גמרא
פירוש
לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר קִדּוּשִׁין פָּסְלִי חוּפָּה נָמֵי פָּסְלָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ורבי ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא סבר כרב דיש חופה לפסולות מדקתני כל שביאתה מאכילתה חופה מאכילתה ובבת ישראל מיירי כדפרש״י ז״ל מדקתני מאכילת׳ וכל שאין ביאתה מאכילת׳ אין חופה מאכילתה וכמשנה ראשונה ולא דייק לה דחופה פוסלת משום דקתני אין חופתה מאכילתה דדילמא נהי דלא מאכיל׳ מחמתו מיפסלא אלא כדפרש״י ז״ל מדאוריך כולי האי אשמועי׳ דחופה חשובה כביא׳ בין לעשות קנין בין להיות פסולות בתרומה ואפשר דאין מאכילתה פירוש שאין מניחת׳ לאכול ואיידי דקתני רישא דחופה כשרה מאכילתה תנא סיפא דחופה פסילה אינה מאכילתה.
הדר אתא רב עמרם וסייע לרב ממתני׳ דסוטה דיש חופה לפסול׳ ולעשותה כנשואה כשהיא אחר אירוסי׳ וכיון דכן היא הנותנ׳ שפוסלתה מן התרומה דהא בהא תליא כדפרישנ׳ זוהי שיטת התוספות בשם ר״י זכרונו לברכה וכבר הקשו עליו ז״ל הכא משמע מדר׳ ישמעאל דחופה קניא והיכא נקטיה להדיא דחופה לא קני לה ובמה שכתבנו נתברר דעת רבי׳ ז״ל ויש בזה שטות אחרו׳ לר״ת ז״ל ולשא׳ המפורשי׳ ז״ל והארכתי בהם במקום אחר וכבר הקשו עליו לשמואל דאמר אין חופה לפסולות אמאי אצטריך קרא למעוטי שלא יטמא בהם לאשתו פסולה פשיט׳ דכיון דאין לה חופה אינה אשתו שאין נשואין מן התורה בלא חופה וכדמוכח סוגיי׳ דבסמוך דהויא לה כארוסה שאין כהן מטמא לה ומפני זה היו סבורי׳ שלא נחלק שמואל אלא לומר שאין חופה לפסולו׳ מדרבנן אבל מדאורייתא יש חופה. והא דדייק רב עמרם לק׳ דאם איתא דאין חופה מדרבנן אע״ג דמדאורייתא יש לה חופה לא הוה משקי לה ואין זה מחוור ועוד יש בזה כמה תשובות אחרות יבין אותה המעיין בהלכה. ובעני׳ קושי׳ י״ל דאמר לך שמואל דכי מטמא רחמנא היינו משום היא גופא דאין חופה לפסולות והויא ליה כארוסה והיא גופה קמ״ל.
והשתא הדרינן לעיקר שמעתין דאמרינן אמר שמואל ומודה לי אבא בתינוקת פחותה מבת ג׳ שנים ויום א׳ הואיל ואין לה ביאה אין לה חופה – פרש״י ז״ל דכיון דאין ביאתה פוסלת׳ מן התרומה דלא חשיבא ביאה כ״ש דאין חופתה פוסלתה. ואמר רבא אף אנן נמי – פי׳ אף אנן נמי תנינא כדברי שמואל שאין ביאתה פוסלתה וכדתנן דקטנה בת ג׳ שנים ויום א׳ אם בא עליה אחד מן הפסולי׳ פסולה הא פחותה מבת ג׳ שנים ויום א׳ לא פסלה והיינו סייעתא דשמואל דאידך דממילא משמע דכיון דאין ביאתה פוסלתה כ״ש שאין חופתה פוסלתה והיינו דאמרי בת ג׳ שנים ויום א׳ הוא דמפסלה בביאה וכו׳. ובתוס׳ הקשו על פי׳ זה דמה סייעתא לשמואל דאין ביאתה פוסלתה דהא פשיטא ומתני׳ היא בהדיא בסיפא דהא מתני׳ פחות מהן כנותן אצבע בעין דמי ועוד הא שמואל נמי פשיטא ליה הא לגמרי וכדקאמרי הואיל ואין לו ביאה. וי״ל דמשום דשמואל נקיט לה להדיא אצטריך רבא לברורי דהדין עמ׳ דפשיטא ליה דהא פשיטא דמתניתין תנן ולא מייתי לה מסיפא דקתני פחות מכן כנותן אצבע בעין דמי משום דדילמא ההיא לענין קנס אונס ומפתה ושאר דברים כגון לעשות זונה ובעולה וכיוצא בה אבל לעולם כשנבעלה לפסול לה בביאה גרועה זו מיהת פסלה קמ״ל דלהכי אוריך תנא כולי האי ברישא ואמר דבת ג׳ שנים ויום אחד הוא דפסלה אבל הא פחות מכן לא פסלה ובתוספות פי׳ דעיקר מימרא דרבה היינו דאין חופה משום דאין לה ביאה והא אתא רב לסיועי ממתני׳ סייעתא מדקתני נשאת לכהן אוכלת בתרומה ואין נשואין בלא חופה וש״מ משום דביאתה ביאה יש לה חופה ונשואין הא פחות׳ מכן שאין לה ביאה אין לה נשואין וחופ׳ ולדברי׳ הא דנקיט רבא בת ג׳ שנים ויום א׳ דמפסלה לביאה ומפסלה לחופה וכו׳ לא מפני שראייתו ממאי דקתני ואם בא עליה א׳ מן הפסולים פסלה אלא משום דמוכח מדקתני נשאת לכהן כי זו יש לה חופה אבל קטנה פחות מבת ג׳ שנים ויום א׳ אין לה חופה הדר אמר לברורי עיקר מילתא דההיא דמפסלא בביאה מפסלא בחופה מפני שחופתה חופה אבל פחותה מכן דלא מפסלה בביאה לא מפסלא בחופה. האי ארוסה היכי דמיא – פי׳ קס״ד דמתני׳ או או קתני וכל חדא וחדא חזי לאשקוי וק׳ תיפוק ליה דכי שטית תחת אישך משמע שנסתר׳ בנשואין י״ל דהכי פירושו דקרא ואת כי שטית עכשו תחת אישך אלימא דקני לה וכו׳ ועוד אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקי׳ את אשתו פי׳ מעון טומאה זו שבא עליה לאחר סתירה ושמעי׳ מינה שאפי׳ בא עליה בשוגג אין המים בודקי׳ את אשתו הואיל וכבר קנא לה והיה לו ליזהר דאי לא לוקמ׳ כגון שבא עליה בשוגג או שלא באו עליה עדיין עדי סתירה. ואלא לאו דקני לה כשהיא ארוסה וכנסה לחופה ולא נבעלה – פי׳ וכיון שנסתרה הרי היא פסולה לו וא״כ חופתה חופה לעשות אשתו וקרינן ביה בשעת השקאה תחת אישך דאי ארוסה היא שאין חופתה חופה הא לאו בת אשקויי היא וכו׳ וא״ת ולוקמ׳ כגון שקנא לה בעודה ארוסה ונכנסה לחופה ונבעלה ואח״כ נסתר׳ וי״ל דא״כ היכי קתני שלא שטית ארוסה הא ודאי כל שאין סתירה אין כאן סוטה מן האירוסי׳ אלא מן הנשואין. ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל וא״ת ותיפוק דכיון דביאת בעל מאוחרת שאין האיש מנוקה מעון. וי״ל דאיידי דנקט רישא שקדמה שכיבת בעל לבועל דאיתנהו לתרוייהו נקט ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל ולא היתה שם שכיבת בעל כלל אחר בועל ומצינו לשון קדימה אף על פי שאין אחריו מאוחר כדאמרי׳ בפ״ק דחולין חידודה קודם לליבונה וכדפי׳ התם. שבא עליה ארוסה בבית חמיה – פי׳ הן קודם קנוי הן בין קנוי לסתירה ואחר כך נכנסה לחופה ולא נבעלה ומשקי לא כשהיא נשואה דכוותא גבי שומרת יבם שבא עליה יבם בבית חמיה פי׳ בע״כ לית לן לאוקמי להכי ולא משום דדומיא דארוסה קתני לה דאדרבה הא כדאי׳ והא כדאיתא וכי היכי דלא הוו ארוסה ונשוא׳ בחדא גופ׳ אלא טעמ׳ דמילת׳ משו׳ דגבי שומר׳ יבם נמי בעי שתהא קודמת שכבת זרע לבועל ועוד שאם בא עלי׳ במ׳ קנא׳ שתהא אשתו ותהא בת אשקוי. ואם כשבא עליה בבית חמיה קודם לכן שומרת יבם קרית לה ואף על גב דהתם במ׳ סוטה קרי לה נמי שומרת יבם ומשקו לה נמי אפי׳ אליבא דרב התם משום דפליגי עליה אי שתיא בכה״ג ואיכא מ״ד דלא שתיא כיון דלא כניסה היינו דקארו לה שומרת יבם כדמוכח נמי התם אבל בהא דהכא כיון דאמרת דשתייא וקניא לגמרי אמאי קרית לה שומרת ייבם והא אשתו מעלייתא היא דהא אמר רב קנה לכל פי׳ דאפילו תימא דלוקמה כגון שבא עליה ביאת זנות דומיא דארוסה מ״מ קאמר רבי׳ דאפי׳ בביאת זנות קנה לכל ליורשה ולהטמא לה ואשתו כנוסה היא וכ״ש אי מוקמת לה בביאה גמורה דאפי׳ לשמואל קנה ופריק דלעולם בביאת זנות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הדר אתא רב עמרם וסייע לרב ממתני׳ דסוטה דיש חופה לפסול׳ ולעשותה כנשואה כשהיא אחר אירוסי׳ וכיון דכן היא הנותנ׳ שפוסלתה מן התרומה דהא בהא תליא כדפרישנ׳ זוהי שיטת התוספות בשם ר״י זכרונו לברכה וכבר הקשו עליו ז״ל הכא משמע מדר׳ ישמעאל דחופה קניא והיכא נקטיה להדיא דחופה לא קני לה ובמה שכתבנו נתברר דעת רבי׳ ז״ל ויש בזה שטות אחרו׳ לר״ת ז״ל ולשא׳ המפורשי׳ ז״ל והארכתי בהם במקום אחר וכבר הקשו עליו לשמואל דאמר אין חופה לפסולות אמאי אצטריך קרא למעוטי שלא יטמא בהם לאשתו פסולה פשיט׳ דכיון דאין לה חופה אינה אשתו שאין נשואין מן התורה בלא חופה וכדמוכח סוגיי׳ דבסמוך דהויא לה כארוסה שאין כהן מטמא לה ומפני זה היו סבורי׳ שלא נחלק שמואל אלא לומר שאין חופה לפסולו׳ מדרבנן אבל מדאורייתא יש חופה. והא דדייק רב עמרם לק׳ דאם איתא דאין חופה מדרבנן אע״ג דמדאורייתא יש לה חופה לא הוה משקי לה ואין זה מחוור ועוד יש בזה כמה תשובות אחרות יבין אותה המעיין בהלכה. ובעני׳ קושי׳ י״ל דאמר לך שמואל דכי מטמא רחמנא היינו משום היא גופא דאין חופה לפסולות והויא ליה כארוסה והיא גופה קמ״ל.
והשתא הדרינן לעיקר שמעתין דאמרינן אמר שמואל ומודה לי אבא בתינוקת פחותה מבת ג׳ שנים ויום א׳ הואיל ואין לה ביאה אין לה חופה – פרש״י ז״ל דכיון דאין ביאתה פוסלת׳ מן התרומה דלא חשיבא ביאה כ״ש דאין חופתה פוסלתה. ואמר רבא אף אנן נמי – פי׳ אף אנן נמי תנינא כדברי שמואל שאין ביאתה פוסלתה וכדתנן דקטנה בת ג׳ שנים ויום א׳ אם בא עליה אחד מן הפסולי׳ פסולה הא פחותה מבת ג׳ שנים ויום א׳ לא פסלה והיינו סייעתא דשמואל דאידך דממילא משמע דכיון דאין ביאתה פוסלתה כ״ש שאין חופתה פוסלתה והיינו דאמרי בת ג׳ שנים ויום א׳ הוא דמפסלה בביאה וכו׳. ובתוס׳ הקשו על פי׳ זה דמה סייעתא לשמואל דאין ביאתה פוסלתה דהא פשיטא ומתני׳ היא בהדיא בסיפא דהא מתני׳ פחות מהן כנותן אצבע בעין דמי ועוד הא שמואל נמי פשיטא ליה הא לגמרי וכדקאמרי הואיל ואין לו ביאה. וי״ל דמשום דשמואל נקיט לה להדיא אצטריך רבא לברורי דהדין עמ׳ דפשיטא ליה דהא פשיטא דמתניתין תנן ולא מייתי לה מסיפא דקתני פחות מכן כנותן אצבע בעין דמי משום דדילמא ההיא לענין קנס אונס ומפתה ושאר דברים כגון לעשות זונה ובעולה וכיוצא בה אבל לעולם כשנבעלה לפסול לה בביאה גרועה זו מיהת פסלה קמ״ל דלהכי אוריך תנא כולי האי ברישא ואמר דבת ג׳ שנים ויום אחד הוא דפסלה אבל הא פחות מכן לא פסלה ובתוספות פי׳ דעיקר מימרא דרבה היינו דאין חופה משום דאין לה ביאה והא אתא רב לסיועי ממתני׳ סייעתא מדקתני נשאת לכהן אוכלת בתרומה ואין נשואין בלא חופה וש״מ משום דביאתה ביאה יש לה חופה ונשואין הא פחות׳ מכן שאין לה ביאה אין לה נשואין וחופ׳ ולדברי׳ הא דנקיט רבא בת ג׳ שנים ויום א׳ דמפסלה לביאה ומפסלה לחופה וכו׳ לא מפני שראייתו ממאי דקתני ואם בא עליה א׳ מן הפסולים פסלה אלא משום דמוכח מדקתני נשאת לכהן כי זו יש לה חופה אבל קטנה פחות מבת ג׳ שנים ויום א׳ אין לה חופה הדר אמר לברורי עיקר מילתא דההיא דמפסלא בביאה מפסלא בחופה מפני שחופתה חופה אבל פחותה מכן דלא מפסלה בביאה לא מפסלא בחופה. האי ארוסה היכי דמיא – פי׳ קס״ד דמתני׳ או או קתני וכל חדא וחדא חזי לאשקוי וק׳ תיפוק ליה דכי שטית תחת אישך משמע שנסתר׳ בנשואין י״ל דהכי פירושו דקרא ואת כי שטית עכשו תחת אישך אלימא דקני לה וכו׳ ועוד אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקי׳ את אשתו פי׳ מעון טומאה זו שבא עליה לאחר סתירה ושמעי׳ מינה שאפי׳ בא עליה בשוגג אין המים בודקי׳ את אשתו הואיל וכבר קנא לה והיה לו ליזהר דאי לא לוקמ׳ כגון שבא עליה בשוגג או שלא באו עליה עדיין עדי סתירה. ואלא לאו דקני לה כשהיא ארוסה וכנסה לחופה ולא נבעלה – פי׳ וכיון שנסתרה הרי היא פסולה לו וא״כ חופתה חופה לעשות אשתו וקרינן ביה בשעת השקאה תחת אישך דאי ארוסה היא שאין חופתה חופה הא לאו בת אשקויי היא וכו׳ וא״ת ולוקמ׳ כגון שקנא לה בעודה ארוסה ונכנסה לחופה ונבעלה ואח״כ נסתר׳ וי״ל דא״כ היכי קתני שלא שטית ארוסה הא ודאי כל שאין סתירה אין כאן סוטה מן האירוסי׳ אלא מן הנשואין. ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל וא״ת ותיפוק דכיון דביאת בעל מאוחרת שאין האיש מנוקה מעון. וי״ל דאיידי דנקט רישא שקדמה שכיבת בעל לבועל דאיתנהו לתרוייהו נקט ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל ולא היתה שם שכיבת בעל כלל אחר בועל ומצינו לשון קדימה אף על פי שאין אחריו מאוחר כדאמרי׳ בפ״ק דחולין חידודה קודם לליבונה וכדפי׳ התם. שבא עליה ארוסה בבית חמיה – פי׳ הן קודם קנוי הן בין קנוי לסתירה ואחר כך נכנסה לחופה ולא נבעלה ומשקי לא כשהיא נשואה דכוותא גבי שומרת יבם שבא עליה יבם בבית חמיה פי׳ בע״כ לית לן לאוקמי להכי ולא משום דדומיא דארוסה קתני לה דאדרבה הא כדאי׳ והא כדאיתא וכי היכי דלא הוו ארוסה ונשוא׳ בחדא גופ׳ אלא טעמ׳ דמילת׳ משו׳ דגבי שומר׳ יבם נמי בעי שתהא קודמת שכבת זרע לבועל ועוד שאם בא עלי׳ במ׳ קנא׳ שתהא אשתו ותהא בת אשקוי. ואם כשבא עליה בבית חמיה קודם לכן שומרת יבם קרית לה ואף על גב דהתם במ׳ סוטה קרי לה נמי שומרת יבם ומשקו לה נמי אפי׳ אליבא דרב התם משום דפליגי עליה אי שתיא בכה״ג ואיכא מ״ד דלא שתיא כיון דלא כניסה היינו דקארו לה שומרת יבם כדמוכח נמי התם אבל בהא דהכא כיון דאמרת דשתייא וקניא לגמרי אמאי קרית לה שומרת ייבם והא אשתו מעלייתא היא דהא אמר רב קנה לכל פי׳ דאפילו תימא דלוקמה כגון שבא עליה ביאת זנות דומיא דארוסה מ״מ קאמר רבי׳ דאפי׳ בביאת זנות קנה לכל ליורשה ולהטמא לה ואשתו כנוסה היא וכ״ש אי מוקמת לה בביאה גמורה דאפי׳ לשמואל קנה ופריק דלעולם בביאת זנות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush