גמרא
פירוש
אֶלָּא אָמַר רָבָא אֵשֶׁת אִישׁ וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אלא אמר רבא אשת איש וכו׳ – וא״ת סוף סוף לתרצה בסוטה וקרי ליה איסור קל מפני שאינו אוסרה כל ימיה וי״ל דניחא ליה טפי למימר דאפי׳ באשת איש שזינתה ודאי קרי ליה איסור קל אבל רש״י ז״ל פי׳ בסוטה וא״ת ונפרוך מה לאשת איש שכן נטמא הגוף ואיסור ברובה ויש בו מיתת ב״ד תירץ הרא״ש ז״ל דלענין זה האי קולא עדיפ׳ ליה מהנהו חומרי כי אף על פי שאינה אוסרה כל ימיו והיא איסור שיש בו קצב׳ יש כח בנאסר מחמתו לאוסרה עליו. וא״ל ר׳ יוסי כי היכי דאשתו לא אסיר׳ אשת גיסו לא אסיר׳ – פי׳ דע״כ כיון דאשתו מותרת לחזור לו לא נתן גט לאשת גיסו שאלו נתן לה גט א״כ אשתו אסורה משום דדמי לאחו׳ גרושתו וכיון דלא יהיב גט לאשת גיסו אינה אסורה על גיסו דקס״ד דאשה שהלך בעלה למ״ה דקנסי׳ ליה באיסור לבעלה ושצריכה גט מן השני הא בהא תליא וכל שאין השני נותן לה גט אינה אסורה על הראשון והכא ליכא גט כדאמרי משום דליכא למימר גירש זה ונשא זה. גירסת הספרים והיא גרש״י ז״ל האי כל שאינו פוסל על יד עצמו אינו פוסל ע״י אחרי׳ מבעי ליה – ויש נסחאו׳ שגורסי׳ כל שאינו פוסל ע״י אחרים אינו פוסל ע״י עצמו כל שאינו פוסל ע״י עצמו אינו פוסל ע״י אחרים מיבעי ליה ומשמע דקשי׳ לרש״י ז״ל על גרסא זו דמשמ׳ דקשי׳ לן סיפא כל שאינו פוסל ע״י אחרי׳ דהא תקשי לן נמי רישא בכל הפוסל ע״י אחרי׳ וכו׳ מאי פוסל איכא הכא לר׳ יוסי להכי לא נקטי׳ בידן כלום מלישנא דמתני׳ אלא דפרכי׳ דלא ה״ל למתני כלום מההוא לישנ׳ אלא דליתני הכי כל שאינו פוסל ע״י עצמו וכו׳ ומיהו יש לפרש לאידך נסחי דלרבות׳ נקטי סיפא דר׳ יוסי דאפי׳ סיפא דמיירי בהתיר׳ כעין אוקמת׳ דידן תקשי לן לישנ׳ דמשתבש הוא שעושה מן העקר טפל וכו׳. אלא כי היכי דאשת גיסו אסורה אשתו נמי אסורה – פי׳ דקנסי׳ לאשת גיסו בגט כדין אשה דעלמ׳ שאמרו לה מת בעלה ואע״ג דהכ׳ לא שייך טעמ׳ דגרש זה ונשא את זה א״ה קנסי׳ לי׳ בגט כדי שלא תחלוק בין אשה לאשה שאין הכונ׳ בגט אלא משום קנס ועוד דגזרי׳ בזו שבאו אשתו וגיסו אטו היכ׳ שבא גיסו לבד דבעי׳ למקנס בגט כאשה דעלמ׳ שאין אשתו בכאן די״ל שמת׳ אשתו וגרש גיסו אחות׳ ונשא׳ הוא ועוד דדחקי׳ נפשי׳ לומר גירש זה ונשא את זה דתנאה הוא לזה כאשתו ולא נתקיים ואינה אשתו וגירש זה לאחות׳ ונשא׳ לזה דלאו אחות אשתו היא ואע״ג דה״מ רחוקים עבדי׳ הכי כדי לקנוס אשה שהלך בעלה וכו׳ ונשאה על פי עד א׳ לעשות גדר לתקנת חכמים שהקלו בתחלתה בדבר שבערוה החמור וכו׳. א״ר אמי ארישא – פרש״י ז״ל האי כל שאינו פוסל דקתני ר׳ יוסי אריש׳ קאי אבל מה דקתני כל שפוסל אסיפא כדפרי׳ דבדידי׳ ל״ק לן מידי ואינו מחוור דבהא אוקמתא דעביד ר׳ אמי איכ׳ פירוש׳ אבל מאי דקתני ר׳ יוסי כל שפוסל וכיון דכן אמאי פלגי׳ מימר׳ דקאי לצדדין לכ״נ דה״פ אלא אמר רבי אמי ארישא ודכוות׳ בתלמוד. גרש״י ז״ל דקאמר ת״ק לא שנא ע״פ עדים ול״ש ע״פ ב״ד דאשת גיסו אסורה אשתו שריא – פי׳ ואתי׳ כרבנן דאמרי דנשאת ע״פ עדים דאינו פוסל ע״י אחרים אתי כר״ש דסבר ע״פ עדים מותרת לחזור לו דאמרי׳ מאי הוה ליה למעבד אבל ברוב נסחאות גרסי׳ וקא׳ ת״ק ל״ש ע״פ עדים דאשת גיסו שריא ול״ש ע״פ ב״ד דאשת גיסו אסורה ולפי זה אתא אף הוא דת״ק אליב׳ דר״ש ואינו מחוור ויש שפי׳ דלכלהי נסחי איכא לפרושי דת״ק ור׳ יוסי כרבנן באשה דעלמא שנשאת ע״פ עדים. ומיהו אף ר״י מוד׳ דאיסו׳ דיד׳ אינו מן הדין דמאי היה לה למעבד אלא שהפריזו בתקנתם בעדים משום נשאת ע״פ ב״ד א״נ כדי שתדקדק כל אשה הרבה בעצמה בלא לינש׳ אלא אחר התר ברור שאין בו בית מיחוש וכעין גזירה דרבנן היא אבל הכא באשתו וגיסו מילת׳ דלא שכיח שיעידו על שניהם שמתו וישא הוא אשת גיסו מילת׳ דלא שכיח׳ אוקמוה אדינ׳ למי׳ מאי ה״ל למעבד ושריא ליה וכ״ש לר׳ יוסי דמקל בה כי היכי דלא תקנוס אחותה מפני גיטא ונכון הוא והא דאמרי׳ דאף על גב דאשת גיסו אסורה אשתו שרי׳ היינו משום דאסרי׳ אשת גיסו על גיסו ולא תהיה צריכה גט ממנו רצה לומר מזה שנשאה דאלו צריכה גט ממנו אי אפשר שתהא אשתו מותרת לו כדמוכח בהדי סוגיין דלעיל דאמרינן דמתני׳ דלא כר״ע משום דלר״ע צריכה גט ולא אשכחן שום התר שתה׳ אחות אשתו צריכ׳ ממנו גט ותהא אשתו מותרת לו וזו ראיה גמורה דלעול׳ אין אשתו מותר׳ לחזו׳ לו אלא כשאין אשת גיסו צריכ׳ גט ממנו וזה ברו׳ ופלוגתא דת״ק ור׳ יוסי לפום האי אוקמת׳ היינו דת״ק סבר דאשת גיסו בלא גט נמי אסרי׳ לה אגיסו דלא תלינן אסורה אגט כיון דלא אפשר ור׳ יוסי סבר דאסורה וגט כי הדדי נינהו וכל היכ׳ דאינה צריכה גט אין אוסרים אותה על גיסו וע״פ עדים אינו פוסל ע״י אחרים ונפטור אשת גיסו בלא גט ותה׳ מותרת על גיסו ותהא אשתו מותרת לחזור לו אבל נשאת ע״פ ב״ד שהקלו בתחלתה לא סגיא אלא לאסור על גיסו וכיון דכן צריכה גט וכיון שהיא צריכה גט ע״כ אשתו אסורה לחזור משום דדמיא לאחות גרושתו וכ״פ ר״ח ז״ל והגאון ז״ל. רבי יצחק נפחא אמר לעולם אסיפא – פי׳ לעולם אסיפא כשנשאת ע״פ עד א׳ והא דאזיל אשתו וגיסו וכו׳ וקאמ׳ ת״ק ל״ש אשתו וגיסו ול״ש ארוסתו וגיסו. אשת גיסו אסורה ואשתו שריא פי׳ דקסבר דלעולם לא קנסי׳ אשת גיסו בגט כיון דליכא למימר גרש זה ונשא זה ועוד שרואי׳ אשתו קיימת וכ״ת דנגזור אטו היכא דבא גיסו לבדו לא גזרי׳ דהא מילת׳ דלא שכיח היא ולא עבדי׳ ליה גזירות ואי משום דדמו אינשי תנאה בנשואי אשתו ויאמרו שגירש גיסו לאחו׳ אשתו ונשאה הוא קסבר דלעולם לא תלו אינשי בתנאה ואפי׳ בקדושי וכ״ש בנשואין הלכך אין כאן גט לאשת גיסו לעולם ותאסר לגיסו בלא גט ותהא אשתו מותרת לו ור׳ יוסי סבר דאשתו וגיסו אין אשת גיסו צריכה גט ממנו כיון דאשתו בנשואי׳ נשאה לא תלו בהו אינשי תנאה וליכא למימר גרש זה ונשא זה אבל בארוסתו וגיסו תלו תנאה בקדושי ארוסתו ויאמרו גרש זה ונשא זה וצריכ׳ גט ממנו וכיון שכן שהוא פוסל אשת גיסו בגט אף אשתו אסורה לו דדמי לאחות גרושה (בנשואי׳ שאינו פוסל אשת גיסו בגט אף אשתו אסורה לו דדמיא לאחות גרושה) ובנשואין שאינו פוסל אשת גיסו לר׳ יוסי היינו שאינו פוסלה בגט כדאמרן אבל מ״מ אסורה היא על גיסו בלא גיטו של זה משום מה שהקלתה בתחלת׳ שאין האיסור תלו בגט כל היכא דלא אפשר בגט אבל מדברי רש״י ז״ל נר׳ שאינו פוסלה כלל לר׳ יוסי והוא מותרת לגיסו ואינו מחוור. ומי אמ׳ שמואל הכי – פי׳ דקס״ד שפסק כר׳ יוסי אליבא דר׳ יצחק נפחא אמר דבארוסתן שרו אינשי תנאה בקדושי׳ שלו והיינו דפרכי׳ ליה דבאידך אמר שמואל שאינה כאשת איש ואוקמא רב הונ׳ ע״י קדושי׳ וקסבר דאפי׳ בקדושי׳ לא שרו אינשי תנאה וכדמפרש ואזיל והיינו דאוקמה רב הונא כשקדש אחיו את האשה דאלו כשנשאה אפי׳ רב מודה דלא שדו בה אינשי תנאה כי חזקה שאין אדם עושה בעולתו בעולת זנות. ואמר רב הונא אמר רב כגון שקדש אחיו את האש׳ והלך למ״ה ושמע שמת וכו׳ – פי׳ שמע עפ״י עד א׳ ונשאה בתורת יבום ועל כרחינו יש לנו לפרש כך דאי בב׳ עדים הא אפי׳ באש׳ איש דעלמא אליבא דרב מותר לחזור לו כדאית׳ בריש פרקי׳ ושמע מינה דעד א׳ נאמן ביבמה. גרש״י ז״ל וכל הספרים רב אמ׳ הרי היא כאשת איש ואסורה ליבמה ושמואל אמר אינה כאשת איש ומותר׳ ליבמ׳ – ופרש״י ז״ל דבעלה הראשון קרי יבמה דלגבי קדושי הב׳ יבמה הוא דאלו ליבמ׳ ממש דהיינו השני היכא שרי לה שמואל והרי בעלה קיים ור״ח ז״ל פי׳ דברי׳ כפשוטן שאסורה ליבמה לאחר מיתת הראשון שהרי אינה יוצא׳ מהשני אלא בגט ונאסר על הא׳ וכיון שנאסר עולמי׳ כ״ש שנאסר׳ על הב׳ עולמי׳ דה״ל כמחזי׳ אשתו שגירש ושמואל סבר אינ׳ כא״א דלא תלו אינשי בקדושי ראשון תנאי היו אלא יאמרו טעות הם לגמרי ואינה צריכה גט מממנה וכיון שכן מותרו׳ לראשון ומותרו׳ לשני לאחר מותו כדין יבמה בעלמא וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush