גמרא
פירוש
אֲבָל בתרי סִדְרֵי לָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אבל בתרי סדרי – כגון הפריש שני צבורי מעות לאחריות ונתכפר בא׳ דדחי להו לאינך אימא לית ליה.
קמ״ל – ר׳ אמי. חמש חטאות מתות – בכל ענין שהן והך חדא מינייהו היא שכיפרו בעליה. כרבי סבירא ליה – דאמר אבודה בשעת הפרשה מתה משום כפרו בעליה [באחרת] וכי מפריש שניה לאחריות נמי יכפרו הבעלים באחרת והיא מתה לשון זה פשוט.
כרבי סבירא ליה – דמחמיר ואמר מפריש לאבוד כאבוד דמי וש״מ דאפילו היכא דליכא אבוד כגון הכא דלא אבדה הראשונה אלא באחריות שכשהוממה הראשונה הפריש אותה הכי ואפ״ה מתה. כאבוה סבירא ליה דאמר חמש חטאות מתות – בכל ענין שהן. לפי שאין חטאת צבור מתה – אשעירי יוה״כ קאי. בעלי חיין אינן נדחין – ולא נדחה הראשון במיתת חבירו וכשהוא מתכפר אם ירצה יתכפר בשני שבזוג ראשון ואידך בתרא כמפרישו לאחריות כלו׳ שלא הופרש תחת אבוד שהרי לא מת מזוג ראשון אלא שעיר של עזאזל ולא של שם ואפ״ה מתה וקשיא לר׳ אושעיא. רב סבר לה – כרבי יוסי דאמר מצוה בראשון דקתני גבי פסחים הפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ונמצא הראשון איזה שירצה יקריב ר׳ יוסי אומר מצוה בראשון ורב סבר לה כוותיה וכיון דמצוה בראשון הוה ליה מפריש לאיבוד תחלת הפרשתו של שני לא היתה לשם הקדש אלא (לשם) כדי שיאבד וילך למיתה הואיל דס״ל מצוה בראשון אבל גבי שתי חטאות לאחריות כיון דאי הוה בעי מתכפר בהאי דשייך ליכא למימר תחלת הפרשה לאיבוד. אין מרגילין בבכור – כדרך שמתחילין להפשיט העור דרך הרגלים והופכו שלם לצורך נפחים או לצורך דבש ושאינו רוצה להפשיטו שלם כשמפשיטו בסכין דרך בטנו מגרונו עד זנבו.
לא בפסולי המוקדשין – שנפדו ושחטן. לא ימנה ישראל עם הכהן – לאכול עם הכהן בשר בכור בעל מום ששחטו כהן. אלמא אף על גב דהומם בקדושתיה קאי הלכך אין מרגילין בו דדמי כעבודה בקדשים וכעובדין דחולין. בעלת מום תפדה – קודם הפרשת השניה והנך שתי חטאות לשם חטא אחד הופרשו שנפל מום בראשונה והפריש שניה תחתיה. נשחטה הבעלת מום – לאחר פדיונה.
אסורה – דהואי חטאת שכיפרו בעליה. יוצא לבית השריפה – את בשר הבעלת מום. אלמא אע״ג דאיפריק ואישתחיט בקדושתה קיימא וחטאת שכיפרו הבעלים מיקרייא הלכך גבי הרגלה נמי אע״ג דאיפריק ואישתחיט בקדושתה קיימא. אידי ואידי כבית שמאי – דודאי כי היכי דמחמרי ב״ש בבכור מחמרי נמי בשאר פסולי המוקדשין מ״ש דאוקים רישא כב״ש וסיפא כרבי [אלעזר ברבי שמעון]. בכור אין לו פדיון דכתיב (במדבר יח) לא תפדה ואם פדאו אינו תופס פדיונו בקדושתו. נשחטין באיטליז – אלמא לאו בקדושתייהו קיימי מכי איפריק ואישתחיט.
אלמא כיון דשרית ליה – למוכרו באיטליז טפי ופריק ליה מיד הקדש ביוקר הואיל וסופו למוכרו יפה גבי הרגלה נמי לישתרי ליה להרגיל דכיון דידע בשעת פדיון דפסולי המוקדשין דסופו להרגיל ולמכור העור בדמים יקרים טפי ופריק ליה מיד הקדש. מה שמשביח בעור פוגם בבשר – מה שמשתכר בדמי העור פוגם בדמי הבשר ואין כאן ריוח לפי שמתירא לחתוך העור וחותך הבשר ושוב אינה יפה לימכר. שנראה כעובד בקדשים – שעושה מפוח על הבהמה בעודה מחובר ועבודה ממש ודאי לא הוי דאין עבודה לאחר מיתה אבל נראה כעבודה. גזרה שמא יגדל מהן – מפסולי המוקדשין.
עדרים עדרים – דאי שרית ליה להרגיל משהי להו ולא שחיט עד שיזדמנו לו נפחים ואתי לגדל עדרים ואתי לידי תקלת גיזה ועבודה ופסולי המוקדשין אסורין בגיזה ועבודה אפילו לאחר פדיונן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
קמ״ל – ר׳ אמי. חמש חטאות מתות – בכל ענין שהן והך חדא מינייהו היא שכיפרו בעליה. כרבי סבירא ליה – דאמר אבודה בשעת הפרשה מתה משום כפרו בעליה [באחרת] וכי מפריש שניה לאחריות נמי יכפרו הבעלים באחרת והיא מתה לשון זה פשוט.
כרבי סבירא ליה – דמחמיר ואמר מפריש לאבוד כאבוד דמי וש״מ דאפילו היכא דליכא אבוד כגון הכא דלא אבדה הראשונה אלא באחריות שכשהוממה הראשונה הפריש אותה הכי ואפ״ה מתה. כאבוה סבירא ליה דאמר חמש חטאות מתות – בכל ענין שהן. לפי שאין חטאת צבור מתה – אשעירי יוה״כ קאי. בעלי חיין אינן נדחין – ולא נדחה הראשון במיתת חבירו וכשהוא מתכפר אם ירצה יתכפר בשני שבזוג ראשון ואידך בתרא כמפרישו לאחריות כלו׳ שלא הופרש תחת אבוד שהרי לא מת מזוג ראשון אלא שעיר של עזאזל ולא של שם ואפ״ה מתה וקשיא לר׳ אושעיא. רב סבר לה – כרבי יוסי דאמר מצוה בראשון דקתני גבי פסחים הפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ונמצא הראשון איזה שירצה יקריב ר׳ יוסי אומר מצוה בראשון ורב סבר לה כוותיה וכיון דמצוה בראשון הוה ליה מפריש לאיבוד תחלת הפרשתו של שני לא היתה לשם הקדש אלא (לשם) כדי שיאבד וילך למיתה הואיל דס״ל מצוה בראשון אבל גבי שתי חטאות לאחריות כיון דאי הוה בעי מתכפר בהאי דשייך ליכא למימר תחלת הפרשה לאיבוד. אין מרגילין בבכור – כדרך שמתחילין להפשיט העור דרך הרגלים והופכו שלם לצורך נפחים או לצורך דבש ושאינו רוצה להפשיטו שלם כשמפשיטו בסכין דרך בטנו מגרונו עד זנבו.
לא בפסולי המוקדשין – שנפדו ושחטן. לא ימנה ישראל עם הכהן – לאכול עם הכהן בשר בכור בעל מום ששחטו כהן. אלמא אף על גב דהומם בקדושתיה קאי הלכך אין מרגילין בו דדמי כעבודה בקדשים וכעובדין דחולין. בעלת מום תפדה – קודם הפרשת השניה והנך שתי חטאות לשם חטא אחד הופרשו שנפל מום בראשונה והפריש שניה תחתיה. נשחטה הבעלת מום – לאחר פדיונה.
אסורה – דהואי חטאת שכיפרו בעליה. יוצא לבית השריפה – את בשר הבעלת מום. אלמא אע״ג דאיפריק ואישתחיט בקדושתה קיימא וחטאת שכיפרו הבעלים מיקרייא הלכך גבי הרגלה נמי אע״ג דאיפריק ואישתחיט בקדושתה קיימא. אידי ואידי כבית שמאי – דודאי כי היכי דמחמרי ב״ש בבכור מחמרי נמי בשאר פסולי המוקדשין מ״ש דאוקים רישא כב״ש וסיפא כרבי [אלעזר ברבי שמעון]. בכור אין לו פדיון דכתיב (במדבר יח) לא תפדה ואם פדאו אינו תופס פדיונו בקדושתו. נשחטין באיטליז – אלמא לאו בקדושתייהו קיימי מכי איפריק ואישתחיט.
אלמא כיון דשרית ליה – למוכרו באיטליז טפי ופריק ליה מיד הקדש ביוקר הואיל וסופו למוכרו יפה גבי הרגלה נמי לישתרי ליה להרגיל דכיון דידע בשעת פדיון דפסולי המוקדשין דסופו להרגיל ולמכור העור בדמים יקרים טפי ופריק ליה מיד הקדש. מה שמשביח בעור פוגם בבשר – מה שמשתכר בדמי העור פוגם בדמי הבשר ואין כאן ריוח לפי שמתירא לחתוך העור וחותך הבשר ושוב אינה יפה לימכר. שנראה כעובד בקדשים – שעושה מפוח על הבהמה בעודה מחובר ועבודה ממש ודאי לא הוי דאין עבודה לאחר מיתה אבל נראה כעבודה. גזרה שמא יגדל מהן – מפסולי המוקדשין.
עדרים עדרים – דאי שרית ליה להרגיל משהי להו ולא שחיט עד שיזדמנו לו נפחים ואתי לגדל עדרים ואתי לידי תקלת גיזה ועבודה ופסולי המוקדשין אסורין בגיזה ועבודה אפילו לאחר פדיונן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush