גמרא
פירוש
אֶלָּא מִחוּץ לַתְּחוּם אֲתָא מַאן דַּאֲכַל סָבַר הַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר.
וּמַאן דְּלָא אֲכַל סָבַר אכׇּל דְּאָתֵי לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא אַדַּעְתָּא דְּכוּלְּהוּ רַבָּנַן אָתֵי.
וְהָא אַשְׁכְּחֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״דנכרים״.
מאן דאכל סבר כל מאי דאתי לבי ריש גלותא אדעתא דבי ריש גלותא אתא וכן הלכתא דהא מאן דאכלו מיני׳ הוו להו רבים ורב ששת דאס׳ יחידאה הוא. ההיא לפתא דאתי למחוזא חזייא רבא דמכמשא הא ודאי מאתמול עקירא ושריא פי׳ דאלו עקירא היום הוה אסירא ואפי׳ עקירא בשביל עובדי כוכבים בלבד או משום מוקצה או משום דהוא בכלל גזירה דפירות הנושרים שאסרו חכמים גזירה שמא יעלה ויתלוש דכל׳ חדא גזירה היא דאי לאו הא לא קיימא הא ולא דמיא לההיא דעובדי כוכבם ומזלות שהדליק את האור או שעש׳ כבש לעצמי שמשתמש אחריו ישראל דהתם ליתנהו להני טעמי וכדפריש׳ בדוכתא התם בס״ד.
מאי מחוץ לתחום אתאי יש שפירשו דה״ק מאי אמרת דניחוש שמא מחוץ לתחום אתאי הנה בשביל לישראל מותר לישראל אחר ודייקי מינה דס״ל לרבא דספק תחומין לחומרא. ופלוגתא דרב ושמואל היא במסכת שבת גבי חלילין ושם פירשתיה בס״ד. ודכ״ע בפירות הנושרים בעיר אין תולין אותם מן הסתם שבאו מחוץ לתחום ואם הם ביד עובדי כוכבים ומזלות המצוי בעיר אלא אמרי׳ כאן נמצאו וכאן היו: ורבותינו בעלי התוספות ז״ל כן כתבו וכדכתיב׳ התם בס״ד. גרש״י ז״ל הנהו בני גננא דגזו להו עובדי כוכבים ומזלות אסא בי״ט שני שרא להו רבינ׳ לאורוחי לאורתא לאלתר. ואף לפי גרסא זו יש סיוע לר״ש ז״ל דדב׳ שנעשה בו מלאכה ע״י עובדי כוכבים ומזלות בראשון אין צריך להמתין בכדי שיעשו אלא לערב די״ט שני ולפי׳ היה מקל רבינא כמה שנעשה בי״ט שני דרבנן דלא לבעי לאורתא בכדי שיעשו ואפ״ה פליגי עליה דבהא נמי בעי׳ לערב בכדי שיעשו אבל לדברי ר״י ז״ל שפי׳ דלערב דמוצאי י״ט קאמר רב פפא התם היאך נמתין במעשה י״ט ראשון עד מוצאי י״ט שני בכדי שיעשו ונתיר מעשה י״ט שני לערב לאלתר ר״ל דקסבר רבי דבי״ט ראשון דאורייתא ראוי להחמיר עד בחול ממש אבל בי״ט שני שלדבריהם אינו צריך להמתין כלום לערב: ויש ספרים שגורסים הנהו בכי גוונא דגזו להו אסא ביומא טבא ומפרש ליה דבי״ט ראשון הוה עובדא ולפיי גרסא זו כ״ש דהוי סייעת׳ לפרש״י ז״ל כדברי רב פפא דס״ל לרבינא דאפילו במעשה י״ט ראשון אין לנו להמתין בכדי שיעשו אלא בדבר שבא להשתמש בו דעיקרו תשמישו שנעשה בשבילו כגון פירות לאכילה אבל אסא דכי גזיל׳ לאו לאורוחי נקצץ אלא לצורך גוונא ומשום הכי שרי לאורוחי לאלתר אבל יש דוחין דרבינא ליה ליה דרב פפא כלל וס״ל שאין צריך להמתין בכדי שיעשו כלל ורב פפא סובר שצריך להמתין אף במוצאי י״ט שני ואין זה מחוור: ואיכא למידק דמשמע הכא דהדס שתלשו עובדי כוכבים ומזלות מן המחובר לצורך ישראל אסור להריח בו ביום טוב לדברי הכל ואמאי דהא אמרי׳ התם במסכת סוכה הדס במחובר מותר להריח כפי מה שגורס רש״י ז״ל וברוב הספרים וא״כ לגבי ריחא לא אתעביד בה מידי ולא הועיל בו מעשיו של עובדי כוכבים ומזלות ולמה יאסר. ויש מתרצים דכיון דאי בעי ישראל להריח בו בכאן בכי גוונא לא מצי לאורוחי הרי הועילו מעשיו של עובדי כוכבים ומזלות כי בלא קציצה ואבא׳ לא אפשר לאתיקוני ביה הכא וכיון שכן הרי הוא אסור אלינו או כדי שלא נהנה ממלאכת קציצה שעשה עובדי כוכבים ומזלות או כדי שלא נאמר לו שיקוץ ויביא כדברי רש״י ז״ל והראב״ד ז״ל תירץ דההיא דסוכה דשרי לאורוחי ביה היינו דוקא במחובר דאפי׳ שרית ליה לא אתי למגזייה אבל הכא דהוי תלוש ולצורך גונא אי שרית לי׳ אתי לטלטולי ולמעבד מיניה גונ׳ וה״ל כאתרוג במחובר שאסור להריח בו דילמא אתי למקצייה ואין זה נכון והנכון בעיני יותר דכל שנעשה בו לצורך ישראל שום מלאכת איסור שא״א ליהנות בו זולתה אסרו כל הנאת אותו דבר לגמרי ואפי׳ מה שלא הועיל בו מעשה עובדי כוכבים ומזלות שאם לא כן אף אתה נהנה ממעשיו שנתכוון לדבר האסור ויבא לומר לו עשה ובמסכת סוכה הארכתי בס״ד: ולפי גר״ח ז״ל שגורס שם הדס במחובר אסור להריח בו תו לא קשיא ולא מידי. ואלא מאי להתנות למה להו לאפליגי בתרתי פי׳ דבשלמא לדידי אית לי למימר דבר״ה אפליגי להזכיר. ובשאר ראשי חדשים אפליגו להתנות. ואם איתא אחת עשרה מבעי ליה. פי׳ דכי היכי דעביד ברכה באנפי נפשה לקדושת שבת הוה ליה למימר ברכה אחריתי בשל ר״ה כשם שמזכיר ר״ח באנפי נפשה במעין המאורע אלא ודאי ש״מ דזכרון א׳ עולה לכאן ולכאן ולפיכך נכלל בברכת קדושת היום.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מאי מחוץ לתחום אתאי יש שפירשו דה״ק מאי אמרת דניחוש שמא מחוץ לתחום אתאי הנה בשביל לישראל מותר לישראל אחר ודייקי מינה דס״ל לרבא דספק תחומין לחומרא. ופלוגתא דרב ושמואל היא במסכת שבת גבי חלילין ושם פירשתיה בס״ד. ודכ״ע בפירות הנושרים בעיר אין תולין אותם מן הסתם שבאו מחוץ לתחום ואם הם ביד עובדי כוכבים ומזלות המצוי בעיר אלא אמרי׳ כאן נמצאו וכאן היו: ורבותינו בעלי התוספות ז״ל כן כתבו וכדכתיב׳ התם בס״ד. גרש״י ז״ל הנהו בני גננא דגזו להו עובדי כוכבים ומזלות אסא בי״ט שני שרא להו רבינ׳ לאורוחי לאורתא לאלתר. ואף לפי גרסא זו יש סיוע לר״ש ז״ל דדב׳ שנעשה בו מלאכה ע״י עובדי כוכבים ומזלות בראשון אין צריך להמתין בכדי שיעשו אלא לערב די״ט שני ולפי׳ היה מקל רבינא כמה שנעשה בי״ט שני דרבנן דלא לבעי לאורתא בכדי שיעשו ואפ״ה פליגי עליה דבהא נמי בעי׳ לערב בכדי שיעשו אבל לדברי ר״י ז״ל שפי׳ דלערב דמוצאי י״ט קאמר רב פפא התם היאך נמתין במעשה י״ט ראשון עד מוצאי י״ט שני בכדי שיעשו ונתיר מעשה י״ט שני לערב לאלתר ר״ל דקסבר רבי דבי״ט ראשון דאורייתא ראוי להחמיר עד בחול ממש אבל בי״ט שני שלדבריהם אינו צריך להמתין כלום לערב: ויש ספרים שגורסים הנהו בכי גוונא דגזו להו אסא ביומא טבא ומפרש ליה דבי״ט ראשון הוה עובדא ולפיי גרסא זו כ״ש דהוי סייעת׳ לפרש״י ז״ל כדברי רב פפא דס״ל לרבינא דאפילו במעשה י״ט ראשון אין לנו להמתין בכדי שיעשו אלא בדבר שבא להשתמש בו דעיקרו תשמישו שנעשה בשבילו כגון פירות לאכילה אבל אסא דכי גזיל׳ לאו לאורוחי נקצץ אלא לצורך גוונא ומשום הכי שרי לאורוחי לאלתר אבל יש דוחין דרבינא ליה ליה דרב פפא כלל וס״ל שאין צריך להמתין בכדי שיעשו כלל ורב פפא סובר שצריך להמתין אף במוצאי י״ט שני ואין זה מחוור: ואיכא למידק דמשמע הכא דהדס שתלשו עובדי כוכבים ומזלות מן המחובר לצורך ישראל אסור להריח בו ביום טוב לדברי הכל ואמאי דהא אמרי׳ התם במסכת סוכה הדס במחובר מותר להריח כפי מה שגורס רש״י ז״ל וברוב הספרים וא״כ לגבי ריחא לא אתעביד בה מידי ולא הועיל בו מעשיו של עובדי כוכבים ומזלות ולמה יאסר. ויש מתרצים דכיון דאי בעי ישראל להריח בו בכאן בכי גוונא לא מצי לאורוחי הרי הועילו מעשיו של עובדי כוכבים ומזלות כי בלא קציצה ואבא׳ לא אפשר לאתיקוני ביה הכא וכיון שכן הרי הוא אסור אלינו או כדי שלא נהנה ממלאכת קציצה שעשה עובדי כוכבים ומזלות או כדי שלא נאמר לו שיקוץ ויביא כדברי רש״י ז״ל והראב״ד ז״ל תירץ דההיא דסוכה דשרי לאורוחי ביה היינו דוקא במחובר דאפי׳ שרית ליה לא אתי למגזייה אבל הכא דהוי תלוש ולצורך גונא אי שרית לי׳ אתי לטלטולי ולמעבד מיניה גונ׳ וה״ל כאתרוג במחובר שאסור להריח בו דילמא אתי למקצייה ואין זה נכון והנכון בעיני יותר דכל שנעשה בו לצורך ישראל שום מלאכת איסור שא״א ליהנות בו זולתה אסרו כל הנאת אותו דבר לגמרי ואפי׳ מה שלא הועיל בו מעשה עובדי כוכבים ומזלות שאם לא כן אף אתה נהנה ממעשיו שנתכוון לדבר האסור ויבא לומר לו עשה ובמסכת סוכה הארכתי בס״ד: ולפי גר״ח ז״ל שגורס שם הדס במחובר אסור להריח בו תו לא קשיא ולא מידי. ואלא מאי להתנות למה להו לאפליגי בתרתי פי׳ דבשלמא לדידי אית לי למימר דבר״ה אפליגי להזכיר. ובשאר ראשי חדשים אפליגו להתנות. ואם איתא אחת עשרה מבעי ליה. פי׳ דכי היכי דעביד ברכה באנפי נפשה לקדושת שבת הוה ליה למימר ברכה אחריתי בשל ר״ה כשם שמזכיר ר״ח באנפי נפשה במעין המאורע אלא ודאי ש״מ דזכרון א׳ עולה לכאן ולכאן ולפיכך נכלל בברכת קדושת היום.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush