גמרא
פירוש
דִּלְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
דילמא לא היא – דחויא בעלמא היא דרב פפא אית ליה בהדיא תופס לב״ח במקום שחב לאחרים לא קנה (כתובות דף פד:). אלא דכתיב לא תלקט לעני – וא״ת למ״ד בפ״ק דתמורה (דף ד:) כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני א״כ קנה העני וי״ל דהכא בתר לא תלקט כתיב לעני ולגר תעזוב אותם משמע דלא קני וא״ת ונילף מהכא בעלמא דהמגביה מציאה לחבירו דלא קנה חבירו וי״ל דהכא סברא הוא שלא זכתה תורה לעני אלא מה שכל אחד מלקט לצורך עצמו ולרב חסדא דמפרש הכא דטעמייהו דרבנן משום דתופס לב״ח לא קני איכא למימר דמהכא יליף. עבד נמי בדלא ספיק – וא״ת אטו משום דלא ספיק יהא רבו חייב לזונו ולא יוכל לומר לו צא מעשה ידיך במזונותיך ועוד קשה הלשון דקאמר עבדא דנהום כריסיה לא שוי הוה ליה למימר בהדיא דלא מחייב לזונו כיון דאמר ליה צא מעשה ידיך במזונותיך ואור״י דס״ד דרגילות הוא שעבד עצמו הולך ועובד את רבו אפילו כשאמר ליה צא מעשה ידיך במזונותיך משום הכי בעי למימר (אע״ג) דלא ספיק שיתחייב במזונות כיון שמ״מ עובדו משום הכי מהדר ליה בלשון זה עבדא דנהום כריסיה לא שוי כו׳ ולהכי קאמר לעיל ש״מ יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך דאפי׳ מיירי דא״ל צא מעשה ידיך במזונותיך מ״מ כיון שעובדו היה לו להתחייב במזונותיו אי לאו משום דיכול ועוד דסלקא דעתיה דמיירי בלא אמר ליה דומיא דאשה דבדלא ספיק לא שכיח. מאי שנא לערי מקלט – פי׳ אי אמרת בשלמא יכול אשמועינן ערי מקלט דאע״ג דאמר רחמנא וחי עביד ליה חיותא טפי אפי׳ הכי יכול הרב לומר כו׳ אבל לענין העדפה לא משמע ליה דמשום וחי תיהוי העדפה דידיה. מספקת מאי למימרא כו׳ – אי אמרת בשלמא כולה בדספקא תנא סיפא דאמר לה לגלויי ארישא דאיירי בלא אמר לה אבל השתא דמוקמת רישא בדלא ספקא ולא תנא הך סיפא אלא לאשמועינן דבמספקת יכול לומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך מאי למימרא דזה אינו שום חידוש. ומר סבר אינו יכול – והא דקתני או הוציאני לחירות לאו דוקא אלא כלומר שיהיה מעשה ידי לעצמי כמו לבן חורין. כי היכי דחזו אינשי ומרחמי – הקשה ה״ר יצחק בן הר״מ דבפרק השולח (לקמן דף לז:) גבי עבד שנשבה ופדאו ישראל אחר שמעינן להו איפכא דקא אמרי רבנן לא ישתעבד לא לרבו ראשון ולא לרבו שני לרבו שני לא דהא לשם בן חורין פרקיה לרבו ראשון לא דלמא מימנעי ולא פרקי ורשב״ג סבר כשם שמצוה לפדות בני חורין כן מצוה לפדות את העבדים ואומר ר״י דרבן שמעון ב״ג סבר דלענין פדיון פרקי ליה טפי שלא יטמע בין העובדי כוכבים ורבנן סברי דלענין מזונות מרחמי עליה טפי שלא ימות ברעב וגם כל א׳ יתן לו מעט לחם אבל בפדיון צריך הרבה ביחד. אמר רב המקדיש ידי עבדו – גרסינן ולא גרסינן המקדיש עבדו דהתם יצא לחירות כדאמר רב בהשולח (לקמן דף לח:) דליהוי עם קדוש קאמר וא״ת וכי היכי דמקדיש ידי עבדו אמרינן דהן קדושים למלאכתן הכי נמי כשהקדיש כל עבדו הוה לן למימר שהקדישו למלאכתו פיו לדבורו ידיו למעשהו רגליו להילוכו דבענין זה חשיב הקדש כדאמרינן בסוף פ״ק דנדרים (דף יג:) ואומר רבי׳ יצחק דסברא הוא דלא נתכוין להקדישו למלאכתו לפי שיש חילוק במלאכתו שאין פיו ידיו ורגליו שוין במלאכתן הלכך אית לן למימר דלשחררו נתכוין דהוי הכל בענין אחד אי נמי י״ל התם כשמקדיש עבדו סתם משמע יותר למיהוי עם קדוש דהא למלאכתו לא קאמר אבל מקדיש ידי עבדו הקדיש מלאכת ידיו דלא שייך למימר בענין אחר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush