גמרא
פירוש
אָתְיָא בִּיאָה בִּיאָה.
יְבָמָה לַשּׁוּק מְנָלַן אִי לְמַאן דְּאָמַר לָאו לָאו אִי לְמַאן דְּאָמַר עֲשֵׂה עֲשֵׂה.
אֶלָּא יְבָמָה לְיָבָם מְנָלַן אָתְיָא בִּיאָה בִּיאָה.
אִשָּׁה לְבַעְלָהּ מְנָלַן אָתְיָא קִיחָה קִיחָה.
אָמַר רָבָא לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא שִׁכְבַת זֶרַע בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה שִׁכְבַת זֶרַע בְּאֵשֶׁת אִישׁ שִׁכְבַת זֶרַע בְּסוֹטָה.
דְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה אכְּדַאֲמַרַן דְּאֵשֶׁת אִישׁ פְּרָט לִמְשַׁמֵּשׁ מֵת.
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מְשַׁמֵּשׁ מֵת בַּעֲרָיוֹת בפָּטוּר אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
יבמה לשוק מ״ל – גרש״י ז״ל אי למאן דאמר לאו לאו אי למאן דאמר עשה עשה ופירש הוא ז״ל דלמאן דאמר אין קדושיה תופסים ביבמה ליכא לאו ביבמה לשוק דכי כתיב לא תהיה לאיש זר לא בא לאזהרת עונש אלא ללמד שלא תהא בה הויה לאיש זר דלא תפסי בה קדושין ולדידי ליכא ביבמה אלא עשה מדכתיב יבמה יבא עליה ולא אחר ולאו הבא מכלל עשה עשה אבל למ״ד קדושי׳ תופסי׳ ביבמה יש לאו ג״כ ביבמה דלא תהיה אשת המת לאיש אחר ללאו בלחוד הוא דאתא והיינו דאמר הכא דלמ״ד שיש לאו ביבמה גמר מחייבי לאוין דעלמא ולמ״ד דיבמה בעשה גמר מחייבי עשה ויש קצת הוכחא לדברי הרב ז״ל מהא דאמרי׳ לקמן במכיל׳ דשמואל דאמר בעניותינו צריכה גט מספקא ליה האי לא תהיה אי ללאו יצאת אתא אי דלא תפסי בה קדושי׳ אתא ור״ת ז״ל מקשה דהא בכולה מכילתי׳ קרינן יבמה לשוק חייבי לאוין כדאמרי׳ בפ״ק דבני צרות דב״ה חייבי לאוין לב״ש ואמרי׳ נמי לאפוקי מדר״ע דאמר אין קדושין תופסי׳ בחייבי לאוין ולא משמ׳ דתהוי דלא כרב ולפי׳ פי׳ הוא ז״ל דלכ״ע אזהרת לאו ביבמה מדלא תהי׳ אשת המת החוצה אלא דרב דריש מינה נמי מדאפקי׳ בלשון הויה דרשי ליה שלא תהיה בה הויה לאיש זר ושמואל מספקא ליה אי ללאו בלחוד אתא אי למילף מינה נמי דלא תפסי בה קדושין ובכאן גורס רבי׳ ז״ל כדגרסי במקלת נוסחי יבמה לשוק מנ״ל אי ללאו לאו אי לעשה עש׳ כלו׳ אי משום לאו דאי׳ בי׳ הרי הוא בכלל חייב לאוין ואי משום עש׳ דאי׳ בי׳ ה״ה בכלל חייבי עשה ועוד יש להלם ג״ה לפי׳ וה״ק אי למ״ד ובעי על לאו הרי הוא בכלל חייבי לאוין ואי למ״ד על עשה דאית ביה מה דינו הרי הוא בכלל חייבי עשה וכבר ביארתי בזה יותר במסכת קדושין בס״ד. אשה לבעלה מ״ל – פי׳ שנקנית בביאה בהעראה אתיא קיחה קיחה פי׳ וכתיב בה כי יקח איש אשה וגמר קיחה מינהון וחייבי לאוין ואע״ג דקיחה דהתם בקדושי כסף מיירי ולא בקדושי ביאה כיון דכתיב בה בהדי׳ שפיר גמרינן קיחה קיחה ללמד על ביאה האמורה וכו׳ וק״ל למה לי כולי האי נימא דאתיא ביאה ביאה כדאמרינן ביבמה וי״ל דמשו׳ דקנין ביאה נפקא לן מדכתיב כי יקח שהוא לשון קנין נקט קיחה ואשמועינן דאפילו בקיחה קיח׳ מצי למיגמר על הביאה ויש מקשים דהכא אמרינן דאשה לבעלה הנקנית בביאה סגי ליה בהעראה ואלו בפ״ק דקדושין משמע דלא קני עד גמר ביאה שכל הבועל דעתו על גמר ביאה. והנכון דהתם כשגומר ביאתו סתם אבל בהעראה בלבד או שפי׳ שדעתו לקנות בהעראה קונה בהעראה כדאמרינן הכא ומיהו ביבמתו אפילו בגומר ביאתו ואומר שאינו רוצה לקנות אלא בגמר ביאה אין הדבר בדעתו שהתורה רבת׳ שוגג כמזיד ולפי׳ קונה בה העראה לעולם ושם הארכתי בס״ד. ולמה לי למכתב רחמנא שכבת זרע בשפחה חרופה וכו׳ – כלומר למאי כתבינהו רחמנא כיון דהא עביד לן כלל דכלהו בהעראה. ופליגא אדשמואל פי׳ ודרבנן אמר רבי יוחנן כדרב ושמואל והעראה זו הכנסת העטרה למעוטי נשיק׳ דלא משוי׳ פלוגת׳ בין תלמידי ר׳ יוחנן בכדי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush