גמרא
פירוש
אֵימָא סֵיפָא זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר זוֹ הִיא לְמַעוֹטֵי מַאי מַאי לָאו לְמַעוֹטֵי אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי דְּלָא לָקֵי.
לָא זוֹ הִיא דְּעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר מִקׇּרְבָּן אֲבָל אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי עַל שִׁגְגָתָהּ חַיָּיב קׇרְבָּן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לא אמרו כזית אלא לענין קרבן אע״ג דבמתני׳ דלעיל בחיוב קרבן נחלקו כבר פי׳ רש״י ז״ל דשאני הכא שעל ביטוי שפתיו חייבו הכתוב קרבן ואם אתה אומר דבעלמא חייבו מלקות על אכילת כל שהוא הא למדת דלא תאכל ישנו בכל שהוא וא״כ הרי בטוי זה דבריו. ובדין הוא דבעי איפלוגי פי׳ בדין הוא דבעי תנא למתני פלוגתייהו בעלמא אלא דתניא הכא להודיעך כחן דרבנן (ודוקא בדעביד מיניה בנין אב דמוקים לה לטעם כעיקר וכדאיתא בדוכתא. ואי ס״ד בעלמא כר״ש ס״ל למ״ל צירוף בכל איסורין שבתורה ולהכי פרכינן מהא ולא פרכינן ממתני׳ דאשכחן לר״ע דקתני דאיסורי נזיר בכזית:) {הג״ה דברי הספר מוטעים וחסרים כנרא׳ למעיין ונראה להגיה דתחל׳ המאמר ואי ס״ל בעלמא כו׳ בכל איסורין שבתורה ודוקא בדיעבד עיני׳ בנין אב כדמוקי לי׳ לטעם כעיקר וכדאי׳ בדוכת׳ ולהכי פרכי׳ מהא ולא פרכי׳ ממתני׳ כו׳ כצ״ל וכוונתו ליישב קושית הפוס׳ כאן דלמא שא״ה דגלי קרא עשרת וכל משרת כו׳ (היינו לגי׳ קצת ספרים דיליף מוכל משרת כמבואר בתוס׳ דנזיר שם) וע״ז ישב לקו׳ הש״ס עיקר׳ מהא דהוי יליף ר״ע מכאן לכל איסורין שבתורה וכמבואר בפסחים ונזיר וה״נ לר״ע דמוקי קרא להמ״לא משום דיליף ס״כע מג״ע הוי יליף מיניה בעלמא אי לאו משום דהוי נזי׳ וחטא׳ ג״כ הבכ״א כמבואר בפסחים ונזיר אבל עכ״פ נשמ׳ מזה לר״ע דגם בעלמא בעי׳ צירוף ולר״ש למ״ל צירוף בשאר איסורין וע״ז כתב ובהכי מיושב הא דלא פריך מהא דלר״ע איסורי נזיר בכזי׳ וכמבוא׳ בש״ס דפסחי׳ ונזיר דלר״ע מכל אשר יעשה כו׳ אתי לאיסורי נזיר שמצטרפין ואתא לאפוקי ממשנ׳ ראשונ׳ שם א״ו משום דמנזיר ל״ק דגלי קרא אבל הא דמשמע מהכא דגם בעלמא בעינן צירוף קשה אי כר״ש ס״ל למ״ל צירוף בעלמא: עכ״ה}
בכולל דברים המותרים יש לפ׳ שכוללם בשבועתו בפי׳ אבל מסתמא אין דעתו אלא על דברים המותרים וכן נראה מדקדוק לשון בכולל אבל רש״י ז״ל מפ׳ דסתם לא אוכל היינו בין דברים המותרים בין דברים האסורים כיון דלא פריש. ור״ל אמר אי אתה מוצא אלא אי במפרש חצי שיעור פי׳ איכא מ״ד דר״ל לטעמיה דאמר דחצי שיעור מותר מן התורה אבל ר״י לא אוקמה בהכי דלדידיה כיון דחצי שיעור אסור מן התורה אע״ג דלית ליה מלקות מושבע ועומד מה״ס קרינא ביה ועוד נפרש בזה יותר בס״ד.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בכולל דברים המותרים יש לפ׳ שכוללם בשבועתו בפי׳ אבל מסתמא אין דעתו אלא על דברים המותרים וכן נראה מדקדוק לשון בכולל אבל רש״י ז״ל מפ׳ דסתם לא אוכל היינו בין דברים המותרים בין דברים האסורים כיון דלא פריש. ור״ל אמר אי אתה מוצא אלא אי במפרש חצי שיעור פי׳ איכא מ״ד דר״ל לטעמיה דאמר דחצי שיעור מותר מן התורה אבל ר״י לא אוקמה בהכי דלדידיה כיון דחצי שיעור אסור מן התורה אע״ג דלית ליה מלקות מושבע ועומד מה״ס קרינא ביה ועוד נפרש בזה יותר בס״ד.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush