Tosafot Bekhorot 25a – תוספות בכורות כה.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

מוּתָּר. וּמִי אָמַר רַב הָכִי וְהָא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב מְסוֹכַרְיָא דְּנַזְיָיתָא אָסוּר לְהַדּוֹקַיהּ בְּיוֹמָא טָבָא. בְּהָהִיא אפי׳אֲפִילּוּ ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה דְּאַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מוֹדֶה ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּפְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת. וְהָא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַב חָנָן בַּר אַמֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין מַתְנֵי בְּלָא גַּבְרֵי רַב אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא לְעוֹלָם סָבַר רַב דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר וְתוֹלֵשׁ לָאו הַיְינוּ גּוֹזֵז וּבְיוֹם טוֹב הַיְינוּ טַעְמָא דִּשְׁרֵי דְּהָוֵה לֵיהּ עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ כִּלְאַחַר יָד. וְתוֹלֵשׁ לָאו הַיְינוּ גּוֹזֵז וְהָתַנְיָא הַתּוֹלֵשׁ אֶת הַכָּנָף וְהַקּוֹטְמוֹ וְהַמּוֹרְטוֹ חַיָּיב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת וְאָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ ^אתּוֹלֵשׁ חַיָּיב מִשּׁוּם גּוֹזֵז ^בקוֹטֵם חַיָּיב מִשּׁוּם מְחַתֵּךְ מְמָרֵט חַיָּיב ^גמִשּׁוּם מְמַחֵק שָׁאנֵי כָּנָף דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ. וּמִדְּרַב סָבַר כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם ר׳רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם סָבַר לַהּ כְּרַב וְסָבַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר. וְהָתַנְיָא ^דשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עִיקָּרָן מַאֲדִים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר ר׳רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר גּוֹזֵז בְּמִסְפָּרַיִם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. שָׁאנֵי פָּרָה דְּלָאו בַּת גִּיזָּה הִיא וְהָתַנְיָא {דברים ט״ו:י״ט} לֹא תַעֲבוֹד בִּבְכוֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגוֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ וְאֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר בַּעֲבוֹדָה וְצֹאן בְּגִיזָּה ^המִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַעֲבוֹד וְלֹא תָגוֹז. אֶלָּא שָׁאנֵי פָּרָה דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הִיא וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֲסוּרִין בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה ^ומִדְּרַבָּנַן וְהָאִיכָּא אִיסּוּרָא דְּרַבָּנַן אֶלָּא שָׁאנֵי פָּרָה דְּלָא שְׁכִיחָא. וְלִיחַלַּהּ וְלַפְּקַהּ לְחוּלִּין וְלִיגֻזַּהּ וַהֲדַר לַיקְדְּשַׁהּ דָּמֶיהָ יְקָרִין וְלֶיעְבַּד לָהּ כְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה ^זשֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה מְחוּלָּל אֵימוֹר דְּאָמַר שְׁמוּאֵל שֶׁחִילְּלוֹ לְכִתְחִלָּה מִי אָמַר. אִיבָּעֵית אֵימָא רַב סָבַר לַהּ כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם לָא סָבַר לַהּ כְּרַב.: וְתוֹלֵשׁ אֶת הַשֵּׂעָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ.: אָמַר רַב אָשֵׁי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ ^חלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּיָּד אֲבָל בִּכְלִי אָסוּר וְהָקָתָנֵי עוֹשֶׂה מָקוֹם בְּקוֹפִיץ מִיכָּן וּמִיכָּן תְּנִי לְקוֹפִיץ.: וְכֵן תּוֹלֵשׁ אֶת הַשֵּׂעָר לִרְאוֹת מוּם.: אִיבַּעְיָא לְהוּ לְכַתְּחִלָּה אוֹ דִיעֲבַד אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה תָּא שְׁמַע צֶמֶר הַמְסוּבָּךְ בָּאוֹזֶן ר׳רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר תּוֹלְשׁוֹ וּמַרְאֶה אֶת מוּמוֹ ש״משְׁמַע מִינַּהּ ^טלְכַתְּחִלָּה ש״משְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רַב מָרִי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא וְכֵן הַתּוֹלֵשׁ אֶת הַשֵּׂעָר לִרְאוֹת מְקוֹם מוּם מַאי וְכֵן אִילֵּימָא שֶׁלֹּא יָזִיזוּ אֶת מקומו הַשְׁתָּא וּמָה שׁוֹחֵט דִּשְׁחִיטָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו לֹא יְזִיזֶנּוּ לִרְאוֹת מְקוֹם מוּם מִיבַּעְיָא. אֶלָּא לָאו אַתּוֹלֵשׁ שְׁמַע מִינַּהּ לְכַתְּחִלָּה ש״משְׁמַע מִינַּהּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: שְׂעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר וְהִנִּיחוֹ בַּחַלּוֹן וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטוֹ עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מַתִּירמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת ט׳:ז׳

^ב רמב״ם הלכות שבת י״א:ז׳

^ג רמב״ם הלכות שבת י״א:ו׳

^ד רמב״ם הלכות פרה אדומה א׳:ג׳

^ה רמב״ם הלכות מעילה א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ג
טור יורה דעה ש״ח:א׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״ח:א׳

^ו רמב״ם הלכות מעילה א׳:י״ב

^ז רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ז׳:ח׳

^ח טור יורה דעה ש״ח:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״ח:ג׳

^ט רמב״ם הלכות מעילה א׳:י׳
טור יורה דעה ש״ח:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״ח:ג׳

מסוכריא דנזייתא – פירשנו בפ״ק דכתובות (דף ו. ד״ה האי) ובסוף (כל כתבי) (שבת קיא. ד״ה האי). דהוה ליה עוקר דבר מגידולו כלאחר יד – אין ללמוד מכאן שיהא מותר לתלוש נוצה מצואר של עוף כדי לשחוט בי״ט דהא לעיל פריש דהא דשרי הכא משום שאין מתכוין וללשון נמי שפירש דאפי׳ במתכוין בנוצה לא הוי כלאחר יד כדקתני בסמוך בתולש את העוף ואע״ג דאין צריך כאן נוצה והוי מלאכה שאינה צריכה לגופה אין ללמוד מלאכה שאינה צריכה לגופה מכלאחר יד. ואמר ר״ל חייב משום גוזז – תימה מה הוא מקשה אע״ג דלענין בכור לא מחייב ביה משום לא תגוז לענין שבת יש לחייב משום תולדה דגוזז ככל עוקר דבר מגידולו בבעלי חיים כמו חולין (דף עג.) הושיט ידו למעי בהמה ודילדל עובר שבמעיה לענין שבת [חייב] ובמוקדשין לא מחייב משום גוזז וכן קיטוף חייב בשבת משום תולדה דקוצר וכן תולש מן המחובר אע״ג דקיטוף לענין קצירה קודם לעומר לא מחייב (פסחים יא.) ולענין לקט בפ׳ ראשית הגז (חולין קלז.) ואי הוה מפרשינן הכא דפריך אהא דאמרינן דתולש חשוב כלאחר יד הוה ניחא דמייתי ראיה מהכא דלא כלאחר יד ואין הלשון משמע כן מדקאמר ותולש לאו היינו גוזז והא תניא התולש את העוף כו׳ משמע דפריך אהא דאמרן דתולש לאו היינו גוזז. מדרב סבר לה כר׳ יוסי בן המשולם ר׳ יוסי סבר לה כרב – דאמר דבר שאין מתכוין אסור שאם היה סובר דדבר שאין מתכוין מותר מנא ליה לרב שיהא הלכה כמותו משום דתולש לאו היינו כגוזז דילמא כי שרי ר׳ יוסי משום דבר שאין מתכוין מותר ותולש היינו גוזז אלא קים ליה לרב (משום) דאית ליה לר׳ יוסי דבר שאין מתכוין אסור. עיקרן משחיר וראשן מאדים – כך היה כתוב בספרים ויש לפרש דנקט ראשן מאדים לרבותא אע״ג שכולה אדומה מבחוץ טעונה גזיזה ובקונט׳ גריס איפכא מתוך תוספתא דפרה. גוזז במספרים ואינו חושש – כלומר אפי׳ יגזוז משאר השערות בלא מתכוין אף אלו עצמו יגזוז יותר מן הצורך לגירסת הקונט׳ ראשן משחיר והיה מדקדק דקסבר דבר שאין מתכוין מותר ובקונט׳ פי׳ דדייק מהא דשרי משום דאין מתכוין לשום גזיזה אלא לתקן דאין זה כשאר לשון אין מתכוין בעלמא דכיון דבכוונה גוזז במספרים ויש ליישב לפי׳ הקונטרס דהכי פריך וסבר ר׳ יוסי בן המשולם דבר שאין מתכוין אסור ושרי מטעם דתולש לאו היינו גוזז הא אשכחן גבי פרה דאפי׳ במספרים דהוי גוזז משום דעושה כדי להכשיר הפרה שרי גבי בכור נמי הוה ליה למישרי בכל ענין כיון דעושה לצורך תיקון שחיטה דאין זה חשוב גוזז ומיהו אין פי׳ זה נראה כלל דבכל ענין יכול להקשות בין הוי טעמיה משום דבר שאין מתכוין מותר בין הוי טעמיה משום דתולש לאו היינו גוזז. שער בכור בעל מום שנשר כו׳ – כולה הך שמעתא מוכחא דגיזת פסולי המוקדשין שרי מדאורייתא ואפי׳ רבנן דאסרי מפרש בגמ׳ גזירה דלמא אתי לאשהויה והא דדרשינן לעיל (דף ו:) תזבח ולא גיזה היינו תזבח ולא תגוז ותימה לרבי דאמרי׳ בפרק שני דחולין (חולין לו:) גבי על הארץ תשפכנו כמים ההוא למשרי דמן של פסולי המוקדשים הוא דאתא דס״ד הואיל ואסירי בגיזה ועבודה דמן נמי ליבעי קבורה קא משמע לן והיכי תיסק אדעתין לאסור דמן [בהנאה] משום דאסירי בגיזה ועבודה הא אפי׳ הגיזה עצמה מותרת וכ״ת הא דשריא מדאורייתא היינו בנשר אבל גוזז דמתכוין אסור חדא דמתכוין דדם כנשר גיזה ועוד אפילו בתולש פליגי כדמוכח בסוף פירקין (בכורות כו.) דשרי (ר״ע) מכלל כי אסרי רבנן מדרבנן ואפי׳ בעולה תמימה לא מיתסרא הגיזה אלא מדרבנן כדמוכח לקמן גבי תולש צמר מעולה תמימה והא דפריך תולש מי איכא למאן דשרי היינו מדרבנן כדפי׳ שם בקונטרס משום דרשע הוא ועוד קשה בההוא דחולין למה לי קרא דם פסולי המוקדשין דשרי בהנאה והלא אף בקדשים דם מותר בהנאה משנעשית מצותו והתם דליכא מצוה למה יהא אסור ועוד מאי קאמר הואיל ואסירי בגיזה ועבודה והא לאחר שחיטה מותר לגזוז ולעבוד דמזביחה ואילך הכל מותר והתם בדם שחיטה איירי וחלב נמי לא אסרינן מדכתיב בשר (אלא) מחיים ולא לאחר שחיטה כמו למאן דדריש לעיל בפ׳ שני (בכורות טו:) אין לך בהם היתר אכילה אלא משעת זביחה ואילך ועוד דשרי לכולי עלמא מדבעי למילף היתר חלב בפרק קמא (לעיל ו:) מדאסר רחמנא חלב של פסולי המוקדשין ולא קאמר דאיצטריך משום ההוא דלאחר שחיטה ומיהו מצינו למימר דאיצטריך קרא תשפכנו כמים משום דם שיצא קודם שחיטת רוב אבל מ״מ קשה מהא דשמעתין ואומר רבי דס״ד למיסר כמו (חלב והוו בשר) וה״ה בשר ולא דם ולא דמי לגיזה דשמא דגיזה מתזבח נפקא דמשמע תזבח ולא תגוז אבל כאן ואכלת בשר כתיב (דברים יב) משמע בשר תאכל ולא חלב ודם ולאסור אפי׳ בהנאה אע״פ שהדרשה אינה מיושבת על הדם כמו חלב דשרי באכילה הוא והא דלא מייתי התם בשר ולא חלב אלא תזבח ולא גיזה ריש מילתא נקט ועוד ניחא ליה לאתויי איסור גיזה אפי׳ לענין מלקו׳ כמו מתחלה קודם שנפלו (דתנן) הגוזז והעובד סופג ארבעים וכיון שהחמירה בו תורה כל כך ה״א לדרוש קראי לחומרא בשר ולא חלב ודם אי לאו כמים וכן מוכח בפרק קמא (לעיל ו:) דהא דדרשינן בשר ולא חלב לא שיהא אסור לחלוב דבעו למידק מינה היתר חלב מדגלי רחמנא גבי פסולי המוקדשין בשר ולא חלב הא דחולין שרי שמע מינה דלאסור החלב שנחלב אתא קרא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון