גמרא
פירוש
אכולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
קונם שאני נהנה להם והם לי יהנה לאומות – פירש הרב פינחס הלוי ז״ל דהא קא משמע לן דלא תימא דהוה ליה כנשבע על דבר שאי אפשר לקיימו כנשבע שלא יישן שלשה ימים דהא אכתי מצי ליתהני לאומות העולם ודבר שאפשר לקיימו הוא אבל אבל נדר שלא יהנה לעולם לבריות ולא יהנו הם לו הוי דבר שאי אפשר לקיימו והיו מלקין אותו ונהנה לאלתר. תוספתא הנודר מישראל אסור בגרים – פי׳ דגרים נמי בכלל ישראל והיינו גר שמל וטבל כראוי. מן הגרים מותר בישראל – דלאו גרים מיקרו ופשיטא אלא דתנא לה אגב רישא. מישראל אסור בכהנים ולוים – דכולהו בכלל ישראל. מכהנים ולוים מותר בישראל הנודר מן הכהנים מותר בלוים מן הלוים מותר בכהנים – פירוש ואע״ג דבעשרים וארבעה מקומות נקראו הכהנים לוים כדאי׳ ביבמות (דף פו:) לא קרו אינשי לוים אלא ללוים ממש ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם ומסתברא דנודר מן הכהנים אסור בחללי כהונה דהנהו נמי כהנים מיקרו והיינו דלא נקט אלא מותר בלוים וכ״ד מורי נ״ר. תניא המודר הנאה מבני העיר כל ששהה שם שנים עשר חדש – פירוש קודם נדרו הוו מבני העיר ואסור בהם וכן הדין בנודר מאנשי העיר כדמוכח בב״ב בפרקא קמא (דף ח.) והתם תנן שכל שקנה שם בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיירי לתת בפסי העיר ובמסים וארנוניות והוא הדין לנדרים דכי הדדי נינהו כדאיתא התם ודעת מורי נר״ו שהנודר או המחרים על מי שהוא מקהל פלוני דינו כנודר מבני העיר. מיושבי העיר עד שלשים יום מותר ליהנות ממנו – מכאן ואילך כלומר שנשתהה בעיר שלשים יום קודם לנדרו של זה ואפילו דעתו לחזור חשוב יושבי העיר ואסור ליהנות ממנו. והמודר הנאה מבנים מותר בבני בנים – פירוש דאע״ג דבלשון תורה מיקרו בני בנים בנים בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ולא מיקרו בנים אלא בנים ממש מיהו יש במשמע אפילו בנו ממזר ומסתברא דנודר הנאה מזרעו אפילו בני בנים בכלל דהכי מיקרו אפילו בלשון בני אדם.א מתני׳ קונם שאיני נהנה מן הערלים מותר בערלי ישראל – פי׳ שלא נימול מפני שמתו אחיו מחמת מילה ואסור במולי עובדי כוכבים דעובדי כוכבים אפילו ישמעאל מהול וגבעוני מהול ערלים מקרו בלשון בני אדם וגם בלשון תורה כדכתיב כי כל הגוים ערלים ואין שום ישראל נקרא ערל סתם אלא ערלי לב.ב גמ׳ רבי אומר גדולה המילה שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמר הנה דם הברית אשר כרת ה׳ עמכם על כל הדברים האלה מלמד ששקול הברית כנגד כל דברי התורה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א בתוס׳ שלפנינו לא הוזכר הך בבא דהמודר מבנים ואולם הרא״ש הביא ברייתא זו ועיין בספר משכנות יעקב פרשת בלק דף קע״ו ע״ב ועיין במסכת בתרא דף קמ״ג ע״ב שהביאו הש״ס.
ב עי׳ במ״ש התוס׳ במסכת יבמות דף ע״א סע״א ובמסכת ע״ז דף כ״ז ע״א
הערות
Gemara
Peirush