גמרא
פירוש
וְחַד אָמַר בְּיַיִן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מיתיבי וחכמים אומרים – פי׳ וקשייא למ״ד דכיון דכ״ע בעי׳ תרתי ואלו הכא חזי׳ לרבנן דלא בעי אלא שתוף אבל למ״ד בפת כ״ע לא פליגי הכא כך אמרו לו חכמי׳ לר׳ מאיר כשם שאתה מודה שאם מערבין בפת אין צריך להשתתף כך אנו אומרים שאם משתתפין ביין אין מערבין. אמר רב יהודה כו׳ מפורש במסכת תעניות דלמ״ד הלכה דרשי׳ לה בפרקא ולמ״ד מנהג ארויי מורינן מדרש לא דרשי׳ לה בפרקא: ולמ״ד נהגו אפי׳ אורויי נמי לא מורינן אלא דאי עבוד לא מחי׳. והקשו בתוס׳ א״כ מאי אשמעי׳ הכא ר׳ יוחנן לומר נהגו פשיטא דלא מחינן דהא מחמירין ולמה לנו למחות בחומרא. ותירצו משום דאיכא ברכה לבטלה. א״נ אפי׳ הוצרכו להביא חמין לצורך מילה דרך מבוי ולא רצו לסמוך על ערוב במקום שתוף ואיכא דחויי מצוה לא מחי׳ להו. וא״ת והיאך אומר ר׳ יוחנן שאין הלכה כר׳ מאיר לגמרי דהא איהו דאמר הלכה כסתם משנה והתם מתני׳ דחמש חצרות הפתוחות זו לזו כדלקמן בפרקין לית ליה אוקמתא אלא ר׳ מאיר דאמר בעי׳ ערוב ובעי׳ שתוף וליכא למימר דר׳ יוחנן לא תני פתוחות זו לזו כדאמרינן לקמן אליבא דרב ואתיא סתמא אף לרבנן כדבעינן למימר התם בס״ד. דהא ליתא דהא טעמא דרב התם משום דסבר שאין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו ואלו ר׳ יוחנן ס״ל דסגי בחצר וחורבה לא גריעי חמש חצרות הפתוחות למבוי ופתותות זו לזו מדאמ׳ ר׳ יוחנן נהגו כר׳ מאיר והכין אורחא דתלמודא. ומתוך הדחק יש לי לומר כי אולי ר׳ יוחנן לא תני לה סתמא אלא כר׳ מאיר או כר׳ אלעזר בן תראי מתני לה וכאותה שתירצו במסכת שבת ההיא ר׳ יוחנן בן חכינאי מתני לה. ולענין פסק נראין דברים כדברי הפוסקים ז״ל כמ״ד דבית כ״ע לא פליגי דפשטא דמתנייתא דקתני או מערבין או משתתפין לדידיה אתיא כפשוטה ולמ״ד לא פליגי אצטריכא לדחוקה דאו משתתפין בפת קאמר ורב גידל אמר רב דטרח לשנוייה בהכין דחויי הוא דקא מדחי׳ ולאו משום דסבי׳ להו הכין כדכתב הראב״ד ז״ל ואפי׳ תימא דרב גידל אמר רב דהכין ס״ל אנן אכלל דר׳ יהושע ב״ל סמכי׳ בהא דאמר הלכה כדברי המקל בעירוב הילכך כל שנשתתפו במבוי בפת אין צריך לערב חצרות זו עם זו ואפי׳ נשתתפו סתם. ולענין אם נשתתפו במבוי ביין או שערבו בחצרות בפת קי״ל כר׳ יוחנן דמקל טפי בדר׳ מאיר ואמר נהגו העם כר׳ מאיר וכן עיקר.
חמש חבורות כו׳ – פי׳ טרקלין זה היה מתחלתו בית א׳ גדול ועכשו חלקוהו לה׳ בתי׳ או במפספס או במחיצה י׳ כדפליגי בה בש״ס ומיירי שכ״א מאלו החבורו׳ יש להם פתח לחצ׳ כדפרש״י ז״ל שאלו אין להם לחצר אלא פתח אחד פנימי נותן את עירובו ודיו דכלהו אידך הוו להו כבית שער. וכן פי׳ בתוס׳ ומפני שחלוקין בדיורין או בפתחים אומ׳ ב״ש שהם כמחולקין לגמרי וצריך עירוב לכ״א ואח׳ אם באין לערב עם חצרו׳ אחרו׳ או באין לערב בחצר עם דיורי׳ אחרים שיש בחצר וכדמפ׳ במתנייתא בש״ס וב״ה אומר דכיון שאין החלוק אלא במחיצות גרועו׳ עדיין הטרקלין מחברין ונדון כבית גדול אחד ודי להם בעירוב אחד. וכתב רש״י ז״ל דה״ה לענין אינהו גופייהו אם באין להוציא ולהכניס מחבורה לחבורה דלב״ה כחד׳ חבורה חשיבי ואינ׳ צריכין ערוב ביניה׳. וזה א״א לאומרו אלא למאן דמוקים מתני׳ דמחולקין במחיצה עשרה אבל למאן דמוקים לה במסיפס בעלמא מסתברא דלכ״ע מותרין הם אלו עם אלו כמו שהיו קודם חלוק הטרלקין. ולא עוד אלא שאם אי אתה אומר כן הרי הם אוסרין זה על זה ואסורין לטלטל כל חבורה וחבורה מהם אלא בד׳ אמות שהרי כל א׳ וא׳ פרוץ במלואו למקום האסור לו אליבא דב״ש וא״כ היה לו לתנא לומר כדברי ב״ש לומר שהם אסורין עד שיערבו דהא עדיפא טפי מלומר צריכין ערוב לכל חבורה וחבורה דמאידך שמעי׳ לה אלא ודאי כדאמרן וכן פי׳ הרשב״א שיחי״ה וש״ם נפרש יותר בס״ד.
ומודים שאם היו וכו׳ – פרישנא בש״ס דלא סוף דבר בחדרים ובעליות ממש אלא כעין חדרים וכעין עליות שהמחיצות הגרועות הללו סותמות לגמרי ומגיעות לתקרה ולכאור׳ היה נראה דלהכי קתני מקצתן שרויים בחדרים ובעליות לומר דכיון שמקצתן כן הרי גלו דעתם דחלוקה גמורה עבדו כלהו ואפילו באותם שחלוקין במחיצות עשרה או במסיפס צריכין ערוב לכ״א ואחד ומיהו א״א לפרש כן מדאמרינן בש״ס מאי חדרים ומאי עליות אילימא חדרים ועליות ממש פשיטא ומאי קמ״ל ואם איתא מאי פשטותא דהא טובא קמ״ל כי ע״י החלוקין בחדרים משוינן להו אפילו לאידך כמחולקין לגמרי אלא ודאי דמתני׳ לא קתני שצריכין עירוב לכל א׳ ואחד אלא לאותן שהן חלוקין בחדרים ובעליות והא דנקט לה במקצתן בלחוד רבותא קמ״ל שאף על פי שעדיין מקצת החבורות חלוקין במסיפס או במחיצה עשרה וגם אלו אינם אלא כעין חדרים ועליות במחיצות רעועות לא אמרינן שיהו החלוקין במסיפס או במחיצה עשרה הוכחה אף על אלו שאין חלוקין חלוק גמור.
גמרא מחלקת כו׳ – פי׳ והם מחיצות גרועות של יריעות או של דבר אחר דאי במחיצו׳ גמורות היינו חדרים ועליות וכן פירשו בתוס׳: גרש״י ז״ל אמר ר׳ יהודה הסבר ופי׳ הוא ז״ל שעל ידי חורפיה קרי ליה הכי מלשון סברא: ור״ח ז״ל גורס הסבך כלומר אומן של סבכות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ומודים שאם היו וכו׳ – פרישנא בש״ס דלא סוף דבר בחדרים ובעליות ממש אלא כעין חדרים וכעין עליות שהמחיצות הגרועות הללו סותמות לגמרי ומגיעות לתקרה ולכאור׳ היה נראה דלהכי קתני מקצתן שרויים בחדרים ובעליות לומר דכיון שמקצתן כן הרי גלו דעתם דחלוקה גמורה עבדו כלהו ואפילו באותם שחלוקין במחיצות עשרה או במסיפס צריכין ערוב לכ״א ואחד ומיהו א״א לפרש כן מדאמרינן בש״ס מאי חדרים ומאי עליות אילימא חדרים ועליות ממש פשיטא ומאי קמ״ל ואם איתא מאי פשטותא דהא טובא קמ״ל כי ע״י החלוקין בחדרים משוינן להו אפילו לאידך כמחולקין לגמרי אלא ודאי דמתני׳ לא קתני שצריכין עירוב לכל א׳ ואחד אלא לאותן שהן חלוקין בחדרים ובעליות והא דנקט לה במקצתן בלחוד רבותא קמ״ל שאף על פי שעדיין מקצת החבורות חלוקין במסיפס או במחיצה עשרה וגם אלו אינם אלא כעין חדרים ועליות במחיצות רעועות לא אמרינן שיהו החלוקין במסיפס או במחיצה עשרה הוכחה אף על אלו שאין חלוקין חלוק גמור.
גמרא מחלקת כו׳ – פי׳ והם מחיצות גרועות של יריעות או של דבר אחר דאי במחיצו׳ גמורות היינו חדרים ועליות וכן פירשו בתוס׳: גרש״י ז״ל אמר ר׳ יהודה הסבר ופי׳ הוא ז״ל שעל ידי חורפיה קרי ליה הכי מלשון סברא: ור״ח ז״ל גורס הסבך כלומר אומן של סבכות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush