גמרא
פירוש
וְכֵן שְׂעִירֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ר״א ור״ש אומרי׳ ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהם לנדבה – פי׳ לקייץ המזבח. שאין חטאת צבור מתה – פירשו ז״ל דס״ל דכי גמירי חמש מיתות שסי׳ ותמנ״ע (דהיינו ולד חטאת תמורת חטאת מתו בעליה נתכפרו בעליה עברה שנתה) בחד מקום גמיר כלומר דלא גמירי להו אלא דכולה בחד מקום דהיינו יחיד אבל לא בצבור דהא ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ליתנהו בצבור כדאית׳ בהוריות וכיון שכן אף נתכפרו בעליה באחרת ועברה שנתה ליתנהו בצבור. ואמאי לימא לב ב״ד וכו׳ – וקושיין מדר״א מיהת דאלו לר״ש לית ליה לב ב״ד מתנה עליה כדאיתא לקמן. אבודין קאמרית דלא וכו׳ הרי פרה לא שכיחא וכו׳ – פי׳ קושיין מדקתני מצא נאה הימנה תפדה וקס״ד דטעמא משום דלב ב״ד מתנה עליה ואע״ג דלא שכיח הא למצוא נאה הימנה וק׳ טובא דהא סוגייא דאביי מקשיין אהדדי מעיקרא לא בעי לומר לב ב״ד מתנה אפי׳ על התמידין דשכיחי והשתא מקשה דלב ב״ד מתנה אפי׳ במילתא דלא שכיחא וי״ל דאיהו מסדר משניות לפני רבי הוא דקשיין ליה אהדדי כי היכי דליתריצינהו נהליה בדרך קושיא ותירוץ ואשכחן ליה דכוותה ריש פרק נערה שנתפתתה א״נ אביי סבר דבמלתא דהויה תקנה דלב ב״ד מתנה לגופה של מצוה לעשותה מן המובחר כגון זו של פרה דמצוה בכל נאה שאפשר מודה דלב ב״ד מתנה אע״ג דלא שכיחא אבל בדבר שאין בו אפילו הדור במצוה גופה שהופרשה לענין מצותה כגון הא דתמידין וקטורת סבר שאין לב ב״ד מתנה אפילו במלתא דשכיחא כנ״ל. א״ה נשחטה נמי אין לפרש א״ה דפרה קדושת דמים היא כלומר דלדידיה ס״ל כקדושת הגוף היא חדא דסוגיין דעלמא בפרה קדושת דמים היא ולהכי נק״ט הכא בהדיא שאני פרה דקדושת דמים היא ועוד דא״כ לדידיה נמי הא בעיא העמדה והערכה דהא לכ״ע קדשי מזבח בעו העמדה והערכה אלא נ״ל פירושה א״ה דטעמא לאו משום לב ב״ד מתנה וה״ק בשלמא לדידי דאמינא דטעמא לאו משום לב ב״ד מתנה היינו דנשחטה תפדה כלומר כעין מסירה דלב ב״ד התנה בכך ואין כאן אלא חולין גמורים למפרע ולא בעיא העמדה והערכה אלא לדידך דמפרשת טעמא דפרה משום קדושת דמים שאין לב ב״ד מתנה במילתא דלא שכיחא א״כ היאך תפדה דהא בעיא העמדה והערכה. נשחטה תפדה והא דקתני שחטה ע״ג מערכתא וכו׳ – פי׳ נשחטה שנשחטה שלא במקומה ושחטה ע״ג מערכתה ששחטה כראוי במקומה בהר הזיתים כדפי׳ רש״י ז״ל. והתניא ר׳ שמעון אומר פרה מטמאה טומאת אוכלים הואיל והיתה לה שעת הכשר – פירו׳ רש״י ז״ל פרה לאחר ששחטה מטמאה טומאת אוכלים בהכשר מים והכשר שרץ כדין אוכלין דעלמא ואע״ג דפרה איסורה איסור הנאה הוא ור״ש ס״ל דאוכל שאין אתה יכול להאכילו לאחרים אינו מטמא טומאת אוכלין מדכתיב מכל האוכל אשר יאכל כיון שהיתה לה שעת הכשר לפדות הרי הוא אוכל שיכול להאכילו לאחרים שכל העומד לפדות כפדוי דמי והקשו עליו ז״ל למ״ל הכשר מים והכשר שרץ תיפוק לי דהא קיימא לן דכל שסופו לטמא טומאה חמורה מטמא טומאת אוכלין בלא הכשר שרץ ופרה סופה לטמא טומאה חמורה לעוסקין בה ואע״ג דאין סופה לטמא כי אם לעוסקים בה (ואף על פי כן מטמאין) בהא סגי דומיא דשעיר המשתלח ופרים הנשרפין שאין סופן לטמא אלא לעוסקים בהם ואף על פי כן מטמאין טמאת אוכלין מהאי טעמא כדאיתא בת״כ וי״ל דהא ל״ק דכיון שעומדת לפדות אם מצא אחרת נאה הימנה לא חשיבא סופה לטמא טומאה חמורה ומהאי טעמא נמי בעייא הכשר מים ולא אמרינן דחבת הקודש מכשרתה למ״ד קדשי מזבח היא מיהת והא דקתני לפי שהיתה לה שעת הכשר ולא קתני שיש לה משום דהא איתא אף לאחר הזיית דמה ושוב אין לה פדייה ואף על פי כן קודם הזייה שהיתה לה שעת הכשר לפדיה חל עליו תורת אוכל לטמא וא״ת והא ר״ש סבר שכל העומד לזרוק כזרוק דמי וי״ל דפרה לדידיה קודם הזייה כיון שראויה לפדות אם מצא נאה הימנה לא חשיבא עומדת לזרוק. וכי פודין את הקדשים להאכילם לכלבים פירוש דאפילו למ״ד פרה קדשי בד״ה היא וקדושת דמים איכא תנא דאמר שפודין אותם להאכילם לכלבים ופלוגתא דתנאי היא. י״מ בדאורייתא אבל מדרבנן דכ״ע אין פודין וכדכתיבנא נמי בפרק כל שעה גבי תרומת חמץ.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush