָאתַיִם וְלֹא הִסְפִּיק לְמוֹשְׁכוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָנֶה נוֹתֵן מָאתַיִם מַאי טַעְמָא ״וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״ (ויקרא כ״ז:י״ט) פְּדָאוֹ בְּמָנֶה וְלֹא הִסְפִּיק לְמוֹשְׁכוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם מַה שֶּׁפָּדָה פָּדוּי וְאֵין נוֹתֵן אֶלָּא מָנֶה. אַמַּאי ה״נהָכִי נָמֵי נֵימָא לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ. אַטּוּ הֶדְיוֹט לָאו בְּמִי שֶׁפָּרַע קָאֵי.: מתני׳מַתְנִיתִין: כָּל מִצְוֹת הַבֵּן עַל הָאָב, אֲנָשִׁים חַיָּיבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכָל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּיבִין. בוְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, אֲנָשִׁים חַיָּיבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא, אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים חַיָּיבִין. גוְכָל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא בֵּין שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא, אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים חַיָּיבִין, דחוּץ מִבַּל תַּקִּיף וּבַל תַּשְׁחִית וּבַל תִּטָּמֵא לַמֵּתִים.: גמ׳גְּמָרָא: מַאי כָּל מִצְוֹת הַבֵּן עַל הָאָב? אִילֵימָא כָּל מִצְוֹת דְּמִיחַיַּיב בְּרָא לְמֶיעֱבַד לְאַבָּא, נָשִׁים פְּטוּרוֹת! וְהָתַנְיָא: אִישׁ, אֵין לִי אֵלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֵׁהוּא אוֹמֵר ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״ (ויקרא י״ט:ג׳), ההֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם! אֲמַר רַב יְהוּדָה: ה״קהָכִי קָאָמַר, כָּל מִצְוֹת הַבֵּן הַמּוּטָּלוֹת עַל הָאָב לַעֲשׂוֹת לִבְנוֹ, אֲנָשִׁים חַיָּיבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. תְּנֵינָא לְהָא דת״רדְּתָּנוּ רַבָּנַן: והָאָב חַיָּיב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ, זוְלִפְדּוֹתוֹ, חוּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת. וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמַּיִם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת, מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת. לִיסְטוּת ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ! אֵלָּא כְּאִילּוּ מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת.: לְמוּלוֹ. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ״ (בראשית כ״א:ד׳). טוְהֵיכָא דְּלָא מַהְלֵיהּ אֲבוּהּ, מִיחַיְּיבִי בֵּי דִּינָא לְמִימְהֲלֵיהּ, דִּכְתִיב: ״הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר״ (בראשית י״ז:י׳). יוְהֵיכָא דְּלָא מַהְלֵיהּ בֵּי דִּינָא, מִיחַיַּיב אִיהוּ לְמִימְהַל נַפְשֵׁיהּ, דִּכְתִיב: ״וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה״ (בראשית י״ז:י״ד). אִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיחַיְּיבָא? דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ אֱלֹהִים״ (בראשית כ״א:ד׳), כאוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ. אַשְׁכְּחַן מִיָּד, לַדּוֹרוֹת מְנָלַן? תָּנָא דְּבֵי ר׳רִבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר צַו, אֵינוֹ אֵלָּא זֵירוּז, מִיָּד וְלַדּוֹרוֹת. זֵירוּז, דִּכְתִיב: ״וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ״ (דברים ג׳:כ״ח). מִיָּד וְלַדּוֹרוֹת, דִּכְתִיב: ״מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וָהָלְאָה לְדוֹרוֹתֵיכֶם״ (במדבר ט״ו:כ״ג).: לִפְדּוֹתוֹ.: מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה״ (שמות ל״ד:כ׳). לוְהֵיכָא דְּלָא פַּרְקֵיהּ אֲבוּהּ, מִיחַיַּיב אִיהוּ לְמִפְרַקֵיהּ דִּכְתִיב: ״פָּדֹה תִּפְדֶּה״ (במדבר י״ח:ט״ו). וְאִיהִי, מְנָלַן דְּלָא מִיפַּקְדָּה? דִּכְתִיב: תִּיפָּדֶה, תִּפְדֶּה, כָּל שֶׁמְּצוּוֶּה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, מְצוּוֶּה לִפְדּוֹת אֶת אֲחֵרִים, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְצוּוֶּה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, מאֵינוֹ מְצוּוֶּה לִפְדּוֹת אֲחֵרִים. וְאִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיחַיְּיבָא לְמִיפְרַק נַפְשַׁהּ? דִּכְתִיב: תִּפְדֶּה, תִּיפָּדֶה, כָּל שֶׁאֲחֵרִים מְצוּוִּים לִפְדּוֹתוֹ, מְצוּוֶּה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְכָל שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצוּוִּים לִפְדּוֹתוֹ, אֵין מְצוּוֶּה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצוּוִּין לִפְדּוֹתָהּ? דַּאֲמַר קְרָא: ״כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה״ (שמות ל״ד:כ׳), נבָּנֶיךָ וְלֹא בְּנוֹתֶיךָ. תָּנוּ רַבָּנַן: סהוּא לִפְדּוֹת וּבְנוֹ לִפְדּוֹת, הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנוֹ קוֹדְמוֹ, שֶׁזֶּה מִצְוָתוֹ עַל אָבִיו, וְזֶה מִצְוַת בְּנוֹ עָלָיו. אֲמַר רִבִּי יִרְמְיָה: הַכֹּל מוֹדִין,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
משכו במאתים ולא הספיק וכו׳ נותן מאתים מ״ט לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש – וא״ת תיפוק ליה מטעם דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וכיון דמשכו במאתים אינו יכול לחזור בו וי״ל כיון דבטעות היה כמו הכא שלא היה סבור שישתנה השער לא הוי כמסירה להדיוט וקשה דאמר בפרק יש נוחלין (ב״ב דף קלג:) גבי בנו של יוסף בן יועזר דאשכח מרגניתא אמרה ליה דביתהו זיל מוכרה לגזבר דהקדש ולא תשיימא את דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט ואמאי הא שומא בטעות הוא אם יאמר לתתה פחותה משויה וי״ל בדבר שאין שומתו ידועה כגון מרגניתא גומר בדעתו אפי׳ תשווה יותר שהרי כמו כן מסופק שמא שוה פחות א״נ י״ל דהתם כששם אותה בפחות משוויה מתכווין לוותר להקדש א״כ שייך לומר אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אבל הכא לא נתכוין לוותר כלל כשמשכו במאתים שכך היה שוה באותה שעה ולא שייך אמירתו לגבוה כמסירה להדיוט. אטו הדיוט לאו במי שפרע קאי – וכיון דהדיוט אינו יכול לחזור בו בלא מי שפרע היכא דיהיב לו דמי כמו כן הקדש לא יחזור בו וקשה דאמר פרק הניזקין (גיטין דף נב.) דיתמי הרי הן כהקדש ולא מיקנו אלא בכספים דקא יהיב דמי ליתמי אפירי וזל אין לוקח יכול לחזור בו אייקור יתמי יכלו לחזור בהם שלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש ואמאי והא בהדיוט נמי איכא במי שפרע וי״ל דלא דמי דהתם גבי יתמי מדאורייתא דינם כהדיוט וא״כ אינם קונים בלא משיכה אלא שייפו חכמים כחם לעשות כהקדש שיהו קונים בכסף הילכך במקום הפסדם של יתומים אוקימנא אדינא אע״ג דהדיוט קאי במי שפרע כדי שלא יהיה כח הדיוט מרובה משלהן ולא יבואו לידי הפסד ע״י תקנת חכמים כי לולי התקנה היו חוזרים בהם אפי׳ קבלו המעות כיון שלא משך אבל הקדש דמדאורייתא הוא דמקני בכספא אבל רבנן תקנו משיכה להרויחן שלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש וכיון דהדיוט אינו יכול לחזור בו אלא א״כ מקבל עליו מי שפרע נוקמיה אדיניה בכסף ולא יוכל הקדש לחזור בו כלל כיון שקיבל הכסף. אותו ולא אותה – וא״ת למ״ל קרא תיפוק ליה דמצות עשה שהזמן גרמא הוא שנימול בשמיני ללידתו ונשים פטורות וי״ל כיון דמיום השמיני והלאה אין לה הפסק לאו זמן גרמא הוא וא״ת אכתי מ״ע שהזמן גרמא הוא דאין מלין אלא ביום כדאיתא בפרק הערל (יבמות דף עב.) וי״ל דאתיא כמ״ד התם דמילה שלא בזמנה נוהגת בין ביום בין בלילה. ואיהי מנא לן דלא מיחייבה למיפרק נפשה דכתיב תפדה תיפדה – ואם תאמר תיפוק ליה משום דכתיב כל בכור בניך תפדה דמשמע בניך ולא בנותיך ויש לומר דס״ד בכור בניך אב חייב לפדות ולא נקבה אבל הנקבה תפדה עצמה להכי איצטריך להאי קרא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144