×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא גיטין מ״ו.גמרא
;?!
אָ
מִשּׁוּם נֶדֶר אֲנִי מוֹצִיאֵךְ קָסָבַר טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם קִלְקוּלָא אִי אָמַר לַהּ הָכִי מָצֵי מְקַלְקֵל לַהּ וְאִי לָא לָא מָצֵי מְקַלְקֵל לַהּ. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֱוִי יוֹדַעַת שֶׁמִּשּׁוּם שֵׁם רַע אֲנִי מוֹצִיאֵךְ וּמִשּׁוּם נֶדֶר אֲנִי מוֹצִיאֵךְ קָסָבַר טַעְמָא מַאי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת וּבִנְדָרִים הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְמֵימַר לַהּ הָכִי. תַּנְיָא כְּלִישָּׁנָא קַמָּא וְתַנְיָא כְּלִישָּׁנָא בָּתְרָא. תַּנְיָא כְּלִישָּׁנָא קַמָּא א״ראָמַר רַבִּי מֵאִיר מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע לֹא יַחְזִיר וּמִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחְזִיר שֶׁמָּא תֵּלֵךְ וְתִנָּשֵׂא לְאַחֵר וְנִמְצְאוּ דְּבָרִים בַּדָּאִין וְיֹאמַר אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן הוּא אפי׳אֲפִילּוּ אִם הָיוּ נוֹתְנִים לִי מֵאָה מָנֶה לֹא הָיִיתִי מְגָרְשָׁהּ וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִין לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע לֹא יַחְזִיר וּמִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחְזִיר. תַּנְיָא כְּלִישָּׁנָא בָּתְרָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע לֹא יַחְזִיר וּמִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחְזִיר שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת וּבִנְדָרִים לְפִיכָךְ אאוֹמְרִים לוֹ אֱמוֹר לָהּ הָוֵי יוֹדַעַת שֶׁמִּשּׁוּם שֵׁם רַע אֲנִי מוֹצִיאֵךְ וּמִשּׁוּם נֶדֶר אֲנִי מוֹצִיאֵךְ.: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל נֶדֶר שֶׁיֵּדְעוּ בּוֹ רַבִּים לֹא יַחְזִיר וְשֶׁלֹּא יָדְעוּ בּוֹ רַבִּים יַחְזִיר.: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מ״טמַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה דִּכְתִיב {יהושע ט׳:י״ח} וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה. וְרַבָּנַן הָתָם מִי חָלָה שְׁבוּעָה עִילָּוַיְיהוּ כְּלָל כֵּיוָן דַּאֲמַרוּ לְהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְלֹא בָּאוּ לָא חָיְילָה שְׁבוּעָה עִילָּוַיְיהוּ כְּלָל וְהַאי דְּלָא קַטְלִינְהוּ מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת הַשֵּׁם. וְכַמָּה רַבִּים (ב)רַב נַחְמָן אָמַר ג׳שְׁלֹשָׁה ר׳רַבִּי יִצְחָק אָמַר עֲשָׂרָה. רַב נַחְמָן אָמַר ג׳שְׁלֹשָׁה יָמִים ב׳שְׁנַיִם רַבִּים ג׳שְׁלֹשָׁה רַבִּי יִצְחָק אָמַר עֲשָׂרָה דִּכְתִיב עֵדָה.: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כׇּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ וְכוּ׳.: תַּנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר לֹא אָסְרוּ צָרִיךְ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי ר״מרַבִּי מֵאִיר סָבַר אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בב״דבְּבֵית דִּין. ור״אוְרַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בב״דבְּבֵית דִּין.: א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן וְכוּ׳.: מַאי תַּנָּא דְּקָתָנֵי מַעֲשֶׂה. חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנָּדְרָה הִיא אֲבָל נָדַר אִיהוּ יַחְזִיר וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה נָמֵי בְּצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ קוּנָּם אִם אֵינִי מְגָרְשִׁיךְ וְגֵירְשָׁהּ וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחְזִירֶנָּה מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אי אמר לה הכי מצי מקלקל לה – נראה דחששא זו אינה כי אם לעז בעלמא ולא שיהיה ממש גט בטל ובניה ממזרים דהא לא אמר ע״מ דאע״ג דבכמה דוכתי מהני גילוי דעת כמו שטר מברחת דהאשה שנפלו (כתובות דף עט.) וזבין ולא איצטריכו ליה זוזי דפרק אלמנה ניזונת (שם דף צז.) הכא ליכא למימר הכי מדבעי לר״מ תנאי כפול לכך נראה דלא אתי אלא ללעז בעלמא שיוציא עליה לעז כדי להחזירה אע״ג דכבר נישאת לאחר שריא ליה דזנות דשוגג הוא לכך אמרו חכמים דלא יחזיר דהשתא שוב לא יוציא לעז ורש״י פי׳ דאפילו יאמר אילו הייתי יודע כו׳ אינו נאמן דכיון דיודע שאסור להחזירה ולא חש להמתין ולבדוק אחר הדברים גילה בדעתו שלא היתה חביבה עליו ולר״מ דבעי תנאי כפול כי לא כפליה למילתיה אפילו לעז ליכא והא דקאמר ר״מ כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר היינו בדכפליה למילתיה ולא כפליה לתנאיה דאי כפליה לתנאיה אין מועיל מה שלא יחזיר דלעולם איכא קלקולא. שלא יהו בנות ישראל פרוצות כו׳ – הני תרי לישני דרב יוסף אליבא דת״ק פליגי דלישנא קמא סבר כיון דקתני במתניתין נמי משום שם רע והתם אין שייך פריצות דמה לה לעשות אם מוציאין ש״ר עליה אלא טעמא משום קלקולא הוא ולישנא בתרא סבר דבמוציא ש״ר לא מצי מקלקל לה דכיון דמשום ש״ר מגרשה דעתו בכל ענין לגרשה אפי׳ יהא בטל וכן בנדרים דמסתברא דחד טעמא הוי בתרוייהו והשתא אתי שפיר דמייתי תניא כלישנא קמא מדר״מ את״ק דלא מייתי אלא דשייך במוציא ש״ר משום קלקולא והוא הדין לת״ק וא״ת ללישנא בתרא דרב יוסף דטעמא משום פריצותא מנא לן דפליגי רבנן עליה דר׳ יהודה וסברי דנדר שהודר ברבים יש לו הפרה דקאמר ורבנן מי חיילא כו׳ וי״ל דהך סוגיא אתיא כלישנא קמא דטעמייהו משום קלקול א״נ הא דקאמר ורבנן היינו ר״מ ור״א דאמרי לא אסרו צריך כו׳ דקסברי טעמא משום קלקולא ואפילו בהודר ברבים קאמר דלא אסרו אלא מפני שאינו צריך דאי ברבים אסור משום פריצותא הו״ל למיסר לא ידעו בו רבים אטו מפני דידעו בו רבים ולא מפני שאין צריך. כיון דאמרו מארץ רחוקה וכו׳ – וא״ת בלא״ה מי חיילא שבועה והא הוי נשבע לבטל את המצוה דכתיב (דברים כ) לא תחיה כל נשמה ואע״ג דאמרי׳ בירושלמי דשביעית פרק ששי אמר רבי שמואל בר נחמני שלש פרוזדוגמאות שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנסו לארץ מי שהוא רוצה לפנות יפנה להשלים ישלים לעשות מלחמה יעשה מלחמה גרגשי פינה והלך לאפריקא גבעונים השלימו שנא׳ (יהושע י) וכי השלימו יושבי גבעון את ישראל שלשים ואחד מלכים עשו מלחמה ונפלו היינו קודם שעברו את הירדן כדקאמר עד שלא יכנסו לארץ אבל משנכנסו משמע שלא היו יכולין להשלים ולכך הוצרכו להערים ולומר מארץ רחוקה באנו וי״ל דעל כרחך באין רוצים להשלים כתיב לא תחיה כל נשמה כדמוכחי קראי (דברים כ) וקראת אליה לשלום וגו׳ ואם לא תשלים עמך וגו׳ רק מערי העמים וגו׳ לא תחיה כל נשמה וא״ת מ״ט דרבי יהודה הא ודאי שבועה בטעות הואי ועוד לר׳ יהודה איך הניחום בארץ הכתיב (שמות כג) לא ישבו בארצך וגו׳ והוה ליה נשבע לבטל את המצוה וע״כ משום חילול השם הוא כדאמרי רבנן וי״ל דקסבר ר׳ יהודה דאי איתא דיש לו הפרה לא היה בדבר חילול השם וא״ת בלא חילול השם נמי אין יכולין להורגן כיון דבאין להתגייר כדאמרינן לעיל (דף מה.) לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים כו׳ ואמרינן נמי בפרק אלו נאמרין (סוטה דף לה:) וכתבו להן מלמטה למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות וגו׳ הא למדת שאם חוזרין בתשובה שמקבלין אותן וההוא קרא בז׳ אומות כתיב וי״ל דאי לאו חילול השם נהי שלא היו יכולין להרגן היו יכולין לגרשן מעריהם ועוד דבאותה שעה לא באו להתגייר כי אם אחרי כן. רב נחמן בר יצחק אמר שלשה – נראה דעל דעת רבים לא בעי אלא שנים דבפרק שבועת הדיינין (שבועות דף לט.) כשאמר להם משה לישראל הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם וכו׳ ופירש שם בקונטרס דהיינו על דעת רבים ומיהו לפ״ז לא היה היתר לחרמות בזמן הזה ונראה דלא אמר משה כן אלא שלא יערימו כדמפרש התם משום קניא דרבא וכן עתה אין עושין אלא בשביל כך וא״ת על דעת יחיד נמי לא יהא לו הפרה כיון דתלה בו נדרו וי״ל דמבטל דעתו משום רבים ולא משום יחיד.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144